פורום אוצר החכמה

השאלה היא, היות והעורכים שלו יש נביהם הרבה כופרים, וערכים שלמים מלאים כפירה, האם אין לזה דין של ספרי מינות?,

האם אין לחוש שנעשה על ידי מלאכת שבת?

ציין הרב מעט דבש למה שנתכב בענין ויקפדיה בפורום, ולא מצאתי לגבי שאלתי

viewtopic.php?t=28965#p300650
viewtopic.php?p=380153#p380153

מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.

מה הקשר? לא היה לי אישית מעשה שבת מספק האינט'. ואם כן, גם זו שאלה, אבל לא לאשכול הזה.

תם מה הוא אומר כתב:מה הקשר? לא היה לי אישית מעשה שבת מספק האינט'. ואם כן, גם זו שאלה, אבל לא לאשכול הזה.

ידידי, אם אינך מבין מה הקשר אז חבל לתת הסברים. לא אמרתי שלך אישית היה מעשה שבת, אלא כל האינטרנט מופעל 24/7 ויש בו הרבה דברים לא ראויים, אז חדל לך מכל השתמשות בו.

זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.

הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.

ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.

וספרי מינות מאי? גם אם יש תשובות, זה אסור

ישא ברכה כתב:

זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.

הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.

ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.

אתה צודק בדבריך, אך לא הגזמתי כלל וכלל אלא אפילו כתבתי מתון כיוון שתגובתי מתייחסת להודעה של תמה"א. אם מאן דהוא הוא כזה עדין נפש וחושש לדברי הכפירה בוויקיפדיה שישפיעו עליו (שאכן יש אותם שם ועוד הרבה דברים שלא מומלצים עבור הציבור החרדי), ובנוסף חושש למלאכת שבת, עדיף שיתנזר מהאינטרט לגמרי! אפילו מסונן!
ידוע הסיפור על רש"י ומעשה האפוד שפעם אחת נאלץ להרים את עיניו וראה אשה רוכבת על סוס ושאל מדוע נכשל לכאורה בראיה אסורה? אז באינטרנט - אפילו מסונן בסינון המעולה ביותר - איש לא מובטח שלא יכשל פה ושם, ולכן מי שחושש שלא יכנס. וכנ"ל עם מעשה שבת. מי שחושש למעשה שבת ולא רוצה לסמוך על קולות והיתרים - שלא יכנס.

זאב ערבות כתב:

ישא ברכה כתב:

זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.

הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.

ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.

אתה צודק בדבריך, אך לא הגזמתי כלל וכלל אלא אפילו כתבתי מתון כיוון שתגובתי מתייחסת להודעה של תמה"א. אם מאן דהוא הוא כזה עדין נפש וחושש לדברי הכפירה בוויקיפדיה שישפיעו עליו (שאכן יש אותם שם ועוד הרבה דברים שלא מומלצים עבור הציבור החרדי), ובנוסף חושש למלאכת שבת, עדיף שיתנזר מהאינטרט לגמרי! אפילו מסונן!
ידוע הסיפור על רש"י ומעשה האפוד שפעם אחת נאלץ להרים את עיניו וראה אשה רוכבת על סוס ושאל מדוע נכשל לכאורה בראיה אסורה? אז באינטרנט - אפילו מסונן בסינון המעולה ביותר - איש לא מובטח שלא יכשל פה ושם, ולכן מי שחושש שלא יכנס. וכנ"ל עם מעשה שבת. מי שחושש למעשה שבת ולא רוצה לסמוך על קולות והיתרים - שלא יכנס.

זה לא קשור אם ישפיעו או לא - זה ספרי מינות.
ולגבי הסינון, יש לי סינון 100%.
אם אני סומך על קולות בהל' שבת, זה לא מתיר לי ספרי מינות.

אני לא חושב שאפשר לאסור מצד ספרי מינות, ויקיפדיה זה אנציקלופדיה חופשית וכל מי שרוצה יכול לכתוב שם. נכון שיש גם כופרים, אבל זה לא ספרי מינות.

תם מה הוא אומר כתב:

זאב ערבות כתב:

ישא ברכה כתב:

זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.

הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.

ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.

אתה צודק בדבריך, אך לא הגזמתי כלל וכלל אלא אפילו כתבתי מתון כיוון שתגובתי מתייחסת להודעה של תמה"א. אם מאן דהוא הוא כזה עדין נפש וחושש לדברי הכפירה בוויקיפדיה שישפיעו עליו (שאכן יש אותם שם ועוד הרבה דברים שלא מומלצים עבור הציבור החרדי), ובנוסף חושש למלאכת שבת, עדיף שיתנזר מהאינטרט לגמרי! אפילו מסונן!
ידוע הסיפור על רש"י ומעשה האפוד שפעם אחת נאלץ להרים את עיניו וראה אשה רוכבת על סוס ושאל מדוע נכשל לכאורה בראיה אסורה? אז באינטרנט - אפילו מסונן בסינון המעולה ביותר - איש לא מובטח שלא יכשל פה ושם, ולכן מי שחושש שלא יכנס. וכנ"ל עם מעשה שבת. מי שחושש למעשה שבת ולא רוצה לסמוך על קולות והיתרים - שלא יכנס.

זה לא קשור אם ישפיעו או לא - זה ספרי מינות.
ולגבי הסינון, יש לי סינון 100%.
אם אני סומך על קולות בהל' שבת, זה לא מתיר לי ספרי מינות.

ידידי היקר, אני כבר מחובר לרשת משנת 1989 הרבה לפני שהיה וויקיפדיה. אם יש לך סינון 100 אחוז איך אתה נכנס לפורום? סינון 100 אחוז משמע אין אינטרנט! אז אל תספר לי סיפורי מעשיות. בוויקיפדיה יש מאמרים על אבולוציה ועל עבודות זרות ומאמרים בנושאי נשים וביוגרפיות של כל מיני אישים ותמונות של נשים. האם אתה מובטח שלא תתקל בהם - בלי כוונה? לכן אם אתה חש על נפשך תוותר על הפורום ואל תכנס לאינטרנט כלל וכלל. אפילו באתרים החרדיים מדי פעם יש תקלות, כפי שקורה לפעמים בעתונים והשבועונים החרדיים.
אתה שאלת לגבי שבת ושוב ענית לך, אם אתה חושש שאיך שהוא תכשל במעשה שבת - אל תכנס! אם אינך חושש מדוע שאלת?

הרואה כתב:אני לא חושב שאפשר לאסור מצד ספרי מינות, ויקיפדיה זה אנציקלופדיה חופשית וכל מי שרוצה יכול לכתוב שם. נכון שיש גם כופרים, אבל זה לא ספרי מינות.

וויקיפדיה היא לא ספר מינות, אך יש שם הרבה דברי מינות וכפירה וכן תמונות של נשים ועוד מרעין בישין. האם הפילטר שלכם חוסם כל זאת?

מה, אינך יודע שיש סינונים שחוסמים את ויק' לגמרי או את התמונות שבו?

יאיר כתב:מה, אינך יודע שיש סינונים שחוסמים את ויק' לגמרי או את התמונות שבו?

לגמרי כן, אז אם כן מה השאלה של תמה"א? ובקשר לתמונות, יש תוכנות החוסמות כל תמונה בדפדפן של chrome ולא משנה מה. שמה WIZMAGE IMAGE HIDER

הוא שאל אם מותר לקרוא שם.

יאיר כתב:הוא שאל אם מותר לקרוא שם.

ועניתי לו שלא למי שחושש לנפשו. האם הוא בטוח שלא יתקל שם בחומר בעייתי (בלי תמונות)? האם נתיב וכדומה חוסמים את כל החומר הבלתי ראוי? מן הסתם לא, אם כך אז על סמך שלא יקרא כתבות לא כשרות, תתיר גם אינטרנט בלי חסימה ותסמוך עןל כך שחזקה על ת"ח שלא יכנסו לאתרים לא ראויים, מה לי וויקיפדיה מה לי אינטרנט?
הנה לכם דוגמא של תוכנה שיש לציבור צורך ומוצאים היתרים להשתמש בה. אני יכול לתת עוד כמה דוגמאות של אתרים כאלו שיש בהם ערבוב של טוב ורע.

הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.

יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.

אני הבנתי את שאלתו ואני עונה שוב. ויקיפדיה עצמה אינה ספר מינות, אך יש בה הרבה דברי מינות ודברים אחרים בלתי ראויים. אז מה זאת אומרת שיודע בעצמו שלא יושפע? האם הוא מובטח בכך? לשם מה יש דינוי יחוד? האם מי שיודע בעצמו שלא יושפע מותר להתיחד? האם מישהו חושד בגדולי הדור שיכשלו ובכל זאת גם עליהם נאסר יחוד.
וכאן אני מוסיף שאם ההחלטה תינתן ביד כל אחד לפי מה שמכיר בעצמו שלא יושפע, אז מדוע גם לא סומכים על כך שיודע בעצמו שלא יושפע מהאינטרנט בכללותו ולא יצפה בחומר אסור ונתיר לו בלי פילטרים ובלי חסימות? האם הסברה שלי מובנת? איני בא כאן להתיר אינטרנט בלי חסימה אלא לפי ההווה אמינא שלמי שיודע בעצמו שלא יושפע מותר לצפות בוויקיפדיה. מה לי וויקיפדיה מה לי אינטרנט.

אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.

אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.

הקשר פשוט ביותר והבאתי דיני יחוד רק לדוגמא. הנידון של תמה"א שאם יש לזה דין של ספרי מינות - אז צריכים לאסור זאת. ובהמשך הדיון נאמר ע"י יאיר שלמי שיודע בעצמו שלא יושפע - מותר! אז אני שואל האם מישהוא שיודע שלא יכשל אם יהיה במצב של יחוד - מותר לו? מה ההבדל? הלא כל הפילטרים נועדו לאנ"ש שלא חשודים על היחוד ועל קריאת ספרי מינות ועל הסתכלות בנשים וכו' ושח"ו יכשלו, אלא מאי משתמשים בפילטר ליתר בטחון, אז שוב, אם לגבי ויקפדיה אם יודעים שלא יושפעו מותר, מדוע גלישה באינטרנט או יחוד אם יודעים שלא יכשלו אסור? מה שייכת כאן הידיעה? האם הידיעה יכולה למנוע מלהכשל? מה לא מובן השאלה ובדוגמא מיחוד?

הלא מובן הוא שייחוד הוא איסור שאסרו חכמים. אם אתה מביא שיש איסור דרבנן לעיין בספרים האלה אז זה פשוט לכולנו שאי אפשר לומר אני לא אכשל ומותר לי. אבל אם אינך מביא מקור שזה אסור מדרבנן אין מה להביא ראיה מייחוד.
אגב הבאתי פה פעם את הטענה של הגר"ה זקס שייחוד הוא איסור עצמי ולא משום חשש שמא יבא עליה

אוצר החכמה כתב:הלא מובן הוא שייחוד הוא איסור שאסרו חכמים. אם אתה מביא שיש איסור דרבנן לעיין בספרים האלה אז זה פשוט לכולנו שאי אפשר לומר אני לא אכשל ומותר לי. אבל אם אינך מביא מקור שזה אסור מדרבנן אין מה להביא ראיה מייחוד.
אגב הבאתי פה פעם את הטענה של הגר"ה זקס שייחוד הוא איסור עצמי ולא משום חשש שמא יבא עליה

איני נכנס פה לדיון הלכתי של מהו שרש איסור יחוד וכדומה והרבה נכתב על כך, רק מביא הקבלה לדברי מי שאומר אני לא אכשל בדבר מה, אז הסכמתי אתך שהדוגמא של יחוד היא לא דוגמא ממש מקבילה כי בה כבר אסרו חכמים, אך כאן יש חשש לקריאת דברי מינות שגם אותם אסור לקרוא ומדוע שיורה היתר לעצמו בכך שאינו חושש?
כאן לצערי בהודעה המקורית התבלבלתי באיסור יחוד שהגורם היה מעשה אמנון ותמר.

אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.
אגב איפה מצאת שאסרו ייחוד בגלל דוד המלך? ייחוד א"א אסור מדאורייתא ואסרו ייחוד דפנויה בגלל מעשה אמנון ותמר.

זאב ערבות כתב:

אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.

הקשר פשוט ביותר והבאתי דיני יחוד רק לדוגמא. הנידון של תמה"א שאם יש לזה דין של ספרי מינות - אז צריכים לאסור זאת. ובהמשך הדיון נאמר ע"י יאיר שלמי שיודע בעצמו שלא יושפע - מותר!

אז גם אני חוזר שוב והוצאת את דבריי מהקשרם. אני כתבתי בדיוק הפוך וכדברי הרב אוצה"ח

יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.

ולא כפי דבריך שאם יש לזה דין של ספרי מינים ולא אושפע יהיה מותר. כל השאלה היא בעצם האם הדברים הכתובים שם מוגדרים כספרי מינים או לא. זו בסה"כ השאלה. אם זה כספרי מינים, לא יעזור כלום ואסור לכולם. ואם זה לא ספרי מינים יהיה מותר רק למי שבטוח בעצמו שלא יושפע מזה וכמו שהתירו בשביל 'דע מה שתשיב' לקרוא דבריהם ולהשיב עליהם. ודו"ק.

אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.
אגב איפה מצאת שאסרו ייחוד בגלל דוד המלך? ייחוד א"א בפשטות אסור מדאורייתא ואסרו ייחוד דפנויה בגלל מעשה אמנון ותמר.

בקשר לדוד המלך אכן התבלבלתי ומחקתי את הדברים עם התנצלות. ושוב אתה צודק בקשר ליחוד, אז אשאל אחרת, האם גם בקשר לשימוש באינטרנט בכללותו אתה טוען שהדבר נתון לשיקולו של כל אחד ואחד עם להשתמש בפילטר? לכאורה כך משמע מדבריך. אז מעתה והלאה כל אלה שהחסימה מונעת מהם לראות את אוצר החכמה ולא חוששים שיכשלו יכולים לבטל אותה?

לא זה מה שאמרתי ולא נכנסתי לדיון הזה. מה שאמרתי הוא שאינו דומה לייחוד.

אולי מה שהטעה אותך ביחס לדוד המלך הוא הדיון (שהיה גם בפורום) איך הותר לדוד להתייחד עם אבישג.

יאיר כתב:

זאב ערבות כתב:

אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.

הקשר פשוט ביותר והבאתי דיני יחוד רק לדוגמא. הנידון של תמה"א שאם יש לזה דין של ספרי מינות - אז צריכים לאסור זאת. ובהמשך הדיון נאמר ע"י יאיר שלמי שיודע בעצמו שלא יושפע - מותר!

אז גם אני חוזר שוב והוצאת את דבריי מהקשרם. אני כתבתי בדיוק הפוך וכדברי הרב אוצה"ח

יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.

ולא כפי דבריך שאם יש לזה דין של ספרי מינים ולא אושפע יהיה מותר. כל השאלה היא בעצם האם הדברים הכתובים שם מוגדרים כספרי מינים או לא. זו בסה"כ השאלה. אם זה כספרי מינים, לא יעזור כלום ואסור לכולם. ואם זה לא ספרי מינים יהיה מותר רק למי שבטוח בעצמו שלא יושפע מזה וכמו שהתירו בשביל 'דע מה שתשיב' לקרוא דבריהם ולהשיב עליהם. ודו"ק.

אני יודע ובטוח בעצמי שאיני מושפע מהאינטרנט ואיני מועד להכשל בו, האם מותר לי לגלוש בלי חסימה? מה לי אינטרנט מה לי וויקיפדיה? עדיין לא קבלתי תשובה.

א. אין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באנטרנט פרוץ כי זה דבר בלתי אפשרי שלא יכשל בזה, הנזק שכיח ובדבר זה היצר גדול מאוד.
ואין אפוטרופוס וכו'

ב. מסיבה זו ומסיבות אחרות גדולי ישראל אסרו באיסור גמור להשתמש באנטרנט פרוץ והדבר נהפך לאיסור ממש כספרי מינים ופשוט.
יש דברים שניתן להגיד עליהם שהם ודאי מכשול (אנטרנט פרוץ) ויש דברים שלא ויש דברים שלחלק כן ולחלק לא (ויקפדיה מסונן חלקית).

רציתי להגיב, אבל ראיתי שקדמני יאיר. יי"כ.
אכן, אצלי חסום ויקי'. אבל לפעמים אני קורא ממה ששולחים לי או שמעלים כאן בפורום. ועל זה אני מסופק.

בקצרה, השאלה אינה על מעשה שבת, ולא על המהות של המוצר "אינטרנט", אלא לגבי "ספרי מינים", כל מה שמחוץ לזה - באשכולות אחרים.

יאיר כתב:א. אין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באנטרנט פרוץ כי זה דבר בלתי אפשרי שלא יכשל בזה, הנזק שכיח ובדבר זה היצר גדול מאוד.
ואין אפוטרופוס וכו'

ב. מסיבה זו ומסיבות אחרות גדולי ישראל אסרו באיסור גמור להשתמש באנטרנט פרוץ והדבר נהפך לאיסור ממש כספרי מינים ופשוט.
יש דברים שניתן להגיד עליהם שהם ודאי מכשול (אנטרנט פרוץ) ויש דברים שלא ויש דברים שלחלק כן ולחלק לא (ויקפדיה מסונן חלקית).

רב אוצר החכמה כתב לעיל דברים אלו:

אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.

שאלה ראשונה: ולדעת שלא יכשל בקריאת דברי מינות בוויקיפדיה כן יכול לדעת?
שאלה שניה: מאין לך שאין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באינטרנט פרוץ? אתה מכיר את כל אנ"ש לדעת שבוודאי כולם יכשלו? כל המשפטים שאתה מביא יפים אך האם אתה ח"ו מזלזל ביכולת של אנשים לעמוד בפני פיתויים? הלא יש הרבה מאוד פיתויים מכל מיני סוגים האורבים בכל פינה והעצה היחידה היא להסתגר בבית. האמנם? ובבית אין פיתויים? על כמה מקרים שמעת ש... (אתה מבין מן הסתם מה משמעות השלש נקודות) אז מדוע לא אוסרים יחוד עם בני משפחה? אתה יודע איזה סיפורים יש באמתחתי בענין כשלונות של אנשים במצבים שמותרים לכתחילה ולא יכלו לעמוד בנסיון? שערות ראשך תעמודנה. אז לאיזה מצב הגענו?
וכאן ראוי להפנות לדברי בעל אוצר החכמה לעיל, מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת (של כל אחד המכיר את עצמו - הוספה שלי בהבנת דבריו)! אז מדוע לא סומכים על שיקול דעתי שאני לא אכשל? על מה שגזרו גזרו, על מה שלא גזרו לא גזרו והאם עלינו לגזור גזירות חדשות?
הבהרה: איני מתווכח עם הצורך לסינון, אלא רק מתפלפל ומנסה להבין האם אנו ילדים קטנים שלא יודעים לנווט את נסיונות החיים ועל כל דבר צריך שמירה? מדוע לא שמים מחסום במכונית לא לנסוע לחוף תל ברוך - מקום שהרבה אנ"ש הולכים לרחוץ בו...

זאב ערבות כתב:

יאיר כתב:א. אין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באנטרנט פרוץ כי זה דבר בלתי אפשרי שלא יכשל בזה, הנזק שכיח ובדבר זה היצר גדול מאוד.
ואין אפוטרופוס וכו'

ב. מסיבה זו ומסיבות אחרות גדולי ישראל אסרו באיסור גמור להשתמש באנטרנט פרוץ והדבר נהפך לאיסור ממש כספרי מינים ופשוט.
יש דברים שניתן להגיד עליהם שהם ודאי מכשול (אנטרנט פרוץ) ויש דברים שלא ויש דברים שלחלק כן ולחלק לא (ויקפדיה מסונן חלקית).

רב אוצר החכמה כתב לעיל דברים אלו:

אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.

שאלה ראשונה: ולדעת שלא יכשל בקריאת דברי מינות בוויקיפדיה כן יכול לדעת?
שאלה שניה: מאין לך שאין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באינטרנט פרוץ? אתה מכיר את כל אנ"ש לדעת שבוודאי כולם יכשלו? כל המשפטים שאתה מביא יפים אך האם אתה ח"ו מזלזל ביכולת של אנשים לעמוד בפני פיתויים? הלא יש הרבה מאוד פיתויים מכל מיני סוגים האורבים בכל פינה והעצה היחידה היא להסתגר בבית. האמנם? ובבית אין פיתויים? על כמה מקרים שמעת ש... (אתה מבין מן הסתם מה משמעות השלש נקודות) אז מדוע לא אוסרים יחוד עם בני משפחה? אתה יודע איזה סיפורים יש באמתחתי בענין כשלונות של אנשים במצבים שמותרים לכתחילה ולא יכלו לעמוד בנסיון? שערות ראשך תעמודנה. אז לאיזה מצב הגענו?
וכאן ראוי להפנות לדברי בעל אוצר החכמה לעיל, מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת (של כל אחד המכיר את עצמו - הוספה שלי בהבנת דבריו)! אז מדוע לא סומכים על שיקול דעתי שאני לא אכשל? על מה שגזרו גזרו, על מה שלא גזרו לא גזרו והאם עלינו לגזור גזירות חדשות?
הבהרה: איני מתווכח עם הצורך לסינון, אלא רק מתפלפל ומנסה להבין האם אנו ילדים קטנים שלא יודעים לנווט את נסיונות החיים ועל כל דבר צריך שמירה? מדוע לא שמים מחסום במכונית לא לנסוע לחוף תל ברוך - מקום שהרבה אנ"ש הולכים לרחוץ בו...

תשובה ראשונה: זו השאלה באשכול זה!
תשובה שניה: אין אפוטרופוס לעריות, ובקרובים ביטלו חז"ל ליצה"ר, והעובר על זה הרי זה תועבה ולא מחמת תאוה בעלמא. ואכמ"ל.

רבנו זאב ערבות. אני לא יודע אם שאלותיך מופנות אלי. אם כן אני כאמור לא נכנסתי לשאלות האלה רק הבהרתי שיש הבדל מהותי בין מה שאסרו חכמים למה שלא אסרו. מה שאסרו חז"ל הוא איסור בעצם ואין מקום לדיון בכלל אם פלוני יכשל בזה ואם צריך לחשוש או לא כי ברגע שאסרו הוא איסור בעצם. מה שלא אסרו אינו איסור בעצם ויש מקום לשקול. מה המסקנה של השיקול הזה ולמי ניתן לשקול לזה לא נכנסתי.

אוצר החכמה כתב:רבנו זאב ערבות. אני לא יודע אם שאלותיך מופנות אלי. אם כן אני כאמור לא נכנסתי לשאלות האלה רק הבהרתי שיש הבדל מהותי בין מה שאסרו חכמים למה שלא אסרו. מה שאסרו חז"ל הוא איסור בעצם ואין מקום לדיון בכלל אם פלוני יכשל בזה ואם צריך לחשוש או לא כי ברגע שאסרו הוא איסור בעצם. מה שלא אסרו אינו איסור בעצם ויש מקום לשקול. מה המסקנה של השיקול הזה ולמי ניתן לשקול לזה לא נכנסתי.

אין לי ויכוח עם דיני יחוד ומה שאסרו חז"ל, ושאלותי לא מופנות אליך ישירות ולא לאף אחד אחר אלא הן רטוריות להבין מה קורה כאן. נראה שיש כאן איזה קצר ביננו. אני כבר כתבתי כמה פעמים שאיני יודע חכמות, וכאן נראה שתמה"א בשאלתו התמימה הפותחת את האשכול פותח איזה פתח לכל אחד לעשות איזה שיקול דעת בענין דברי מינות האם יזיק או לא יזיק! ומנין לו לדעת מראש אם יזיק או לא? במה שונה זה משימוש סתם באינטרנט? האם וודאי שיזיק? האם גדולי הדור גזרו גזירה חדשה שאין לעבור עליה כמו דיני יחוד?

אגב, גם אתרוג וגם נתיב (ומסתמא כ"ש נט פרי) מסננים תכנים בעייתיים בויקיפדיה.

בנטפרי נ"ל שכל ויקיפדיה חסום.

יאיר כתב:בנטפרי נ"ל שכל ויקיפדיה חסום.

אז כנראה לא סומכים שם על שיקול דעתו של אדם ואני מסכים אתם. וכי כיצד יכולים לוודות שאפילו בערכים הפתוחים אין מינות ובפרט שכל יום מתחדשים שם דברים. כלומר יצטרכו להעסיק צוות גדול לסרוק את כל הוויקיפדיה ואת מי יעסיקו? את אנ"ש? אולי במסגרת הסינון הם יקראו את התכנים האסורים ויפגעו.

משולש כתב:אגב, גם אתרוג וגם נתיב (ומסתמא כ"ש נט פרי) מסננים תכנים בעייתיים בויקיפדיה.

אצלי ה'נתיב' חוסם את ויקי' לגמרי, לא רק מסנן. ולאחרונה משום מה גם 'המכלול' חסום לי.

יאיר כתב:בנטפרי נ"ל שכל ויקיפדיה חסום.

בנטפרי כל ערך שיש לו תחליף במכלול, נפתח הנ"ל. אם אין נפתח ויקפדיה. ערך שסותר את ערכי היהדות, לא נפתח.

יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.

מה הגדר של ספר?
ויקפידיה כוללת בתוכה ערכים של כפירה, האיטרנט כולל בתוכו את ויקיפדיה

לכאו' איכא דרכא אחרינא (ומתפתח יותר ויותר), והוא מיזם 'המכלול'.
ובזה יפתור ב' השאלות: כי כל הכותבים שותומ"צ ובכלל זה (כמובן) שומרי ש"ק במלואה ב"ה, וגם אין דברי מינות ח"ו [אם-כי ישנם עדיין ערכים רבים הצריכים שכתוב מחודש, אך אין בזה כ"א אי-נעימות לנפש היפה - ולא ממשות איסור או ספקו ח"ו].
ומצוה רבה לכל אשר בידו לעזור ולסייע למפעל נפלא זה - בגופו, בנפשו ובממונו - וכמש"נ: חבר אני לכל אשר יראוך (תהלים קיט, סג).

לבי במערב כתב:לכאו' איכא דרכא אחרינא (ומתפתח יותר ויותר), והוא מיזם 'המכלול'.
ובזה יפתור ב' השאלות: כי כל הכותבים שותומ"צ ובכלל זה (כמובן) שומרי ש"ק במלואה ב"ה, וגם אין דברי מינות ח"ו [אם-כי ישנם עדיין ערכים רבים הצריכים שכתוב מחודש, אך אין בזה כ"א אי-נעימות לנפש היפה - ולא ממשות איסור או ספקו ח"ו].
ומצוה רבה לכל אשר בידו לעזור ולסייע למפעל נפלא זה - בגופו, בנפשו ובממונו - וכמש"נ: חבר אני לכל אשר יראוך (תהלים קיט, סג).

הערכים במכלול מעותקים מויקיפדיה, כך שהם רק מוחקים את דברי המינות, ודאי שזה מיזם חשוב, אבל חששות פותח האשכול עדיין קיימים.