איש גבעות כתב:למקרא אשכול זה ודומיו אי אפשר שלא לחשוב שוב ושוב על המצב הקשה שאנו נמצאים בו.
אפילו שאלת הפרנסה הפכה לאבן נגף בפני בני ובנות ישראל.
אוי לנו שכך עלתה בימינו.
אני כשלעצמי בהתאבלי על החורבן בימים אלו אני חושב גם על כל הקשיים העצומים שנערמים בפני כל יהודי שרוצה לעבוד את ה' בימינו.
שמואל שלומוביץ כתב:איש גבעות כתב:למקרא אשכול זה ודומיו אי אפשר שלא לחשוב שוב ושוב על המצב הקשה שאנו נמצאים בו.
אפילו שאלת הפרנסה הפכה לאבן נגף בפני בני ובנות ישראל.
אוי לנו שכך עלתה בימינו.
אני כשלעצמי בהתאבלי על החורבן בימים אלו אני חושב גם על כל הקשיים העצומים שנערמים בפני כל יהודי שרוצה לעבוד את ה' בימינו.
לא הבנתי על מה אתה מיצר.
ואיזה קשיים התחדשו בימינו.
בכל הדורות היו נסיונות.
גם כעת.
(וסליחה על האופטימיות).
תוכן כתב:מה יקרה עם אכן יקראו אחד לשני עם הקידומת מר או גברת, האם העולם יפסיק לסובב על צירו? אני יודע על אברך שעבד עם נשים, ולעולם לא קרא להם בשמם. אמנם זה לא היה במסגרת של משרד, אז אולי אין זה דומה. וכאן המקום לספר על ר' אליש אנגלנדר הי"ו, שפעם לרגל שמחה משפחתית בביתו, הביאה לו אשה זר פרחים לשבת. שאל אותה, מי את? ענתה לו, אני המזכירה שלך כבר ארבעים שנה.
שש ושמח כתב:פרנקל תאומים כתב:אשרי להן נשות ההייטק של דורינו שנתפסו על דברי תורה.
אוי להם למוציאי דיבתן של נשותינו הצנועות והכשרות מיום הדין.פרנקל תאומים כתב:ישא ברכה כתב:הרב פ"ת, ראה סעיף 2, זה מסמך שפורסם בעיתונות החרדית ונחתם על ידי הרבנים.
במחילה מכבודם, ההוראה הספציפית הזו איננה מציאותית. אין חיה כזאת במקומות העבודה הכלליים כיום לקרוא אחד לשני בתוספת ''מר'' או ''גברת'' (וודאי לא ''הרבנית''.. נו באמת..), זה פשוט חוסר הכרת המציאות.
כמדומני שמותר לחשוב שגדולי ישראל צודקים ולא הרה"ג ר' פ"ת שליט"א, אין סיבה להזדעק זעקות שבר בסגנון "הוצאת דיבה".
לגבי מה שכתבת שאין בכך להורות על קרבה אישית, הזכרתני מעשה מצדיק אחד, ומאחר שקבלה בידי שאם נזכרים במעשה יש לספרו, אעתיקנו כאןאברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!
וה"ה בנידו"ד, אם אין בזה שום קרבה, שיקראו בשם משפחה ודיים.
פרנקל תאומים כתב:גדולי ישראל צודקים והכל בסדר.
למעשה, אין חיה כזאת. אני פשוט מספר לך על המציאות. ובכל מקומות העבודה של ההיי-טק משתמשים בשמות הפרטיים כולל נשים חסידיות וכולל נשים מכל תתי המגזר החרדי ופלגיו, ומי שנמצא בפנים יודע שזה לא מציאותי לדרוש מהנשים לנהוג אחרת. ואני בטוח שאם הרבנים היו יודעים מזה, הם לא היו כותבים כן.
נוטר הכרמים כתב:חושבני שיש לדרוש לכל הפחות 'גברת רבקה' ולא רבקה סתם.
אין ספק שגם אם אין בזה משום כינוי של קירבה, (ואף בזה יש לדון,
כי גם בנוסחאות רשמיות אימצו את הפניות הישירות בתור נימוס, הפשרת קרח והפגנת חביבות),
אבל יש מושג של גדר ערוה. ובפרט בדור פרוץ.
בעריות חז"ל חששו וחששו אפילו הגדול שבגדולים.
תם מה הוא אומר כתב:ר' שש ושמח, שפת"י.
ולא אוכל להתפלא על הרב פ"ת שהלוך ושוב מוחה בפורום נמרצות על החובה לשמוע בקול הוראות חכמי ישראל גם כשזה לא בדיוק מובן (ראו למשל באשכול על ההוראות של רבני ב"ב לתשעת הימים בעידן הקורונה, יעוי"ש), והוא הוא שיכתוב דברים מוזרים כדלעיל (ואין זה אלא כשזה מגיע אליו עצמו כבר שאני...
ובעיקר הנושא המדובר על קריאה בשם פרטי או שם משפחה, שטען הפ"ת שאין בדבר קירוב וכו'. פשוט הוא שאי הקריאה בשם הפרטי אלא בשם המשפחה, יותר משאין בו "קירוב" יש בו לגרום ל"ריחוק" בעצם. וכל בר דעת יודה לזה. וזו הסיבה של הוראות גדולי ישראל, (שצריך לקיימם גם אם לא מבינים וכו' וכו').
