שתי ציציות ואחד תכלת

[אהוביון]

אחד שחושש שהמורקס או כל סוג אחר הוא התכלת ומסיבות כמו בושה וכו' לא הולך אם ציצית תכלת ויש לו אפשרות ללכת אם שתי ציציות אחד אם תכלת בתוך המכנסיים ואחד בלי תכלת בחוץ האם יש בזה ענין כי סו''ס אם זה התכלת הוא קיים בזה תכלת או שכל מה שחושש שזה התכלת בציצית השניה מבטל תכלת

[עושה חיל]

עניין (לקיים מצוה דאו') ודאי שיש - בדיוק כמו הבחירה ללכת עם בגד ארבע כנפות ולהתחייב בציצית, ולקיים מצוה דאורייתא ששקולה כנגד כל המצוות.

אכן, ללכת עם הציצית השניה (בלי התכלת) זו בעיה אמיתית, אם הוא משוכנע שהמורקס הוא התכלת. אבל הבעיה בעיניה עומדת אע"פ שהוא לא ילבש ציצית נוספת עם תכלת, כיון שסוף סוף הוא משוכנע בדין.

[לענין]

א. הנה שורש הענין ללבוש בגד של ד' כנפות בכדי להתחייב בציצית, מקורו בגמ' מעובדא דרב קטינא ומלאכא, ומשמע דקפדו בשמיא על עצם קיום העשה. ומעתה, הואיל וגם בלבן מקיים מצות ציצית [ומיירי הכא שאי אפשר לו בלא ציצית של לבן, אשר ע''ז אנו דנים הכא], א''כ מנ''ל שמדברי הגמ' הנ''ל יש ללמוד דגם מי שמקיים כבר עשה דציצית, יש לו ללבוש בגד נוסף בכדי להתחייב פעם שניה [הגם שעתה יוכל לקיים המצוה בשלמות, בפתיל תכלת]?
ב.פותח האשכול מיירי במי 'שחושש', והמשיב לו ענה במטבע של 'משוכנע'.

[עושה חיל]

א. הנה שורש הענין ללבוש בגד של ד' כנפות בכדי להתחייב בציצית, מקורו בגמ' מעובדא דרב קטינא ומלאכא, ומשמע דקפדו בשמיא על עצם קיום העשה. ומעתה, הואיל וגם בלבן מקיים מצות ציצית [ומיירי הכא שאי אפשר לו בלא ציצית של לבן, אשר ע''ז אנו דנים הכא], א''כ מנ''ל שמדברי הגמ' הנ''ל יש ללמוד דגם מי שמקיים כבר עשה דציצית, יש לו ללבוש בגד נוסף בכדי להתחייב פעם שניה [הגם שעתה יוכל לקיים המצוה בשלמות, בפתיל תכלת]?
ב.פותח האשכול מיירי במי 'שחושש', והמשיב לו ענה במטבע של 'משוכנע'.

א. נמנעתי מלהביא את הגמ' במנחות מא. כיוון ששם איירי במחפש לפטור את עצמו וכדאמרי' התם "אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית", אבל כשאין רגילים ללבוש טלית ד' כנפות - מהיכי תיתי שענשי' ליה?

ב. פשוט, שמצוות הציצית היא לבן ותכלת, ואף שלהלכה אינם מעכבים זא"ז.
והנמנע מלקיים תכלת כאשר מתחייב (כשלובש ד' כנפות) נענש כדאמרי' "גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת" (מנחות מג:), ולכאו' מניין לחלק גם בעניין ב'ענשינן אעשה', בפרט דהתכלת היא עיקר זכרון המצוות כמש"כ הרמב"ן ואחרים (ופשטות דברי חז"ל תכלת דומה לים וכו').

ג. החושש, הלא הוא חושש? - חושש לבטל עשה, הלא כן?

[לענין]

א. אי הכי ודאי פשיטא שאין צריך ללבוש ט''ק נוסף בשביל לחייב עצמו במצוה נוספת [וכשם שאין אנו הולכים בכמה וכמה ציציות, בשביל להרויח עוד מצוות]. ובאמת מה שהזכרתי הגמ' הנ''ל, משום דאל''כ אין מקור למה שנהגו כל ישראל ללבוש בגד מיוחד בשביל לקיים בו מצות ציצית.
ב. העשה הוא עשה אחד, וכדמנה זה הרמב''ם למצוה אחת. והואיל וכך, כיון שמקיים כבר את העשה, אין מקור לחייב ללבוש בגד נוסף במיוחד בשביל תכלת.
ג. רק ציינתי עובדא.

[אורח]

אחד שחושש שהמורקס או כל סוג אחר הוא התכלת ומסיבות כמו בושה וכו' לא הולך אם ציצית תכלת ויש לו אפשרות ללכת אם שתי ציציות אחד אם תכלת בתוך המכנסיים ואחד בלי תכלת בחוץ האם יש בזה ענין כי סו''ס אם זה התכלת הוא קיים בזה תכלת או שכל מה שחושש שזה התכלת בציצית השניה מבטל תכלת

לא כ"כ הבנתי את ספיקו של מר דהרי כל ט"ק אינו חובה כיוון שהיום אי"ז המלבושים שלנו, אלא דאנו רוצים להכניס עצמנו לחיוב ולקיים מצוות הבורא א"כ וודאי דיש עניין גם לקיים מצוות תכלת.

והספק האמיתי הוא במי שבטוח שהמורקס הוא התכלת ואפילו הכי לא מטילו בבגדו מחמת בושה, האם עדיף שלא ילבש ציצית או עכ"פ שיפקיע עצמו מן החיוב ע"י טלית שאולה או דילמא דעדיף שיתחייב ויקיים לבן למרות שיבטל תכלת.

[מלבב]

אחד שחושש שהמורקס או כל סוג אחר הוא התכלת ומסיבות כמו בושה וכו' לא הולך אם ציצית תכלת ויש לו אפשרות ללכת אם שתי ציציות אחד אם תכלת בתוך המכנסיים ואחד בלי תכלת בחוץ האם יש בזה ענין כי סו''ס אם זה התכלת הוא קיים בזה תכלת או שכל מה שחושש שזה התכלת בציצית השניה מבטל תכלת

לא כ"כ הבנתי את ספיקו של מר דהרי כל ט"ק אינו חובה כיוון שהיום אי"ז המלבושים שלנו, אלא דאנו רוצים להכניס עצמנו לחיוב ולקיים מצוות הבורא א"כ וודאי דיש עניין גם לקיים מצוות תכלת.

והספק האמיתי הוא במי שבטוח שהמורקס הוא התכלת ואפילו הכי לא מטילו בבגדו מחמת בושה, האם עדיף שלא ילבש ציצית או עכ"פ שיפקיע עצמו מן החיוב ע"י טלית שאולה או דילמא דעדיף שיתחייב ויקיים לבן למרות שיבטל תכלת.

מה השאלה, ברור שעדיף שלא ילבש טלית קטן בכלל, וכן פסק רבי צבי שכטר.

[עזריאל ברגר]

שמעתי מיהודי גדול שבילדותו היתה תקופה שהלך עם תכלת ראדזין מתחת לבגדיו, וציצית רגילה מבחוץ מפני הרואים.

היום הוא הולך בד"כ רק עם התכלת מאק"ק.

[אורח]

אחד שחושש שהמורקס או כל סוג אחר הוא התכלת ומסיבות כמו בושה וכו' לא הולך אם ציצית תכלת ויש לו אפשרות ללכת אם שתי ציציות אחד אם תכלת בתוך המכנסיים ואחד בלי תכלת בחוץ האם יש בזה ענין כי סו''ס אם זה התכלת הוא קיים בזה תכלת או שכל מה שחושש שזה התכלת בציצית השניה מבטל תכלת

לא כ"כ הבנתי את ספיקו של מר דהרי כל ט"ק אינו חובה כיוון שהיום אי"ז המלבושים שלנו, אלא דאנו רוצים להכניס עצמנו לחיוב ולקיים מצוות הבורא א"כ וודאי דיש עניין גם לקיים מצוות תכלת.

והספק האמיתי הוא במי שבטוח שהמורקס הוא התכלת ואפילו הכי לא מטילו בבגדו מחמת בושה, האם עדיף שלא ילבש ציצית או עכ"פ שיפקיע עצמו מן החיוב ע"י טלית שאולה או דילמא דעדיף שיתחייב ויקיים לבן למרות שיבטל תכלת.

מה השאלה, ברור שעדיף שלא ילבש טלית קטן בכלל, וכן פסק רבי צבי שכטר.

היות ומצוות לבן ותכלת חדא מצוה נינהו כמבואר ברמ' א"כ אדם שמבטל רק חצי עשה ומקיים את החצי השני של העשה, יתכן דאין בזה דין של ביטול עשה.

[לענין]

במח''כ הוא דבר שאסור לאומרו.

והדבר דומה למי שיתיר אליבא דרבי ישמעאל ללכת לכתחילה רק עם כנף אחד מצוייץ.

[אורח]

במח''כ הוא דבר שאסור לאומרו.

והדבר דומה למי שיתיר אליבא דרבי ישמעאל ללכת לכתחילה רק עם כנף אחד מצוייץ.

לא ידעתי למה אסור לאומרו ובכל אופן לא אמרתי אלא כתבתי,
ואין פה היתר ללכת אם ציצית ללא תכלת, אלא מי שבלא"ה הולך ללא תכלת, האם ראוי שיבטל גם קיום מצוות לבן בשביל לא להתחייב במצוות תכלת או לא.

[מלבב]

במח''כ הוא דבר שאסור לאומרו.

והדבר דומה למי שיתיר אליבא דרבי ישמעאל ללכת לכתחילה רק עם כנף אחד מצוייץ.

לא ידעתי למה אסור לאומרו ובכל אופן לא אמרתי אלא כתבתי,
ואין פה היתר ללכת אם ציצית ללא תכלת, אלא מי שבלא"ה הולך ללא תכלת, האם ראוי שיבטל גם מצוות לבן בשביל לא להתחייב המצוות תכלת או לא.

מה הסברא שיהיה מותר לבטל מצוות עשה חיובית, אם הולך בלי טלית אינו עובר על עשה כי אינו מחויב.

[אורח]

במח''כ הוא דבר שאסור לאומרו.

והדבר דומה למי שיתיר אליבא דרבי ישמעאל ללכת לכתחילה רק עם כנף אחד מצוייץ.

לא ידעתי למה אסור לאומרו ובכל אופן לא אמרתי אלא כתבתי,
ואין פה היתר ללכת אם ציצית ללא תכלת, אלא מי שבלא"ה הולך ללא תכלת, האם ראוי שיבטל גם מצוות לבן בשביל לא להתחייב המצוות תכלת או לא.

מה הסברא שיהיה מותר לבטל מצוות עשה חיובית, אם הולך בלי טלית אינו עובר על עשה כי אינו מחויב.

אבאר יותר, דהנה מזה כאלף שנים הולכים ישראל אם ציצית שכולה לבן, ולא קם מישהו ואסר את לבישת הטליתות מפני ביטול מצוות תכלת, ובשאג"א [לב'] נתקשה האיך מותר ללכת בציצית ללא תכלת הרי עדיף שלא נלבש ציצית כלל, וכתב לתרץ ע"פ שיטת הר"י במרדכי דכיוון שלא אמרה תורה על תלך בארבע כנפות ללא ציצית אלא הטל ציצית בבגדך א"כ כל שאין לו ציצית אינו חייב לפשוט את בגד הארבע כנפות, וכיוון שאין לנו תכלת ממילא נקראים אנו אנוסים ואין חובה לפשוט את בגד הד' כנפות.
דא עקא שעל דברי ר"י במרדכי יש את שיטת הר"ש שגם היא הובאה במרדכי דהיודע שנפסלה טליתו בשבת כן חייב לפושטה [במקום שאין היתר דכבוד הבריות] וא"כ לא יתכן ליישב כהשאג"א את מנהגנו דהרי לפי דברי הר"ש אדם שאנוס מלהטיל ציצית חייב לפשוט את בגד הד' כנפות, וא"כ צ"ב המנהג להלך בבגד ארבע כנפות כל עוד ואין לנו תכלת.
ולכן אמינא דיתכן דכיוון דתכלת ולבן חדא מצוה נינהו א"כ אין לנו להימנע מקיום מצוות לבן בכדי לא לבטל תכלת דכל שיכול לקיים אפ' רק חצי מצווה עדיף מאשר שיהיה יושב בטל ואינו מקיים המצווה כלל. [ולמרות שאם יקנה את הטלית לא יתחייב כלל במצוה וא"כ נמצא שלא ביטלה אפ"ה עדיף לקיים חצי מצווה ולבטל את חצייה השני מאשר לא לקיימה כלל]

נ.ב. וזה וודאי דאדם שברור לו שהמורקס הוא התכלת ואינו לובשו מבטל דינא דתכלת, אך יתכן דעדיף לבטל דינא דתכלת בכדי לקיים מצוות לבן.

[מלבב]

לא ידעתי למה אסור לאומרו ובכל אופן לא אמרתי אלא כתבתי,
ואין פה היתר ללכת אם ציצית ללא תכלת, אלא מי שבלא"ה הולך ללא תכלת, האם ראוי שיבטל גם מצוות לבן בשביל לא להתחייב המצוות תכלת או לא.

מה הסברא שיהיה מותר לבטל מצוות עשה חיובית, אם הולך בלי טלית אינו עובר על עשה כי אינו מחויב.

אבאר יותר, דהנה מזה כאלף שנים הולכים ישראל אם ציצית שכולה לבן, ולא קם מישהו ואסר את לבישת הטליתות מפני ביטול מצוות תכלת, ובשאג"א [לב'] נתקשה האיך מותר ללכת בציצית ללא תכלת הרי עדיף שלא נלבש ציצית כלל, וכתב לתרץ ע"פ שיטת הר"י במרדכי דכיוון שלא אמרה תורה על תלך בארבע כנפות ללא ציצית אלא הטל ציצית בבגדך א"כ כל שאין לו ציצית אינו חייב לפשוט את בגד הארבע כנפות, וכיוון שאין לנו תכלת ממילא נקראים אנו אנוסים ואין חובה לפשוט את בגד הד' כנפות.
דא עקא שעל דברי ר"י במרדכי יש את שיטת הר"ש שגם היא הובאה במרדכי דהיודע שנפסלה טליתו בשבת כן חייב לפושטה [במקום שאין היתר דכבוד הבריות] וא"כ לא יתכן ליישב כהשאג"א את מנהגנו דהרי לפי דברי הר"ש אדם שאנוס מלהטיל ציצית חייב לפשוט את בגד הד' כנפות, וא"כ צ"ב המנהג להלך בבגד ארבע כנפות כל עוד ואין לנו תכלת.
ולכן אמינא דיתכן דכיוון דתכלת ולבן חדא מצוה נינהו א"כ אין לנו להימנע מקיום מצוות לבן בכדי לא לבטל תכלת דכל שיכול לקיים אפ' רק חצי מצווה עדיף מאשר שיהיה יושב בטל ואינו מקיים המצווה כלל. [ולמרות שאם יקנה את הטלית לא יתחייב כלל במצוה וא"כ נמצא שלא ביטלה אפ"ה עדיף לקיים חצי מצווה ולבטל את חצייה השני מאשר לא לקיימה כלל]

נ.ב. וזה וודאי דאדם שברור לו שהמורקס הוא התכלת ואינו לובשו מבטל דינא דתכלת, אך יתכן דעדיף לבטל דינא דתכלת בכדי לקיים מצוות לבן.

צ"ל לשיטת הר"ש שזה גופא הדין של תכלת אינו מעכב את הלבן שמי שהוא אנוס מלהטיל תכלת יכול להטיל לבן בלי תכלת, אבל מי שלא אנוס אין שום מקום לומר שעדיף להיות עבריין בידיים מאשר לבטל מצווה שאינו חיובית וזה פשוט.

[לענין]

אורח יקר ונכבד
היה ברור שמשם באת. מהקושיא העצומה כיצד הלכו ישראל מאות שנים במצוה שלא נתקיים אלא חציה [וקושיא עצומה היא עד מאד, עד כדי כך שמחמתה כתב בעל השפוני טמוני חול דיש לחפש את התכלת בכל עוז, ובכדי להנצל ממנה!].
ואכן כבר נאמרו כמה תירוצים בדבר.
גם אנכי הקטן כשעסקתי בסוגיא זו לפני קרוב לעשור, היו נראים לי כל התירוצים הידועים כדחוקים, ולכן סברתי לומר כדברי מר, דסו''ס מקיים עשה דציצית [ומדלא מנה הרמב''ם את הלבן והתכלת לשתי מצוות, אלא למצוה אחת, א''כ י''ל דעניינם אחד, והלובש לבן מקיים ממש מצות ציצית, אלא שאמרה תורה שצריך להטיל תכלת, אבל גם אם לא הטיל מ''מ מצות ציצית קיים. זה מה שאמרת -סליחה כתבת- (אולי אפשר לנסח טיפה שונה אבל זה הענין)]. אף סברתי להוכיח כן מהתו' במנחות ל''ח ב', ואכ''מ.
כאשר הצעתי הדברים לפני אחד הגדולים שליט''א נדהמתי לראות את חרדתו למשמע הדברים [מחמת גוף הנקודה, וללא קשר לזיהוי התכלת בזמננו]. היתכן? הגיב בכאב, התורה מצוה עלינו בפירוש 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת', מה זה רק הידור מצוה? גם במנחות שאם לא בלל ולא פתת כשר, הלא ודאי ביטל מצות עשה מן התורה! ומה בכך שמלאכת עשיית המנחה מנאה הרמב"ם כחדא מצוה, מה ענין מנין המצוות לכאן?
[ולענין הקושיא שפתחתי בה, שערי תירוצים לא ננעלו, אך לא נעקור מחמת זה מה שצוותה אותנו התורה בהדיא].

[אוצר החכמה]

לא מובן לי מה אמר אותו גדול ומה הקשר להידור מצווה. הטענה היא שאם התורה חייבה בשתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו (ואיני מבין את הדוגמה ממנחות אולי גם שם מי שאינו פותת עדיף שיביא ויבלול מאשר שלא יביא) עדיף להתחייב ולעשות אחת מאשר להפטר ולא לעשות אף אחת. וזה הסבר טוב למנהג שנהגו בו כל ישראל.

[שעת הכושר]

דובר גם שם;
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p285770

[מלבב]

לא מובן לי מה אמר אותו גדול ומה הקשר להידור מצווה. הטענה היא שאם התורה חייבה בשתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו (ואיני מבין את הדוגמה ממנחות אולי גם שם מי שאינו פותת עדיף שיביא ויבלול מאשר שלא יביא) עדיף להתחייב ולעשות אחת מאשר להפטר ולא לעשות אף אחת. וזה הסבר טוב למנהג שנהגו בו כל ישראל.

ומה זה שונה מללבוש טלית בלי ציצית בשבת לשיטה שאסור? וכי בשביל מצווה מותר לעשות איסור?

[אב בבינה]

אמנם מאידך אם מקיימים חלק מהמצוה ולא כל המצוה יש איסור בל תגרע. ואף שבמשך הדורות גם כן עשו את זה, מצינו באחרונים [עי' קה"י ר"ה טז] שרק עוברים בבל תגרע אם אפשר לצאת המצוה.

[לענין]

מרא דשמעתתא!

[לענין]

לא מובן לי מה אמר אותו גדול ומה הקשר להידור מצווה. הטענה היא שאם התורה חייבה בשתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו (ואיני מבין את הדוגמה ממנחות אולי גם שם מי שאינו פותת עדיף שיביא ויבלול מאשר שלא יביא) עדיף להתחייב ולעשות אחת מאשר להפטר ולא לעשות אף אחת. וזה הסבר טוב למנהג שנהגו בו כל ישראל.

יש כאן ב' נושאים, היכא דיש לו תכלת, והיכא שאין לו.

דברי אותו גדול נאמרו כלפי מה שרצה לומר לעיל הרב אורח, שגם מי שיש לו תכלת, מכל מקום אין זה חיוב גמור להטילם בטלית שכבר יש בה חוטי לבן, וזה אינו [ועל זה באה הדוגמא ממנחות, על מי שבזדון לבו לא בלל, שבזה אע''פ שהבלילה אינה נמנית למצות עשה נפרדת, מ''מ אין הכהן יכול לומר סגי לי בקמיצה והקטרה ואמנע מבלילה ופתיתה].

אורח רצה לבסס את זה ממה שלבשו בכל הדורות האחרונים לבן בלי תכלת. ומוכח שהתכלת -היכא שכבר יש לו לבן, היא לו חיוב גמור. ועל זה נזעקתי.

טענת כת''ר, אחרת היא. כבודו בא לומר שכשאין לו תכלת עדיף לקיים מצות לבן אע''פ שנכנס לביטול עשה של תכלת, כדי לקיים מצוה אחת לכל הפחות. ומלבד שאין זה ברור כל הצורך [שהרי מבואר בגמ' שקרבן שהוא מסופק אם הוא צריך סמיכה עדיף לא להביא אותו מאשר להביא ולא לסמוך! ואמנם צ''ע דבסוגיית ראוי לבילה חזינן דאי לאו דששים אינן נבללין היה מביא ולא בולל, וצ''ע], הלא על זה גופא אנו דנים. דהא גופא קאמר השאגת אריה על פי המרדכי, דכיון שציצית היא חובת גברא, א''כ על תכלת הוא אנוס ולית לן בה, ועל זה הקשה הרב אורח שהרי יש ראשונים שחולקים על המרדכי, ולדידהו איסור גמור הוא ללבוש טלית בלי ציצית, וא''כ הוא הדין שיהיה אסור ללבוש לבן כאשר אין לו תכלת [ולכן ניסה אורח לומר שתכלת אינה חיוב גמור, אשר זה אסור לאומרו כלל וכלל].

[סעדיה]

במח''כ הוא דבר שאסור לאומרו.

לא ראיתי אם ציינו כבר לדברי הפנ"י בב"מ ס"א ע"ב, ומה שצ"ע על דבריו מהגמ' במנחות מ"ג ע"ב.

[סעדיה]

ולכן סברתי לומר כדברי מר, דסו''ס מקיים עשה דציצית [ומדלא מנה הרמב''ם את הלבן והתכלת לשתי מצוות, אלא למצוה אחת, א''כ י''ל דעניינם אחד, והלובש לבן מקיים ממש מצות ציצית, אלא שאמרה תורה שצריך להטיל תכלת, אבל גם אם לא הטיל מ''מ מצות ציצית קיים. זה מה שאמרת -סליחה כתבת- (אולי אפשר לנסח טיפה שונה אבל זה הענין)]. אף סברתי להוכיח כן מהתו' במנחות ל''ח ב', ואכ''מ.
כאשר הצעתי הדברים לפני אחד הגדולים שליט''א נדהמתי לראות את חרדתו למשמע הדברים [מחמת גוף הנקודה, וללא קשר לזיהוי התכלת בזמננו]. היתכן? הגיב בכאב, התורה מצוה עלינו בפירוש 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת', מה זה רק הידור מצוה? גם במנחות שאם לא בלל ולא פתת כשר, הלא ודאי ביטל מצות עשה מן התורה! ומה בכך שמלאכת עשיית המנחה מנאה הרמב"ם כחדא מצוה, מה ענין מנין המצוות לכאן?

עי' ברביד הזהב על 'לדרתם'.
בדעת הרמב"ם שמנאם למצוה א' - עי' בספר ישלח שרשיו viewtopic.php?t=6618&start=2440#p464876 שורש י"א.

[לענין]

במח''כ הוא דבר שאסור לאומרו.

לא ראיתי אם ציינו כבר לדברי הפנ"י בב"מ ס"א ע"ב, ומה שצ"ע על דבריו מהגמ' במנחות מ"ג ע"ב.

וכ''ה בישר וטוב ר''פ התכלת, ובעולת שלמה מ''א ב', ובפורת יוסף ב''ק ט' ב' [וזכורני שיש מזה בחי' הרשב"א למנחות ואיני זוכר איה מקומו]. וע''ע ביקח מצוות - הידור מצוה עמ' תשל''ט.

והחותם של זהב הוכיח דהוי חיוב גמור מיבמות צ' ב' שהחשיבו לבן בלי תכלת לעקירת דבר מן התורה.
[וכן צ''ע ממה שאמרה התורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. אולי גם ענף עץ עבות וערבי נחל הם רק הידור מצוה?????????????? אחרי בקשת המחילה העצומה מכבוד הגאונים זיע''א]

[סעדיה]

[וכן צ''ע ממה שאמרה התורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. אולי גם ענף עץ עבות וערבי נחל הם רק הידור מצוה?????????????? אחרי בקשת המחילה העצומה מכבוד הגאונים זיע''א]

????????
הלא ד' מינים מעכבים זא"ז.

[אב בבינה]

ולכן סברתי לומר כדברי מר, דסו''ס מקיים עשה דציצית [ומדלא מנה הרמב''ם את הלבן והתכלת לשתי מצוות, אלא למצוה אחת, א''כ י''ל דעניינם אחד, והלובש לבן מקיים ממש מצות ציצית, אלא שאמרה תורה שצריך להטיל תכלת, אבל גם אם לא הטיל מ''מ מצות ציצית קיים. זה מה שאמרת -סליחה כתבת- (אולי אפשר לנסח טיפה שונה אבל זה הענין)]. אף סברתי להוכיח כן מהתו' במנחות ל''ח ב', ואכ''מ.
כאשר הצעתי הדברים לפני אחד הגדולים שליט''א נדהמתי לראות את חרדתו למשמע הדברים [מחמת גוף הנקודה, וללא קשר לזיהוי התכלת בזמננו]. היתכן? הגיב בכאב, התורה מצוה עלינו בפירוש 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת', מה זה רק הידור מצוה? גם במנחות שאם לא בלל ולא פתת כשר, הלא ודאי ביטל מצות עשה מן התורה! ומה בכך שמלאכת עשיית המנחה מנאה הרמב"ם כחדא מצוה, מה ענין מנין המצוות לכאן?

עי' ברביד הזהב על 'לדרתם'.
בדעת הרמב"ם שמנאם למצוה א' - עי' בספר ישלח שרשיו https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 40#p464876 שורש י"א.

ויעיין עוד מה שכתבתי בקונטרס רמוני זהב.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 23#p404823

[לענין]

[וכן צ''ע ממה שאמרה התורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. אולי גם ענף עץ עבות וערבי נחל הם רק הידור מצוה?????????????? אחרי בקשת המחילה העצומה מכבוד הגאונים זיע''א]

????????
הלא ד' מינים מעכבים זא"ז.

זה בדיוק מה שאני אומר, כמו שד' מינים שכתובים בתורה דוקא נינהו, ה''נ בתכלת אין שום אפשרות להתעלם ממצוה דאו' ולומר שהיא רק הידור ולא חובה [ד' מינים זה רק דוגמא ואיני בא לדון על חילוקים שאולי יצוצו. הנקודה היא אחת, מה שכתוב בתורה חייבים לעשות, בין אם זה מצוה בפ''ע ובין אם זה רק חלק ממצוה].

[סעדיה]

[וכן צ''ע ממה שאמרה התורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. אולי גם ענף עץ עבות וערבי נחל הם רק הידור מצוה?????????????? אחרי בקשת המחילה העצומה מכבוד הגאונים זיע''א]

????????
הלא ד' מינים מעכבים זא"ז.

זה בדיוק מה שאני אומר, כמו שד' מינים שכתובים בתורה דוקא נינהו, ה''נ בתכלת אין שום אפשרות להתעלם ממצוה דאו' ולומר שהיא רק הידור ולא חובה [ד' מינים זה רק דוגמא ואיני בא לדון על חילוקים שאולי יצוצו. הנקודה היא אחת, מה שכתוב בתורה חייבים לעשות, בין אם זה מצוה בפ''ע ובין אם זה רק חלק ממצוה].

הנידון הוא האם יש חיוב גמור לקיים חלקי מצוה שאינם מעכבים, ומד' מינים א"א להוכיח כלל.
אפשר לטעון מסברא, אבל סברת האחרונים הנ"ל היא להיפך.

[אוצר החכמה]

יותר מזה הנידון הוא אפילו לא אם חייבים בשני החלקים. ברור שחייבים בשני החלקים, כל מצווה בתורה חייבים בה.
הנידון הוא האם כדי להפטר מן החלק האחד ראוי לא לקיים גם את החלק השני. או מה עדיף לא להתחייב כלל ולא לעבור על אף אחד, או להתחייב ולקיים אחד אע"פ שאין מקיימים את השני.

אני משתומם על הרב לענין שכותב תמיד לענין וכאן הביא את דוגמת ד' מינים. מי שלוקח לולב בלבד לא קיים שום מצווה שהרי זה פירוש המושג מעכבים זה את זה. וזה לא חילוק שיצוץ זה עצם הנושא.

[לענין]

יותר מזה הנידון הוא אפילו לא אם חייבים בשני החלקים. ברור שחייבים בשני החלקים, כל מצווה בתורה חייבים בה.
הנידון הוא האם כדי להפטר מן החלק האחד ראוי לא לקיים גם את החלק השני. או מה עדיף לא להתחייב כלל ולא לעבור על אף אחד, או להתחייב ולקיים אחד אע"פ שאין מקיימים את השני.

אני משתומם על הרב לענין שכותב תמיד לענין וכאן הביא את דוגמת ד' מינים. מי שלוקח לולב בלבד לא קיים שום מצווה שהרי זה פירוש המושג מעכבים זה את זה. וזה לא חילוק שיצוץ זה עצם הנושא.

א. מה שבאתי לומר הוא שאין לנו שום אפשרות לקבוע על חלק ממצוה דאורייתא שהוא אינו מוכרח. וזה מה שאמרתי שמבחינתנו אנו מחוייבים ביציקה ובלילה, ובתכלת בציצית, בדיוק כמו בלולב ואתרוג [ושוב, אכן בתור דוגמא זה לא מתאים]. וזה כלפי דברי הרב אורח שאמר היפך זה.
ב. וכלפי הנדון השני בדבריך, אני חוזר ואומר שלדברי האומרים שאיסור יש ללבוש בגד בלי ציצית, לא נכון משפט זה שכתבת 'לקיים אחד אע''פ שאין מקיימים את השני', כיון שאין זה רק חסרון קיום, אלא עבירה בפועל [ולא דומה להבאת קרבן בלי לסמוך עליו, שזה רק חסרון, אלא כאן יש מעשה של לבישה אסורה].

[אורח]

.

[אורח]

אורח רצה לבסס את זה ממה שלבשו בכל הדורות האחרונים לבן בלי תכלת. ומוכח שהתכלת -היכא שכבר יש לו לבן, היא לו חיוב גמור. ועל זה נזעקתי.

[/quote]
לא היה ולא נברא, וודאי שתכלת הוא חיוב גמור, וכל דברי היו על מי שבלא"ה לא מצייץ את טליתו בתכלת, ועל דא קאימנא שעדיף לקיים לבן ולבטל תכלת מאשר לא לקיים כלל.

וכבר השאג"א רצה ללכת בסגנון זה של עשה דוחה עשה, אלא שדחה זאת מטעם דמאי אולמא האי עשה מהאי עשה, ולכך הסיק דאין עשה דוחה עשה, אמנם למבואר ברמ' דהוה חדא מצווה ל"ש להקשות מאי אולמא דהאי עשה מהאי עשה, דהרי מקיים פה מצוות ציצית, ורק דיש עוד דין [גמור] דבעינן שקיום מצוות ציצית יהיה ע"י פתיל תכלת, ולכן קשה לומר שמי שלא מקיים את דינא דתכלת שהוא דין רק איך לקיים את מצוות ציצית, דהרי מצוות ציצית מתקיימת בלבן בלבד [דעיקר מצוות ציצית היא גדילים תעשה לך] ימנע מקיום של כל מצוות ציצית

[לענין]

א. סליחה על החשד.
ב. אז מה אם זה חדא מצוה? סו''ס יש לו קיום מצוה אחד, וביטול מצוה אחד, ומה לנו שזו מצוה אחת?
[כמובן השאלה אינה שייכת לפי שיטת המרדכי, כיון שעל התכלת הוא אנוס, -ולפי שיטתו שייך מה שחוזר ואומר הרב אוצה''ח שאולי שוה לקיים מצוה חלקית גם אם היא לא מושלמת- אלא השאלה היא על שיטת הר''ש שזה מעשה איסור ללבוש טלית בלי ציצית, ולפי דבריו לא יועיל מה שזו מצוה אחת, דהלא סו''ס יש כאן חלק אחד של איסור].

[אוצר החכמה]

ב. וכלפי הנדון השני בדבריך, אני חוזר ואומר שלדברי האומרים שאיסור יש ללבוש בגד בלי ציצית, לא נכון משפט זה שכתבת 'לקיים אחד אע''פ שאין מקיימים את השני', כיון שאין זה רק חסרון קיום, אלא עבירה בפועל [ולא דומה להבאת קרבן בלי לסמוך עליו, שזה רק חסרון, אלא כאן יש מעשה של לבישה אסורה].

ברור שזו ההבנה הפשוטה הרי מכאן הגיע כל הנושא ושאלתו של השאג"א.
אבל הטענה היא שזה מהות העניין של אין מעכבים זה את זה בציצית. ויותר מזה יש מדין המשנה זו קצת ראייה להבנה זו. כי אילו בלולב היה כתוב ארבעה מינים אין מעכבים זה את זה היינו אומרים שקמ"ל שאם יש לו רק לולב יטול רק אותו שהרי אין בזה חיסרון. ואם כן גם כאן זו הכוונה שאם יש לו רק לבן ילבש את הבגד ויטיל לבן אע"פ שאין לו תכלת.
וודאי שאפשר לחלק ולומר שאין מזה ראיה כי מיירי שזה הבגד היחיד שיש לו ואינו יכול שלא ללובשו והשאלה היא רק אם לא יטיל בכלל או לפחות יטיל לבן ועוד תירוצים אבל קצת משמעות כסיוע למנהג כל ישראל יש בזה.

וההסבר שהציע אורח בעניין לפי הבנתי הוא שבמקום שמדובר בשתי מצוות שמתנגשות זו עם זו במקרה אז אכן עדיף לא להכנס לחיוב כלל אבל כאן שהתורה הטילה שתי מצוות בדבר אחד ולעולם אינם זה בלא זה ובכל אופן קבעה שאינן מעכבות זו את זו זה אומר שעדיף לקיים אחת אע"פ שמבטל את השניה.

ושוב אני מדגיש זו סברא שאילו היינו אומרים אותה סתם היה אפשר לשאול הא מנא לך. אבל היא נתמכת במנהג כל ישראל בכל הדורות זה קרוב לאלפיים שנה ובזה שהגמרא לא מציינת את העניין המתבקש הזה שמי שאין לו תכלת (שהיה דבר יקר ומצוי שלא היה שלכן שמו קלא אילן) חייב לחפש טצדקי שלא יהיה לו בגד בעל ד' כנפות.

[לענין]

דומני שההסבר שאמר אורח הוא כללי, וההסבר שמציע כבוד תורתו הוא פרטי למצוות ציצית, דכיון שהתורה גילתה לנו 'וראיתם אותו', ללמד דהיכא דלית ליה חד מינא סגי ליה בשני, מכאן למדנו שכן יש לנהוג [וגם רבנן שבדרך כלל אסרו להכנס לאונס, כאן לא גזרו, כיון שהתורה גילתה להדיא דהכי אית לן למיעבד].

[מלבב]

ב. וכלפי הנדון השני בדבריך, אני חוזר ואומר שלדברי האומרים שאיסור יש ללבוש בגד בלי ציצית, לא נכון משפט זה שכתבת 'לקיים אחד אע''פ שאין מקיימים את השני', כיון שאין זה רק חסרון קיום, אלא עבירה בפועל [ולא דומה להבאת קרבן בלי לסמוך עליו, שזה רק חסרון, אלא כאן יש מעשה של לבישה אסורה].

ברור שזו ההבנה הפשוטה הרי מכאן הגיע כל הנושא ושאלתו של השאג"א.
אבל הטענה היא שזה מהות העניין של אין מעכבים זה את זה בציצית. ויותר מזה יש מדין המשנה זו קצת ראייה להבנה זו. כי אילו בלולב היה כתוב ארבעה מינים אין מעכבים זה את זה היינו אומרים שקמ"ל שאם יש לו רק לולב יטול רק אותו שהרי אין בזה חיסרון. ואם כן גם כאן זו הכוונה שאם יש לו רק לבן ילבש את הבגד ויטיל לבן אע"פ שאין לו תכלת.
וודאי שאפשר לחלק ולומר שאין מזה ראיה כי מיירי שזה הבגד היחיד שיש לו ואינו יכול שלא ללובשו והשאלה היא רק אם לא יטיל בכלל או לפחות יטיל לבן ועוד תירוצים אבל קצת משמעות כסיוע למנהג כל ישראל יש בזה.

וההסבר שהציע אורח בעניין לפי הבנתי הוא שבמקום שמדובר בשתי מצוות שמתנגשות זו עם זו במקרה אז אכן עדיף לא להכנס לחיוב כלל אבל כאן שהתורה הטילה שתי מצוות בדבר אחד ולעולם אינם זה בלא זה ובכל אופן קבעה שאינן מעכבות זו את זו זה אומר שעדיף לקיים אחת אע"פ שמבטל את השניה.

ושוב אני מדגיש זו סברא שאילו היינו אומרים אותה סתם היה אפשר לשאול הא מנא לך. אבל היא נתמכת במנהג כל ישראל בכל הדורות זה קרוב לאלפיים שנה ובזה שהגמרא לא מציינת את העניין המתבקש הזה שמי שאין לו תכלת (שהיה דבר יקר ומצוי שלא היה שלכן שמו קלא אילן) חייב לחפש טצדקי שלא יהיה לו בגד בעל ד' כנפות.

לא ברור כוונתך, האם אתה מדבר באופן שאין תכלת או גם במקרה שיש תכלת?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי במה ההסבר שאמר אורח הוא כללי הוא השית את טענתו על העובדה שזו חדא מצווה וזה מעין מה שאני אומר. (אולי אפשר למצוא הבדל שאני אומר שכאן חז"ל ציינו את העובדה שאינו מעכב והוא טוען שבכל מקרה דומה יהיה כך הדין ונפ"מ תהיה בדוגמה שהבאת כלומר כהו שאינו יכול לעשות בקרבן חלק שחייבים בו ואינו מעכב האם עדיף לעשותו או לומר ירעה עד שיסתאב. כל זה רק אולי כי יש הרבה שיקולים בעניין)
איך שיהיה זה לא כל כך משנה גם אם הסברות שלנו קצת שונות עדיין נראה לענ"ד שיש כאן הסבר טוב למנהג.

[לענין]

עבד המלך.PNG (88.39 KiB) נצפה 2533 פעמים

עבד המלך ב.PNG (137.57 KiB) נצפה 2533 פעמים

עבד המך ג.PNG (30.11 KiB) נצפה 2533 פעמים

ואנא עבדא עדיין לא ניחא לי, אם לא דנימא דזה מה שגילתה תורה בהדיא בקרא ד'וראיתם אותו' דמיניה ילפינן דאינן מעכבין.
ובהא סליקנא בשלמא רבא לכל חבריא.