היכרות יש לי עם כמה דמויות ידועות בציבור, אנשים חברהמנים שיודעים פרק או שניים, גם בתורה אבל בעיקר ביחסי ציבור.
הציבור מתייחס אליהם כאל אנשים גדולים, כאל 'מאן דאמרי', וכך הם משיבים להמון. מנפקים אמירות והוראות לשעות מסוימות ולשעות כלליות, מפרנסים צלמים ואישי תקשורת ועסוקים עם הקהל ההולך וגובר.
אינני בטוח שהם אנשים רשעים, יש להם יראת שמים בסיסית ובודאי לא יצאו מכלל 'עמיתך'.
מה כן –
אני מוסר שיעור בעיר פלונית, בעל תשובה מזדעק שהרב שמלה ממשרקה אמר שאסור כך וכך. הוא מתבצר שעליי לחזור בי מדבריי, כי הרב הזה אמר כך. מה אגיד לו, שאני הוא זה שמכתיב לרב שלו את מה שידרוש בכל שבוע?
המוני אדם, ולא מעט גם תלמידי חכמים ואנשי צורה, מאמינים בכל לבם באותם ידוענים. מתפעלים מלבושם ההדור וגינוניהם המוכמסים.
במקרים מסוימים אני יודע שזו פיקציה. הם הרבה פחות מאברכים ממוצעים. במקרים קיצוניים יש גם ריקים ופוחזים, עסוקים בבליסה ובתחמנות.
כמובן, בהסתייגות מצדיקי אמת שמנהיגים עדות וקהילות כשרות וישרות.
אנסח את השאלה בזהירות:
האם יש כאן איסור לשון הרע לחדד לציבור שאין כאן תנא אלוקי, ולכל היותר מדובר באברך כריזמטי?