ספרי הקבלה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

[אבני גזית]

מכל דרשן אתה יכול להוציא משפטים מזעזעים יותר או פחות. יש אולפנים שמתמחים בזה.

אין כאן יועץ לשוני יועץ משפטי לכל תחביר ואמירה. צריך לדעת ולשמוע את כל הרקע של הדברים.
מי ששומעת שישים שניות מתוך שיעור של שישים דקות, זו בהחלט בעיה שלה.
פעם אמרו לי שהגרי"ש אלישיב אמר עליי כך וכך.
הדברים כבר נאמרו, אולי יש כאן רכילות, אבל לאחד הנכדים הייתה הקלטה. שמעתי את כל השיחה, שלושים ומשהו שניות, בסך הכל, והמשמעות הייתה הפוכה לחלוטין, הוא ביקש מאותו אדם שייקח דוגמא ממה שעשיתי, שהרי הייתה לי בעיה כזו וכזו וניטרלתי אותה.

[פולסברג]

אחרי ככלות הכל, האם יש למישהו שום כת''י ממנו בקבלה, אפי' הגה''ה א' וכדו', שיכול להעלות לנו?

אם לא, קשה מאוד להאמין.

[תא חזי]

לפני כחודש יצא לי לדבר עם אברך אחד שבהיותו בחור (לפני למעלה מ20 שנה) היה כורך את ספרי מרן הגרע"י (בביתו נאוה קודש, היתה להם פינה לכרוך את הספרים, בלי צורך להוציאם לסדנה בחוץ, כדי שלא יאבד כלום), ושאלתיו על ספרי מרן מה טיב ההגהות שבהם, וסיפר ככל הידוע ממה שנשמע ממשפחתו (שהיו הגהות הלכתיות וציונים, ולעתים גם הגהות חריפות על טיבם של מחברים, והתרעות על פלגיאט מהכא להתם, או לפעמים היה מניח דפי חידושים הקשורים לאותו ספר בתוך אותו ספר, או שטרות (חוב/צ'קים/שטרות כסף) בתוך הספרים, וכדו') ותוך כדי הדברים סיפר לי גם על ספרי הקבלה של מרן (כלומר, ספרי קבלה שהיו בביתו של מרן) ואמר שכמעט לא היו שם הגהות כלל, אולי רק מעט תיקוני טעויות, ובספרים הרלוונטיים (שעה"כ, נגיד ומצוה, וכיו"ב) - הגהות הלכתיות, ותו לא מידי.

לגבי כתבים - ממה שגישש (עוד בחיים חיותו של מרן), הבין שלכל היותר יש למרן קצת הגהות "עם בשר" על הזוה"ק (ככה"נ כדרך חידושים על פרשת השבוע וכדו'), ותו לא מידי.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת נדמ"ח מנהגי מרן הראש"ל ושם יש אריכות אם עסק בקבלה וכו', גם אני הק' פתחתי את העץ חיים שלו ולא ראיתי מאומה, וכן שעה"כ.

[נוריאל עזרא]

ידוע שלמד קבלה אצל רבי מרדכי שרעבי

בספר רבנו לרב אליהו שטרית עמ' קנה כתב וז"ל:
"רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה
ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו'
.....
והוסיף רבנו, "הספרדים אוהבים ללמוד קבלה. רק אני שכנראה לא מתאים לנשמה שלי ללמוד קבלה". גם סיפר רבנו שרצה ללמוד עם הגאון רבי יוסף עדס ולא אסתייעא מילתא". ע"כ.

[יאיר אתמר]

מן העניין:

'אנו אין לנו עסק בנסתרות' - הרב עובדיה יוסף, יחסו למקובלים ויחסיו עם 'הנסתרות', אבישי בן חיים.pdf

(4.97 MiB) הורד 4942 פעמים

[גביר]

מן העניין:

'אנו אין לנו עסק בנסתרות' - הרב עובדיה יוסף, יחסו למקובלים ויחסיו עם 'הנסתרות', אבישי בן חיים.pdf

יצא כספר - מרן הרב עובדיה יוסף :מנהיג בין הלכה לקבלה, בין פוליטיקה למיסטיקה. ירושלים, הוצאת כרמל, ,תשע"ח 2018

[נוריאל עזרא]

תודה לשניכם.
יש מי היודע האם יש הבדל משמעותי בין מה שפרסם הרב יאיר איתמר היקר לבין הספר?

[יוצא פוניבז']

בקובץ שהועלה הובא 'קמיע' מכת"י הגרע"י.
מי יכול לפענח?

קמיע.JPG (30.14 KiB) נצפה 3471 פעמים

המילים הראשונות הם ר"ת של הפסוקים: "אל יבושו בי קויך אד' י' צבקות, אל יכלמו בי מבקשיך אלקי ישראל", "קל נא רפא נא לה".
מה פשר ההמשך?

[איך ווייס]

פורסם צילום של כריכת ספר הפנימית שבה כתוב משהו כנ"ל https://www.kikar.co.il/213579.html

אולם לדעתי אין שום פגם ופסול במעלתו וגדולתו של מרן גם אם לא עסק בקבלה. אמנם אצל הספרדים הקבלה והסוד כ"כ טבועה במסורת כך שקשה לקבל עד כמה מרן התרחק ממנה, יחסית לבן עדות המזרח.
בשונה מעיסוק בדרש עה"ת ואפילו חידושים על הש"ס, שבהם בקושי עסק ואם כן אז בפן הלכתי, מפני שראה בכך בזבוז זמן באיכות, שכן כל מגמתו ומטרתו הייתה להאיר עיני ישראל בהלכה ולהורות להם המעשה אשר יעשון.
(ואגב, כך שמעתי במפורש פעם מבנו הגר"ד ששאל את אביו מדוע אינו מוציא ספר דרש עה"ת, וענה לו שהוא יכול בזמן הזה לכתוב עוד פסק)
וכן עיסוקו במוסר, כבספרו ענף עץ אבות,(שהגר"מ מאזוז טוען שהוא הוציא ע"מ להפיץ את ספריו בקרב עמך ישראל) וכן בשיעוריו בלווין, היו אך ורק כדי לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
אבל בעניין קבלה-הרי כל מהפכתו התורנית של מרן היא להשליט את הוראותיו ה'פשטניות' של מרן הב"י, ולא בכדי הוא חטף מכות על כך מהעירקים של הבן איש חי בתחילת דרכו...
כלומר בשונה מעיסוק בדרש ופלפול שבזה הוא ראה כביכול ביטול תורה באיכות, הרי שלגבי קבלה- הוא ראה בזה אנטי תזה למה שהוא רוצה לבנות. (עולה בראשי דוג' מפסקו בעניין ברכת האילנות בר"ח ניסן שחל בשבת, שם הוא דן אם יש לחוש לשמא יתלוש. ובהערה למטה, מה שיוצר תחושת אגביות ו'לפום ריהטא', הוא מתייחס לדעת המקובלים בעניין, ויותר מפלפל בהם מאשר מתחשב בהם...)
אפשר לומר שבכל מה שהוא תפס כסוגיה הלכתית מובהקת, סוגיה של 'כללי פסיקה' וכד', הוא לא נתן יותר מדי משקל לקבלה. רק במקום שלקבלה יש חשיבות מצד ההלכה עצמה (רוח רעה של שחרית, וכגון דא) רואים התייחסות עניינית.

אבל מצד שני- הקמע....
וכן יש עמדי תמונה של מרן באירוע שבו רואים את גודליו תחובות בכפות ידיו, נגד עיה"ר....

בכ"ז, אין לנו אלא דברי תורתו וכתביו.

[תא חזי]

בקובץ שהועלה הובא 'קמיע' מכת"י הגרע"י.
מי יכול לפענח?

קמיע.JPG

המילים הראשונות הם ר"ת של הפסוקים: "אל יבושו בי קויך אד' י' צבקות, אל יכלמו בי מבקשיך אלקי ישראל", "קל נא רפא נא לה".
מה פשר ההמשך?

איבקא יצאי במאי - זה פתיח של קמיעות שונים, כמעין תחינה לפני ה' שהקמיע יפעל פעולתו (תראה בספר רפואה וחיים זה נמצא בהרבה קמיעות). (אולי זה לאפוקי מה שבקמיעות קדומים או קערות השבעה, פונים לעתים ישירות לשדים או להבדיל למלאכים לכפות עליהם לעשות כך וכך).
אנרנל - נמצא בהרבה קמיעות לרפואה, הן בכתיבה פשוטה, הן בשלימות הפסוק, הן בתוך "מגינים" ו"כתב מלאכים", הן באחור, או ריבוע וכדו'.

את השאר חיפשתי קצת באמצעות תוכנה לחיפוש ר"ת והעתקתי כאן את המציאות (אם היתה יותר מתוצאה אחת - העתקתי לכאן את מה שנראה יותר כמו לשון ברכה, שזה לכאורה יותר מתאים לקמיע):

ורלתם - סופי תיבות תקע'ו שופ'ר וע'ל בי'ת הכר'ם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול
יממאא - ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפט'י ועשית'ם את'ם ול'א תקי'א אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה. או: אנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אל'י ג'ם בפע'ם ההו'א ל'א אבה יהוה השחיתך
חאהצרה - לא מצאתי
לייוצק - לא מצאתי
מוההמד - לא מצאתי
שוורצח היהשרד אהיאיי תלחכמב פארמדו וההעכל ואבחו הופכגד - לא הצלחתי כרגע לחפש.
הזי מיה - אם אני לא טועה, אלו שני שמות מתוך ע"ב שמות, וצריך לברר מה סגולתם.

עכ"פ את הקמיע בשלימותו לא מצאתי בספרים שתח"י מחיפוש מהיר, וכן באוצר. צריך לבדוק אולי זה נמצא בקדושת יצחק בפנקסים של הגר"י כד'ורי. וכן צריך לבדוק יותר ביסודיות אולי זה נמצא בשורשי השמות, וכן בספר 'רפואה וחיים' (שהחיפוש בו דרך האוצר לא כ"כ מוצלח).
ואולי קיבל זאת מהגר"י כדורי. וחבל שאין צילום מהקמיע עצמו, אולי לפי הכתב היה שייך קצת לדעת מאיזו תקופה בחייו של הגרע"י נעשה קמיע זה.

[קמנו ונתעודד]

בקובץ שהועלה הובא 'קמיע' מכת"י הגרע"י.
מי יכול לפענח?

קמיע.JPG

המילים הראשונות הם ר"ת של הפסוקים: "אל יבושו בי קויך אד' י' צבקות, אל יכלמו בי מבקשיך אלקי ישראל", "קל נא רפא נא לה".
מה פשר ההמשך?

את ההמשך יש לסדר בטבלה ולקרוא מלמעלה ומלמטה לסירוגין ויוצא ויחל משה וכו'.

[תא חזי]

את ההמשך יש לסדר בטבלה ולקרוא מלמעלה ומלמטה לסירוגין ויוצא ויחל משה וכו'.

נפלא ביותר, תשואות חן חן לך!
רק אבוא העי'ר כי יש לכאורה בקמיע (אם אכן זהו פענוח השמות כטבלה ריבועית) מספר טעויות באותיות [אם כי בשם האחד-לפני-אחרון (ואבחו) כמעט כולו מוטעה, ואף חסרה אות, וככה"נ זהו על דרך המובא בכמה מספרי האחרונים כי הרבה קמיעות מוטעים בכוונה תחלה כדי שלא ישתמשו בהם, או שבאמת יש כאן איזה עניין של חילופי וצירופי אותיות]. מסתמא אלו טעויות המעתיק (ואולי כתה"י בכתב ספרדי ונתבלבלו לו אותיות זו עם זו), וחבל שלא הובא שם הצילום. סידרתי כאן כפי מה שכתבת, וכתבתי ההגהות (לפי אותיות הפסוק) בסוגריים מרובעות

קמיע הרב עובדיה מסודר.jpg (80.74 KiB) נצפה 3297 פעמים

[קמנו ונתעודד]

ואבחו לא מוטעה כולו, פשוט צריך להוסיף אות בראשו.

[לבי במערב]

. . וחבל שלא הובא שם הצילום . .

