בת"ב קראתי בספר יון מצולה על גזירות ת"ח ות"ט
מתבאר שהיתה מרידה של ה'קאזקין'\פרוסלבים\'יוונים' בפולנים הקתולים שדיכאו אותם וממילא טבחו ביהודים שנתפסו כצד הפולנים(איני מדייק ואכמ"ל)
בתיאור על עיר טולטשין כרתו היהודים והפולנים ברית ונתבצרו במבצר. באיזהו שלב בגדו הפולנים ביהודים ועמדו להסגירם לקוזקים
'ויבינו היהודים הערמה ובקשו היהודים לשלוח יד תחילה בשרים (הפולנים) ולעמוד לקראתם מאחר שהפרו בריתם תחילה.
ויצעק בקול גדול הראש ישיבה של ק"ק טולטשין הגאון מוהר"ר אהרן אל היהודים ויאמר אליהם " שמעו אחי ועמי אנחנו בגלות בין העמים, אם תשלחו יד בשרים ושמעו כל מלכי אדום וינקמו נקמתם מכל אחינו שבגולה חלילה. לכן אם הוא גזירה מן השמים נקבל בשמחה דינינו.." עיי"ש
וכך הווה. הי"ד.
במקום אחר בספר מתואר איך שקוזאק אחד טבח בכשלש מאות יהודים בבית אחד ללא התנגדות
אני לומד מזה שהנידון הידוע על 'כצאן לטבח' שרשו בעצם בתקופות קדומות
אם כי רה"י ר' אהרן נמק את דבריו בזה שיסכנו את 'שאר הגולה' אני גם שומע בדבריו נימה של 'אנחנו בגלות ולא נלחמים'
וצ"ב בכל הנ"ל