בין קרעסטיר לוויטעפסק

[נחומצ'ה]

קיבלתי מידיד:

דור חדש.
קַרעס-טיר או קופת העיר.
דור אשר לא ידע את וויטעפסק.
יודע לצטט 'רֶב שעיה בֶעְרֶב מוישה',
ואין יודע שֵם אבי ה'חויזֶה'

ממש כאן ללא טיסה
ואולי זו הבעיה
שוכן קבר צדיק, נחשון חסידי
גם ספר ללמוד, 'פרי הארץ' שמו
'השפל באמת' כינה את עצמו
שמא לכן, שפר גורל מציבתו

תלמיד חבר היה לו, רֶב אברום קאליסק כינויו
יחד עלו מן הגולה, וישבו באדמה הבורה
נכון היו גם מבני ספרד, בגליל ויהודה
אך בני אשכנז, נמנע המדרס מפני הגזירה
סבל עוני וחרפת רעב, היו מנת חלקם
אפי' הסתגרו משך שבועות, מפני המגיפה
אך הם הניחו, היסודות והנטיעות
לישוב אשכנזי חסידי, בארץ האבות

אז בפעם הבאה, שאתם עולים להפלגה
לפולין אוקראינה או הונגריה
הצפינו מעט, אל הציון ששָקַט
בטבור הארץ, סמוך לים כינרת
ללא מעיל פרווה, קוצ'מה ומגף להגנה
אולי יהיה קצת חם, אך זה האקלים המושלם
כי ארץ הקודש, מעַין ההשגחה לא נעדרת

ועמך ישראל צריך ישועות
רק יצאנו מן החודש שהם מקיפות
בנות רווקות ועֶלטרֶעס תקועים
עקרים המצפים לילדים

כל אחד עם הפעקעל שלו
קרוב השם לכל קוראיו
ממירון והגלילות עד לנתיבות
לממריאים על שתי כנפות
ולמשביעים בריות לתיאבון
לכל התורמים באשראי ובביט
או מעבירים כרטיס עם צ'יפ

הנה הנה זה באה
הגאולה השלימה
מיד במוצאי שנת השבע

[משוש דורים]

יש ציבור גדול הנמצא בטבריה על ציון הפרי הארץ בא' אייר יום ההילולא.
אך ציבור זה הוא ברובו ציבור של 'מבקשים' ובני עליה, שהספר פרי הארץ הוא בשבילם מזון רוחני מן השמים שהם ניזונים ממנו, והם באמת מקושרים לבעל ההילולא ולתורתו.
וכפי שהוא מכונה הרמב"ם והשו"ע של החסידות.
יש שם גם ציבור מאנשי הציונות הדתית שעבורם הוא מחיה הישוב בארה"ק.
וכן מעט מהאנשים הנוסעים להילולא דצדיקיא בכל אתר ואתר.

הציבור הנוסע לקרעסטיר הוא שונה במהותו, הוא המון העם, שאף הגיעו לקרעסטיר בחיי חיותו של ר' ישעילה, ומה לעשות שהם הרבים.

נ.ב. בד' בשבט יומא דהילולא של הקאליסקער כמעט ואין אנשים על הציון בטבריה, כי ההמון לא מגיע לשם כלל, והיות שלא נשאר הרבה מתורתו, גם אין שם הרבה 'מבקשים'.

[קרית מלך]

דברי הרב משוש דורים כנים וברורים.
ועדיין הפליאה במקומה עומדת.
בדרך צחות אומרים שאחד מרבני העדה החרדית בבי"ש נשאל בשנה שעברה שבה חל ג' אייר ביום ה'חגא' מה עושים? איך מיישבים את ה'חג' עם ה'חגא'... והשיב שאין מנהג קבוע בזה, כי בפעם הקודמת שזה חל בג' אייר עדיין לא היה יומא דהילולא של רבי ישעיה ברבי משה...

[דרומי]

פעם הייתי בשדה תעופה אחד במרחבי רוסיה ופגשתי שם את הרה"ח ר' שלמה וילהלם שי', שליח חב"ד בזיטומיר שכעת נמצא בארץ הקודש כידוע עם מוסדותיו...

ואמר לי ווארט יפה:

יש באוקראינה את ציון קברו של הרה"ק ה'שארית ישראל' מוילעדניק שאליו נוהרים המונים (נהרו?), ולא רחוק יש את ציון קברו של הרה"ק ה'אור המאיר' שאליו בקושי מגיעים (אני מקווה שאני מדייק, אולי אני מתבלבל עם צדיק אחר).

הסיבה היא פשוטה:

בתורתו של ה'אור המאיר' חוזרת תמיד ההדגשה שכמה שיהודי עושה בשביל הקב"ה - זה לא מספיק,

ואילו בתורתו של הצדיק מווילעדניק חוזרת תמיד ההדגשה שכמה שהקב"ה עושה בשביל עם ישראל - מגיע ליהודי יותר ויותר...

[במסתרים]

פרי הארץ...
וכפי שהוא מכונה הרמב"ם והשו"ע של החסידות.

ע"י מי וממתי?

[משוש דורים]

ע"י מי וממתי?

ראה יסוד המעלה עמ' נח'

[במסתרים]

ע"י מי וממתי?

ראה יסוד המעלה עמ' נח'

ושם כתוב: "גדולים וטובים קראוהו...".
שאלתי לא נענתה.

[דרומי]

העירוני שמה שכתבתי לעיל על הרה"ק מוילעדניק - צריך לתקן וצריך להיות הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב.

[משוש דורים]

ושם כתוב: "גדולים וטובים קראוהו...".
שאלתי לא נענתה.

בסלונים זה מקובל בשם אדמור"י לעכויטש קוברין וסלונים.
וברוז'ין אומרים בשם הס"ק מרוז'ין, פלא איך הכניס ר' מנדל כזה רבוש"ע גדול בספר כה קטן.

[ונתנו ידידים]

דרך אגב הויטבסקער היה מתנגד להענין של מופתים חסידיים, ודיבר עם עדתו שצריך לקבל את גזירת השי"ת באמונה ובאהבה, וא"כ יחי ההבדל בינו לבין אחרים.

[משוש דורים]

דרך אגב הויטבסקער היה מתנגד להענין של מופתים חסידיים, ודיבר עם עדתו שצריך לקבל את גזירת השי"ת באמונה ובאהבה, וא"כ יחי ההבדל בינו לבין אחרים.

היסוד העבודה מסלונים היה אומר, שאף שרבי ככל שנפטר לפני יותר שנים הוא עולה מהיכל להיכל וקשה לפעול אצלו עבור אנשים הנמצאים כאן, אבל אצל הרבי ר' מנדל מויטעבסק אפשר לפעול כמו אצל רבי חי.
וי"ל ביאור הענין, ע"פ מ"ש הרב בעל התניא אחר פטירת רבי מנדל הענין דצדיקא דאיתפטר אישתכח בכל עלמין יתיר מבחיוהי, ועיין רבנו בחיי פר' ויחי על ענין יעקב אבינו לא מת, שיש צדיקים שנשארים חיים, לענין השפעתם בעולם, ואכמ"ל.

[נחומצ'ה]

יש באוקראינה את ציון קברו של הרה"ק ה'שארית ישראל' מוילעדניק שאליו נוהרים המונים (נהרו?)

נראה לי שהוילעדניק זי"ע הבטיח שמי שיגיע לציונו, לא יפטר ללא תשובה [וי"א מי שיגע בידית 'קליימקע' שלי].

זה ידוע שהציון שלו, רחוק ובודד יחסית. וקשה להגיע אליו.

[הבטחת ה'לא ימות בלי תשובה', מקובלת גם על הציון בליזענסק. וכעובדה הידועה עם הטשיבינער רוב זי"ע. ואכ"מ].

[איש_ספר]

[סבי שהיה חסיד ותיק מחסידי הוסיאטין, היה חוזר ואומר בפליאה, שכל הענין של קברי צדיקים הוא בלתי מובן, לאחד נוסעים בלי סוף ואילו לזולתו לא נוסעים בכלל, אני לא זוכר את כל הדוגמאות, ובכ"ז זוכר את הקדו"ל כמי שנוסעים אליו כולם, והריז'ניער כדוגמא הפוכה].

[דרומי]

שמעתי עתה ווארט יפה בענין ציון קברו של התנא נחום איש גמזו, שלמרבה הפלא כמעט ולא נוסעים אליו.

וההסבר פשוט:

יהודי נמצא בצרה ומצוקה, הוא מצפה לישועה.

אם יבוא אל נחום איש גמזו, יקבל את המענה - מה לך מוטרד, הרי גם זו לטובה...

והרי הוא מחפש ישועה ישירה וגלויה, ולא מענות מהסוג הזה...

[מה שנכון נכון]

וה"ה לר"ע שאמר כל מה דעביד רחמנא וכו'.

[א איד]

[סבי שהיה חסיד ותיק מחסידי הוסיאטין, היה חוזר ואומר בפליאה, שכל הענין של קברי צדיקים הוא בלתי מובן, לאחד נוסעים בלי סוף ואילו לזולתו לא נוסעים בכלל, אני לא זוכר את כל הדוגמאות, ובכ"ז זוכר את הקדו"ל כמי שנוסעים אליו כולם, והריז'ניער כדוגמא הפוכה].

אי' דר סבכם? הרי ציון הקדושת לוי וציון הרה"ק מרוזין הי' גבול ביניהם עד לאחר מלחמת העולם השני'.

[איש_ספר]

[סבי שהיה חסיד ותיק מחסידי הוסיאטין, היה חוזר ואומר בפליאה, שכל הענין של קברי צדיקים הוא בלתי מובן, לאחד נוסעים בלי סוף ואילו לזולתו לא נוסעים בכלל, אני לא זוכר את כל הדוגמאות, ובכ"ז זוכר את הקדו"ל כמי שנוסעים אליו כולם, והריז'ניער כדוגמא הפוכה].

אי' דר סבכם? הרי ציון הקדושת לוי וציון הרה"ק מרוזין הי' גבול ביניהם עד לאחר מלחמת העולם השני'.

פודווולצ'סיק/וויען/לעמברג
המכוון לא בהכרח על זמן אחד, אלא שהדבר היה ידוע אצל חסידים, שהעליה לקבר מסוים ולא לקבר אחר, אין בה טעם גלוי.

[גימפעל]

ביאור 2022-06-19 223854.jpg (37.14 KiB) נצפה 1034 פעמים

מעלון 'ניצוץ אחד' של הגרד"ח אלתר שליט"א

[דרומי]

ומה עם יהושע בן נון?...

[צופה_ומביט]

דומני שהשאלה נשאלה עבור התירוץ, שהוא המסר והעיקר. ולא שהתירוץ נאמר כפשט אמיתי במה שהיה.
על השאלה עצמה אפשר לענות כמה תירוצים בפשט.
תתייחס לזה כ"ווארט". כלומר: מסר אמיתי - שהולבש על הפרשה.

[פלוריש]

ישנו סיפור על הרבי מבעלזא, שאמר פעם לאחד מחסידיו שטס לפולין כדי לפקוד קברי צדיקים, שהוא מבקש שיזכיר את שמו בקבר של הבאר מים חיים...

[נחומצ'ה]

יש משהו מרענו בחידוש ההילולא של הבת עין זי"ע, הקבור בצפת פה ארה"ק.
תיתי לו להרה"צ ר' מיילעך בידרמן שליט"א, על החייאת הילולת הבת עין.

בסוף גם לצדיק הטמון ברגבי ארצינו הקדושה, הגיע עדנה.
ישועות גם כאן. צ'פת פ'תאום ת'בנה..