באתי לפתוח בזאת נושא עדין, ולש"ש כוונתי, ואקווה שלא יסע (וידרדר) האשכול למחוזות לא רצויים.
האמת שהשאלה שייכת בעוד מגדו"י, אך אצלי התעוררה דווקא אצל הגרח"ק, וכדלהלן:
הנה אנוכי אוחז את עצמי מתלמידי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ומשתדל לנהוג על פי הוראותיו ופסקיו, בכל חלקי התורה. ובכל שאלה המתעוררת אצלי אני בודק על פי ספריו ותשובותיו שנדפסו לאלפים ולרבבות.
והנה, שאלה ניקרה במוחי זה כמה שנים, והציקתני רוחי בה, ואולי ביד חכמי אתרא הדין פתרונים.
כידוע שמרן הגר"ח שליט"א מורה ובא בכמה דברים, שלא כמו רוב גדולי ישראל, ואציין לדוגמא שני נושאים:
א] שלא להטמין ולהחביא ולהתבייש בפיאות הראש, וכפי ששמעתי מפ"ק כמ"פ "הפיאות הם יפים, אסור להתבייש בהם". וידוע שנהג ונוהג להוציא הפאות לאנשים וכו'.
ב] שיש להנשא מוקדם, ולא לאחר גיל הנישואין, וכדינא דגמ'.
והנה יודע אני מקרוב, על רבים-רבים מתלמידי מרן הגרח"ק, תלמידי חכמים גדולים בפנ"ע, אשר שומעים וחרדים לכל מוצא פיו, אשר הם עצמם נישאו בגיל מאוחר (הרגיל בעולם הישיבות), והולכים עם פיאותיהם מאחורי אזנם. ואף כן נהגו עם בניהם ובני משפחתם. ואף כאשר באו לבית הגר"ח, והורה להם לינשא מוקדם או להוציא פיאותיהם - החזירו הפיאות מיד בעברם את סף הדלת.
וקושייתי ותלונתי היא - האם יש בכך סתירה ל"ועשית ככל אשר יורוך"?
דהרי לכאו' אם אוחז עצמו כרבו ומורו, א"כ אף אם דעה זו (לינשא מוקדם וכיו"ב) - דעת יחיד היא, מ"מ עליו לעשות זאת ללא התחכמות. וכי רק סיסמת בחירות היא זו?
(האם מצינו התייחסות לכך בפוסקים בצורת פסיקת ההלכה וכו').
אקווה ששאלתי הובנה. ואשמח מאד לשמוע חוו"ד חברי אתרא הדין.