איך כותבים טוב? פרמטר לכותב וכללים אם ישנם

חובב_ספרים · הודעהעל ידי **חובב_ספרים** » ב' יוני 01, 2015 11:08 pm

כשאני התחלתי לכתוב הייתי מבתונן תמיד במה שאחרים כתבו וחושב איך אני הייתי כותב את זה ואיזה מהם עדיף. לדעתי זה עזר לי לשפר כתיבתי הרבה, ועדיין לא הפסקתי זה לפעמים.

עומרי הגר · הודעהעל ידי **עומרי הגר** » ב' יוני 01, 2015 11:10 pm

לולא היה חסיד סאטמר, הייתי ממליץ לו לעבוד בשיטה שבה למד ראש הממשלה לכתוב ולהתנסח.

שטייגעניסט · הודעהעל ידי **שטייגעניסט** » ג' יוני 02, 2015 1:11 am

על איזה שיטה אתה מדבר?

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ד' יוני 03, 2015 4:49 pm

ישבב הסופר כתב:ר' ברוך - כשמך כן תהא.
מי חיבר ספר "הכתב והמכתב"? מהי מטרת הספר?

"פרקי הדרכה והנחיה באמנות הכתיבה התורנית".
חיבר ר' עובדיה חן
הסכמה נלהבת מהגר"מ מאזוז שליט"א

שי אבי דוד

אודה לכל הפנייה לחומר העוסק בהקניית כללי כתיבה נכונים. זקוק לי מאד עבור ידיד שהתבקש להעביר הרצאה בנושא לבני ישיבות - עם דגש על חידושי תורה

אמרתי אחכמה

מומלץ מאד,
ספר הכתב והמכתב - ר' עובדיה חן,
מכון הרב מצליח - תשס"ו לפ"ק.

מנדלי · הודעהעל ידי **מנדלי** » ש' אוקטובר 10, 2015 7:24 pm

http://www.hidabroot.org/he/article/54053

אמציה בארי

רצ"ב מאמרו של הרב יואל קטן בנושא.

הרב יואל קטן 'הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית - כללי כתיבה, עריכה, ההדרה והגהה'.doc: (208.5 KiB) הורד 610 פעמים

אמרתי אחכמה כתב:מומלץ מאד,
ספר הכתב והמכתב - ר' עובדיה חן,
מכון הרב מצליח - תשס"ו לפ"ק.

אשכול על הספר כאן - viewtopic.php?f=7&t=16612
ושם גם הובא חלקים מהספר שפורסמו בירחון יתד המאיר.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' אפריל 14, 2016 10:19 pm

כידוע, בכדי ללמוד איך לכתוב ספר טוב ומעניין, מומלץ ביותר לקרוא סופרים מוכשרים, וסגנון הכתיבה שלהם משפיע על הקורא שגם הוא ידע לכתוב בצורה יפה. אם מישהו רוצה לכתוב ספר תורני, ואין הוא יודע לכתוב בשפה קלה ומובנת, איזה ספרים אפשר להמליץ לו ללמוד, בכדי שילמד מהם תוך כדי גם איך לכתוב בצורה נאותה?

הספר היחיד שכרגע אני יודע שנכתב בצורה כזאת, הוא ספר מים טהורים על טהרות. האם יש עוד?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' אפריל 14, 2016 10:36 pm

אולי יעזור לך.
מתוך ספר איש חמודות עמ' שצט (תולדות הרב מיכאל בער ווייסמאנדעל)

הי' משתדל ללמד להתלמידים את מלאכת הכתיבה, וצוה להם לכתוב לעצמם את דברי החובת הלבבות כלשונו,
אמנם הי' ניכר שמשתדל בזה גם להכניס בלבבם את הדברים האלה.

[*]כמדומה שספרי המחברים הספרדים נכתבו בלשון קלה ונאה, (לדוגמא ראה חסדי דוד על תוספתא).

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' אפריל 14, 2016 10:46 pm

לנושאים קרובים:
viewtopic.php?f=7&t=20695
viewtopic.php?f=7&t=24233

שואב מים · הודעהעל ידי **שואב מים** » ו' אפריל 15, 2016 8:51 am

ישנו ספר יפה בשם 'הכתב והמכתב' שחובר ע"י הרב עובדיה חן, ובו פרקי הדרכה לעריכה תורנית.
קניתי אותו בחנות ספרי אור החיים במאה שערים

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' אפריל 15, 2016 4:45 pm

חידושי הגרי"ז

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' אפריל 15, 2016 8:51 pm

ראה ספר שמחת התורה להרב ראובן עמאר

ליטוואק פון בודאפעסט

לדעתי, מסלת ישרים אין בדומה לו בכושר הכתיבה. כל מלה במקומה, אין תוספת ולא מגרעת. כלל במלים ספורות את כוונתו, והכל ברור כשמלה.
הקצות החשן גם כן יש לו הכח לכלול ה'ווארט' בלשונו, ללא הסברא כלל, שאת זה השאיר לקוראיו להשיג בעצמם.
חובת הלבבות הוא הנוסח של פעם, וכהיום אין אנו כותבים וקוראים בלשונו.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' מאי 31, 2016 4:59 am

http://www.sefer.org.il/Product/31918639/%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91---%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA--%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9F
הכתב והמכתב - הדרכה והנחיה בכתיבה תורנית/ עובדיה חן.

אברכים רבים ובני ישיבות מעוניינים לשפר את כתיבתם התורנית, ולהפכה למרתקת ומושכת. דא עקא, שעד היום לא היה ספר הדרכה מסודר בענין. מסתבר שעל הכל כתבו, אך לא על הכתיבה עצמה. בספר שלפנינו, נעשה נסיון ראשון מסוגו להעלות על הכתב כללים מסודרים באמנות הכתיבה התורנית. הספר כולל מאות עצות וכללים שחובה על כל כותב לדעת. קובע ברכה לעצמו, הנספח "להבין משל ומליצה", שבו קובצו מליצות וביטויים לשימוש בכתיבה עם פירושם ומקורותיהם. מהדורא שניה בתוספת כפולה ועריכה חדשה.

