מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דרכי הלימוד

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
הוגה בתלמודו
הודעות: 50
הצטרף: ש' מאי 01, 2021 11:53 pm

דרכי הלימוד

הודעהעל ידי הוגה בתלמודו » ש' אוקטובר 01, 2022 11:18 pm

עיון ובקיאות

הנה זכינו בחסדי שמים לדור נפלא של רבבות אלפי צעירים בני תורה השואפים לגדלות בתורה ורוצים להתעלות במעלותיה. משתוקקים הם לדעת את המעשיה אשר יעשון כדי לזכות לכתרה של תורה ולעמוד על סוד ידיעתה. ובתי היוצר של נשמת התורה, הישיבות הקדושות, כל אחת ואחת דורשת לפי דרכה ולפי משנת ראשיה ומנהיגיה, זו דורשת את שבח העיון, וזו את מעלת השינון והבקיאות. ואמרתי להעלות על הכתב משנה סדורה ממה שזכיתי להתבונן בדרכי התלמוד מדברי רבותינו גדולי הדורות, למן חכמי המשנה והגמרא עד לגאוני בתראי עמודי התורה.

הן זו פשיטא לן שכדי להתעלות בידיעת התורה ולהיות תלמיד חכם צריך ללמוד הרבה ולמלא כריסו בש"ס ופוסקים, וגם להתעמק בעומק העיון כדי לעמוד על בוריין ושרשן של יסודות הסוגיות, והא בלא הא לא קיימי.

והרי חז"ל לימדו אותנו (קידושין ל' ע"א) "ושננתם – שיהו דברי תורה מחודדים בפיך", ופירש רש"י "חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד".

שתי דרכים יש כדי שדברי תורה יהיו מחודדין בפינו. צריך לחזור עליהם שוב ושוב עד שיהיו שגורים על לשוננו. אך צריך גם לבדוק לעומקן של הדברים כדי להבינם לאשורן ויהיו לא רק שגורים על לשוננו, אלא אף מחודדים בפינו.

וזה שפירש רש"י ראש וראשון לרבותינו הראשונים בלשונו הכפולה "חזור עליהם ובדוק בעומקם".

ורש"י לשיטתו פירש את מה שאמרו במס' שבת (פ"ח ע"ב):

"אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד, לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות, אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות. היינו דאמר רבא למיימינים בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא".

ופירש"י "למיימינים – עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר".

וגם כאן פירש רש"י כונה כפולה, עסוקים בכל כחם מחד, וטרודים לדעת סודה מאידך. יגיעת הגוף ועמל השכל. יגיעת הגוף לשקוד על דלתי התורה ולהגות בה יומם ולילה, לחזור ולשנן שוב ושוב. אך גם הבנת ובינת הלב, טרודים לדעת סודה של תורה ועמקי סודותיה.

וכך צמחו גדולי עולם. על התנא הגדול רבי מאיר אמרו חז"ל (עירובין י"ג ע"ב):

"אמר רבי אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים".

הרי שמכל תלמידי רבי עקיבא גדולי התנאים רבותינו שבדרום לא היה כמו רבי מאיר, ואף חבריו הגדולים לא ירדו לסוף דעתו.

ומשתוקקים אנו לדעת כיצד צמח ענק זה, ובמה גדל מחבריו.

סוד זה גילו לנו חז"ל בתחילת אותה סוגיא (שם י"ג ע"א):

"מעיקרא אתא לקמיה דרבי עקיבא, ומדלא מצי למיקם אליביה, אתא לקמיה דרבי ישמעאל וגמר גמרא, והדר אתא לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא".

כאשר רבי מאיר בצעירותו לא הבין את עומק סברותיו של רבי עקיבא, הבין שללא בקיאות רחבה במרחבי הש"ס אי אפשר להבין את עומק הסברא, הלך לרבי ישמעאל וגמר גמרא, ולאחר שמילא כריסו בש"ס חזר אצל רבי עקיבא לסבור סברא.

אמרו עליו על רבי מאיר (סנהדרין כ"ד ע"א) "כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה".

הבין רבי מאיר בצעירותו שכדי לעקור הרים ולטחון אותם זה בזה, צריך קודם שיהיו בידו הרי הרים ותלי תילים של הלכות ושמועות, ולפיכך הלך ללמוד בבית מדרשו של רבי ישמעאל לגמור גמרא בבקיאות גדולה. וחזר לרבי עקיבא ללמוד את עומקה של תורה.

וכך דרשו חז"ל במס' סוכה (מ"ו ע"ב) על הפסוק "והיה אם שמוע תשמע":

"דבר אחר אם שמוע בישן – תשמע בחדש".

ופירש רש"י: "דבר אחר אם אתה שומע בישן – מחזר על תלמודך ששמעת. תשמע בחדש – תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים".

וכך יעיד כל למדן אמיתי, ומעשים בכל יום שכאשר חוזרים על משנתם בדרך בקיאות, מתעוררים תדיר ראיות ופירכות, תיובתא ופירוקא, וע"י השינון והחזרה אף במרוצה מתבהרים ומתלבנים הסוגיות לאשורן.


יושר הסברא

ויסוד היסודות, יושר הסברא, וזה עיקר קנין התורה, וכבר העידו על כך שני עדים נאמנים הגר"ח מולוז'ין והגרעק"א.

ראה מה שכתב הגר"ח (עץ החיים אות ל"ו נדפס בסו"ס נפש החיים):

"וכד דייקת שפיר תשכח, שכל גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברא ישרה, כל הישר בסברא גדול מחבירו".

וכך הורה הגרעק"א (הקדמת הגרחי"נ זילברברג לחידושי הגרעק"א למס' חולין בשם מורו ורבו הג"ר שמחה רעפיש שהיה מגדולי תלמידי הגרעק"א ונסמך על ידו להוראה, הודפס בווארשא תרצ"ב ומובא באגרות רבי עקיבא איגר עמוד רי"ז בהערה):

"עיקר היגיעה והעמל בתורה תהיה להישיר השכל אף אם עי"ז יחסר כח הכקיאות שאין העת מספקת על שניהם, כי מי ששכלו ישר באמת אזי שכלו הישר ישמרהו וימנעהו מללכת שובב להעלות על דעתו חלילה נגד הגמ' ותוס' ורמב"ן וכו', כי כל דברי קדשם מיושרים בתכלית וההיפך מדבריהם הוא עקום בתכלית, ובר שכל הישר לא יטבע ח"ו בעקמימות".

במדה זו נשתבחו גדולי ישראל למימות הראשונים ועד לאחרוני האחרונים, כל הישר מחבירו גדול הימנו.

והסברא היא עיקר עמלה של תורה, וכך כתב התורת חיים (ב"מ ל"ג ע"א):

"ונוטלין עליה שכר. נראה לפי שהעוסק בתורה עיקר קבלת שכרו על הסברות דמיסבר קא סבר ומדמה מילתא למילתא שהוא עמל בתורה ומטריח בה כדאמרינן אגרא דשמעתא סברא וזהו שייך כשהוא עוסק במשנה וכל שכן בש"ס לאפוקי העוסקין במקרא לכך אין נוטלין שכר כל כך".


לימוד גמרא או פוסקים


ויש לברר במי שאין בידו ללמוד כל היום וכל הלילה ועליו לקבוע עתים לתורה, מה ראוי לו ללמוד. ובימינו זכינו ב"ה לאלפים ורבבות שלומדים את הדף היומי דבר יום ביומו, כמעט שאין לך קהילה בישראל ואין לך בית מדרש ובית כנסת שאין בו שיעורי דף היומי, וב"ה רק לפני זמן מה חגגו בכל רחבי תבל את הסיום הי"ג של הש"ס בסדר הדף היומי, ונתקדש שם שמים כאשר מאות אלפים נתקבצו בכל רחבי תבל לשמוח בשמחת התורה ולחגוג את סיום הש"ס.

ורבים המה בעלי הבתים שלא רק לומדים את הדף דבר יום ביומו אלא אף חוזרים עליו כדי להבינו ביתר עיון, ואשרי העם שככה לו.

אך לכאורה כל אלה נוהגים לא כהלכה ולא כשורה, שהרי כתבו עמודי ההלכה, הט"ז (יו"ד רמ"ו סק"ב) והש"ך (שם סק"ה) שעדיף ללמוד בספרי הפוסקים ולא בגפ"ת, וז"ל הט"ז:

"כתוב בדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים וראייתם מסוף נדה תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא אבל לי נראה דצריך לעסוק בספרי הפוסקים כגון אלפסי מרדכי אשר"י ודומיהם ואינם יוצאים כלל בלמוד גפ"ת לחוד דההיא דתנא דבי אליהו כל השונה הלכות פרש"י הלכות פסוקות".

והש"ך גם הוא הביא את דברי הדרישה ופסק כמותו, והוסיף דמה שהביאו התוס' (קידושין ל' ע"א) בשם רבינו תם דכאשר לומד אדם גמרא מקיים את מה שאמרו חז"ל (שם) "לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד", כיון שש"ס בבלי בלול במקרא משנה וגמרא, אין זה אלא במי שלומד "ט' שעות ביום דכיון שיש לו פנאי גדול ילמוד בש"ס אבל הנך בעלי בתים שאינם לומדים רק ג' או ד' שעות לא ילמדו בש"ס לחוד".

וכ"כ בעקבותיהם המשנה ברורה (סימן קנ"ה סק"ג):

"חייב אדם ללמוד בכל יום תורה שבכתב שהוא תנ"ך ומשנה וגמרא ופוסקים ובעלי בתים שאינם לומדים רק ג' או ד' שעות ביום לא ילמדו בגמרא לחוד דבזה אינו יוצא אלא צריך שילמוד דוקא גם ספרי פוסקים כל אחד כפי השגתו [שו"ע יו"ד וש"ך שם]".

הרי לן הלכה ברורה של עמודי העולם רבותינו הט"ז הש"ך והמשנ"ב שעדיף לכל מי שאין תורתו אומנתו ואינו לומד אלא מספר שעות ביום ללמוד ספרי הפוסקים מאשר ללמוד גמ' ומפרשיו. ובזמניהם כתבו שיש ללמו ברי"ף וברא"ש וכדו', ובזמנינו היה ראוי ללמוד בשלחן ערוך ובמשנה ברורה שמהם נלמוד הלכה פסוקה.

אך רגיל אני לומר שההוראה החשובה ביותר בתלמוד תורה, הוא מה שאמרו חז"ל (עבו"ז י"ט ע"א) "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ", כי כאשר ילמד את מה שלבו חפץ יתמיד בלימודו וישקוד על דלתות התורה, ילמד בשקיקה וצמאון וישתעשע בדברי תורה, ואין לך זכות גדולה מזו.

וכבר כתב בערוך השלחן (רמ"ו סי"ז):

"אמנם ראינו כי אם כה נאמר להם לא ילמדו כלל כי רצונם רק ללמוד דף גמ' בכל יום ע"כ אין להניאם והלואי יעמדו בזה וכל ד"ת משיבת נפש ומביאה ליראת ד' טהורה".

והמציאות מוכיחה דרק בלימוד הגמרא בכלל ולימוד דף היומי בפרט, מוצאים רוב האנשים טעם, תענוג וסיפוק, שהרי הגמרא היא עיקר צורתא דשמעתתא ומלחמתה של תורה, ממנה יתד וממנה פינה לכל חלקי התורה, הלכה ואגדה, פלפול וחקירה, קבלה ופילוסופיה, חכמי המשנה והתלמוד להם משפט הבכורה, והן הם אבות התורה החכמה והיראה, ובדבריהם יש לקבוע את עיקר הלימוד.

וכמה הפליג הברכי יוסף (סימן רמ"ו סק"ד) בחשיבות לימוד הגפ"ת, עד שהביא בשם הגאון מהר"ר שעפטל זצ"ל בן השל"ה שכתב בצואתו (הובאה בסוף ספר יש נוחלין):

"למוד הגמ' ורש"י תוספות חיוב כמו הנחת תפילין".

ואף הדרישה, הט"ז והש"ך לא באו לשלול את לימוד הגמרא, אלא להוסיף עליה את הלימוד בספרי הפוסקים.

ומשום כך מה טוב ומה נעים למגידי השיעור בדף היומי ושאר שיעורי הגמרא הנמסרים לבעלי בתים, לשלב בשיעור גם קצת הלכה למעשה ודברי הפוסקים בסוגיות הנלמדות ובפרט במסכתות העוסקים בעניינים הנוגעים בזמן הזה הלכה למעשה, ולקיים בכך אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך.

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: דרכי הלימוד

הודעהעל ידי בריה נמוכה » א' אוקטובר 02, 2022 9:15 am

viewtopic.php?p=753536#p753536

אשכולות בנושא זה.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים