טעם התנגדות הגדולים לתכלת

[יהושפט]

ואדרבה הגמרא שם מהווה קושיא חמורה על זיהוי התכלת כאק"ק,

כבר העירו במקו"א שהענינים אינם קשורים כלל.
חלזון האק"ק שימש לכו"ע בזמן חז"ל לצביעה, וא"כ אין סיבה שלא יהיה אף הוא בכלל דברי חז"ל על הצד חלזון והפוצעו. קושיות ככל שתהיינה, הם על הגמרא, ולא על זיהוי האק"ק דווקא כחלזון התכלת, שלא עשוי לפתור את הקושיות במידה וישנם.

לא הבנתי דבריך כלל ועיקר
אתה טוען שדברי הגמ' הם על חלזון אחר ולא על האק"ק?
אין לי שום בעיה שהפוצע אק"ק חייב גם משום נטילת נשמה, והבריי' שבגמ' התייחסה לחלזון התכלת שבו הדין שונה, שהרי סתם חלזון בחז"ל הוא התכלת, אבל לומר להיפך מאן דכר שמיה.

דברי חז"ל ברור שנאמרו על כלל החלזונות ששימשו לצביעה בזמנם, והאק"ק בכללם.

מי גילה לך רז זה?
סתם חלזון בחז"ל הוא התכלת, ואין בשום מקום בדבריהם שהתייחסו לחלזון ששימש לצביעה מלבד תכלת, ואין מקשין בדוחק.

מי גילה לך רז זה?

אתה מוזמן להביא ולו מקום אחד בחז"ל שמוזכר בו שימוש בחלזון לא לתכלת [כלומר לארגמן, הרי לא צבעו בחלזונות שום דבר מעבר לשני צבעים אלו].
והנה דברי ז' עמר בספרו על הארגמן

צילום מסך 2024-07-05 025646.jpg (58.95 KiB) נצפה 185 פעמים

וכידוע התירוץ הקלאסי של מצדדי האק"ק למה שלא נזכר בשום מקום בחז"ל שארגמן בא מאותו חלזון כמו התכלת הוא שלפי חז"ל ארגמן כשר מהצומח
ממילא גם אם יתכן שכשדברו על חלזון לא בהכרח דברו רק על התכלת [הגם שלא הזכירו בשום מקום וכנ"ל], אך ודאי וודאי שאין שום מקום לקושיא שבהכרח התכוונו לכל החלזונות ולא רק לתכלת

[יוצא פוניבז']

צידי חלזון קושרים ומתירין - בהנחה שאת צבע הארגמן נהגו להוציא בזמנם מהחלזונות, האם יש סיבה לומר שמדובר דווקא בשל תכלת?
כמו"כ ציידי חלזון של נבוזראדן - יש הכרח שמדובר דווקא בשל תכלת?
ועכ"פ כשחז"ל באים לתת הלכה למעשה בהלכות שבת ולא בהלכות ציצית, האם יש סיבה שיתייחסו דווקא לחלזון מסויים אחד מכלל החלזונות הנפוצים, ולא לפרש מה הדין בחלזון השני?

[יהושפט]

צידי חלזון קושרים ומתירין - בהנחה שאת צבע הארגמן נהגו להוציא בזמנם מהחלזונות, האם יש סיבה לומר שמדובר דווקא בשל תכלת?
כמו"כ ציידי חלזון של נבוזראדן - יש הכרח שמדובר דווקא בשל תכלת?
ועכ"פ כשחז"ל באים לתת הלכה למעשה בהלכות שבת ולא בהלכות ציצית, האם יש סיבה שיתייחסו דווקא לחלזון מסויים אחד מכלל החלזונות הנפוצים, ולא לפרש מה הדין בחלזון השני?

ככל שהם מתייחסים תמיד לתכלת, ולא מזכירים בפירוש שום דבר אחר, אז בהחלט כן

אבל בא נזרום איתך ונאמר שהם מתייחסים לכלל החלזונות, א"כ י"ל בפשטות שכיון שבחלקם אין חיוב על נטילת נשמה מהטעם האמור בגמ' לא נקטה הבריי' חיוב זה שאינו בכל החלזונות. [והרי להדיא בדב' הגמ' שאפשר שדב' הבריי' הם בשפצעו מת, כלומר שאין כוונתה בהכרח שבכל מצב לא יתחייב משום נטילת נשמה אלא שיש אופן כזה].
אלא מאי, באם התכלת היא מהאק"ק, אזי אין שום חלזון אחר חוץ מהאק"ק והשנים האחרים, ובכולם דברי הגמ' אינם נכונים.

אגב, בזכרוני שבשעתו לפני כ11 שנים דיברתי ע"ז עם הרב טבגר, והוא אמר לי משהו כעין מה שכתב במאמרו, אלא שהיות והיה זה בשיחת טלפון קצרה, ודיבר בקיצור, לא הבינותי כ"כ דבריו, אך זכורני שהיה לי איזשהו תירוץ בדוחק שדב' הגמ' מתייחסים למצב מסוים, אך לצערי אינני מצליח כעת לשחזר את תירוצי.

[יוצא פוניבז']

ככל שהם מתייחסים תמיד לתכלת, ולא מזכירים בפירוש שום דבר אחר, אז בהחלט כן

הם מתייחסים לחלזון התכלת כשמדובר בענין תכלת, לא בהלכות שבת, ולא בהר שמתמלא בחלזונות

אבל בא נזרום איתך ונאמר שהם מתייחסים לכלל החלזונות, א"כ י"ל בפשטות שכיון שבחלקם אין חיוב על נטילת נשמה מהטעם האמור בגמ' לא נקטה הבריי' חיוב זה שאינו בכל החלזונות.

לו יהי כן, אבל עדיין לא יהיה קושיא אם נאמר שחלזון התכלת הוא האק"ק, והרווחנו רק להוכיח שיש חלזון נוסף שלא חייבים עליו ולכן הברייתא לא נקטה וכו'

[באמונתו]

אחד המומחים מפתיל תכלת, ד"ר מואיז נבון, ערך ניסוי כמצורף פה, וז"ל:

As an aside, the Gemara states that one is not culpable for “netilat neshama”
because: “One is more pleased that it should be alive, so that the dye should be
successful.” We performed an experiment, wherein groups of snails were killed on
15
minute intervals, the dye being extracted after death. Thus we had samples of dye
extracted from snails that had been dead for 15min, 30min, 45min, etc.. The results
showed that the greater the elapsed time the more severely the dye was reduced until
the dye was no longer viable. This was explained physiologically based on the fact
that the dyestuff from the Murex is composed of two components extant in the gland -
(1) the dye precursors, (2) the dye enzyme (purpurase). The enzyme acts on the
precursors upon exposure to oxygen (i.e., when the gland is squeezed). The
purpurase, however, deteriorates in a short amount of time subsequent to the death of
the snail. So, if one tried to squeeze the gland after the snail was dead, the purpurase
would no longer exist to act upon the dye precursors

נמצא אפוא שהכול שריר וקיים בדיוק.

[יהושפט]

ככל שהם מתייחסים תמיד לתכלת, ולא מזכירים בפירוש שום דבר אחר, אז בהחלט כן

הם מתייחסים לחלזון התכלת כשמדובר בענין תכלת, לא בהלכות שבת, ולא בהר שמתמלא בחלזונות

כפי שכתבתי אין זכר בדבריהם לשום חלזון אחר, וממילא פשוט שאפשר לפרש שכשהם מזכירים חלזון בהלכות שבת, הכוונה לחלזון הידוע בדבריהם שהוא התכלת. פשוט קושיא בדוחק.

אבל בא נזרום איתך ונאמר שהם מתייחסים לכלל החלזונות, א"כ י"ל בפשטות שכיון שבחלקם אין חיוב על נטילת נשמה מהטעם האמור בגמ' לא נקטה הבריי' חיוב זה שאינו בכל החלזונות.

לו יהי כן, אבל עדיין לא יהיה קושיא אם נאמר שחלזון התכלת הוא האק"ק, והרווחנו רק להוכיח שיש חלזון נוסף שלא חייבים עליו ולכן הברייתא לא נקטה וכו'

אם מוכח שיש חלזון נוסף שנעלם ולא ידוע לנו, נפל בבירא חלק גדול מההוכחה בעד האק"ק, וכפי שנידוש כאן בויכוחים ארוכים לאין קץ

[יהושפט]

אחד המומחים מפתיל תכלת, ד"ר מואיז נבון, ערך ניסוי כמצורף פה, וז"ל:

As an aside, the Gemara states that one is not culpable for “netilat neshama”
because: “One is more pleased that it should be alive, so that the dye should be
successful.” We performed an experiment, wherein groups of snails were killed on
15 minute intervals, the being extracted dye after death. Thus we had samples of dye
extracted from snails that had been dead for 15min, 30min, 45min, etc.. The results
showed that the greater the elapsed time the more severely the dye was reduced until
the dye was no longer viable. This was explained physiologically based on the fact
that the dyestuff from the Murex is composed of two components extant in the gland -
(1) the dye precursors, (2) the dye enzyme (purpurase). The enzyme acts on the
precursors upon exposure to oxygen (i.e., when the gland is squeezed). The
purpurase, however, deteriorates in a short amount of time subsequent to the death of
the snail. So, if one tried to squeeze the gland after the snail was dead, the purpurase
would no longer exist to act upon the dye precursors

נמצא אפוא שהכול שריר וקיים בדיוק.

לו יהי ש15 דק' פוגעות באיכות הצבע, מה שעמר וטבגר מכחישים בהחלט, אין זה מועיל מאומה לדב' הגמ', כי בה מבואר שהצבע מתקלקל מיד ברגע המיתה, שאל"כ מה אכפת ליה שהחלזון ימות תוכ"ד הפציעה
והרי איפה שאזהרתי בסוף ההודעה לעיל היתה במקומה

[יוצא פוניבז']

כפי שכתבתי אין זכר בדבריהם לשום חלזון אחר, וממילא פשוט שאפשר לפרש שכשהם מזכירים חלזון בהלכות שבת, הכוונה לחלזון הידוע בדבריהם שהוא התכלת. פשוט קושיא בדוחק.

זה כמו שתאמר שאם הם מזכירים הדס בהלכות שבת, הכוונה להדס משולש דווקא, שהוא ההדס הידוע בדבריהם, ולא להדס שוטה הפסול לארבעת המינים

אם מוכח שיש חלזון נוסף שנעלם ולא ידוע לנו, נפל בבירא חלק גדול מההוכחה בעד האק"ק, וכפי שנידוש כאן בויכוחים ארוכים לאין קץ

אכן, בהנחה שאפשר לקרוא לתירוץ כזה תירוץ מרווח שמתיישב על הלב, ובהנחה שהמצב בשני סוגי הארגמונים הנוספים הוא אותו דבר כמו האק"ק.

[יהושפט]

כפי שכתבתי אין זכר בדבריהם לשום חלזון אחר, וממילא פשוט שאפשר לפרש שכשהם מזכירים חלזון בהלכות שבת, הכוונה לחלזון הידוע בדבריהם שהוא התכלת. פשוט קושיא בדוחק.

זה כמו שתאמר שאם הם מזכירים הדס בהלכות שבת, הכוונה להדס משולש דווקא, שהוא ההדס הידוע בדבריהם, ולא להדס שוטה הפסול לארבעת המינים

כל מי שקורא בדברי חז"ל מבין מדבריהם שיש ב' מיני הדס, מאידך כל מי שקורא בדברי חז"ל [בלי ידיעות חיצוניות] לא מעלה על דעתו שהיה עוד שימוש לאיזשהו חלזון שלא לצביעת תכלת, יחי ההבדל הקטן.
שוין, אני לא רואה כאן שום דוחק, אתה סבור שזה אפילו לא תירוץ בדוחק, העמדות הובהרו והבוחר יבחר.

[יוצא פוניבז']

כל מי שקורא בדברי חז"ל מבין מדבריהם שיש ב' מיני הדס, מאידך כל מי שקורא בדברי חז"ל [בלי ידיעות חיצוניות] לא מעלה על דעתו שהיה עוד שימוש לאיזשהו חלזון שלא לצביעת תכלת, יחי ההבדל הקטן.

חז"ל כתבו את ההלכות לזמנם, שלא נצרכו לידיעות חיצוניות בשביל ידיעת המציאות המדוברת.

[כשתילי זיתים]

עמר גופו, בעל הניסיון הגדול ביותר בשטח, הרי הוא תומך נלהב בזיהוי (ראה הריאיון המעניין המצורף, כי הזיהוי 100%!

יש לך בעיות בהבנת הנקרא

[באמונתו]

כמובן, רק לצורך הבדיקה, חילק רבעי שעה, וכפי שכתב בפירוש.
אכן, המסקנה היא אחרת, כמובן;
התובנה היא, אשר רמתו מידרדרת מרגע לרגע.
בדיקה הקובעת שיורד מרבע שעה לרבע שעה, הלא מלמדת, כי משעת מותו הינו מתחיל בתהליך דרדור מייד, כמובן.
גם לפי הלוגיקה הכימאית שמעניק שם לתופעה, ודאי כן הוא.

מצאתי כעת, אשר גם ד"ר ברוך סטרמן ניסה, והגיע לאותה המסקנה (הוא בספרו בעמוד 144).

עכ"פ, כל הטיעון הנ"ל, לא מובן;
הרי אם מוסכם על הכול, שאחרי המוות, רמת הדיו יורדת, אף במידה ואין ההבדל ניכר מאוד מיד, הלא מעוניין הצובע באיחור מותו, מפני ש"הספירה לאחור" תתחיל ממילא מאוחר יותר, גם אם מדובר בחצי שעה ויותר, ופשוט.

אגב, גם אין סתירה לדברי פרופ' עמר בעיוני הלכה, היות ועד מחצית שעה "אין בעיה עם הצבע", אך יש ויש רמות של ברק, איכות או זוהר.
אחרי שעתיים, מדיף כבר ריח, הוא קלקול ממש.

עיין עוד "הארגמן" עמוד 226, דברים ברורים.
רשאים להתווכח עימו, אבל לדעתו המפורשת, אותה הגמרא תומכת ותואמת אל הניסויים בחילזון המורקס.

[עכ''פ]

כמובן, רק לצורך הבדיקה, חילק רבעי שעה, וכפי שכתב בפירוש.
אכן, המסקנה היא אחרת, כמובן;
התובנה היא, אשר רמתו מידרדרת מרגע לרגע.
בדיקה הקובעת שיורד מרבע שעה לרבע שעה, הלא מלמדת, כי משעת מותו הינו מתחיל בתהליך דרדור מייד, כמובן.
גם לפי הלוגיקה הכימאית שמעניק שם לתופעה, ודאי כן הוא.

מצאתי כעת, אשר גם ד"ר ברוך סטרמן ניסה, והגיע לאותה המסקנה (הוא בספרו בעמוד 144).

עכ"פ, כל הטיעון הנ"ל, לא מובן;
הרי אם מוסכם על הכול, שאחרי המוות, רמת הדיו יורדת, אף במידה ואין ההבדל ניכר מאוד מיד, הלא מעוניין הצובע באיחור מותו, מפני ש"הספירה לאחור" תתחיל ממילא מאוחר יותר, גם אם מדובר בחצי שעה ויותר, ופשוט.

אגב, גם אין סתירה לדברי פרופ' עמר בעיוני הלכה, היות ועד מחצית שעה "אין בעיה עם הצבע", אך יש ויש רמות של ברק, איכות או זוהר.
אחרי שעתיים, מדיף כבר ריח, הוא קלקול ממש.

עיין עוד "הארגמן" עמוד 226, דברים ברורים.
רשאים להתווכח עימו, אבל לדעתו המפורשת, אותה הגמרא תומכת ותואמת אל הניסויים בחילזון המורקס.

אין שום חילוק באיכות הצבע, זה המצאה שלך. יש חילוק בכמות.
ועכ"פ החיתוך של הבלוטה לוקח רגע אחד, ואין שום קלקול בצבע בזמן זה. אין שום סיבה שיהיה איכפת לחותך זה שמת האק"ק.

[יהושפט]

כמובן, רק לצורך הבדיקה, חילק רבעי שעה, וכפי שכתב בפירוש.
אכן, המסקנה היא אחרת, כמובן;
התובנה היא, אשר רמתו מידרדרת מרגע לרגע.
בדיקה הקובעת שיורד מרבע שעה לרבע שעה, הלא מלמדת, כי משעת מותו הינו מתחיל בתהליך דרדור מייד, כמובן.
גם לפי הלוגיקה הכימאית שמעניק שם לתופעה, ודאי כן הוא.

מצאתי כעת, אשר גם ד"ר ברוך סטרמן ניסה, והגיע לאותה המסקנה (הוא בספרו בעמוד 144).

עכ"פ, כל הטיעון הנ"ל, לא מובן;
הרי אם מוסכם על הכול, שאחרי המוות, רמת הדיו יורדת, אף במידה ואין ההבדל ניכר מאוד מיד, הלא מעוניין הצובע באיחור מותו, מפני ש"הספירה לאחור" תתחיל ממילא מאוחר יותר, גם אם מדובר בחצי שעה ויותר, ופשוט.

אגב, גם אין סתירה לדברי פרופ' עמר בעיוני הלכה, היות ועד מחצית שעה "אין בעיה עם הצבע", אך יש ויש רמות של ברק, איכות או זוהר.
אחרי שעתיים, מדיף כבר ריח, הוא קלקול ממש.

עיין עוד "הארגמן" עמוד 226, דברים ברורים.
רשאים להתווכח עימו, אבל לדעתו המפורשת, אותה הגמרא תומכת ותואמת אל הניסויים בחילזון המורקס.

המצאה חסרת מקור
אין שום ממצא שיש בעיה שהחלזון ימות תוך כדי הפציעה, ואין הצבע מתקלקל בכה"ג כלום
בעמ' 226 הוא שוב מזכיר שיש ענין לפצוע חלזונות חיים ולא מתים כי אז הצבע מתקלקל, אין על זה ויכוח כי חלזון שכבר מת, ולרוב לא ידוע בדיוק מתי, יתכן שצבעו כבר התקלקל, הנדון שלנו הוא על מיתת החלזון בשעת הפציעה, ובזה הדברים ברורים שאין קלקול מיידי.

[יהושפט]

כל מי שקורא בדברי חז"ל מבין מדבריהם שיש ב' מיני הדס, מאידך כל מי שקורא בדברי חז"ל [בלי ידיעות חיצוניות] לא מעלה על דעתו שהיה עוד שימוש לאיזשהו חלזון שלא לצביעת תכלת, יחי ההבדל הקטן.

חז"ל כתבו את ההלכות לזמנם, שלא נצרכו לידיעות חיצוניות בשביל ידיעת המציאות המדוברת.

היות ולא מצאנו בדבריהם שום יחס לחלזון אחר, יתכן בהחלט כי בלשונם סתם חלזון מתפרש חלזון התכלת, דבר המסתבר מאד לאור שחלזון זה היה מחויב בשימוש למצוה, ואם רצו לדבר על כל מיני החלזונות, היו אומרים מיני חלזון וכו', זה שבימינו חלזון בסתם הוא שם כולל ולא גם שם מיוחד, אינו מוכיח דבר על ימיהם.

ציידי חלזון קושרים ומתירים הם לצורך עבודת המשכן, ואם לחז"ל א"צ בארגמן מהחי, הרי אדרבה איירי' דווקא בתכלת. וכן ציידי חלזון שהשאיר בנוזראדן, אם חלזון התכלת אינו האק"ק, והוא היה מיוחד לאזור א"י כנראה בחז"ל, באמת השאיר דווקא בשביל התכלת, אק"ק הוא יכל להשיג בכל חופי הים התיכון, כפי שבאמת היו צדים אותו בכל הים התיכון.

[ונתנו ידידים]

אם אתה מודה שאחרי זמן הוא מתקלקל הרי אם כן חייב לקחת את הדיו סמוך לפציעת הקונכייה ואם כן תיאוריטי אינו רוצה במיתתו כדי שלא יצטרך למהר לקחת את הדיו ויוכל לחכות פסק זמן?
המשמעות בגמרא הוא שאינו מתקלקל לגמרי אחר מיתתו דהרי לר"י מדובר בפצעו מתקלקל, אלא שיש איזשהו מעלה כשהוא חי וזה מספיק כדי לומר דלא ניחא לי' במיתתו, ואם כן יתכן דגם הכא אם במשך הזמן זה יתקלקל מספיק כדי לומר דלא ניחא ליה.

שוב חשבתי דליכא ראיה מרבי יוחנן, דדלמא המיתה עצמה אינה מקלקלתו אלא הפציעה בצירוף של המיתה, דדלמא מה שהוא פתוח לאויר על ידי הפציעה מקלקלתו ובתנאי שאינו חי כי אז החיות שומר עליו.

[יוצא פוניבז']

כל מי שקורא בדברי חז"ל מבין מדבריהם שיש ב' מיני הדס, מאידך כל מי שקורא בדברי חז"ל [בלי ידיעות חיצוניות] לא מעלה על דעתו שהיה עוד שימוש לאיזשהו חלזון שלא לצביעת תכלת, יחי ההבדל הקטן.

חז"ל כתבו את ההלכות לזמנם, שלא נצרכו לידיעות חיצוניות בשביל ידיעת המציאות המדוברת.

היות ולא מצאנו בדבריהם שום יחס לחלזון אחר, יתכן בהחלט כי בלשונם סתם חלזון מתפרש חלזון התכלת, דבר המסתבר מאד לאור שחלזון זה היה מחויב בשימוש למצוה, ואם רצו לדבר על כל מיני החלזונות, היו אומרים מיני חלזון וכו', זה שבימינו חלזון בסתם הוא שם כולל ולא גם שם מיוחד, אינו מוכיח דבר על ימיהם.

ציידי חלזון קושרים ומתירים הם לצורך עבודת המשכן, ואם לחז"ל א"צ בארגמן מהחי, הרי אדרבה איירי' דווקא בתכלת. וכן ציידי חלזון שהשאיר בנוזראדן, אם חלזון התכלת אינו האק"ק, והוא היה מיוחד לאזור א"י כנראה בחז"ל, באמת השאיר דווקא בשביל התכלת, אק"ק הוא יכל להשיג בכל חופי הים התיכון, כפי שבאמת היו צדים אותו בכל הים התיכון.

לפי הרמ"ה דברי הגמרא על החלזונות שבהר אינם על חלזונות התכלת, ואעפ"כ פשוט היה לגמ' לקוראם בשם חלזון, ולא פירשו.
כך שמוכח ששם חלזון אינו מיוחד דווקא לחלזון התכלת, אלא על כלל המין.
גם אם ארגמן אין הלכה להוציאו דווקא מהחלזון, אבל ככל הנראה זו היתה המציאות בזמנם, וידוע שבחז"ל הארגמן נזכר הרבה יותר מן התכלת (שכמעט שלא נזכר בהקשר שאינו של ציצית), משמע שהיה נפוץ יותר.
אם כנים אנו, מסתבר שכאשר חז"ל כותבים על הצד חלזון והפוצעו, הוא עשוי להתפרש על כלל מיני החלזון ששימשו לצביעה.
והבוחר יבחר.

[באמונתו]

אם אתה מודה שאחרי זמן הוא מתקלקל הרי אם כן חייב לקחת את הדיו סמוך לפציעת הקונכייה ואם כן תיאוריטי אינו רוצה במיתתו כדי שלא יצטרך למהר לקחת את הדיו ויוכל לחכות פסק זמן?
המשמעות בגמרא הוא שאינו מתקלקל לגמרי אחר מיתתו דהרי לר"י מדובר בפצעו מתקלקל, אלא שיש איזשהו מעלה כשהוא חי וזה מספיק כדי לומר דלא ניחא לי' במיתתו, ואם כן יתכן דגם הכא אם במשך הזמן זה יתקלקל מספיק כדי לומר דלא ניחא ליה...

נכון. לזה התכוונתי;

הלא לשון הגמרא שם: דכמה דאית ביה נשמה - טפי ניחא ליה, הוי אומר שהעדפה היא בעלמא.

ברור שאם יסיר בלוטות הצבע מייד, לא הפסיד ממותו בפציעה, אך כדבריך: כי אינו רוצה במיתתו כדי שלא יצטרך למהר לקחת את הדיו, ויוכל לחכות פסק זמן.
הלא בסתם מדובר בחלזונות רבים מאוד כאחד, הנדרשים לצביעה, וכידוע.

הרב טבגר שליט"א, בסוף מאמר התכלת שלו, לא שלל כלל אזכורי התכלת שבכתבי היוונים והרומאים, דבר ברור אל כל מי שחותמו באמת אמת (ולא בלשון סגי נהור...), רק כלפי הגוון המדויק של התכלת, כתב ר"ט (בצדק) שקשה ללמוד מדבריהם מהו.

[כשתילי זיתים]

אם אתה מודה שאחרי זמן הוא מתקלקל הרי אם כן חייב לקחת את הדיו סמוך לפציעת הקונכייה ואם כן תיאוריטי אינו רוצה במיתתו כדי שלא יצטרך למהר לקחת את הדיו ויוכל לחכות פסק זמן?
המשמעות בגמרא הוא שאינו מתקלקל לגמרי אחר מיתתו דהרי לר"י מדובר בפצעו מתקלקל, אלא שיש איזשהו מעלה כשהוא חי וזה מספיק כדי לומר דלא ניחא לי' במיתתו, ואם כן יתכן דגם הכא אם במשך הזמן זה יתקלקל מספיק כדי לומר דלא ניחא ליה.

שוב חשבתי דליכא ראיה מרבי יוחנן, דדלמא המיתה עצמה אינה מקלקלתו אלא הפציעה בצירוף של המיתה, דדלמא מה שהוא פתוח לאויר על ידי הפציעה מקלקלתו ובתנאי שאינו חי כי אז החיות שומר עליו.

לא, שזה לא תלוי בחיותו של האק"ק, אלא בזמן שנחתך מהאק"ק. אחר שכבר נחתך הבלוטה, חיות האק"ק לא מעלה ומוריד. לכן איזה ענין יש שהאק"ק דוקא ישאר בחיים, אם בין כך ובין כך הצבע "מתקלקל"?

[כשתילי זיתים]

ברור שאם יסיר בלוטות הצבע מייד, לא הפסיד ממותו בפציעה, אך כדבריך: כי אינו רוצה במיתתו כדי שלא יצטרך למהר לקחת את הדיו, ויוכל לחכות פסק זמן.
הלא בסתם מדובר בחלזונות רבים מאוד כאחד, הנדרשים לצביעה, וכידוע.

מדבריך נראה שאין לך שום הבנה על תהליך האק"ק.
אחר שחותכים הבלוטה, זה מת מיד. קודם לזה, (גם אחר שעשו נקב בהקונכיה) הוא בחיים.
אין שום זמן כזה שהוא הורגו ולא ניחא ליה במיתתו. או שהוא בחיים, או שלא אכפת ליה כלל אם ימות.

[כשתילי זיתים]

עמר גופו, בעל הניסיון הגדול ביותר בשטח, הרי הוא תומך נלהב בזיהוי (ראה הריאיון המעניין המצורף, כי הזיהוי 100%!

יש לך בעיות בהבנת הנקרא

לאלו ששואלים, שם עמר טוען שהבגד מואדי מורבעת נבדק וזה מאה אחוז מהאק"ק. לא אמר שזה מאה אחוז תכלת.

[ונתנו ידידים]

לאלו ששואלים, שם עמר טוען שהבגד מואדי מורבעת נבדק וזה מאה אחוז מהאק"ק. לא אמר שזה מאה אחוז תכלת.

לא הבנתי יש ספק איזה צבע הוא? או ממה היא נעשית.

[יהושפט]

הרב טבגר שליט"א, בסוף מאמר התכלת שלו, לא שלל כלל אזכורי התכלת שבכתבי היוונים והרומאים, דבר ברור אל כל מי שחותמו באמת אמת (ולא בלשון סגי נהור...), רק כלפי הגוון המדויק של התכלת, כתב ר"ט (בצדק) שקשה ללמוד מדבריהם מהו.

להד"ם
בכל המאמר הוא לא טוען שהתפרשה בדבריהם צביעת כחול, אלא שלא סביר שלאם היה חלזון נוסף הם לא היו מדברים עליו, הא ותו לא מידי

צילום מסך 2024-07-05 172854.jpg (176.67 KiB) נצפה 39 פעמים

צילום מסך 2024-07-05 172801.jpg (39.17 KiB) נצפה 39 פעמים