עד מתי מנו ימים ושבועות - כל השנה ? כד המשמרות.
משמרות הכהונה ביהכנ בקיסריה.jpg
משמרות הכהונה ביהכנ בקיסריה.jpg (14.71 KiB
א.
תנו רבנן ...מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותו היום , במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותה שבת תענית יז,א,
וביארו שמוכח מכאן שסדר משמרות ובתי אבות הכהונה נמשך גם לאחרי החורבן, שהוע אחרי שבוע ויום אחריום, וכו.
וכן מצאנו שאביי שהיה כוהן לא שתה יין - ... חומא דביתהו דאביי אתאי לקמיה דרבא אמרה ליה פסוק לי מזוני פסק לה פסוק לי חמרא א"ל ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא...(כתובות סה)
ועכ אומר רבינו חננאל : מכלל דרבנן סברי דאסור אף בזמן הזה ואביי היה כהן מבני עלי ופסק כרבנן ולא שתה יין.
ב.
וכמו שהיום אנו אומרים את היום יום.. בעבר היו מוסיפים את שם המשמר ..וזה היה עניין מרכזי,שכן שם השבוע נקרא על שם המשמר המשרת במקדש באותו השבוע.
, וכמו שהיום אנו מכנים את השבועות על פי סדר פרשיות התורה, לדוגמא: 'יום שני לפרשת ויקרא', כך היו אז מכנים את השבועות על שם המשמר המשמש באותו שבוע, לדוגמא: 'יום שני למשמר יהוידע'.
וסדרי המשמרות נשמרו אף לאחר חורבן הבית וביטול עבודת המקדש והקרבנות. הכהנים שמרו על השתייכותם למשמרותיהם. ובכל שבוע ידוע מיהו המשמר המשרת במקדש, כך שכאשר יבנה בית המקדש יעלה המשמר של אותה השבת לירושלים לעבוד עבודתו.
ג. פסיפסים וחריטות
ומצאנו עדויות עכ מלפני 1600 \ 1100 / 700 \ שנה שעדיין נשמרו ונאמרו ! ושרידים שמעידים עכ נמצאו במספר מקומות : בהריסות בית הכנסת העתיק שבקיסריה, מתקופת המשנה, נמצאו כמה שברי לוח שיש אשר שוחזר וזוהה כלוח, שנרשמה עליו רשימת כ"ד משמרות כהונה, לפני כל שם משמר נכתב מספרו הסידורי ברשימה, לאחר כל שם משמר נזכרה העיר הגלילית בה גר אותו המשמר.
גם בבית הכנסת העתיק באשקלון נמצאה כתובת שכנראה כללה רשימה דומה.
שמות המשמרות במסגד בתימן
מעניין לגלות שהמסורת המשמרת את סדר המשמרות נשמרה אף בתימן הרחוקה.
במסגד של כפר ערבי בשם אל חאצ'ר נתגלתה כתובת חרוטה על גב עמוד שקוע באדמה באורך 2.5 מטרים. בכותבת נשתמרו אחד עשר מתוך רשימת עשרים וארבעת המשמרות על פי סדרם בספר דברי הימים. הכתובת מתוארכת למאה ה-4 על פי הכתיב, וככל הנראה שבבניית המסגד נעשה שימש בעמודים ששימשו בעבר כבית כנסת יהודי.
ד,
הזכרת המשמרות בקינות ובפיוטים - בכתובים
. בפיוטי ארץ ישראל תופס עניין המשמרות מקום מיוחד. הקליר לתשעה באב מזכיר את עשרים וארבעה משמרות הכהונה. בקינה 'איכה ישבה חבצלת השרון' אשר בעקבות החורבן גלו מירושלים לגליל, ועבור כל משמר מזכיר הקליר את עיר מושבו.
פייטנים מאוחרים לקליר הגדילו לעשות וחיברו עשרים וארבע קרובות [שחלקם נמצא בגניזה הקהירית] עבור עשרים וארבע שבתות השנה, כאשר כל קרובה עוסקת במשמר כהונה אח
ויותר מכך - נמצא בגניזה מסמך משנת דתשצ"ד (932) הכולל הכרזה שבועית על המשמר המשרת באותה שבת עם תפילה להחזרת עבודת הכהנים על מכונהּ. נוסח הכרזה:
"היום שבת קודש\ שבת קדש ליי היום. איזו היא המשמרת כך וכך\ משמרת כך וכך. הרחמן ישיב את המשמרות למקומה מהרה בימינו אמן".
בכתבי יד קדומים של המשנה במסכת שבת מן הגניזה הקהירית נמצאו עשרים וארבעת פרקי המשנה מחולקים לשמם ולשם משמר כהונה אחד, לדוגמא: 'פרק יט פתחיה'. נראה, בכל שבת היה המנהג ללמוד את הפרק במשנה השייך למשמר של אותה השבת.
ומנהג של לימוד פרק אחד ממסכת שבת מדי שבת בשבתו מוזכר עדיין בספרי הפוסקים כמנהג צרפת וספרד (ספר המנהיג, טור).
תמונה שמות משמרות הכהונה שהשתמרו על עמוד באל- חאצ'ר, תימן
וההקשר למה שלמדנו בתענית עכ.
נ,ב
מקורות על אתר חדשות הר הבית ועוד,