עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

[משולש]

למי שלא מתחבר לעניין של בנין ירושלים וחיבוב ויישוב ארץ ישראל אליו לא דברתי, לטעמו גם מה שנכון בסיפור הוא "בדיות".

אני כותב למי שמעניין אותו חקר הנושא ומנסה לברור מכל הכתבים ולדעת את האמת מה נכון בכל הסיפור כאן. ובטוחני שמי שקרא האשכול מתחילתו מצא ולמד דברים חדשים בנושא.

[משולש]

הנה עוד ציטטות מרעישות:

ובאגרת אחרת מר' ישראל משקלאב מופיע נספח מר' שלמה זלמן שפירא מבירות הכותב: "ידידי, ידידי, אילמלא לא נבראנו רק לתקן זאת ישוב אה"ק די לנו, כי שקולה זה כנגד כל המצוות" (אגרת משנת תקפ"ג מופיע בספר בשליחות ירושלים, לא' מורגנשטרן, ירושלים תשמ"ז, עמ' 135).

כן באגרת משנת תקפ"ג מטבריה שעליו חתומים ר' ישראל משקלאב ואחרים כתוב: "כי כדאי שיבא אדם לעולם בשביל ליסד יסודות ישוב אה"ק השקולה ככל התורה כולה, ולהציל נפשות יקרות באה"ק" (שם, עמ' 139),

ובאגרת משנת תקפ"ז מירושלים, ר' מנחם מענדל משקלאב, יצא כנגד אלה שנהלו תעמולה נגד ההתיישבות בירושלים וכתב: "ולא ישמע לקנאים אשר טבעם להשפיל מי שמכיר טוב על ירושלים עה"ק ת"ו דברי אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו המתאבק בעפר ירושלים עה"ק. מנחם מענדל בהרב מו"ה ברוך בענדיט זלה"ה מירושלים עה"ק ת"ו" (שם עמ' 122).

במכתב של צ"ה לעהרן (קתדרא 24,עמ' 77) לר' אברהם שלמה זלמן צורף. לעהרן, כמסיח לפי תומו, מתייחס לאחד האנשים השנואים עליו, וכותב שאותו אדם אולי עלה ארצה, "אך בוודאי לא במצוות הגר"א". מכאן שסבר שהשאר אכן עלו במצוות הגר"א.

אין שום דבר מרעיש בציטוטים הללו, אלא אם מוציאים אותם מהקשרם.
והציטוט האחרון לא קיים, עכ"פ לא בניסוח הזה, ואין הכוונה להגר"א אלא כנראה לר׳ אברהם אבלי ראב"ד ווילנא שעמד אז בראש "רוזני ווילנא".

דווקא אני מאד נרעש מהציטוטים הללו.
כיון שהם מגלים את האמת לאמיתה שאין העלייה כדי לעורר גאולה בפעולות טבעיות בדרך של אתערותא דלתתא במובני קול התור. אלא כל ענינה כדי לקיים מצוות ישוב א"י. ובוודאי שחידוש מצוות חדשות וקיום הדין על מתכונתו גם במקום שנשתכח היה יעוד חביב ומקובל בבית מדרשו של רבנו הגר"א.
לאפוקי מתפיסות משיחיות וגאוליות שהגאולה ע"י פעולות בני אדם שהיו רחוקות משם כרחוק מזרח ממערב. כמו כל תפיסת כל התור שרחוקה ומנותקת מהסגנון הרווח בבית המדרש של הגר"א.

אגב זה מזכיר לי איך מורגנשטרן עומד ע"כ שהגר"א קיים מצוות לקט וכו', ומניח שבוודאי היה זה כדי לקרב את הגאולה שהרי בתיקו"ז מבואר שיש בהן משום קירוב הגאולה. ולא ידע ולא הבין שכמעט כל מצחווה בתיקו"ז מוזכרת כמקרבת הגאולה, אם בפירוש אם מכללא. וכמה רחוק הדבר שלוקחים אנשים שהשקיעו כל ימיהם בקיום כל פרטי המצוות על מתכונתם ושינסו מתניים לעלות לקיים מצוות ישוב הארץ, להשלים מצוותה ומצוות התלויות בה. וכאלו אין הגיון בפעולותיהם אם לא שבאו לעשות גאולה. אתמהה.

הנה למשל חידוש במה שהעליתי מהרב יצחק איזיק כהנא שהיו ברשותו כתבי רמ"מ משקלוב וכותב בשמו שע"י לקט שכחה ופאה זוכים לקיבוץ גלויות.

וכן מצאתי בכתבי הרב החסיד המפורסם ר' מנחם מענדיל ז"ל תלמיד רה"ג הגר"א ז"ל
שקיבוץ גלויות בג' מצות האלו 'לקט שכחה ופאה' כמבואר בפסוקים הנ"ל. וידוע שכל דבריו
הם מפי רבו ז"ל . והנה לפי זה מה טוב ויפה היה הדבר הזה עלינו השארית הנמצא בעה"ק הזה וסביבותיה
לאזור חיל בקיום המצות הנ"ל הנהוגות בה, ולהתבונן על תשוקת משה רבנו ע"ה שהתפלל תקט"ו תפלות לבוא ולקיים מצוותיה התלויים בה, והרי אנו מתגוררים בה כמה שנים ואין איש שם על לבו כלל. הלא אם היינו זוכים בבירור הזה, לא היינו צריכים בירור היסורים
הנ"ל והיה קץ לפדות נפשינו .

[מקור הדברים הוא בזוהר משפטים קט"ו ע"א, שם מאריך הגר"א[1] שלקט הוא נגד שבט יהודה, שעליהם נאמר ואתם תלקוטו אחד וכו', שכחה נגד עשרת השבטים שנשכחו, ופאה נגד בני משה שנמצאים בקצה הארץ. ובקול התור (פרק ו, ג) ביעור רוח הטומאה מן הארץ ע"י נטיעת אדמת הקדש. אשר בזה תלויים כל שלשת קבוצי גליות לדברי רבנו וביחוד לקט שכחה ופאה.
וכן בפזמונים (225) כתב ר' יושעה, הרי ג' המצוות אשר מן שפ"ל (ר"ת שכחה פאה לקט) הקמה הנה, בזכותן ג' עליות שבטים תעלינה.]

[איש-אחד]

הנה למשל חידוש במה שהעליתי מהרב יצחק איזיק כהנא שהיו ברשותו כתבי רמ"מ משקלוב וכותב בשמו שע"י לקט שכחה ופאה זוכים לקיבוץ גלויות.

וכן מצאתי בכתבי הרב החסיד המפורסם ר' מנחם מענדיל ז"ל תלמיד רה"ג הגר"א ז"ל
שקיבוץ גלויות בג' מצות האלו 'לקט שכחה ופאה' כמבואר בפסוקים הנ"ל. וידוע שכל דבריו
הם מפי רבו ז"ל . והנה לפי זה מה טוב ויפה היה הדבר הזה עלינו השארית הנמצא בעה"ק הזה וסביבותיה
לאזור חיל בקיום המצות הנ"ל הנהוגות בה, ולהתבונן על תשוקת משה רבנו ע"ה שהתפלל תקט"ו תפלות לבוא ולקיים מצוותיה התלויים בה, והרי אנו מתגוררים בה כמה שנים ואין איש שם על לבו כלל. הלא אם היינו זוכים בבירור הזה, לא היינו צריכים בירור היסורים
הנ"ל והיה קץ לפדות נפשינו .

"והרי אנו מתגוררים בה כמה שנים ואין איש שם על לבו כלל" ודו"ק, כנ"ל.

[משולש]

לא הבנתי כוונתך, גם ר' יושעה בפזמונים זועק שאנשי דורו עושים אותו ללעג וקלס על שעוסק בבניית ירושלים.

[איש-אחד]

לא הבנתי כוונתך, גם ר' יושעה בפזמונים זועק שאנשי דורו עושים אותו ללעג וקלס על שעוסק בבניית ירושלים.

כוונתי שכל הנושא של חקלאות כדי לקיים מצוות התלויות בארץ לא היה נושא בקרב הפרושים, מלבד כמה שדות בודדים בשנים הראשונות שהיה בעיקר גימיק לאיסוף כספים ולא נסיון ליצור חקלאות יהודית באר"י.

[לענין]

איש-אחד
מה דעתך על זה?
(לא קראתי, רק ראיתי בקושי מלמעלה)

https://winners-auctions.com/he/content ... 7%A2%D7%9D

[איש-אחד]

איש-אחד
מה דעתך על זה?
(לא קראתי, רק ראיתי בקושי מלמעלה)

https://winners-auctions.com/he/content ... 7%A2%D7%9D

זה מתקופה אחרת לגמרי - תרפ"א!
כך שזה לא רלוונטי לחקר תקופת עליית תלמידי הגר"א מעל 100 שנה מוקדם יותר.

[שמואל שלומוביץ]

הנה עוד ציטטות מרעישות:

ובאגרת אחרת מר' ישראל משקלאב מופיע נספח מר' שלמה זלמן שפירא מבירות הכותב: "ידידי, ידידי, אילמלא לא נבראנו רק לתקן זאת ישוב אה"ק די לנו, כי שקולה זה כנגד כל המצוות" (אגרת משנת תקפ"ג מופיע בספר בשליחות ירושלים, לא' מורגנשטרן, ירושלים תשמ"ז, עמ' 135).

כן באגרת משנת תקפ"ג מטבריה שעליו חתומים ר' ישראל משקלאב ואחרים כתוב: "כי כדאי שיבא אדם לעולם בשביל ליסד יסודות ישוב אה"ק השקולה ככל התורה כולה, ולהציל נפשות יקרות באה"ק" (שם, עמ' 139),

ובאגרת משנת תקפ"ז מירושלים, ר' מנחם מענדל משקלאב, יצא כנגד אלה שנהלו תעמולה נגד ההתיישבות בירושלים וכתב: "ולא ישמע לקנאים אשר טבעם להשפיל מי שמכיר טוב על ירושלים עה"ק ת"ו דברי אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו המתאבק בעפר ירושלים עה"ק. מנחם מענדל בהרב מו"ה ברוך בענדיט זלה"ה מירושלים עה"ק ת"ו" (שם עמ' 122).

במכתב של צ"ה לעהרן (קתדרא 24,עמ' 77) לר' אברהם שלמה זלמן צורף. לעהרן, כמסיח לפי תומו, מתייחס לאחד האנשים השנואים עליו, וכותב שאותו אדם אולי עלה ארצה, "אך בוודאי לא במצוות הגר"א". מכאן שסבר שהשאר אכן עלו במצוות הגר"א.

אין שום דבר מרעיש בציטוטים הללו, אלא אם מוציאים אותם מהקשרם.
והציטוט האחרון לא קיים, עכ"פ לא בניסוח הזה, ואין הכוונה להגר"א אלא כנראה לר׳ אברהם אבלי ראב"ד ווילנא שעמד אז בראש "רוזני ווילנא".

דווקא אני מאד נרעש מהציטוטים הללו.
כיון שהם מגלים את האמת לאמיתה שאין העלייה כדי לעורר גאולה בפעולות טבעיות בדרך של אתערותא דלתתא במובני קול התור. אלא כל ענינה כדי לקיים מצוות ישוב א"י. ובוודאי שחידוש מצוות חדשות וקיום הדין על מתכונתו גם במקום שנשתכח היה יעוד חביב ומקובל בבית מדרשו של רבנו הגר"א.
לאפוקי מתפיסות משיחיות וגאוליות שהגאולה ע"י פעולות בני אדם שהיו רחוקות משם כרחוק מזרח ממערב. כמו כל תפיסת כל התור שרחוקה ומנותקת מהסגנון הרווח בבית המדרש של הגר"א.

אגב זה מזכיר לי איך מורגנשטרן עומד ע"כ שהגר"א קיים מצוות לקט וכו', ומניח שבוודאי היה זה כדי לקרב את הגאולה שהרי בתיקו"ז מבואר שיש בהן משום קירוב הגאולה. ולא ידע ולא הבין שכמעט כל מצחווה בתיקו"ז מוזכרת כמקרבת הגאולה, אם בפירוש אם מכללא. וכמה רחוק הדבר שלוקחים אנשים שהשקיעו כל ימיהם בקיום כל פרטי המצוות על מתכונתם ושינסו מתניים לעלות לקיים מצוות ישוב הארץ, להשלים מצוותה ומצוות התלויות בה. וכאלו אין הגיון בפעולותיהם אם לא שבאו לעשות גאולה. אתמהה.

הנה למשל חידוש במה שהעליתי מהרב יצחק איזיק כהנא שהיו ברשותו כתבי רמ"מ משקלוב וכותב בשמו שע"י לקט שכחה ופאה זוכים לקיבוץ גלויות.

וכן מצאתי בכתבי הרב החסיד המפורסם ר' מנחם מענדיל ז"ל תלמיד רה"ג הגר"א ז"ל שקיבוץ גלויות בג' מצות האלו 'לקט שכחה ופאה' כמבואר בפסוקים הנ"ל. וידוע שכל דבריו הם מפי רבו ז"ל . והנה לפי זה מה טוב ויפה היה הדבר הזה עלינו השארית הנמצא בעה"ק הזה וסביבותיה לאזור חיל בקיום המצות הנ"ל הנהוגות בה, ולהתבונן על תשוקת משה רבנו ע"ה שהתפלל תקט"ו תפלות לבוא ולקיים מצוותיה התלויים בה, והרי אנו מתגוררים בה כמה שנים ואין איש שם על לבו כלל. הלא אם היינו זוכים בבירור הזה, לא היינו צריכים בירור היסורים הנ"ל והיה קץ לפדות נפשינו .

וכן ע"י מצוות שמירת שבת זוכין לקיבוץ גלויות וע"י לימוד התורה, וע"י שמירת הברית, וע"י לימוד סדר קדשים, וע"י קיום מצוות שמיטת הארץ כראוי, וע"י מצוות ישוב א"י, וע"י פרט ועוללות, וע"י תקיעת שופר, וע"י מצוות סוכה, וע"י זהירות מעריות, וע"י תשובה, וע"י קריאת שמע שחרית וערבית, וע"י אהבת חברים, וע"י תיקון חצות, וע"י גמילות חסדים וצדקה, וע"י אמונה וע"י הודאה והשתחוויה ועוד ועוד....
והכל מקיימים בשביל רצון ה' וכשבאים לעורר על איזה מצווה כמעט כל מצווה כותבים ודורשים ומבארים שבזה תלוי קירוב הגאולה, ועדיין מקיימים מצוות לקים ציווי ה' ית"ש שזה כל תכלית האדם בעולמו, ולדעתי מי שסבור אחרת אודות תפיסת בית מדרשו של רבנו הגר"א, לא הכיר את האנשים ואת שיחם.
גילוי נאות: דברי הרי"א כהנא לא קראתי כעת, ויש לבחון דבריו לעומק, ולדעת מי האיש ומה שיחו, ואנוכי לא ידעתי.

[משולש]

ולכן מה? אז רמ"מ משקלוב לא אמר את זה. או שאתה חולק עליו.

[משולש]

רואים בעליל את הקשר האידואלוגי בין ר' יושעה ריבלין לרי"א כהנא.

אריה גולדהבר במאמר שהבאתי לעיל מביא שהיו ברשותו של רי"א כהנא כתבים של רמ"מ משקלוב שקבלם מרי"א חבר. ומשער שכתבי רמ"מ משקלוב שנתגלו במרתף במאה שערים נתגלו בביתו שגר שם בסוף ימיו.

ורואים בפזמונים מעמוד 224-225. את הקשר האדוק ביניהם, בעמ' 224 כותב ר' יושעה בדבר הפיוט של רמ"מ משקלוב על החורבה (שגם הכת"י הזה נמצא בשנת תשס"א בין שאר הכתבים הנ"ל) וכן על מצוות לקט שכחה ופאה, ועל סוד ששון ושמחה שרי"א כהנא כותב בהקדמה על ספר יצירה שהסוד הזה מהגר"א הגיע אליו (עיין במאמר גולדהבר) ואח"כ מזכיר בפירוש את רי"א כהנא "יבורך רעי כאח שארי רבי יצחק כהנא". ושם מרחיב על עניין הנטיעה הזריעה וכו'. וכן כותב רי"א כהנא שמטרת הגאון היתה לבוא לגור בירושלים וכן כתוב בקול התור. ושהיה בבחי' מב"י, ובבחי' משה שלא הורשה להיכנס לארץ ישראל כפי שכתב בקול התור.

[שמואל שלומוביץ]

ולכן מה? אז רמ"מ משקלוב לא אמר את זה. או שאתה חולק עליו.

מה רמ"מ אמר? תבדוק שוב. בסה"כ נמצא בדבריו שזה מקרב הגאולה. זה כבר כתוב בתיקוני זהר כמדומני.
התולדות יצחק מעורר לקיים זאת לקירוב הגאולה.

הוא גם מדבר על הגר"א כמשיח ונשמת משה, בעוד רמ"מ משקלוב כתב בפירוש בשם הגר"א בביאור משלי שא"א לדעת מי היא נשמת משה. ושאין מקום כלל לפעול ע"פ רעיונות כאלו וע"פ תעלומות חכמה רק ע"פ התורה ומצוותיה לבד. וברור שקיום מצוות לקט נעשית לקיום מצוות התורה בלבד כאשר כתבתי לגבי דברי מורגנשטרן לעיל. (ועוד יותר מהנה בספרו מים אדירים הרבה פעמים נגד הרשעים שהולכים אחרי ליבם לתקן תיקונים ולא ע"פ מצוות התורה). וכמו שאומר איש אחד יש לבחון את השקפת תלמידי הגר"א מתוך כתביהם, ולא משיטות אחרות חשובות ככל שיהיו.

משלי ל, א-ו
דִּבְרֵ֤י׀ אָג֥וּר בִּן־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִֽיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל: כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי: וְלֹֽא־לָמַ֥דְתִּי חָכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע: מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀ בְּחָפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כָּל־ אַפְסֵי־אָ֑רֶץ מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע: כָּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לַֽחֹסִ֥ים בּֽוֹ: אַל־תּ֥וֹסְףְּ עַל־דְּבָרָ֑יו פֶּן־יוֹכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ: פ

ביאור הגר"א - משלי ל א-ה (בקיצור ודילוג מה שלא נוגע לעיקר הדברים)
כך היה שם שני בני אדם גדולים ששלחו לאגור שיורה להם תעלומות חכמה בדרכי ה' וזו היא תשובתו להם... ותוכן תשובתו הי' שאין אתנו יודע עד מה מתעלומות חכמה בדרכי ה' ואין לנו עסק בנסתרות אלא העיקר הוא לילך בדרכי התורה ולא לזוז ממנה ומן מצות ה' .... מי עלה וגו' הוא נגד משה שעלה השמימה והוריד עמו התורה...... מה שמו איה אשר כשמו כלומר כמותו שידע תעלומות חכמה בדרכי ה'. מה שם בנו כי בכל דור ודור יתלבש משה בת"ח הגדול שבאותו דור והוא נקרא בנו וזהו מה שם בנו כלומר איה הת"ח שבתוכו יתלבש משה כי תדע שאתה רוצה לידע תעלומות חכמה בדרכי ה': כל אמרת וגו' כי התורה היא מזוקק שבעתים... וז"ש אגור שאין לכם עסק בנסתרות לידע תעלומות חכמה כי כל אמרת וגו' כלומר התורה צרופה ומזוקק שבעתים והכל כלול בה ואין לך מדה טובה הימנה ולכן סיב ובלה בה ומינה לא תזוע מגן וגו' וכן אל תזועו ותפרשו מהמצות אשר מגן הוא לכל החוסים בו למי שבוטח בו והוא כי יש בם מדת הבטחון שהוא מגן לבל יכשלו בשאר המצות כי כולן כלולין במדה זו ומהם לא תזועו ובנסתרות אל תחקרו:

אם תרצה תצרף לכאן את דברי ר' מענדל בביאור הגר"א למשלי פרק טז בשם רבו שהבאתי לעיל, ויש לך משנה סדורה, ומה לך עסק בנסתרות.

[משולש]

עם כל הכבוד לך, מי אתה שתתן מוסר לאדם קדוש ונעלה שידע כל תורת הגר"א על בוריה ועמל בה כל ימי חייו בקדושה וטהרה, והוא ידע את כל מה שאתה מביא ועוד אלפי מונים ממה שאתה יודע, ועם כל זה קבע מה שקבע. של נעליך!

ר' נחום משאדיק העיד עליו שהיה אחד מהל"ו צדיקים שבדור.

לגבי דברי רמ"מ משקלוב הוא התכוון כידוע על החסידים.

[שמואל שלומוביץ]

את מה שכתוב לפני אני רואה ומקריא לפניכם.
היכן ראית שהוא קבע שזו שיטת הגר"א? ומי הבטיחך שאסור לו לחדש שיטות משלו?
אני לא יודע מי זה התולדות יצחק. ובוודאי היה אדם גדול ממני, וכנראה ת"ח עצום וקדוש. ואין דברי אחר דבריו ולא כלום. ואיני אלא כראה מקום. לעיון בשיטות השונות.
אם יש בדברי איזה זלזול חלילה, הריני בבקשת המחילה.
חיפשתי ולא מצאתי בשעה זו. אם חלילה יש משהו תודיעיני ואמחק בעז"ה.
ברצינות.

[משולש]

שמעתי מפי מו"ר הגאון מ' אלי זצ"ל אב"ד דקאליש, כי ברור לו ממעשים, וכן מכי"ק כי הגאון נ"ע היה ניצוץ משה רבינו ע"ה, כי ע"כ לא נתנו לו רשות מן השמים לכנוס לארץ".

[לענין]

האם מצאת את הביטוי (היסודי כל כך...) 'נהורא דמב"י' באיזשהוא מקור בלתי ריבליני?

[איש-אחד]

רואים בעליל את הקשר האידואלוגי בין ר' יושעה ריבלין לרי"א כהנא.

אריה גולדהבר במאמר שהבאתי לעיל מביא שהיו ברשותו של רי"א כהנא כתבים של רמ"מ משקלוב שקבלם מרי"א חבר. ומשער שכתבי רמ"מ משקלוב שנתגלו במרתף במאה שערים נתגלו בביתו שגר שם בסוף ימיו.

ורואים בפזמונים מעמוד 224-225. את הקשר האדוק ביניהם, בעמ' 224 כותב ר' יושעה בדבר הפיוט של רמ"מ משקלוב על החורבה (שגם הכת"י הזה נמצא בשנת תשס"א בין שאר הכתבים הנ"ל) ואח"כ מדבר על עניין האדנ"י דגליא שמוזכר רק בכתבי רי"א כהנא, וכן על מצוות לקט שכחה ופאה, ועל סוד ששון ושמחה שרי"א כהנא כותב בהקדמה על ספר יצירה שהסוד הזה מהגר"א הגיע אליו (עיין במאמר גולדהבר) ואח"כ מזכיר בפירוש את רי"א כהנא "יבורך רעי כאח שארי רבי יצחק כהנא". ושם מרחיב על עניין הנטיעה הזריעה וכו'.

כל הדברים מרי"א כהנא הם ראיה ברורה לסתור! מדוע?
מכיוון שיש לשים לב לנקודה הכי חשובה כאן - כל מה שהוא מביא מרבותיו בענין זה (והם יחסית לא רבים), הם דברים שהוא מצטט מדברים שכתבו, כשהוא זה שבא לבנות מהם ומאחרים משנה סדורה.
רי"א כהנא בשום שלב אינו טוען למשנה סדורה בענין שקיבל מרבותיו! הוא אפילו לא מביא דברים ששמע מפיהם בענין, כל מה שיודע זה רק מה שכתבו פה ושם!
וזו הוכחה ברורה שלא היתה לרבותיו (רי"א חבר > רמ"מ משקלוב) שיטה סדורה בענין, בוודאי לא שיטה הדומה לשיטתו שלו.
רי"א כהנא מציג את השיטה העצמאית שלו! לא של רי"א חבר, לא של רמ"מ משקלוב ולא את שיטתו של הגר"א, שלו!

מה שכן, זה בהחלט הגיוני שהתפישה הריבלינית הושפעה מרי"א כהנא, ולא סתם הוא נזכר בספרות הריבלינית. אבל כאמור זו ראיה לסתור שלא היתה זו משנתם של הפרושים תלמידי הגר"א (מרי"א כהנא גם ברור ששיטתו היתה שונה מזו של הפרושים כאמור).

[אוצר החכמה]

אני לא כל כך מבין את ההגדרה תפיסתם של הפרושים תלמידי הגר"א. הלא לא היתה להם ממשלה וקבינט והכרעה ברוב קולות ומסתבר שהיו בהם דעות שונות וזרמים שונים כמו בכל קבוצה. כך שבדרך כלל השאלה שצריך לשאול במקרים כאלה היא האם היתה גם עמדה מסויימת והאם היא היתה שולית לחלוטין או שהיו לה תומכים. כי לחפש עמדה משותפת לכולם זה לא הגיוני.

[איש-אחד]

אני לא כל כך מבין את ההגדרה תפיסתם של הפרושים תלמידי הגר"א. הלא לא היתה להם ממשלה וקבינט והכרעה ברוב קולות ומסתבר שהיו בהם דעות שונות וזרמים שונים כמו בכל קבוצה. כך שבדרך כלל השאלה שצריך לשאול במקרים כאלה היא האם היתה גם עמדה מסויימת והאם היא היתה שולית לחלוטין או שהיו לה תומכים. כי לחפש עמדה משותפת לכולם זה לא הגיוני.

ברור למדי שלא היתה לפרושים עמדה אחידה, אבל לא זו הטענה הריבלינית.
הטענה הריבלינית היא שהגר"א הנחיל לתלמידיו משנה סדורה של "אקטיביזם משיחי" (כהגדרת מורגנשטרן), משנה מפורטת למדי אילו צעדים ודברים יש לבצע ולהתמקד בהם. אז ברור שגם אז כל תלמיד יכול לראות את הדברים בשונה מחבריו, ע"פ הבנתו וטעמו, אבל הבסיס הרחב הוא משותף וברור - משנה של "אקטיביזם משיחי" סדורה.
טענתי היא, שברור מדברי רי"א כהנא שעל אף שהוא עצמו החזיק במשנה סדורה שכזו (לא זהה לריבלינית, אבל עם דמיון מסוים), הוא אינו טוען לרגע שזו משנתם של רבותיו או אפילו תפישה רווחת בקרב הפרושים, להיפך.
בעיני זו הוכחה ברורה שלא היתה משנה סדורה שכזו בקרב תלמידי הגר"א, ובטח שלא בשם הגר"א.

[משולש]

את תורת החילוקים אתה יצרת.

ר' חיים מוולוז'ין מעודד אותם כבר בשנת תק"ע לקנות קרקעות כדי לקיים מצוות התלויות בארץ ושכל יהודי חו"ל תהיה להם בזה זכות.

ואתה ממרום שנותיך זוכר שזה היה אך גימיק תעמולתי, הרי היית שם.

ר' אריה נאמן מעיד שר' חיים מוולז'ין יסד בשנת תקס"ד את יישוב ארץ ישראל יחד עם אם הישיבות.

ואתה ממרום שנותיך חולק עליו וחושש שהוא לא דייק כל צרכו.

גם רמ"מ משקלוב לא מוצא מנוח עד שגואל את החורבה ורואה בזה חלק מ"בניית ירושלים" ופעולה הקשורה לאתחלתא דגאולה.

ואתה יודע בבירור שהוא לא באמת התכוון לזה.

ויש עוד הרבה דוגמאות...

[איש-אחד]

את תורת החילוקים אתה יצרת.

ר' חיים מוולוז'ין מעודד אותם כבר בשנת תק"ע לקנות קרקעות כדי לקיים מצוות התלויות בארץ ושכל יהודי חו"ל תהיה להם בזה זכות.

זו פרשנות שלך ואינה תיאור העובדות!
ר"ח הורה להם איך ניתן לזכות את התורמים המעוניינים בכך, איך יוכל להיות להם חלק ונחלה באר"י באמצעותה יוכלו לקיים את המצוות התלויות בארץ.
"שכל יהודי חו"ל" - להד"ם!!! אך ורק מי שתרם ונתן מכספו ספציפית לקניית נחלה עבורו.

זה בהחלט היה גימיק לתרומות, וזה גם ההקשר של זה באגרת תק"ע. עובדה היא שחוץ מכמה שדות בודדים שקנו לצורך זה, לא עודדו ולא פיתחו שום חקלאות יהודית באר"י משך עשרות השנים הראשונות. כל תיאור אחר אינו אלא עיוות ההיסטוריה (כן, גם אם אחרים וטובים עשו זאת לפניך).

ר' אריה נאמן מעיד שר' חיים מוולז'ין יסד בשנת תקס"ד את יישוב ארץ ישראל יחד עם אם הישיבות.

ואתה ממרום שנותיך חולק עליו וחושש שהוא לא דייק כל צרכו.

זה ממש לא מה שטענתי, וכבר הבהרתי לעיל חזור והבהר, אבל כחובב "אנשי קש" זה לא ממש משנה לך, אז הישאר נא עם הקש ותיהנה.

גם רמ"מ משקלוב לא מוצא מנוח עד שגואל את החורבה ורואה בזה חלק מ"בניית ירושלים" ופעולה הקשורה לאתחלתא דגאולה.

ואתה יודע בבירור שהוא לא באמת התכוון לזה.

לא! מה שאני יודע זה שאתה מוציא את דבריו מהקשרם ונותן להם פרשנות אנכרוניסטית, ומתעלם במזיד מהסיבה העיקרית והגלויה לסיבה מדוע רמ"מ נכנס בכלל לנושא.

אבל הנקודה העיקרית היא, שגם אם ניתן להתווכח על פרט זה או אחר, השאלה בסופו של דבר היא התמונה הגדולה, כי רק התמונה הגדולה יכולה לספר לנו האם יש כאן "שיטה", האם יש כאן "משנה סדורה", כפי שהאגדה הריבלינית טוענת.
והתשובה החד-משמעית לזו, היא שלא היתה לתלמידי הגר"א משנה סדורה של אקטיביזם משיחי, בוודאי שלא כזו שייחסו לרבם הגר"א, והוכחות לכך רבות (ואת חלקם הראיתי לאורך אשכול זה). ההוכחה הברורה האחרונה שציינתי לכך, היא דווקא ממה שאתה הבאת מרי"א כהנא, שהוא דווקא כן החזיק במשנה סדורה של אקטיביזם משיחי אבל לא ייחס אותה בשום פנים ואופן לרבותיו תלמידי הגר"א ואף לא מייצגה כדעה רווחת בקרב הפרושים.

[שמואל שלומוביץ]

את תורת החילוקים אתה יצרת.

ר' חיים מוולוז'ין מעודד אותם כבר בשנת תק"ע לקנות קרקעות כדי לקיים מצוות התלויות בארץ ושכל יהודי חו"ל תהיה להם בזה זכות.

ואתה ממרום שנותיך זוכר שזה היה אך גימיק תעמולתי, הרי היית שם.

ר' אריה נאמן מעיד שר' חיים מוולז'ין יסד בשנת תקס"ד את יישוב ארץ ישראל יחד עם אם הישיבות.

ואתה ממרום שנותיך חולק עליו וחושש שהוא לא דייק כל צרכו.

גם רמ"מ משקלוב לא מוצא מנוח עד שגואל את החורבה ורואה בזה חלק מ"בניית ירושלים" ופעולה הקשורה לאתחלתא דגאולה.

ואתה יודע בבירור שהוא לא באמת התכוון לזה.

ויש עוד הרבה דוגמאות...

ומה אתה יודע על הכוונות שלהם?
מחפשים הוכחה לכוונותיהם, ואם מעלים צד אחר, פשוט יותר, רווח יותר, ומתאים לרוחם, זה דורש ממך כמי שרוצה להצביע על ההתאמה בין מעשיהם להשקפה הריבלינית, להביא מקורות אחרים לכך שאכן הייתה רוח אחרת עמם.
להביא מקורות שלא היתה תפיסתם והשקפת עולמם כפי שאנו מכירים אותם מספריהם מדבריהם, וכן, גם ממעשיהם.
אלא אם לקחים פעולה כזאת או אחרת ומעצימים אותה, משליטים עליה כוונות לפי הצורך, והרי לנו תבשיל מן המוכן כאשר יערב לנו. ולעיתים מה לעשות ערב לאיש לחם שקר.

[משולש]

מספר רבי מרדכי גימפל יפה, מגדולי תלמידי ישיבת וואלוז'ין ורבה של רוז'ינוי" :זה כמו שמונים שנה
ויותר, אשר הגאון הגדול הצדיק מוהר"ר חיים מוולוז'ין זצ"ל בעזר גדולי הדור החל ביסוד המעלה
לייסד ישוב באה"ק, ועל פיו נסעו כמה מגדולי היראים, והמה היו הראשונים המתנדבים לשבת
בירושלים, ואח"כ החל לעוררם למקנה שדות וכרמים לקיים מצוות התלויות בארץ" .גם רבי גרשון
הרכבי מנאווהרדוק, מתלמידי הגר"א, וגם עתיר נכסים, עלה בשנת תקע"ט לצפת, והוא אשר בנה את
בית המדרש הראשון בעיר וקראו ע"ש הגר"א, קנה כרמים והקדישם להחזקת בית המדרש.

[אוצר החכמה]

לאור דברי איש אחד המובאים כאן האם נכון יהיה לומר כך.

שכרגע נקודת הטענה אינה שכל רעיונות האקטיביזם המשיחי (מה זה?) הומצאו על ידי רש"ז ריבלין בשנות התש והציונות אלא שכולם מודים שרעיונות אלו הסתובבו בירושלים בתחילת שנות הת"ר ואילך. רק הויכוח הוא האם הם משנה סדורה מהגר"א ורבותיהם שחיו בשנות התק או שאינם משנה סדורה.

[איש-אחד]

מספר רבי מרדכי גימפל יפה, מגדולי תלמידי ישיבת וואלוז'ין ורבה של רוז'ינוי" :זה כמו שמונים שנה
ויותר, אשר הגאון הגדול הצדיק מוהר"ר חיים מוולוז'ין זצ"ל בעזר גדולי הדור החל ביסוד המעלה
לייסד ישוב באה"ק, ועל פיו נסעו כמה מגדולי היראים, והמה היו הראשונים המתנדבים לשבת
בירושלים, ואח"כ החל לעוררם למקנה שדות וכרמים לקיים מצוות התלויות בארץ".

מכיר ויודע, אבל חשוב קודם כל להבין את ההקשר של הדברים שלו ואז תבין מדוע הוא כך את הדברים.
עכ"פ זהו לא תיאור היסטורי, כנ"ל.

גם רבי גרשון הרכבי מנאווהרדוק, מתלמידי הגר"א, וגם עתיר נכסים, עלה בשנת תקע"ט לצפת, והוא אשר בנה את
בית המדרש הראשון בעיר וקראו ע"ש הגר"א, קנה כרמים והקדישם להחזקת בית המדרש.

אשמח למקור ראשוני בן הזמן לתיאור הזה.

ביהמ"ד הראשון של הפרושים בצפת הוקם בידי רמ"מ משקלוב והעולים בתקס"ט-תק"ע ונזכר באגרת תק"ע. בימ"ד זה נקרא ע"ש הגר"א - "מדרש פרושים - תנא דבי אליהו רבא".

[איש-אחד]

לאור דברי איש אחד המובאים כאן האם נכון יהיה לומר כך.

שכרגע נקודת הטענה אינה שכל רעיונות האקטיביזם המשיחי (מה זה?) הומצאו על ידי רש"ז ריבלין בשנות התש והציונות אלא שכולם מודים שרעיונות אלו הסתובבו בירושלים בתחילת שנות הת"ר ואילך. רק הויכוח הוא האם הם משנה סדורה מהגר"א ורבותיהם שחיו בשנות התק או שאינם משנה סדורה.

בגדול כן. אפשר במידה רבה להציג זאת כך, כי זו הנקודה העיקרית בסופו של דבר.

[שמואל שלומוביץ]

מספר רבי מרדכי גימפל יפה, מגדולי תלמידי ישיבת וואלוז'ין ורבה של רוז'ינוי" :זה כמו שמונים שנה ויותר, אשר הגאון הגדול הצדיק מוהר"ר חיים מוולוז'ין זצ"ל בעזר גדולי הדור החל ביסוד המעלה לייסד ישוב באה"ק, ועל פיו נסעו כמה מגדולי היראים, והמה היו הראשונים המתנדבים לשבת בירושלים, ואח"כ החל לעוררם למקנה שדות וכרמים לקיים מצוות התלויות בארץ" .גם רבי גרשון הרכבי מנאווהרדוק, מתלמידי הגר"א, וגם עתיר נכסים, עלה בשנת תקע"ט לצפת, והוא אשר בנה את בית המדרש הראשון בעיר וקראו ע"ש הגר"א, קנה כרמים והקדישם להחזקת בית המדרש.

דברים אלו סותרים בהחלט את משנתו של רש"ז ריבלין והאגדות אשר פרסם כידוע.
לא זקני ר' הלל ריבלין הוא שעמד בראש התנועה 'חזון ציון', שלא הייתה ולא נבראה, אלא הגר"ח מואלז'ין הוא שהחל ביסוד המעלה ליסד ישוב באה"ק. (כמו שהיטיב להוכיח אריה מורגנשטרן בגאולה בדרך הטבע פרק ב', ותמוה שבנושאים האחרים עודנו מחזיק בהשקפת קול התור ומקריותה כבקרנות המזבח)
וכשעוררם (לפי האמור כאן) לקנות שדות וכרמים לא היה זה כדי לעורר את הגאולה ע"י מצוות לקט שכחה ופאה, וכדו', אלא כדי לקיים מצוות התלויות בארץ.
וכשקנה ר"ג כרמים לא היה זה כדי ליצר גאולה אלא כדי שיהיה פרנסה לת"ח, ולהחזקת בית המדרש.
מה תועלת למשנת משפחת ריבלין בציטוט כזה.
השאלה ההיסטורית על חקלאות בארה"ק לא כ"כ קריטית כמו שאלת משמעותה של אותה חקלאות אם הייתה אכן בהקף נרחב.

[קו ירוק]

בפשוטו לא הנחה אותם להיות חקלאים בדוקא, אלא למקנה קרקע לקיים מצוות התלויות.
והרי כך עשה הגר"א בחו"ל לשיטתו (כר"ת חולין ז.)

[משולש]

כמובן שמשפחת ריבלין יחצנה את ראש משפחתם, אך זה לא סותר שהיו לעלייה כמה אבות. בפזמונים כותב שהיו אסיפות בכמה ערים כמו וילנא שקלוב מוהליב ועוד.

לגבי קניית קרקעות צריך לזכור שעד שנת תקצ"ג-תקצ"ה לערך חל איסור חמור על נתינים זרים לרכוש קרקעות. ומאז השנים הללו התופעה של רכישת קרקעות התפשטה ביתר שאת כמובא בספר השיבה לירושלים, ויש שם מכתבים ארוכים מרנ"נ בנו של רמ"מ משקלוב בנושא.

גם במכתב של ר' הלל משנת תקצ"ה הוא שולח להגיד לחתנו שיש הזדמנות פז לקנות הרבה חצרות ברובע המוסלמי ומפציר בו לקנות כמה בתים בשביל להרחיב את היישוב.

יש טוענים שכל המכתב משנת תקצ"ה שר' הלל מדבר בכזו מסכנות שהגיע שלא כרצונו וכו' היה כדי לשגר את המסר הזה לחתנו.

אפשר להביא ראי' לזה, כי הרי חתנו ר' שמריהו שהה בארץ ישראל עד סוף שנת תקצ"ד (כך כותב אליעזר ריבלין, וכן בחודש סיון תקצ"ד עוד היה בירושלים שאז מסר לו ר' הלל כתב צוואה על רכושו). וממילא מאוד משונה הקטע שמתחיל לספר לו בחודש טבת תקצ"ה עוד בהיותו בקושטא (כנראה שעוד לא הספיק אפילו לחזור לליטא) את כל הקורות עימו בירושלים ובפרט שהצליח להציל את מערכת הכשרות וכו', הרי מספר חודשים ספורים הוא ראה אותו וודאי ידע מכל הנעשה במערכת הכשרות וכו', אלא שיתכן וכל המכתב היה (גם) לצורך שליחת המסר שיש כעת הזדמנות לרכוש חצר ברובע המוסלמי בזול גם בגלל שיש היתר משלטון ובפרט שהערבים היו צריכים כסף מזומן בשביל לשחד את השליט שיפדה אותם מלהיות חיילים בצבאו. ולא רצה לכתוב זאת מפורשות כי פחד שזה יגיע לידי השלטון ברוסיה (צריך לזכור שהיה לר' הלל אשרת שהייה רק עד תקצ"ג, וכן היה איסור חמור משלטונות רוסיה על היהודים לקבוע להם מעמד קבע בארץ ישראל, ור' שמריהו ביטל את הגזירה) ולכן עטף אותם בדברים אחרים שמציגים אותו מסכן ועני ושלא רצה כלל לבוא הנה.

ר' שמריהו לוריא אכן חזר לארץ לאחר מכן, ועדות לכך מרמ"מ מקמניץ שכותב במכתבו הארוך שר' שמריהו שהה עימו בספינה אחת בדרכם מארץ ישראל לחו"ל בחגי תשרי תקצ"ח.ספר מדרש שלמה ועוד כותבים שר' שמריהו שהה פעמיים בארץ ישראל.

[איש-אחד]

בפשוטו לא הנחה אותם להיות חקלאים בדוקא, אלא למקנה קרקע לקיים מצוות התלויות.
והרי כך עשה הגר"א בחו"ל לשיטתו (כר"ת חולין ז.)

אם אינני טועה, זכורני שכשקנו קרקע חקלאית, המשיך בדר"כ הבעלים הערבי הקודם לעבד את הקרקע כשרק הבעלות השתנתה.

[איש-אחד]

גם במכתב של ר' הלל משנת תקצ"ה הוא שולח להגיד לחתנו שיש הזדמנות פז לקנות הרבה חצרות ברובע המוסלמי ומפציר בו לקנות כמה בתים בשביל להרחיב את היישוב.

כדי להרחיב את היישוב?! איפה הוא כותב דבר שכזה? אל תכניס פרשנות שלך לדבריו!
מה שהוא כן כותב, הוא בגלל יוקר הדיור ותנאי הדיור ברחוב היהודים.

(צריך לזכור שהיה לר' הלל אשרת שהייה רק עד תקצ"ג, וכן היה איסור חמור משלטונות רוסיה על היהודים לקבוע להם מעמד קבע בארץ ישראל, ור' שמריהו ביטל את הגזירה)

זה פשוט קשקוש!
ר' הלל קיבל בתקצ"א אשרת "עלייה לרגל" לאר"י, זה נכון, אבל זו האשרה שקיבלו כל העולים שעלו מאזורי השליטה הרוסית משך עשרות שנים, לא היה בזה שום דבר יוצא דופן, ובכל זאת הם כולם נשארו באר"י ללא חשש.

לגבי פרשנותך למכתבו של ר' הלל, על מסכנותו וכו', אני באמת לא רואה סיבה להתייחס ברצינות.

[משולש]

מכתב שמריהו.gif (36.64 KiB) נצפה 8214 פעמים

[איש-אחד]

כמו שכתבתי.

איפה ר' הלל ו"מצוות ההרחבה"??? אף לא מילה?!

אגב, שמתי לב איך קפצת מהר מחצר עם כמה בתים ל"הרבה חצרות"..

[משולש]

"ובוודאי במשך הזמן יתווספו שמה דיורים לאחינו בני ישראל".

ודאי שר' הלל לא כתב את זה בשביל שדאג לעסקים של חתנו, אלא דאגתו למען תושבי ירושלים.

על מצוות הרחבה כבר הרחיב במקום אחר...

[איש-אחד]

"ובוודאי במשך הזמן יתווספו שמה דיורים לאחינו בני ישראל".

אתה רציני?!

ודאי שר' הלל לא כתב את זה בשביל שדאג לעסקים של חתנו, אלא למען תושבי ירושלים.

ח"ו, מה פתאום שר"ה ידאג לחתנו..
ואם הוא דואג לתושבי ירושלים, איפה מצוות "הרחבה"?

על מצוות הרחבה כבר הרחיב במקום אחר...

אף לא מילה אחת לדרבון בענין???

[לענין]

אין לי פנאי עתה להאריך, אך תמהני כיצד קבל איש-אחד בידים פתוחות את ההשואה המוזרה בין התולדות יצחק כהנא לקול התור???
לא קרב זה אל זה מי שעושה מצוות 'קלאסיות' בכוונה לקרב את הגאולה, למשנת קול התור המשיחית והתמהונית.

[איש-אחד]

אין לי פנאי עתה להאריך, אך תמהני כיצד קבל איש-אחד בידים פתוחות את ההשואה המוזרה בין התולדות יצחק כהנא לקול התור???
לא קרב זה אל זה מי שעושה מצוות 'קלאסיות' בכוונה לקרב את הגאולה, למשנת קול התור המשיחית והתמהונית.

לא רציתי להכנס לנושא חדש לבירור שיטתו של רי"א כהנא, לכן רק סייגתי את ההשוואה.

טענתי היא, שברור מדברי רי"א כהנא שעל אף שהוא עצמו החזיק במשנה סדורה שכזו (לא זהה לריבלינית, אבל עם דמיון מסוים), הוא אינו טוען לרגע שזו משנתם של רבותיו או אפילו תפישה רווחת בקרב הפרושים, להיפך.

[משולש]

נעזוב כרגע את המילה "משיחי" שזה מפחיד את כולם. בפרט אחרי תשמ"ח, ואכמ"ל.

יסודות קול התור רובם ככולם, נזכרו ע"י תלמידי הגר"א ובניהם ותלמידיהם.

בנין ירושלים. רמ"מ וסייעתו השקיעו בזה כל מרצם וחילם.

קיבוץ גלויות: רבים מגדולי ישראל של אז עודדו מי שיכל לעלות לארץ ישראל, והדברים ידועים לכל ולא המצאה של קול התור. זה נמשך מתקופת עליית תלמידי הגר"א עד תקופת רי"ח זוננפלד, אולי יכולים להתווכח על העניין של שישים ריבוא וכו'.

מצוות התלויות בארץ, כבר נזכר במכתב הידוע בשנת תק"ע. גם בקול התור ולא בפזמונים לא מדברים על פיתוח מושבים חקלאיים, אלא על עניין הנטיעה והזריעה שעסקו בכך לשם יישוב הארץ וקיום המצוות התלויות בה.

אני לא מבין מה נבהלים פה רח"ל יהודים עסקו בנטיעות ובזריעה היל"ת, כל סדר זרעים מדבר על זה, למי התורה כתבה ונטעתם כל פרי מאכל וכו', ולמי חכמי המשנה כתבו את כל הדינים של מצוות התלויים בארץ, לבורים ועמי ארצות שנפלטו מהישיבות ולבשו כובע טמבל ועבדו בשדה? ולמה תיקנו תפילת ערבית עד חצות וכו', בשביל עמי הארצות שהיו באים בערב משדותם ושלא ישכחו קריאת שמע? כן כך יהודים חיו עד לפני מאה שנה (כמעט) לכל אחד היה שדה ועיזים ופרות, ולכך תיקנו את כל שמות החגים חג האסיף חג הקציר חג הביכורים, ועם הפירות האלו עלו לבית המקדש וכו' וכו', וכך גדלו יראים ושלמים.

לימוד חכמת הנסתר בפרט בירושלים. נו, על זה מדבר בארוכה רי"א כהנא, ופעל להקים בית מדרש רק לתורת הקבלה לפי תורת הגר"א כבר בשנת תרי"ח.

גם העניין שהגר"א היה משיח בן יוסף נרמז ע"י ר' מנשה מאיליא, ר' אבהם מפריל, רי"א כהנא.

יש כאלו שטוענים שקול התור נכתב עפ"י כתבי רי"א כהנא, אם לא פזמוני ר' יושעה הייתי אולי מסכים לקבל זאת, אך בפזמונים מובאים כמעט כל החידושים של קול התור.

[איש-אחד]

יש כאלו שטוענים שקול התור נכתב עפ"י כתבי רי"א כהנא, אם לא פזמוני ר' יושעה הייתי אולי מסכים לקבל זאת, אך בפזמונים מובאים כמעט כל החידושים של קול התור.

לא מזמן שמת כאן קישור לסדרת מאמרים שפרסם ר' יאשע ריבלין עצמו בחייו.
https://benyehuda.org/rivlin/

כל מי שיקרא את מאמריו, ובפרט את מאמריו אודות החורבה ואודות החלוקה, לא יוכל להעלות בדעתו שכותב המאמרים הוא זה שכתב את הפזמונים (חשוב לקרוא את רובם עכ"פ).
היחס לחורבה לדוג' בפזמונים ובמאמרים שונה לחלוטין, אין קמצוץ מהמשיחיות שבפזמונים במאמרים. אין.

אחרי קריאת מאמרי ר' יאשע אי אפשר להעלות על הדעת שהוא זה שכתב את הפזמונים! פשוט לא, גם אם פה ושם ניתן להתווכח על דעה חופפת אולי, אין ספק שהוא לא זה שכתב את הפזמונים.

לשאר דבריך שכבר כתבת בעבר הגבתי פעמים אין ספור.

[משולש]

את הפזמונים הוא כתב לעצמו לחזק את רוחו ובחייו לא פירסם זאת, וגם קול התור גם לא היה מיועד לציבור הרחב כידוע.

לכן אין שום פלא שהוא לא כתב את הענינים האלו בגלוי לכל העולם. מה אתה רוצה שיפרסם גימטריות שהוא משיח בן יוסף?


ובכל זאת הוכחתי שאת משנת קול התור הוא ידע גם ידע. וגם כתב זאת מפורשות לעין כל.

א. שאנו נמצאים בתהליך של בעיתה שמתחילה בצורה טבעית כיון שאנו במצב של לא זכו - בעיתה, כעני ורוכב על חמור.
ב. שמשנת ת"ר החלה תקופה חדשה (בקול התור קוראים לזה תקופת משיח בן יוסף)
ג. שתלמידי הגר"א עלו במצווותו ליישב את ארץ ישראל.
ד. שכל בית שנבנה בירושלים וכו' הוא חלק מיעודי הנביאים.
ה. העניין של שילוב תורה ומלאכה.

[משולש]

הנה מאמר קול התורי מובהק של ר' יושעה משנת תרל"ז:


כבוד ידיד נפשי הרב החכם... מוהר"ר יואל משה שאלאמאן נ"י.

הנה הבאתי מראשית בכורי פרי אדמת חברתינו "משכנות ישראל" ועל מזבח "יהודה וירושלם" אקריבהו לריח נחוח לאחינו התמימים, הדורשים שלום אדמת יהודה וירושלם באמת ובתמים, והחפצים בלב טהור לראות בטוב ירושלם, גם אם נעשה על ידי יושביה, ולא בקולי קולות, חשך ענן וערפל.

זה שובי הבית מן השדה מאחר הקוצרים חטים בשדה "משכנות ישראל", אשר אמרנו מדוע תשם האדמה העומדת להבנות אחר שנים. הלא טוב כי נזרעה חטים, ותתן את יבולה לנו. ואם אמנם בשנה הזאת לא נתנה הארץ את יבולה לברכה, קוינו להרבה והנה מעט. ונפשינו דאבה לראות כד שדי תבואות נלקו בשדפון ובירקון, וגם שדה חברתינו לא נקתה מהם בעוונותינו הרבים. ואולם אם הסיבותי עיני מברכת השנה, אוכל לאמר, כי שמחת לבבי לא אוכל לתאר עלי גליון עת באתי השדה, ובגילה אדירה אשר הזילה דמע מעיני אמרתי לקוצרים "ה' עמכם"!, וגם השיבו לי בקול רינה "יברכך ה'"!, ופה עניים מלקטים לקט שכחה ופאה מאחר הקוצרים. מה אומר לך ידידי הקורא – החדוה והגיל אשר לבשו כל קרבי השכיחוני יגון הזמן, והאמנתי כי ישראל שוכנים על אדמתם, והננו הולכים בחליל להביא בכורים בקלתות של זהב אל בית אלקי יעקב.

וברוך ה', אשר החל עוד לקדשישנו במצוות התלויות בארץ, ופתח תקותינו הולכת ונפתחת לפנינו בעזר ה' במרחביה, כי עוד נזרע שדות ונטעה כרמים בהרי ישראל בעמלינו ויגיעינו. לא נקוה לאיש ולא נייחל לבני אדם, האומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. החפצים לייסד בציון חדשות לנחול כבוד לעצמם. והלואי שישארו בכבודם הראשון, אחרי רואינו התחלת תהלוכותיהם, – אך לא להם ולנו לבנות הנהרסות ולטעת הנשמה. ה' משמים כבר נתן אות לבני מרי – האיש אשר בחר בו מטהו יפרח.