פולסברג כתב:והיא זועקת ושואלת, מהו שליחותה בעולם המעשה, בשאין לה תפקיד 'עקרת הבית'? מה נאמר לה ומה נדבר, לתת לה אחרית ותקוה?
עזריאל ברגר כתב:לפעמים התשובה תלויה במשנה שהבאת - דהיינו שהיא גרמה זאת לעצמה...
הפצת המעיינות כתב:את זה נאמר לה???
הפצת המעיינות כתב:את זה נאמר לה???
הפצת המעיינות כתב:פולסברג כתב:והיא זועקת ושואלת, מהו שליחותה בעולם המעשה, בשאין לה תפקיד 'עקרת הבית'? מה נאמר לה ומה נדבר, לתת לה אחרית ותקוה?עזריאל ברגר כתב:לפעמים התשובה תלויה במשנה שהבאת - דהיינו שהיא גרמה זאת לעצמה...
את זה נאמר לה???
דרומי כתב:אותה בת תקועה עד היום הזה! ה' יעזור לה.
דרומי כתב:בקיצור, לא מפסידים מקצת גמישות.
קרית מלך כתב:כבר שמעתי הגדרה זו מהגרח"פ ברמן שליט"א מפוניבז' לפני קרוב לעשרים שנה! [כלשונו: הלוואי יימצא האדם שיצליח לשבור את החומה שבין הציבור הליטאי והחסידי בענין השידוכים ובלצ"ג].
דרומי כתב:מלת המפתח היא כמובן גמישות ונכונות להתפשר.
דוגמא אחת שמעתי משדכנית לפני כמה שנים, שביקשו ממנה לסייע לבחורה מבוגרת למדי. השדכנית מאוד רצתה לעזור, אולם היו שביקשו ממנה תמונה של המדוברת, והאמא הצדקנית סירבה להוציא תמונה כזאת מתחת ידיה. גם אם נקבל שאכן ביקוש התמונה לא ראוי ולא רצוי (וכבר דנו בזה פעם ואכ"מ), האמא נדרשת להבין שאם הבת שלך הגיעה לגיל מבוגר למדי ולמצב די נואש, מותר 'להתגמש' בפרט 'עקרוני' זה ולא 'לתקוע' את המצב עוד יותר (אותה בת תקועה עד היום הזה! ה' יעזור לה).
דוגמא לאידך גיסא שמעתי ממישהו אחר, על בחור שהיה בעל משקל חריג והיו שדחוהו בשל כך. נערה חכמה אחת 'צפצפה' על הפרט הזה וקפצה על המציאה. חוץ מזה שזכתה במעלותיו של הבחור שרבות הנה, הנה לאחר החתונה הבחור לפתע ירד הרבה במשקלו ונעשה כאחד האדם... בקיצור, לא מפסידים מקצת גמישות.
גיזונטע קאפ כתב:קרית מלך כתב:כבר שמעתי הגדרה זו מהגרח"פ ברמן שליט"א מפוניבז' לפני קרוב לעשרים שנה! [כלשונו: הלוואי יימצא האדם שיצליח לשבור את החומה שבין הציבור הליטאי והחסידי בענין השידוכים ובלצ"ג].
לא בטוח שזה פתרון יעיל, תארו לעצמכם בן עליה ליטאי שלומד יום ולילה, אבל לא שר זמירות, לא הולך למקוה וכדומה, מה כלתו החסידית תחשוב עליו? וה"ה לאידך גיסא
שידוכים בין חב"ד לצאנז יש? בין בעלזא לגור יש? אז לא בטוח ששידוך בין ליטאי לחסיד יכול לעבוד באופן גורף
גיזונטע קאפ כתב:דרומי כתב:מלת המפתח היא כמובן גמישות ונכונות להתפשר.
דוגמא אחת שמעתי משדכנית לפני כמה שנים, שביקשו ממנה לסייע לבחורה מבוגרת למדי. השדכנית מאוד רצתה לעזור, אולם היו שביקשו ממנה תמונה של המדוברת, והאמא הצדקנית סירבה להוציא תמונה כזאת מתחת ידיה. גם אם נקבל שאכן ביקוש התמונה לא ראוי ולא רצוי (וכבר דנו בזה פעם ואכ"מ), האמא נדרשת להבין שאם הבת שלך הגיעה לגיל מבוגר למדי ולמצב די נואש, מותר 'להתגמש' בפרט 'עקרוני' זה ולא 'לתקוע' את המצב עוד יותר (אותה בת תקועה עד היום הזה! ה' יעזור לה).
דוגמא לאידך גיסא שמעתי ממישהו אחר, על בחור שהיה בעל משקל חריג והיו שדחוהו בשל כך. נערה חכמה אחת 'צפצפה' על הפרט הזה וקפצה על המציאה. חוץ מזה שזכתה במעלותיו של הבחור שרבות הנה, הנה לאחר החתונה הבחור לפתע ירד הרבה במשקלו ונעשה כאחד האדם... בקיצור, לא מפסידים מקצת גמישות.
אשתי שתחי' אמרה לי שהרבנית גניחובסקי ע"ה, שהייתה מדריכת כלות ידועה, וגם התעסקה בשידוכים, אמרה לה אם משהו באף של הבחור מפריע לך, אסור לך להתחתן איתו.
לא פשוט לומר להתפשר על דברים שאח"כ יכולים ליצור חיכוכים ובעיות.
כל אחד צריך לשבת עם עצמו ולראות כמה מקום תופס אצלו כל דבר, ועל מה שלא מהותי לוותר, ומה שמהותי אצל אחד יכול להיות שולי אצל רעהו
חד ברנש כתב:גיזונטע קאפ כתב:קרית מלך כתב:כבר שמעתי הגדרה זו מהגרח"פ ברמן שליט"א מפוניבז' לפני קרוב לעשרים שנה! [כלשונו: הלוואי יימצא האדם שיצליח לשבור את החומה שבין הציבור הליטאי והחסידי בענין השידוכים ובלצ"ג].
לא בטוח שזה פתרון יעיל, תארו לעצמכם בן עליה ליטאי שלומד יום ולילה, אבל לא שר זמירות, לא הולך למקוה וכדומה, מה כלתו החסידית תחשוב עליו? וה"ה לאידך גיסא
שידוכים בין חב"ד לצאנז יש? בין בעלזא לגור יש? אז לא בטוח ששידוך בין ליטאי לחסיד יכול לעבוד באופן גורף
בינתיים לא כל בחור ליטאי הוא "בן עליה הלומד יומם ולילה" ולא שר זמירות ולא הולך למקווה...
דרומי כתב:הכי פשוט וקל הוא לחבר זוג מאותה קהילה, כמובן.
אולם לצערנו בשנים האחרונות הולכים ורבים הפילוגים ותתי המחנות בתוך הקהילות גופא (וכגון - לאחרונה - גור ופנ"מ), וזה מוסיף ומקשה למצוא את הזוג המתאים כאשר בנוסף לכל הפערים הטבעיים צריכים להתאמץ ולמצוא דוקא מתוך המחנה המוגדר והמצומצם שלי ולא להיכשל 'חלילה' במשפחה עם ראש קצת שונה...
חד ברנש כתב:גיזונטע קאפ כתב:קרית מלך כתב:כבר שמעתי הגדרה זו מהגרח"פ ברמן שליט"א מפוניבז' לפני קרוב לעשרים שנה! [כלשונו: הלוואי יימצא האדם שיצליח לשבור את החומה שבין הציבור הליטאי והחסידי בענין השידוכים ובלצ"ג].
לא בטוח שזה פתרון יעיל, תארו לעצמכם בן עליה ליטאי שלומד יום ולילה, אבל לא שר זמירות, לא הולך למקוה וכדומה, מה כלתו החסידית תחשוב עליו? וה"ה לאידך גיסא
שידוכים בין חב"ד לצאנז יש? בין בעלזא לגור יש? אז לא בטוח ששידוך בין ליטאי לחסיד יכול לעבוד באופן גורף
בינתיים לא כל בחור ליטאי הוא "בן עליה הלומד יומם ולילה" ולא שר זמירות ולא הולך למקווה...
נחומצ'ה כתב:הא לך עובדה נאה. מעשה ביהודי ירושלמי שהלך בצהרי שבת גשומה והבחין בבחור חסיד גור,
איך שכובעו עף לו ברוח ונוחת לשלולית מים. הבחור השתאה מעט והחליט להלביש חזרה הכובע ללא כל ניעור.
אותו אברך שהבחין בנעשה, בירר מי זה הבחור והודיע: 'בו אני חפץ לחתן'. כזה דקדוק בהלכה...
נחומצ'ה כתב:ועדיין משפחות, לא הותרו זה בזה...
גיזונטע קאפ כתב:קרית מלך כתב:כבר שמעתי הגדרה זו מהגרח"פ ברמן שליט"א מפוניבז' לפני קרוב לעשרים שנה! [כלשונו: הלוואי יימצא האדם שיצליח לשבור את החומה שבין הציבור הליטאי והחסידי בענין השידוכים ובלצ"ג].
לא בטוח שזה פתרון יעיל, תארו לעצמכם בן עליה ליטאי שלומד יום ולילה, אבל לא שר זמירות, לא הולך למקוה וכדומה, מה כלתו החסידית תחשוב עליו? וה"ה לאידך גיסא
שידוכים בין חב"ד לצאנז יש? בין בעלזא לגור יש? אז לא בטוח ששידוך בין ליטאי לחסיד יכול לעבוד באופן גורף
נחומצ'ה כתב:אתה מדבר מצד הבחורים, שהלכו ללמוד היכן שליבם חפץ, וזה קיבע השתייכותם המגזרית.
אני כיוונתי ליותר מזה, הדור שאחרי השואה ועד תשמ"ט,
אב שהיו לו בנות, פחות בחן ודקדק בהשתייכות הקהילתית של המוצעים לו
אלא יותר, אם ירא שמים קובע עתים וכדו'.
קח דוגמא ידועה מר' גדליה משה זוויעהל.
המעשה הידוע, שנכדתו נישאה לבחור אשכנזי-ליטאי שאינו מקפיד על 'שרויה' בפסח..
פרנקל תאומים כתב:לא קשור לתשמ''ט בכלל. אפי' לא בגימטריה.
באותה מידה יכלת לכתוב תשמ''א או תשמ''ה ואפי' תשל''ה או תשל''ח.
נוטר הכרמים כתב:אני לא חושב שניתן לדון על תופעת גיבוש הקהילות במנותק מאי הערבוב בשידוכים. מה שקרה והתפתח בעיקר בתשמ"ט, וגם הרבה קודם לכן, זה התמסדות של ציבור חניכי הישיבות הליטאי בראשות רבותיהם וזקיפת קומתם הציבורית והקהילתית. כמו כל דבר, יש לזה יתרונות וחסרונות.
היתרון הכי גדול, בעיני, הוא הבהירות. חינוכית- כמה שפחות ערבוב ועירפול, זה יוצר הרבה יותר בהירות ועקביות בדרך. אחרי ככלות הכל, ישנם הבדלים משמעותיים בין הקהילות, וזה לא ניויאנסים. במקומות בחו"ל שאין את הגיבוש הזה של הקהילות, כל אחד בנפרד, הטשטוש וה'סלט' גדולים. ויש עוד הרבה יתרונות
ויש גם חסרונות, החיסרון האדיר הוא המחלוקת - עם כל מה שכרוך בכך. לא אני ולא כל יהודי פשוט יכולים לקבוע אם זה שווה בנזק.
אבל משונה בעיני לקחת פרט נלווה ולהופכו לסיפור בעצמו. השידוכים זה תוצאה.
כיום ברור שהחינוך הוא שונה, ובפרט האוירה. גם אם ננסה לגמד את החילוקי דעות סביב הערכים בעצמם,
ונמצא הרבה מן המשותף, אבל המינון וסדר העדיפויות בודאי שונים מאוד.
למה בעצם אמורים לבנות משפחות על רקע מבולבל ושונה?
עובדיה חן כתב:נוטר הכרמים כתב:אני לא חושב שניתן לדון על תופעת גיבוש הקהילות במנותק מאי הערבוב בשידוכים. מה שקרה והתפתח בעיקר בתשמ"ט, וגם הרבה קודם לכן, זה התמסדות של ציבור חניכי הישיבות הליטאי בראשות רבותיהם וזקיפת קומתם הציבורית והקהילתית. כמו כל דבר, יש לזה יתרונות וחסרונות.
היתרון הכי גדול, בעיני, הוא הבהירות. חינוכית- כמה שפחות ערבוב ועירפול, זה יוצר הרבה יותר בהירות ועקביות בדרך. אחרי ככלות הכל, ישנם הבדלים משמעותיים בין הקהילות, וזה לא ניויאנסים. במקומות בחו"ל שאין את הגיבוש הזה של הקהילות, כל אחד בנפרד, הטשטוש וה'סלט' גדולים. ויש עוד הרבה יתרונות
ויש גם חסרונות, החיסרון האדיר הוא המחלוקת - עם כל מה שכרוך בכך. לא אני ולא כל יהודי פשוט יכולים לקבוע אם זה שווה בנזק.
אבל משונה בעיני לקחת פרט נלווה ולהופכו לסיפור בעצמו. השידוכים זה תוצאה.
כיום ברור שהחינוך הוא שונה, ובפרט האוירה. גם אם ננסה לגמד את החילוקי דעות סביב הערכים בעצמם,
ונמצא הרבה מן המשותף, אבל המינון וסדר העדיפויות בודאי שונים מאוד.
למה בעצם אמורים לבנות משפחות על רקע מבולבל ושונה?
הגדרת את הבעיה בדורינו ,למה ומה הקשר של איש ואשה להיות חייב וקשור איזה פתק יכניסו בקלפי?
א"א לכבד אדם ולאהוב אותו גם אם אינו חושב בכל דבר כמוני?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים