יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

[לבי במערב]

אני מניח שהחב"דניק אותו הזכרתי בסיפור על הרב זילברמן היה חריג.

'כמדומני' שכוונת הרב 'דרומי' כלפי דו־שיח החרשים שהתנהל לעיל, ולא על הודעת מר והשמועה שבה.

[דרומי]

כמו שהזכירו כאן חב"ד הוא לא מפלגה ואין קודים ברורים למי אפשר לקרוא 'חב"דניק'. בגדול חב"ד (וגם ברסלב) פתוחים לקבל את כולם, בין השאר נכנסים גם יהודים בעלי רמת משכל נמוכה שמדברים שטויות.

כמובן שאת הנידון בסיפור איני מכיר ואיני יודע במה האמין ומה אמר.

בכל מקרה, דבריי נסובו על הרוח הכללית של האשכול ולא התייחסתי להודעתך הספציפית דוקא.

[איש_ספר]

אני לא כ"כ יודע מה ר' ירוחם התכוון בענין המפלגה, אבל יש דברים בגו. כאשר אדם מתחבר עם קבוצה, בנוהג שבעולם הוא מקבל על עצמו "סט" של הנהגות טובות, ולצד זה באופן טבעי ומתבקש, בכדי לא להצטייר כחריג ולמעלה בכך, הוא מתאים את עצמו שלא לנהוג במה שאינו נהוג באותה קבוצה. וכיון שחב"ד היא הנושא כן נמשול בהם, אע"פ שאפשר לצייר את זה במקומות אחרים כמובן.

משל, אדם המחליט שדרך חב"ד בלימוד החסידות, בדרכי העבודה ובעבודת התפילה היא דרך הנכונה, אבל לצד זה הוא רוצה למשל ללבוש תכלת, להגיד תיקון חצות, ללמוד כתבי רמח"ל, לישון בסוכה, לאכול סעודה שלישית, ואולי אפילו להתפלל בנוסח תימני בלדי. איך יביטו בחב"ד על אדם כזה? הרי לתמהוני אם לא יותר ייחשב, ואם אותו חסיד יחליט למשל, שבאמת אדמו"ר מהר"ש היה בדרגה נמוכה יותר מאחיו ובן אחיו מקאפוסט האם יסולח לו?

אע"פ שבאמת בכל הדברים המנויים לעיל, מי יותר מי פחות, הם לא דרך חב"ד בעצמה, אלא פרטים ופרטי פרטים או פחות מזה (ונא אל תסיטו את הדין לאיזה פרט מן הפרטים שהזכרתי בטענה שהוא כלל ולא פרט, אם טעיתי באחד מהם, דלגו לפרט הבא...). אבל הציפייה המובנת מאליה שאם הצטרפת ל"מועדון", קבל על עצמך את כל הכללים כולם ואמץ את מדרג התארים והקדושות, מבלי יכולת ומבלי רשות לעשות הבחנה מה עיקר ומה טפל ומה אולי החוג הזה אינו מושלם בו (וכי יש אדם או חוג מושלמים?) ויש לדורשו ממקום אחר. באיזה שהוא מקום יש בזה אמירה של הסרת אחריות. כלומר לא עליך המלאכה לחתור אחרי הטוב והשלם באשר הוא, מטרתך היא אך ורק להשתלם בסט הערכים הספציפיים שאותו חוג (נכון להיום) הניח כערכי יסוד ולא זולת.

[מקדש מלך]

איש אינו מתווכח על העובדה שאין דבר מושלם בעולם.
השאלה רק מה השקלול. כלומר האם אותו יהודי היה נראה טוב יותר אם לא היה מאמץ קהילה ספציפית (בענינים מסגנון קצת שונה מאשר נוסח בלדי וכתבי רמח"ל: למשל, קביעת עיתים לתורה, הידור במצוות, חברה טובה, ניתוק מטכנולוגיה ותרבות המערב בכלל, על כל הכרוך והמשתמע מכך, ושאר ענינים כיוצ"ב).

וכמובן, מה מביא אדם לחשוב שהנושא הזה הוא לא פחות מאשר "אבי אבות הטומאה"?
מילא אם יש למישהו טענות ספציפיות על חב"ד למשל, או על כל חוג אחר, אבל לטעון שעצם הקיום של כל מסגרת שהיא הוא לא פחות מאשר "מקור כל חוליי הדור"(?!?).

ונקודה נוספת. איני חושב שחסידי אשכנז היו קבוצה פלורוליסטית. להיפך, במקום שלהם הכירו רק את סגנון עבודת ה' שלהם. ומאידך רבי אברהם בן הרמב"ם הכיר את תנועת החסידים שהיתה בארצות המוסלמיות, ולא משהו אחר. וכן הלאה. בכל ארץ עבדו את ה' בסגנון מיוחד, שעוצב על פי שילוב של גורמים.

קיבוץ הגלויות ושפע החומר הכתוב יצר בלבול של ממש וחוסר מיקוד. כך שבהחלט יתכן שלאדם הבינוני אין ברירה אלא לבחור דרך אחת ולהוריד מעצמו את הבלבול הזה. מאידך, עצם המפגש בין התרבויות נותן לקבוצה מימד של אגו, ואי אפשר להשוות את זה לצמצום של העבר.
כאמור, בהחלט פתח לדיון פורה. המוזר כאן הוא השאלה הנ"ל.

[איש_ספר]

כמו תמיד דברי טעם. יש"כ. באמת ראוי לדיון מעמיק.

אני לא בקי במנטליות התרבותית של חסידי אשכנז או מצרים, וברור שאין לצפות לא היום ובודאי שלא בזמן ההוא שאדם יטע אהלו בארבע כנפות הארץ. אני מתכוון בעיקר לסוג של גאווה מפלגתית/קבוצתית שאנשים לא בושים בה אע"פ שהיא חלולה לגמרי. למשל, סיפר לי פעם יהודי ירא"ש, שיש לו עסק עם בעת"ש. ששאל אותו אחד מהם, האם הוא אומר תיקון חצות (סליחה שאני חוזר על אותם דוגמאות וח"ו שיישמע מכך שאני מקפיד לומר בכל יום...) הלה השיב לו, שאינו אומר משום שאביו לא אמר, ואם אביו לא אמר אז אין שום סיבה שהוא יגיד. אותי זה הקפיץ מאד. נכח שם חמיו של אותו יהודי. זקן ותיק וחסיד, גם הוא הצדיק דברי חתנו. ושניהם היו מלאי סיפוק עצמי משימור המסורת בטהרתה. אין לי אפילו לא מעט כבוד לצמצום המוחין הזה שעטוף באיזה מין גאוות יחידה נבובה. (אגב בשלמת חיים משיב הגריח"ז שגם מי שאביו אינו אומר, שיש לו לומר...).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כמו תמיד דברי טעם. יש"כ. באמת ראוי לדיון מעמיק.

אני לא בקי במנטליות התרבותית של חסידי אשכנז או מצרים, וברור שאין לצפות לא היום ובודאי שלא בזמן ההוא שאדם יטע אהלו בארבע כנפות הארץ. אני מתכוון בעיקר לסוג של גאווה מפלגתית/קבוצתית שאנשים לא בושים בה אע"פ שהיא חלולה לגמרי. למשל, סיפר לי פעם יהודי ירא"ש, שיש לו עסק עם בעת"ש. ששאל אותו אחד מהם, האם הוא אומר תיקון חצות (סליחה שאני חוזר על אותם דוגמאות וח"ו שיישמע מכך שאני מקפיד לומר בכל יום...) הלה השיב לו, שאינו אומר משום שאביו לא אמר, ואם אביו לא אמר אז אין שום סיבה שהוא יגיד. אותי זה הקפיץ מאד. נכח שם חמיו של אותו יהודי. זקן ותיק וחסיד, גם הוא הצדיק דברי חתנו. ושניהם היו מלאי סיפוק עצמי משימור המסורת בטהרתה. אין לי אפילו לא מעט כבוד לצמצום המוחין הזה שעטוף באיזה מין גאוות יחידה נבובה. (אגב בשלמת חיים משיב הגריח"ז שגם מי שאביו אינו אומר, שיש לו לומר...).

לשאר המגיבים היה משל תיקון חצות משל טוב, אבל לא למר. הרי סבך עמל קשות להחזיר ענין תיקון חצות ליושנה.

עכ"פ, קצת משעשע שמאשימים את ה'ליטאים' על שאלתו של אלמוני אחד בשכונת הרב זילברמן (!), ולא מרשים לאחרים להשאים את חב"ד בדברי התמהוני ההוא.

מפלגה יכולה להציב גבולות בענייני מצוות ועבודת ה', ויש שחושבים שזה הפן החיובי של המפלגתיות. אמנם בחב"ד יש את החסרונות ללא המעלות. ההגבלות והמסגרת אינם מחייבות בענייני עבודה, כי הם מקבלים את כולם. אמנם האמונות הטפלות והשחתת המדות הנובעות מהמפלגתיות, לא תיקנו.
אכן, לברסלב א"א לקרות מפלגה. למרות שיש פלוגות בברסלב המנסים לעשות ממנה מפלגה. שם אין לא את המעלות ולא את החסרונות.

[יושב הארץ]

בכל הדורות זה מה ששמר על האדישקייט, המנהגים הקטנים האלו, כן לומר את הפיוט הזה במעריב של פסח או לא לומר, כן ויצמח לא ויצמח, כן תיקון חצות וכו', ועוד אלפי דוגמאות, אלא שברוב הדורות זה היה "מנהג המקום", וכעת מחמת הרבה סיבות זה "מנהג המפלגה".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מענין מאד עד היכן השקר מגיע.

בציבור הליטאי ובחינוכה, אין שום רמז רמיזא לענייני התנגדות לחסידות. תסתכל בשיחות מוסר של גדולי המשגיחים ובעלי המוסר, ולא תמצא שום מילה נגד החסידים ודרכם, רק התעוררות להתנהג כדרכינו. אין בספרי הסיפורים שלנו, ובפרט אלו הנדפסים לאחרונה, שום רמז לדעות גדולי ישראל נגד החסידות, כל מה שיודעים הוא מפה לאוזן.

אין לנו יום אחד בשנה הקבוע לחג הנצחנות וקול תרועת מצהלות ה'קטנתי מכל החסדים'. אין אנו מתפארים ומתגאים מתוך התוועדות חברים על ה'לבלתי רום לבבו מאחיו' של החג אשר בדו מלבם לזכור את אלו שמצוה לשנאותם ולהזכירו גנותם מדור לדור. הכל נשכח מאצלנו כליל.

אין לנו ספרי סיפורים על גיבורינו המכריזים 'אני חסיד? א"א להגיד כך. אבל לפחות שאינני מתנגד'. אין מספרים לילדים ש'רק אלו שדבקו בדרכינו שרדו את נסיון פלוני או אלמוני', למרות שהדבר מופרך במציאות למי שמסתכל בעינים פתוחות. אין שום מסר של 'אשרינו שמתנגדים אנחנו', הכל הולך על מי מנוחות.

מקום אחד יש, בפנות האינטרנט הנקרא פורום אוצה"ח, ושם יש יחידים שמדברים קצת על הענין, שואלים עניינית ומנסים לדון בהסוגיא.

ומזה הגיעו כת ה'אהבת ישראל' לדמות את הליטאים ל'היטלר', את ספריהם על דורותיהם ל'ספרי מינות'.

ועוד יכריזו שאינם מפלגה!

[עזריאל ברגר]

הצחקתני היטב...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הצחקתני היטב...

זה חלקי מכל עמלי. אבי מ'לאכט.............

[זאינץ]

אותה מפלגתיות בדיוק אין לנו את 'הגדול' ואת 'הדעת תורה' ונסיון אפוטרופוסות על התורה ויתרון הגר"א על כל גדולי ישראל שקדמוהו לומר שאני מתלמידיו ההולכים בדרכו ובשיטתו, צא וראה ממכתב החזו"א הידוע על כך המייחס את הגר"א והמשנ"ב עם משה רבינו ע"ה והראשונים בשורה אחת ואח"כ תדבר מה היא תוצאות המפלגתיות אצל החסידים[לא במטרה בכלל להמעיט את ערכם וגדולתם ח''ו].

[הרואה]

אותה מפלגתיות בדיוק אין לנו את 'הגדול' ואת 'הדעת תורה' ונסיון אפוטרופוסות על התורה ויתרון הגר"א על כל גדולי ישראל שקדמוהו לומר שאני מתלמידיו ההולכים בדרכו ובשיטתו, צא וראה ממכתב החזו"א הידוע על כך המייחס את הגר"א והמשנ"ב עם משה רבינו ע"ה והראשונים בשורה אחת ואח"כ תדבר מה היא תוצאות המפלגתיות אצל החסידים[לא במטרה בכלל להמעיט את ערכם וגדולתם ח''ו].

הגועל נפש פה ממשיך, החזו"א הוא תוצאה של הנזקים המפלגתיים הליטאים תומכי הנאצים, הבנתי. מעניין מה השלב הבא.

[זאינץ]

לא כתבתי אלא כדי להראות שלא רק אצל החסידים נמצאת בעיית המפלגתיות[בהנחה שכן הוא לחלוטין].

[סגי נהור]

בציבור הליטאי ובחינוכה...

אינני יודע מה בחינוך הליטאי ומה בחינוך החסידי. מה שאני יודע הוא שכבודו סובל מאובססיה חמורה, שמביאה אותו להפיץ בפורום זה ללא הרף, ובכל אשכול אפשרי, הודעות מלאות בזעם קדוש ובשנאה מפעפעת, שפתרונם המלא יימצא לדעתי רק על ספת הפסיכולוג.
ולא פעם ולא פעמיים נאלצה הנהלת הפורום לצנזר ולמחוק הודעות שכתב כבודו.
ולענ"ד לא יירגע ולא ישקוט הפורום הזה אלא כאשר תזכה ההנהלה את כבודו בגמר חסימה טובה.

דרך אגב, הכותב ישראליק, כידוע לכל באי שער הפורום הזה, שייך לחוג אחר מזה שאתה נטפל אליו בשצף קצף. אבל מה לי לדקדק בקטנות כאשר העיקר הוא האמור לעיל. ובזה אחתום.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

תתברך בכל מילי דמיטב, מתוך הרחבת הדעת ובריות גופא ונהורא מעליא.

[הרואה]

לא כתבתי אלא כדי להראות שלא רק אצל החסידים נמצאת בעיית המפלגתיות[בהנחה שכן הוא לחלוטין].

החזו"א ועוד רבים מגדולי החכמים באמת סברו שהגר"א היה כאחד מהראשונים אם לא יותר. זכותך לחלוק (ואם כן אתה טועה).
אבל לומר על גדולי החכמים שחשבו כך בגלל החינוך המפלגתי שקיבלו זה ביזוי ת"ח, שמסתמא מקורו במפלגתיות שאתה חונכת עליה.
בלי קשר אני גם חושב שיש גם לליטאים בעיות של מפלגתיות.

[זאינץ]

לא כתבתי אלא כדי להראות שלא רק אצל החסידים נמצאת בעיית המפלגתיות[בהנחה שכן הוא לחלוטין].

החזו"א ועוד רבים מגדולי החכמים באמת סברו שהגר"א היה כאחד מהראשונים אם לא יותר. זכותך לחלוק (ואם כן אתה טועה).
אבל לומר על גדולי החכמים שחשבו כך בגלל החינוך המפלגתי שקיבלו זה ביזוי ת"ח, שמסתמא מקורו במפלגתיות שאתה חונכת עליה.
בלי קשר אני גם חושב שיש גם לליטאים בעיות של מפלגתיות.

זה היה דוגמא איך שהתורה חייבת לעבור דרך הליטאים וזה הבעיא.

[עתניאל בן קנז]

הרב ישראליק במחילה רבה, שאלה מן הצד, הספרים של מוהרא"ש (וצוואתו הקדושה) כולל האיחולים הנלבבים לשונאיו ומתנגדיו (רבנים ות"ח). זה בשפת רוה"ק של תלמידי הבעש"ט זצ"ל...?

כבר הערתי פעם למעכ"ת,
אם יש לך חשבון עם 'מוהרא"ש', [ובהחלט יתכן שבצדק רב, אני לא נכנס לענין], אנא תביע את דעתך החשובה באשכול העוסק בו.
מנהגך 'לבוא בחשבון', עם מישהו שכתב שלא לרוחך, ולשפוך עליו את עוונותיו/אבותיו/ורבותיו, רק בשביל שמצאת מקום לנגח אותו. מעורר סלידה.

יהודי התקומם בכאב לב, על 'הוה אמינא' שלא להציל חסיד חב"ד מסוים ממות, רק בגלל השקפותיו.
הוא נסחף בתגובתו.

יש לך משהו עניני להוסיף לדיון לכאן ולכאן, לחיי.
אבל למען ה' מה המקום לרדת עליו אישית, ולתקוף את מעשה רבו, שאינו שייך לדיון הזה כלל וכלל?

[זאינץ]

הרב ישראליק במחילה רבה, שאלה מן הצד, הספרים של מוהרא"ש (וצוואתו הקדושה) כולל האיחולים הנלבבים לשונאיו ומתנגדיו (רבנים ות"ח). זה בשפת רוה"ק של תלמידי הבעש"ט זצ"ל...?

כבר הערתי פעם למעכ"ת,
אם יש לך חשבון עם 'מוהרא"ש', [ובהחלט יתכן שבצדק רב, אני לא נכנס לענין], אנא תביע את דעתך החשובה באשכול העוסק בו.
מנהגך 'לבוא בחשבון', עם מישהו שכתב שלא לרוחך, ולשפוך עליו את עוונותיו/אבותיו/ורבותיו, רק בשביל שמצאת מקום לנגח אותו. מעורר סלידה.

יהודי התקומם בכאב לב, על 'הוה אמינא' שלא להציל חסיד חב"ד מסוים ממות, רק בגלל השקפותיו.
הוא נסחף בתגובתו.

יש לך משהו עניני להוסיף לדיון לכאן ולכאן, לחיי.
אבל למען ה' מה המקום לרדת עליו אישית, ולתקוף את מעשה רבו, שאינו שייך לדיון הזה כלל וכלל?

כל אחד נאבק למען 'המפלגתיות' שלו כך היא דרכו של עולם.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אף אחד לא הגין בעד השאלה המטופשת שלא להציל חב"דניק ממות

כאשר קרתה הפיגוע במומבאיי, הפליגו כמה פטפטפנים בגודל מעלת האחדות, שכולנו כואבים את כאבה של חב"ד. אז דרש דרש מו"ר מוואודרידזש שליט"א ובתוך הדברים התבטא בכאב ע"ז, "מה חשבתם? שמחמת החילוקי דעות רוצים לרצוח אותם?! איזה הו"א היה בזה בכלל?"
אם היה מטורף אחד, ומקום הוי סימן, שחשב כן, אין זה נוגע לכלל הציבור. אמנם הטענה של הר"י הוא די משעשע ומבטא את האמת בפרצוף, אבל קיים 'ענה כסיל כאולתו'.

[צופה_ומביט]

אף אחד לא הגין בעד השאלה המטופשת שלא להציל חב"דניק ממות

כאשר קרתה הפיגוע במומבאיי, הפליגו כמה פטפטפנים בגודל מעלת האחדות, שכולנו כואבים את כאבה של חב"ד. אז דרש דרש מו"ר מוואודרידזש שליט"א ובתוך הדברים התבטא בכאב ע"ז, "מה חשבתם? שמחמת החילוקי דעות רוצים לרצוח אותם?! איזה הו"א היה בזה בכלל?"
אם היה מטורף אחד, ומקום הוי סימן, שחשב כן, אין זה נוגע לכלל הציבור. אמנם הטענה של הר"י הוא די משעשע ומבטא את האמת בפרצוף, אבל קיים 'ענה כסיל כאולתו'.

לא הבנתי. אז כל האשכול הזה שזועק וטוען ומוכיח ומתווכח וכו' שיש יהודים [שומרי תו"מ ו]עובדי עבודה זרה הוא סתם "אבי מ'לאכט" ותו לא?
מעיקרא לא טענה רצינית שעומדים מאחוריה?
אז על מה כל הרעש, סתם לעורר מהומה?

כי אם הטענה רצינית ועומדים מאחוריה אז זה מה שכותב הרמב"ם בפיה"מ בהקדמה לפרק חלק לאחר י"ג היסודות/העיקרים:

וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם – הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע – הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".

אז אפשר להתחיל [לשיטת הפוסלים] לדון על תינוק שנשבה ועל אנוס לפי דעתו וכיו"ב, אבל סתם כך להגדיר את זה [אף לשיטתם] "חילוקי דעות" ותו לא וממילא להתפלא "לרצוח אותם?? מה ההו"א בכלל??" - מראה למפרע שאף אחד מהטוענים כאן נגד לא באמת חושב שמדובר בעבודה זרה.

[וא"כ במקום לשאול ולבקש מאחרים שיסבירו לו מה בין זה לעבודה זרה - שיסביר לעצמו את החילוק שיש לו עצמו בזה, וחסל].

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני לא יודע מה התירוץ, אבל ככה זה. לא רוצים לראות יהודים נהרגים.

ואין זה נוגע לחסידים ומתנגדים. אני לא מכיר אחד שנהנה כאשר חילוניים, ואפילו שונאי דת ומצוות, נהרגים באכזריות ע"י טרוריסטים. אולי במקרה חריג, כאשר עומדים באמצע מערכה כבידה, אולי יש שישכחו את האמת. אבל בדרך כלל אין זה דרך בני אברהם יצחק ויעקב.

[פרנקל תאומים]

שמעתי שבשכנותו של הרב י"ש זילברמן היה גר חב"דניק מבוגר שהיה נוהג לומר שהרבי הוא 'עצמות ומהות ממש'.
שבת אחת נפל אותו יהודי והיה צריך להזעיק לו סיוע.
שאלו ילדיו או נכדיו של הרב זילברמן האם מותר לחלל עליו את השבת.
אמר הרב זילברמן, שכל עוד הוא מוסיף את המילה 'ממש' אות הוא שאינו מאמין שאכן כך הוא, כשם ש'גוי גמור' אומרים רק על יהודי, ו'חמץ גמור' על מצות מכונה..

בכזו אהבת ישראל היטלר לא צריך להתבייש במה שעשה

עוד יקום דור אחד ליטאים שלא יבינו מה הי' רע שהיטלר הרג החסידים... הוא ניקה את העולם מעבודה זרה

חוק גאדווין בתפארתו

ב"ה איני מתמחה בשפת האוניברסיטה ושאר חכמות הגוים, ואיני יודע מה זה חוק גאדווין.

אבל שפה כזו, שאם אחד לא סובר או חושב כמוך הוא חייב מיתה, זה נשמע רק אצל הליטאים הקרים.

צא ולמד מכל גדולי ישראל הקנאים והאדוקים מדור הקודם, לדוגמא, הרה"ק מסאטמאר זצ"ל, האם הי' לו הו"א או לתלמידיו לדבר בשפה כזו, אם לחלל שבת בספק פיקוח נפש על ציוני?! הישמע שפה רצחנית כזו?!

אני מתחיל להבין למה היו חסידים שהרחיקו מללמוד ספרים שלא כתבו בעלי רוח הקודש, תלמידי הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, כדי שלא ידברו כשפת הליטאים באשכול זו.

על רוב דבריך מיותר להתייחס. הדברים מדברים בעד עצמם. והוא רחום יכפר עוון.
אמנם אני בהחלט דן אותך לכף זכות היות שאתה חש מותקף מאשכול זה. ובא לכלל כעס בא לכלל וכו'.


דווקא על הסיפא אני רוצה להתעכב:
מה גורם לדמיונות המצחיקים האלה על "בעלי רוח הקודש"?
למה אתה חושב ש''תלמידי הבעל שם טוב'' (לרבות גם האדמורים של הדורות האחרונים? ודורינו אנו?) היו יותר ''בעלי רוח הקודש" מאשר גדולי דורותיהם שלא נמנו על החסידים?

אין לי מושג למי היה או למי יש רוח הקודש, ותאמין לי שגם לך אין שום מושג. אבל המפתח של החלוקה בין "תלמידי הבעל שם טוב'' ובין אלו שלא, הוא מפתח מגוחך מחד גיסא ועצוב מאידך גיסא.
ולכשתמצי לומר-הפוך בה והפוך בה דכולה בה. ומכאן יתד ופינה להבין הרבה תופעות (שרק בחלק קטן מהן עוסק אשכול זה).
איך כתבו כאן? יצה''ר של ע''ז לא בטל לגמרי, נשאר ממנו אביזרייהו מסוכן מאד הנקרא: "פולחן אישיות" (וכולנו צריכים להיזהר ממנו).

[ישראליק]

שמעתי שבשכנותו של הרב י"ש זילברמן היה גר חב"דניק מבוגר שהיה נוהג לומר שהרבי הוא 'עצמות ומהות ממש'.
שבת אחת נפל אותו יהודי והיה צריך להזעיק לו סיוע.
שאלו ילדיו או נכדיו של הרב זילברמן האם מותר לחלל עליו את השבת.
אמר הרב זילברמן, שכל עוד הוא מוסיף את המילה 'ממש' אות הוא שאינו מאמין שאכן כך הוא, כשם ש'גוי גמור' אומרים רק על יהודי, ו'חמץ גמור' על מצות מכונה..

בכזו אהבת ישראל היטלר לא צריך להתבייש במה שעשה

עוד יקום דור אחד ליטאים שלא יבינו מה הי' רע שהיטלר הרג החסידים... הוא ניקה את העולם מעבודה זרה

חוק גאדווין בתפארתו

ב"ה איני מתמחה בשפת האוניברסיטה ושאר חכמות הגוים, ואיני יודע מה זה חוק גאדווין.

אבל שפה כזו, שאם אחד לא סובר או חושב כמוך הוא חייב מיתה, זה נשמע רק אצל הליטאים הקרים.

צא ולמד מכל גדולי ישראל הקנאים והאדוקים מדור הקודם, לדוגמא, הרה"ק מסאטמאר זצ"ל, האם הי' לו הו"א או לתלמידיו לדבר בשפה כזו, אם לחלל שבת בספק פיקוח נפש על ציוני?! הישמע שפה רצחנית כזו?!

אני מתחיל להבין למה היו חסידים שהרחיקו מללמוד ספרים שלא כתבו בעלי רוח הקודש, תלמידי הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, כדי שלא ידברו כשפת הליטאים באשכול זו.

על רוב דבריך מיותר להתייחס. הדברים מדברים בעד עצמם. והוא רחום יכפר עוון.
אמנם אני בהחלט דן אותך לכף זכות היות שאתה חש מותקף מאשכול זה. ובא לכלל כעס בא לכלל וכו'.


דווקא על הסיפא אני רוצה להתעכב:
מה גורם לדמיונות המצחיקים האלה על "בעלי רוח הקודש"?
למה אתה חושב ש''תלמידי הבעל שם טוב'' (לרבות גם האדמורים של הדורות האחרונים? ודורינו אנו?) היו יותר ''בעלי רוח הקודש" מאשר גדולי דורותיהם שלא נמנו על החסידים?

אין לי מושג למי היה או למי יש רוח הקודש, ותאמין לי שגם לך אין שום מושג. אבל המפתח של החלוקה בין "תלמידי הבעל שם טוב'' ובין אלו שלא, הוא מפתח מגוחך מחד גיסא ועצוב מאידך גיסא.
ולכשתמצי לומר-הפוך בה והפוך בה דכולה בה. ומכאן יתד ופינה להבין הרבה תופעות (שרק בחלק קטן מהן עוסק אשכול זה).
איך כתבו כאן? יצה''ר של ע''ז לא בטל לגמרי, נשאר ממנו אביזרייהו מסוכן מאד הנקרא: "פולחן אישיות" (וכולנו צריכים להיזהר ממנו).

באמת לא רציתי להגיב לך, אבל אני הייתי מתבייש לכתוב "דמיונות המצחיקים" על מושגים שכתבו צדיקים וקדושים, לדוגמא הרה"ק מקאמארנא זצ"ל, ושאר גדולי עולם.

רוח הקודש פה הכוונה, שכשיעמוד מהספר ירגיש אהבה לשני, ירגיש שרוצה להוסיף בלימוד התורה, ירגיש שרוצה להתפלל ביותר כוונה, ואכמ"ל.

אם כי חסיד ברסלב אני (ומפני שאני חסיד ברסלב) ב"ה כבר למדתי אין ספור ספרים מכל החוגים ומכל הדרכים, ורואים הבדל בין הספרים, ואכמ"ל

אחזור עו"פ על מה שכתבתי, חסיד סאטמאר וכדומה, לא יחשוב פעמיים כשבא להציל את מי שעל פי פסק רבו עבר ועובר על שלש חמורות, מה שאין כן נכדיו או בניו של הרב זילברמן חינכו, שכשיהודי שצריך עזרה צריכים מקודם לוודא אם הוא מסודר בשיטותיו, שומו שמיים!

לכל אחד יש את פולחן אישיות שלו, לאחד זה הפלאפון, לאחד זה מדיניות, ולאחד זה רבו שמביאו לחיי עולם הזה ועולם הבא

[פרנקל תאומים]

הרב ישראליק במחילה רבה, שאלה מן הצד, הספרים של מוהרא"ש (וצוואתו הקדושה) כולל האיחולים הנלבבים לשונאיו ומתנגדיו (רבנים ות"ח). זה בשפת רוה"ק של תלמידי הבעש"ט זצ"ל...?

כבר הערתי פעם למעכ"ת,
אם יש לך חשבון עם 'מוהרא"ש', [ובהחלט יתכן שבצדק רב, אני לא נכנס לענין], אנא תביע את דעתך החשובה באשכול העוסק בו.
מנהגך 'לבוא בחשבון', עם מישהו שכתב שלא לרוחך, ולשפוך עליו את עוונותיו/אבותיו/ורבותיו, רק בשביל שמצאת מקום לנגח אותו. מעורר סלידה.

יהודי התקומם בכאב לב, על 'הוה אמינא' שלא להציל חסיד חב"ד מסוים ממות, רק בגלל השקפותיו.
הוא נסחף בתגובתו.

יש לך משהו עניני להוסיף לדיון לכאן ולכאן, לחיי.
אבל למען ה' מה המקום לרדת עליו אישית, ולתקוף את מעשה רבו, שאינו שייך לדיון הזה כלל וכלל?

לא ברור מה אתה רוצה ומה הקשר לחשבון אישי עם מוהרא''ש.
הגיע לכאן כותב הנמנה כמדומני על חסידי מוהרא''ש ושפך מררתו על הליטאים האיומים, ולא התקררה דעתו עד שכרך את שמו של הגדול שבחלאות המין האנושי עליהם, ובאותה נשימה בא בטענות על ''השפה'' של הליטאים האיומים וטען שהם סבורים שמי שלא חושב כמותם חייב מיתה (??!!) ושזה נובע מזה שאת "ספרי הליטאים" (??) לא כתבו בעלי רוח הקודש משא''כ ספרי החסידים...

כך שהעובדה שהזכיר ר' אי''ס היתה בהחלט במקומה וטוב שנכתבה. הוא לא כתב אותה כדי לסנוט כ''א כדי למחות/להוכיח/להמחיש, בבחינת מעיקרא דדינא פירכא וממקום שבאת וטול קורה וכו'.


נ''ב:
רע עליי עד לזרא מעשה השקר המיתמם הזה על כביכול ''הוה אמינא שלא להציל חסיד חב"ד מסוים ממות, רק בגלל השקפותיו". משל לא הדגיש הכותב שדבריו קאי על אדם ספציפי שסבר מפורשות שהמנהיג שלו הוא עצומ''ה (ח''ו), ומשל לא ידוע לכולנו כי אסור לחלל שבת על עובדי ע''ז ואף על מחללי שבת בפרהסיא אם לא שנדון בהם מצד החזו''א של תינוקות שנשבו או מצד היבטים אחרים של דרכי שלום והמסתעף.
וזה בדיוק מה שרצה הרב עקביה להמחיש, שבמישור המעשי אפי' הקיצוניים שבנו (מסאטמער עד זילברמן וכיו''ב) יצילו את חייו של כל יהודי ויסתמכו בכך על כל הסבר או פלפול אפשרי. וכבר כתבתי את ההקבלה לגבי הצלת חילוניים, שיהיו הטעמים אשר יהיו, אנו מצילים בשבת גם חילוניים, עם כל הפקפוקים שמפקפקים המפקפקים בדבריו החדים של רבינו החזו''א זי''ע בעניין הגדרתם כתינוקות שנשבו. וד''ב.

[ישראליק]

ולא התקררה דעתו עד שכרך את שמו של הגדול שבחלאות המין האנושי עליהם

בעיני זה לא שונה מלומר על יהודים שחושבים אחרת ממך שהם עובדי עבודה זרה רח"ל, ועוד בגשפנקא דמלכא

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לא רק ספרים של הליטאים אסור ללמוד. גם הקצות והנתיבות הם בחרם זה, משום שהקנה מדה של ספר הוא 'מה מרגישים אחרי שלומדים ממנה'.
ומה עם החתם סופר? ומי עוד מדבר על ספרי יסוד בפנימיות התורה, כגון הלשם וכדו'? כולם נידונים כאחת, משום שהיה תמהוני אחד בעיר העתיקה ששאל שאלה תמהונית וזכה לאימרא חדה מאת הרב י"ש זילברמן לשמח אלקים ואנשים.

[הרואה]

מתקיים בכותל המערבי מידי ראש השנה מניין של מקצת מחסידיו השוטים של ישראל אודסר (המכונה בפיהם 'סבא'), בין היתר במקום ה' מלך ה' מלך וגו' אומרים סבא מלך סבא מלך וכו' עפ"ל.
בעיני ראיתי איך שלאחר תפילתם / תיפלתם ניגש אליהם מו"ר ר' אליהו זילברמן שליט"א ושאל אותם אם יש להם איפה לאכול סעודת חג, והזמין כמה מהם לאכול על שולחנו.

[פולסברג]

אבל שפה כזו, שאם אחד לא סובר או חושב כמוך הוא חייב מיתה, זה נשמע רק אצל הליטאים הקרים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=346802#p346802


ואסיים בדבריו של חכ''א באשכול ההוא -

עשרה קבין של קיצוניות נטל אשכול זה

[גביר]

אולי שייכים לכאן גם חרוזיו של רשב"ג בכתר מלכות שלו -

אַתָּה אֱ-לוֹהַּ – וְכָל­‑הַיְּצוּרִים עֲבָדֶיךָ וְעוֹבְדֶיךָ / וְלֹא יֶחְסַר כְּבוֹדֶךָ / בִּגְלַל עוֹבְדֵי בִלְעָדֶיךָ / כִּי כַוָּנַת כֻּלָם לְהַגִּיעַ עָדֶיךָ!

[איש_ספר]

תם הטקס. הקהל מתבקש לעמוד לשירת התקוה.