כדכד כתב:ראיתי בפורום בהקשרים שונים בענין האדמו"ר מקאמארנא שרבנים שונים שללו את גישתו.
במקום אחד נכתב בעניני שמועות שהביא מהבעש"ט שהיה קרוב אליו בדורו - ששמועות אלו - לא בהכרח מקובלות על כלל החסידים וזה הפליא אותי כיוון שבאנציקלופדיה לחסידות שכותבה אינו חסיד קאמארנא נכתב בערך אחר (לא בערך רבי יצחק אייזיק מקאמארנא) שרי"א נחשב לבעל מסורות אמין.
במקום אחר נכתב בשם הגאון רבי אשר וויס שליט"א שעם כל גדולתו וקדושתו של האדמו"ר מקאמארנא - אין בין דבריו לבין הלכה לא כלום ולכן מלקטי פסקי הלכות אין להם להביא שיטתו.
אם כוונתו שהרבי מקאמארנא פוסק ע"פ קבלה, מה שלא הורגלו הפוסקים האחרים - אז: א. אינו היחיד שפוסק לפי קבלה. ב. בהרבה מקומות גם כששיטתו יחודית - הוא מבסס את הפסק על סברות בתורת הנגלה, שכמובן ניתן לחלוק או לא להסכים - אבל מנין לחלוק על עצם הלגיטימציה של האדמו"ר לפסוק הלכה?
אשמח אם יתיחסו באופן ענייני לשאלות אלו
יבנה כתב:עבודת גמר עליו: https://milimveod.files.wordpress.com/2 ... umarno.pdf
סיליבוס של ליבס לזוהר חי שלו: https://shnaton.huji.ac.il/index.php/Ne ... /2014/pdf/
דרופתקי דאורייתא כתב:אפשר להעלות לכאן?
תודה מראש
כדכד כתב:ראיתי בפורום בהקשרים שונים בענין האדמו"ר מקאמארנא שרבנים שונים שללו את גישתו.
במקום אחד נכתב בעניני שמועות שהביא מהבעש"ט שהיה קרוב אליו בדורו - ששמועות אלו - לא בהכרח מקובלות על כלל החסידים וזה הפליא אותי כיוון שבאנציקלופדיה לחסידות שכותבה אינו חסיד קאמארנא נכתב בערך אחר (לא בערך רבי יצחק אייזיק מקאמארנא) שרי"א נחשב לבעל מסורות אמין.
במקום אחר נכתב בשם הגאון רבי אשר וויס שליט"א שעם כל גדולתו וקדושתו של האדמו"ר מקאמארנא - אין בין דבריו לבין הלכה לא כלום ולכן מלקטי פסקי הלכות אין להם להביא שיטתו.
אם כוונתו שהרבי מקאמארנא פוסק ע"פ קבלה, מה שלא הורגלו הפוסקים האחרים - אז: א. אינו היחיד שפוסק לפי קבלה. ב. בהרבה מקומות גם כששיטתו יחודית - הוא מבסס את הפסק על סברות בתורת הנגלה, שכמובן ניתן לחלוק או לא להסכים - אבל מנין לחלוק על עצם הלגיטימציה של האדמו"ר לפסוק הלכה? על
אשמח אם יתיחסו באופן ענייני לשאלות אלו
השאלה היא כמובן מה משקל המסורות שלו על הבעש"ט כשהוא משמש להם מקור יחיד. לכן העדות של נכדיו עורכי כתביו אינה תורמת כלום לענין. ולא הבנתי מה ענין התולדות תלמיד הבעש"ט לכאן.תא חזי כתב:ב. לגבי המסורות של הרה"ק מקאמרנא - כמדומה שראיתי מ"ש במק"א בפורום, אבל באופן כללי, וממה ששמעתי מעורכי כתבי הרה"ק מקאמרנא בג' מכונים העוסקים בזה (היכל הברכה - של הרבי מקאמרנא בית שמש (הו"ל זוהר חי), פתח ההיכל - של בן האדמו"ר מקאמרנא בני ברק (הו"ל אוצר החיים והיכל הברכה), ואור פני יצחק - של בני האדמו"ר מקאמרנא ירושלים (הו"ל שאר ספרי הרה"ק מקאמרנא)) כי בכללות, לרוב מה שהרה"ק מביא בספריו בשם הבעש"ט יש מקורות די טובים. לגבי מסורות מצדיקים אחרים - איני יודע וישנם דברים שהוא אכן המקור היחיד.
איש_ספר כתב:השאלה היא כמובן מה משקל המסורות שלו על הבעש"ט כשהוא משמש להם מקור יחיד. לכן העדות של נכדיו עורכי כתביו אינה תורמת כלום לענין. ולא הבנתי מה ענין התולדות תלמיד הבעש"ט לכאן.
תא חזי כתב:[
כמו כן, אנחנו מדברים באוויר, אולי יואילו חו"ר דפה להביא שניים שלושה מקומות בהם הקאמרנא מביא דברים עלומים מהבעש"ט, ונראה.
*אולי אציין יוצא דופן למשל, היא עניין נוסח התפלה של הקאמרנא, המבוסס בעיקר על נוסח אשכנז (בטענו בתוקף שהבעש"ט לא התפלל כלל בנוסח ספרדי, אלא רק שינה הודו קודם ברוך שאמר, ועוד כמה דברים בודדים), אולם גם בזה אינו היחיד שאחז כך (ורֵעים לו גם הגה"ק מזידיטשוב, וכן כמדומני שהוא ה'מהלך' בבעלזא - שלא לשנות מנוסח אשכנז, וכן בלא מעט נוסחאות כן הוא בסידור הר"ב).
כדכד כתב:תא חזי כתב:[
כמו כן, אנחנו מדברים באוויר, אולי יואילו חו"ר דפה להביא שניים שלושה מקומות בהם הקאמרנא מביא דברים עלומים מהבעש"ט, ונראה.
*אולי אציין יוצא דופן למשל, היא עניין נוסח התפלה של הקאמרנא, המבוסס בעיקר על נוסח אשכנז (בטענו בתוקף שהבעש"ט לא התפלל כלל בנוסח ספרדי, אלא רק שינה הודו קודם ברוך שאמר, ועוד כמה דברים בודדים), אולם גם בזה אינו היחיד שאחז כך (ורֵעים לו גם הגה"ק מזידיטשוב, וכן כמדומני שהוא ה'מהלך' בבעלזא - שלא לשנות מנוסח אשכנז, וכן בלא מעט נוסחאות כן הוא בסידור הר"ב).
ברור שהבעש"ט לא התפלל בנוסח ספרדי אלא שינה חלק מנוסח אשכנז ע"פ האר"י (ולא שסידר כל התפלה בנוסח האר"י).
בדבר זה תמימי דעים כל מתפללי נוסח ספרד שנקרא כך בטעות.
יש הבדלים בין הנוסחאות השונות רק באיזה דבר לשנות ובאיזה לא
תא חזי כתב:וי"ל דכוונת הגה"ק מקאמרנא לאמור, שההוספה של תיבות אלו תוך נוסח אשכנז (בו לא היו תיבות אלו מעיקרא) היא מעשה ידי כת ש"צ
כדכד כתב:מה שכתב מר מהזיכרון אינו מוכר לי כלל ואשמח אם מר יביא לזה מקור נוסף על הזכרון.
נראה לי כי מה שהביא הרב תא חזי לדעתי אינו מכך שנכדי האדמו"ר מקאמארנא כתבו כדבריו אלא מכך שהם הוסיפו מקורות בספרים נוספים למה שהוא כתב.
מה שכתב לעיל על פסקו של האדמו"ר מקאמארנא לספור ספירת העומר בברכה - יעיין מר באוצר החיים ויראה כי הפסק מתבסס בעיקר על כך שפסק השו"ע הוא כדעת שיטות יחיד מהראשונים ורוב הראשונים לא פסקו כך.
אינו ענין לנדו"ד, כי בברהמ"ז ה'רגילה' נכתב הנוסח 'הקדושה' - ורק בזו שבליל ש"ק כתב כנ"ל.תא חזי כתב:(למשל הנוסח בברכת המזון 'מידך המלאה והגדושה' המוזכר כמ"פ בדברי אדמו"ר מליובאוויטש, ועוד בדומה לזה).
עליך עיננו כתב:מענין. האם אחד מהפוסקים ס"ל שסיגריות הוא דבר שלא שווה לכל נפש מחמת שנשים לא מעשנות?
עליך עיננו כתב:לגבי שאר דברים היה ידוע לי.אבל מעולם לא שמעתי גבי עישון שהרי אף פעם כל הגברים בעולם לא עישנו,והנידון היה רק על המעשנים עצמם, א"כ מהיכ"ת להתחשב בנשים יותר משאר אנשים?
לבי במערב כתב:אינו ענין לנדו"ד, כי בברהמ"ז ה'רגילה' נכתב הנוסח 'הקדושה' - ורק בזו שבליל ש"ק כתב כנ"ל.תא חזי כתב:(למשל הנוסח בברכת המזון 'מידך המלאה והגדושה' המוזכר כמ"פ בדברי אדמו"ר מליובאוויטש, ועוד בדומה לזה).
ופשוט שהוא ט"ס (כבכ"מ בסדור זה, וכידוע), אלא שמשום חביבותו הזכיר זה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (ופעמים שאמר כי כן נהגו לפעמים כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ובנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע).
והיא לו נדפסה בקובץ 'שפתי צדיקים', גל' ז ע' עב ואילך; גל' ח, ע' ס ואילך (מצויים באוצה"ח).תא חזי כתב:בזמנו קראתי סקירה על 'סידור הבעש"ט' החב"די (כמדומה של ר"י מונדשיין)
איש_ספר כתב:כדכד כתב:מה שכתב מר מהזיכרון אינו מוכר לי כלל ואשמח אם מר יביא לזה מקור נוסף על הזכרון.
נראה לי כי מה שהביא הרב תא חזי לדעתי אינו מכך שנכדי האדמו"ר מקאמארנא כתבו כדבריו אלא מכך שהם הוסיפו מקורות בספרים נוספים למה שהוא כתב.
מה שכתב לעיל על פסקו של האדמו"ר מקאמארנא לספור ספירת העומר בברכה - יעיין מר באוצר החיים ויראה כי הפסק מתבסס בעיקר על כך שפסק השו"ע הוא כדעת שיטות יחיד מהראשונים ורוב הראשונים לא פסקו כך.
וגם שאר הדברים, מדברים בעד עצמם, כתשובה לשאלת מקום ס' שלה"ט בהלכה.
בחכמהיסדארץ כתב:האם ידוע שום תגובה מגדולי דורו (או דורות שלאחריו) על דבריו בענין גודל חשיבות האריז״ל? מהמבוא לשלחן הטהור:
גביר כתב:על היחס ל'שולחן הטהור' ולפסקיו- רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: תלמיד עורך, פתח תקווה תש"פ, עמ' 300-298 [ושם, בין השאר, גם דברים מר' בנימין יהושע זילבר, דומים לדבריו של ר' אשר וייס].
איש_ספר כתב:גביר כתב:על היחס ל'שולחן הטהור' ולפסקיו- רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: תלמיד עורך, פתח תקווה תש"פ, עמ' 300-298 [ושם, בין השאר, גם דברים מר' בנימין יהושע זילבר, דומים לדבריו של ר' אשר וייס].
הנה באדיבות המחבר. ידיעות חשובות.
בחכמהיסדארץ כתב:האם ידוע שום תגובה מגדולי דורו (או דורות שלאחריו) על דבריו בענין גודל חשיבות האריז״ל? מהמבוא לשלחן הטהור:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 172 אורחים