ספר חדש על השואה: עשן הכבשן. <השואה באספקלריה של תורה>

[לייבעדיג יענקל]

הענין האחר בינתיים הוא ההעברה 'בברית ה"א ובאלתו' שהיא בפשטות התוכחה שהוזכרה קודם לכן. נמצא שהכל קשור יחד, ואין זה הפסק.

[צופה_ומביט]

רח"ל מהאי דעתא שיש עונש של נקמה ח"ו שאין תכליתו טובתן של ישראל.
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ גו' לְהֵיטִֽבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.

למה לקפוץ ישר עם "רח"ל מהאי דעתא"? ולמה לא לקרוא היטב מה שאנשים כותבים?
מי הזכיר נקמה, למען ה'.
ומה שכתבתי לא המצאתי. [אבל כעת יצא לי החשק לטרוח להסביר יותר].
לטובת ישראל, והשאלה הגדולה תמיד היא מהי הטובה, ואיך, וכמה, ואיפה, ואין מי שיודע דעת עליון.
והלוא מורך ורבך אמר שאין טעם מובן לנו לשואה והיא מבחינתנו גזירת עליון שאין להבינה.

[צופה_ומביט]

הענין האחר בינתיים הוא ההעברה 'בברית ה"א ובאלתו' שהיא בפשטות התוכחה שהוזכרה קודם לכן. נמצא שהכל קשור יחד, ואין זה הפסק.

טוב, על פרשת בחוקותי יש לך הסבר?

[סגי נהור]

קראתי היטב את דבריך:

מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.

כשאתה אומר שהעונש הוא 'תוצאה', המשמעות היא שאתה מבקש לו סיבה אך לא תכלית. נראה לי שזאת הבנה סבירה והוגנת בדבריך כפי שניסחת אותם.
אם יצא החשק לטרוח באמת אין צורך לטרוח. לי מעיקרא אין שום חשק לטרוח לנהל דיון בנושא, וגם לא ראיתי פה בין הכותבים בר שיח שיצדיק את הטרחה.

[לייבעדיג יענקל]

בבחוקותי הרי כתובה ההמתקה בתוך הענין: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְדֹוָד:
ועיי"ש בהעמ"ד ובמשך חכמה.

[צופה_ומביט]

קראתי היטב את דבריך:

מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.

כשאתה אומר שהעונש הוא 'תוצאה', המשמעות היא שאתה מבקש לו סיבה אך לא תכלית. נראה לי שזאת הבנה סבירה והוגנת בדבריך כפי שניסחת אותם.
אם יצא החשק לטרוח באמת אין צורך לטרוח. לי מעיקרא אין שום חשק לטרוח לנהל דיון בנושא, וגם לא ראיתי פה בין הכותבים בר שיח שיצדיק את הטרחה.

"הבנה סבירה והוגנת" - שמקפיצה מיד את הפיוז של "רח"ל מהאי דעתא".
אשאיר זאת כך.


אגב, שיהיה ברור:
לא עלה על דעתי להיכנס לנושא השואה שעליו דיברו כאן. ולא נכנסתי אליו כלל.
התייחסתי רק לגישה הכללית, העקרונית, שהובאה כאן, שפורענות [או פורענות כה"ג] משמע "ניתוח", ומשכך יש לבחון הצלחה מיידית, ונשאר רק לדון מהי ההצלחה, וכו'.
הן הקביעה מהו המשל, והן הקביעה מה [צריך להיות] הנמשל, טעות בעיניי.

[צופה_ומביט]

בבחוקותי הרי כתובה ההמתקה בתוך הענין: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְדֹוָד:
ועיי"ש בהעמ"ד ובמשך חכמה.

מי דיבר על "המתקה". דיברו כאן על "ניתוח - שמצליח / לא מצליח".
שם כתוב רק - מה שכתוב בכל התנ"ך - שיש לקב"ה ברית ושבועה עם ישראל, ולא יחליפם ולא ימירם ולא ימאס אותם.
שלא יטעו לחשוב שמה שיבוא עליהם [המפורט בפרשה] פירושו שהוא עזב אותם, והם מעתה ככל גויי הארץ ח"ו.
אלא הוא ממשיך להיות אלוקי ישראל ומשגיח עליהם והכל בהשגחה פרטית ומקיים ומחיה את כלל ישראל בגלות ועמו אנכי בצרה וכו',
וסוף כל סוף יבואו/יביאם אל התכלית.
[והדברים ארוכים לבאר כל פרט מזה].

מה שבטוח לא כתוב שם: שמדובר ב"ניתוח" - ושצריך לחפש את ה"הצלחה" שלו [איזו?] באותו הדור.

[צופה_ומביט]

ראיתי עכשיו, ואולי הוא מעניין האשכול:

שו"ת חוות יאיר סו"ס קכה מצטט לשון הזהב [הגדרת החו"י] של מר אביו בספרו שמן המאור פרשת יתרו:

ומדי דברי בבריתות אשר כרת עמנו אלהינו על זאת התורה אשר הנחלנו באהבתו את אבותינו ובמעלותיה, אשר מלבד אשר היא מנחלת לנו האושר האמתי בבא אף כי בזה עץ חיים היא למחזיקים בה ובה מלכים ימלכו ולכל בשרם מרפא, והתורה נדרשת מכלל הן לאו כדפי' רש"י בכמה מקומות, ע"כ כל ראש לחלי וכל לבב דוי עד כי שחה לעפר נפשינו בגלות החל המר והרע בעונותינו וכופר בריתינו את מות שוט שוטף כי יעבור והיינו לו למרמס מדי עברו יקח כל מחמודינו קטיגוריא בת"ח קשה סילוקן יותר מחרבן ב"ה וצ"ח קללות, יש לדעת על מה אבדה הארץ על עזבינו את תורת אלהינו שהוא קשה יותר מכפירה ממש כמ"ש חז"ל הלואי אותי עזבו וכו' המאור שבה היה מחזירם למוטב.

וזאת לפנים בישראל היו מרבין ישיבות בכל הקהילות קדושות נאספות שמה כל העדרים כיתות בחורים ותלמידיהם ונערים אלו ניזונין מהספקה ואלו ניזונים מן התמחוי וקופה מחולקה והן מהדרין זה לזה בהלכה שמורה בכל וערוכה עד שהוסיפו חכמה וחריפות מגדיין נעשו תיישים בעלי קרניים מנגחים צפונה וימה מבארים כל תעלומה ונודע שמם בשערים רבנים מובהקים אדירים אלה הגבורים.

אבל חדשים מקרוב בא לערך מאה שנים לא פנו עוד ללמוד תורת אמת אלא שמו עיקר מגמתם ומחשבתן להעמיק בחריפות וקצתם אמרו חילוקים מזויפות לסרס ההלכה בשיטות מחולפות לומר המקשן לא הבין התרצן והתרצן לא עמד על דעת המקשין זה דרך לדרך זה ולזה נטה לדעת אחרת הלכו בהלכה אורחות עקלקלות וכן יעשו התלמידים המקשיבים יצעקו זה מול זו קול ברמה עד אשר לא נשאר בו נשמה אף כי גם שניהם כוונת דבריהם מהם נעלמה זה דרכם כסל למו כל אחד מעקש על דבריו להכריע את חבריו שלא בצדק ואמונה משיחים רק משאות שוא ומדוחים לשנות את הידועה מהפך סוגיית השמועה והרגל בזה נעשה טבע טרם שהא' פותח את פיו במשא ומתן של הלכה כ"ש טרם שיגמר דבריו ולא חצי דבר חבירו יענהו מרורות ישביעהו ובחרי וקצף גדול יסלקהו ועדיין לא הבין תחילת הדיבור וסופו לא שמע ישאג עד עב הענן ולא ידע מאי קאמרו רבנן ואפי' דבר עצמו אינו משכיל ולא בדעת ידבר אלא כסכל ומשוגע מוציא רע כמנוגע לא פגע ולא נגע וע"י כן רבתה המהומה ותגדל המלחמה ולא העלו מאומה וסוף דבר לבשה ההלכה אדרת ז"ר למען כיחש. נתנו כח לחיצונים עלה כלו קמשונים. ויש שהראו גם חריפתם בדרושים בקהל אנשים לבאר מאמרים קשים כסלעים וטרשים בהבלים ושיבושים על גבו חורשו חורשים יפתח ישדד תלמים בענינים עקומים מסבב מענין לענין דא מן דא שניין יעמיד עליו יסוד ובנין והכל שוא ותהו אבני בהו דברי שקר בלי שורש ועיקר קול"ע אל השער לעשו' חבל ויבוקש הדבר והנה הוא הבל, רק למלאות רצון השומעים במיתוק החריפו' משתעשעים אף כי לאמיתת הפירוש אינם מגיעין.

ולדעתי היה זה סיבה אבדון והריגת אלפים ורבבות מישראל וכו' וז"ל זוהר בראשית ת"ח ההוא דלאו ארחיה בארחי דאורייתא וחידש מילין דלא ידע על בוריין וכו' [ומתמן נפקת וקטלת כמה אלפין ורבוון] (הביאו הרב הגאון החסיד בשל"ה) ומעת הוסר העטרה והומתו שרי תורה בארץ פולין הבחירה היתה לבאר שורשה ועיקרה ונוסיף יגון על מכאוב ללא תורה וללא מורה כי הקהילות מתרשלים להחזיק בחורים וכו' (לא בקשתי להעתיק להלאה כי האריך בתוכחת מוסר על קצת עשירים מופלגים באשכנז שאינם נותנים עיניהם ליתן בנותיהם כזויות מחוטבות עם בית והון לבחורים חשובים בעלי תורה כ"ש שלא יחושו לייחוס רק לממון) וסיים בסופו וז"ל אבל מי שהוא בחור חריף ובקי ולמדן מופלג לא יחשבו למאומה והכל בדילין ממנו אין מאסף אותו הביתה להשיאו בתו ומלעיגים עליו לומר אין כחו אלא בפיו משמיע קול תורה גמרא גמור סחורת"א תהא מה תועלת בארשת שפתיו וזה האביון ע"כ יזקין כערער בערבה וכו'.

[באמונתו]

נדמה לי שבכ"ז, רב מילר זצ"ל עצמו, בספרו המופלא על ההיסטוריה היהודית (שלושה חלקים באנגלית), מסביר מאורעות אלו מעין ניתוח.
חורבן בית ראשון ריפא סופית את עם ישראל מעוון ע"ז, שמימי השופטים, דרך כל המלכים (רוב שנותיהם באר"י), כשלו בה.
חורבן בית שני, מחק כליל, כל הכתות המורדות והפורשות, שאפיינו דורותיהם בבית שני: צדוקים, בייתוסים וכו'
יכול להיות שמציין המשל של גיטין נו, ב: אמר ליה: אילו חבית של דבש ודרקון כרוך עליה, לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון? אישתיק... אין הספר ת"י כעת.
שוב מצאתי שהדברים מופיעים במספר מקומות, אף בספריו ושיחותיו המתורגמים לעברית ומצויים באוצר, ראה חלקם במצורף:

[השעיר החיי]

כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..

[באמונתו]

כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..

כרגיל אצל השעיר לעזאזל, העיקר זה לסתור דברי הרב מילר זצ"ל, לא משנה העובדות.
לפי: M. Avi-Yonah, The Jews under Roman and Byzantine Rule, Jerusalem 1984 p. 143

It (The Bar Kokhba revolt) was also among the key events to differentiate Christianity as a religion distinct from Judaism

[בברכה המשולשת]

בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה..

מתי?

[בברכה המשולשת]

יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית

לי זכור שכמה היסטוריונים (כמדומני שבעיקר פרופ' מנחם שטרן, הי"ד) חקרו את היחס של הרומאים ליהדות במהלך הדורות, והראו את האנטישמיות הרבה שהייתה אז, וגם חקיקה רבה נגד היהודים, בכל האופנים.
(זכורני שראיתי היסטוריון אחד, אינני זוכר אם זה שטרן או היסטוריון שפעל אחריו, שדיבר, בהשאלה, על תוכנית "הפתרון הסופי" של הרומאים, בימי החורבן ועד אחרי מרד בר כוכבא ואחריו. ונמצא שגם שלב זה של האשכול קשור לאשכול הכללי).

[מדין והייתם נקיים: נאמנים עלינו דברי חז"ל על הרומאים, ואינם צריכים חיזוק. ציינתי לדברי ההיסטוריונים רק כתשובה לטיעון בהודעה המצוטטת]

[פרנקל תאומים]

הגאון האדיר רבי לייב מאלין זצוק''ל, חודשים ספורים אחר הגיעו מגלות שנחאי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

[ספר יהלום]

כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..

השעיר מתיימר להחליט שתיאורי ר"א מילר זצ"ל מוטעים *כרגיל*, *הכל* לא נכון... וכל השומע יצחק לו.
(קצת ענווה ודרך ארץ כלפי גדולי הדור הקודם)