יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

[יוצא פוניבז']

רצו"ב קונטרס בענין,
עם הסכמות מרבנים חשובים שליט"א,
אשמח לשמוע דעת חו"ר אתרא קדישא הדין,

קונטרס ד' אחד ושמו אחד.pdf

(9.09 MiB) הורד 697 פעמים

וכן לענין מש"כ שם לענין עלונים שלהם, (ומה עם יין שלהם?)

לומד דבר תורה ממין.png (163.67 KiB) נצפה 8467 פעמים

[דרומי]

כתיבת קונטרס כזה תוך כדי התעלמות מוחלטת מעשרות ספרים וקונטרסים שכבר יצאו לאור בענין זה מעוררת גיחוך.

איני אומר שחייבת להיות בענין זה דיעה אחת, אבל אי אפשר להתעלם לגמרי מרוב חכמי הספרדים בדורות האחרונים וכן צדיקי החסידות וכו'.

בעיון חפוז נראה שמכל חכמי הקבלה האחרונים צוטט רק האור החיים בכמה ענינים, וכמדומני שהאור החיים בעצמו עלה למירון בהתרגשות מיוחדת כנגד מסקנת הקונטרס...

[אגב, גם ההסתמכות המופרזת על לשונות הרמב"ם בעניני אמונה יש בה מן התימה לאחר דברי הגר"א הידועים על הרמב"ם בענינים אלו]

[שבע]

קבלתי במייל:

החוברת הבאה תהיה כנראה נגד העבודה זרה הנוראה של כל אלו שמייחסים לשבת קודש כוח "להיטיב או להרע", קוראים לה "מלכה" ו"מטרוניתא" ומייחסים את כל האסונות והשריפות לכך שמחללים אותה ואת כל הברכות והישועות לאלו שמכבדים אותה ומקדימים להכניסה ולהדליק לה נרות וכו', כאילו היתה איזושהי ישות שיש לה כוחות בפני עצמה, ואם עוד היה ניתן לדון לכף זכות ולומר שהדברים באים מתוך הבנה שאין לה כוח מעצמה הרי שבא השיר המפורסם וחושף את כל מה שהיהודים האלו מנסים להסתיר ולצנזר: "לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה!", שומו שמיים, גיוואלד!

מתארגנים למחאה נגד עובדי עבודה זרה בפרהסיה אלו שבכל אתר ואתר ואין ספק שבזכות המחאה נגד עבודה זרה נזכה לכל הברכות והישועות כי מחאה זו היא מקור הברכה.

כמו כן מתארגנת קבוצה שתפקידה יהיה למחוק מכל ד' חלקי השולחן ערוך את המילה "כוח" (למשל: "כוח נותן" שבשפיכת מים על הידיים בנטילת ידיים, "כוחו" של הגוי בהלכות יין נסך, "כוחו" של המזיק בהלכות נזיקין וכו', שהרי זו עבודה זרה גמורה לייחס לנברא כוח, כמו כן יש למחוק כל הסוגיות ד"כוח כוחו" בהלכות נזיקין שלא די שמייחס לעצמו כוח אלא שעוד מייחס גם לתוצאות כוחו כוח וכדי ביזיון וקצף ואכמ"ל בקלקול הנורא הנצמח מכל לשונות אלו שחודרים לתת מודע ונשרשים שם וטועים ומטעים וכו').

[בברכה המשולשת]

כתיבת קונטרס כזה תוך כדי התעלמות מוחלטת מעשרות ספרים וקונטרסים שכבר יצאו לאור בענין זה מעוררת גיחוך.

איני אומר שחייבת להיות בענין זה דיעה אחת, אבל אי אפשר להתעלם לגמרי מרוב חכמי הספרדים בדורות האחרונים וכן צדיקי החסידות וכו'.

בעיון חפוז נראה שמכל חכמי הקבלה האחרונים צוטט רק האור החיים בכמה ענינים, וכמדומני שהאור החיים בעצמו עלה למירון בהתרגשות מיוחדת כנגד מסקנת הקונטרס...

[אגב, גם ההסתמכות המופרזת על לשונות הרמב"ם בעניני אמונה יש בה מן התימה לאחר דברי הגר"א הידועים על הרמב"ם בענינים אלו]

אחרי בקשת המחילה, לפי מה שראיתי (אחרי קריאת כל הקונטרס):
א. אין בקונטרס שלילה של ההגעה למירון, אלא יש בו שלילה של ייחוס כח כלשהו לרשב"י ע"ה עצמו.
ב. הלשונות שהובאו מרבינו הרמב"ם אינן נוגעות לדברי אדוננו הגר"א כלל, אלא הם דברים ברורים (ובמעט הדברים שבהם הרמב"ם מחמיר טפי, ראיתי שהובאו בהרחבה רבה דברי רבינו הרמב"ן)
ג. לא ראיתי חידוש גדול בקונטרס בעניינים הנ"ל. כל מי שלמד נפש החיים (שהובא בקונטרס בהרחבה) מכיר את הדברים היטב.

[שבע]

באותה חסידות
שאליה מכוונים בעיקר חציו של בעל הקונטרס
מאמינים בה' אחד - ככל ישראל עם קדוש
בלי שום דופי ושמצה חלילה

היו בה תמיד ועדיין שרויים בתוכה
תלמידי חכמים וצדיקים משכמם ומעלה
והדברים מפורסמים ואין צורך לפרטם

אכן, קוצים ודרדרים גדלו בשולי הכרם
ובעיקר בגלל איש הבליעל הנודע לשמצה
שמצא כאן כר נרחב להשריץ את צחנתו
מסיבות שונות ומשונות ואכמ"ל

גדולי חסידות זו עסקו במשך שנים רבות לכלות את הקוצים הללו מן הכרם
וחפץ ה' בידם הצליח להעביר את רעת האגגי ומחשבתו, אם כי עדיין נשארו מעט סירים סבוכים
שגם הם יכלו במהרה בימינו, כן יהי רצון

[זאינץ]

זה אינו מן החידוש וזו סתם בורות ושנאת ישראל לצאת נגד יהודים יראי שמים ושלמים "אם כן כל התפילות סובבות לתפילתן של צדיקים, ומתדבקות בתפילתן, והוא [-הצדיק] שאין מסך מבדיל בינו לבין השם, על ידי תפילתו גם תפילת אחרים עולה... ועל ידי תפילתם גם תפילת אחרים עולה"

— יערות דבש ח״א סוף דרוש ט,"כשיש צדיק אחד בדור השכינה עמו ובאמצעותו נוטלת שבח ותפילות כשרי ישראל ועבודתם על ידי הצדיק ההוא ראש הדגל"

— מדבר קדמות צ,ו,"ותפלתם ועבודתם על ידי הכשר ההוא ראש הדגל... ויהיו תפילותיהם של ישראל כולם עולות דרך הסולם הזה"

— אילימה עין כל תמר ה פרק יד ,"כי על הרוב אין תפלתו של האדם שלימה מצד הכוונה, אך נשלם חסרונה מחמת הצטרפות שלה עם תפילות הצדיקים שהם שלימות, והם מושכים תפילות החלשים, כמו ספינה של אש [-קיטור] שמושכת עמה ספינה פשוטה, ולכך זה שאין לו חפץ ורצון בחיבור ואחדות, אז מידה כנגד מידה תפילתו לא תהיה מצטרפת עם תפילות צדיקים השלמים, ונבדלת ונפרדת מהם, ואז יוכר חסרונה ואין בה כח לעלות"

— בניהו בן יהוידע ברכות ה ,"גם אמר לי [האריז"ל], כשהלכתי עמו לטבריא במערת רבי עקיבא, כי אמר לו רבי עקיבא שאזכור עשרה פעמים את רבי עקיבא זה אחר זה קודם כל תפילה מן השלושה תפילות ערב בוקר וצהרים ועל ידי זה יתעבר בי ויסייעני מאד"

— שער הגלגולים הקדמה לח,.

[ישראליק]

מעניין איך הכותב התיר לעצמו לעשות ישות מהישות

[יבנה]

https://www.kikar.co.il/399266.html

[מקדש מלך]

התחלתי לקרוא את הקונטרס. בעמוד הראשון ראיתי:

באותם ימים שאחרי אותו אירוע אצל ישות זו שמאמינים שהיא מיטיבה, התחיל לבי להתמלא שמחה עצומה שהגעתי לתובנה
עמוקה ואמיתית שרק ה' יכול לעזור לי ולהושיע אותי, ואני אפנה רק אליו. תחושה זאת עשתה לי כל-כך שמחה בלב, אולי היא
היתה השמחה הגדולה ביותר שהרגשתי בחיים.

כלומר, שהתובנה ששינתה את חייו, לפיה רק הקב"ה יכול לעזור לו, נולדה ונתנוצצה בקברו של הצדיק.
הרי שהוא אכן נושע אצל הצדיק ננמ"ח מוהר"נ ז"ל (זה שהוא אולי טועה בתורתו - לא קראתי את כל הקונטרס כדי לבדוק, מחול לו. והרב שמחל על כבודו וכו', העיקר שנתקרב לקב"ה בזכות השהייה בקבר הצדיק).

[שבע]

דברי הקונטרס
מגוחכים מצד עצמם

ולמרות שיסוד הדברים נכון
אך ההבנה השגויה כי עקב כך אין יותר מקום של הישענות על זכות וכוח הצדיקים הדבקים בקב"ה ושהקב"ה ויתר על כבודו ולא ויתר על כבודם (מדרש וכו'), וכל העולם ניזון בשבילם (גמרא) וכו' וכו' -
נובעת מבורות גמורה.

וכמו שמישהו יאמר
שאסור חלילה לדבר על כך ששמירת תורה ומצוות ובכללה ועיקרה ההישמרות מחטא עבודה זרה "מיטיבה או מריעה" כי בכך עושים אליל מהמושג של "שמירת תורה ומצוות" ומחליפים את "ה' אחד" ב"תורה ומצוות" שברור שדברים אלו הם דברי הבל.

ובמילה אחת:
כל המושג של "צדיק" זה שהוא זה שזוכה לתכלית השלימות של "שמירת התורה והמצוות" וממילא ע"י הדבקות בו נכללים גם הדבקים בקדושה זו וכמבואר בכל ספרי הקודש (וכמו בדברי הרמח"ל בדרך ה' שראתה החכמה העליונה שלא כולם זוכים אז תיקנה שהזוכים יזכו לאלו שאינם זוכים וכו').

[לכשיבקע]

וכבר הרגיש המחבר בהערות הנ”ל, ולכן ציין בעמוד הראשון של הספר: ’הקונטרס טעון גניזה‘.

[שבע]

בנוגע להמון העם
שלפעמים לא דק בלשונו
אם כי ביסודו מאמין בה' ובתורתו

יש להסמיך
את מאמר הגמרא (תענית כג, ב):

חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה

כי מצטריך עלמא למיטרא
הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה
ונקטי ליה בשיפולי גלימיה

ואמרו ליה: אבא אבא הב לן מיטרא

אמר לפני הקב''ה:
רבונו של עולם עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי מה ההצדקה לכל הלעג על הרב המחבר.
ניכר מדבריו שהוא בא מתוך יראת שמים לזכות את עם ישראל באמונה טהורה.
ועיקר תוכן דבריו כבר מבואר בדברי מרנא בנפה"ח.

[שבע]

הוצאת דיבה על רבבות ישראל קדושים
יראים ושלמים ת"ח וצדיקים
מאמינים בני מאמינים
בה' ובתורתו

[נוטר הכרמים]

הענין הוא שזה בודאי בדרך הפשט הכי טוב ופשוט להאמין כפשוטו שרק הקב"ה יכול לעזור לי ולא כל מיני בחינות של התקשרות ועיבורים,
כך שמעתי ממו"ר הגר"ש זצ"ל שלפי פשוטו ה'הריני מקשר' זו בעיה גדולה מאוד, וזה ממש מצמרר שתולים ומדפיסים את זה לכל כדבר מקובל ומבורר, ע"כ תוכן דבריו.

אם אדם מבחין בין הפשט לענינים הגבוהים זו ההתחלה לקבל בהירות והבנה במושגים.

בדיוק היום שמעתי על הרב מטבריה הגרא"ד זצוק"ל, כמה דבק היה באמונה התמימה והפשוטה, חתנו שת לבו לכך שהוא מוחה כף אל כף בהתפעלות ב'אשרי' בפסוקים האחרונים רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם שומר ד' את כל אוהביו, אח"כ גילה שזה רש"י מפורש בפרק אין עומדין דברכות (לא, א) שאלו הם דברי שבח ותנחומין ושמחה שעומדים מתוכם לתפילה.

כמה שמחה ותנחומין ישנם ב"את שועתם ישמע ויושיעם', הקב"ה שומע את משה וחצקל ובערל. לאו דווקא בזכות הצדיקים הטמונים פה או דרך ההתקשרות למאן דהו.
מי שמתעקש על איזה התקשרות, לפי הרבה פרשנים זה המהות של ברכת אבות "אלוקינו ואלוקי אבותינו", וכך שמעתי ממו"ר.

[שבע]

מאמרי חז"ל רבים סותרים הנחה פשטנית זו

והרי לשון רש"י ומצודות (תהלים טז):

לקדושים אשר בארץ המה.
בשביל הקדושים אשר המה קבורים בארץ אשר התהלכו לפניך באמת:

ואדירי כל חפצי בם.
הם האדירים אשר כל חפצי בם וכל צרכי נעשים בשבילם:

לקדושים.
הכנעי עוד להאנשים הקדושים אשר המה בארץ ולהאדירים ביראת ה' כי כל חפצי באה לי בזכותם:

ואטו כי רוכלא...

ולעצם הענין
האם הגר"ש היה סבור ששכניו חסידי ב. בשערי חסד היו אפיקורסים רח"ל
האם הגאון ר"צ שליט"א - שאצת אחריו להעניק לו את ספרך - הינו מין רח"ל
האם הצדיק רימ"ש שליט"א - מאיר עיני ישראל בדיבוריו הטהורים - עובד ע"ז רח"ל

זה הזוי לחלוטין!!!

[נוטר הכרמים]

אינני מבין למה לקחת את הדיון לשם,
הגר"ש העריץ והעריך את כל הת"ח ועובדי ד' שהכיר, מכל הסוגים והחוגים,
שכנים ושאינם, קרובים ורחוקים,
עם זאת היה קשה לו עם הורדת מושגים גבוהים ומורכבים להמון העם.
היה נוהג לחזור ולשנן את אמרתו הידועה של הח"ח,
נחלקו הראשונים בפירושה של תיבת 'ברוך', אבל אתה זה 'דו',
כמה נפלא הוא שכל יהודי באשר הוא פונה אל הקב"ה בפניה אישית ממש,
אתה!!

ועוד מהגרא"ד,
אמר ב'ואת שועתם ישמע' זה לא "כביכול". כפשוטו ממש.
מה יותר מתוק מזה?

[קו ירוק]

מאמרי חז"ל רבים סותרים הנחה פשטנית זו

והרי לשון רש"י ומצודות (תהלים טז):

לקדושים אשר בארץ המה.
בשביל הקדושים אשר המה קבורים בארץ אשר התהלכו לפניך באמת:

ואדירי כל חפצי בם.
הם האדירים אשר כל חפצי בם וכל צרכי נעשים בשבילם:

לקדושים.
הכנעי עוד להאנשים הקדושים אשר המה בארץ ולהאדירים ביראת ה' כי כל חפצי באה לי בזכותם:

ואטו כי רוכלא...

ולעצם הענין
האם הגר"ש היה סבור ששכניו חסידי ב. בשערי חסד היו אפיקורסים רח"ל
האם הגאון ר"צ שליט"א - שאצת אחריו להעניק לו את ספרך - הינו מין רח"ל
האם הצדיק רימ"ש שליט"א - מאיר עיני ישראל בדיבוריו הטהורים - עובד ע"ז רח"ל

זה הזוי לחלוטין!!!

הנושא רגיש, אבל אין ויכוח שמדובר בדבר שלא היה לעולמים בכלל ישראל, והדיוקים שהבאת מחז"ל אינם מתחילים. וההנחה הפשטנית היא ממשה מסיני. וזה פשוט.
ועל אודות זה היו התנגדויות עצומות. ואכ"מ.

[שבע]

נוטר יקר
את דבריך כתבת באשכול שדן רבבות לדורותיהם כעע"ז רח"ל
ואיזהו חכם המכיר את 'מקומו'

רבים שהתנגדו לאמירות חסידיות שונות
לא סברו שמדובר במינות חלילה
ולרגע לא 'הביטו אחרי משה'
אם כי נפרדה דרכם

זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו
וכבר אמרו חז"ל: עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן
ואין בין גיהנם לגן עדן אלא כחוט השערה...

[שבע]

אינני מבין למה לקחת את הדיון לשם,
הגר"ש העריץ והעריך את כל הת"ח ועובדי ד' שהכיר, מכל הסוגים והחוגים,
שכנים ושאינם, קרובים ורחוקים,
עם זאת היה קשה לו עם הורדת מושגים גבוהים ומורכבים להמון העם.
היה נוהג לחזור ולשנן את אמרתו הידועה של הח"ח,
נחלקו הראשונים בפירושה של תיבת 'ברוך', אבל אתה זה 'דו',
כמה נפלא הוא שכל יהודי באשר הוא פונה אל הקב"ה בפניה אישית ממש,
אתה!!

ועוד מהגרא"ד,
אמר ב'ואת שועתם ישמע' זה לא "כביכול". כפשוטו ממש.
מה יותר מתוק מזה?

אין עוד כמו אותם יהודים שפונים אל הקב"ה בפניה אישית ממש, אתה!!!
ולא רק בשלשת התפילות הקבועות,
כי אם עוד מוסיפים - על דרך חסידים ראשונים - שעה שלימה מדי יום ביומו!!!

האם אסור להם לחסות בצלו של צדיק נשגב
ולבקש מהקב"ה בזכותו ובזכות כל הצדיקים לדורותיהם

היכן מופיע המשפט:
כל הפורש ממך כפורש מן החיים?

ועוד אמירות שכאלה
בכל ספרי חז"ל וגדולי ישראל לדורותיהם

ואל קו ירוק
האם 'קראים' אנו

[קו ירוק]

אל תמשכני בלשוני. לא קראים ולא עובדי שיתוף!
וכל לשונות חז"ל שהביא מר אינם קושרים לענין כלל ועיקר, מיותר להסביר. ולפלא (או לא) שמר אינו מבחין בכך לבד.

[שבע]

אמירה מסוכנת אף היא
שגם אודותיה היתה התנגדות עצומה
התקבלה כהיום ברוב תפוצות ישראל באין פוצה פה
"לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה"

תורת הקבלה - גם היא מסוכנת מאד לאלו שאינם ראויים אליה
אף היא נתקלה בביקורת חריפה והתנגדות עזה בצורות שונות
ועם כל זאת מקובלת בקרב כל ישראל

ככה היה גם לחסידות על כל ענפיה
וכמדומה שקשה למצוא היום 'מתנגד' אמיתי בר דעת
שיאמץ את החרמות דאז וינהג על פיהן

מי לנו גדול בעולם הליטאי מהגר"ח - מאיר עיני ישראל בתורתו ויראתו
ועוד רבים וטובים שנהגו כבוד בגדולי החסידות וחסידיהם
על אף הבדלי השיטות החריפים, והדברים ידועים

גם דינה של אותה חסידות טהורה
לא שונה כלל וכלל

וגם רבים וטובים שהסתייגו מדרכה
לא חשדוה במינות חלילה

חוצפא יסגי
נשקו בר פן יאנף

[נוטר הכרמים]

נוטר יקר
את דבריך כתבת באשכול שדן רבבות לדורותיהם כעע"ז רח"ל
ואיזהו חכם המכיר את 'מקומו'

רבים שהתנגדו לאמירות חסידיות שונות
לא סברו שמדובר במינות חלילה
ולרגע לא 'הביטו אחרי משה'
אם כי נפרדה דרכם

זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו
וכבר אמרו חז"ל: עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן
ואין בין גיהנם לגן עדן אלא כחוט השערה...

כמובן שהאשכול אינו 'חבוט רמי' לצרפני למה שנאמר בקונטרס החתום,
אפילו לא בגדר 'שיטה אחרונה'
ואין לי שייכות למסריו.
כתבתי רק את המהלך הפשוט, שיש כאן רובדים,
ובדרך הפשט הפשוט אכן פונים רק לד' בלי מתווכים.
הוספתי לכך [תוך צינון החריפות מן הסגנון שבו נאמרו הדברים פי כמה ממה שנכתבו],
שלהגר"ש היתה ביקורת על מה שראה בבית הכנסת ברסלב שלט של 'הריני מקשר'.

שמעתי ממנו במשך השנים גם הערכה כלפי חסידי ברסלב,
ואין זה סתירה.
באיזו הזדמנות בשנים האחרונות (כשעברנו רדיפות ואכ"מ) אמר,
שהברסלבר'ס בירושלים עברו רדיפות עצומות לאורך השנים,
ושהיה רגיל על לשונם שמי שלא חוטף אבנים אות הוא כי אינו ברסלבער אמיתי.
המסר הוא ככל שאדם דבק יותר בעמדתו, נרדף יותר.

[שבע]

ביקורת על השלט שהוזכר
נשמעה גם מפי ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל בשם רבותיו
ועוד טענות קשות היו בפיו על סטיות של יחידים מן המקור הזך

כך שלא זו הנקודה

אפשר לבקר
אך לא לדון!

התבוננו נא,
האם כל אלה שאצים רצים ששים צוהלים אלי קרב
קיימו פעם דיון ראוי לשמו עם ת"ח מאותה חסידות?

נוטר יקר
האם הצדיק רימ"ש שליט"א שחביב עליכם מאד לאחרונה
או לחילופין הגאון ר"צ שליט"א הנודע בענוותו ויראתו
אין בפיהם מענה בהיר לכל הטענות והתואנות?!

האם בגלל כמה הבלים של עשבים שוטים
שגדולי החסידות הזו נלחמים בם בחירוף נפש
ועוסקים יום ולילה בביצור החומות וניכוש הקוצים
ידונו זרים דינם של רבבות ישראל מאמינים כמינים?

שקרא נסב פחתא
ותחפי להון בהתא

כורה שחת בה יפול
וצדיק ככפיר יבטח

[דורשי יחודך]

מה הבעיה לומר "הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים כו' ובפרט כו'.? אני פשוט לא מצליח להבין.
אני שואל בתמימות כי אני לא מספיק מכיר את העניין.
הלא לא אומרים שבאים ח"ו לעבוד את הצדיקים. אלא בבואם לעבוד את הקב"ה רוצים את הכח של אותו צדיק. מה הבעייתיות שבזה?
"בשם כל ישראל" אומרים לפני שעושים מצוה, מבאר לא אחר מרבינו הקצות בהקדמה לש"ש שהוא משום שכל ישראל בכללותו איש אחד - ולכאורה הכוונה שצריך להכליל את עצמו בפועל בתוך הישות הזאת של כלל ישראל. התקשרות בצדיק הוא הרחבה של המושג הזה - להכלל בשורשו כדי לעבוד משם את הקב"ה.
אולי יש דברים אחרים בעייתיים שאומרים או מאמינים, אני שואל ספציפית על "הריני מקשר": מה הבעיה בזה?

[יהושפט]

מה הבעיה לומר "הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים כו' ובפרט כו'.? אני פשוט לא מצליח להבין.
אני שואל בתמימות כי אני לא מספיק מכיר את העניין.
הלא לא אומרים שבאים ח"ו לעבוד את הצדיקים. אלא בבואם לעבוד את הקב"ה רוצים את הכח של אותו צדיק. מה הבעייתיות שבזה?
"בשם כל ישראל" אומרים לפני שעושים מצוה, מבאר לא אחר מרבינו הקצות בהקדמה לש"ש שהוא משום שכל ישראל בכללותו איש אחד - ולכאורה הכוונה שצריך להכליל את עצמו בפועל בתוך הישות הזאת של כלל ישראל. התקשרות בצדיק הוא הרחבה של המושג הזה - להכלל בשורשו כדי לעבוד משם את הקב"ה.
אולי יש דברים אחרים בעייתיים שאומרים או מאמינים, אני שואל ספציפית על "הריני מקשר": מה הבעיה בזה?

ארחות רבינו ח"ה עמ' קפח

ארחות רבינו.png (23.98 KiB) נצפה 7977 פעמים

ויעויי"ש עוד, ולא העתקתי מסיבות מובנות

[דורשי יחודך]

כן, ראיתי, מה אעשה שאני לא מבין.
מה הס"ד שהם מתכוונים שצריך שהסטיילפר יבא ויפרש שלא מתכוונים כפשוטו?
"ולא ח"ו שמתדבקין בו" - האם המילה "דביקות" היא הבעיה?
"ודבק באשתו" כתיב...
"ונפשו קשורה בפנשו" כתיב.
האריז"ל אמר לקבל מצות ואהבת לפני התפילה כדי שיעלו התפילות מכל ישראל, דהיינו שהוא "מקשר" את עצמו עם כל ישראל. יש בזה בעיה?
שוב פעם, אם הטענה היא שמתוך היכרות יודעים שיש להם כוונה אחרת לא טובה, מילא. אבל מה הבעייתיות במילים אלה כשלעצמם שנצרך לפרשן אחרת?

[קו ירוק]

אמירה מסוכנת אף היא
שגם אודותיה היתה התנגדות עצומה
התקבלה כהיום ברוב תפוצות ישראל באין פוצה פה
"לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה"

תורת הקבלה - גם היא מסוכנת מאד לאלו שאינם ראויים אליה
אף היא נתקלה בביקורת חריפה והתנגדות עזה בצורות שונות
ועם כל זאת מקובלת בקרב כל ישראל

ככה היה גם לחסידות על כל ענפיה
וכמדומה שקשה למצוא היום 'מתנגד' אמיתי בר דעת
שיאמץ את החרמות דאז וינהג על פיהן

מי לנו גדול בעולם הליטאי מהגר"ח - מאיר עיני ישראל בתורתו ויראתו
ועוד רבים וטובים שנהגו כבוד בגדולי החסידות וחסידיהם
על אף הבדלי השיטות החריפים, והדברים ידועים

גם דינה של אותה חסידות טהורה
לא שונה כלל וכלל

וגם רבים וטובים שהסתייגו מדרכה
לא חשדוה במינות חלילה

חוצפא יסגי
נשקו בר פן יאנף

אני מאוד מקצר במילים.
אמנם אינך יודע, ומובן מדוע, אך אל תשיח במה שאינך יודע.
רוב דבריך - רצון לבך.
אינני דן בקהילות וענפיהם, ולא אכנס לכך כלל וכלל. רק הבהרתי הנקודה.
חלק מאי ההתנגדות נבע מכך שאין למי להתנגד. גם החסידות שאליה התנגדו לרוב אינה קיימת עוד.

[שבע]

אל תצטעצע במלים
יישאל ברורות:

האם הסטייפלר סבר שיינם יין נסך?
האם הגריש"א הביט על שכנו הצדיק ר"ש שפירא כמין ואפיקורוס רח"ל?

[דורשי יחודך]

בנוסח השאילה שמציג הארחות רבינו מה ששאל למרן הקה"י מהנפש החיים, לענ"ד יש כאן טעות בהבנת הנקרא.
הנפש החיים לא כותב שאסור להתדבק לבחינת רוה"ק כו'. פשיטא שאין בזה שום איסור.
הא לך לשונו הקדוש (הדגשה משלי כמובן):
ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחינת רוח הקודש שבאיזה אדם נביא ובעל רוה"ק..."

מה פירוש "באיזה עבודה"? הכוונה שהוא עושה מעשה עבודה לבחינה ההיא, דהיינו או עבודה ממש (זביחה כו') או תפילה. רק שמכוין על ידי זה להשתעבד ולהתבדק בה.
הבעיה היא לא ההתדבקות, אלא העבודה.
וזה מבואר עוד לענ"ד מכל המשך הדברים שם לפני זה ולאחר זה.

[דרומי]

בלי קשר כ"כ לענין, כשראיתי היום את הפרסומת של ועד הרבנים לעניני צדקה, כאשר התברר לי שהברכות לשנה החדשה מגיעים בעצם מ-6 מקורות שונים (אחד מהם הזכור לי כרגע - ציון קברו של ר' יהודה בר' אלעאי), הרגשתי שיש בכך הטעייה לאנשים הפשוטים ואולי גם לאנשים הלא פשוטים, והוא רחום יכפר וגו'

[תא חזי]

קונטרוס מצויין! הלוואי ויבער מאיתנו את נגע "500 מוקדי התפילה בקברי פלוני ואלמוני - עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" ... ובא לציון גואל.

[תא חזי]

הנפש החיים לא כותב שאסור להתדבק לבחינת רוה"ק כו'. פשיטא שאין בזה שום איסור.
...
וזה מבואר עוד לענ"ד מכל המשך הדברים שם לפני זה ולאחר זה.

כבר נטחן כל הנ"ל עד דק בקונטרוס חיי נפש להגר"ג קעניג.
(וכאן בפורום הועלה קובץ הערות על החיי"נ, והעירו על ההערות וגו')

[דורשי יחודך]

ייש"כ. אשתדל לעיין שם.
עכ"פ אני שואל: האם מישהו יכול להסביר בשפה פשוטה מה יכולה להיות הבעייתיות ב"לקשר את עצמו בצדיקים ובפרט..." כשבא להתפלל, כל עוד שהוא לא מתכוין למשהו מעבר למילים שהוא אומר?

[בברכה המשולשת]

הבעיה היא שמשמע שהתפילה עוברת לקב"ה דרך הצדיק הנ"ל, רח"ל (ואם לא, אז התפילה לא מתקבלת, כי התפילות והמצוות מגיעות לקב"ה רק דרך הצדיק הנ"ל דווקא, ורק מי שמקושר אליו, כמו ששמעתי באוזניי הסבר מיותר מאחד מאומרי הריני מקשר, רח"ל)

[בברכה המשולשת]

ולעצם מכלול הנושא, מומלץ מאוד לעיין בדברי הגאון המקובל רבי יעקב משה הלל בספר לקדושים אשר בארץ, ובספרו עד הגל הזה, ובספרו תמים תהיה.

[יושב הארץ]

החתם סופר בפירושו לתורה (שמות כג, כט) כתב: "וידוע שכלל האומה הוא בחינת אדם אחד וישראל שמו, וגדולי ישראל הקרובים אל ה' הם בבחינת מוח ונשמה וכו, וכשהם מתדבקים זה בזה, אזי אף על גב שאני אינני יכול לכוון בתפלתי כראוי, אני מתפלל על דעתו של גדול הדור וכן אני לומד על דעת הגדולים ועושה מצוות בידי על דעת בעלי ידים, וכן כולם, נמצא שעל ידי שני דברים אלו: אחד שגם אנו עושים את שלנו עד מקום שידינו מגעת, ושנית שאנו מתקשרים זה בזה ונעשה הכל כאחד, יפה עולה קילוס ה ממטה למעלה. והיינו אף על גב שאין אנו מספיקים, מכל מקום על כן איברים שפלגת בנו, פירוש איברי כללות האומה, בעלי מוח ובעלי לב ובעלי ידים, הן איברים שפלגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפנו, רצה לומר גדולי ישראל הנקראים אפנו, כמו שאמרו חז"ל (תענית כט, א) בעל החוטם מתבקש, ובהם רוח ונשמת כל ישראל, ולשון אשר שמת בבעלי פיות שלנו, הן הם יודו, והם יספיקו להודות בשליחות כולם, שהרי כי כל פה מיחידנו לך יודה, ולשון לך תשבע וכו, ואם כן אנחנו מסכימים לגדולנו ועושים אותם שלוחים בשליחותינו, ולכן יספיקו".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

א. אם יש בעיא של עבו"ז, לא יעזור כל ה'ציבור שלם' ו'יראים ושלמים' ו'תלמידי חכמים', ושאר סיסמאות כולם שווים לטובה. אם יש בעיא, יש לדעת אותה ולברוח ממנה.

ב. טעות נושנת שרויה בין כל המצדיקים את ה'הדבקות לצדיקים' שמביאים מקורות תלי תניא בדלא תניא. הקב"ה מנהג את עולמו דרך אמצעיים, לא הכחיש אדם דבר זה. אם האמצעיים הם כוחות הטבע, מלאכים, כוחות רוחניים, צדיקים ועוד, כולם אמיתיים הם, והקב"ה מסר את כוחו אליהם, ולא מנע בעד עצמו מלשלוט עליה, וזהו הסתירה המפורסמת והוא יסוד קושיית ידיעה ובחירה. אמנם אין זה קשור לעבודת האדם. כמו מי שמקשר, עובד, או מדבק את עצמו ומכוון עבודתו להשמש הרי הוא עובד עב"ז, למרות שהקב"ה נתן להשמש את כח התאורה, כמבואר בפסוק, כמו"כ המתקשר, עובד, מתדבק או מכוון את עבודתו לשאר כוחות רוחניים, הרי הוא עובד ע"ז, למרות שיש להם כוחות רוחניים. אם רצונם להצדיק את עצמם, לא יביאו מדברי היערות דבש וכדו' על כוחות הצדיק, אלא יביאו ראיה שזהו עבודת האדם את בוראו.

ג. הכותב קונטרס עפ"י המקורות בתורה, אין בו שום שנאה או קנאה. המדבר נגד הכותב, הוא לקוי בשנאה וקנאה, וההבדל הוא פשוט.

ד. מאיזה סבה הוסיף מחבר הקונטרס איזה עניינים בהל' שבת ונסיונות מדעיים שלו, ולענ"ד דברים כאלו מפריעים את קבלת תוכן הקונטרס

[עובר ושב]

וכבר הרגיש המחבר בהערות הנ”ל, ולכן ציין בעמוד הראשון של הספר: ’הקונטרס טעון גניזה‘.

חזק...

[ראש]

זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו

וזה מה שבעל הקונטרס עושה. מותר לנו לדעת מה דעת רבותינו בנושא חמור זה.
זה לא חידוש. כל מי שלומד את הנפש החיים רואה את הדברים כך.
הריני מקשר זה חטא העגל בן זמנינו, דהיינו התפיסה שצריך מישהו שיקשר ביני לבין הבורא. כך קיבלתי מרבותי.

נכון שקובץ זה שאני מעלה הוא מ'רבנים' בורים וחסרי דעת, אבל זה מלמד אותנו משהו על הילך הרוח

הגאון מוילנא חוזר בגלגול וענין הצדיק.mp3

(10.07 MiB) הורד 342 פעמים