מלבב כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:משך חכמה על דברים פרק ל פסוק ט
והותירך ד' בכל מעשה ידיך - בפ' תבא (כח, יא) לא כתיב בכל מע"י, משום דיש שני דרכים, יש כרשב"י ועמדו זרים ורעו צאנכם, ויש כר' ישמעאל ואספת דגנך, והנה לצדיק גמור נאה כרשב"י דמלאכתם תהא נעשית ע"י אחרים (ברכות לה:), אבל לבעל תשובה שכבר נשתרש בחטא לו אין נאה לילך בטל ולעסוק רק ברוחניות משום דעלול לחזור לסורו, לו יאות כר' ישמעאל שיגיעת דרך ארץ עם תורה משכחת עון כמו שאמרו ז"ל (אבות ב-ב), ולכן כאן אחרי התשובה כתיב בכל מעשה ידיך. והבן.
צריך ביאור למה יגיעת התורה שהיא גם תבלין ליצר לא מספיקה לבד, ובפרט שאין ההרהור מצוי אלא בלב פנוי מן החכמה.
ביחס למשך חכמה אכן צריך ביאור ועוד שחז"ל אמרו שרבים עשן כרבי שמעון ולא עלתה בידם וכרבי ישמעאל ועלתה בידם, כלומר הדרך לרבים בכל הדורות הייתה כרבי ישמעאל.
לגבי המילים ההרהור מצוי דומני שלשון הרמבם אין מחשבת העריות מתגברת אלא בלב הפנוי מהחכמה ,אבל לא דיבר על מציאות כלשהי.
ועוד כדי להמר מכל נדנוד הרהור צריך לרכוש את כל המדרגות של המסילת ישרים עד קדושה ועד בכלל ,כי הרי מקור המסילת ישרים הוא הבריתא של רבי פנחס בן יאיר ומקורו הוא ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר רבי פנחס וגו'