האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקאמארנא - בעיני רבני דורו והדורות שאחריו

[כדכד]

ראיתי בפורום בהקשרים שונים בענין האדמו"ר מקאמארנא שרבנים שונים שללו את גישתו.

במקום אחד נכתב בעניני שמועות שהביא מהבעש"ט שהיה קרוב אליו בדורו - ששמועות אלו - לא בהכרח מקובלות על כלל החסידים וזה הפליא אותי כיוון שבאנציקלופדיה לחסידות שכותבה אינו חסיד קאמארנא נכתב בערך אחר (לא בערך רבי יצחק אייזיק מקאמארנא) שרי"א נחשב לבעל מסורות אמין.

במקום אחר נכתב בשם הגאון רבי אשר וויס שליט"א שעם כל גדולתו וקדושתו של האדמו"ר מקאמארנא - אין בין דבריו לבין הלכה לא כלום ולכן מלקטי פסקי הלכות אין להם להביא שיטתו.
אם כוונתו שהרבי מקאמארנא פוסק ע"פ קבלה, מה שלא הורגלו הפוסקים האחרים - אז: א. אינו היחיד שפוסק לפי קבלה. ב. בהרבה מקומות גם כששיטתו יחודית - הוא מבסס את הפסק על סברות בתורת הנגלה, שכמובן ניתן לחלוק או לא להסכים - אבל מנין לחלוק על עצם הלגיטימציה של האדמו"ר לפסוק הלכה?
אשמח אם יתיחסו באופן ענייני לשאלות אלו

[תא חזי]

ראיתי בפורום בהקשרים שונים בענין האדמו"ר מקאמארנא שרבנים שונים שללו את גישתו.

במקום אחד נכתב בעניני שמועות שהביא מהבעש"ט שהיה קרוב אליו בדורו - ששמועות אלו - לא בהכרח מקובלות על כלל החסידים וזה הפליא אותי כיוון שבאנציקלופדיה לחסידות שכותבה אינו חסיד קאמארנא נכתב בערך אחר (לא בערך רבי יצחק אייזיק מקאמארנא) שרי"א נחשב לבעל מסורות אמין.

במקום אחר נכתב בשם הגאון רבי אשר וויס שליט"א שעם כל גדולתו וקדושתו של האדמו"ר מקאמארנא - אין בין דבריו לבין הלכה לא כלום ולכן מלקטי פסקי הלכות אין להם להביא שיטתו.
אם כוונתו שהרבי מקאמארנא פוסק ע"פ קבלה, מה שלא הורגלו הפוסקים האחרים - אז: א. אינו היחיד שפוסק לפי קבלה. ב. בהרבה מקומות גם כששיטתו יחודית - הוא מבסס את הפסק על סברות בתורת הנגלה, שכמובן ניתן לחלוק או לא להסכים - אבל מנין לחלוק על עצם הלגיטימציה של האדמו"ר לפסוק הלכה?
אשמח אם יתיחסו באופן ענייני לשאלות אלו

א. בחיים חיותו של הרה"ק מקאמרנא - היתה נגדו התנגדות מסויימת (בנוסף למה שבאופן כללי שיטתו ושיטת רבו בעניין לימוד הקבלה, היתה שונה משאר צדיקי החסידות, וקרובה מעט יותר לשיטה ה"ספרדית", נקרא לזה כך). מהגרי"מ מורגנשטרן שליט"א שמעתי שכמעט לא היו לו חסידים בעיר קאמרנא עצמה (ודו"ק), וכל חסידיו היו מערים אחרות ומגיעים אליו ביומי דפגרא וכיו"ב.
ב. לגבי המסורות של הרה"ק מקאמרנא - כמדומה שראיתי מ"ש במק"א בפורום, אבל באופן כללי, וממה ששמעתי מעורכי כתבי הרה"ק מקאמרנא בג' מכונים העוסקים בזה (היכל הברכה - של הרבי מקאמרנא בית שמש (הו"ל זוהר חי), פתח ההיכל - של בן האדמו"ר מקאמרנא בני ברק (הו"ל אוצר החיים והיכל הברכה), ואור פני יצחק - של בני האדמו"ר מקאמרנא ירושלים (הו"ל שאר ספרי הרה"ק מקאמרנא)) כי בכללות, לרוב מה שהרה"ק מביא בספריו בשם הבעש"ט יש מקורות די טובים. לגבי מסורות מצדיקים אחרים - איני יודע וישנם דברים שהוא אכן המקור היחיד. מלבד זו, הוא ליקט בסוף היכל הברכה את כל מאמרי "שמעתי ממור"י" שבספר תוי"י, ואינהו גופייהו חוזרים ונשנים בדבריו בריבוי מקומות, ועכשיו נאמר שגם התוי"י הוא לא מקור לשמועות מהבעש"ט??
ג. לגבי פסיקת הלכה ע"פ נסתר - הוא היה בזה די חידוש לעומת שאר צדיקי החסידות, גם אלו שעסקו בהלכה, אבל שוב (אולי בגלל שיטת לימודו בקבלה, כדרך הרה"ק מזידיטשוב) פסק יותר לפי נסתר, ובדומה לבן איש חי וכף החיים. איני יודע לגבי דבריו החריפים של הגר"א וויס שליט"א, אבל עכ"פ מפקידה לפקידה תמצא בחוברות ובספרי הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א ביאורים יפים ויסודיים ע"פ נגלה ונסתר לדברי הרה"ק מקאמרנא בשולחן הטהור, ואין מזניחין אותו. [כמו כן שמעתי שמכון 'אור פני יצחק' עובדים להוציא 'שולחן הטהור' עם מקורות וביאורים, ואם הם יעשו עבודה יפה ויסודית כמו בכתם אופיר ובנתיב מצוותיך, יש בהחלט למה לצפות, ומסתמא יישפך אור רב על דרכי הרה"ק הנ"ל ופסיקותיו בע"ה]. (ועוד שמעתי שמועה - ואיני יודע מקורה, טיבה ונכונותה - ששוה"ט אשר לפנינו הוא מ"ק, וכתבו הרה"ק לעצמו, ולא נתכוון להדפיסו, ואיני יודע)
ד. אפשר בעוד אופן - שכל הרגיל בספרי הרה"ק מקאמרנא יודע כי דבריו באים בהתלהבות עצומה ואש קודש, גם ולרבות בספר שולחן הטהור, וזאת בשונה מסתם ספרי הלכה הכתובים בלשון יותר 'יבשה' כביכול (מותר, אסור, דיעבד, לכתחילה, שעה"ד, נכון להחמיר, והמקל יש לו על מי לסמוך), משא"כ בשוה"ט, שם לפעמים אפילו על דברים פשוטים יחסית כתובים לשונות מבהילים - לדוגמא מהזיכרון (ומו"ר הנאמ"ן כתב על זה בקצרה באחד בספריו), בעניין כריעה ב'ברכו' כותב הרה"ק בשוה"ט סימן נז, שאין לכרוע בברכו 'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה' (וידוע על מי נאמר פסוק זה...) ובזר זהב כותב שהוא 'איסור גדול', ועוד כהנה וכהנה כיוצא בו. וכל זה על כריעה בברכו! מנהג יחסית נפוץ (ובהערות וציונים שם על שוה"ט גופא - הביא מקורות למנהג זה משער הכולל וביאור הלכה, וציין לשושן סודות שם יש כוונות ע"ד הסוד מהרמב"ן על הכריעה הזו...). אז עפ"ז אולי אפשר להבין קצת מדוע קשה לפוסקים להסתמך על שוה"ט, מכיון שדבריו באים בהתלהבות נוראה, וכן לעתים (כך זכורני) מסתמך על דעות יחידות וכיוצא.

[יבנה]

מגילת סתרים שלו: https://www.hebrewbooks.org/3798
עבודת גמר עליו: https://milimveod.files.wordpress.com/2 ... umarno.pdf
סיליבוס של ליבס לזוהר חי שלו: https://shnaton.huji.ac.il/index.php/Ne ... /2014/pdf/

[דרופתקי דאורייתא]

עבודת גמר עליו: https://milimveod.files.wordpress.com/2 ... umarno.pdf
סיליבוס של ליבס לזוהר חי שלו: https://shnaton.huji.ac.il/index.php/Ne ... /2014/pdf/

אפשר להעלות לכאן?
תודה מראש

[יבנה]

אפשר להעלות לכאן?
תודה מראש

שניהם מצורפים ביחד עם עוד עבודה עליו מיעקב מאיר בשם עיצובה של למדנות חסידית

[גביר]

על היחס ל'שולחן הטהור' ולפסקיו- רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: תלמיד עורך, פתח תקווה תש"פ, עמ' 300-298 [ושם, בין השאר, גם דברים מר' בנימין יהושע זילבר, דומים לדבריו של ר' אשר וייס].

[איש_ספר]

ראיתי בפורום בהקשרים שונים בענין האדמו"ר מקאמארנא שרבנים שונים שללו את גישתו.

במקום אחד נכתב בעניני שמועות שהביא מהבעש"ט שהיה קרוב אליו בדורו - ששמועות אלו - לא בהכרח מקובלות על כלל החסידים וזה הפליא אותי כיוון שבאנציקלופדיה לחסידות שכותבה אינו חסיד קאמארנא נכתב בערך אחר (לא בערך רבי יצחק אייזיק מקאמארנא) שרי"א נחשב לבעל מסורות אמין.

במקום אחר נכתב בשם הגאון רבי אשר וויס שליט"א שעם כל גדולתו וקדושתו של האדמו"ר מקאמארנא - אין בין דבריו לבין הלכה לא כלום ולכן מלקטי פסקי הלכות אין להם להביא שיטתו.
אם כוונתו שהרבי מקאמארנא פוסק ע"פ קבלה, מה שלא הורגלו הפוסקים האחרים - אז: א. אינו היחיד שפוסק לפי קבלה. ב. בהרבה מקומות גם כששיטתו יחודית - הוא מבסס את הפסק על סברות בתורת הנגלה, שכמובן ניתן לחלוק או לא להסכים - אבל מנין לחלוק על עצם הלגיטימציה של האדמו"ר לפסוק הלכה? על
אשמח אם יתיחסו באופן ענייני לשאלות אלו

רי"א מקומרנא נולד כמעט חמישים שנה אחרי פטירת הבעש"ט.
ר' אשר וויס לא מבקש לשלול מאדמו"ר את הזכות לפסוק בהלכה, ומי לנו בשמים ובארץ אדמו"ר גדול מהגר"ז...השאלה על מה מבוססת ההכרעה של שלה"ט. האם על שיקול דעת הלכתי טהור, או על רשפי קודש. רא"ו התייחס למה שמביאים ממנו לספור ספה"ע בברכה למי ששכח יום אחד. כדאי אולי לראות שם על מה הוא מתבסס. יש סיבות הלכתיות מספיק טובות כדי לנטות מפסק השו"ע, וכדאי כאמור לראות האם שה"ט משתמש בהם או בנימוקים אחרים. כמש"כ הרב תא חזי, סגנון הספר מוכיח שהוא נכתב בסופה ובסערה.

ב. לגבי המסורות של הרה"ק מקאמרנא - כמדומה שראיתי מ"ש במק"א בפורום, אבל באופן כללי, וממה ששמעתי מעורכי כתבי הרה"ק מקאמרנא בג' מכונים העוסקים בזה (היכל הברכה - של הרבי מקאמרנא בית שמש (הו"ל זוהר חי), פתח ההיכל - של בן האדמו"ר מקאמרנא בני ברק (הו"ל אוצר החיים והיכל הברכה), ואור פני יצחק - של בני האדמו"ר מקאמרנא ירושלים (הו"ל שאר ספרי הרה"ק מקאמרנא)) כי בכללות, לרוב מה שהרה"ק מביא בספריו בשם הבעש"ט יש מקורות די טובים. לגבי מסורות מצדיקים אחרים - איני יודע וישנם דברים שהוא אכן המקור היחיד.

השאלה היא כמובן מה משקל המסורות שלו על הבעש"ט כשהוא משמש להם מקור יחיד. לכן העדות של נכדיו עורכי כתביו אינה תורמת כלום לענין. ולא הבנתי מה ענין התולדות תלמיד הבעש"ט לכאן.

[תא חזי]

השאלה היא כמובן מה משקל המסורות שלו על הבעש"ט כשהוא משמש להם מקור יחיד. לכן העדות של נכדיו עורכי כתביו אינה תורמת כלום לענין. ולא הבנתי מה ענין התולדות תלמיד הבעש"ט לכאן.

א. כמה מסורות כאלה (מהבעש"ט שנמצאים רק בספרי הקאמרנא) יש כבר*? ניתי ספר וניחזי.
ב. ועל כך העידו נכדיו העוסקים בעריכת כתביו, שלרוב המסורות ה"יחידאיות" כביכול שהובאו בספריו, נמצאו מקורות. ולמה אין תורמת עדות זו כלום? הלא היא עוקרת את רוב המקומות שנטען בהם שהוא מקור יחיד. ומה שנשאר (אם נשאר) - אני לא חושב שיש כ"כ הרבה.
ג. המקורות נמצאו או בספרי התולדות, או בספרים אחרים.

כמו כן, אנחנו מדברים באוויר, אולי יואילו חו"ר דפה להביא שניים שלושה מקומות בהם הקאמרנא מביא דברים עלומים מהבעש"ט, ונראה.

*אולי אציין יוצא דופן למשל, היא עניין נוסח התפלה של הקאמרנא, המבוסס בעיקר על נוסח אשכנז (בטענו בתוקף שהבעש"ט לא התפלל כלל בנוסח ספרדי, אלא רק שינה הודו קודם ברוך שאמר, ועוד כמה דברים בודדים), אולם גם בזה אינו היחיד שאחז כך (ורֵעים לו גם הגה"ק מזידיטשוב, וכן כמדומני שהוא ה'מהלך' בבעלזא - שלא לשנות מנוסח אשכנז, וכן בלא מעט נוסחאות כן הוא בסידור הר"ב).

[איש_ספר]

יש לא מעט שמועות. אף אחד לא מצטט את הקומרנער על שמועות שיש בתולדות.
אם תרצה לעמוד על הכמות תוכל לעשות זאת אולי בעיון בספרו היפה של הרב הידען ר' אהרן שפירא מפרדס כ"ץ, נר ישראל. נמצא באוצר החדש.
מגמתו בספר להביא מקורות ראשונים וקדמונים לכל שמועה. עי"ש.


----
הנה משהו מהזכרון (לא בדקתי אם נמצא בנר ישראל): הבעש"ט בירך ברכה בשם ומלכות על עישון הלולקא...

[כדכד]

מה שכתב מר מהזיכרון אינו מוכר לי כלל ואשמח אם מר יביא לזה מקור נוסף על הזכרון.

נראה לי כי מה שהביא הרב תא חזי לדעתי אינו מכך שנכדי האדמו"ר מקאמארנא כתבו כדבריו אלא מכך שהם הוסיפו מקורות בספרים נוספים למה שהוא כתב.

מה שכתב לעיל על פסקו של האדמו"ר מקאמארנא לספור ספירת העומר בברכה - יעיין מר באוצר החיים ויראה כי הפסק מתבסס בעיקר על כך שפסק השו"ע הוא כדעת שיטות יחיד מהראשונים ורוב הראשונים לא פסקו כך.

[כדכד]

[

כמו כן, אנחנו מדברים באוויר, אולי יואילו חו"ר דפה להביא שניים שלושה מקומות בהם הקאמרנא מביא דברים עלומים מהבעש"ט, ונראה.

*אולי אציין יוצא דופן למשל, היא עניין נוסח התפלה של הקאמרנא, המבוסס בעיקר על נוסח אשכנז (בטענו בתוקף שהבעש"ט לא התפלל כלל בנוסח ספרדי, אלא רק שינה הודו קודם ברוך שאמר, ועוד כמה דברים בודדים), אולם גם בזה אינו היחיד שאחז כך (ורֵעים לו גם הגה"ק מזידיטשוב, וכן כמדומני שהוא ה'מהלך' בבעלזא - שלא לשנות מנוסח אשכנז, וכן בלא מעט נוסחאות כן הוא בסידור הר"ב).

ברור שהבעש"ט לא התפלל בנוסח ספרדי אלא שינה חלק מנוסח אשכנז ע"פ האר"י (ולא שסידר כל התפלה בנוסח האר"י).

בדבר זה תמימי דעים כל מתפללי נוסח ספרד שנקרא כך בטעות.
יש הבדלים בין הנוסחאות השונות רק באיזה דבר לשנות ובאיזה לא

[תא חזי]

[

כמו כן, אנחנו מדברים באוויר, אולי יואילו חו"ר דפה להביא שניים שלושה מקומות בהם הקאמרנא מביא דברים עלומים מהבעש"ט, ונראה.

*אולי אציין יוצא דופן למשל, היא עניין נוסח התפלה של הקאמרנא, המבוסס בעיקר על נוסח אשכנז (בטענו בתוקף שהבעש"ט לא התפלל כלל בנוסח ספרדי, אלא רק שינה הודו קודם ברוך שאמר, ועוד כמה דברים בודדים), אולם גם בזה אינו היחיד שאחז כך (ורֵעים לו גם הגה"ק מזידיטשוב, וכן כמדומני שהוא ה'מהלך' בבעלזא - שלא לשנות מנוסח אשכנז, וכן בלא מעט נוסחאות כן הוא בסידור הר"ב).

ברור שהבעש"ט לא התפלל בנוסח ספרדי אלא שינה חלק מנוסח אשכנז ע"פ האר"י (ולא שסידר כל התפלה בנוסח האר"י).

בדבר זה תמימי דעים כל מתפללי נוסח ספרד שנקרא כך בטעות.
יש הבדלים בין הנוסחאות השונות רק באיזה דבר לשנות ובאיזה לא

באופן כללי אתה צודק, אבל זה לא ממש מדוייק, הקאמרנא אוחז (סימן מו, קיב, קיט בשה"ט, ובעוד מקומות) שהבעש"ט התפלל ממש בנוסח אשכנז, ושינה רק בחלק מהדברים לפי האמור בכתבי האר"י (וכפי שהקאמרנא עצמו מונה אותם, ולא תמיד מונה את כל השינויים שיש בכתבי האר"י) ומלבד זה לא שינה בכלום. משא"כ שאר החסידויות, שהיו להם קבלות בכמה עניינים לכאן או לכאן, או שמלכתחילה כיוונו לנוסח האר"י (ולאו דווקא הבעש"ט, וכדרך נוסח הרב בעל התניא, שנקרא 'נוסח האר"י'), או שאחזו שהבעש"ט שינה לגמרי כמעט לנוסח הספרדי*, לרבות דברים שלא היו מפורשים באר"י, כיון שכך האר"י בעצמו התפלל לכאו' (וכדמשמע באגה"ק מהנוע"א. וכיון שלא תמיד היו בידם סידורי ספרדים, רק למחצה לשליש ולרביע, או שהתבססו על סידורי ""האר"י"", שינו רק פה ושם מן התפלה, ולא את כל הנוסח לגמרי) וכן ישנם עוד קבלות על נוסחים מהבעש"ט והסידור כת"י שהתפלל בו (למשל הנוסח בברכת המזון 'מידך המלאה והגדושה' המוזכר כמ"פ בדברי אדמו"ר מליובאוויטש, ועוד בדומה לזה).


למשל, אציין דוגמא מעניינת (שאינה קשורה דווקא לבעש"ט) מדברי בנו של הגה"ק מקאמרנא, על אמירת 'שועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע', שכותב על כך (דמשק אליעזר ח"ה דף כ ע"ב) בשם מהר"א אזולאי (אור החמה דף קיד ע"ד ד"ה והרח"ו) כי אין לומר נוסח 'שועת...ותושיע, ומסיים "וכן שמעתי מאאמו"ר זללה"ה שכת שבתי צבי ימש"ו העמידו כאן, לזה ר"ת ש'ועת צ'עקת". עכ"ל. והנה המעיין בסידורים יראה כי נוסח זה קדום לכת ש"צ, והוא נמצא (אם כי באריכות ובתוספת פסוקים, שאף הספרדים לא אומרים אותם כיום) הן בסידור ונציה רפ"ד (שעליו קבע הרח"ו את הגהות האר"י) והן במחזור ארם צובה (שיצא ע"י יד בן צבי, נמצא באוצר), ואף מהר"א אזולאי, שמביאו הדמש"א בעצמו כמורה להסיר נוסח זה, קדם לכל פרשת תועבת ש"צ שר"י, הלא מהר"א אזולאי נלב"ע בחשון ת"ד, וכל פרשת ש"ץ שר"י היתה בין השנים תכ"ה-תל"ז, ולא קרב זה אל זה (ומהר"א אזולאי מפרש טעמו להשמיט תיבות אלו, והוא לכדי שיעלה שם מניין התיבות למאה, עיי"ש).

וי"ל דכוונת הגה"ק מקאמרנא לאמור, שההוספה של תיבות אלו תוך נוסח אשכנז (בו לא היו תיבות אלו מעיקרא) היא מעשה ידי כת ש"צ, ולא שיסוד אלו התיבות מחודש מהם (ועוד סיעתא לתירוץ זה, שלכאו' הם הוסיפו רק מה שהתאים להם, שהם שני המשפטים שועת-צעקת, ולא הוסיפו כלל את המשך דאיתיה בסידורי הספרדים הקדמונים, שאינו מסתדר עם הרמז שלהם).

[מכון חכמי ליטא]

וי"ל דכוונת הגה"ק מקאמרנא לאמור, שההוספה של תיבות אלו תוך נוסח אשכנז (בו לא היו תיבות אלו מעיקרא) היא מעשה ידי כת ש"צ

ועוד י"ל שטעה...

[איש_ספר]

מה שכתב מר מהזיכרון אינו מוכר לי כלל ואשמח אם מר יביא לזה מקור נוסף על הזכרון.

נראה לי כי מה שהביא הרב תא חזי לדעתי אינו מכך שנכדי האדמו"ר מקאמארנא כתבו כדבריו אלא מכך שהם הוסיפו מקורות בספרים נוספים למה שהוא כתב.

מה שכתב לעיל על פסקו של האדמו"ר מקאמארנא לספור ספירת העומר בברכה - יעיין מר באוצר החיים ויראה כי הפסק מתבסס בעיקר על כך שפסק השו"ע הוא כדעת שיטות יחיד מהראשונים ורוב הראשונים לא פסקו כך.

שלחן.jpg (176.74 KiB) נצפה 4135 פעמים

וגם שאר הדברים, מדברים בעד עצמם, כתשובה לשאלת מקום ס' שלה"ט בהלכה.

[עליך עיננו]

מענין. האם אחד מהפוסקים ס"ל שסיגריות הוא דבר שלא שווה לכל נפש מחמת שנשים לא מעשנות?

[לבי במערב]

(למשל הנוסח בברכת המזון 'מידך המלאה והגדושה' המוזכר כמ"פ בדברי אדמו"ר מליובאוויטש, ועוד בדומה לזה).

אינו ענין לנדו"ד, כי בברהמ"ז ה'רגילה' נכתב הנוסח 'הקדושה' - ורק בזו שבליל ש"ק כתב כנ"ל.
ופשוט שהוא ט"ס (כבכ"מ בסדור זה, וכידוע), אלא שמשום חביבותו הזכיר זה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (ופעמים שאמר כי כן נהגו לפעמים כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ובנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע).

[קרית מלך]

מענין. האם אחד מהפוסקים ס"ל שסיגריות הוא דבר שלא שווה לכל נפש מחמת שנשים לא מעשנות?

בחיפוש קל באוצר נראה שמתחשבים בסברא זו בכמה אופנים. ולגבי עישון גופא השיבו להיתר מטעם דכל מה שהוא לבריאות הגוף נחשב שוה לכל נפש אפילו אם רוב האנשים אינם עושים זאת.

[עליך עיננו]

לגבי שאר דברים היה ידוע לי.אבל מעולם לא שמעתי גבי עישון שהרי אף פעם כל הגברים בעולם לא עישנו,והנידון היה רק על המעשנים עצמם, א"כ מהיכ"ת להתחשב בנשים יותר משאר אנשים?

[קרית מלך]

לגבי שאר דברים היה ידוע לי.אבל מעולם לא שמעתי גבי עישון שהרי אף פעם כל הגברים בעולם לא עישנו,והנידון היה רק על המעשנים עצמם, א"כ מהיכ"ת להתחשב בנשים יותר משאר אנשים?

עי' שו"ת כתב סופר או"ח סי' ס"ו

[תא חזי]

(למשל הנוסח בברכת המזון 'מידך המלאה והגדושה' המוזכר כמ"פ בדברי אדמו"ר מליובאוויטש, ועוד בדומה לזה).

אינו ענין לנדו"ד, כי בברהמ"ז ה'רגילה' נכתב הנוסח 'הקדושה' - ורק בזו שבליל ש"ק כתב כנ"ל.
ופשוט שהוא ט"ס (כבכ"מ בסדור זה, וכידוע), אלא שמשום חביבותו הזכיר זה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (ופעמים שאמר כי כן נהגו לפעמים כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ובנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע).

האמנם? אכן בזמנו קראתי סקירה על 'סידור הבעש"ט' החב"די (כמדומה של ר"י מונדשיין), שהוא מלא וגדוש בטעויות סופר, ושיערתי שגם זה כך הוא, אך מכיון שראיתי שהאדמו"ר מחשיב נוסחא זו, שתקתי מפאת כבוד וחוסר ידיעה.

[לבי במערב]

בזמנו קראתי סקירה על 'סידור הבעש"ט' החב"די (כמדומה של ר"י מונדשיין)

והיא לו נדפסה בקובץ 'שפתי צדיקים', גל' ז ע' עב ואילך; גל' ח, ע' ס ואילך (מצויים באוצה"ח).
לא נראה לי שנשמעה אי־פעם טענה, לכה"פ מפ"ק של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, כי נוסח הסדור הוא מוגה ומנופה בתכלית הדיוק. הציון לנוסח הנ"ל (שהוא היחיד מבין שנויי־הנוסחאות שבסדור אותו הזכיר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, ודו"ק) הוא - כנראה - מפני חביבותו גרידא (כאמור), ומחמת שכן נהגו (לעתים) כ"ק רבוה"ק חותנו ואבי־חותנו נ"ע זי"ע.

[כדכד]

מה שכתב מר מהזיכרון אינו מוכר לי כלל ואשמח אם מר יביא לזה מקור נוסף על הזכרון.

נראה לי כי מה שהביא הרב תא חזי לדעתי אינו מכך שנכדי האדמו"ר מקאמארנא כתבו כדבריו אלא מכך שהם הוסיפו מקורות בספרים נוספים למה שהוא כתב.

מה שכתב לעיל על פסקו של האדמו"ר מקאמארנא לספור ספירת העומר בברכה - יעיין מר באוצר החיים ויראה כי הפסק מתבסס בעיקר על כך שפסק השו"ע הוא כדעת שיטות יחיד מהראשונים ורוב הראשונים לא פסקו כך.

שלחן.jpg

וגם שאר הדברים, מדברים בעד עצמם, כתשובה לשאלת מקום ס' שלה"ט בהלכה.

מענין
את החלק על כך שלא יעשנו ביו"ט כי נשים אינן מעשנות הכרתי אבל את המעשה מהבעש"ט שהיה מברך באמת לא הכרתי.
לא הבנתי למה שאר הדברים מדברים בעד עצמם.
את הנושא של איסור עישון ביו"ט הוא כותב מסברות הלכתיות גרידא ומה שהוסיף שאמרו לו בחלום זה תוספת לחומרת הענין אבל לא שעל פי זה הוא פוסק.
מה שפוסק ששתיית קפה היא בכדי אכילת פרסזה גם מסברא הלכתית פשוטה.
כמובן זה שהוא פוסק שלא מברכים על עישון הלולקע זו גם סברא הלכתית טהורה.

עכ"פ בענין השמועות מהבעש"ט לא התכוונתי לאמירה זו שלא הכרתיה ולא לציטוטים שהאדמו"ר מקאמארנא שמצטט מהתוי"י אלא למשל למעשיות שמובאות במגילת סתרים מהבעש"ט ונדמה לי שהוא כותב ששמעם מחותנו שהיה תלמיד המגיד מזלוטשוב תלמיד הבעש"ט אבל יתכן שזה לא נאמר על כולם.

[בחכמהיסדארץ]

האם ידוע שום תגובה מגדולי דורו (או דורות שלאחריו) על דבריו בענין גודל חשיבות האריז״ל? מהמבוא לשלחן הטהור:

[תא חזי]

האם ידוע שום תגובה מגדולי דורו (או דורות שלאחריו) על דבריו בענין גודל חשיבות האריז״ל? מהמבוא לשלחן הטהור:

נפרק את הדברים דבר-דבר (ימחל לי כת"ר שאיני כותב מקורות, אני כותב כאן באספקלריא הוא בעיקר להפיג קצת המוחין, ולא שייך שאפתח עוד ריבוי ספרים, ומה שאני כותב עתה הוא מהיכרות של שנים עם חסידים ומקובלים לגווניהם):
א. "החולק... כחולק על השכינה.... מפי הקב"ה בעצמו" - זו תפיסה שבוודאי יש לה אח ורע, בעיקר אצל המקובלים הספרדים, וכן אצל פוסקי ההלכה הספרדים (בטרם עידן מרן הגרע"י) כדוגמת הבא"ח וכף החיים, המביאים דברי האר"י והרש"ש על כל צעד ושעל, ולבקי בכתביהם נראה כי משקלם הסגולי בפסיקה עולה עשרות מונים על שיקולים הלכתיים, או מובאות מפוסקים אחרים. וא"כ הגה"ק מקאמרנא נמי הלך בדרך זו ממש, וההבדל העיקרי בינו לבין הבא"ח וכף החיים הוא שדבריו באים ברשפי אש קודש חסידית. (וכידוע לכת"ר, לא חסרים דוגמאות על לשונות חריפות בלשון חסידים, שאינם אלא מן המתמיהים וצריכים יישוב, ולא עת האסף.
ב. "לא עשה שום תנועה... ולרמז בעליון" - פשיטא ופשיטא, הלא זו כל מגמת הכוונות והיחודים, לפעול בתחתונים וליחד העליונים, ולאו למימרא בתורה ותפלה, אלא גם בשאר מצוות, ובאכילה, ובדרך ארץ וכו'. ועוד, הלא אם רבינו האר"י טרח ללמד לגוריו, וגוריו טרחו לכתוב (וכן העידו עליו חכמי דורו), הרי ברור שאחז בכל המדרגות המובאות בכתבי קדשו (ולא כרוב מחברים היום, שספריהם למעלה ממדרגתם...), ובשער רוה"ק ופרי עץ חיים מובאים יחודים שיש ליחדם כל היום להיות מרכבה לשפע עליון וכו', ואם האר"י גלי לן, פשיטא שעשה כן, ומה ההו"א לומר אחרת? ולא זו בלבד, ישנה מימרא בספרי חסידות (ואיני זוכר כרגע מקומה, אך היא מופיעה בכמה ספרים) שכל הכוונות שגילה האר"י ונכתבו ע"י הרח"ו, כולם שייכים לתפילה אחת וליום אחד ולמועד אחד בלבד, ובכל תפילה ויום ומועד מתחדשות כוונות לאין קץ. ובהתחבר תפיסה חסידית זו, ממילא יובנו ביתר שאת דברי הקאמרנא שאמר שהאר"י הלך כל הזמן ביחודים, כי כל הזמן נתגלו לו יחודים מן שמיא (וזאת לבד משיטת הקאמרנא, המשתמעת פה ושם בכתביו, כי אפשר ליחד ולצרף שמות כפי גימטריות וכדו', כדי לקדש ענייני החול, למי שהוא גדול בתורה ובעבודת ה').
לגבי ההמשך "מרן... אלישע הנביא" - צ"ע (וי"ל שהוא ע"ד ההפלגה כנ"ל).
לגבי "גדול מן הנביאים", "שקול כשבעים..." - צ"ע (וי"ל שהוא ע"ד ההפלגה כנ"ל).
"והיה מדריגתו... בימי התנאים" - יעויין בהקדמת פע"ח (אוצ"ל ע"ח) מועתקת מכת"י הרח"ו בעצמו (נדפסה בריש עץ חיים דפוס ורשא תרנ"א): "ולולא זאת הייתי מספר מקצת דרכיו ונפלאותיו אשר עיני ראו ולא זר דברים מבוהלים לא נראו בכל הארץ מימות תנאים כרשב"י וחביריו ... וזהו הביאו לידי רוה"ק והיה אליהו ז"ל נגלה לו תמיד וזה ידעתי מפיו באמונה ואף אם אין גילוי בדורינו זה לנביא וחוזה אפ"ה לא נמנע רוה"ק מלהיות מרחפת על פניו המאירות הראוין לו כמ"ש מענין הראב"ד ז"ל והנה הדברים עצומים והם יתנו עידיהן אשר יצדקו ויעידון ויגידון בחיבור זה כל רואיהם יכירום כי דברים כזה אי אפשר לשום אדם נברא להשיג בשום שכל ומדע לולי עפ"י הופעת רוה"ק ממרום וע"י אליהו ז"ל כנזכר בתיקונים דאת עתיד לאתגלייא בסוף יומייא וכו'. ואלו באתי לכתוב כל אשר קבלתי ממורי זלה"ה לא יספיקו כל עורות אילי נביות כמפורס' לקצת ולשומעי' לקולי בחברתי" עכ"ל.

(ובאופן כללי, וכאמור לעיל, השולה"ט וכלל ספריו של הגה"ק מקאמרנא נכתבו באופן 'פנימי' וברשפי אש קודש, ואף אצל מהרח"ו מצינו כן, ביומניו האישיים הנקראים 'ספר החזיונות', וראה שם לשונות מופלגים ומבהילים אף יותר ויותר מדברי הגה"ק מקאמרנא, והחילוק הוא שאלו ניתנו לידפס ואלו לא).

[איש_ספר]

על היחס ל'שולחן הטהור' ולפסקיו- רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: תלמיד עורך, פתח תקווה תש"פ, עמ' 300-298 [ושם, בין השאר, גם דברים מר' בנימין יהושע זילבר, דומים לדבריו של ר' אשר וייס].

הנה באדיבות המחבר. ידיעות חשובות.

שלחן הטהור.docx

(20.43 KiB) הורד 294 פעמים

[כדכד]

מה שהביא (שאני ראיתי בקובץ) מר"ב זילבר הוא שהוא כותב שגם אם היה רואה את הספר "שלחן הטהור" לפני שכתב ספרו לא היה מסתמך עליו מפני שבהרבה דברים הוא כותב נגד הפוסקים המקובלים ושיתכן שגם המחבר עצמו לא התכוון שיפסקו כמותו להלכה שהרי לא הדפיס את הספר.
זה נוסח הגיוני ומובן שמתבסס על עובדות שאיש לא יחלוק עליהם (כלומר אם רצון המחבר היה שלא יפסקו כמותו ולכן לא הדפיס את הספר זה נתון לפרשנויות ולא עובדא אבל גם הרב זילבר אינו מניח זאת כעובדא אלא כאפשרות) ואינו דומה כלל לנוסח שהובא בשם הרב אשר וייס להבלחט"א בענין הפסיקה כדעת האדמו"ר מקאמארנא

[כדכד]

על היחס ל'שולחן הטהור' ולפסקיו- רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: תלמיד עורך, פתח תקווה תש"פ, עמ' 300-298 [ושם, בין השאר, גם דברים מר' בנימין יהושע זילבר, דומים לדבריו של ר' אשר וייס].

הנה באדיבות המחבר. ידיעות חשובות.

שלחן הטהור.docx

הערות נוספות על מה שהבנתי מהקובץ:
א. רא"א זיס המו"ל של שלה"ט והאדמו"ר רח"י מנכדי האדמו"ר מקאמארנא היו בקשר זה עם זה. רא"א זיס כותב בהקדמתו (איני זוכר אם על מנהגי קומרנא או על שלחן הטהור) תודה לאדמו"ר רח"י שהמציא לו סידור מכת"י שהתפלל בו האדמו"ר רא"צ בנו של בעל שלחן הטהור ועל ידו השווה לנוסחאות שזכר הוא מבית קאמארנא ושמח לראות שכיוון יפה (אמנם בסידור היכל הברכה שהוציא בנו של רח"י ניתן לראות שיש הבדלים שונים בין הנוסחאות ואכמ"ל).
גם אדמו"רי קאמרנא דהאידנא זצ"ל ושליט"א שכולם צאצאי האדמו"ר רח"י מביאים את שלה"ט ומסתמכים עליו (לא יודע אם להלכה אבל כמקור לד"ק של האדמו"ר) ושמעתי שאף מי מבני האדמו"ר שליט"א כתב עליו ספר.

ב. לא הבנתי, אם נפתלי בן מנחם סבור שרק את המגילת סתרים התכוון המחבר לא להדפיס אז למה הוא הדפיס אותה (וזה לפני שיצא שלה"ט לאור).

ג.לפי מה שזכור לי, מה שמספר רא"א זיס בהקדמתו לשלה"ט הוא שהאדמו"ר רבי ברוך הי"ד לא רק מסר לו את כתב היד של השולחן הטהור אלא אף אמר לו בפירוש שהוא יינצל ושהוא ידפיס את כתב היד (אולי אמר שיינצל בזכות הכת"י ואיני זוכר).
נמצא שעם ההתנגדות של נכד המחבר להדפסה היתה הוראה של נכד אחר של המחבר כן להדפיסו. יתכן שהאדמו"ר רבי ברוך חשש שהשושלת תיפסק באותן שנים ורצה להדפיס את השלה"ט למזכרת אל זו השערה פרטית שלי).

[פולסברג]

האם ידוע שום תגובה מגדולי דורו (או דורות שלאחריו) על דבריו בענין גודל חשיבות האריז״ל? מהמבוא לשלחן הטהור:

עי' באשכול על ספר תורה שבעל פה של הגאון ר''י ענבל, ותמצא נחת...