עם כריכת ספרו של שר התורה: כך מסתיר האברך את המחשב הנייד מילדיו

[ברוז]

אלפי אברכים ובני תורה נעזרים במחשב נייד כדי לכתוב חידושי תורה וחיבורים תורניים עד שזוכים להוציא לאור ספרים, אך יחד עם זאת יש רבנים המתנגדים לשימוש במחשב אם הוא אינו חסום מתכנים לא ראויים.
אברך, תושב הדרום, שהוגה בתורה ומוציא לאור חיבורים תורניים, נתקל בבעיה לאור כך שילדיו רואים באור שלילי את העובדה שאביהם יושב ברוב שעות היום ועובד במחשב הנייד שבבעלותו.
בעקבות כך, מצא האברך פטנט מקורי ועטף את המחשב בכריכת ספרו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, וכך כל הילדים רואים את אביהם שקוע בספר 'שיח תורה' ולא רואים את המחשב.

בעלון התורני 'קול ברמה' של הרב מיכאל צורן, היוצא לאור בשכונת רמת אלחנן, מסופר כי אותו אברך, תושב ירוחם "נתקל בבעיה כיצד יסביר לילדיו את העובדה שהוא משתמש במחשב שעות רבות כל-כך. הם הרי לא בדיוק יבינו שמדובר בחידושי תורה אמיתיים, וכל השימוש במחשב נעשה אך ורק כדי לשמר את דברי התורה היקרים.
"חשב וחשב, והעלה רעיון בליבו. הוא עטף את המחשב-הנייד בכריכת ספרו של מרן הגר"ח 'שיח תורה', כך שכאשר הוא יושב ליד השולחן ומעל ה את חידושיו על הכתב, הילדים בטוחים שהוא מעיין בספר הנ"ל, שכן הכריכה הותאמה במדויק לגודלו של המחשב...".
"כך נאה וכך יאה לתלמידו של מרן הגר"ח", כתב הרב צורן.

[יאיר]

וכעת נעבור להיבטים ההלכתיים...
('קדושת הספרים'? , 'גניבת דעת'? יש עוד?..
[או שמא פיקו"נ דוחה ו'שעת הדחק שאני' ו'אונס רחמנא פטריה' ו'עת לעשות לה'?])
ומה יקרה אם יגלו?..

[עקביה]

לבי על אותו יהודי שנאלץ להתמודד עם החינוך שמקבלים ילדיו, איני יודע היכן, ואינו יכול לחנכם בעצמו.

[יאיר]

לא עדיף לכאורה לשבת בחדר נעול?

[נוטר הכרמים]

רחמנות. אין מילה אחרת.

ויותר משאני מרחם על האברך ש'מחנך' את ילדיו בצורה כזאת,
רוחש אנכי בוז וחמלה על האכסניה שפרסמה ועשתה 'סקופ' מההתנהגות המשונה הזו.

[איש_ספר]

[אם כבר הייתי שם כריכה של ספר אחר של הגרח"ק: קרני חגבים]

[בריושמא]

זה רעיון גאוני. ממש.
וכאשר אקנה לי סמארטפון אעטפנו בברכת המזון, ויהיה לי בענטשרעל קטן וחמוד.
וכל אימת שארצה לשוטט אי שם, אפתחנו ואומר בקול רם: רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך,
ובלחש אוסיף: וגם עלי ועל ילדי.

[קו ירוק]

אנא יעשו מנהלי המדור וישמיטו את שם האדם מסוף הודעה הראשונה. כולל התמונה. הפורום אינו צהוב.
אולי יש מתוך כך למחות על כל שטויותיו של העלון הזה במשך שנים רבת, עד שהגיע לפי פחת כזו.

[יאיר]

מצטרף

[יוֹסֵפֶר]

מה התכנית שלו בהמשך אחר שילדיו יקלטו במהרה את התרמית, וייחרט במוחם שאביהם רמאי ושחקן ויתהו על קנקנו ויחלחל בליבם ספק על כל הנהגת אביהם, איך יתקן זאת? שוטה.

[ישא ברכה]

צריך להיות שוטה בשביל לחשוב שניתן להסתיר את המחשב בצורה כזו.
אולי הוא רצה להביע מסר חינוכי לילדיו שהוא משתמש במחשב לצרכים תורניים.
ואז אפשר יותר להבין אותו. על העיתון בכל מקרה אין לסמוך.

[יוֹסֵפֶר]

אני לא יודע מי האיש ולא ראיתי שמו ופרטיו, כתבתי על הסיפור המתואר גם אם אינו נכון, אם מדמה להסתיר מילדיו, (אולי הם קטנים עדיין). אכן אפשר גם שעשה כן בהומור מסוים, או שלא יבלוט נוכחות מכשיר דיגיטלי בין כל הספרים.

[יאיר]

לכידה.JPG (43.15 KiB) נצפה 7375 פעמים

[חד ברנש]

גם אני יושב שעות רבות ליד המחשב בכתיבת דברי תורה, וגם אני חששתי אם זה לא יזיק לחינוכם של ילדיי היקרים,
אבל נקטתי בפתרון שונה, אני מראה להם מדי פעם, מה אני עושה, כיצד אני מפענח כת"י, מקלידו, מחפש מראי מקומות, מתעמק או מנסה להתעמק בדברי המחבר הקדמון, וגם מראה להם על מציאות חשובות שדייקתי מתוך דבריהם. לדעתי יש בכך כדי לחבב את התורה על ילדיי.

[זאב ערבות]

גם אני יושב שעות רבות ליד המחשב בכתיבת דברי תורה, וגם אני חששתי אם זה לא יזיק לחינוכם של ילדיי היקרים,
אבל נקטתי בפתרון שונה, אני מראה להם מדי פעם, מה אני עושה, כיצד אני מפענח כת"י, מקלידו, מחפש מראי מקומות, מתעמק או מנסה להתעמק בדברי המחבר הקדמון, וגם מראה להם על מציאות חשובות שדייקתי מתוך דבריהם. לדעתי יש בכך כדי לחבב את התורה על ילדיי.

והאם אתה גם מראה להם שאתה גולש בפורום? מענין לדעת כמה מחברי הפורום מסתירים זאת מילדיהם. כעת מובן מדוע נהוג לעטוף ספרים בנייר צבעוני חיצוני... דרך אגב יש כיסויים מעור לסמרטפון דמויי ספרון קטן וניתן להדפיס על הכריכה באותיות מוזהבות שם של כל ספר שתרצו.
אך יש כאן שאלה יותר מהותית: מעשה האברך הוא בעצם צנזורה מסוג מסויים, ובמה זה שונה מכל צנזורה אחרת, כגון העיתונות החרדית ש"עוטפת" את החדשות הנראות לה בלתי מתאימות לציבור הקוראים? מי יודע כמה מהנוער היורד והבעייתי עשה זאת לאחר שגילה שמסתירים ממנו דברים... וכמעשה האברך (ואם עשה זאת כבדיחה או שעשוע בעלמא, אז מה הענין לפרסם זאת כעת? פורים בעוד ששה שבועות).

[קו ירוק]

המעשה הנ"ל אינו צנזורה, אלא שקר.
נגעת בנקודה מסוימת, תוך השמעת ביקורת סמויה על העיתונות החרדית המצנזרת דברים מכעורים במידות ובמעשים רעים, או צהובים של רכילות.
ובכן, ראשית למסור בעיתון הודעה ששני אנשים רבו אודות חנייה לרכב והאחד הזיק את רכבו של הזולת, בעוד שהדבר האמיתי היה שהאחד רצח את רעהו - זו לא צנזורה זה שקר. ודבר כזה לא ידוע לנו שעושים בעיתונות החרדית.
ולדבר השני האם יש להסתיר מידע? התשובה כן. לא יקרה כלום אם לא נדע הכל, שהרי לא כל מה שנעשה בעולם אנחנו יודעים, ואף אם יוודע לבסוף, לא יחשבו הילדים - לכשיגדלו, שמישהו הונה אותנו במה שלא ידעו כל דבר שקורה בעולם.

[זאב ערבות]

המעשה הנ"ל אינו צנזורה, אלא שקר.
נגעת בנקודה מסוימת, תוך השמעת ביקורת סמויה על העיתונות החרדית המצנזרת דברים מכעורים במידות ובמעשים רעים, או צהובים של רכילות.
ובכן, ראשית למסור בעיתון הודעה ששני אנשים רבו אודות חנייה לרכב והאחד הזיק את רכבו של הזולת, בעוד שהדבר האמיתי היה שהאחד רצח את רעהו - זו לא צנזורה זה שקר. ודבר כזה לא ידוע לנו שעושים בעיתונות החרדית.
ולדבר השני האם יש להסתיר מידע? התשובה כן. לא יקרה כלום אם לא נדע הכל, שהרי לא כל מה שנעשה בעולם אנחנו יודעים, ואף אם יוודע לבסוף, לא יחשבו הילדים - לכשיגדלו, שמישהו הונה אותנו במה שלא ידעו כל דבר שקורה בעולם.

צנזורה זה סוג מסויים של שקר!
זה לא רק העתונות החרדית אלא כל עתון משמיע לקוראיו רק מה שהוא מעוניין להשמיע, בין אם זה חדשות או דעות או השקפה ואת סוג החדשות שאתה מציין אכן ראוי לא להביא, השאלה היא האם העתון מציג לקוראיו דעת תורה טהורה בלי נגיעות פוליטיות.

[ישא ברכה]

גם אני יושב שעות רבות ליד המחשב בכתיבת דברי תורה, וגם אני חששתי אם זה לא יזיק לחינוכם של ילדיי היקרים,
אבל נקטתי בפתרון שונה, אני מראה להם מדי פעם, מה אני עושה, כיצד אני מפענח כת"י, מקלידו, מחפש מראי מקומות, מתעמק או מנסה להתעמק בדברי המחבר הקדמון, וגם מראה להם על מציאות חשובות שדייקתי מתוך דבריהם. לדעתי יש בכך כדי לחבב את התורה על ילדיי.

והאם אתה גם מראה להם שאתה גולש בפורום? מענין לדעת כמה מחברי הפורום מסתירים זאת מילדיהם. כעת מובן מדוע נהוג לעטוף ספרים בנייר צבעוני חיצוני... דרך אגב יש כיסויים מעור לסמרטפון דמויי ספרון קטן וניתן להדפיס על הכריכה באותיות מוזהבות שם של כל ספר שתרצו.
אך יש כאן שאלה יותר מהותית: מעשה האברך הוא בעצם צנזורה מסוג מסויים, ובמה זה שונה מכל צנזורה אחרת, כגון העיתונות החרדית ש"עוטפת" את החדשות הנראות לה בלתי מתאימות לציבור הקוראים? מי יודע כמה מהנוער היורד והבעייתי עשה זאת לאחר שגילה שמסתירים ממנו דברים... וכמעשה האברך (ואם עשה זאת כבדיחה או שעשוע בעלמא, אז מה הענין לפרסם זאת כעת? פורים בעוד ששה שבועות).

תרשה לי לשער שאחוז קטן מאד מהיורדים מהדרך הוא מסיבות כאלו. בדרך כלל כשמגיעים לגיל שמבינים שיש דברים מעבר למה שכתוב בעיתון, גם מבינים למה זה לא כתוב.
העיתונות החרדית מצנזרת מהסיבה הפשוטה כי היא מיועדת גם עבור צעירים. וגם עבור המבוגרים לפעמים יש תועלת ולפעמים לא. ואחרי כל הקללות על הציבור החרדי, אחוז האלימות מכל סוגיה (פיזית, מינית, כלכלית), נמוך מכל מגזר אחר. אז ככל הנראה שהדרך הזו אכן עובדת. כמו כן מציאות חיובית בציבור החרדי נוספת שהאינטרנט הוא כלי של מבוגרים, (וצעירים יכולים להשתמש בבית בפיקוח). לעומת חוסר האחריות וההפקירות בציבור הכללי בה הגיל הממוצע לקבלת סמראטפון הוא 10, ואין מישהו אחד שהוא בעד המציאות הזו.

משום כך, למרות שלפעמים ניתן להשתמש בפירסום הציבורי לתועלת, המציאות מוכיחה שהנפש האנושית גם מתענגת על הסיפורים הללו, וזה מגיע מהחלקים השפלים שבה (רכילות, מציצנות, אהבת האלימות, פריצות). ומהר מאד תחת השימוש בפירסום הציבורי לתועלת שקולה ומדודה, הסכר נפרץ ואנשים חוגגים על התכנים שהנפש נהנית לקרוא.

[אבני גזית]

הבושה היא לא של האב. בכל חברה יש מעוותי נפש ושכל.
הבושה היא של הבמה שפיארה את הסטייה הזו.

גם אני יושב שעות רבות ליד המחשב בכתיבת דברי תורה, וגם אני חששתי אם זה לא יזיק לחינוכם של ילדיי היקרים,
אבל נקטתי בפתרון שונה, אני מראה להם מדי פעם, מה אני עושה, כיצד אני מפענח כת"י, מקלידו, מחפש מראי מקומות, מתעמק או מנסה להתעמק בדברי המחבר הקדמון, וגם מראה להם על מציאות חשובות שדייקתי מתוך דבריהם. לדעתי יש בכך כדי לחבב את התורה על ילדיי.

רעיון בריא. ילד מבין יותר ממה שאתה חושב וטוב שאתה משתף אותו. גם אני עושה כך, ואף מבקש מהם לסייע לי לפרקים ברעיונות או בעצות קלות.

בנוסף אני מראה להם מאמרים וחיבורים שכבר הודפסו ומשתף בחוויות היצירה, לפי הבנתם והכלתם.

גם לימוד גמרא בבית, בהנאה ובחדווה, מחדד את ההבדל בין השימוש במחשב לצורך כתיבה לבין תורה בטהרתה.

ובמה זה שונה מכל צנזורה אחרת, כגון העיתונות החרדית ש"עוטפת" את החדשות הנראות לה בלתי מתאימות לציבור הקוראים?

כל כלי תקשורת מצנזר. בידיעות לא יכתבו טיש יארצייט של נדבורנא, כי הקוראים לא רוצים את זה, ובניו יורק טיימס, למיטב השערתי, לא כתבו על קטטה שפרצה באום אל פאחם.

לכל כלי תקשורת יש קהל יעד שמתעניין או לא מתעניין בנושאים מסויימים. צרכני התקשורת החרדית, אם הם צורכים אותה, כנראה לא מעוניינים לדעת כל רכילות זולה. אחרת, יצרכו אותה ולא את החרדית.

מי יודע כמה מהנוער היורד והבעייתי עשה זאת לאחר שגילה שמסתירים ממנו דברים...

לא תמצא נער שירד מהדרך, רק בגלל שיתד לא פירסם תוצאות של הפועל באר שבע.
מופרך לחשוב שסלקציית חדשות גורמת לנשירה.

[יוֹסֵפֶר]

אפשר שעשה כן בהומור מסוים, עוד אפשר שחפץ שלא יבלוט נוכחות מכשיר דיגיטלי בין כל הספרים.

יתכן עוד שכריכת המחשב דווקא כן נעשתה בידיעת ילדיו, אלא שרצה להנחיל את המסר ששימושו במחשב הינו רק לענייני 'שיח תורה' כלומר שימוש תורני מוחלט, והגה רעיון עליז להדגיש זאת. ודלא כפרשני הציטוט של ר' ברוז.

[עזריאל ברגר]

אפשר שעשה כן בהומור מסוים, עוד אפשר שחפץ שלא יבלוט נוכחות מכשיר דיגיטלי בין כל הספרים.

יתכן עוד שכריכת המחשב דווקא כן נעשתה בידיעת ילדיו, אלא שרצה להנחיל את המסר ששימושו במחשב הינו רק לענייני 'שיח תורה' כלומר שימוש תורני מוחלט, והגה רעיון עליז להדגיש זאת. ודלא כפרשני הציטוט של ר' ברוז.

אם לכך התכוון - תבוא עליו ברכה.

[חיים שאול]

אחרי שמצאו עליו לימוד זכות, האם אין בעי' השתמש בכריכת ספר קדוש לצרכים חינוכיים חשובים ככל שיהיו?

[קו ירוק]

אפשר שעשה כן בהומור מסוים, עוד אפשר שחפץ שלא יבלוט נוכחות מכשיר דיגיטלי בין כל הספרים.

יתכן עוד שכריכת המחשב דווקא כן נעשתה בידיעת ילדיו, אלא שרצה להנחיל את המסר ששימושו במחשב הינו רק לענייני 'שיח תורה' כלומר שימוש תורני מוחלט, והגה רעיון עליז להדגיש זאת. ודלא כפרשני הציטוט של ר' ברוז.

אם לכך התכוון - תבוא עליו ברכה.

גם אם זה נכון (ועדיין עלוב),
העלון הלז, הותיק ברדידותו, הוא זה שכך פירשן את הדברים ולא 'ברוז'.

[עזריאל ברגר]

אחרי שמצאו עליו לימוד זכות, האם אין בעי' השתמש בכריכת ספר קדוש לצרכים חינוכיים חשובים ככל שיהיו?

לפרק כריכה מספר קדוש - יש בזה סרך איסור של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם".
וצריך לומר שהוא הזמין כריכה בנפרד, או שפירק כריכה מספר שטרם למדו בו ולא חלה עליו קדושה.

[זאב ערבות]

גם אני יושב שעות רבות ליד המחשב בכתיבת דברי תורה, וגם אני חששתי אם זה לא יזיק לחינוכם של ילדיי היקרים,
אבל נקטתי בפתרון שונה, אני מראה להם מדי פעם, מה אני עושה, כיצד אני מפענח כת"י, מקלידו, מחפש מראי מקומות, מתעמק או מנסה להתעמק בדברי המחבר הקדמון, וגם מראה להם על מציאות חשובות שדייקתי מתוך דבריהם. לדעתי יש בכך כדי לחבב את התורה על ילדיי.

והאם אתה גם מראה להם שאתה גולש בפורום? מענין לדעת כמה מחברי הפורום מסתירים זאת מילדיהם. כעת מובן מדוע נהוג לעטוף ספרים בנייר צבעוני חיצוני... דרך אגב יש כיסויים מעור לסמרטפון דמויי ספרון קטן וניתן להדפיס על הכריכה באותיות מוזהבות שם של כל ספר שתרצו.
אך יש כאן שאלה יותר מהותית: מעשה האברך הוא בעצם צנזורה מסוג מסויים, ובמה זה שונה מכל צנזורה אחרת, כגון העיתונות החרדית ש"עוטפת" את החדשות הנראות לה בלתי מתאימות לציבור הקוראים? מי יודע כמה מהנוער היורד והבעייתי עשה זאת לאחר שגילה שמסתירים ממנו דברים... וכמעשה האברך (ואם עשה זאת כבדיחה או שעשוע בעלמא, אז מה הענין לפרסם זאת כעת? פורים בעוד ששה שבועות).

תרשה לי לשער שאחוז קטן מאד מהיורדים מהדרך הוא מסיבות כאלו. בדרך כלל כשמגיעים לגיל שמבינים שיש דברים מעבר למה שכתוב בעיתון, גם מבינים למה זה לא כתוב.
העיתונות החרדית מצנזרת מהסיבה הפשוטה כי היא מיועדת גם עבור צעירים. וגם עבור המבוגרים לפעמים יש תועלת ולפעמים לא. ואחרי כל הקללות על הציבור החרדי, אחוז האלימות מכל סוגיה (פיזית, מינית, כלכלית), נמוך מכל מגזר אחר. אז ככל הנראה שהדרך הזו אכן עובדת. כמו כן מציאות חיובית בציבור החרדי נוספת שהאינטרנט הוא כלי של מבוגרים, (וצעירים יכולים להשתמש בבית בפיקוח). לעומת חוסר האחריות וההפקירות בציבור הכללי בה הגיל הממוצע לקבלת סמראטפון הוא 10, ואין מישהו אחד שהוא בעד המציאות הזו.

משום כך, למרות שלפעמים ניתן להשתמש בפירסום הציבורי לתועלת, המציאות מוכיחה שהנפש האנושית גם מתענגת על הסיפורים הללו, וזה מגיע מהחלקים השפלים שבה (רכילות, מציצנות, אהבת האלימות, פריצות). ומהר מאד תחת השימוש בפירסום הציבורי לתועלת שקולה ומדודה, הסכר נפרץ ואנשים חוגגים על התכנים שהנפש נהנית לקרוא.

הצנזורה שהתכוונתי אליה היא לא צנזורה של חדשות מהסוג שאתה מתאר, אלא צנזורה של השקפות ודעות... ובלי לפרט כל המבין יבין. זה כמו האב שמשתמש במחשב אך אינו רוצה שילדיו ידעו זאת, השאלה מה יקרה כשהדבר יתגלה להם. אותו דבר עם העיתונות החרדית, כל עתון מציג רק את ההשקפה ודעת תורה של מפלגתו או החוג שלו, מה יקרה כשהילד יקרא יום אחד את העתון של המפלגה או החוג האחר? איני רוצה לכתוב יותר מכך כיוון שמן הסתם כולם כאן מבינים מה כוונתי וגם איני רוצה להסתבך. אך רק על קצה המזלג, בדרך כלל העתון מציג את דעתו והשקפתו ובמקרה הטוב מתעלם מהדעות וההשקפות האחרות, ובמקרה הלא טוב מבקר אותם בחריפות. האם היה מעז עורך העתון להציג את מכלול הדעות ולתת לקורא לבחור? הלא סוף כל סוף לכל עתון יש איזה גדול או איזושהי דעת תורה מאחריו ולא ממציא דברים מהאויר.
איני יודע מה אחוז הנושרים מענינים אלו או אחרים, אך מקצת הנסיון שיש לי אני סבור שחלק לא מבוטל מתחיל בשאלות כאשר נוכח לדעת שיש עוד דעות ושהעלימו אותם ממנו (כמובן שאצל הרוב זה מתאוות אלו או אחרות) ויתכן מאוד שעד שיגיעו לגיל שמבינים כדבריך כבר מאוחר מדי.
אך יורשה לי להעיר נקודה חשובה על המשך דבריך בענין איכות הציבור החרדי לעומת הציבור החילוני (החולני). כל פעם שיש איזה מקרה לא נעים בציבור החרדי מיד שולפים את העובדה הנ"ל שאצלינו יותר טוב. אכן זו עובדה! אך האם זה ממעט מחומרת הדבר? וכן, כיוון שמסתירים, מנין לנו לדעת מה ממדי הבעיה בציבור החרדי? הלא מסתירים? אך תשאלו כל רב העוסק בבעיות אצ"ל אנ"ש ויספר לכם שממש אפשר לקבל חלישות הדעות.
אם כבר הזכרת סמרטפון, היום ניתן להשיגו בקלות ומענין לדעת לכמה בני נוער שלנו יש בלי ידיעת ההורים שכן זה דבר שקל מאוד להסתיר.

[חיים שאול]

מזה שמצליחים להסתיר זה כבר מראה שאין כ"כ הרבה מקרים, יש גבול כמה אפשר להסתיר
גם אם בחור יכול להסתיר מהוריו אבל מחביריו הוא לא ממש יכול להסתיר לנצח, אפשר בקלות לדעת לפי פליטות פה וכדו׳ במה בחור מתעסק בשעות הפנאי (ובפרט אם הפנאי הוא רוב זמנו...), ומי שחושב שיש רבבות בחורים עם סמרטפונים יכול לשאול כל בחור ישיבה מה דעתו על זה, (ברור שיש אבל אין צורך לנפח את המימדים של התופעה), ובימינו לא נראה לי שיש בחור שלא יודע שמצנזרים דברים וזה לא אמור להזיק כי כולם מבינים טוב מאד למה עודים את סה וזה לא מערער שום דבר כש׳מתגלה׳ שצינזרו מהם דברים בקטנותם

[זאב ערבות]

ובמה זה שונה מכל צנזורה אחרת, כגון העיתונות החרדית ש"עוטפת" את החדשות הנראות לה בלתי מתאימות לציבור הקוראים?

כל כלי תקשורת מצנזר. בידיעות לא יכתבו טיש יארצייט של נדבורנא, כי הקוראים לא רוצים את זה, ובניו יורק טיימס, למיטב השערתי, לא כתבו על קטטה שפרצה באום אל פאחם. לכל כלי תקשורת יש קהל יעד שמתעניין או לא מתעניין בנושאים מסויימים. צרכני התקשורת החרדית, אם הם צורכים אותה, כנראה לא מעוניינים לדעת כל רכילות זולה. אחרת, יצרכו אותה ולא את החרדית.

מי יודע כמה מהנוער היורד והבעייתי עשה זאת לאחר שגילה שמסתירים ממנו דברים...

לא תמצא נער שירד מהדרך, רק בגלל שיתד לא פירסם תוצאות של הפועל באר שבע.
מופרך לחשוב שסלקציית חדשות גורמת לנשירה.

אתה לא מדייק. מה שאתה כותב זה לא צנזורה אלא סלקציה. כמובן שלכל עתון יש אגנדה וקהל קוראים אליו הוא מכוון (ולפי זה ישלמו לו הפרסומאים, לא תראה פרסומת לאוצר החכמה בידיעות אחרונות!) ויפרסם סוג ידיעות וחדשות שהקוראים מעוניינים בו. צנזורה לעומת זאת זה כאשר לא מפרסמים דבר מה (או משמיטים קטע כלשהו) בכוונה תחילה כיוון שהעורך או מי שאחראי על כך החליט שאינו ראוי שלקוראים יש לדעת ולא משנה כעת הסיבות, מוצדקות או לא מבחינתו! כמובן שגם העיתונות החילונית עושה זאת בדרכה שלה (למשל מעוותת כל מה שקשור לציבור החרדי!).
בקשר לדוגמא מהפועל באר שבע, כבר הערתי לרב ישא ברכה לעיל שלא זו היתה כוונתי וכמובן לכתוב כזה דבר זה הזוי ואני מתפלא שמישהו חשב להבין זאת מדברי.

[זאב ערבות]

מזה שמצליחים להסתיר זה כבר מראה שאין כ"כ הרבה מקרים, יש גבול כמה אפשר להסתיר
גם אם בחור יכול להסתיר מהוריו אבל מחביריו הוא לא ממש יכול להסתיר לנצח, אפשר בקלות לדעת לפי פליטות פה וכדו׳ במה בחור מתעסק בשעות הפנאי (ובפרט אם הפנאי הוא רוב זמנו...), ומי שחושב שיש רבבות בחורים עם סמרטפונים יכול לשאול כל בחור ישיבה מה דעתו על זה, (ברור שיש אבל אין צורך לנפח את המימדים של התופעה), ובימינו לא נראה לי שיש בחור שלא יודע שמצנזרים דברים וזה לא אמור להזיק כי כולם מבינים טוב מאד למה עודים את סה וזה לא מערער שום דבר כש׳מתגלה׳ שצינזרו מהם דברים בקטנותם

ראשית הזכרתי סמרטפון רק בגלל שהרב ישא ברכה הזכיר. שנית, לא אמרתי מה גודל התופעה אלא רק שהיא קיימת. תתפלא לדעת כמה הבחורים מתוחכמים ועוד יותר תתפלא שלא רק שיש הרבה בחורים שלא יודעים שמצנזרים, אלא אף הרבה מבוגרים לא יודעים זאת, או בכל אופן לא מודעים לממדי התופעה. - והנקודה כאן היא לא צנזורה אלא העלמת דברים, אם הבחור יגלה בשלב מסויים שעבדו עליו - בין עם זה הדבקת כריכת ספר על המחשב או כל ענין אחר - הוא יתחיל לחשוב אולי עבדו עליו גם בדברים אחרים. אני אומר דברים אלו מנסיון ולא כשליפה מהשרוול.

[עזריאל ברגר]

אחרי שמצאו עליו לימוד זכות, האם אין בעי' השתמש בכריכת ספר קדוש לצרכים חינוכיים חשובים ככל שיהיו?

לפרק כריכה מספר קדוש - יש בזה סרך איסור של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם".
וצריך לומר שהוא הזמין כריכה בנפרד, או שפירק כריכה מספר שטרם למדו בו ולא חלה עליו קדושה.

העירוני בפרטי:

לפי המופיע בעלון המדובר, הוא עצמו מחבר הספר, ולקח מכריכות הספר שעשה, כנראה נשארו לו כריכות מיותרות.

ולק"מ.

[אש משמים]

אחרי שמצאו עליו לימוד זכות, האם אין בעי' השתמש בכריכת ספר קדוש לצרכים חינוכיים חשובים ככל שיהיו?

לפרק כריכה מספר קדוש - יש בזה סרך איסור של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם".
וצריך לומר שהוא הזמין כריכה בנפרד, או שפירק כריכה מספר שטרם למדו בו ולא חלה עליו קדושה.

העירוני בפרטי:

לפי המופיע בעלון המדובר, הוא עצמו מחבר הספר, ולקח מכריכות הספר שעשה, כנראה נשארו לו כריכות מיותרות.

ולק"מ.

מהתמונה נראה כריכה משומשת עם דבק כריכה וקשיא טובא, מלבד כל המעשה שאינו קושיא אלא פירכא.

[יאיר]

לפחות זכה לפרסום הספר

כנראה השתנה שמו ל'שיח התורה'
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=83745
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=166001
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=629545

[עובר ושב]

הרב צורן כתב והנחיל לדורות את סדרת הספרים טובך יביעו, עלינו לשבח, ועוד. ע"פ רוב הספרים הללו מלאים דברים נחמדים ומהנים לקריאה (גם אני נמנה בין הרוכשים) אבל מידי פעם אני מרגיש לא בנוח כשאני נתקל בסיפורים הזויים כאלה, שנראה שהרב צורן מעודד אותם בשמחה, או מול מסקנות הלכתיות שהוסקו ללא פתיחת ספרי שו"ת ראשונים ואחרונים כמקובל בפסיקה נורמלית, אלא על סמך מעשה כלשהו שהובא בגמ' ודימוי מילתא למילתא.

[מענה איש]

דבר אחד לא הבנתי הרי אותם ילדים ודאי וודאי שהם קוראים את 'קול ברמה'...
בסה''כ נראה לי שאותם ילדים כן מודעים שזה מחשב, רק שהאבא רצה להעביר את המסר שזה ללימוד תורה (אולי היה עדיף שהיה שם את התמונה שיש במסך העלאה של אוצר החכמה)
רעיון דומה קיים גם בעמדות קהילות שעשו לו מסגרת טפח סביב שפחות 'יראה' מחשב

[לפי פשוטו]

המעשה הנ"ל אינו צנזורה, אלא שקר.
נגעת בנקודה מסוימת, תוך השמעת ביקורת סמויה על העיתונות החרדית המצנזרת דברים מכעורים במידות ובמעשים רעים, או צהובים של רכילות.
ובכן, ראשית למסור בעיתון הודעה ששני אנשים רבו אודות חנייה לרכב והאחד הזיק את רכבו של הזולת, בעוד שהדבר האמיתי היה שהאחד רצח את רעהו - זו לא צנזורה זה שקר. ודבר כזה לא ידוע לנו שעושים בעיתונות החרדית.
ולדבר השני האם יש להסתיר מידע? התשובה כן. לא יקרה כלום אם לא נדע הכל, שהרי לא כל מה שנעשה בעולם אנחנו יודעים, ואף אם יוודע לבסוף, לא יחשבו הילדים - לכשיגדלו, שמישהו הונה אותנו במה שלא ידעו כל דבר שקורה בעולם.

צנזורה זה סוג מסויים של שקר!
זה לא רק העתונות החרדית אלא כל עתון משמיע לקוראיו רק מה שהוא מעוניין להשמיע, בין אם זה חדשות או דעות או השקפה ואת סוג החדשות שאתה מציין אכן ראוי לא להביא, השאלה היא האם העתון מציג לקוראיו דעת תורה טהורה בלי נגיעות פוליטיות.

העיתונות החרדית מעולם לא התימרה לייצג מגוון דעות, והעיתונים הם ביטאונים רשמיים ,וכל דרדק יודע שהעיתון מייצג דרך מסוימת(ולכן יש גם 4 עיתונים)

[זאב ערבות]

דבר אחד לא הבנתי הרי אותם ילדים ודאי וודאי שהם קוראים את 'קול ברמה'...
בסה''כ נראה לי שאותם ילדים כן מודעים שזה מחשב, רק שהאבא רצה להעביר את המסר שזה ללימוד תורה (אולי היה עדיף שהיה שם את התמונה שיש במסך העלאה של אוצר החכמה)
רעיון דומה קיים גם בעמדות קהילות שעשו לו מסגרת טפח סביב שפחות 'יראה' מחשב

הועלו כאן מספר סברות מה עלה בדעתו של האברך. מדוע לא להתיחס למה שנאמר בהודעה הפותחת:
"חשב וחשב, והעלה רעיון בליבו. הוא עטף את המחשב-הנייד בכריכת ספרו של מרן הגר"ח 'שיח תורה', כך שכאשר הוא יושב ליד השולחן ומעל ה את חידושיו על הכתב, הילדים בטוחים שהוא מעיין בספר הנ"ל, שכן הכריכה הותאמה במדויק לגודלו של המחשב..."
כלומר כותב הדברים ראה לנכון לציין שזו היתה המטרה ולא כל כוונה אחרת, אז לשם מה כל הסברות מה היו כוונותיו?

[זאב ערבות]

המעשה הנ"ל אינו צנזורה, אלא שקר.
נגעת בנקודה מסוימת, תוך השמעת ביקורת סמויה על העיתונות החרדית המצנזרת דברים מכעורים במידות ובמעשים רעים, או צהובים של רכילות.
ובכן, ראשית למסור בעיתון הודעה ששני אנשים רבו אודות חנייה לרכב והאחד הזיק את רכבו של הזולת, בעוד שהדבר האמיתי היה שהאחד רצח את רעהו - זו לא צנזורה זה שקר. ודבר כזה לא ידוע לנו שעושים בעיתונות החרדית.
ולדבר השני האם יש להסתיר מידע? התשובה כן. לא יקרה כלום אם לא נדע הכל, שהרי לא כל מה שנעשה בעולם אנחנו יודעים, ואף אם יוודע לבסוף, לא יחשבו הילדים - לכשיגדלו, שמישהו הונה אותנו במה שלא ידעו כל דבר שקורה בעולם.

צנזורה זה סוג מסויים של שקר!
זה לא רק העתונות החרדית אלא כל עתון משמיע לקוראיו רק מה שהוא מעוניין להשמיע, בין אם זה חדשות או דעות או השקפה ואת סוג החדשות שאתה מציין אכן ראוי לא להביא, השאלה היא האם העתון מציג לקוראיו דעת תורה טהורה בלי נגיעות פוליטיות.

העיתונות החרדית מעולם לא התימרה לייצג מגוון דעות, והעיתונים הם ביטאונים רשמיים ,וכל דרדק יודע שהעיתון מייצג את דרך מסוימת(ולכן יש גם 4 עיתונים)

כתבתי את הדברים להבהיר את דברי שלא התכוונתי לחדשות גרידא מהסוג שהרב קו ירוק מציין אלא להשקפות ודעות המובאים בעתון, שם טמונה הסכנה כאשר לכותב הדברים יש את היכולת לסלף דברים ולהטעות בכך את הקוראים ואלא אם כן הקורא מתמצא היטב בנבכי מה שקורה מאחרי הקלעים, הוא סובר לתומו שכך הם פני הדברים. לפני כ30 שנה התארחתי בשבת בבני ברק ועיינתי לראשונה בגליון יתד נאמן. שאל אותי המארח מה דעתי על העתון החדש? עניתי לו חד צדדי ומשעמם.
דרך אגב, האם ניתן לומר שחסימת נטפרי את פורום אוצר החכמה היא צנזורה? שכן הם סבורים לפי דעתם או דעת מי שעומד מאחרי החלטותיהם שיש פה חומר לא מתאים לציבור הרחב.

[איש גלילי]

דבר אחד לא הבנתי הרי אותם ילדים ודאי וודאי שהם קוראים את 'קול ברמה'...
בסה''כ נראה לי שאותם ילדים כן מודעים שזה מחשב, רק שהאבא רצה להעביר את המסר שזה ללימוד תורה (אולי היה עדיף שהיה שם את התמונה שיש במסך העלאה של אוצר החכמה)
רעיון דומה קיים גם בעמדות קהילות שעשו לו מסגרת טפח סביב שפחות 'יראה' מחשב

הועלו כאן מספר סברות מה עלה בדעתו של האברך. מדוע לא להתיחס למה שנאמר בהודעה הפותחת:
"חשב וחשב, והעלה רעיון בליבו. הוא עטף את המחשב-הנייד בכריכת ספרו של מרן הגר"ח 'שיח תורה', כך שכאשר הוא יושב ליד השולחן ומעל ה את חידושיו על הכתב, הילדים בטוחים שהוא מעיין בספר הנ"ל, שכן הכריכה הותאמה במדויק לגודלו של המחשב..."
כלומר כותב הדברים ראה לנכון לציין שזו היתה המטרה ולא כל כוונה אחרת, אז לשם מה כל הסברות מה היו כוונותיו?

הציבור מנסה ללמד זכות על האברך, לא על כותב הכתבה המטומטמת.

גם אני יושב שעות רבות ליד המחשב בכתיבת דברי תורה, וגם אני חששתי אם זה לא יזיק לחינוכם של ילדיי היקרים,
אבל נקטתי בפתרון שונה, אני מראה להם מדי פעם, מה אני עושה, כיצד אני מפענח כת"י, מקלידו, מחפש מראי מקומות, מתעמק או מנסה להתעמק בדברי המחבר הקדמון, וגם מראה להם על מציאות חשובות שדייקתי מתוך דבריהם. לדעתי יש בכך כדי לחבב את התורה על ילדיי.

גם אני נוהג במנהג זה, ולדעתי ההשפעה החיובית על הילדים היא לאין ערוך.

[זאב ערבות]

גם אני הבנתי את זה, אך מדוע לנסות כל מיני לימודי זכות במקום לשאול את האברך עצמו מה היתה כוונתו? האם זה שונה ממה שנעשה אף כאן בפורום לפעמים שמאשימים מאן דהוא בכל מיני האשמות בלי לברר אצלו תחילה למה התכוון. בקשר לכתבה המטומטמת כלשונך, היא כנראה נכתבה לפי רמת הקוראים שכנראה זה סוג הסיפורים שהם מעוניינים בהם.

[יבנה]

נראה פשוט שבעל המעשה לא ניסה לרמות את ילדיו, הרי רואים מכל הצדדים שזה מחשב. וכ"ש כעת שהוא צילם את זה ופירסם את זה בעלון. אין כאן שום נסיון של הסתרה. זה סה"כ בדיחה, הוא מצא כריכה של ספר, שם לפני המחשב שלו, והיה לו סיפור מוכן לעלון. כל אחד וטעם בדיחותיו.
נ.ב. כמדומני שאת התמונה הוא לקח בסלפי עם הסמרטפון שלו...

[כמעיין המתגבר]

אלפי אברכים ובני תורה נעזרים במחשב נייד כדי לכתוב חידושי תורה וחיבורים תורניים עד שזוכים להוציא לאור ספרים, אך יחד עם זאת יש רבנים המתנגדים לשימוש במחשב אם הוא אינו חסום מתכנים לא ראויים.
אברך, תושב הדרום, שהוגה בתורה ומוציא לאור חיבורים תורניים, נתקל בבעיה לאור כך שילדיו רואים באור שלילי את העובדה שאביהם יושב ברוב שעות היום ועובד במחשב הנייד שבבעלותו.
בעקבות כך, מצא האברך פטנט מקורי ועטף את המחשב בכריכת ספרו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, וכך כל הילדים רואים את אביהם שקוע בספר 'שיח תורה' ולא רואים את המחשב.

בעלון התורני 'קול ברמה' של הרב מיכאל צורן, היוצא לאור בשכונת רמת אלחנן, מסופר כי אותו אברך, תושב ירוחם "נתקל בבעיה כיצד יסביר לילדיו את העובדה שהוא משתמש במחשב שעות רבות כל-כך. הם הרי לא בדיוק יבינו שמדובר בחידושי תורה אמיתיים, וכל השימוש במחשב נעשה אך ורק כדי לשמר את דברי התורה היקרים.
"חשב וחשב, והעלה רעיון בליבו. הוא עטף את המחשב-הנייד בכריכת ספרו של מרן הגר"ח 'שיח תורה', כך שכאשר הוא יושב ליד השולחן ומעל ה את חידושיו על הכתב, הילדים בטוחים שהוא מעיין בספר הנ"ל, שכן הכריכה הותאמה במדויק לגודלו של המחשב...".
"כך נאה וכך יאה לתלמידו של מרן הגר"ח", כתב הרב צורן.

כמה זמן הוא חושב שהוא יצליח לעבוד על הילדים שלו?
ואגב, מי שיש לו מה להסתיר, כנראה שיש מה להסתיר. אבל מי שהכל בסדר אצלו, לא צריך להסתיר כלום.