בעלי תשובה צריכים לעבוד?

[יוסף חיים אוהב ציון]

משך חכמה על דברים פרק ל פסוק ט
והותירך ד' בכל מעשה ידיך - בפ' תבא (כח, יא) לא כתיב בכל מע"י, משום דיש שני דרכים, יש כרשב"י ועמדו זרים ורעו צאנכם, ויש כר' ישמעאל ואספת דגנך, והנה לצדיק גמור נאה כרשב"י דמלאכתם תהא נעשית ע"י אחרים (ברכות לה:), אבל לבעל תשובה שכבר נשתרש בחטא לו אין נאה לילך בטל ולעסוק רק ברוחניות משום דעלול לחזור לסורו, לו יאות כר' ישמעאל שיגיעת דרך ארץ עם תורה משכחת עון כמו שאמרו ז"ל (אבות ב-ב), ולכן כאן אחרי התשובה כתיב בכל מעשה ידיך. והבן.

[עזריאל ברגר]

הזכרת לי ווארט ששמעתי, שפעם חשבו החסידים לכנות את עצמם בתואר "בעלי תשובה", ואח"כ נמלכו וחזרו בהם, כדי שלא ישתמע שמי שאינו חסיד - אפילו תשובה עדיין לא עשה...
וד"ל.

[מלבב]

משך חכמה על דברים פרק ל פסוק ט
והותירך ד' בכל מעשה ידיך - בפ' תבא (כח, יא) לא כתיב בכל מע"י, משום דיש שני דרכים, יש כרשב"י ועמדו זרים ורעו צאנכם, ויש כר' ישמעאל ואספת דגנך, והנה לצדיק גמור נאה כרשב"י דמלאכתם תהא נעשית ע"י אחרים (ברכות לה:), אבל לבעל תשובה שכבר נשתרש בחטא לו אין נאה לילך בטל ולעסוק רק ברוחניות משום דעלול לחזור לסורו, לו יאות כר' ישמעאל שיגיעת דרך ארץ עם תורה משכחת עון כמו שאמרו ז"ל (אבות ב-ב), ולכן כאן אחרי התשובה כתיב בכל מעשה ידיך. והבן.

צריך ביאור למה יגיעת התורה שהיא גם תבלין ליצר לא מספיקה לבד, ובפרט שאין ההרהור מצוי אלא בלב פנוי מן החכמה.

[גל של אגוזים]

מלבב, אתה מקשה על המשנה באבות או על הגרמ"ש (או אולי גם על שניהם)?

[אליעזר ג]

משך חכמה על דברים פרק ל פסוק ט
והותירך ד' בכל מעשה ידיך - בפ' תבא (כח, יא) לא כתיב בכל מע"י, משום דיש שני דרכים, יש כרשב"י ועמדו זרים ורעו צאנכם, ויש כר' ישמעאל ואספת דגנך, והנה לצדיק גמור נאה כרשב"י דמלאכתם תהא נעשית ע"י אחרים (ברכות לה:), אבל לבעל תשובה שכבר נשתרש בחטא לו אין נאה לילך בטל ולעסוק רק ברוחניות משום דעלול לחזור לסורו, לו יאות כר' ישמעאל שיגיעת דרך ארץ עם תורה משכחת עון כמו שאמרו ז"ל (אבות ב-ב), ולכן כאן אחרי התשובה כתיב בכל מעשה ידיך. והבן.

צריך ביאור למה יגיעת התורה שהיא גם תבלין ליצר לא מספיקה לבד, ובפרט שאין ההרהור מצוי אלא בלב פנוי מן החכמה.

ביחס למשך חכמה אכן צריך ביאור ועוד שחז"ל אמרו שרבים עשן כרבי שמעון ולא עלתה בידם וכרבי ישמעאל ועלתה בידם, כלומר הדרך לרבים בכל הדורות הייתה כרבי ישמעאל.
לגבי המילים ההרהור מצוי דומני שלשון הרמבם אין מחשבת העריות מתגברת אלא בלב הפנוי מהחכמה ,אבל לא דיבר על מציאות כלשהי.

ועוד כדי להמר מכל נדנוד הרהור צריך לרכוש את כל המדרגות של המסילת ישרים עד קדושה ועד בכלל ,כי הרי מקור המסילת ישרים הוא הבריתא של רבי פנחס בן יאיר ומקורו הוא ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר רבי פנחס וגו'

[מלבב]

מלבב, אתה מקשה על המשנה באבות או על הגרמ"ש (או אולי גם על שניהם)?

על המשנה.

[נוטר הכרמים]

על דרך דברי המש"ח הנ"ל ידועה הוראת מרן הרב שך זצ"ל לבעלי תשובה רבים בדורינו,
כפי שיצא לי לשמוע מכלי ראשון.
מובא כמדומה גם בספר 'לדעת בארץ דרכך'.

מן הסתם זה לא רק ענין של השקפה, אלא שמבחינת השטח לא כל אדם יכול להתהפך לרבי עקיבא באמצע החיים.

[אליעזר ג]

על דרך דברי המש"ח הנ"ל ידועה הוראת מרן הרב שך זצ"ל לבעלי תשובה רבים בדורינו,
כפי שיצא לי לשמוע מכלי ראשון.
מובא כמדומה גם בספר 'לדעת בארץ דרכך'.

מן הסתם זה לא רק ענין של השקפה, אלא שמבחינת השטח לא כל אדם יכול להתהפך לרבי עקיבא באמצע החיים.

כן אבל לא נראה לי שזה קשור לדברי המשך חכמה ההם ולו מכיוון שבדורנו אין כמעט מי שלא אמור להיות בעל תשובה. וממילא דבריו אינם דווקא ביחס לכאלו שנולדו כחילונים.

[יוֹסֵפֶר]

מן הסתם זה לא רק ענין של השקפה, אלא שמבחינת השטח לא כל אדם יכול להתהפך לרבי עקיבא באמצע החיים.

מדוע? כלום היום המים לא שוחקים אבנים?

[אליעזר ג]

מן הסתם זה לא רק ענין של השקפה, אלא שמבחינת השטח לא כל אדם יכול להתהפך לרבי עקיבא באמצע החיים.

מדוע? כלום היום המים לא שוחקים אבנים?

זרימת המים חייבת להיות כתיקונה, מכוונת למקום הנכון ובמשך מספיק זמן .