תכלת או תפילה בציבור, מה עדיף?

[דרש-משה]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

[שייף נפיק]

מהיכ''ת?!?! ציצית היא חיוב על גברא ב מנא דד''כ ורק בעידן ריתחא מענישים, ולמה להפסיד דבר שבקדושה בשביל תכלת שיכול לקיים בלבן?? ואם כת''ר מתבייש זו בעיה שלו, מה הקשר להפסיד קדיש וקדושה וכו'??
פלא!

[דרש-משה]

מהיכ''ת?!?! ציצית היא חיוב על גברא ב מנא דד''כ ורק בעידן ריתחא מענישים, ולמה להפסיד דבר שבקדושה בשביל תכלת שיכול לקיים בלבן?? ואם כת''ר מתבייש זו בעיה שלו, מה הקשר להפסיד קדיש וקדושה וכו'??
פלא!

מי אמר שמעלת קדיש וקדושה הוא יותר מקיום מ"ע מה"ת? וגם פה יש צד של ביטול מצוה, בזה שאני לובש טלית ואינו מטיל תכלת. בושה הוא ענין של כבוד הבריות שדוחה כמה דברים..

[מלבב]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

אתה לובש תכלת רק בתור הידור? אם כך עדיף תפילה במניין שהוא חיוב, אבל אם אתה חושב שזה וודאי תכלת, או לפחות כספק דאורייתא שאזלינן לחומרא, אז וודאי שכל רגע שאתה לובש טלית בלי תכלת אתה עובר על עשה ולאו.

[אפרקסתא דעניא]

לאו?

[שש ושמח]

כנראה הכוונה לבל תגרע.
עי' שפ"א ר"ה כ"ח ב' בהערות, ועוד.

[דרש-משה]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

אתה לובש תכלת רק בתור הידור? אם כך עדיף תפילה במניין שהוא חיוב, אבל אם אתה חושב שזה וודאי תכלת, או לפחות כספק דאורייתא שאזלינן לחומרא, אז וודאי שכל רגע שאתה לובש טלית בלי תכלת אתה עובר על עשה ולאו.

אני סובר שזה מאוד מאוד מסתבר שהוא תכלת, אבל לא מאה אחוז, ולכן יתכן שזה לא חובה, אבל נכון מאוד לנהוג כן, ולכן במקום כבוד הבריות אני מיקל למעשה ללבוש טלית בלי תכלת, אך הייתי מעדיף שלא לסמוך ע"ז, ומצד שני מעלת תפילת בציבור גדול מאוד, אבל כנראה אינו בגדר חובה ממש כשיש ענין יותר חשוב (כמו שמצינו לגבי נץ), ולכן אני נבוך בדבר.

[לענין]

ידוע מהחזון איש שעדיף מנחה עם תפלין מאשר מנחה בציבור. ואולי יש ללמוד מזה אף להכא.

[שש ושמח]

אני סובר שזה מאוד מאוד מסתבר שהוא תכלת, אבל לא מאה אחוז, ולכן יתכן שזה לא חובה, אבל נכון מאוד לנהוג כן, ולכן במקום כבוד הבריות אני מיקל למעשה ללבוש טלית בלי תכלת,

אם זה באמת "מאד מאד מסתבר" כמדומני שכבוד הבריות אינו מתיר שלא ללבוש תכלת. וגם אינני בטוח שמבחינה הלכתית זהו כבוד הבריות.
ואפשר להקנות את הטלית לאחר שאז בתוך ל' פטור לגמרי, וגם לאחר ל' אינו אלא מדרבנן וגם אפשר להקנות שוב למישהו אחר וכו'.

[יוסף בניהו]

ידוע מהחזון איש שעדיף מנחה עם תפלין מאשר מנחה בציבור. ואולי יש ללמוד מזה אף להכא.

מעניין מאד
מאיפה המקור

[יהודה בן יעקב]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

אתה לובש תכלת רק בתור הידור? אם כך עדיף תפילה במניין שהוא חיוב, אבל אם אתה חושב שזה וודאי תכלת, או לפחות כספק דאורייתא שאזלינן לחומרא, אז וודאי שכל רגע שאתה לובש טלית בלי תכלת אתה עובר על עשה ולאו.

אם זה הנושא, אז יש פתרון לעגל כנף אחת, ועי"ז אינו עובר בעשה. אך גם אינו מקיים מצוות ציצית אף של לבן.
וכן ראיתי א' משכיני שעשה, ולובש הטלית להצגה, אך בביתו מתעטף בטלית עם תכלת.

[יוצא פוניבז']

עדות על מנהג הג"ר עקיבה יוסף שלזינגר זצ"ל (כמדומני)
אחרי שאיזה חסיד שוטה שרף לו את הטלית עם התכלת

גלבשטיין.JPG (33.84 KiB) נצפה 3103 פעמים

[לענין]

כפי זכרוני הכוונה לחסיד ראדזין שהיה גר בירושלים, והרה"ק בעל שפוני טמוני חול שלח אליו לירושלים חבילת פתילי תכלת [לזה גם רומז המחבר 'כי קבלה בידו'... והיינו מהאדמו"ר שלו].

[דרש-משה]

אני סובר שזה מאוד מאוד מסתבר שהוא תכלת, אבל לא מאה אחוז, ולכן יתכן שזה לא חובה, אבל נכון מאוד לנהוג כן, ולכן במקום כבוד הבריות אני מיקל למעשה ללבוש טלית בלי תכלת,

אם זה באמת "מאד מאד מסתבר" כמדומני שכבוד הבריות אינו מתיר שלא ללבוש תכלת. וגם אינני בטוח שמבחינה הלכתית זהו כבוד הבריות.
ואפשר להקנות את הטלית לאחר שאז בתוך ל' פטור לגמרי, וגם לאחר ל' אינו אלא מדרבנן וגם אפשר להקנות שוב למישהו אחר וכו'.

האמת היא שלבי נוקפי בדבר, רק יש לי הרגשה שמכיון שזה לא מאה אחוז (לדעתי) וכלל ישראל עדיין לא קיבלו אותו, אין חובה בינתיים לשנות, אבל אין לי סברא חזקה לזה.
אבל עכשיו נגיד לו יצוייר שאעשה אחד מהפתרונות שלא יהיה חשש ביטול תכלת, אז נשמע כמו שלכולם פשוט שבכה"ג עדיף להתפלל בלי טלית עם הציבור, מלהתפלל עם טלית ביחידות (ומהחזו"א שהביאו לענין תפילין אולי אין ראיה, שי"ל שהוא יותר חשוב מלהתפלל עם טלית)?

[דרש-משה]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

אתה לובש תכלת רק בתור הידור? אם כך עדיף תפילה במניין שהוא חיוב, אבל אם אתה חושב שזה וודאי תכלת, או לפחות כספק דאורייתא שאזלינן לחומרא, אז וודאי שכל רגע שאתה לובש טלית בלי תכלת אתה עובר על עשה ולאו.

אם זה הנושא, אז יש פתרון לעגל כנף אחת, ועי"ז אינו עובר בעשה. אך גם אינו מקיים מצוות ציצית אף של לבן.
וכן ראיתי א' משכיני שעשה, ולובש הטלית להצגה, אך בביתו מתעטף בטלית עם תכלת.

פתרון מעניין, אבל באופן פרקטי האם לא רואים את זה? ועוד בשבת יהיה בעיה בטלטול (למי שמחמיר שלא לסמוך על העירוב)

[דרש-משה]

...

[לענין]

מרן הגר"ח שליט"א (דעת נוטה עמ' רס"א) - 'דיתכן דאף כשיפסיד לגמרי תפילה בציבור לא יתפלל בלי כובע וחליפה, ורק כשיעבור זמן תפילה יכול להתפלל כך'.
ולכאורה כל שכן לטלית של מצוה.

[דרש-משה]

מרן הגר"ח שליט"א (דעת נוטה עמ' רס"א) - 'דיתכן דאף כשיפסיד לגמרי תפילה בציבור לא יתפלל בלי כובע וחליפה, ורק כשיעבור זמן תפילה יכול להתפלל כך'.
ולכאורה כל שכן לטלית של מצוה.

נכון, על כעין דברים כאלה התכוונתי שלפעמים רואים ענינים אחרים שעדיפים על תפילה בציבור, ומ"מ בדבר זה בדיוק אולי יש לחלק כשמדובר בביטול תפילה בציבור באופן קבוע. אולם מהדין של עדיפות תפילה בנץ רואים שיש דברים שעדיפים על תפילה בציבור גם באופן קבוע.

[יוצא פוניבז']

מרן הגר"ח שליט"א (דעת נוטה עמ' רס"א) - 'דיתכן דאף כשיפסיד לגמרי תפילה בציבור לא יתפלל בלי כובע וחליפה, ורק כשיעבור זמן תפילה יכול להתפלל כך'.
ולכאורה כל שכן לטלית של מצוה.

ק"ו פריכא, בלא כובע וחליפה אין דרך לעמוד בפני אנשים חשובים, בלא טלית כן. ויעידו על כך תפילות מנחה וערבית שאנו מתפללים ללא טלית של מצוה.

שו"ר שכ"כ במור וקציעה סי' כה (הובא בפס"ת)

וכן נלע"ד יותר הגון ומוכרח להמתין על הציצית אם אפשר שיביאום לו מיד, אף על פי שאינם מזומנים בביתו, רק בתנאי שלא יתבטל בשבילם מדבר עיקרי כגון להתפלל עם הציבור ולקרות ק"ש בעונתה ודכוותה.

[מלבב]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

אתה לובש תכלת רק בתור הידור? אם כך עדיף תפילה במניין שהוא חיוב, אבל אם אתה חושב שזה וודאי תכלת, או לפחות כספק דאורייתא שאזלינן לחומרא, אז וודאי שכל רגע שאתה לובש טלית בלי תכלת אתה עובר על עשה ולאו.

אני סובר שזה מאוד מאוד מסתבר שהוא תכלת, אבל לא מאה אחוז, ולכן יתכן שזה לא חובה, אבל נכון מאוד לנהוג כן, ולכן במקום כבוד הבריות אני מיקל למעשה ללבוש טלית בלי תכלת, אך הייתי מעדיף שלא לסמוך ע"ז, ומצד שני מעלת תפילת בציבור גדול מאוד, אבל כנראה אינו בגדר חובה ממש כשיש ענין יותר חשוב (כמו שמצינו לגבי נץ), ולכן אני נבוך בדבר.

אם אתה לא בטוח איך אתה נכנס לחשש לאו ועשה דאורייתא?
אם זה מאוד מאוד מסתבר אז אולי זה כבר נחשב לוודאי, ולפחות למה שלא יהיה ספק דאורייתא שצריך להחמיר?

[דרש-משה]

כמי שנוהג בעצמי ללבוש תכלת על הט"ק ולא על הט"ג, יתרון אחד שהיה לי בתקופה האחרונה עם התפילות בבית ובמרפסות הוא שיכולתי ללבוש תכלת גם על הט"ג.
מזה נתעוררתי שאולי בעצם תמיד עדיף ללבוש ט"ג עם תכלת ולהתפלל ביחידות. (אינו ממש נוגע לי, שהרי מצד חינוך הבנים אני חייב להתפלל במנין).

אתה לובש תכלת רק בתור הידור? אם כך עדיף תפילה במניין שהוא חיוב, אבל אם אתה חושב שזה וודאי תכלת, או לפחות כספק דאורייתא שאזלינן לחומרא, אז וודאי שכל רגע שאתה לובש טלית בלי תכלת אתה עובר על עשה ולאו.

אני סובר שזה מאוד מאוד מסתבר שהוא תכלת, אבל לא מאה אחוז, ולכן יתכן שזה לא חובה, אבל נכון מאוד לנהוג כן, ולכן במקום כבוד הבריות אני מיקל למעשה ללבוש טלית בלי תכלת, אך הייתי מעדיף שלא לסמוך ע"ז, ומצד שני מעלת תפילת בציבור גדול מאוד, אבל כנראה אינו בגדר חובה ממש כשיש ענין יותר חשוב (כמו שמצינו לגבי נץ), ולכן אני נבוך בדבר.

אם אתה לא בטוח איך אתה נכנס לחשש לאו ועשה דאורייתא?
אם זה מאוד מאוד מסתבר אז אולי זה כבר נחשב לוודאי, ולפחות למה שלא יהיה ספק דאורייתא שצריך להחמיר?

כתבתי למעלה "האמת היא שלבי נוקפי בדבר, רק יש לי הרגשה שמכיון שזה לא מאה אחוז (לדעתי) וכלל ישראל עדיין לא קיבלו אותו, אין חובה בינתיים לשנות, אבל אין לי סברא חזקה לזה."

[מלבב]

כלל ישראל לא קבל כי כלל ישראל לא חקר, אלו שחקרו רובם קבלו, ואלו שלא קבלו כי קשה להם לכן מחפשים תירוצים שונים ומשונים.

[מנין]

יש פתרון לעגל כנף אחת, ועי"ז אינו עובר בעשה. אך גם אינו מקיים מצוות ציצית אף של לבן.
וכן ראיתי א' משכיני שעשה, ולובש הטלית להצגה, אך בביתו מתעטף בטלית עם תכלת.

בדיוק על זה אמרו בגמ' מנחות מא. שמענישים בעידנא דריתחא. (ולא כמו הטעות הנפוצה, שמי שאינו לובש בגד של ד' כנפות נענש בעידן ריתחא. אלא זה נאמר על מי שלובש בגד כזה ועושה תחבולות להיפטר ממצוות ציצית).

[שש ושמח]

יש פתרון לעגל כנף אחת, ועי"ז אינו עובר בעשה. אך גם אינו מקיים מצוות ציצית אף של לבן.
וכן ראיתי א' משכיני שעשה, ולובש הטלית להצגה, אך בביתו מתעטף בטלית עם תכלת.

בדיוק על זה אמרו בגמ' מנחות מא. שמענישים בעידנא דריתחא.

מסתבר שאין מענישים בעידן ריתחא אלא מי שאינו מטיל ציצית כלל, אבל מי שמטיל ציצית בט"ק שלו לא ייענש אם יפטור את הט"ג.

[מנין]

יש פתרון לעגל כנף אחת, ועי"ז אינו עובר בעשה. אך גם אינו מקיים מצוות ציצית אף של לבן.
וכן ראיתי א' משכיני שעשה, ולובש הטלית להצגה, אך בביתו מתעטף בטלית עם תכלת.

בדיוק על זה אמרו בגמ' מנחות מא. שמענישים בעידנא דריתחא.

מסתבר שאין מענישים בעידן ריתחא אלא מי שאינו מטיל ציצית כלל, אבל מי שמטיל ציצית בט"ק שלו לא ייענש אם יפטור את הט"ג.

ודאי שלא. כל בגד של ד"כ מחוייב בפני עצמו בציצית. העונש בעידן ריתחא אינו על כך שאינו מטיל ציצית, אלא על כך שיש לו בגד החייב והוא מתאמץ לפוטרו.

[שש ושמח]

כל בגד של ד"כ מחוייב בפני עצמו בציצית. העונש בעידן ריתחא אינו על כך שאינו מטיל ציצית, אלא על כך שיש לו בגד החייב והוא מתאמץ לפוטרו.

א. העונש בעידן ריתחא אינו על שאדם מתחמק ממצוה, אלא על שמתחמק מגדרי המצוה בעוד שטעם המצוה עדיין קיים, כגון בציצית שרצון התורה הוא שיהיה לכל אדם ציצית בבגדו למען תזכרו וכו', והמעגל טליתו לא נתקיים בו כוונת התורה, - אבל כשמפקיע עצמו גם מטעם המצוה ודאי מותר, שהרי ודאי מותר שלא לשכור פועל כדי שלא להתחייב במצות ביומו תתן שכרו [ויתרה מזאת, בפשטות השוכר את הפועל מותר להתנות עמו שלא יתחייב לתת שכרו ביומו, עי' ש"ך של"ט ב' בשם ס"ח],
ב. הלובש בגד אחד שיש בו ציצית ובגד אחד שפטור מציצית אינו בניגוד לטעם המצוה כלל, שפשוט שאין רצון התורה שאדם ירבה בלבישת בגדים החייבים בציצית [ולכן לא מצאנו בכל גדולי הדורות שירבו בלבישת כמה טליתות], אלא רצון התורה שיטיל בכל הבגדים המחוייבים [משום שכשלובש בגד שיש בו ד' כנפות ואינו מטיל בו יש בזה חסרון בזכירה], והרי אדם זה הטיל בכל הבגדים המחוייבים. [או בנוסח אחר: טעם המצוה מתקיים גם כשמטיל בבגד אחד אלא שגדר הדין להטיל בכל הבגדים משום שא"א להכריע איזה מהם חייב, וא"כ בנידו"ד אינו בניגוד לטעם המצוה]
וע"ע כאן viewtopic.php?f=51&t=31697&hilit=%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%97%D7%90&start=30#p342104


ג. כל הנ"ל הוא לפי פשטות הדברים, שטלית שאולה אין בה קיום המצוה כלל.
אבל דעת המ"א סי"ד סק"ח בשם הרא"ש בחולין שמקיימים בזה מצוה כאינו מצווה ועושה, - ולפי"ז מסתבר שאפי' אם אין לו אלא טלית זו אין מענישים ע"ז בעידן ריתחא, כיון שמ"מ מקיים מצוה. ומאידך יתכן שעובר בבל תגרע. [וכן יש להסתפק באשה שנוטלת ג' מינים שבלולב אם עוברת בבל תגרע, אשמח למקורות בענין]
ודעת הרא"ש בהל' ציצית [כפי שביארו המשכנ"י סי' ז'] והריטב"א (חולין קל"ו א'), שאף שפטרה תורה את השואל טלית שאינה מצוייצת, לא פטרה את השואל טלית מצוייצת [ונ"מ שאסור לו לפסוק הציצית, או שאסור לו לכוין שלא לשם מצוה], - ולפי"ז פשוט שאינו נענש בעידן ריתחא, וגם יש להסתפק האם עובר בבל תגרע, ובפשטות אינו עובר.

[לארץ ולדרים]

איני יודע האם יש קשר לכאן, אך ראיתי פעם בשם החזו"א שעדיף להתפלל מנחה ביחיד עם תפילין מאשר בציבור בלי, ואיני יודע אם מפני מצוות תפילין או שיש עניין בתפילה בתפילין.

[מנין]

כל בגד של ד"כ מחוייב בפני עצמו בציצית. העונש בעידן ריתחא אינו על כך שאינו מטיל ציצית, אלא על כך שיש לו בגד החייב והוא מתאמץ לפוטרו.

א. העונש בעידן ריתחא אינו על שאדם מתחמק ממצוה, אלא על שמתחמק מגדרי המצוה בעוד שטעם המצוה עדיין קיים, כגון בציצית שרצון התורה הוא שיהיה לכל אדם ציצית בבגדו למען תזכרו וכו', והמעגל טליתו לא נתקיים בו כוונת התורה, - אבל כשמפקיע עצמו גם מטעם המצוה ודאי מותר, שהרי ודאי מותר שלא לשכור פועל כדי שלא להתחייב במצות ביומו תתן שכרו [ויתרה מזאת, בפשטות השוכר את הפועל מותר להתנות עמו שלא יתחייב לתת שכרו ביומו, עי' ש"ך של"ט ב' בשם ס"ח],
ב. הלובש בגד אחד שיש בו ציצית ובגד אחד שפטור מציצית אינו בניגוד לטעם המצוה כלל, שפשוט שאין רצון התורה שאדם ירבה בלבישת בגדים החייבים בציצית [ולכן לא מצאנו בכל גדולי הדורות שירבו בלבישת כמה טליתות], אלא רצון התורה שיטיל בכל הבגדים המחוייבים [משום שכשלובש בגד שיש בו ד' כנפות ואינו מטיל בו יש בזה חסרון בזכירה], והרי אדם זה הטיל בכל הבגדים המחוייבים. [או בנוסח אחר: טעם המצוה מתקיים גם כשמטיל בבגד אחד אלא שגדר הדין להטיל בכל הבגדים משום שא"א להכריע איזה מהם חייב, וא"כ בנידו"ד אינו בניגוד לטעם המצוה]

דפח"ח.