הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מאי 20, 2020 9:35 pm
הוא לא למד עשר שנים באוניברסיטה, אולי עשרה חודשים במצטבר... והלימוד לא היה עבור קבלת תואר.
נשקפה לו סכנה ברוסיה, ולכן הוא עזב לברלין, ועל מנת שלא יגרשוהו משם, למד באוניברסיטה. לאחר מכן עלה היטלר לשלטון, וכתוצאה מכך הוא עזב לפריז, ושוב למד כדי לקבל אזרחות. אלא שגם את פריז כבשו הנאצים, ולכן היה צריך להגר לארה"ב (ודומני שגם בהגירתו לארה"ב השתמשו בכך כדי לקבל ויזה).
בתקופה ההיא הוא התענה בה"ב, טבל במקווה, למד י"ח שעות ביום... גינוני קדושה מפליגים, לאדם שלכאורה נמצא בברלין, אף אחד אינו מכירו ואין לו על מי לעשות רושם. פשוט עבודת ה' בטהרתה.
הוא גם חיסר הרבה מהשעות שהיה צריך לשהות באוניברסיטה, והגיע רק למינימום הנדרש. בפעמים הבודדות שהוכרח לבקר באוניברסיטה החזיק בכל השיעור ספר תורני בו למד במקביל לשמיעת ההרצאה (הוא יכל לעשות שני דברים במקביל, כפי שמעידים מזכיריו שהיה עובר על מכתב אחד ובו זמנית מקריא את התשובה למכתב הקודם). היה גם מקרה שאחד הפרופ' שאל אותו מדוע אינו מקשיב לשיעור, והוא מיד ערך לו סיכום של כל הנאמר.
ואני מצטט מתוך הספר "סודו של הרבי" מאת ד"ר יחיאל הררי, ספר שנכתב מנקודת מבט חילונית (הוספתי את התואר רבי, שהסופר לא הוסיף):
"הלימודים האקדמיים בפאריס שימשו בעבור רבי מנחם־מענדל אמצעי להשגת אשרת שהייה בעיר... בלעדי הרישום ללימודים לא היו יכולים בני הזוג להוסיף לשהות בצרפת.... במהלך לימודיו בברלין ר' מנחם־מענדל לא נחשב סטודנט מן המניין, אלא שומע חופשי. סטטוס זה משמעו ששערי האוניברסיטה אמנם היו פתוחים לפניו, הוא נהנה מכניסה חופשית לספריות ומהטבות ממשלתיות מסוימות, אך לא חלה עליו חובת נוכחות על פי לוח הזמנים הסמסטריאלי. נראה שבגלל רישומו כשומע חופשי נעדרה הגדרה מדויקת של מסלול לימודיו ממסמכי הרישום...
טרם עזיבתו את ברלין הצטייד רבי מנחם־מענדל בתעודה מהאוניברסיטה המקומית המעידה על לימודיו שם ובאישור תעודת הבגרות מהאגודה האקדמית הרוסית. לתעודות נזקק כדי להירשם לאוניברסיטת ESTP, מכון מקצועי ללימודי הנדסה בפאריס.
מנחם־מענדל התחיל את לימודיו בלי השקעה מרובה מצידו. בהדרגה, בעקבות דרישת האוניברסיטה, שיפר את ציוניו. על פי מספר חיסוריו, ניכר כי הוא בעיקר השתדל לא להיכשל בלימודיו ולא היה מושקע בהם יתר על המידה, למרות האינטנסיביות של הלימודים.
בטרימסטר השלישי, בשנתו הראשונה באוניברסיטת ESTP, רבי מנחם־מענדל אינו זוכה לדירוג בין שאר התלמידים. הוא סובל משישים חיסורים, והסגל המקצועי מסכם את לימודיו: "מר מענדל שניאורסון הוא תלמיד לא רשום אשר נכנס לבית הספר באפריל 24, 1933. הוא לא נבחן בשום מקצוע. תחת התנאים הללו המחלקה אינה מסוגלת להביע את דעתה לגבי תועלת כלשהי שהפיק מר שניאורסון מהשתתפותו בשיעורים".
בטרימסטר הראשון בשנה שלאחר מכן ציונו הכללי של רבי מנחם־מענדל משתפר, והוא מוקם במקום העשירי מתוך עשרים ותשעה תלמידים. הסגל סיכם את הטרימסטר: "...הוא חייב לשפר את כישורי השרטוט ולהשלים את התרגולים החסרים, גם אם החיסורים שלו הם תוצר של סיבות שאינן בשליטתו".
"...נרשם ללימודי המשך באוניברסיטת סורבון, בתחום המדעים המדויקים, ככל הנראה כדי להוסיף לקבל אשרת שהייה במדינה. הלימודים האקדמיים של ר' מנחם־מענדל הם, כאמור, הסיכוי היחיד של בני הזוג להשיג אישורים רשמיים להתגורר בפאריס. בשנת תרצ"ח, שלהי שנת 1937, רבי מנחם־מענדל ואשתו פונים לראשונה במכתב למשרד המשפטים הצרפתי בבקשה להעניק להם אזרחות צרפתית. בקשת האזרחות נבחנת בקפידה בתהליך ארוך ומייגע".
חברת GEM קיימה ראיונות רבים מספור עם אנשים שהכירו את הרבי בימים ההם. הכל מתועד, מוסרט ומתומלל. על התקופה של הרבי בברלין / פריז נכתבו ספרים שלמים. מי שיקרא הכל, יקבל תמונה אמיתית של דמותו בימים ההם.