כמו בדברים שכתב הרב פ"ת בתחילת הקיץ על מכתב הגרח"ק, אף שאחר כך חזר בו ומחק דבריו, ונקוה שכך יעשה אף כאן).
נוטר הכרמים כתב:חושבני שיש לדרוש לכל הפחות 'גברת רבקה' ולא רבקה סתם.
אין ספק שגם אם אין בזה משום כינוי של קירבה, (ואף בזה יש לדון, כי גם בנוסחאות רשמיות אימצו את הפניות הישירות בתור נימוס, הפשרת קרח והפגנת חביבות), אבל יש מושג של גדר ערוה. ובפרט בדור פרוץ. בעריות חז"ל חששו וחששו אפילו הגדול שבגדולים.
משוש דורים כתב:כמה מבנות ביתי עובדות בהייטק, והמציאות שאני שומע היא שהדבר תלוי הן בחינוך אבל יותר במקום העבודה.
דהיינו, יש מקומות ממשלתיים שיש בהם קבוצות מסודרות של בנות טובות, ביטוח לאומי, ממשל זמין, השב"ס, ועוד, שם הם עובדות בקבוצות גדולות, ויש שימת לב חזקה לאורחות חייהם, ואף שיש להם מגע עם אנשי מקצוע חילוניים, הרי שאינם עובדות כ"כ בצמוד אליהם, וגם הם שומרות זו על זו, ולכן לענ"ד אין בכך כל חשש.
כמובן שיש כאלו שאינן רציניות בחייהם וכאן יש להם חשיפה לעולם הגדול ואינטרנט וכו' והן מתדרדרות, אבל המקום והעבודה לכשעצמן אין בהם דבר רע ומקולקל מצד עצמם.
יש שעובדות במקומות פרטיים (ולצערי הרבה פעמים אין בכך הפרש בין מקומות חילוניים למקומות דתיים ואפי' חרדיים) ובאופן שאינו קבוצתי, ואז אם המעביד והעובדת אינם אנשים ששומרים על עצמם יש בכך חסרון גדול.
בכל מצב ודאי שצריך הכנה רבה לפני היציאה לשוק העבודה, (הן לגברים הן לנשים), ובדרך כלל בסמינרים החרדיים עושים זאת ובגדול.
פרנקל תאומים כתב:תוכן כתב:מה יקרה עם אכן יקראו אחד לשני עם הקידומת מר או גברת, האם העולם יפסיק לסובב על צירו? אני יודע על אברך שעבד עם נשים, ולעולם לא קרא להם בשמם. אמנם זה לא היה במסגרת של משרד, אז אולי אין זה דומה. וכאן המקום לספר על ר' אליש אנגלנדר הי"ו, שפעם לרגל שמחה משפחתית בביתו, הביאה לו אשה זר פרחים לשבת. שאל אותה, מי את? ענתה לו, אני המזכירה שלך כבר ארבעים שנה.
באופן היפותטי לא יקרה כלום. באופן מעשי, בעולם ההיי-טק הכללי אשה חרדית שתדרוש שיקראו לה "גברת אוברלנדר" ולא פשוט "שרה'' או ''רבקה'', תגרום לכולם לסובב אצבע על הרקה, והיא לא תחזיק שם מעמד. במציאות של היום זה פשוט יתפס כהתנהגות לא נורמלית או כשיגעון גדלות.
תוכן כתב:אשה שמבקשת לשמור מרחק מכובד, אולי בהתחלה יחשבו שהיא משונה, אבל במשך הזמן ילמדו להכיר אותה ולהעריך אותה על עקרונותיה, ואם היא תעשה עבודתה נאמנה, בודאי לא יפטרו אותה. נכון שבהתחלה זה קשה, אבל מותר להקריב קצת בחיים.
נוטר הכרמים כתב:
בהזדמנות זו יש להעיר שאכן גם הנושא של קשר וסגנון תקשורת בין גיסים וגיסות (למעט אחיות כמובן) וההקפדות בנושא,
שהיו פעם בציבור השורשי (האשכנזי) נחלת כולם התדרדרו בקרב ציבורים מודרניים יותר.
רואים בזה הבדלים עצומים בין משפחות באותם חוגים.
אינני נכנס לגבולות האיסור וההיתר, רק מציין את העובדות היבשות. לטעמי, גם הגזמה איננה מומלצת.
אבל מוטב לה לחומת הבושה הטבעית שתישמר בכל עוז, והערום יעשה בדעת.
איש גבעות כתב:יש לי תחושה שהדיון בין המצדדים לשוללים הוא בעצם דיון בין אלו שמכירים בפרקטיקה לבין אלו שדנים דיון תיאורטי.
אני צודק?
כלומר יש מי שמתמצא בפרקטיקה ובכל זאת מצדד בהנהגות שהובאו לעיל?
עזריאל ברגר כתב:שאלה:
האם לגננת של הבת שלכם אתם קוראים בשם פרטי או בשם משפחה?
כמדומני שמקובל בהרבה מקומות לקרוא את הגן על שמה של הגננת ("גן שרה", "גן רבקה", ואפילו "גן שרי" ו"גן רבקי").
נראה שבדורנו זה מאוד מקובל להזכיר שמות פרטיים של נשים, ואין בזה משום קירוב הדעת כלל.
נוטר הכרמים כתב:הרב פ"ת, באופן שאין אפשרות כלל, זה אכן שאלת חכם,
אבל חושבני ששללת מדי בתקיפות את עצם הרעיון שאמור להיות מיושם לפחות במשרדים חרדיים או דתיים,
ולדאבון לב הוא לא תמיד מיושם, הרבה פעמים בגלל זלזול והזנחה.
פרנקל תאומים כתב:באופן כללי, אדם חרדי שהוא הבעה''ב על משרדו, אכן יכול להנהיג כן.
בהזדמנות זו יש להעיר שאכן גם הנושא של קשר וסגנון תקשורת בין גיסים וגיסות (למעט אחיות כמובן) וההקפדות בנושא,
שהיו פעם בציבור השורשי (האשכנזי) נחלת כולם התדרדרו בקרב ציבורים מודרניים יותר.
רואים בזה הבדלים עצומים בין משפחות באותם חוגים.
אינני נכנס לגבולות האיסור וההיתר, רק מציין את העובדות היבשות. לטעמי, גם הגזמה איננה מומלצת.
אבל מוטב לה לחומת הבושה הטבעית שתישמר בכל עוז, והערום יעשה בדעת.
משוש דורים כתב:ציינתי מראש שח"ו שהיקל ראש, אבל גם אצלו עצמו היה בזה הבדל בין השנים (וכפי שהיה בעוד הרבה נושאים, כידוע לך, ההליכה למקוה אחד מהם).
בשנים הצעירות היה זהיר מאד, והיה אומר הבית וכדו', וזה היה באופן קיצוני מאד, כמו שסיפר לי הגר"מ קסלר שבשיחה עמו כשאמר לו לעשות תעודת זהות כבחור הילך סחור סחור שלא להזכיר שם הרחוב בו שוכן משרד הפנים (הלני המלכה...). אבל בשנים היותר מאוחרות הוא דיבר הרבה יותר בחופשיות. וגם היה הרבה פחות מתוח בקרבת נשים מהמשפחה ומהקרובים אליו, ודיבר עמם בחביבות ובאופן חופשי (כמובן יחסית). אפשר שכיון שכבר היה זקן לא הרגיש כ"כ שייך לזה, ואפשר שינה את הפרקטיקה שלו מתוך נסיונו.
פרנקל תאומים כתב:אבל לגבי איך שהתנהגו בעבר בציבור האשכנזי השורשי, אני יכול להעיד ממה שנוכחתי בעצמי במרן הגרש''ז נ''ע כשהוא מדבר בחביבות משפחתית גדולה עם בנות משפחתו (לא אחיותיו וצאצאיותיו), וכמובן- גם פונה אל הקרובה בשמה הפרטי (ואני מתכווין לבנות גילו, בערך). וגם את בכורו- מורך הגרש''א נ''ע ראיתי בסיטואציות שבפירוש בימינו יהיו שיראו אותן כלא מקובלות ביחס לתקשורת עם נשות משפחה שאינן אחיותיך או בנותיך.
בגדול, להתרשמותי, ממה וממי שהכרתי, אצל הירושלמער'ס השורשיים ההתנהגות המקובלת היתה די חופשית (כמובן במגבלות ההלכה).
וגם במשפחות החרדיות של הדור הקודם (כלומר- דור ההורים שלנו), להתרשמותי, ההתנהגות היתה די חופשית.
או כמו ששמעתי פעם בהקשר זה ממורה הוראה מבוגר וחשוב (חובש שטריימל, אגב)- "משפחה שאני". (שוב- כמובן פשיטא שרק במגבלות ההלכה).
פולסברג כתב:אגב, ידועה התנהגותה של הרבנית אשת מהר''י ט''ב מסאטמאר. ומפליא לראות התמונות בה יושבת מאחוריו, קבל עם אלפי החסידים. [איני יודע אם מותר להעלותו בפורום].
עובדיה חן כתב:היכן טעינו?
עובדיה חן כתב:סיפר לי שדכן, שהוא מציע שידוכים לבחורים מבוגרים,הצעות שנותנים קרוב למליון ש"ח רק המדוברת גננת או מורה, או חצי מליון והבחורה עוסקת בהייטק, לצערינו הם מעדיפים את הבחורה של הייטק,
לא מובן לי ,האם אדם שרוצה בית יהודי ולשקוד על התורה בשלווה,האיך ניתן לשאוף לאשה שרוב היום מחוץ לבית ללא חופשות [אולי בחו"ל יחד עם כל החברות מהחברה וד"ל] ופעמים רבות היא נעשית אמא של שבת כי כל השבוע לא רואים אותה . היכן טעינו?
בריה נמוכה כתב:משגיחה על בעלה
באירוע בתקופתו האחרונה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים