איש_ספר כתב:יונת אלם כתב:בקשו את דברי הרב י. אבר שליט"א
מצו"ב
לא קבלתי ע"ע להגיב לכל מה שמעלים כאן. מה גם שיש לי תחושה (תקוה?) שהכותב בעת ובעונה הזו לא בהכרח עומד מאחורי מה שהוא כתב. אבל בכ"ז משהו מן הצד
כחמץ לשינים וכעשן לעינים. זו שפה של בית המדרש?! התאבדות חמורה כי היא "אלימות מאד קשה"?!
הזכיר לי מה שראיתי לרב אחד שכתב שמעשיו של המנוח ועסקו עם הנשים, הרי זו פגיעה חמורה ב"ערכי המשפחה".
חד ברנש כתב:משונה בעיני, כיצד רבנים ד"לים דנים לחומרא את ספריו של ח.ו. בעוד שהם לא פסלו את כל הטינופת של העולם המערבי - טלוויזיה, סרטים, מוזיקה, וכן, גם ספרים שסופריהם לא בדיוק נמנו עם ל"ו צדיקים..
ואין בכך הבעת עמדה על ספרי ח.ו. שאני אישית לא הכנסתי לביתי מעולם.
לעולם יהיה אדם כתב:ש. ספראי כתב:לא ידוע לי שאני עומד למשפט ועלי להביא הוכחות.
מספיק לי שאני יודע שאני מפרסם את דברי לא לפני התייעצויות תכופות.
לא מאמין? אל תאמין. מי שמכיר אותי הרי מאמין לי, ומי שלא מכיר אותי, מה אכפת לי....
כנ"ל גם יתד נאמן.
מי שמנוי שם, יודע שהכל נעשה בעצת חכמים, בפרט בנושא כה טעון. בפרט כשהם ידעו שחלק ניכר מהציבור לא יסכים עם הסגנון.
מי שלא מאמין לזה, יכול לקרוא עיתונים אחרים (הארץ, למשל....).
לגופו של ענין, כפי שכבר כתבתי כאן בתחילת הפרשה, כל הנושאים שיכולים להעלות על השולחן, יועלו. אלו שיצטרכו להעלות מתחת השולחן- יועלו שם.
מתי?
לא ברגע שמתחשק לך בדווקא. יש שיקולים לכל דבר. זעם טוקבקיסטי בפאוצה"ח אינו אחד ממערכת השיקולים.
מאחר שבוודאי אינך מנוי יתד, ומקבל אותו רק בימי שלישי, ביכולתך לא להכניסו הביתה. בדיוק כמו שאני עושה עם עיתונים אחרים.
אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה.
אבל כאשר אתה כותב לציבור, מן הראוי שתעמוד מאחורי הדברים, וכשאנשים מתפלאים ושואלים, תענה לגופו של עניין.
ההסתתרות מאחורי 'הכל בהתייעצות' היא גם ילדותית, וגם התנשאות על קהל קוראיך.
לגבי העיתון. זה ממש לא משנה אם מאמינים או לא, ההתנהלות הזו איננה ראויה. מעתה ואילך כל שבועון יכול לכתוב את הדברים הגרועים ביותר ולטעון שהכל בהוראת גדולי ישראל. זו אמירה ריקה מתוכן.
מאוד התרשמתי מהליברליות "אתה יכול לא להכניס אותו הביתה" וכי מישהו מוכרח להכניס את עיתון משפחה הביתה, שיצאו נגדו במלחמת חורמה?
עיתון, כמו כל גוף, חשוף לביקורת, גם אם אני לא מוכרח להכניס אותו הביתה.
לא מדובר על זעם טוקבקיסטי, ולא על מה שמתחשק לי.
מה שנעשה בימים האחרונים הוא לכאורה מן העבירות החמורות בתורה.
ומי שעושה כזה דבר צריך להוכיח שזה נעשה בהוראת גדולי ישראל ולא רק לשלם מס שפתיים.
פנת יקרת כתב:ידועה האמרה שמסר הגאון רבי ראובן כץ מפתח תקווה להגאון רבי אברהם אהרן יודלביץ מניו יורק כאשר הלה התמרמר לפניו על שלא קיבלו את הפסק שלו בעניין חליצה בשליחות. הוא אמר שגדולי ישראל לא מספיק שמעו אותו וכו'. הוא נסה לדבר על לבו ולא הצליח ולבסוף אמר לו ווארט.
כתוב אצל גזירת המן שלאחר שהגידו לו את 'עם מרדכי' אזי 'ויבקש המן להשמיד ולהרוג את כל....', נשאלת השאלה מה עניין 'עם מרדכי' לכאן?? שיהרוג את מרדכי וזהו!
אלא, הביא בשם אחד מגדולי ישראל שאמר כך. לכל אומה ולשון יש 'איש דת' שפוסק כך וכך, והמאמין שומע ומקבל. אבל אצל יהודים הם 'עם שכולם ראבינרים'! (רבנים). בכל אחד יש נפש של רב שבוער לדבר ה'. ואם רב פלוני שכגודל ארזים גבהו יפסוק כך, זה לא יעזור לך כי כאן יש עסק עם 'עם מרדכי'! עם ישראל יש להם חושים קדושים וטהורים, ואם אינם נביאים...
ש. ספראי כתב:המאמר עדיין לא פורסם. אולי גם לא יפורסם. בינתים הוא רק נכתב.
מָה הַכַּוָּנָה "פְּגִיעָה"?
כָּל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לָכֶם שֶׁאוֹתוֹ אָדָם לֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁכַּזֶּה בְּמָקוֹם פֻּמְבִּי, לְמָשָׁל: בְּתוֹךְ כִּתָּה לִפְנֵי תַּלְמִידִים, בְּתוֹךְ אוּלָם יְשִׁיבָה אוֹ בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי כֻּלָּם- זֶהוּ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיק אֶצְלְכֶם נוּרָה אֲדֻמָּה וַעֲלֵיכֶם, יְלָדִים יְקָרִים, בַּחוּרִים אוֹ נְעָרוֹת, לְסַפֵּר, לְדַוֵּחַ, לְגַלּוֹת לַאֲחֵרִים
דיברתי על זה עם כמה מגדולי הדור שליט"א והשיבו לי "אנחנו לא בעלי בתים על העיתון ואין לנו דעה שם" ואני שואל למי יש שם כן דעה? מי מנהל שם ומי כן קובע שם את הענינים?
פנת יקרת כתב:הוגה כתב:פנת יקרת כתב:הוגה כתב:אמת.
התחושה היא עזה בציבור, כאילו יש כאן רצון של פחדנות לטאטא.
מצד שני ברור שעדיף כך במידה מסוימת שלא נזדהם בזוהמא יותר ממה שכבר אנו בה.
נזכרתי היום בגישה של רבני הספרדים אחרי שואת השבתאות, שרואים שהחיד"א ורבי חיים פאלאג'י כתבו המסורת בידם שלפעמים טובה שתיקה כדי שנוכל להמשיך בעבודתינו. מצד שני נראה שח"ו זה המשך החבטות שאנו סופגים של אין סוף קדושי מירון והפיגועים הבלתי פוסקים.
באיזה שהוא מקום, לצד האיסורים של 'לשון הרע' ועוד.. ישנה דרישה מוצדקת מצד הציבור, שמישהו ייקח אחריות במגזר הציבורי, אם בעיריית בני ברק, ואם ב'יתד נאמן', ופשוט יודיע על 'התפטרותו'... כן, ממש כך! זהו צעד מקובל של לקיחת אחריות, גם אם אתה סבור ואפילו מצהיר למשל, שלא אתה אשם בסיפור הזה, אבל זהו צעד מקובל בכל העולם כולו במקרים שכאלו... ורק פה בישראל, ובציבור החרדי בפרט, 'ל שמעו' על צעד מתבקש שכזה... אדרבה, שמישהו יהיה 'גבר' ויקום ויתפטר (ולא 'שישאל לדעת תורה' אם הוא צריך להתפטר, בסיפור כזה כבר היינו ואנחנו מכירים טוב את 'התשובה' במקרים כאלה... די לנו בסופר עצמו 'שביקשו ממנו להישאר' (!!! ממש כך).
אם יהיה צעד כזה, בצירוף צעדים בונים כמובן, אז אולי קצת יושתק הבעבוע הציבורי שלא יפסיק. מדובר כאן במשרות של אימון, והציבור פשוט איבד אימון במנהיגיו (בעסקנים!). לא יזיק אם גם מישהו או כמה מישהו מסביבות גדולי ישראל 'יזוזו ממקומם' (או 'יוזזו') ויפנו את המקום לאנשים נכבדים מאלה, בכדי לחדש את האימון ולרענן את השורות... כן, יש תחליף לכל אחד... (מקווה שדבר כזה יוכל לקרות קודם בוא המשיח וחידוש הסנהדרין...).
אם לא יחול שום שינוי, איננו רוצים לצפות כיצד תיראה כאן המערכת הציבורית בשנים הבאות. ויפה שעה אחת קודם.
תפטר את כל העיתון ואת כל העירייה? כל אחד ואחד מאנשי הציבור בוחר בעצמו במי לתת אימון ובמי לא. יעשו בחירות לשבעת טובי העיר? אדרבה כל קהילה תגבש לעצמה את המבנה שלה. הבעיה שמזמן כל הקהילות הפשוטות התפרקו, ונשארנו עם יחצנים ובעלי אינטרסים. בסוף אחרי כל ההתפרקות והניפוץ כל קהילה תבנה את עצמה מחדש.
מה לעשות, וההערכה והחושה היא, ש"הדג מסריח מהראש"... כל מכתבי התמיכה המגויסים של הרבנים, כולל "דעת תורה" ו"לשון הרע" זה הכול מן העסקנים הנוגעים בדבר, שמפחדים שמא יגיעו עד אליהם, והאמינו, כנראה שבאמת יש להם מה להסתיר... אם לא מן העניין הזה דווקא, אזי "מעניין לעניין שבאותו עניין או שלא באותו העניין" וד"ל. אותם כוחות שפעלו בהצלחה עד כה להסתיר מעיני הציבור הירא ושלם את מה שקורה, הם הכוחות הפועלים כעת ללא ליאות 'בחצרות הרבנים' שיאסרו מלדבר על העניין... לא משנה שהדי יריית האקדח בבית הקברות סגולה בפתח תקווה לי קבר הבן (מה אשם הבן, נעבעך, שהאבא עושה בזכרו שימוש מניפולטיבי מכוער שכזה??..) עדיין מהדהדים באוזני הציבור, אבל 'הוטל צו איסור פרסום' מסוג 'סתימת פיות מהסוג הגרוע ביותר... הכול בשם טוהר המחנה והלשון כמובן... אשרי המאמין, התם ומתממם עם תמימים, וכל מאמינים שהוא תמים פעלו'...
אם לא תחול איזו טלטלה, אם קול הציבור אכן יושתק (וחוששני שזה אכן מה שיקרה...), כי אז פני מערכות הציבור החרדי ישונו ללא הכר... אף אחד לא יוכל להבטיח, כי ביום פקודה יעזרו 'קריאות קודש' למיניהם (הצודקות כמובן לעצמם) וציבור חשוב שנקעה נפשו בהתנהלות 'מסביב' יוקיר את רגליו מן הקלפי, ולפי מה שקורה כעת לא צריך ללכת רחוק ולדמיין את צהלת השונאים שלנו אז..
הציבור שלנו קיבל 'צלצול השכמה' מחריש אוזניים, שאי אפשר וגם אסור לברוח מפניו... אם לא נטפל במורסה כעת, אפשר שזה יתפוצץ וכל הגוף יזוהם חלילה... אי אפשר לכסות גידול ממאיר עם 'פלסטר', אלא צריך לטפל בו. כשם שההתאבדות לא נעשתה 'בצנעה' (וכי בחינם ספדו ספדניא'?...), כך גם הטיפול צריך להיות דרסטי וכואב. רק ככה יש סיכוי שהגוף הבריא של הציבור שלנו ידחה את המורסה המורעלת והיה מחניך קדוש. (בינינו, הס מלהזכיר: שמא כל מיני מחלות רעות וייסורים במחנה החרדי בשנים האחרונות, באות על שום חטאים מזוויעים שנעשו בסתר ובצנעה??!... היש מי שלוקח אחריות??).
אש משמים כתב:מתוך דברי הגרממ"ש זצוק"ל שהובאו לעילדיברתי על זה עם כמה מגדולי הדור שליט"א והשיבו לי "אנחנו לא בעלי בתים על העיתון ואין לנו דעה שם" ואני שואל למי יש שם כן דעה? מי מנהל שם ומי כן קובע שם את הענינים?
ש. ספראי כתב:
קוראי יתד יודעים שליתד יש ועדת רבנים חזקה מאד.
גלעד כתב:כמה גדולים מעשיו של הקדוש חיים ולדר זצ"ל הי"ד, אשר זכה ובשעת הסתלקותו מן העולם התחזקו כל כך הרבה יהודים בבין אדם לחבירו, וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן.
תלמיד-חכמים כתב:המצב של שני המחנות שנוצרו היום בציבור בקשר לנושא, מזכיר לי קצת את דברי הרמב"ן (בראשית יט, ח) על חטא שבט בנימין וחטא שאר ישראל בפרשת פילגש בגבעה:
בגבעה נאמר והנה אנשי העיר "אנשי בני בליעל" (שם יט כב) מקצתם שהיו שרים ותקיפים בעיר כמו שאמר האיש (שם כ ה) ויקומו עלי בעלי הגבעה ועל כן לא מיחו האחרים בידם. והנה פינות כל העם מכל שבטי ישראל רצו לעשות גדר גדול בדבר להמית אותם שנאמר (שם כ יג) ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ודבר ברור הוא שלא היו חייבין מיתה בדין תורה שלא עשו מעשה זולתי ענוי הפילגש הזונה ולא נתכוונו למיתה שלה וגם לא מתה בידם וישלחוה מאתם כעלות השחר והלכה מאתם לבית אדוניה ואחר כך מתה אולי נחלשה מרוב הביאות ונתקררה בפתח עד האור ומתה שם אבל מפני שהיו חפצים ואומרים לעשות נבלה כאנשי סדום ראו השבטים לעשות סייג לתורה שלא יעשה ולא יאמר כן בישראל כמו שאמרו ונבערה רעה מישראל (שם) וזה הדין הוא ממה שאמרו רבותינו (סנהדרין מו) בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה, ושבט בנימין לא הסכימו בדבר זה שלא היה בהם חיוב מיתה בענוי הפלגש, ואולי הקפידו עוד בני בנימין על אשר לא שלחו להם מתחילה ועשו ההסכמה שלא מדעתם, ולפי דעתי שזה ענשם של ישראל להנגף בתחילה מפני שלא היתה המלחמה נעשית מן הדין והגדר עצמו על שבט בנימין היה מוטל לעשותו ולא עליהם שמצוה על השבט לדון את שבטו (ספרי קמד) והנה שתי הכתות ראויות להענש כי בנימין מרשיע שאינו חושש ליסר הרעים ולא לגעור בהם כלל, וישראל עושין מלחמה שלא מן הדין וגם את פי ה' לא שאלו בזה אבל אמרו מי יעלה לנו בתחלה למלחמה על בני בנימין (שופטים כ יח) כי מעצמם הסכימו למלחמה על כל פנים וכן לא שאלו בענין הנצוח "אם תתנם בידי" וכו'.
ישראליק כתב:ש. ספראי כתב:המאמר עדיין לא פורסם. אולי גם לא יפורסם. בינתים הוא רק נכתב.מָה הַכַּוָּנָה "פְּגִיעָה"?
כָּל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לָכֶם שֶׁאוֹתוֹ אָדָם לֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁכַּזֶּה בְּמָקוֹם פֻּמְבִּי, לְמָשָׁל: בְּתוֹךְ כִּתָּה לִפְנֵי תַּלְמִידִים, בְּתוֹךְ אוּלָם יְשִׁיבָה אוֹ בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי כֻּלָּם- זֶהוּ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיק אֶצְלְכֶם נוּרָה אֲדֻמָּה וַעֲלֵיכֶם, יְלָדִים יְקָרִים, בַּחוּרִים אוֹ נְעָרוֹת, לְסַפֵּר, לְדַוֵּחַ, לְגַלּוֹת לַאֲחֵרִים
לענ"ד זה לא מובן לילדים, דיבור באופן מוסתר כזה רק מבלבל את הראש
עץ הזית כתב:סעדיה כתב:החלק השני - החנף אשר יהלל רשע וכו' וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה - שערי תשובה שער ג' אות קפ"ט
המשך דברי רבנו יונה שם: "כי בזכרו את הטוב. ואת הרע לא יזכור. ועל כל פשעיו יכסה. צדיק יחשב אצל השומעים ויתנו לו יקר וירים ידו וגבר."
כך שאכן יש היתר לדבר על הטוב ובלבד שלא יכסה על הרע. (אלא שאם ננקוט שאין בית הדין בצפת נאמן, ומספק אי אפשר לדבר על הרע - אז לכאורה אין לדבר מטוב ועד רע, וצ"ע למעשה.)
עליך עיננו כתב:מה ההתלהמות הזו?כן רק עסקנים ופושעים עומדים מאחרי כל זה
למי כוונתך? לרב גרשון? לרב ברמן? רב אייכנשטיין? כל מי שהעיז להתבטאות שבענינים אלו צריך להיזהר מאד הוא פושע? הוא אינטרסנט?
כן האמת תצמח מהפייסבוק והטיוטר שם יושבים הצדיקים האמיתיים שלא חטאו מעולם..שם לאף אחד אין אינטרסים!
מה נראה לך שהרב וואזנר שהיה המתנגד הכי גדול של האינטרנט היה אומר על המצב הזה ??.
תהיה מופתע אני הכרתי אותו אישית השנאה הכי גדולה שהיה לו בחייו היה האינטרנט והפריצות
נכון הוא היה בעד שילכו להתלונן במשטרה אבל ודאי שלא היה מתיחס לידיעות מהרשתות..זה מה שאתה רוצה שיהיה? שעל כל פוסט בפייסבוק של איזה חוזר בשאלה נתחיל לנדות אנשים? אתה יודע מי הבא בתור? זה יכול להיות אני ואתה או כל אחד אחר!
אתה רוצה שהם ינהלו לך את החיים? הם המלאים בזוהמה שהמצוה היחידה שהם מקיימים זה לתפוס פדופילים?? וכמובן שהם דואגים לרוחניות שלנו.. והכל על גבם של הנפגעים המסכנים
האם ידוע לך כמה נפגעים יש על האשמות שווא ?
אני מכיר אישית משפחה שלמה שנהרסה שמונה נפשות כולם חזרו בשאלה שתיים מתוכם יתאבדו אחרי שהבכור העליל על אב המשפחה שעושה דברים מגונים רק אחרי שנים שהיה בכלא גילו את האמת שלא היה ולא נברא אבל כבר היה מאוחר מידי הוא כבר לא בין החיים אחרי התקף לב והאמא שבר כלי... ויש עוד מלא כאלה מה תאמר על הסוג הזה??
אז דע לך שלולי חכמת הרבנים שאתה כל כך מזלזל בהם משום מה זה מה שהולך לקרות וזה הרבה יותר גרוע עולם הפקר שהתיר לעצמו הכל בשם הנאורות וקידמה ..
אז יש לנו תורה ודרך ומי שלא רוצה לחיות כך מוזמן לעבור אצל המתחסדים המזויפים..
נב. אני מדגיש אין לי שום מילה על הסיפור של ולדר אלא הנושא עצמו הוא לא שחור לבן וצריך להפסיק להתלהם ולחשוב שמה שהציבור החילוני חושב עלינו זה האמת..(אני יודע מחמת עיסוקי עד כמה הענין הזה מטופל בצורה הכי עדינה ומורכבת שיש וכל מה שעושים היום גורם בדיוק ההיפך נזק אמיתי ..)
ודי בזה.
ש. ספראי כתב:קוראי יתד יודעים שליתד יש ועדת רבנים חזקה מאד. אלו שלא סבר כך עד היום, לא יועיל שתגיד שהתייעצת עם... ועם.... ועם...
הרי ישר יגידו שזה לא הם, זה הבני בית, זה העסקנים, זה השכנים, זה הנכדים, זה הקשר שלהם לפלוני ולאלמוני. לא אמרו להם הכל, לא עידכנו, סתם אמרו, השמיטו וכו', ובכלל, אין היום גדויילים, ומי אני שאשמע בקולו....
והכל 'לשיטתו' של כאו"א.
אז תנא כי רוכלא ליתי וליזיל?
סתם לקשקש עצמנו לדעת, כששום דבר לא ישכנע?
ואם אכתוב לך שהתייעצתי עם רב פלוני ורב אלמוני, תשתכנע?
עליך עיננו כתב: כן האמת תצמח מהפייסבוק והטיוטר שם יושבים הצדיקים האמיתיים שלא חטאו מעולם..שם לאף אחד אין אינטרסים!
מה נראה לך שהרב וואזנר שהיה המתנגד הכי גדול של האינטרנט היה אומר על המצב הזה ??.
תהיה מופתע אני הכרתי אותו אישית השנאה הכי גדולה שהיה לו בחייו היה האינטרנט והפריצות
נכון הוא היה בעד שילכו להתלונן במשטרה אבל ודאי שלא היה מתיחס לידיעות מהרשתות..זה מה שאתה רוצה שיהיה? שעל כל פוסט בפייסבוק של איזה חוזר בשאלה נתחיל לנדות אנשים? אתה יודע מי הבא בתור? זה יכול להיות אני ואתה או כל אחד אחר!
אתה רוצה שהם ינהלו לך את החיים? הם המלאים בזוהמה שהמצוה היחידה שהם מקיימים זה לתפוס פדופילים?? וכמובן שהם דואגים לרוחניות שלנו.. והכל על גבם של הנפגעים המסכנים
האם ידוע לך כמה נפגעים יש על האשמות שווא ?
ש. ספראי כתב:המאמר עדיין לא פורסם. אולי גם לא יפורסם. בינתים הוא רק נכתב.
תוכן כתב:על מה שכתבתם על מאבד עצמו לדעת, אתם צודקים, אבל, כאן מגיע אבל גדול, רוב פוסקי הלכה פסקו שכיום מי שמאבד עצמו לדעת, אנו תולים שברגע האחרון עשה תשובה והתחרט. סתם שאלה, יש לך מושג כמה התאבדויות יש בציבור החרדי כל שנה? עוד שאלה, האם אתה מטפל באופן סדיר במשפחות שיקיריהם התאבדו? אין פה שאלה נקודתית, יש פה שאלה כללית... במקרה הזה, גדולי הדור הכריעו שצריך להמשיך כאילו שום דבר לא קרה. יש לך מושג מה היה קורה אם היו מתייחסים למקרה זה כהתאבדות רגילה? היית לוקח אחריות על המחיר שזה היה ללא ספק גובה מהמשפחה הקרובה והרחוקה? דומה אתה לאלו שמלאים ביקורת על תרבות גיוס הכספים לצדקה, כשאין להם אף אחד שמתדפק על דלתותיהם ומשווע לעזרה.
זה שהחרדקים משתוללים, לא אמור להזיז לנו כי הוא זה.
איש_ספר כתב:עכשיו כתב לי כותב אחר כאן באישימאחר ואתה הכותל המערבי של הציבור כאן...
---- [אחת מבני משפחתי]- חברה של שפרה הורביץ ז"ל.
הסיפור שלה הוא שהיא נפגעה ממישהו אחר והגיעה אל ח"ו לטיפול.
לכן היו כאלו שצעקו בהתחלה שח"ו איננו הפוגע.
ואז ו' פגע בה בעצמו.
כשהוקם בית דינו של הרב אליהו לא עמדו לה כוחותיה להעיד בפני עצמה והיא שלחה את העו"סת להעיד במקומה (אכן צדק הרב בן-שמעון...)
וביום שני שעבר אחרי ההלוויה היא הייתה במצב נפשי קשה ואז היא נעלמה.
תהומות של רוע.
לאיפה הולכים עם כל זה?
פנת יקרת כתב:מתי בדיוק ח"ו חזר בתשובה? לאחר לחיצת ההדק וקודם שהכדור התרסק במוחו?? אז אולי תקרע את הדפים מן השולחן ערוך בהלכות אבלות, כי זה כמו דיני קנסות שלא דנים בזמן הזה??
פנת יקרת כתב:נכון ש'החרדקים' משתוללים. אבל לא ה'חרדקים' מבחוץ שאתה מתכוון אליהם, אלא 'החרדקים' שבתוכנו, אלה שהולכים עם מסיכה כל השנה הנחשבים ב'ציבור' ועושים במחשך מעשיהם. אותם בעלי זרוע, שלא הייתי מאחל לאחד מילדיך להיפגע מנחת זרועם (אם נשוי אתה+ילדים)...
תוכן כתב:אני מדבר על המנהג שרווח היום בישראל, ומשום מנהג זה אתה לא יודע על אנשים שהתאבדו, וכך המשפחה ממשיכה לשרוד ולתפקד. וזה נכון לגבי כל אחד שנמצא פה בפורום.
כמובן שהיא הנותנת. מי שלא יודעים עליו לא יודעים עליו. בכה"ג ההפסד יוצא בשכר = הרווח למשפחתו הוא יותר מהסכנה לשומעים. אבל במקרה דנן כולם יודעים מה ומי, ומדובר באיש שהיה מאד מוערך, גיבור ילדות של המוני ילדים ונוער. פה הסכנה הגדולה היא לכיוון השני. כמו שאמר בכל התוקף הרב לויכטר. שבגלל הנ"ל תיכנס למישהו המחשבה ש"כן, אם מישהו בלחצים מאד גדולים זה מציאותי/לגיטימי/נסלח/מותר להתאבד". וסכנה על סכנה - שזה הציב "נורמה" שלא מתמודדים עם חטאים ועם בושה מחמתם, לא מתוודים ולא שבים ולא מפצים ולא מתקנים, אלא מתאבדים [ומאשימים אחרים]. ממש "יבטיחך ח.ו. שהשאול בית מנוס לך". גם הרב ירחי דיבר על כך בכל התוקף. מי אמר שרווחת "משפחתו הקרובה והרחוקה" של האיש הזה חשובה יותר מהסכנות האלה לכלל הציבור? אתה יכול לקחת על זה אחריות?
רבנים שונים נקטו בזה עמדות שונות, ביניהם מה שפורסם בשם הגר"ג, אבל הרבה רבנים אחרים דיברו אחרת [אם על האיש הספציפי ואם מה שראו לנכון לדבר דוקא כעת כנגד התופעה]. כל רב ושיקוליו, כל רב והתמונה [הצרה ו/או הרחבה] שהוא רואה.
וכלול בזה מה שש. ספראי כתב וטוען שזה לאחר התייעצות והגהה וכו' עם ועל דעתם של רבנים ודיינים.
בשם הגר"ג נאמר שהיה כאן אונס ואין לו דין מאבד עצמו - וש. ספראי כותב ש"חד וחלק נקודה המאבד עצמו אין לו חלק לעוה"ב".
אנשים שאני מכיר מצאו את עצמם מנסים לרכך לילדיהם את המכה שגיבור ילדותם התאבד [עצם ההתאבדות, ילדים שלא ידעו פרטים מה ולמה], על יסוד דברי הפוסקים הנ"ל שתולים וכו' - ואז מצאו את עצמם מנסים בו-בזמן לשמור אצל ילדיהם את ההנחה הפשוטה [שמעולם לא עלתה על דעתם אחרת אבל כעת הנושא על השולחן] - שאין כזה דבר ואופציה להתאבד ויש אפס סובלנות וסלחנות לדבר כזה.
אני לא יודע מה ח"ו עשה, וגם אתה לא. יש המון שמועות, אבל אין שום דבר שאפשר לסמוך עליו.
תעשה לי טובה...
מישהו כתב:
בתפקידו כמטפל וחונך לרבים, מה המסר שאלפי חניכיו - קוראיו - מטופליו מקבלים מן האירוע?! האם הוא לקח בחשבון את העידוד שהוא נותן להתאבדות?! אלפי ילדים ונערים שקראו אותו עברו תקופות קשות במהלך החיים, והספרים שלו העבירו מסר של תקווה, של יכולת לקבל טיפול ומרפא לנפש, ועכשיו - האם המסר שלו עדיין יכול לתקן?! האם הם לא אומרים לעצמם "כל הטיפול והדיבור על כוחות הנפש הם אחיזת עיניים, הנה המטפל הדגול הזה, שבוודאי יודע את כוחות הנפש יותר טוב מאיתנו, והנה ברגע שביישו אותו ברבים הלך והתאבד, האם אין זה אומר שאין פתרון טוב יותר?! והרי הודאת בעל דין...
תוכן כתב:פנת יקרת כתב:מתי בדיוק ח"ו חזר בתשובה? לאחר לחיצת ההדק וקודם שהכדור התרסק במוחו?? אז אולי תקרע את הדפים מן השולחן ערוך בהלכות אבלות, כי זה כמו דיני קנסות שלא דנים בזמן הזה??
הכל טוב ויפה. אני מדבר על המנהג שרווח היום בישראל, ומשום מנהג זה אתה לא יודע על אנשים שהתאבדו, וכך המשפחה ממשיכה לשרוד ולתפקד. וזה נכון לגבי כל אחד שנמצא פה בפורום.
צופה_ומביט כתב:תוכן כתב:אני מדבר על המנהג שרווח היום בישראל, ומשום מנהג זה אתה לא יודע על אנשים שהתאבדו, וכך המשפחה ממשיכה לשרוד ולתפקד. וזה נכון לגבי כל אחד שנמצא פה בפורום.
כמובן שהיא הנותנת. מי שלא יודעים עליו לא יודעים עליו. בכה"ג ההפסד יוצא בשכר = הרווח למשפחתו הוא יותר מהסכנה לשומעים. אבל במקרה דנן כולם יודעים מה ומי, ומדובר באיש שהיה מאד מוערך, גיבור ילדות של המוני ילדים ונוער. פה הסכנה הגדולה היא לכיוון השני. כמו שאמר בכל התוקף הרב לויכטר. שבגלל הנ"ל תיכנס למישהו המחשבה ש"כן, אם מישהו בלחצים מאד גדולים זה מציאותי/לגיטימי/נסלח/מותר להתאבד". וסכנה על סכנה - שזה הציב "נורמה" שלא מתמודדים עם חטאים ועם בושה מחמתם, לא מתוודים ולא שבים ולא מפצים ולא מתקנים, אלא מתאבדים [ומאשימים אחרים]. ממש "יבטיחך ח.ו. שהשאול בית מנוס לך". גם הרב ירחי דיבר על כך בכל התוקף. מי אמר שרווחת "משפחתו הקרובה והרחוקה" של האיש הזה חשובה יותר מהסכנות האלה לכלל הציבור? אתה יכול לקחת על זה אחריות?
רבנים שונים נקטו בזה עמדות שונות, ביניהם מה שפורסם בשם הגר"ג, אבל הרבה רבנים אחרים דיברו אחרת [אם על האיש הספציפי ואם מה שראו לנכון לדבר דוקא כעת כנגד התופעה]. כל רב ושיקוליו, כל רב והתמונה [הצרה ו/או הרחבה] שהוא רואה.
וכלול בזה מה שש. ספראי כתב וטוען שזה לאחר התייעצות והגהה וכו' עם ועל דעתם של רבנים ודיינים.
בשם הגר"ג נאמר שהיה כאן אונס ואין לו דין מאבד עצמו - וש. ספראי כותב ש"חד וחלק נקודה המאבד עצמו אין לו חלק לעוה"ב".
אנשים שאני מכיר מצאו את עצמם מנסים לרכך לילדיהם את המכה שגיבור ילדותם התאבד [עצם ההתאבדות, ילדים שלא ידעו פרטים מה ולמה], על יסוד דברי הפוסקים הנ"ל שתולים וכו' - ואז מצאו את עצמם מנסים בו-בזמן לשמור אצל ילדיהם את ההנחה הפשוטה [שמעולם לא עלתה על דעתם אחרת אבל כעת הנושא על השולחן] - שאין כזה דבר ואופציה להתאבד ויש אפס סובלנות וסלחנות לדבר כזה.
אני לא יודע מה ח"ו עשה, וגם אתה לא. יש המון שמועות, אבל אין שום דבר שאפשר לסמוך עליו.
תעשה לי טובה...
א מבקש כתב:לא ראיתי - וכידוע לא ראינו אינו ראיה - עדיין שהביאו מדברי הגרמ"מ שולזינגר על האיש ועל העיתון שפרסם את ההספד עליו.
מצרף כאן כמה קבצים שברשותי
תוכן כתב:אני לרגע לא טוען שח"ו לא עשה כלום, אני טוען אבל, שמה בדיוק הוא עשה, א"א לדעת. בסיפורים כאלו הגוזמאות וההמצאות חוגגת, ואי אפשר לסמוך על התקשורת בשום צורה.
איש_ספר כתב:כתב לי אחד הכותבים כאן באישיאין דרכי בחשיפות, אמנם לך אומר - ותעשה עם זה כרצונך, רק אל תחשוף פרטים אישיים עלי -------- שביודעי ומכירי קא אמינא וסיפורי ח.ו. אמיתיים.
אבי הינו דיין בבית הדין של הגרנ"ק, שמו -------- זכורני שהיה זה בימי בין הזמנים כאשר אבי שליט"א היה עם משפחתנו, ואני אברך צעיר, באחד מיישובי הצפון ומכשיר הטלפון הנייד שלו לא הפסיק לצלצל. לשאלתי מה קרה ענה שח.ו. מפעיל עליו לחצים מטורפים על ידי עסקנים וכולי להטות את הדין לטובת דין תורה בענין ---- כאשר הלחצים לא פסקו פנה אבי אל הגאון --- ושאלו לפשר הלחצים הללו, וענה לו שאשתו של [אחד הבעלי דינים] -- נפגעה מח"ו בהיותה נשואה, כפקידה ב --- ולכן הוא מכלכל את בעלה ומממן לו את ---. הוא יודע שאם הוא יפסיד ---- הרי שהוא יפרסם את סיפורו ברבים ולכן מפעיל את לחציו.
מענה איש כתב:אכן ניסוח למדני מידי והגדרתי מידי אפשר לכתוב.
חשוב לא להקצין לצד שני ונקבל תלונות בנוסח הרב'ה חיבק אותי.
כמו כן אין טעם לכתוב נוסחאות כל עוד שלא מבהירים למלמדים בצורה ברורה מה מותר ומה אסור.
במקום לגלות לאחרים נכון לכתוב לספר להורים (המילה לגלות מיותרת)
תוכן כתב:ואני רוצה לומר עוד משהו ברשות הרבנים החשובים. יש לי ספר שנקרא Has a Child Been Molested, שנכתב על ידי עורך דין ופסיכולוג בשנות השבעים כשהתחיל השיגעון של ההאשמות שוא על התעללות בילדים. בהקדמת הספר כותבים המחברים, שקשה מאד לצאת עם ספר כזה, כי בטבע של אנשים (בריאים) הוא להגן ולעזור לילדים, ועל כן ממהרים מאד לעמוד לצידם, וכשמישהו אומר, רגע רגע, אולי הילד לא נפגע, אנשים יוצאים נגדו בחמת זעם, היתכן לא להיות לצד הילד?!
אותו דבר נכון גם לגבי הציבור שלנו. בהשפעת הרחוב התקבל אצל חלק מהציבור החרדי, שברגע שאשה אומרת שהיא נתקפה, יש להאמין לה, ולא רק להאמין לה, אלא לומר לה שהיא ממש מסכנה. ואשר על כן, ברור לי שאנשים יתקפו את ההודעה הזו, ועל דעת כן ודוקא משום כך, ראוי להעיר כאן שלשה דברים:
1. כשאשה אומרת משהו והשני מכחיש, יש שלחן ערוך. והשלחן ערוך מטפל גם במקרים שמדובר בגברא אלימא או מניפולאטור, ואין כאן המקום להכנס לפרטים. אבל שיהיה כאן הפקעה טוטאלית של סדר הדין, זה הרס התורה והחברה. נניח שהדיינים אין להם את האומץ לעשות את הדרוש, עדיין צריך בית דין של שבעים אחד אם מותר כל אחד לדון דיני נפשות בעצמו.
2. מערכת הערכים המשפטית התורנית שונה לגמרי ממערכת הערכים המשפטית החילונית, וכך ראוי להיות. אחד מהערכים הוא מה שהרמב"ם כותב, שעדיף לנו לזכות אלף פושעים כדי לא להאשים אדם אחד בטעות. גישה זו מנוגדת לגישה התועלתית של בנטהאם, שגורסת שעל מערכת המשפט לעשות הכי הרבה טובה להכי הרבה אנשים. כמובן, שהגישה התורנית צריכה לקחת בחשבון תיקון הדור ושמירה על החלשים וכיוצא, ובכל זאת, השינוי המהותי הזה, ישפיע רבות על איך יטפלו בפגיעות בציבור החרדי לעומת הציבור הכללי. זאת רק דוגמא אחת. דוגמא שניה, החברה החילונית מאמינה שאנשים כאלו אין להם תקוה, ואין מנוס אלא להוקיע אותם מתוך החברה, בעוד שאנו מאמינים כי לא ידח ממנו נדח, ושערי תשובה לעולם לא ננעלו, ואפילו אלו שנאמר בהם אין מספיקים בידם לעשות תשובה, עדיין בהתאמצות ובתחנונים אפשר להם לתקן. כמובן, כל מקרה לגופו. ועדיין מדובר בהבדל מהותי. כשאנו שומעים שבית דין כך וכך טיפל במקרה כך וכך באופן שלא מתקבל על דעת החרדקים, צריך לדעת שבמקרים רבים מדובר במערכת ערכים שונה, ואין צריך להתפעל מהם ומהמוניהם.
3. העולם הזה מלא בצער וסבל. יש אנשים שנולדו בעלי מומים ממומים שונים, רח"ל, יש פיגועים שמשאירים גופות מרוסקים רח"ל, יש מחלות קשות ומרות שלא נדע. כולנו רוצים מאד מאד לעזור לאנשים האלו, ואיך אנחנו עוזרים להם, על ידי שאנו מקשיבים, ואם אפשר גם מעודדים אותם ומרימים את רוחם, אומרים להם שבע"ה יחלימו מהמחלה, יש רופא בשם זה וזה שיש לו טיפול שממש מועיל, שיראו בקרוב שזה יותר טוב ממה שהם חושבים ועוד דיבורים כיוצא באלו. אבל בכל הנוגע לפגיעות בתחום זה היחס שהתקבל הוא שאנו חייבים להודות שהמצב הוא נורא ואיום, וזה ממש פגיעה זוועתית וכיוצא. נכון, שתגובה זו עוזרת לנו לחשוב שאנחנו ממש אבירי הצדק והמוסר, אבל איך אפשר לעזור לאנשים עם דיבורים כאלו? ועוד יותר מזה, יש מחקרים שמראים שככל שמתייחסים לפיגועים אלו בצורה קלה יותר, כך הפגיעה קלה יותר. בסופו של דבר מדובר בפגיעה נפשית ולא פיזית, ואיך שהאדם מתמודד תלוי לגמרי בגישה שלו. אם לא עושים מזה עסק, אז הוא עצמו יעשה מזה פחות עסק. ואני אומר עוד, אלו שעומדים לצידם של הילדים כביכול, הזיקו הרבה הרבה יותר מכל מתעלל. אלו שמגינים על הילדים שיגעו כל כך את הציבור, עד שיש מאות ילדים שההורים והמטפלים טמטמו להם את הראש שהתעללו בהם, ועל ידי שטויות והזיות אלו גרמו לילדים אלו המון סבל ונזק. אז אם נקח את כל המתעללים מצד אחד, וכל אלו שמגינים על הילדים מצד שני, נגלה שאלו שמגינים על הילדים הזיקו להרבה יותר ילדים מאשר המתעללים. כנ"ל לגבי הפגיעה בנשים, אנו רוצים מכל הלב לעזור לנשים אלו ולהגן עליהם, ושירגישו טוב עם עצמם ויחלימו. אבל אלו שמגינים עליהם בקיצוניות, רק מזיקים לנשים אלו, משחיתים את הנפש שלהם, הורסים את האימון שלהם בגברים, מעצימים את תחושת הפגיעה שלהם, וכך לא מאפשרים להן להחלים.
ודי בזה לעת עתה.
תוכן כתב:ואני רוצה לומר עוד משהו ברשות הרבנים החשובים. יש לי ספר שנקרא Has a Child Been Molested, שנכתב על ידי עורך דין ופסיכולוג בשנות השבעים כשהתחיל השיגעון של ההאשמות שוא על התעללות בילדים. בהקדמת הספר כותבים המחברים, שקשה מאד לצאת עם ספר כזה, כי בטבע של אנשים (בריאים) הוא להגן ולעזור לילדים, ועל כן ממהרים מאד לעמוד לצידם, וכשמישהו אומר, רגע רגע, אולי הילד לא נפגע, אנשים יוצאים נגדו בחמת זעם, היתכן לא להיות לצד הילד?!
אותו דבר נכון גם לגבי הציבור שלנו. בהשפעת הרחוב התקבל אצל חלק מהציבור החרדי, שברגע שאשה אומרת שהיא נתקפה, יש להאמין לה, ולא רק להאמין לה, אלא לומר לה שהיא ממש מסכנה. ואשר על כן, ברור לי שאנשים יתקפו את ההודעה הזו, ועל דעת כן ודוקא משום כך, ראוי להעיר כאן שלשה דברים:
1. כשאשה אומרת משהו והשני מכחיש, יש שלחן ערוך..........
ודי בזה לעת עתה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים