פורום אוצר החכמה

שני ספרים החזיק מרן הגר"ע יוסף בספריה העצומה בביתו, ולא נתן לבניו לעיין בהם: ספר "שושנת יעקב" על חכמת הפרצוף וקריאה בכף היד (עליו התבטא מרן זצוק"ל: "כי היכי דלא נגררו אבתרייהו"), וכן את ספר "מלחמות ה'" למארי יחיא קאפח שטען שספר הזוהר דינו כעבודה זרה (שבנו הגר"י יוסף הסביר ונימק שאביו עיין בספר כדי לראות את הטענות שלו, כדי שידע מה להשיב להם).

בביתו של מרן הגר"ע יוסף היתה ספריה עצומה של ספרי קודש, שע"פ עדות בנו הראשון לציון הגר"י יוסף היו בה מעל עשרים אלף ספרי קודש, ללא ספרים חיצונים כשל ביאליק וכצנלסון.

הגר"י יוסף סבור שלאביו הגר"ע היו ספרים רבים ומקורות שלא היו לכל הרבנים, ומשכך לפסיקותיו יש משקל רב ועדיפות על פניהם.

כך למשל בעלון 'השיעור השבועי' הובאה באריכות המחלוקת בין הגר"ע יוסף לחזון איש בעניין ברכה לבטלה בדעת הרמב"ם. החזון איש נקט שברכה לבטלה היא לא דאורייתא, לעומת הגר"ע יוסף שנקט שברכה לבטלה היא מדאורייתא ונסמך על תשובת הרמב"ם בעניין.

בעלון השיעור השבועי נכתב בשמו של הגר"י יוסף בין היתר:

"אינני יודע אם היה להחזון איש תשובות הרמב"ם, כי לא הייתה לו ספריה גדולה כמו שהייתה למרן זצ"ל של למעלה מעשרים אלף ספרים, ומרן למד בכל הספרים, וידע היכן נמצא כל ספר... אבל החזון איש לא היתה לו ספריה גדולה, מרן בצעירותו היה בבית החזון איש וראה שיש ספריה של כמה טורים בלבד, ולכן יש להניח שהחזון איש לא ראה את תשובת הרמב"ם, ואילו היה רואה היה מסכים שדעת הרמב"ם שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא, שהרי כתב כן מפורש".\

לרגל יום פטירתו ה-51 של חכם עזרא עטיה זצוק"ל ראש ישיבת פורת יוסף הובאו הדברים הבאים בשמו הגר"י יוסף:

"החזון איש לא הכיר רבנים ספרדים, וכי איפה יראה מרוקאים ופרסים, בליטא?! ... הוא גר בבני ברק, ובמשך שנים לא הגיע לירושלים לבקר בכותל וכדומה, כי הרב קוק – הרב הראשי האשכנזי הראשון – היה חי, ואמר החזון איש, אם אבוא לירושלים אצטרך לבקר את הרב קוק, ואז יחשבו שאני מסכים עם שיטתו בהשקפה, ואם לא אבקר אצלו, זה חילול ה'.

עוד הובא שם בשמו של הגר"י יוסף:

"(החזון איש) לא הכיר את חכמי הספרדים, ספק אם הכיר את החקרי לב , פתח הדביר, בית דוד, מאמר מרדכי, יד אהרן, יפה ללב, רבי חיים פלאג'י, רבי יעקב פראג'י, מהר"י מולכו".

עוד הובא שם בשמו של הגר"י יוסף:

"פעם אמרו לו (לחזון איש) על איזו הלכה שכך כתב בספר 'שדה הארץ', ולא ידע שהיה אב בית דין בירושלים לפני כ-270 שנה. וגם לא הכיר את הספר פרי האדמה".

טענה זו אינה חידושו של הגר"י יוסף שליט"א. טענה כזו שמעתי כבר ממרן הגרע"י זצוק"ל בשיעור שדיבר על מה שהחזו"א פסל את ספרי התורה של הספרדים משום שינוי האות צד"י ומרן הגרע"י הלך אליו והראה לו שבשו"ת נוב"י או חת"ס (איני זוכר בדיוק) הכשיר ואמר אז הגרע"י בערך בזו הלשון 'הייתי אצל הגאון חזוא בבית. לא היו לו הרבה ספרים. אם היו לו והיה רואה לא היה פוסק כך".


לענ"ד שני גדולי עולם אלו מדברים שפות שונות. כל אחד מהם מחזיק בשיטת לימוד ופסיקה אחרת וטענת הגרע"י לכא' אינה טענה לדידו של הגאון חזו"א. זה לא שבמקרה לא היו לו ספרים משום שהיה עני.

בספר צדקת הצדיק הביא את כל הראיות לחזו״א, והוא לא שינה דעתו מחמתם.

כפי הנשמע החזו"א בתחילה פסל לכולם, ואחר שראה דברי האחרונים הכשיר לאלו שזה המסורת שלהם.

בעניין הספרים היה בחור שניקה את הספרים לפסח להרב מבריסק והתפלא שיש לו כ"כ מעט ספרים, אמר לו הרב מבריסק, יש רבנים גדולים עם מעט ספרים ורבנים קטנים עם הרבה ספרים

מאמר מרדכי הוא ספרדי?

אם יש תשובת הרמב"ם מפורש, מה עוד יש לדון בדעת הרמב"ם?

תוכן כתב:מאמר מרדכי הוא ספרדי?

אם יש תשובת הרמב"ם מפורש, מה עוד יש לדון בדעת הרמב"ם?

רבי מרדכי כרמי חבירו ובר פלוגתיה דהחיד"א.

לחיד"א לא היו חברים אשכנזים? עד כמה שידוע לי המאמר מרדכי היה מצרפת.

יעוין: ר' גדליה הוניסברג, הספרים של רבנו חיים קניבסקי, עמ' רז-רח ; וראה גם הנ"ל, מנחת תודה: תורה, עמ' ש, תיד-תטו

תוכן כתב:לחיד"א לא היו חברים אשכנזים? עד כמה שידוע לי המאמר מרדכי היה מצרפת.

המאמר מרדכי היה מפרובנס
ויעויין ערכו (הקצר) במכלול
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7%9E%D7%99

תוכן כתב:מאמר מרדכי הוא ספרדי?

אם יש תשובת הרמב"ם מפורש, מה עוד יש לדון בדעת הרמב"ם?

היכן דברי החזו"א בעניין זה?
אם נראה, ניתן לדון בדברים.

שו"ת יביע אומר חלק א אורח חיים סימן לט סק ז'.
ודלא כהחזון איש (א"ח סי' קלז אות ה) שפקפק בזה בד' המ"א אליבא דהרמב"ם. ע"ש. ונעלם ממנו מ"ש הרמב"ם בתשובה והסכמת האחרונים הנ"ל.

תודה רבה!

וכבר נכתב על זה ס' שלם, ושמו יקבנו ברכת יעקב למרן הרי"ח סופר שליט"א, ולא השאיר פינה וזוית בענין זה.

חבל שהראש"ל לא מציין בספריו באיזה גירסה של אוצר החכמה הוא משתמש ככה נדע אם אברך עם גירסה מעודכנת יכול לחלוק עליו...

פרובנס הוא דרום צרפת. ועד כמה שידוע לי, הם נחשבים אשכנזים, אם כי היו להם מנהגים ייחודיים משלהם.

הם לא היו נחשבים אשכנזים
אמנם, הן זוסמן (במאמרו על הפירוש המיוחס לראב"ד למסכת שקלים) והן תא-שמע (בכמה וכמה מאמרים) עמדו על הזיקה העמוקה בין חכמי פרובנס הקדומים לבין חכמי אשכנז.

בכל מקרה, בדור של המאמר מרדכי כבר לא נשאר הרבה מזיקה זו.

אז מה הן נחשבים? ספרדים? איך בדיוק? הרי בדור של המאמר מרדכי כבר עברו מאות שנים מאז הגירוש בספרד.

לא.
יש בעולם יותר מאשכנזים וספרדים

בברכה המשולשת כתב:לא.
יש בעולם יותר מאשכנזים וספרדים

כמו למשל בני רומי [להם שני בתי כנסת פעילים בעיה"ק ירושלים תובב"א, הנוהגים במנהג בני רומי], הקרימצ'אקים [שחשבתי בעבר שעברו מן העולם, עד שפגשתי באחת הישיבות בחור שעלה מקרים, וסיפר לי על השתייכותו לקהילה זו] או הרומניוטים [שאף הם לא נעלמו, ולפני שנים הכרתי, בדרך לנווה דקלים תובב"א, בחור מקהילה זו].

הקישון33 כתב:חבל שהראש"ל לא מציין בספריו באיזה גירסה של אוצר החכמה הוא משתמש ככה נדע אם אברך עם גירסה מעודכנת יכול לחלוק עליו...

הרשל"צ כמובן לא מתכוון שבגלל שיש ספרייה גדולה שלא הייתה לחזון איש אז דברי החזון איש בכל עניין כמבוטלים. אלא כגון במקומות שיש לתלות שלא ראה רמב"ם וכדו' מחמת שלא היו לא הרבה ספרים. ובאמת לו יצוייר שנעלם מהרשל"צ ראשונים כי הייתה לו גרסא לא עדכנית של האוצר אין הכי נמי...

וכבר בתקופת הגמרא דחו דברי אמוראים שלכאורה לא ידעו ברייתות. וכנראה ע"פ זה בא הכלל שאילו ראו הפוסקים דברי הקודמים להם היו חוזרים בהם.
ועל זה מבוססים דברי הרשל"צ. ולא צריך לעשות מזה רעש גדול.

בברכה המשולשת כתב:לא.
יש בעולם יותר מאשכנזים וספרדים

נכון. האם יש הסכמה אבל, שהמאמר מרדכי לא היה ספרדי?

ידועה אימרת רי קנפטון שחכמתו של אדם נמדדת לפי ספריו.
אמנם מרן החזו"א, וכן היה דרכו של הגרב"צ שאול, שלא התייחסו לדברי אחרונים לבר מהמגן אברהם המכונה גדול האחרונים.
ולמעשה זה שני דרכי פסיקה, ודי בזה.

תוכן כתב: האם יש הסכמה אבל, שהמאמר מרדכי לא היה ספרדי?

כן (זה היה מוסכם מעיקרא)

בעיני כל העניין של מרן הגרע''י עם הספרים הוא כדי להכיר לציבור את גדולי הפוסקים הספרדים ובכדי לרומם את עדות המזרח

בפועל גם הוא בפסיקותיו נותן משקל ברור לגדולי האחרונים שהיו בספרייתו של החזון איש
ואף להוצאה שהדפיסה שו"ע עם אחרונים מחכמי ספרד והללו חשבו להדפיס בלא הנו''כ הידועים (מג''א ט''ז) נתן הוראה להדפיסם עם הנו''כ הידועים ועליהם יחנו חבל האחרונים

אכן באמת יש מקרים הוא הופך את הקערה על פיה ז"א שהוא מצליח להעמיד חבל אחרונים הסוברים אחרת אך הוא עושה את זה לאו דווקא עם פוסקים ספרדים אלא גם עם פוסקים אשכנזים וזה אחד מדרכיו בהלכה לנסות להעמיד מערכה לקראת מערכה והדברים פשוטים לכל הרגיל בספריו.
'לשווק' את זה כאשכנזים וספרדים קצת חוטא לאמת.

מענה איש כתב:בעיני כל העניין של מרן הגרע''י עם הספרים הוא כדי להכיר לציבור את גדולי הפוסקים הספרדים ובכדי לרומם את עדות המזרח

.

א. על החשיבות אותה ראה הרב ב'גילוי' תורתם של פוסקי הספרדים יעוין גם - הרב יצחק יוסף, אגרות השקפה ומוסר, ח"א, ירושלים תשפ"א, עמ' קלט-קמ.

האיגרת שם היא איגרת ברכה לפתיחתה של ספרייה ציבורית, המתמחה בעיקר בחיבוריהם של גדולי הספרדים.

הראשל"צ שליט"א כותב שם שרבים מהם אינם מוכרים כל כך והנגשתם לציבור בספרייה תסייע להבאת תורתם לידיעתם של הלומדים.

[יש להעיר שבדבריו מובלעת התובנה, המקובלת במדעי המידע, לפיה ספרייה אינה מכשיר טכני בעלמא, אלא כלי חברתי ותרבותי].

ב. על יחסו של הרב עובדיה לספר 'שושנת יעקב' יעוין כאן - [סמוך להערה 13 ובהערה] -

https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... %91-%D7%A2

מענה איש כתב:בעיני כל העניין של מרן הגרע''י עם הספרים הוא כדי להכיר לציבור את גדולי הפוסקים הספרדים ובכדי לרומם את עדות המזרח

בפועל גם הוא בפסיקותיו נותן משקל ברור לגדולי האחרונים שהיו בספרייתו של החזון איש
ואף להוצאה שהדפיסה שו"ע עם אחרונים מחכמי ספרד והללו חשבו להדפיס בלא הנו''כ הידועים (מג''א ט''ז) נתן הוראה להדפיסם עם הנו''כ הידועים ועליהם יחנו חבל האחרונים

אכן באמת יש מקרים הוא הופך את הקערה על פיה ז"א שהוא מצליח להעמיד חבל אחרונים הסוברים אחרת אך הוא עושה את זה לאו דווקא עם פוסקים ספרדים אלא גם עם פוסקים אשכנזים וזה אחד מדרכיו בהלכה לנסות להעמיד מערכה לקראת מערכה והדברים פשוטים לכל הרגיל בספריו.
'לשווק' את זה כאשכנזים וספרדים קצת חוטא לאמת.

ייש"כ על הדברים רק ב' הערות.

1. הגר"ע זצ"ל כמובן שנותן משקל ברור לכל גדולי הפוסקים חת"ס נודע ביהודה מגן אברהם חיי אדם ועוד.
אלא שהוא גם נותן משקל גדול מאוד לפוסקי הספרדים וכשיש צורך מכריע כשיטתם ומי שלא ראה אותם או לא הכיר מן הסתם לא יכול להסתמך עליהם במקרה הצורך וזה משפיע על הפסיקה.

2. כמדומה שכתוב בספר רבינו(אינו לידי כעת) שההוצאה הנ"ל רצתה להדפיס רק את המגן אברהם(לא יודע למה) ולהשמיט רק את הט"ז ועל זה אמר להם להביא גם הט"ז.

דומה שאחת הדוגמאות הנאות ביותר להבדלים בדרכי הפסיקה היא הדיון על אודות דפנות בד [שהחזו"א מקל בזה והרב עובדיה מחמיר, בשונה מרוב המקומות, מ"מ לנידון האשכול דנן נראה שהבדלי הגישה ניכרים שם היטב, יעוין ריש ספר חזו"ע סוכות]

ההודעה הפותחת את האשכול לקוחה מן הכתבה הזו https://www.kikar.co.il/haredim-news/420132. ושם גם הובאה תשובת ר"י ענבל:

א. מה שכתב על הספרים, הרי לרוב הפוסקים הגדולים פעם לא היה ספריה, ולמי היה כסף לספריות גדולות? רק יוצאי דופן כמו הרש"ש, רבי דוד אופנהיים, וכדו', אבל רובם ככולם לא היו להם הרבה ספרים, ואם היה להם צורך היו משיגים העתקה מדף מסוים.

ורבים לא היה להם גם ש"ס, כמו רבינו המאמר מרדכי, הכותב באו"ח קעד' "כמדומה שהוא ברש"י או בתוס' ואין תחת ידי מסכת (ברכות)", ובסי' קעט' "שוב בא לידי מסכת ברכות ומצאתי שם..." ובסי' קנא' "מ"ש מרן שכ"כ תוס' בפ"ק דבתרא האמת אגיד שאין בתרא מצויה אצלינו", ובסי' תלג "שוב בא לידי מסכת פסחים". והוא מגדולי הפוסקים באו"ח.

ב. ומה שעשה רשימה של חכמינו הספרדים שהחזו"א לא הכיר, תמיהני עליו, הרי מביא מהם בכמה וכמה מקומות, והחזו"א לא הכיר בהבדל בין אשכנזים לספרדים כמ"ש ביו"ד סי' קנט' "אין הפרש בין הארצות במקום שאחרונים חולקים על שו"ע", אלא ההלכה מוכרעת לפי מה שדנו עליה האחרונים אם הסכימו או שנחלקו, ולא משנה מאיזה ארץ הם.

ומה שכתב על תשובות הרמב"ם תמה תמה אקרא, הרי בעצמו אומר בהמשך שמובאים בב"י, א"כ הכיר אותם משם ומה צריך לספרייה כאן?

קיצורו של דבר, חכמי ישראל הגדולים לא נשתבחו בספרייתם אלא בעומק עיונם.

הדיון המשיך לאחר מכן כאן https://www.kikar.co.il/haredim-news/420385.
(לא הייתי מציין כשלעצמי לאתר הנ"ל מפני הכיעור, אלא שקדמוני מעתיקים המעלימים מקורותיהם)