האם מותר לקרוא "בית כנסת" למקום תפילה של רפורמים וכדו'

[קמצן_קדוש]

ישנו אתר חרדי אשר זה מקרוב בא (בלי שמות) ומשתדל להקים מעין "ויקיפדיה חרדית", דהיינו אנציקלופדיה לאדם שומתו"צ.

הנה הוחלט בין עורכי האתר הנ"ל שכל בית תפילה רפורמי או נאולוגי וכדו' לא יקרא שמו "בית כנסת" אלא "מרכז דת" או "מרכז".

והנה סיבבה ההשגחה ונתקלתי היום בציטוט מתשובת רמש"פ (אג"מ, או"ח, ח"ג, תשובה כ"ה) שם הוא דן לגבי בית כנסת של שמרני ובית כנסת של קונסרבטיבים מהם להתפלל בהם ולשכור בהם חדר לקיים שם מניין יראים וכו'.

מה דעת החכמים דכאן?

האמת היא שלא קראתי את דבריו בתוך הספר, רק ראיתי ציטוט.
אני רק תוהה האם יש לחוש לכך שמחר יכתבו "מרכז דת של מזרחי". ויש לחלק.

[קו ירוק]

הוא מכונה בין היראים "טמפל"

[דרומי]

לכאורה אין קדושה מיוחדת בתואר 'בית כנסת' ואינו אלא תיאור למקום שבו מתכנסים העם

[בברכה המשולשת]

הוא מכונה בין היראים "טמפל"

ראיתי שמכנים אותו גם בית תיפלה (כמו לגבי שאר דתות הגויים)

[קו ירוק]

לכאורה אין קדושה מיוחדת בתואר 'בית כנסת' ואינו אלא תיאור למקום שבו מתכנסים העם

יש צדק, כי טמפל הוא גם כינוי לבית המקדש (בניגון המפורסם לפסח נון בוי נון בוי)

[פרנקל תאומים]

הוא מכונה בין היראים "טמפל"

ראיתי שמכנים אותו גם בית תיפלה (כמו לגבי שאר דתות הגויים)

זהו כינוי ישן. (וידועה אמירתו החריפה של רבינו הגרש''ר הירש זי''ע על האורתודוקסיה הבלתי מתבדלת: "מזוזה על בית התיפלה".אם כי אולי זהו רק תרגום מגרמנית וכיו''ב).

[מה שנכון נכון]

בתי כנסיות של גויים. ב"מ כד, א.
אך שם לפירש"י אינו במשמעות בית תפלתם, אלא התכנסות בעלמא להתייעצות ולהתועד.

[גביר]

בתי כנסיות של גויים. ב"מ כד, א.

וכיוצא בזה מצינו גם שנביאי שקר ואף נביאי עבודה זרה נקראו 'נביאים' כגון כאן - ' ועתה, שלח קבץ אלי את-כל-ישראל--אל-הר הכרמל; ואת-נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים, ונביאי האשרה ארבע מאות, אכלי, שלחן איזבל. וישלח אחאב, בכל-בני ישראל; ויקבץ את-הנביאים, אל-הר הכרמל' [מלכים א, יט-כ], אלא שיש נביאי אמת ויש להבדיל נביאי שקר.

[שמש]

ישנו אתר חרדי אשר זה מקרוב בא (בלי שמות) ומשתדל להקים מעין "ויקיפדיה חרדית", דהיינו אנציקלופדיה לאדם שומתו"צ.

הנה הוחלט בין עורכי האתר הנ"ל שכל בית תפילה רפורמי או נאולוגי וכדו' לא יקרא שמו "בית כנסת" אלא "מרכז דת" או "מרכז".

והנה סיבבה ההשגחה ונתקלתי היום בציטוט מתשובת רמש"פ (אג"מ, או"ח, ח"ג, תשובה כ"ה) שם הוא דן לגבי בית כנסת של שמרני ובית כנסת של קונסרבטיבים מהם להתפלל בהם ולשכור בהם חדר לקיים שם מניין יראים וכו'.

מה דעת החכמים דכאן?

האמת היא שלא קראתי את דבריו בתוך הספר, רק ראיתי ציטוט.
אני רק תוהה האם יש לחוש לכך שמחר יכתבו "מרכז דת של מזרחי". ויש לחלק.

קטנוניות מטופשת בנוסח היומונים החרדיים (שם גם אין ישיבות הסדר אלא 'מוסדות' וכן הלאה).

[כולל יונגערמאן]

לכאורה אין קדושה מיוחדת בתואר 'בית כנסת' ואינו אלא תיאור למקום שבו מתכנסים העם

יש צדק, כי טמפל הוא גם כינוי לבית המקדש (בניגון המפורסם לפסח נון בוי נון בוי)

טעמפל בגרמנית (או עכ"פ ביידיש דאז) הכוונה למקום תפילה ולכן השיר קורא לבית המקדש טעמפל. מסתבר שהרפורמים (יותר נכון הניאולוגים בהונגריה או סתם המתחדשים) שכידוע מתקנת מיהלוביץ ומהפולמוס סביב הדרשות בלע"ז - היינו הויך דויטש, היה להם מודרניות כזאת לתרגם המילות הרגילים להיאמר בלשון קודש כגון כהן (דוגמא זו מופיעה בהמקורות העוסקים בנושא), מסתמא גם שינו שם בית הכנסת לשמו הגרמני 'טעמפל', וכפי שהם קראו לעצמם כן קראו להם להבחנה.

אגב, יש שטעו בענין זה וחשבו כי הבעייה היתה בעצם לשון הגוים - כאילו אידיש שהוא גרמנית בעצם קודש יותר מאנגלית לדוגמא - אבל אם מעיינים בהמקורות רואים שלשון שיהודים מדברים בזה לא איכפת לן כלל העיקר שלא ידברו לע"ז מתוקנת גבוהה אלא ישחילו לשון קודש וביטויים ייידישאים

[קמצן_קדוש]

טעמפל בגרמנית (או עכ"פ ביידיש דאז) הכוונה למקום תפילה ולכן השיר קורא לבית המקדש טעמפל. מסתבר שהרפורמים (יותר נכון הניאולוגים בהונגריה או סתם המתחדשים) שכידוע מתקנת מיהלוביץ ומהפולמוס סביב הדרשות בלע"ז - היינו הויך דויטש, היה להם מודרניות כזאת לתרגם המילות הרגילים להיאמר בלשון קודש כגון כהן (דוגמא זו מופיעה בהמקורות העוסקים בנושא)

א"א שלא לחלוק על כבודו.
עיין רש"י פרשת ויגש:

הכהנים. הַכּוּמָרִים, כָּל לְשׁוֹן כֹּהֵן מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, כֹּהֵן אוֹן:

[כולל יונגערמאן]

לא זכיתי להבין באיזה נקודה כבודו חלוק עלי

[גביר]

בתי כנסיות של גויים. ב"מ כד, א.

וכיוצא בזה מצינו גם שנביאי שקר ואף נביאי עבודה זרה נקראו 'נביאים' כגון כאן - ' ועתה, שלח קבץ אלי את-כל-ישראל--אל-הר הכרמל; ואת-נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים, ונביאי האשרה ארבע מאות, אכלי, שלחן איזבל. וישלח אחאב, בכל-בני ישראל; ויקבץ את-הנביאים, אל-הר הכרמל' [מלכים א, יט-כ], אלא שיש נביאי אמת ויש להבדיל נביאי שקר.

כמו שכבר כתב רבי נחמן מברסלב [איני זוכר היכן] שכל שישנו אמתי ישנו גם מזויף, וממילא - שם שיש נביא אמתי ישנו נביא מזויף, כשם שישנו בית כנסת אמתי ישנו מזויף וכן על זה הדרך.