על מה עוד לא נכתב בספרות התורנית? שוק הספרים התורני מלא ב"ה מזן אל זן בספרים מספרים שונים, והכתיבה התורנית פורחת כפי שלא פרחה מעולם. חדשים לבקרים יוצאים לאור מספר ספרים, עד שאין לך ענין שלא נתחבר עליו ספר. התופעה כמובן משמחת ומרנינה, ומוכיחה לנו בעליל עד כמה התורה ארוכה מני ארץ ורחבה מני ים, כמים שאין להם סוף.

על הכל כתבו, אך על הכתיבה עצמה, משום מה לא דאגו לכתוב.

לצערנו, ניתן לפגוש בתדירות חומר תורני מפרי עטם של אברכים ובחורי ישיבות בני דורנו, שמחוסר הדרכה, מוגש בסגנון מרושל וללא עריכה ראויה, יחסית לספרי הקודש בדורות הקודמים, ויחסית לספרי החול שמקפידים עליהם שייכתבו לפי כל הכללים.

מסתבר, כי כמו בכל תחום, גם בתחום הכתיבה יש כללים שחייבים להכיר כדי לכתוב כיאות. דא עקא, שכללים אלו שמעצם טבעם קשים להיכתב, מעולם לא נדפסו עלי ספר, רק הועברו במשך הדורות מרב לתלמידו, ואין מהיכן ללומדם, עד שנשכחו ורבה העזובה.

בספר החדש "הכתב והמכתב", נעשה נסיון ראשון מסוגו להעלות על הכתב כללים מסודרים בסגנון והבעת הכתיבה התורנית. הספר כולל מאות עצות וכללים שחובה על כל כותב לדעת. קובע ברכה לעצמו, הנספח "להבין משל ומליצה", שנוסף לחלק מן הפרקים בספר, ובו קובצו מליצות וביטויים הקשורים לאותו פרק, מסודרים לפי נושאים. לדוגמא: המחפש שבח לכתוב לדיין, ימצא תחת הכותרת "דיינות" שבחים לדיינים, כמו "מר דיינא דנחית לעומקא דדינא", או אדם המחפש ברכה לאדם מבוגר, ימצא ברכות למכביר תחת הכותרת "אריכות ימים".

כתיבה על הכתיבה
* יש כל כך הרבה מה לכתוב על הכתיבה?
"מרן הגה"ק רבי מצליח מאזוז זצוק"ל היה נוהג לומר: "חכמת הכתב והמכתב ארבע מאה פירקי אית בהו" (מליצה ע"פ לשון הגמרא בע"ז דף י"ד ע"ב). האמת, שכאשר החילותי בכתיבת ספר זה, חשבתי לתומי כי כל הכללים יסתכמו בחוברת אחת בלבד, והנה פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד.

"אכן, מי שלא נתנסה בכתיבה לרבים, לעולם לא יבין את הקשיים שהם מנת חלקם של הכותבים, וכאשר יראה מאמר ערוך ומסודר, לא ישער כמה מחשבה, עמל ויגיעה, מחיקות ולבטים, הושקעו כדי שיצא הדבר מתוקן. כמעט בכל מלה מתעוררת שאלה, החל מהחלק הדקדוקי ('האם כותבים את המלה הזו בכתיב חסר או כתיב מלא?'), המשך בחלק של הסגנון ('איך הופכים את המשפט הזה משפת הדיבור לשפת הכתיבה?'), וכלה בעריכת הדברים ('מה להקדים למה?', 'איך לקצר ולתמצת את המסר?'), וכן הלאה".

* לבטח, היו שטענו בפניכם 'מה יתן ומה יוסיף לנו אם נכתוב בלשון כזו או אחרת...'...
"אכן, אך הדבר פשוט שכאשר יש מוסכמות אחידה בין כלל הכותבים, ואחד הכותבים חורג ממנה, הרי זה יוצר הרבה אי-הבנות, ואין איש מבין שפת רעהו ורמיזותיו. במשך מאות שנים, הספרות התורנית נכתבה פחות או יותר בשפה אחת ודברים אחדים, ולכן כל שינוי מצורת כתיבה זו, מבלבל את הקוראים. אם למשל מציינים לספר מסוים שלא כדרך המחברים, לא ידעו הקוראים כיצד לחפשו. או אם כותבים עכ"ל כאשר הכוונה לסיום ציטוט תוכן הדברים (ולא לשון המחבר במדויק), יטעו הקוראים לחשוב שהלשון מצוטטת במדויק כדרך המחברים הכותבים עכ"ל בסוף ציטוט מדויק. וכללים כאלו לא שייך לגבם סגנון אישי שכל כותב מאמץ לעצמו. אגב, מסיבה זו, על אף שספר זה עוסק בהדרכה כיצד לכתוב, בהחלט יכול הוא לשמש לעזר רב גם ללימוד בספרי רבותינו. על ידי ידיעת כללים אלו, יבין הלומד טוב יותר את כוונת המחברים ורמיזותיהם, מדוע ציינו כך, ומה כוונתם המדויקת בביטויים מסוימים".

* לשם מה זקוקים ללימוד כתיבה מסודר, לא ניתן להסתפק בכשרון הטבעי שידע להדריך אותנו בנתיבות הכתיבה?
"אמנם לחלק מן הכללים בספר, יכולים הכותבים להגיע בכוחות עצמם בצורה אינטואיטיבית, אך זו בחירה בדרך הקשה, שכן בעוד שמתוך אינטואיציה יכולים להגיע למכלול הכללים רק אחרי הרבה שנות כתיבה וקריאה תוך שימת לב מרובה, כאן הכותב כבר בתחילת דרכו בכתיבה מקבל ארגז-כלים שיאפשר לו להתוודע לכל הכללים ללא צורך בלימוד דבר מתוך דבר. מה גם, שתמיד יהיו כללים שהכותב לא יגיע אליהם בכוחות עצמו, כי לא תמיד נותנים את הדעת לשינויים דקים. ואכן, כותבים שרגילים בכתיבה שנים רבות, העידו אחרי קריאת הספר, שלמדו כללים רבים שלא שמו לב אליהם. כמו כן, ישנם כללים בספר זה, שאמנם נמצאים איפה שהוא בתת-מודע של הכותב, אך אינם באים לידי ביטוי ברור. על ידי למידת הכללים, הם יעברו מהתת-מודע למודע, וייקבעו בתודעתו של הכותב.

"ובכלל צריך לדעת, כי הגדרת כללים אינה חונקת את היצירתיות, אלא מנווטת אותה למשמעת וליעד. נכון שלפעמים כותב מנוסה יכול להרשות לעצמו לחרוג מן הכללים, לטובת איזו טכניקת כתיבה, אך בשום אופן לא ניתן לפרוץ את גדרות הכללים, לפני שלומדים ללכת לפי התבנית. אגב, הסופר הנודע ר' דוד זריצקי ז"ל סבור כי דוקא כשרונות גדולים זקוקים להכוונה, על מנת להכניסם לאופקים מתאימים ולמסגרת נאותה".

* מהיכן שאבתם את הכללים בספר?
"רבים מן הכללים מיוסדים ע"פ משנתו של מו"ר ועט"ר הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, אשר ידיו רב לו בתחום הכתיבה התורנית. לשונו עט סופר מהיר, וסגנונו קילורין לעינים, צוף דבש אמרי נועם. וזאת מאשר זכיתי לשמוע מפיו בדרשותיו ובשיעוריו המיוחדים, מעשרות שאלות ששאלתיו בכתב ובעל פה, מההגהות שהגיה בחידושי התלמידים וכתביהם, על ידי שהייתי בודק איזו סיבה גרמה לו להגיה, ומזה הייתי לומד כללים (ובכלל זה, למדתי מספר כללים גם מההגהות והתיקונים שהגיה לי ראש הישיבה שליט"א כשעבר על ספר זה עצמו)".

* אפשר טיפ לדוגמא מתוך הספר?
"בבקשה: אם במהלך הכתיבה נתקלת בקושי לבטא משפט בסגנון ברור, נסה לכתבו או לאומרו בסגנון דיבור שוטף, בו קל יותר להתבטא, וכך תוכל לבנות בקלות את המשפט בניסוח הולם. לא הצלחת, במקום להתמקד מקומית על שינוי מלה או ביטוי לכאן או לכאן, נסה לצאת מהקופסא, ולבצע שינוי בקטע בכללותו. למשל להפוך את כל המשפט לגמרי, או לפתוח אחרת. אם גם זה לא עזר, אל תתעכב, סמן שלש נקודות, והשאר זאת לפעם אחרת, בדרך כלל בפעם השניה תמצא את הנסוח בקלות יתר".

חכמת הכתיבה בעיני חז"ל
* האם מצאנו שחז"ל מעניקים חשיבות לחכמת הכתיבה?
"ודאי! חכמת הכתיבה אינה חכמה חיצונית אלא אחת מחכמות התורה. הגמרא בחולין (ט' ע"א) מעמידה את חשיבות לימוד הכתיבה בסגנון נאה בראש לימודיו של התלמיד חכם. ואלו הם דברי הגמרא: "אמר רב יהודה אמר רב: תלמיד חכם צריך שילמוד שלשה דברים: כתב, שחיטה ומילה". ופירש בספר "ים של שלמה" (חולין פ"א, סימן ט"ו) דהיינו שיכול לכתוב שאלות ותשובות ופסקי דינין, ואף אגרת שלומים בצחות הלשון כיאה ונאה לתלמיד חכם. ע"כ. (ועיין עוד לרש"ש שם). ומרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א בספרו "דרכי העיון" (תחילת מאמר ג') עמד על כך שהקדימה הגמרא את הכתיבה לשחיטה ומילה, אף שהן לכאורה נחוצות יותר והן מצוות עשה דאורייתא, דבר המלמד על חשיבות לימוד חכמת הכתב והמכתב. ע"ש.

"כל כך החשיבו רבותינו את ידיעת מלאכת הכתיבה, עד שדאגו על כך כבר מימיו הראשונים של התינוק בעולם, ומנהג היה לאחר ברית המילה לתת בידו של התינוק קולמוס וקסת, לאות ברכה שיזכה להיות סופר מהיר בתורת ה' (מחזור ויטרי ענייני מילה סי' תק"ז). עוד מנהג נאה היה בזמן בעלי התוספות להניח קולמוס תחת כר התינוק, לסימן טוב שידע לכתוב חידושי תורה (ילקוט מעם לועז על מסכת אבות פ"ה מ"ח בשם רב דגן ומחזור ויטרי). ושמענו שמרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל כאשר משמש כסנדק, פעמים רבות לאחר הברית אוחז הוא בידיו הרכות של התינוק ומברכו: 'יהי רצון שבאלו הידיים תזכה לכתוב חידושי תורה...'".

* מעניין. לפי זה, היה מתאים להכליל את מלאכת הכתיבה בארבעים ושמונה קנייני תורה המנויים במסכת אבות פרק ששי?
"שאלה יפה! אך התשובה פשוטה, שכן בזמן המשנה אסור היה עדיין לכתוב דברי תורה. אם-כי יש קנין הקרוב לזה "עריכת שפתים", שהכוונה לדיבור נכון, ואחר ההיתר לכתיבת תורה שבעל פה, הדבר נכון גם לעריכת הכתב".

חשיבות לימוד אמנות הכתיבה
* באמת יש לתת את הדעת, מדוע הגמרא ורבותינו הנ"ל ייחסו חשיבות כה רבה לחכמת הכתיבה?
"ובכן, תחילה יש להבהיר כי כתיבה רשלנית, אינה רק חסרון בהגשת הדברים, אלא גם חסרון בהבנתם, וכתוצאה מכך, עלולים הקוראים לטעות בהבנת הנקרא. לאיכות הכתיבה יש גם חשיבות מכרעת, בכך שהיא קובעת את התייחסות הקוראים לתוכן הדברים. כל מסר או רעיון, ניתן להציגו בצורה הכי משעממת, ומנגד בצורה המרתקת והסוחפת ביותר. השאלה היא כיצד תהיה צורת ההגשה. האתגר הגדול ביותר העומד בפני הכותב, הוא לקחת חומר שאינו מעניין ולהפיח בו חיים, וככל שהחומר תורני ועיוני יותר, קשה יותר ונדרשת אמנות רבה יותר כדי להפכו לקליל ומעניין.

"שאלו פעם תלמידי הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל את רבם, מה ראה על ככה לדקדק עמם כל כך הרבה בסגנון כתיבת החידושים והשו"ת? השיב להם הרב בחכמתו: "לוּ היה עליכם לשאת דברים לפני חמש מאות איש, וכי לא הייתם מתכוננים לכך שעות רבות ובוררים כל מלה שתהיה מתוקנת?! והנה, את דברי התורה שהנכם כותבים, יתכן בהחלט שבמשך הדורות יקראו אלפי אנשים, ואם כן, עליכם להקפיד לכתבם בצורה הטובה ביותר". הרעיון הפסיכולוגי שעומד מאחורי תשובתו, שמאחר והכותב אינו רואה לנגד עיניו את קהל הקוראים, קיימת בלבו תחושה כי הוא כותב את דבריו למספר מצומצם של קוראים, ולכן עוררם לחשוב כאילו מרצים הם לפני קהל אלפים, וכך כתיבתם תיעשה בכובד ראש ובסגנון מתוקן ונאה.

"כאשר מפאר אדם את מאמריו וחידושיו בסגנון נאה וברור, הרי הוא גם מגדיל כבודה של תורה, בבחינת "זה אלי ואנוהו", שפירשו חז"ל "התנאה לפניו במצוות" (שבת קל"ג ע"ב). כמו כן, כתיבה נאה כלולה במצות "ואהבת לרעך כמוך", שכן בכך שכותב בשפה ברורה ובנעימה, גורם הנאה לקוראים. גדולה מזו, מצאנו ראינו בספר חסידים (סימן תתקפ"ד) שהגדיר את הכותב בסגנון שאינו ברור, כגורם לביטול תורה. והא לך לשונו: "ובזמן הזה שאין חכמה יתירה, צריך לרב לפרש הכל, גם אם יכתוב פירוש, יפרש כל הצורך, כדי שלא יהא יגע לחשוב וְיִבָּטֵל משאר דברי תורה" וכו'.

"לבד מזאת, כאשר מבחין הקורא כי המחבר כותב בסגנון שאינו נאה ובשפה עילגת, מקבל הוא תחושה שהכותב אינו מומחה בנושא עליו הוא כותב, ותוכן הדברים אינו מוצק ואמין. ולהיפך, כאשר הכתיבה נאה ומסודרת, היא מעלה את ערך חשיבותו של המאמר, ונעשה רושם שהתוכן נכון ונכתב ברצינות וביסודיות. לא אחת נתקלים הקוראים במאמרים שיצאו מתחת ידיהם של לבלרים שנוני עט הכותבים בסגנון נאה ומושך, אשר בלהטוטי קולמוסם, מצליחים לשכנע את הקוראים בצדקת דעותיהם, למרות שלפני כן הם התנגדו לנכתב במאמר. כך גם מרצה בעל הופעה מרשימה, דבריו יתקבלו יותר מאשר מרצה שהופעתו אינה נאה ומסודרת, כי טבע האדם להימשך אחר סדר ויופי חיצוני. כמו כן לעתים הקוראים נמשכים לקריאת מאמר שאין בו תוכן וענין, רק הודות לכתיבתו השנונה של הכותב. דומה הדבר לבדיחה, שאם לא נאמרה בסגנון של הומור, היא כלל לא תצחיק את השומע".

* מצינו שרבותינו גדולי הדורות עסקו בלימוד חכמת הכתיבה?
"אכן. רבנו הרמח"ל זצ"ל טרח וחיבר שני ספרים שלמים: "לשון למודים" וספר "המליצה". אלו שניים מספריו הפחות ידועים של בעל ה'מסילת ישרים' העוסקים בהדרכה פרטנית ומעשית בכתיבה והרצאה, בעשירות הלשון, בבניית משפטים, בהעברת רעיון על ידי בחירה מדויקת של הלשון המתאימה ועוד. והכל נעשה בסיוע מאות דוגמאות מספרות הקודש. בספרים אלו ניתן למצוא כללים וטכניקות שנלמדים היום בסדנאות כתיבה בלי לדעת שהוא כבר גילה אותם".

* משום מה, יש רושם שבדברי תורה פחות מקפידים על כתיבה נכונה?
"לצערנו, הדבר נכון. רבים טועים לחשוב כי לימוד מלאכת הכתיבה, מוטל על סופרים, לבלרי עיתון או בנות הסמינרים; ואילו אברכים ובני ישיבות, המעלים על הכתב דברי תורה, רשאים לכתוב בסגנון מרושל כאשר יעלה הקולמוס.

* ממה נובע הדבר?
"בראש ובראשונה מהזילות שיש לכתיבה בדורנו. בדורות הראשונים, מלאכת הדפוס היתה יקרה קשה ומפרכת, ועל כן היה ערך גדול לאיכות הכתיבה, כל מלה נשקלה בפלס, והאיכות רבה היתה על הכמות. יפתח נא הקורא את אחד מספרי רבותינו הקדמונים, ומיד ייווכח במאמץ שהושקע בניסוח הדברים. ידוע שרש"י למשל כתב את ספרו שלש פעמים, עד שהגיע לניסוח הנכון. גם בכתב יד קודש הרמב"ם מספרו היד החזקה, רואים כמה מחיקות ותיקונים עשה בדבריו. לא כן דורנו, עם השתכללות ענף הדפוס, הוצאת הספרים נעשתה קלה ופשוטה, ומושם דגש על יופי הדפוס והעיצוב, ופחות על איכות הכתיבה.

"הטכנולוגיה המתקדמת בימינו, גם הפחיתה רבות את השימוש בכתיבה, וממילא אין הזדמנות להתרגל בכתיבה. בעבר, אדם שהיה מעוניין ליצור קשר עם חברו, עשה זאת דרך כתיבת מכתב וכדומה, ותוך כדי השימוש בכתיבה השתפר סגנון כתיבתו. בזמננו, ממעטים מאד במשלוח מכתבים איש לרעהו, ומשתמשים יותר בתקשורת מילולית דרך טלפון וכדומה. תעיד על כך העובדה שבזמן האחרון הולכת ומתדלדלת כתיבת כרטיסי "שנה טובה".

"לבד מזאת, על פי רוב, הספרים התורנים אינם עוברים ביקורת של סגנון ותוכן (לבד מביקורת על טעויות דפוס), ואברכים מוציאים את "החבורות" שכתבו מהמחברת ישר לדפוס, ובכך גורמים לחבורה תחת "חבורה". כשהתעניינתי פעם אצל אברך מסוים, מי עובר על הספר שעומד הוא להוציא לאור, ענה לי בפשטות שהוא בעצמו, ועוד התפלא מדוע צריך שאחרים יעברו על דבריו.

"תקותי שהספר החדש יביא בכנפיו תועלת בתחום זה. והיה זה שכרנו".

לבירורים אודות הספר - 052-7654216

[מסגרת]
פנים חדשות באו לכאן
הספר "הכתב והמכתב" יצא אמנם לאור במהדורתו הראשונה לפני כשמונה שנים, אך כאן ניתן לומר "פנים חדשות באו לכאן". כשאנו שואלים את המחבר מה החידוש במהדורא השניה החדשה והמורחבת, הוא מסביר כי למעשה, מדובר בעריכה חדשה לגמרי, הכוללת תוספת כפולה של פרקים חדשים, יחד עם עשרות עצות כללים ומליצות שנוספו לפרקים הקיימים. בעקבות בקשת הקוראים, שטענו בצדק כי בספר הדרכה מעין זה - הדוגמאות נצרכות מאוד להבנת הכללים, הובאו דוגמאות מעשיות כמעט לכל כלל, תוך השתדלות שהדוגמאות עצמן יהיו בעלי ענין. כמו כן, כדי להפוך את הכללים וההנחיות לנגישים יותר עבור הקוראים, הפך המחבר כמעט את כל הספר ללשון נוכח הפונה ישירות לקורא.

וכאן הוא מבקש לשתף את הקוראים בתהליך אישי ומעניין שארע לו בעריכת המהדורא החדשה: "כאשר חיברתי את הספר במהדורתו הראשונה, הגהתי אותו אולי עשרות פעמים, עד אשר הייתי משוכנע שהכתיבה מוצתה ולא ניתן לשפר יותר. מאז שיצא הספר, עד שהתחלתי בעריכת המהדורא החדשה שבידיכם, עברו כשבע שנים. זה ייראה מוזר, אבל במהלך כל אותן שנים הקפדתי לא לעיין כלל בספר, מתוך כוונה שכאשר אגש לעריכת מהדורא חדשה, אוכל לבחון הדברים במבט חדש וביקורתי יותר. ואכן, כאשר ניגשתי לערוך את המהדורא החדשה גיליתי להפתעתי כי בס"ד כל צורת כתיבתי השתנתה מאז לטובה, וניכרו הבדלים משמעותיים רבים. מסתבר שהנסיון בכתיבה חשוב לאין ערוך. זו מלאכה שבכל יום שעובר רואים בה התקדמות, ואין סוף להתקדמות בה. דבר מפתיע נוסף קרה לי במהלך כתיבת הספר. חשתי שיותר מאשר אני בונה את הספר, הספר בונה אותי (בבחינת 'הגולם קם על יוצרו'...), כאשר הודות לכתיבת הספר, אני נותן דעתי לכתוב בצורה הנכונה ולשפר כתיבתי".

* מה החידוש במהדורא זו?
"מלבד התוספת הכפולה, החידוש הבולט במהדורא זו, הוא הפן המחקרי של הכתיבה התורנית, שקיבל ביטוי נרחב, כאשר נעשה נסיון להצליב ככל האפשר בין הכללים בספר לצורת הכתיבה בתנ"ך ובשאר כתבי הקודש. לרבים מן הכללים הצלחנו למצוא בס"ד בית-אב בשפת התנ"ך, התלמוד או הפיוטים. כדי לא להכביד על הקוראים המעוניינים רק בכללים, הופרדו הנושאים הקשורים לצד המחקרי מההנחיות והכללים, ובדרך כלל ייוחד להם פתיחה בראש הפרק".(מתוך אתר שטייגען).

מנחם מנחם · הודעהעל ידי **מנחם מנחם** » ו' יולי 29, 2016 2:51 pm

כמובן יש גיוון רחב של כתיבת ספרים, ואי אפשר לומר שספר אחד או אחר נכתב יותר טוב, באופן מוחלט, מספר אחר. יש ספרים שבהם המילים עצמם בהירים, וכל משפט בפני עצמו מובן, אבל עדיין קשה לקרוא אותו כי הרעיונות עצמם לא מבוהרים כהוגן, וקו המחשבה המנחה את המאמר מזגזג, קופץ ממקום למקום, וכדומה. מישהו יכול לשפר את המילים והמשפטים פה וכאן, ועדיין יהיה קשה ללומדים להבין מה הם קוראים. אפילו עורך הכי טוב בעולם יהיה לו קשה לנצל מאמר כזו, כי לא מדובר בתיקונים פה ושם.

לעומת זאת, יש ספרים שבהם המילים והמשפטים צריכים עבודה, אבל הרעיונות המנחות את מה שכתוב בהירים ומובנים וכו׳. פה עורך יכול לתרום המון בעבודה לשפר משפטים או מילים מסוימים.

אני כותב כל זה כהקדם לשתי רעיונות העונות על השאלה הנשאלת. קודם כל, אין שום תחליף לנסיון. כמו שאי אפשר ללמוד איך ללמוד גמרא בלי לשבת ולשבור את השיניים על גמרא ורש״י וכו׳, וכמו שאי אפשר ללמוד איך לבשל בלי לעמוד במטבח וכו׳, כמו כן אי אפשר ללמוד איך לכתוב בלי לשבת ולכתוב. פעם אחר פעם אחר פעם. וכמו שלא כל דבר היוצא מהתנור בפעם הראשונה מוכן להעלות על שלחן מלכים, כמו כן, לא כל מה שנכתב, במיוחד בפעם הראשונה, ראוי וכו׳. אבל מכל נסיון לומדים ומשתפרים.

רעיון שני. בזמני כעורך ספרים, תוך כדי עריכתי את מאמרים של אחרים למדתי המון ואני חושב ששיפרתי את הכתיבה שלי בצורה שלא הייתי יכול בשום אופן אחר. נראה לי שחשוב מאוד שכל בן תורה שיום אחד בע״ה יכתוב ויוציא לאור חידושים שלו, שיהיה לו נסיון בעריכת מאמרים וספרים של אחרים. קשה להגזים כמה זה תורם לעורך עצמו בתוך התפתחותו ככותב. אפילו אם אין להם שום קשר עם מוציאי ספרים, יכולים לקחת מאמר, ספר, וכדומה, ולשבת ו״לערוך״ אותו. לשבת, לעשות תיקונים וכו׳. תמיד הרבה יותר קל לקרוא את מאמרים של אחרים ו״לתקן״ מאשר לקרוא משהו שאנחנו בעצמנו כתבנו וראות שם טעויות או אי בהירות. אבל מנסיון הזה יכולים ללמוד הרבה, ואפילו להשתפר ככותבים.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' אוגוסט 12, 2016 2:32 am

משנת יעב"ץ למשל יש לו מחשבה בהירה ומבנה מסודר של שטיקל תורה קלאסי עם מבנה ישיבתי, ועם נגיעות של ספרי שו"ת מאחרונים, וכן אפי' מבנה משפט מושלם, אבל מי שהחשיבה שלו מורכבת ומסובכת, אין מה לעשות לעולם לא יכתוב כך.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ג' אוגוסט 23, 2016 12:10 am

ידועה המלצת הגרע״י ללמוד בשו״ת תורת חסד לובלין שהוא בהיר ומסודר

רמי כהן · הודעהעל ידי **רמי כהן** » א' ספטמבר 25, 2016 1:18 am

רציתי לציין שאפשר ללמוד גם מאתרים שמתמחים ביצירת תוכן, ולא רק מספרים.
רציתי להמליץ על אתר מסוים שלימד אותי איך לכתוב תוכן בצורה מקצועית.

האתר הוא http://www.ahalutz.co.il

כמו כן אני מאוד ממליץ לך לכתוב בגוגל את המילה "איך לכתוב תוכן" או "איך לכתוב ספר" בשביל להתחיל לקבל השראה ולהתחיל לכתוב.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ב' נובמבר 28, 2016 1:59 pm

רמי כהן כתב:רציתי לציין שאפשר ללמוד גם מאתרים שמתמחים ביצירת תוכן, ולא רק מספרים.
רציתי להמליץ על אתר מסוים שלימד אותי איך לכתוב תוכן בצורה מקצועית.

האתר הוא http://www.ahalutz.co.il

לשלם להם על עריכת קטעים, זו בעצם ההצעה שלך?

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ב' דצמבר 26, 2016 10:29 pm

לדעתי, מכל ספרי הלומדע'ס המצויים, הספרים הבהירים ביותר הם ספרי "קהילות יעקב" של מרן הסטייפלער זי"ע.
ספרים אלו יוצאים דופן בכך שאפילו לומד שאינו מצוי כלל בנושא עליו מדבר הקה"י יכול להבין בלי בעיה כמעט כל סימן בקה"י בכל נושא שהוא. ניכר שהסטייפלער עשה מאמצי על לפשט את הדברים ולהסבירם באופן כזה שיהיה אפשר לקרוא אותם בלי לאמץ את המחשבה ואפילו בלי לנסות להיזכר מה היה כתוב בדף הקודם.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ב' דצמבר 26, 2016 10:43 pm

בעז"ה

אני רואה באופן מיוחד את ספרי בן מלך להגר"ל מינצברג שיו"ל ע"י הרב ורטיימר. אני לא חושב שאפשר ללמוד משם עריכה מקצועית טהורה (הן מבחינה דקדוקית והן מבחינות נוספות) אבל מי שמחפש כתיבה משובחת שהאינטרס שלה הוא מסר ברור וקליט כמדומני שספריו הם מיוחדים ביותר בתחום זה, הבהירות, הנוסח הקל מחד והאיכותי מאידך, היכולת להפשיט מושגים מורכבים, ועוד מעלות רבות, כאשר יראה המעיין.

וגם טעם טוב בצורה החיצונית, וכן בחלוקת הקטעים, פיסוק וכדו'.

ישראל אליהו

דעת_האברך כתב:לדעתי, מכל ספרי הלומדע'ס המצויים, הספרים הבהירים ביותר הם ספרי "קהילות יעקב" של מרן הסטייפלער זי"ע.
ספרים אלו יוצאים דופן בכך שאפילו לומד שאינו מצוי כלל בנושא עליו מדבר הקה"י יכול להבין בלי בעיה כמעט כל סימן בקה"י בכל נושא שהוא. ניכר שהסטייפלער עשה מאמצי על לפשט את הדברים ולהסבירם באופן כזה שיהיה אפשר לקרוא אותם בלי לאמץ את המחשבה ואפילו בלי לנסות להיזכר מה היה כתוב בדף הקודם.

שמעתי שהוא כתב את הדברים שוב ושוב, 17 פעם.

מיימון כמדומני מספר סיפור כזה. שפעם נפגשו הקצות והנתיבות. ושאל הנתיבות את הקצות מדוע ספריו מקובלים יותר בציבור. שאל אותו הקצוה"ח מתי אתה כותב את הספר?. אמר לו הנתיבות אני מוצא את השעה ביממה שבה אני פנוי וראשי צלול ורק אז אני יושב לכתוב. ענה לו הקצות אני מקדיש את אותה שעה בה אני פנוי וראשי צלול לעבור שוב על מה שכתבתי אתמול.
המעשה מסתמא לא היה אבל הרעיון נחמד.

שכר המדי · הודעהעל ידי **שכר המדי** » א' ינואר 15, 2017 7:34 pm

ממליץ מאוד על 'הכתב והמכתב'.
וכמובן... ניסיון בשטח. לכתוב כמה שיותר.

ספרי 'בן מלך' ממש לא דוגמא לחיקוי, יכול להיות שהרב יש"ב מתלהב אישית מהספר או ממחברו, אך אין בכך משום הוראה לרבים.

ביני עמודי גרסי

איך כותבים טוב?

נשאלתי, איך ניתן לדעת על כותב כלשהו (לצורך עבודה) שהוא אכן כותב באיכות מקצועיות ומרתקת?
מה אלו הפרמטרים שצריך להיות לכותבים שכאלו;
הכוונה היא יותר לכתיבה חופשית, ופחות לתלמודית ועיונית (סגנון ישיבתי).

וכמו כן, האם ישנם הנחיות וטיפים להשתפרות בדבר? למשל, כל דבר כתוב אותו פעמים. שבאמצעות זה תחוש בדקות במה שלא הרגשת בפעם הראשונה. כי כולנו זורמים בפעם הראשונה. הביקורת היא הפעם השנייה, והיא זו שמשפרת אותך.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ב' דצמבר 10, 2018 4:21 pm

ביני עמודי גרסי כתב:וכמו כן, האם ישנם הנחיות וטיפים להשתפרות בדבר? למשל, כל דבר כתוב אותו פעמים. שבאמצעות זה תחוש בדקות במה שלא הרגשת בפעם הראשונה. כי כולנו זורמים בפעם הראשונה. הביקורת היא הפעם השנייה, והיא זו שמשפרת אותך.

יש ספר חביב בנושא - 'הכתב והמכתב' - (הרב עובדיה חן), הספר עוסק בפרקי הדרכה לעריכה תורנית (אך ניתן להשתמש בעצותיו על כתיבה בכלל). בשעתו, נפתח אשכול בו הביאו חלקים נרחבים מהספר. יש גם מאמר של ידידינו הקיק בנושא (וגם הוא עלה לכאן מספר פעמים).

אסיים, ואציין שכבר היו מספר אשכולות קרובים לזה בפורום, חפש ומצא.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' דצמבר 12, 2018 8:29 am

ישנה חוברת בשם: מדריך לכתיבת חיבור תורני / גבריאל בירנבאום, ירושלים : יד אבי הישוב, תשנ"ב.
יועדה מעיקרה למשתתפים בתחרויות כתיבת מאמרים תורניים של יד אבי הישוב. החוברת כוללת לקט מספרי ראשונים ואחרונים על חשיבות הדיוק בלשון והנחיות מעשיות לכתיבה תקינה, בהירה ומסודרת, פיסוק נכון וכו'.

עזריאל ברגר

אוחדו כמה אשכולות. בתקווה שלא ערבבתי יותר מדי...

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' ספטמבר 13, 2020 5:19 pm

מנחם מנחם כתב:רעיון שני. בזמני כעורך ספרים, תוך כדי עריכתי את מאמרים של אחרים למדתי המון ואני חושב ששיפרתי את הכתיבה שלי בצורה שלא הייתי יכול בשום אופן אחר. נראה לי שחשוב מאוד שכל בן תורה שיום אחד בע״ה יכתוב ויוציא לאור חידושים שלו, שיהיה לו נסיון בעריכת מאמרים וספרים של אחרים. קשה להגזים כמה זה תורם לעורך עצמו בתוך התפתחותו ככותב. אפילו אם אין להם שום קשר עם מוציאי ספרים, יכולים לקחת מאמר, ספר, וכדומה, ולשבת ו״לערוך״ אותו. לשבת, לעשות תיקונים וכו׳. תמיד הרבה יותר קל לקרוא את מאמרים של אחרים ו״לתקן״ מאשר לקרוא משהו שאנחנו בעצמנו כתבנו וראות שם טעויות או אי בהירות. אבל מנסיון הזה יכולים ללמוד הרבה, ואפילו להשתפר ככותבים.

בו"ם[=בדוק ומנוסה]

ההוא אמר · הודעהעל ידי **ההוא אמר** » ד' יוני 09, 2021 11:09 pm

כעת יצא לאור ספר "הכתב והמכתב" ח"ב
כולל פרקי הנחיה והדרכה באמנות הכתיבה התורנית
יחד עם אוצר מליצות וביטויים לשימוש בכתיבה עם פירושם ומקורותיהם
הספר החדש כולל הדרכה בכל סוגי הכתיבה:
מאמרים, שאלות ותשובות, חידושי מקרא, חידושי ש"ס, פסקי הלכה, סיפורים, ביוגרפיות, מכתבים, מודעות ושירים, כתיבת הערה, קושיא ותירוץ, ורְאָיָה, כללי פיסוק ור"ת, טיפים והדרכה בהוצאת ספר לאור וההדרת ספרים.

חיים סופר · הודעהעל ידי **חיים סופר** » ב' אפריל 11, 2022 8:37 pm

האם יש איזה ספר [באוצר] כולל שמות נרדפים בלשון הקודש, ערוך לפי סדר הא' ב' שיהא עזר לכותב ?.
כגון שלא יתחיל כל קטע ב'והנה' רק יוכל למצוא מילים חילופיים וכדומה וכיוצ"ב הרבה.

ר_חיים_הקטן

חיים סופר כתב:האם יש איזה ספר [באוצר] כולל שמות נרדפים בלשון הקודש, ערוך לפי סדר הא' ב' שיהא עזר לכותב ?.
כגון שלא יתחיל כל קטע ב'והנה' רק יוכל למצוא מילים חילופיים וכדומה וכיוצ"ב הרבה.

תסתכל בספר אהל מועד לרב שלמה מאורבינו (אני באמצע מלאכת העריכה למהדורה חדשה מספר זה).

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' אפריל 12, 2022 2:13 pm

חיים סופר כתב:האם יש איזה ספר [באוצר] כולל שמות נרדפים בלשון הקודש, ערוך לפי סדר הא' ב' שיהא עזר לכותב ?.
כגון שלא יתחיל כל קטע ב'והנה' רק יוכל למצוא מילים חילופיים וכדומה וכיוצ"ב הרבה.

בתוכנת וורד יש אפשרות של איתור שמות נרדפים ע"י 'אוצר מילים'. לפעמים זה מאוד עוזר.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' אפריל 12, 2022 7:29 pm

חד ברנש כתב:
חיים סופר כתב:האם יש איזה ספר [באוצר] כולל שמות נרדפים בלשון הקודש, ערוך לפי סדר הא' ב' שיהא עזר לכותב ?.
כגון שלא יתחיל כל קטע ב'והנה' רק יוכל למצוא מילים חילופיים וכדומה וכיוצ"ב הרבה.

בתוכנת וורד יש אפשרות של איתור שמות נרדפים ע"י 'אוצר מילים'. לפעמים זה מאוד עוזר.

אוצר מילים הרבה יותר מוצלח נמצא במילון של איתן אבניאון המצוי ע"ג הרשת (תחת החסימה שלי לא ניתן לחפש ישירות במילון אלא ע"י גוגל).

לענין "והנה" לא יועילו שמות נרדפים. זאת לא שאלה של מילה אלא של דרך הכתיבה והעריכה.

חיים סופר · הודעהעל ידי **חיים סופר** » ג' אפריל 12, 2022 9:03 pm

סגי נהור כתב: לענין "והנה" לא יועילו שמות נרדפים. זאת לא שאלה של מילה אלא של דרך הכתיבה והעריכה.

לא ידעתי למה לא ?
יש:. אָכֵן, אָמנָם, בֶּאמֶת, איברא, אולם, וכדומה
אך אולי אין זה כוונה האמיתי של "והנה" במאמר אבל רוב פעמים יועיל אחד מהנ"ל.
מענין לענין צרפתי מאמר המתחיל כל קטע בתיבת והנה.. אולי כותבים הותיקים יוכלו לייעץ האיך היו משפרין מאמר זו אולי היו מגיהין

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' אפריל 12, 2022 9:51 pm

כל אלה אינם מחליפים את "והנה" שפירושו: עתה אביא לפניך דברים נוספים ולהלן יבואר הקשר שלהם לדברים שכבר נאמרו. על כן ריבוי "והנה" מעיד על דרך סידור הדברים ולא על העדר מלים חלופיות. וקיצרתי מפני המועד הקרב ובא.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' אפריל 12, 2022 10:32 pm

במקום 'והנה' מתאים הרבה פעמים לכתוב: 'ובכן'.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' אפריל 13, 2022 8:50 am

א. לעולם אין מתחילים משפט בוא"ו החיבור. לא 'והנה', לא 'ובכן', לא 'ואולי', לא 'ובענין'.
ההאפשר להתחיל משפט במילים 'על כן', 'לפיכך', 'נראה כי', 'אלא'.
ב. כותבים משפטים קצרים וברורים. אין כותבים משפטים ארוכים ומסורבלים, וכביכול חכמים ומתוחכמים.
ג. אם הדבר אינו ברור לך - אל תכתוב.
ד. אל תנסה לעורר את הקורא, לרגש אותו ולהעביר לו מסרים. הנח לו.
ההכתוב בפשטות - המעורר יתעורר והישן ימשיך בשנתו.
ה. לעולם אין מתחילים משפט במילה 'בדין' 'בענין', כלומר בב' השימוש.
ו. אין לכתוב את המילה 'והמסתעף'. היא הסתעפה יתר על המידה, ואין בה מאומה.
ז. עד שמבקשים את אמנות הכתיבה יש לבקש ולדרוש את אמנות המחיקה. היא החשובה מכל.
ההאל תחכה לעורך כדי שהוא ימחק. זריזין מקדימין למחיקות - מחק בעצמך והַשְאֵר סולת נקייה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר