פורום אוצר החכמה

.

עתניאל בן קנז כתב:אולי תפרט יותר.
מדוע לשיטת התוס' (וכן נקטו רוב נו"כ השו"ע) שצריך 2 חוטי תכלת ו2 לבן, אם עושה רק חוט אחד אינו עובר על 'לא תגרע'.

ומדוע לשיטת הרמב"ם, הנוהג כשיטת הראב"ד וצובע חוט שלם אינו עובר על 'בל תוסיף'.

אולי תפרט יותר.
מדוע לכו"ע, כשאתה הולך עם ד' חוטי לבן במקום ב'/ג'/ג'-ומחצה, פשוט לך שאינך עובר בבל תוסיף?

יוצא פוניבז' כתב:

עתניאל בן קנז כתב:אולי תפרט יותר.
מדוע לשיטת התוס' (וכן נקטו רוב נו"כ השו"ע) שצריך 2 חוטי תכלת ו2 לבן, אם עושה רק חוט אחד אינו עובר על 'לא תגרע'.

ומדוע לשיטת הרמב"ם, הנוהג כשיטת הראב"ד וצובע חוט שלם אינו עובר על 'בל תוסיף'.

אולי תפרט יותר.
מדוע לכו"ע, כשאתה הולך עם ד' חוטי לבן במקום ב'/ג'/ג'-ומחצה, פשוט לך שאינך עובר בבל תוסיף?

וגם בבל תגרע.

עתניאל בן קנז כתב:יש להמנע לחלוטין, ולסמוך שהתכלת אינו מעכב את הלבן...

על מה יש כאן לסמוך? 'אינו מעכב'' רק אומר שזה לא תלוי אחד בשני. בדיוק כמו שתפילין של יד לא מעכב את של ראש, האם בגלל זה לא תניח של ראש, כי זה לא מעכב??

עתניאל בן קנז כתב:מדוע לשיטת התוס' (וכן נקטו רוב נו"כ השו"ע) שצריך 2 חוטי תכלת ו2 לבן, אם עושה רק חוט אחד אינו עובר על 'לא תגרע'.

ואם לא יעשה בכלל תכלת לא יעבור בבל תגרע??

הרי הסמ"ג כתב שאפשר כתוס' או כהראב"ד

לעניין מין כנף תשובת הגרי"ש אלישיב ח"א סימן ב' לעניין תכלת מסופקת שאינה מין כנף הלבן ושם סיכם "הלכך לא אריך למעבד הכי".
לעניין המוסיף בתכלת וכן לעניין הגורע מהתכלת בוודאי יש דיון בפוסקים שמא נחשב שגרע מהלבן במה שהוסיף או שמא כיון ואין מנין התכלת בידו גם נחשב שגרע מהלבן, עי' באורך בקונטרס "והיה לכם לציצית" שנה שישית תשובת הרב קארפ ושם באורך עי' שם.

בברכה המשולשת כתב:הרי הסמ"ג כתב שאפשר כתוס' או כהראב"ד

יותר נר' בכונת הסמ"ג שהוא לא הכריע (באשר לא היתה נוגעת למעשה בימיו).

סעדיה כתב:

בברכה המשולשת כתב:הרי הסמ"ג כתב שאפשר כתוס' או כהראב"ד

יותר נר' בכונת הסמ"ג שהוא לא הכריע (באשר לא היתה נוגעת למעשה בימיו).

למיטב זכרוני הלשון היתה יותר משמע כדכתבתי אני הקטן

אין צד שמקלקל אם זה לא כדין. ותשובת הגרי"ש נכונה רק לגבי החוטי לבן שצריך מין כנף לא לגבי החוטי תכלת שאינם צריכים להיות מין כנף - ראה משנה ברורה סי' ט' סקי"ד.
ואני כן בעניין כעת.[/quote]

כתבתי אבל אפרט טיפה יותר כי נראה שהכותב אינו יודע את הנועדות ביותר במה שהוא מעיד שהוא בעניין, הנכתב הוא עפ"י הגרי"ש ע"פ הי"א בס' ט סעיף ה' שי"א שצריך לעשות הציצית מצבע התכלת, וכיון שנוהגים בבגד לבן מפני לבושיה כתלג חיוור צריך גם חוטי לבן, [בהנחה שזו אינה התכלת האמיתית כמובן], אלא שלכא' קשה ע"ז מהסוגי' מנחות על קלא דאילן לא יהיה אלא לבן, ומשמע דדי בב' חוטי לבן, ולעניין חלק ממינו חלק לא מינו הוא ספק תה"ד שם בשו"ע סעיף ד'.

[quote="מנין"][quote="פרי יהושע"][quote="מנין"][quote="פרי יהושע"]

מה עוד שהמשנה ברורה כבר הכריע כהתוס'.

היכן?

פרי יהושע כתב:

מנין כתב:
מה עוד שהמשנה ברורה כבר הכריע כהתוס'.

היכן?

ס"ק סק"ז
י"א נ"ח
י"ב ח'
והלכה למעשה גם לזמן שאין תכלת - סי' ט' סקי"ד. (לקולא)

מנין כתב:

פרי יהושע כתב:

מנין כתב:
מה עוד שהמשנה ברורה כבר הכריע כהתוס'.

היכן?

ס"ק סק"ז
י"א נ"ח
י"ב ח'
והלכה למעשה גם לזמן שאין תכלת - סי' ט' סקי"ד. (לקולא)

מש"כ ס"ק סק"ז. מה זה?

מש"כ י"ב ח' שם הלא דיבר לדעת ר"ת, לא, ואיך אפשר להביא ראיה?

מש"כ י"א נ"ח אמנם שם הביא דעה זו בסתמא, אבל קשה לראות בזה הכרעה, [לא היה לו עניין כ"כ להכריע, מעניין לשאול מה עשה לעדות בתו שהטיל תכלת אולי משהו מהזקסים יודע].

מש"כ הלכה למעשה וכו' שם מדבר על מין כנף בסוג הבגד, וכבר כתבתם לעיל, ואינו ממין הטענה כלל, ולא הבנתי מה רציתם בכך.

פרי יהושע כתב:
מש"כ ס"ק סק"ז. מה זה?

מש"כ י"ב י"ח שם הלא דיבר לדעת ר"ת לא ואיך אפשר להביא ראיה?

מש"כ י"א נ"ח אמנם שם הביא דעה זו בסתמא, אבל קשה לראות בזה הכרעה, [לא היה לו עניין כ"כ להכריע, מעניין לשאול מה עשה לעדות בתו שהטיל תכלת אולי משהו מהזקסים יודע].

מש"כ הלכה למעשה וכו' שם מדבר על מין כנף בסוג הבגד, וכבר כתבתם לעיל, ואינו ממין הטענה כלל, ולא הבנתי מה רציתם בכך.

תיקון: סימן ט' סק"ז.
י"ב י"ח - ר"ת הובא בשו"ע להלכה בלשון "טוב לחוש" וברמ"א כ' "נוהגים כר"ת".
י"א נ"ח - לא ידעתי מנין לך שלא היה לו ענין להכריע. ואטו ב"ליקוטי הלכות" לא הכריע מה שלא נוגע למעשה? ובפרט שזה כן נוגע למעשה וכדלהלן.
מש"כ הלכה למעשה - עי"ש שכ' עי' ארצה"ח עי"ש מילתא בטעמא, ושם מבואר דטעמו הוא דכיון דבעינן ב' מין כנף ולא יותר, דהב' הנותרים הם תכלת ולא מין כנף, לכן בשנים מין כנף. עיי"ש. (דאילו לשיטת ר"מ וראב"ד כשר רק בשש או שבע מין כנף).

מנין כתב:

פרי יהושע כתב:
מש"כ ס"ק סק"ז. מה זה?

מש"כ י"ב ח' שם הלא דיבר לדעת ר"ת לא ואיך אפשר להביא ראיה?

מש"כ י"א נ"ח אמנם שם הביא דעה זו בסתמא, אבל קשה לראות בזה הכרעה, [לא היה לו עניין כ"כ להכריע, מעניין לשאול מה עשה לעדות בתו שהטיל תכלת אולי משהו מהזקסים יודע].

מש"כ הלכה למעשה וכו' שם מדבר על מין כנף בסוג הבגד, וכבר כתבתם לעיל, ואינו ממין הטענה כלל, ולא הבנתי מה רציתם בכך.

תיקון: סימן ט' סק"ז.
י"ב י"ח - ר"ת הובא בשו"ע להלכה בלשון "טוב לחוש" וברמ"א כ' "נוהגים כר"ת".
י"א נ"ח - לא ידעתי מנין לך שלא היה לו ענין להכריע. ואטו ב"ליקוטי הלכות" לא הכריע מה שלא נוגע למעשה? ובפרט שזה כן נוגע למעשה וכדלהלן.
מש"כ הלכה למעשה - עי"ש שכ' עי' ארצה"ח עי"ש מילתא בטעמא, ושם מבואר דטעמו הוא דכיון דבעינן ב' מין כנף ולא יותר, דהב' הנותרים הם תכלת ולא מין כנף, לכן בשנים מין כנף. עיי"ש. (דאילו לשיטת ר"מ וראב"ד כשר רק בשש או שבע מין כנף).

נכון שהמשנה ברורה נקט בסתמא כהתוס' בכמה מקומות איני יודע למה, גם הארצות החיים שהבאתם כנראה נקט כך, ובאמת צריך להסתכל בליקוטי הלכות מש"כ בסוגי' שם, אבל אם יש חשבון שעדיף הראב"ד או הרמב"ם בנושא זה לא נראה שעד כדי כך יש לחוש לסתמיות זו [באופן כללי איני חושב שאפשר להסתמך על פוסק אחרון באופן של סתמיות בעלמא בלא נימוק, כשיש נימוק יש משקל לכך שכתב כך גם הפוסק האחרון].

אכן עיינתי בארצות החיים, אולם לכא' סברת הרב אלישיב זצ"ל, שיש לחלק בין תכלת אמתית שכך ציוותה תורה ולא חשוב שלא כמין כנף, לבין מה שאינה תכלת שבזה מקלקל טפי, אם כי כבר כתבנו לשון הגמ' על קלא דאילן לא יהיה אלא לבן, ואיני יודע איך מחלק, אבל זה קו' על התה"ד שהביא שם השו"ע וצ"ע.

פרי יהושע כתב:אכן עיינתי בארצות החיים, אולם לכא' סברת הרב אלישיב זצ"ל, שיש לחלק בין תכלת אמתית שכך ציוותה תורה ולא חשוב שלא כמין כנף, לבין מה שאינה תכלת שבזה מקלקל טפי, אם כי כבר כתבנו לשון הגמ' על קלא דאילן לא יהיה אלא לבן, ואיני יודע איך מחלק, אבל זה קו' על התה"ד שהביא שם השו"ע וצ"ע.

תעיין שוב בארצות החיים, כי מסקנתו היא שאפשר לשים ב' חוטים שאינם ממין כנף, ואם היה צריך מין כנף היה צריך להיות ממין הבגד או מצמר או פשתים.

במחילה, הלא אמרתי שאכן צדקתם בדעת ארצות החיים לאחר עיוני בו, אלא שהבאתי שכפי הנראה הגרי"ש זצ"ל למד אחרת, אף שציינתי שיש להשיג לכא' על דעתו מסוגי' הגמ' וסיימתי בצ"ע. [ושוב במחילה, אמנם סוגי' דמר היא, אבל אין הדבר מונע מלעלות גם דעות אחרות, ונא בסבלנות שתהיה התורה מתקדשת ע"י].

בנושא מניין החוטים, כבר הארכנו בזה בכמה מקומות. עי׳ viewtopic.php?f=7&t=26432&hilit=רמוני+תכלת#p269514

אב בבינה כתב:בנושא מניין החוטים, כבר הארכנו בזה בכמה מקומות. עי׳ viewtopic.php?f=7&t=26432&hilit=רמוני+תכלת#p269514

האם חצי חוט כמו הרמב"ם פותר את הבעיה של תכלת אינו לבן?

בהנחה שהתכלת היא האק"ק, ובהנחה שהלכה כרש"י ותוס', מה הדין אם אדם הטיל רק חוט אחד? מדוע שלא נאמר שכיוון שאינו יוצא ידי חובת תכלת בחוט זה, יוצא בו ידי חובת ידי חובת לבן? הרי לבן אינו צבע מסוים, אלא חוט צמר כלשהו, וא"כ אם אינו נחשב תכלת למה ייגרע מלהיחשב לבן?

וודאי ששיך הטענה של לא יהא אלא לבן,

לא שייך בתכלת הטענה של לא יהא אלא לבן, ובהדיא במשנה הלבן אינו מעכב את התכלת מבואר שהמטיל ד' חוטי תכלת אינו מקיים מצוות לבן, וכך מבואר בסוגיא מא: וע' שם ברש"י דשני מינים בעינן. אלא שלפי מה שכ' התוס' ריש התכלת שמה שמטילים היום עוד ב' חוטים חוץ מב' חוטי לבן הוא להשלים לגדיל א"כ אין כאן לא דין לבן ולא דין תכלת אלא ב' חוטים בעלמא ואין חסרון במה שאחד מהם תכלת.

צופר הנעמתי כתב:לא שייך בתכלת הטענה של לא יהא אלא לבן, ובהדיא במשנה הלבן אינו מעכב את התכלת מבואר שהמטיל ד' חוטי תכלת אינו מקיים מצוות לבן, וכך מבואר בסוגיא מא: וע' שם ברש"י דשני מינים בעינן. אלא שלפי מה שכ' התוס' ריש התכלת שמה שמטילים היום עוד ב' חוטים חוץ מב' חוטי לבן הוא להשלים לגדיל א"כ אין כאן לא דין לבן ולא דין תכלת אלא ב' חוטים בעלמא ואין חסרון במה שאחד מהם תכלת.

.

ולפי הנחה זו, מה הדין בנידון האמור לעיל של חצי חוט, האם יש להכשיר מצד גרדומי או לא? נפק"מ למעשה לסוברים שאכן מצאו התכלת ונמנעים מחשש הנ"ל.

פרי יהושע כתב:

צופר הנעמתי כתב:לא שייך בתכלת הטענה של לא יהא אלא לבן, ובהדיא במשנה הלבן אינו מעכב את התכלת מבואר שהמטיל ד' חוטי תכלת אינו מקיים מצוות לבן, וכך מבואר בסוגיא מא: וע' שם ברש"י דשני מינים בעינן. אלא שלפי מה שכ' התוס' ריש התכלת שמה שמטילים היום עוד ב' חוטים חוץ מב' חוטי לבן הוא להשלים לגדיל א"כ אין כאן לא דין לבן ולא דין תכלת אלא ב' חוטים בעלמא ואין חסרון במה שאחד מהם תכלת.

.

ולפי הנחה זו, מה הדין בנידון האמור לעיל של חצי חוט, האם יש להכשיר מצד גרדומי או לא? נפק"מ למעשה לסוברים שאכן מצאו התכלת ונמנעים מחשש הנ"ל.

לא הבנתי כוונתך. לפי דברי לעיל אין בעייה כלל לא בחוט שלם ולא בחצי חוט, ואם נאמר שלא כדברי אלא יש דין לבן גם בשאר החוטים היכן שבא להטיל ד' של לבן אז למה בחצי חוט יהיה עדיף? הרי גם בגרדומי אינו כשעושה לכתחילה וגם לא היכן שנפסק כל החוט מעיקרו במקום קשר העליון.

צופר הנעמתי כתב:

פרי יהושע כתב:

צופר הנעמתי כתב:לא שייך בתכלת הטענה של לא יהא אלא לבן, ובהדיא במשנה הלבן אינו מעכב את התכלת מבואר שהמטיל ד' חוטי תכלת אינו מקיים מצוות לבן, וכך מבואר בסוגיא מא: וע' שם ברש"י דשני מינים בעינן. אלא שלפי מה שכ' התוס' ריש התכלת שמה שמטילים היום עוד ב' חוטים חוץ מב' חוטי לבן הוא להשלים לגדיל א"כ אין כאן לא דין לבן ולא דין תכלת אלא ב' חוטים בעלמא ואין חסרון במה שאחד מהם תכלת.

.

ולפי הנחה זו, מה הדין בנידון האמור לעיל של חצי חוט, האם יש להכשיר מצד גרדומי או לא? נפק"מ למעשה לסוברים שאכן מצאו התכלת ונמנעים מחשש הנ"ל.

לא הבנתי כוונתך. לפי דברי לעיל אין בעייה כלל לא בחוט שלם ולא בחצי חוט, ואם נאמר שלא כדברי אלא יש דין לבן גם בשאר החוטים היכן שבא להטיל ד' של לבן אז למה בחצי חוט יהיה עדיף? הרי גם בגרדומי אינו כשעושה לכתחילה וגם לא היכן שנפסק כל החוט מעיקרו במקום קשר העליון.

כעת אני לא הבנתי, האם אתה לא מוכיח מהמשנה שבתכלת אין יוצא יד"ח לבן, ואם כן מה הדין בחצי חוט, אז אני מבין שכיון שנחשב שנפסק בקשר לדעתכם זה לא טוב, כך חשבתי גם אני, רק שמעתי ממאן דהו לא כן, ולא עיינתי טוב בדין.

אנא העמדוני על האמת.

פרי יהושע כתב:
כעת אני לא הבנתי, האם אתה לא מוכיח מהמשנה שבתכלת אין יוצא יד"ח לבן, ואם כן מה הדין בחצי חוט אז אני מבין שכיון שנחשב שנפסק בקשר לדעתם לא טוב כך חשבתי גם אני, רק שמעתי ממאן דהו לא כן ולא עיינתי טוב בדין.

אנא העמדוני על האמת.

בתכלת אין יוצא ידי חובת לבן, אבל עיקר חובת לבן הוא בב' חוטין ושאר חוטים להשלים לד' חוטים דגדילים ואפשר לקיים גם בתכלת.
לשון תוס' ריש התכלת לח א:

ועוד צריך טעם מנלן דכי לית ליה אלא או לבן או תכלת דלא מיפטר בתרי חוטי לחודייהו עד דרמי ד' ושמא משום דדרשינן גדיל שנים גדילים ד' בין יש בו מין אחד בין יש בו שני מינין וקצת קשה הא דאמרי' בגמרא אם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה מאי חיסר מצוה [אילימא חיסר מצוה] דלבן וקיים מצוה דתכלת לרבי עכובי מעכבי אהדדי דמשמע דאי לא מעכבי ניחא אלמא אע"ג דחיסר מצוה דלבן קיים מצוה דתכלת בב' חוטין ויש לומר דלהכשיר תכלת מיהא מהני לבן דקרינא ביה גדילים

מבואר שעיקר מצוות לבן בב' חוטים, רק שצריך להשלים לד' חוטים לקיים הדרשה דגדילים ארבע, אבל אינו ממצוות לבן אלא מצורת הציצית ואין נ"מ במה יקיימם אם בחוטי לבן או תכלת.

ולפי מה שכתבו בסוף דבריהם ודאי מהני תכלת להשלים ללבן, וגם לפי מה שכתבו בתחילת דבריהם מסתבר דבתכלת מהני להשלים ללבן רק דהוה ס"ד דהיכא דהוא פסול אפי' ללבן משום שלא הקדים בזה אינו ראוי אף להשלים לתכלת, וכתבו שאפי' בזה כיון שיש כאן מ"מ חוטין אע"פ שאין עשויים כדינם מועילים להשלים.

צופר הנעמתי כתב:

פרי יהושע כתב:
כעת אני לא הבנתי, האם אתה לא מוכיח מהמשנה שבתכלת אין יוצא יד"ח לבן, ואם כן מה הדין בחצי חוט אז אני מבין שכיון שנחשב שנפסק בקשר לדעתם לא טוב כך חשבתי גם אני, רק שמעתי ממאן דהו לא כן ולא עיינתי טוב בדין.

אנא העמדוני על האמת.

בתכלת אין יוצא ידי חובת לבן, אבל עיקר חובת לבן הוא בב' חוטין ושאר חוטים להשלים לד' חוטים דגדילים ואפשר לקיים גם בתכלת.
לשון תוס' ריש התכלת לח א:

ועוד צריך טעם מנלן דכי לית ליה אלא או לבן או תכלת דלא מיפטר בתרי חוטי לחודייהו עד דרמי ד' ושמא משום דדרשינן גדיל שנים גדילים ד' בין יש בו מין אחד בין יש בו שני מינין וקצת קשה הא דאמרי' בגמרא אם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה מאי חיסר מצוה [אילימא חיסר מצוה] דלבן וקיים מצוה דתכלת לרבי עכובי מעכבי אהדדי דמשמע דאי לא מעכבי ניחא אלמא אע"ג דחיסר מצוה דלבן קיים מצוה דתכלת בב' חוטין ויש לומר דלהכשיר תכלת מיהא מהני לבן דקרינא ביה גדילים

מבואר שעיקר מצוות לבן בב' חוטים, רק שצריך להשלים לד' חוטים לקיים הדרשה דגדילים ארבע, אבל אינו ממצוות לבן אלא מצורת הציצית ואין נ"מ במה יקיימם אם בחוטי לבן או תכלת.

ולפי מה שכתבו בסוף דבריהם ודאי מהני תכלת להשלים ללבן, וגם לפי מה שכתבו בתחילת דבריהם מסתבר דבתכלת מהני להשלים ללבן רק דהוה ס"ד דהיכא דהוא פסול אפי' ללבן משום שלא הקדים בזה אינו ראוי אף להשלים לתכלת, וכתבו שאפי' בזה כיון שיש כאן מ"מ חוטין אע"פ שאין עשויים כדינם מועילים להשלים.

הבנתי, האם יתכן שתוס' לשיטתם בג' הספרי דצריך עוד חוט תכלת, אבל לרמב"ם וראב"ד אולי משנה המצווה לשים פתיל תכלת על הלבן בכך שיש לו עוד חוט תכלת, ונפק"מ שעדיף לנהוג כהרמב"ם, שלתוס' אין כאן חסרון ולרמב"ם יש. האם יש מקום לחילוקנו?

פרי יהושע כתב:

צופר הנעמתי כתב:

פרי יהושע כתב:
כעת אני לא הבנתי, האם אתה לא מוכיח מהמשנה שבתכלת אין יוצא יד"ח לבן, ואם כן מה הדין בחצי חוט אז אני מבין שכיון שנחשב שנפסק בקשר לדעתם לא טוב כך חשבתי גם אני, רק שמעתי ממאן דהו לא כן ולא עיינתי טוב בדין.

אנא העמדוני על האמת.

בתכלת אין יוצא ידי חובת לבן, אבל עיקר חובת לבן הוא בב' חוטין ושאר חוטים להשלים לד' חוטים דגדילים ואפשר לקיים גם בתכלת.
לשון תוס' ריש התכלת לח א:

ועוד צריך טעם מנלן דכי לית ליה אלא או לבן או תכלת דלא מיפטר בתרי חוטי לחודייהו עד דרמי ד' ושמא משום דדרשינן גדיל שנים גדילים ד' בין יש בו מין אחד בין יש בו שני מינין וקצת קשה הא דאמרי' בגמרא אם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה מאי חיסר מצוה [אילימא חיסר מצוה] דלבן וקיים מצוה דתכלת לרבי עכובי מעכבי אהדדי דמשמע דאי לא מעכבי ניחא אלמא אע"ג דחיסר מצוה דלבן קיים מצוה דתכלת בב' חוטין ויש לומר דלהכשיר תכלת מיהא מהני לבן דקרינא ביה גדילים

מבואר שעיקר מצוות לבן בב' חוטים, רק שצריך להשלים לד' חוטים לקיים הדרשה דגדילים ארבע, אבל אינו ממצוות לבן אלא מצורת הציצית ואין נ"מ במה יקיימם אם בחוטי לבן או תכלת.

ולפי מה שכתבו בסוף דבריהם ודאי מהני תכלת להשלים ללבן, וגם לפי מה שכתבו בתחילת דבריהם מסתבר דבתכלת מהני להשלים ללבן רק דהוה ס"ד דהיכא דהוא פסול אפי' ללבן משום שלא הקדים בזה אינו ראוי אף להשלים לתכלת, וכתבו שאפי' בזה כיון שיש כאן מ"מ חוטין אע"פ שאין עשויים כדינם מועילים להשלים.

הבנתי, האם יתכן שתוס' לשיטתם בג' הספרי דצריך עוד חוט תכלת, אבל לרמב"ם וראב"ד אולי משנה המצווה לשים פתיל תכלת על הלבן בכך שיש לו עוד חוט תכלת, ונפק"מ שעדיף לנהוג כהרמב"ם, שלתוס' אין כאן חסרון ולרמב"ם יש. האם יש מקום לחילוקנו?

הלא גם להרמב"ם והראב"ד ע"כ מודים שהלבן אינו מעכב את התכלת ויוצא בד' חוטי תכלת, ולכאורה ג"כ צריך לבאר ע"ד התוס' הנ"ל וכשמטיל ב' חוטים כהתוס' מקיים מצוות תכלת.

א"כ בין אם עשה כתוס' יצא להראב"ד לפחות ידי לבן, ובין אם עשה כהראב"ד יצא לתוס' לפחות ידי לבן?

אפרקסתא דעניא כתב:א"כ בין אם עשה כתוס' יצא להראב"ד לפחות ידי לבן, ובין אם עשה כהראב"ד יצא לתוס' לפחות ידי לבן?

מן הסתם צ"ל בדבריך אם עשה כתוס' יצא להראב"ד ידי תכלת. כך לכאורה יוצא מתוס', לא כך?

צופר הנעמתי כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:א"כ בין אם עשה כתוס' יצא להראב"ד לפחות ידי לבן, ובין אם עשה כהראב"ד יצא לתוס' לפחות ידי לבן?

מן הסתם צ"ל בדבריך אם עשה כתוס' יצא להראב"ד ידי תכלת. כך לכאורה יוצא מתוס', לא כך?

נכון. נשמע הגיוני. ואם עשה כהראב"ד יצא לתוס' רק ידי לבן.

האם נכון לקבוע שלפי זה עדיף לעשות כתוס'?

הגר"א כבר הכריע כהראב"ד ומשנה את הגירסא בתוס', אם כן הוכרעה ההלכה בעניין זה

שומר מצווה כתב:הגר"א כבר הכריע כהראב"ד ומשנה את הגירסא בתוס', אם כן הוכרעה ההלכה בעניין זה

הגר"א כבר הכריע כתוס', אם כן הוכרעה ההלכה בעניין זה

אפרקסתא דעניא כתב:

צופר הנעמתי כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:א"כ בין אם עשה כתוס' יצא להראב"ד לפחות ידי לבן, ובין אם עשה כהראב"ד יצא לתוס' לפחות ידי לבן?

מן הסתם צ"ל בדבריך אם עשה כתוס' יצא להראב"ד ידי תכלת. כך לכאורה יוצא מתוס', לא כך?

נכון. נשמע הגיוני. ואם עשה כהראב"ד יצא לתוס' רק ידי לבן.

האם נכון לקבוע שלפי זה עדיף לעשות כתוס'?

למה?מה העדיפות לקיים תכלת מלקיים לבן?

כי לבן מקיים בכל מקרה, ואילו תכלת יקיים לכו"ע רק אם יעשה כתוס'.

צופר הנעמתי כתב:

פרי יהושע כתב:
הבנתי, האם יתכן שתוס' לשיטתם בג' הספרי דצריך עוד חוט תכלת, אבל לרמב"ם וראב"ד אולי משנה המצווה לשים פתיל תכלת על הלבן בכך שיש לו עוד חוט תכלת, ונפק"מ שעדיף לנהוג כהרמב"ם, שלתוס' אין כאן חסרון ולרמב"ם יש. האם יש מקום לחילוקנו?

הלא גם להרמב"ם והראב"ד ע"כ מודים שהלבן אינו מעכב את התכלת ויוצא בד' חוטי תכלת, ולכאורה ג"כ צריך לבאר ע"ד התוס' הנ"ל וכשמטיל ב' חוטים כהתוס' מקיים מצוות תכלת.

[/quote]

אבל עכ"פ מבואר מהמשנה שאינו יוצא יד"ח לבן בתכלת וכן להפך, ולרמב"ם שמא זה עקרוני מבחינת לצאת יד"ח לבן שיהיה התכלת רק נכרך ולא חלק מהחוטים, רק לגבי תכלת אין נפק"מ אם מוסיף תכלת מדין גדילים וכמש"כ לפי התוס', ואם כן הדרינן לומר שיתכן להעדיף כהרמב"ם וכנ"ל, [ומש"כ בסוף דבריו עפ"י התוס' לא הבנתי].

אפרקסתא דעניא כתב:כי לבן מקיים בכל מקרה, ואילו תכלת יקיים לכו"ע רק אם יעשה כתוס'.

למה מקיים לבן בכל מקרה? אם להראב"ד דין לבן בג' חוטין ועושה אחד מהם תכלת אז לא קיים מצוות לבן רק מצוות תכלת.

פרי יהושע כתב:אבל עכ"פ מבואר מהמשנה שאינו יוצא יד"ח לבן בתכלת וכן להפך, ולרמב"ם שמא זה עקרוני מבחינת לצאת יד"ח לבן שיהיה התכלת רק נכרך ולא חלק מהחוטים, רק לגבי תכלת אין נפק"מ אם מוסיף תכלת מדין גדילים וכמש"כ לפי התוס', ואם כן הדרינן לומר שיתכן להעדיף כהרמב"ם וכנ"ל, [ומש"כ בסוף דבריו עפ"י התוס' לא הבנתי].

גם להרמב"ם הלא יוצא שמקיים מצוות תכלת בד' חוטי תכלת וצריך לומר כעין ד' תוס' שדין תכלת לכרוך על הגדיל ואע"פ שהגדיל אינו לבן מ"מ מקיים מצוות תכלת בזה אע"פ שלא קיים מצות לבן, וא"כ אם נותן אחד מהחוטים בגדיל תכלת אז אין כאן ג' חוטי לבן ולא קיים מצוות לבן אבל מ"מ מקיים מצוות תכלת.

צופר הנעמתי כתב:

פרי יהושע כתב:אבל עכ"פ מבואר מהמשנה שאינו יוצא יד"ח לבן בתכלת וכן להפך, ולרמב"ם שמא זה עקרוני מבחינת לצאת יד"ח לבן שיהיה התכלת רק נכרך ולא חלק מהחוטים, רק לגבי תכלת אין נפק"מ אם מוסיף תכלת מדין גדילים וכמש"כ לפי התוס', ואם כן הדרינן לומר שיתכן להעדיף כהרמב"ם וכנ"ל, [ומש"כ בסוף דבריו עפ"י התוס' לא הבנתי].

גם להרמב"ם הלא יוצא שמקיים מצוות תכלת בד' חוטי תכלת וצריך לומר כעין ד' תוס' שדין תכלת לכרוך על הגדיל ואע"פ שהגדיל אינו לבן מ"מ מקיים מצוות תכלת בזה אע"פ שלא קיים מצות לבן, וא"כ אם נותן אחד מהחוטים בגדיל תכלת אז אין כאן ג' חוטי לבן ולא קיים מצוות לבן אבל מ"מ מקיים מצוות תכלת.

אם הגענו לזה שאין מקיים מצות לבן בתכלת לרמב"ם, הלא זו כל הטענה שלכן עדיף לעשות כרמב"ם ולא כהתוס'.

פרי יהושע כתב:

צופר הנעמתי כתב:

פרי יהושע כתב:אבל עכ"פ מבואר מהמשנה שאינו יוצא יד"ח לבן בתכלת וכן להפך, ולרמב"ם שמא זה עקרוני מבחינת לצאת יד"ח לבן שיהיה התכלת רק נכרך ולא חלק מהחוטים, רק לגבי תכלת אין נפק"מ אם מוסיף תכלת מדין גדילים וכמש"כ לפי התוס', ואם כן הדרינן לומר שיתכן להעדיף כהרמב"ם וכנ"ל, [ומש"כ בסוף דבריו עפ"י התוס' לא הבנתי].

גם להרמב"ם הלא יוצא שמקיים מצוות תכלת בד' חוטי תכלת וצריך לומר כעין ד' תוס' שדין תכלת לכרוך על הגדיל ואע"פ שהגדיל אינו לבן מ"מ מקיים מצוות תכלת בזה אע"פ שלא קיים מצות לבן, וא"כ אם נותן אחד מהחוטים בגדיל תכלת אז אין כאן ג' חוטי לבן ולא קיים מצוות לבן אבל מ"מ מקיים מצוות תכלת.

אם הגענו לזה שאין מקיים מצות לבן בתכלת לרמב"ם, הלא זו כל הטענה שלכן עדיף לעשות כרמב"ם ולא כהתוס'.

מה"ת שעדיף לקיים לבן בלי תכלת מתכלת בלי לבן?

מה"ת שעדיף לקיים לבן בלי תכלת מתכלת בלי לבן?[/quote]

כל לפחות לפי הרמב"ם קיים הכל, ולפי התוס' קיים לבן, משא"כ להפך, זה החשבון לא?.