היחס למשנה ברורה קודם לשואה

[נחומצ'ה]

א. בהקשר לשועה"ר בפולין. שמעתי מצדיקי בית פולין, שהכריעו כ'רב' בשו"ע בלבד ולא כפסקי הסידור שנכתב בעיקר לחסידיו.
[וכנראה בעיקר באו"ח. כי ביו"ד ח"ב לא פסקו כמוהו גם בפולין].
ב. השפעת המשנ"ב למשל בנושא עירובין, היא בעיקר אצל בני הישיבות. [ידוע שג' פעמים מכריע בביה"ל לחשוש לחומרא ברשות הרבים-ט"ז אמה].
ג. לחזו"א אכן יש השפעה עצומה בהטמעת פסקי המשנ"ב בארה"ק. מאידך ידוע שהרב שך התנגד שידפיסו הגהות החזו"א על צורת הדף במשנ"ב.

[נוצר תאנה]

בשו"ת חשב האפוד ח"ג סי' פ' מביא דבר שחתנו הראה לו במשנ"ב דלא כמו שהוא נהג, ופלפל בזה, ובסוף מסיים למעשה: אכן אחר שנתפרסם ספר משנה ברורה המחמיר בזה וכו' ודאי אין להקל בזה וכו'

[גיורא בשמי שמיא]

מגוחך לדמיין שהמ"ב נתפרסם בהשפעת החזו"א. הרי המ"ב נדפסה כמה וכמה פעמים בחיי הח"ח, במהדורות רבות (כאלו שידועות וכאלו שאינם ידועות, כמו שנכב"ב), והיה נמצא בכל בית כנסת כבר בחייו. ואחרי המלחמה, בריבוי לימוד התורה בין שכבות העם, היה נמצא בכל בית. וזה עוד לפני שהתפרסם לימוד החזו"א, שהיה (ועדיין) נחלת הת"ח ומעמיקי עיון.

[נים ולא נים]

הדבר מפורסם שהרבנים הזקנים פה נוא יארק, ששרדו השואה, לא פסקו כהמשנ"ב ולא כהשועה''ר באופן קבוע רק בכל שאלה לגופו של ענין ובדעת תורה ונוטה ועפ"מ מה שקיבלו.

[נחומצ'ה]

והיה נמצא בכל בית כנסת כבר בחייו.

.

מהיכן המקור לכך?

[צופה_ומביט]

לגבי היחס למשנה ברורה לפני השואה והאם החזון איש הוא שהשפיע על תפוצת/התקבלות הספר או שגם לפניו היה כן:

בספר הזיכרון לתורת החזו"א "אחד היה אברהם", בפתיחה עמ' 8-9:

סיפר לי הגאון ר' חיים קלופט שליט"א שבשנותיו הראשונות של החזו"א בבני ברק [א"ה: התיישב שם בשנת תרצ"ג, שנת פטירתו של החפץ חיים] היה אביו הגאון ר' יואל קלופט בביקור בשבת אחה"צ אצל חמותו שהייתה דרה באותם שנים בבני ברק, וכיבדה אותו בצ'ולנט חם, והוא התפלא כיצד יש לה צ'ולנט רותח בשבת אחה"צ, ואמרה לה חמותו שיש כאן רב שאמר לה שאפשר להשאיר את הצ'ולנט על הכירה ולהוציא מתוכו בשבת גם כאשר הוא על האש ואין בזה חשש של מגיס, והוא תמה מאוד שיש רב שחולק על הכרעת המשנה ברורה, ולאחר שהלך לבקר את הרב הנ"ל, חזר ואמר לחמותו "אכן יש לכם רב שיכול לחלוק על המשנה ברורה".