בוידאו שקושר לעיל נראית תמונת האותיות לרגעים ספורים (באופן די־מטושטש), ושמא יש כאן מי שיוכל לעיין בו היטב ולהעתיקו.

[גביר]

ידוע שלמד קבלה אצל רבי מרדכי שרעבי

בספר רבנו לרב אליהו שטרית עמ' קנה כתב וז"ל:
"רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה
ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו'
.....
והוסיף רבנו, "הספרדים אוהבים ללמוד קבלה. רק אני שכנראה לא מתאים לנשמה שלי ללמוד קבלה". גם סיפר רבנו שרצה ללמוד עם הגאון רבי יוסף עדס ולא אסתייעא מילתא". ע"כ.

ויעוין גם שם עמ' רכ-רכא, רסב.

[נריה אור]

אינני מחפש מה לא נכון, ואינני צריך ליזהר בגחלתו, כיוון שאין בדבריי שמץ גנאי.

מבחינתי להזכיר את חוסר עיסוקו וממילא שליטתו של הרב עובדיה בקבלה, הרי הוא ממש כהזכרת חוסר עיסוקו וממילא הבנתו של הרמב"ם בחיבור פזמונים במשקל ערבי.

חוצפה יסגה..
מלבד שפגעת בכבודו של מרן ועוונך לא יכופר....כתבת להשוות את חכמת האמת לפזמונים במשקל ערבי....לא סתם הגמ' אומרת שמאי איפקורס וכו'...וה' הטוב יכפר בעד

[נוריאל עזרא]

ידוע שלמד קבלה אצל רבי מרדכי שרעבי

בספר רבנו לרב אליהו שטרית עמ' קנה כתב וז"ל:
"רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה
ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו'
.....
והוסיף רבנו, "הספרדים אוהבים ללמוד קבלה. רק אני שכנראה לא מתאים לנשמה שלי ללמוד קבלה". גם סיפר רבנו שרצה ללמוד עם הגאון רבי יוסף עדס ולא אסתייעא מילתא". ע"כ.

ויעוין גם שם עמ' רכ-רכא, רסב.

תודה ייש"כ.

[מגדל]

אינני מחפש מה לא נכון, ואינני צריך ליזהר בגחלתו, כיוון שאין בדבריי שמץ גנאי.

מבחינתי להזכיר את חוסר עיסוקו וממילא שליטתו של הרב עובדיה בקבלה, הרי הוא ממש כהזכרת חוסר עיסוקו וממילא הבנתו של הרמב"ם בחיבור פזמונים במשקל ערבי.

חוצפה יסגה..
מלבד שפגעת בכבודו של מרן ועוונך לא יכופר....כתבת להשוות את חכמת האמת לפזמונים במשקל ערבי....לא סתם הגמ' אומרת שמאי איפקורס וכו'...וה' הטוב יכפר בעד

בוצינא דקרדינותא,
משל איננו השוואה.

וסר עונך וחטאתך תכופר, שהרי:
אין דנים שסניקי"ם בחודש הבחירות.

[נריה אור]

בוצינא דקרדינותא,
משל איננו השוואה.

וסר עונך וחטאתך תכופר, שהרי:
אין דנים שסניקי"ם בחודש הבחירות.

אני מעדיף להיות שסני"ק ולא כופר.....
ולעצם הענין אף שמשל איננו השוואה אבל משל בא להמחיש את נקודת הדבר...ואם מצאת לנכון לומר שאם הרמב"ם אינו יודע דבר שאינו חלק בתורה זה בדיוק כמו אם הרב עובדיה לא יודע חלק מן התורה (שהגמ' קוראת לזה 'דבר גדול' והוויות דאביי ורבא הוי דבר קטן) אז מבחינתי [ועוד הרבה מגיבים שהגיבו כמוני, ורק רציתי למחות כדי לא להתפס עימך בעונש שתקבל.....(ככה שסני"ק מדבר תתרגל!!!!!)] זילזלת בכבודו....
ובפרט שבמקום שמרן כתב מהי דעתו שדעת הקבלה וכתבת שמבחינתך הוא לא הבין נכון.....
שאלתי היא אחת האם כשהיית רואה שהרב ש"ך מצטט זוהר אף שלא ידוע אם הוא היה בקיא בקבלה (לפחות לי) והיה נראה לך שהוא לא הבין נכון את הזוהר גם היית מתבטא כך...
תרשה לי לענות במקומך....ברור שלא!!!!!!
מותר לך לא להעריך את הרב עובדיה כמו הרב שך... אבל לפחות אל תזלזל במי שהוחזק לגדול הדור וזכה שכמליון איש יהיו בהלוויותו שבספה"ק כתבו שמי שזוכה לזה הוי סימן שתורתו אמת [אני מכיר משגיח של ישיבה אשכנזית מאוד חשובה!!! שאחר הלוויותו של מרן הסתובב סהוררי באומרו היאך יתכן שהיו אצלו מעל 60 ריבוא הרי זה מכריז שתורתו אמת (אותו משגיח זילזל כל השנים בתורתו מבחינה ההלכתית)].
חג שמח

[אור עולם]

כמדומה שדווקא על מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ידוע שעסק בנסתר.

[כולי האי]

מותר לך לא להעריך את הרב עובדיה כמו הרב שך... אבל לפחות אל תזלזל במי שהוחזק לגדול הדור וזכה שכמליון איש יהיו בהלוויותו שבספה"ק כתבו שמי שזוכה לזה הוי סימן שתורתו אמת [אני מכיר משגיח של ישיבה אשכנזית מאוד חשובה!!! שאחר הלוויותו של מרן הסתובב סהוררי באומרו היאך יתכן שהיו אצלו מעל 60 ריבוא הרי זה מכריז שתורתו אמת (אותו משגיח זילזל כל השנים בתורתו מבחינה ההלכתית)].
חג שמח

איפה זה כתוב?

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב נריה אור על מה יצא הקצ"ף מרן לא עסק בקבלה, וכי זה מגרע מגדלותו? גם האלשיך לא עסק וכנ"ל?

[מגדל]

הרב נריה אור על מה יצא הקצ"ף מרן לא עסק בקבלה, וכי זה מגרע מגדלותו? גם האלשיך לא עסק וכנ"ל?

חכם יוסף חיים, מי כמוך - אשר בתוך עמו הוא יושב - צריך לדעת את התשובה לשאלה זו.


הנח להם,
לישראל.

[נריה אור]

הזהר בגחלתו

ראשית לרב אוהב ציון אני מזכיר את תגובתו למה שאותו כותב כתב...
ודבר שני הקצף היה על כך שהוא כתב שבמקומות שהרב הזכיר את האר"י "לא ידע מאי קאמר" אם מבחינתך זה לא זלזול אז מה כן? ואתה בעצמך כתבת לו "הזהר בגחלתו!!! ועכשיו נהפכת לצד שלו???? הרחק משכן רע!!!!!

[נריה אור]

אנא, ציין לי אל המקומות בכל ספריו בהם התרשמת כך. אני באמת אשמח לראות. כי לי יצא לראות בכמה וכמה סוגיות, שהביא דברי מרן האר"י ולי האביון ממש נראה דלא ידע מאי קאמר.

ומי שלא זוכר אני מביא את מש"כ אותו אחד לעיל....

[מכון חכמי ספרד]

הבעיה המגדלית היא הניסוח הקורץ בלעג. סוג של מחיית הפה אחר הביס ואמרה לא פעלתי אוון.

אכן. לא אמרת שום דבר רע, אבל ההנאה הצרופה שלך מכל מקום שבו מצאת שמץ אי דיוק באחד מספרי הרב עובדיה, מעוררת קצת מאיסות.

זה מזכיר בעל תשובה צעיר שדילג על ש"ס ופוסקים בעיון ואץ למלאת כרסו בעץ חיים ושעה"כ.

רבים חללים.

[מגדל]

הריני להודיע קבל עם ועדה כי:

א. כרסי אינה מלאה דבר; לא ש"ס, לא פוסקים, ועאכ"ו לא עץ חיים ושעה"כ.
ב. ניחנתי בתכונות מושחתות עד למאוד.
ג. אני אפיקורס.
ד. בחלומי הלילה נגלה עלי בית הדין הגדול. בראש ההרכב עמד החכם השלם מאור ישראל, פאר הדור והדרו, הראשל"צ הרה"ג הר"ר יצחק יוסף שליט"א נרו יאיר ויזרח, שלומו יסגא, יאריך ימים על ממלכתו; מימנו ישב ר' יוסף בן אפרים קארו, ומשמאלו ר' יצחק בן שלמה לוריא דידיע אשכנזי. (אין לתמוה על כך, שהרי

בספה"ק כתבו

שבכל דור ודור דנים ע"פ חכם שבאותו הדור, ועוד יש בזה סוד גדול, ואכמ"ל, ולמכסה.) והודיע לי החכם הגדול שאע"פ שע"פ האמת אין בדברי שמץ לעג ובזיון לחכם עובדיה זצ"ל, הואיל ובפורום אוצר החכמה, כל חכמי הספרדים הגדולים, תלמידיו הנאמנים של מרן, הבינו שכוונתי הייתה לזלזל, והרי קי"ל "לא בשמיים היא", ואין אנו הולכים אלא אחרי הכרעת חכמי ישראל האמיתיים, מחזיקי המסורת הספרדית האמיתית, זו המסורה לנו מימ, י"ם שנה, ימימה, הרי שאני בגזרת חרם ונידוי.

וע"כ, אע"פ שהדיון שלנו כאן הוא נכבד, מרומם, מועיל, רציני, ענייני ונעשה ע"פ דרכה של תורה, החלטתי למשוך ידי ולא לענות יותר, ע"מ שאי"ה, ואם על החכם ראש בית הדין טוב, יעברו 40 ימי נידויי טרם חג השבועות הבא עלינו לטובה, ואוכל ליטהר מחלאת זוהמתי קודם יום מתן תורתנו הקדושה, ובע"ה ללמוד בליל החג, ואף להבין!, את דברי עלון בית מרן שיפורסמו בשבת שקודם לכן.

והיה זה שלום,
א"מ.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הזהר בגחלתו

ראשית לרב אוהב ציון אני מזכיר את תגובתו למה שאותו כותב כתב...
ודבר שני הקצף היה על כך שהוא כתב שבמקומות שהרב הזכיר את האר"י "לא ידע מאי קאמר" אם מבחינתך זה לא זלזול אז מה כן? ואתה בעצמך כתבת לו "הזהר בגחלתו!!! ועכשיו נהפכת לצד שלו???? הרחק משכן רע!!!!!

התייחסתי רק לטענה שלא עסק בקבלה ותול"מ. אכן הרב מגדל כתב קצת לשון חריפה, אבל בטוח אני (ואיני מכירו) שאינו מבזה את מרן.

[נוריאל עזרא]

ידוע שלמד קבלה אצל רבי מרדכי שרעבי

בספר רבנו לרב אליהו שטרית עמ' קנה כתב וז"ל:
"רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה
ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו'

שו"ר את דברי הרב דוד יוסף שליט"א בספר ארחות מרן עמ' קצו וז"ל:

"[ידוע ומפורסם שאאמו"ר מרן זצוק"ל היה מעריך הערכה עמוקה את הגאון המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל, וכמה פעמים אמר לי שלדעתו הג"ר מרדכי שרעבי גדול מאוד בעיון בחכמת הקבלה, ואין כמותו מעיין גדול בחכמת הקבלה, ופעם אחת סיפר לי שבמשך כעשר שנים כשהיה צעיר לימים היה לומד עמו בסתר את חכמת הקבלה.....]"

ודברים אלו מחזקים את דברי הרב יוסף בניהו ועומדים לכאורה בסתירה למה שהבאתי מהרב אליהו שטרית אם לא שנאמר שהרב עובדיה יוסף זצ"ל רצה להסתיר הדבר ולכן שינה כששאל אותו ר' ישראל מאיר יונה.
וזכור לי(במעורפל) שהרשל"צ יצחק יוסף שליט"א לפני כמה שנים סיפר שנכנס לחדר של אביו זצ"ל ואביו הסתיר איזה ספר מתחת לסמיכה מחמת שנכנס, ואחר כך שאל את אחיו ר' דוד מה הוא לומד שם ואמר לו שלומד קבלה.