אחרון התלמידים כתב:בס"דכל הרוצה לקרוא יבוא ויקרא על הירושלמי של הראבי"ה. והקושיה ממה שכתב "וגרסינן" לא מתחילה, כי כמו שכתבתי היה לפניו ספר ירושלמי כזה, אבל אין שום ספק הוא מאוחר.
בעניין הזה שאף שאינו נשוא האשכול. הרי יש בזה ויכוח נוקב, וזה ממש לא מוסכם על הכל אף אחרי מאמרו של זוסמן.
בכל אופן בכל המקומות שהראבי"ה כותב 'גרסינן בירושלמי' במסכת ברכות - הירושלמי נמצא בפנינו או בנוסחתו או בעניינו. ולכן מקום אחד שאינו נמצא אצלינו, זה מברר כמו במקומות רבים שהיו גרסאות שונות בירושלמי וזה הירושלמי שהיה לראשונים.
כמבן שאי"צ להגיע לזה, משום שלא הומצא יום אחד בתחילת תקופת הראשונים שלתכלת קוראים פורפורא.ועוד כנ"ל.
אחרון התלמידים כתב:בס"ד
שום פלפול, תיקון קטן, כתבתי בירושלמי ברכות, זה הכל. אבל כמו שכתבת לא זה הנושא שלנו.
יהושפט כתב:אחרון התלמידים כתב:בס"ד
זה באמת לא מענינינו, ובלא"ה אין ראיה מהירושלמי כמש"כ הרב מלבב, אבל כיון שהנושא כבר מזמן אצלך אינו הדיון אלא דעותיך על המתדיינים, אז בכל זאת גם אני רוצה לתרום משהו לנושא.
כשתילי זיתים כתב:
כמה תיקונים על הרב הכותב למעלה, המומחה המפורסם בקי באלף שפות, במעשה מרכבה, שיחות שדים ושדות, והוויות דאביי ורבא, דבר גדול ודבר קטן, נהירים ליה שבילי דרקיעא, ענוותן ושפל ברך ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, מורינו אחה''ת שליט''א:
לוידיום לאו דוקא סגול, כשויטרוביוס כותב שהאק''ק עושה כמה מיני סגול, כמו שחור, וליודיום, הכוונה כאן שזה סגול כחלחל. ויש עוד תרגום של לוידיום שזה אפור, ויש מתרגמים זה כאן בויטרוביוס שזה סגול אפרפר. עכ''פ כאן בויטרוביוס זה מין סגול, אבל המילה בפנ''ע יכול להיות כחול או אפור או סגול כחלחל, כמש''כ במילון.
הגוים כן התעניינו בכחול, וכן דיברו עליו כמו על שאר צבעים, כמו שרואים בויטרוביוס רק לא היה אז צבע חשוב כלל,כמו שכתבו החוקרים, ולא השתמשו לזה בשום חלזון שהרי קלא אילן טוב .
יש עוד איזה תיקונים כמו באבן ספיר לא ברור אם הכוונה שזה רק סגול, ודאי לא, רק יש גם סוג סגול, ואפיפינוס שכותב שיש מין ספיר שהוא פורפורא, אז זה סגול. (ולפי אחד התרגומים הוא מוסיף שיש עוד אחד שהוא כחול, אז כל אחד מבין שהראשון לא כחול)
אחרון התלמידים כתב:דרך אגב מודה אני שאינני מכיר שפות עתיקות, אלא שכמו בכל דבר הולכים לשאול מומחים.
כשתילי זיתים כתב:אחרון התלמידים כתב:דרך אגב מודה אני שאינני מכיר שפות עתיקות, אלא שכמו בכל דבר הולכים לשאול מומחים.
אף אחד לא חשב אחרת. וזהו הסיבה שבכל דבריך לא הבאת אפילו דבר אחד חדש (חוץ מאיזה מראי מקומות מינקלביץ, שכבר מובאים על ידי רב הרצוג).
לעומת שאר החברים דפה שבודקים הדברים לעצמם, ולא סומכים על "המומחים" כסומא בארובה
אחרון התלמידים כתב:אבל שחלק גדול מההודעות לא נושאות אלא ביקורת ודעות על האחר - זה ויכוח קצת ילדותי.
אחרון התלמידים כתב:בס"דכל הרוצה לקרוא יבוא ויקרא על הירושלמי של הראבי"ה. והקושיה ממה שכתב "וגרסינן" לא מתחילה, כי כמו שכתבתי היה לפניו ספר ירושלמי כזה, אבל אין שום ספק הוא מאוחר.
בעניין הזה שאף שאינו נשוא האשכול. הרי יש בזה ויכוח נוקב, וזה ממש לא מוסכם על הכל אף אחרי מאמרו של זוסמן.
בכל אופן בכל המקומות שהראבי"ה כותב 'גרסינן בירושלמי' במסכת ברכות - הירושלמי נמצא בפנינו או בנוסחתו או בעניינו. ולכן מקום אחד שאינו נמצא אצלינו, זה מברר כמו במקומות רבים שהיו גרסאות שונות בירושלמי וזה הירושלמי שהיה לראשונים.
כמובן שאי"צ להגיע לזה, משום שלא הומצא יום אחד בתחילת תקופת הראשונים שלתכלת קוראים פורפורא. ועוד כנ"ל.
באמונתו כתב:לא. היום דבר זה מוסכם על הכול, אחרי שכבר גילו ופרסמו מהכריכות, קטעים מקוריים מאותו "ספר ירושלמי" ממש. אין חולק כיום בדבר.
יהושפט כתב:באמונתו כתב:איני מכיר הרבה הסברים, אני אני מכיר שני הסברים נוספים, אחד מהם מאחד מטובי המומחים בתחום, ברוך סטרמן, נמצא בספרו: The Rarest Blue (מתורגם לעברית: לטעום מהשמים) מצ"ב, ועוד הסבר מיוחד, המופיע בס' "על ציצית הכנף".
כלפי הערתך, במידה והסבר זה המוצע פה נכון, הלא מציאות שוק שבימיהם, אינה נהירה לנו, ובהחלט ייתכן לומר שצבענים מקצועניים, אמנם סחרו ומכרו בגדי צבעונים מקלא אילן לפרנסתם.
מאידך, להשיג בשוק צמר גולמי, צבוע צביעה מקצועית בקלא אילן, לא היה קל, בגלל שבדרך כלל לא היה ביקוש לדבר, אנשים קנו צמר לבן "כצמר נקי בן יומו", או בגדי צבעוניים, מוכנים למלבוש, לא שלב ביניים אמצעי של צמר צבוע.
זייפנים במחתרת אפוא, עסקו והתלכלכו בעצמם בבלוף, כאשר אותם בדיקות שתוארו בתלמוד, נועדו באמת לגלות תרמיתם, ולחשוף פשעם ו"צביעתם" (תרתי משמע).
סטרמן [מצ"ב בעברית] לא אומר כלום חוץ מהשערה שכנראה החומרים האחרים בעבר יצרו שוני, וכבר הבאתי שלפחות לע"ע לא הצליחו לשחזר חילוק כזה.
קונטרס על ציצית הכנף איני מכיר, אשמח לקבלו או שתכתוב מה כתוב בו.
דבריך כמדומה אינם עולם בקנה אחד עם דב' הגמ' עירובין צו:
המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
ולמה לא יחשוש לקלא אילן טוב? רק ללשמה. ובמאירי שם כתב דאה"נ איירי בבדקה מקלא אילן, אולם לדבריך אין בדיקה כזו [למה אין חוששים לטעימה ראה בתוס' שם שבשזורין ומופסקין יש לתלות שניקח מהמומחה, ואולי זה גם טעם לא לחשוש לקלא בכה"ג, אבל אינו מובן למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן. וראה עוד תוס' מנחות מב: באו"א].
כשתילי זיתים כתב:באמונתו כתב:לא. היום דבר זה מוסכם על הכול, אחרי שכבר גילו ופרסמו מהכריכות, קטעים מקוריים מאותו "ספר ירושלמי" ממש. אין חולק כיום בדבר.
מאי נפק''מ שמצאו קטעים מקוריים? אולי הם מירושלמי האמיתי?
באמונתו כתב:יהושפט כתב:באמונתו כתב:איני מכיר הרבה הסברים, אני אני מכיר שני הסברים נוספים, אחד מהם מאחד מטובי המומחים בתחום, ברוך סטרמן, נמצא בספרו: The Rarest Blue (מתורגם לעברית: לטעום מהשמים) מצ"ב, ועוד הסבר מיוחד, המופיע בס' "על ציצית הכנף".
כלפי הערתך, במידה והסבר זה המוצע פה נכון, הלא מציאות שוק שבימיהם, אינה נהירה לנו, ובהחלט ייתכן לומר שצבענים מקצועניים, אמנם סחרו ומכרו בגדי צבעונים מקלא אילן לפרנסתם.
מאידך, להשיג בשוק צמר גולמי, צבוע צביעה מקצועית בקלא אילן, לא היה קל, בגלל שבדרך כלל לא היה ביקוש לדבר, אנשים קנו צמר לבן "כצמר נקי בן יומו", או בגדי צבעוניים, מוכנים למלבוש, לא שלב ביניים אמצעי של צמר צבוע.
זייפנים במחתרת אפוא, עסקו והתלכלכו בעצמם בבלוף, כאשר אותם בדיקות שתוארו בתלמוד, נועדו באמת לגלות תרמיתם, ולחשוף פשעם ו"צביעתם" (תרתי משמע).
סטרמן [מצ"ב בעברית] לא אומר כלום חוץ מהשערה שכנראה החומרים האחרים בעבר יצרו שוני, וכבר הבאתי שלפחות לע"ע לא הצליחו לשחזר חילוק כזה.
קונטרס על ציצית הכנף איני מכיר, אשמח לקבלו או שתכתוב מה כתוב בו.
דבריך כמדומה אינם עולם בקנה אחד עם דב' הגמ' עירובין צו:
המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
ולמה לא יחשוש לקלא אילן טוב? רק ללשמה. ובמאירי שם כתב דאה"נ איירי בבדקה מקלא אילן, אולם לדבריך אין בדיקה כזו [למה אין חוששים לטעימה ראה בתוס' שם שבשזורין ומופסקין יש לתלות שניקח מהמומחה, ואולי זה גם טעם לא לחשוש לקלא בכה"ג, אבל אינו מובן למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן. וראה עוד תוס' מנחות מב: באו"א].
במקור באנגלית, דבריו ברורים יותר משמעותית (ד"ה After all). מדובר בחומרים אחרים בהווה! לא בעבר.
אגב, ע"ע https://www.torahmusings.com/2017/06/te ... rehension/
טענת "אבל אינו מובן למה דס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן", לא הבנתי כלל, שהלא א"כ גם בתוספות מיניה וביה קשה, למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לטעימה, א"ו הו"מ לטעמיך, כדאשכחן בכ"ד, ופשוט.
בס' "על ציצית הכנף", מציע פתרון מקורי, כפי המוכח בשטחים אחרים מעולם הצומח והחי, כי מלבד הרכב כימי, קיימים פרמטרים נוספים אשר מחלקים ביניהם, מבדילים בהשפעת כוחם, מבחינה האנרגית.
דוגמא אחת מוכרת, מצמח הסויה, השוֵוה ערך לפי מחקרים בדוקים אל בשר ממש, מבחינת ויטמינים ופרוטאינים וכו' ואמנם מצד הקומפוננטים, מרכיבים ותוכן, דין הניזון מן הסויה הינו בדיוק כאוכל בשרים, אך בפועל, לעולם לא ידמה האוכל מן הצומח אל הסועד מן החי, כידוע לכל, כי מלבד הרכב מולקולרי, ה"נפש" שבבשר כ"י, מעניק "חִיות", שנעדרת מן הצומח בהחלט.
אף במבחן "עמידוּת" שבתלמוד, צבע בתכלת מן החי, יחזיק אפוא יותר מעמד מן הצביעה הצמחית, כי אע"פ שאין חילוק כימי, הינם מובחנים בבירור מבחינה האנרגית, כפי שנתבאר.
באמונתו כתב:כשתילי זיתים כתב:באמונתו כתב:לא. היום דבר זה מוסכם על הכול, אחרי שכבר גילו ופרסמו מהכריכות, קטעים מקוריים מאותו "ספר ירושלמי" ממש. אין חולק כיום בדבר.
מאי נפק''מ שמצאו קטעים מקוריים? אולי הם מירושלמי האמיתי?
מדובר בירושלמי שלנו "משוכתב", ראה הקטעים אשר גילו, ואכמ"ל. בעיקר ציינתי שהכול מודים בדבר כעת.
יהושפט כתב:באמונתו כתב:יהושפט כתב:באמונתו כתב:איני מכיר הרבה הסברים, אני אני מכיר שני הסברים נוספים, אחד מהם מאחד מטובי המומחים בתחום, ברוך סטרמן, נמצא בספרו: The Rarest Blue (מתורגם לעברית: לטעום מהשמים) מצ"ב, ועוד הסבר מיוחד, המופיע בס' "על ציצית הכנף".
כלפי הערתך, במידה והסבר זה המוצע פה נכון, הלא מציאות שוק שבימיהם, אינה נהירה לנו, ובהחלט ייתכן לומר שצבענים מקצועניים, אמנם סחרו ומכרו בגדי צבעונים מקלא אילן לפרנסתם.
מאידך, להשיג בשוק צמר גולמי, צבוע צביעה מקצועית בקלא אילן, לא היה קל, בגלל שבדרך כלל לא היה ביקוש לדבר, אנשים קנו צמר לבן "כצמר נקי בן יומו", או בגדי צבעוניים, מוכנים למלבוש, לא שלב ביניים אמצעי של צמר צבוע.
זייפנים במחתרת אפוא, עסקו והתלכלכו בעצמם בבלוף, כאשר אותם בדיקות שתוארו בתלמוד, נועדו באמת לגלות תרמיתם, ולחשוף פשעם ו"צביעתם" (תרתי משמע).
סטרמן [מצ"ב בעברית] לא אומר כלום חוץ מהשערה שכנראה החומרים האחרים בעבר יצרו שוני, וכבר הבאתי שלפחות לע"ע לא הצליחו לשחזר חילוק כזה.
קונטרס על ציצית הכנף איני מכיר, אשמח לקבלו או שתכתוב מה כתוב בו.
דבריך כמדומה אינם עולם בקנה אחד עם דב' הגמ' עירובין צו:
המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
ולמה לא יחשוש לקלא אילן טוב? רק ללשמה. ובמאירי שם כתב דאה"נ איירי בבדקה מקלא אילן, אולם לדבריך אין בדיקה כזו [למה אין חוששים לטעימה ראה בתוס' שם שבשזורין ומופסקין יש לתלות שניקח מהמומחה, ואולי זה גם טעם לא לחשוש לקלא בכה"ג, אבל אינו מובן למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן. וראה עוד תוס' מנחות מב: באו"א].
במקור באנגלית, דבריו ברורים יותר משמעותית (ד"ה After all). מדובר בחומרים אחרים בהווה! לא בעבר.
אגב, ע"ע https://www.torahmusings.com/2017/06/te ... rehension/
טענת "אבל אינו מובן למה דס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן", לא הבנתי כלל, שהלא א"כ גם בתוספות מיניה וביה קשה, למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לטעימה, א"ו הו"מ לטעמיך, כדאשכחן בכ"ד, ופשוט.
בס' "על ציצית הכנף", מציע פתרון מקורי, כפי המוכח בשטחים אחרים מעולם הצומח והחי, כי מלבד הרכב כימי, קיימים פרמטרים נוספים אשר מחלקים ביניהם, מבדילים בהשפעת כוחם, מבחינה האנרגית.
דוגמא אחת מוכרת, מצמח הסויה, השוֵוה ערך לפי מחקרים בדוקים אל בשר ממש, מבחינת ויטמינים ופרוטאינים וכו' ואמנם מצד הקומפוננטים, מרכיבים ותוכן, דין הניזון מן הסויה הינו בדיוק כאוכל בשרים, אך בפועל, לעולם לא ידמה האוכל מן הצומח אל הסועד מן החי, כידוע לכל, כי מלבד הרכב מולקולרי, ה"נפש" שבבשר כ"י, מעניק "חִיות", שנעדרת מן הצומח בהחלט.
אף במבחן "עמידוּת" שבתלמוד, צבע בתכלת מן החי, יחזיק אפוא יותר מעמד מן הצביעה הצמחית, כי אע"פ שאין חילוק כימי, הינם מובחנים בבירור מבחינה האנרגית, כפי שנתבאר.
כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
לא הבנתי כלל, חשש לשמה הוא אותו חשש כמו טעימה, חשש פסול באופן עשיית התכלת, ומאי נ"מ חשש זה או אחר, אבל חשש קלא אילן הוא חשש הרבה יותר בסיסי שאינו תכלת כלל, ומה שייך לדון מצד לשמה אם אינו ברור כלל שהוא תכלת.
על הביאור המחודש והמשעשע מ"על ציצית הכנף" באמת שאין מה להשיב, ודו"ק.
יהושפט כתב:באמונתו כתב:יהושפט כתב:באמונתו כתב:איני מכיר הרבה הסברים, אני אני מכיר שני הסברים נוספים, אחד מהם מאחד מטובי המומחים בתחום, ברוך סטרמן, נמצא בספרו: The Rarest Blue (מתורגם לעברית: לטעום מהשמים) מצ"ב, ועוד הסבר מיוחד, המופיע בס' "על ציצית הכנף".
כלפי הערתך, במידה והסבר זה המוצע פה נכון, הלא מציאות שוק שבימיהם, אינה נהירה לנו, ובהחלט ייתכן לומר שצבענים מקצועניים, אמנם סחרו ומכרו בגדי צבעונים מקלא אילן לפרנסתם.
מאידך, להשיג בשוק צמר גולמי, צבוע צביעה מקצועית בקלא אילן, לא היה קל, בגלל שבדרך כלל לא היה ביקוש לדבר, אנשים קנו צמר לבן "כצמר נקי בן יומו", או בגדי צבעוניים, מוכנים למלבוש, לא שלב ביניים אמצעי של צמר צבוע.
זייפנים במחתרת אפוא, עסקו והתלכלכו בעצמם בבלוף, כאשר אותם בדיקות שתוארו בתלמוד, נועדו באמת לגלות תרמיתם, ולחשוף פשעם ו"צביעתם" (תרתי משמע).
סטרמן [מצ"ב בעברית] לא אומר כלום חוץ מהשערה שכנראה החומרים האחרים בעבר יצרו שוני, וכבר הבאתי שלפחות לע"ע לא הצליחו לשחזר חילוק כזה.
קונטרס על ציצית הכנף איני מכיר, אשמח לקבלו או שתכתוב מה כתוב בו.
דבריך כמדומה אינם עולם בקנה אחד עם דב' הגמ' עירובין צו:
המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
ולמה לא יחשוש לקלא אילן טוב? רק ללשמה. ובמאירי שם כתב דאה"נ איירי בבדקה מקלא אילן, אולם לדבריך אין בדיקה כזו [למה אין חוששים לטעימה ראה בתוס' שם שבשזורין ומופסקין יש לתלות שניקח מהמומחה, ואולי זה גם טעם לא לחשוש לקלא בכה"ג, אבל אינו מובן למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן. וראה עוד תוס' מנחות מב: באו"א].
במקור באנגלית, דבריו ברורים יותר משמעותית (ד"ה After all). מדובר בחומרים אחרים בהווה! לא בעבר.
אגב, ע"ע https://www.torahmusings.com/2017/06/te ... rehension/
טענת "אבל אינו מובן למה דס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן", לא הבנתי כלל, שהלא א"כ גם בתוספות מיניה וביה קשה, למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לטעימה, א"ו הו"מ לטעמיך, כדאשכחן בכ"ד, ופשוט.
בס' "על ציצית הכנף", מציע פתרון מקורי, כפי המוכח בשטחים אחרים מעולם הצומח והחי, כי מלבד הרכב כימי, קיימים פרמטרים נוספים אשר מחלקים ביניהם, מבדילים בהשפעת כוחם, מבחינה האנרגית.
דוגמא אחת מוכרת, מצמח הסויה, השוֵוה ערך לפי מחקרים בדוקים אל בשר ממש, מבחינת ויטמינים ופרוטאינים וכו' ואמנם מצד הקומפוננטים, מרכיבים ותוכן, דין הניזון מן הסויה הינו בדיוק כאוכל בשרים, אך בפועל, לעולם לא ידמה האוכל מן הצומח אל הסועד מן החי, כידוע לכל, כי מלבד הרכב מולקולרי, ה"נפש" שבבשר כ"י, מעניק "חִיות", שנעדרת מן הצומח בהחלט.
אף במבחן "עמידוּת" שבתלמוד, צבע בתכלת מן החי, יחזיק אפוא יותר מעמד מן הצביעה הצמחית, כי אע"פ שאין חילוק כימי, הינם מובחנים בבירור מבחינה האנרגית, כפי שנתבאר.
כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
לא הבנתי כלל, חשש לשמה הוא אותו חשש כמו טעימה, חשש פסול באופן עשיית התכלת, ומאי נ"מ חשש זה או אחר, אבל חשש קלא אילן הוא חשש הרבה יותר בסיסי שאינו תכלת כלל, ומה שייך לדון מצד לשמה אם אינו ברור כלל שהוא תכלת.
על הביאור המחודש והמשעשע מ"על ציצית הכנף" באמת שאין מה להשיב, ודו"ק.
כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
כשתילי זיתים כתב:אכן אין כדאי לחזור, רוב הדברים שכתבת הם פשוט משום הבעיות שלך בקריאת עברית, או בעיות שלך באמירת האמת (למשל, הבאנו אינספור פעמים שזהר עמר תומך בהאק"ק) אתה לא מתבייש שיצאת מכלל חזקת הגמרא מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי? וחלק מדבריך שכתבת ממני הם אכן נכונים ולא הבאת שום דבר לחלוק עליהם, וכל מה שאתה כותב זה רק עוד ראיה שאין לך מה להגיד.
בענין הסיכום שכתבת למעלה, לא היה רע מאוד, הבאתי כמה תיקונים, לא כולם, אבל אכן כל מי שקורא יבין שהצדק איתנו.
רק אוסיף שזה שאתה חולק על כל המומחים והתרגומים בכל העניינים הנ"ל, המומחים האלו כתבו דבריהם בלי שהיה להם אג'נדה כלל נגד האק"ק, רק מצד עצמו מוכח שכונכיליא זה סגול, וכן בענין הספיר של אפיפיניוס, המומחים כתבו שזה סגול, בלא שידעו כלל שיש בכלל קשר לזה עם התכלת. וכו' וכו' וכו', כן הוא המצב בכל הראיות של תומכי התכלת, כמדומה לי בלי יוצא מן הכלל, הצד השווה שביניהם שדבריהם תמיד נגד הסכמת כל החוקרים מקיר לקיר, רק הם חושבים שיודעים יותר טוב מכל המומחים שעוסקים בעניינים אלו, כאשר כבר ביררנו היטב
(למשל, הבאנו אינספור פעמים שזהר עמר תומך בהאק"ק)
הטעם שישראל יצבע בגדיו בצבע שהגויים לא הולכים עמו כלל, משום שעם ישראל – ממצרים ועד היום – נזהר לא להתדמות בלבושו לגוי (שלא שינו לבושם).
יהושפט כתב:באמונתו כתב:יהושפט כתב:באמונתו כתב:איני מכיר הרבה הסברים, אני אני מכיר שני הסברים נוספים, אחד מהם מאחד מטובי המומחים בתחום, ברוך סטרמן, נמצא בספרו: The Rarest Blue (מתורגם לעברית: לטעום מהשמים) מצ"ב, ועוד הסבר מיוחד, המופיע בס' "על ציצית הכנף".
כלפי הערתך, במידה והסבר זה המוצע פה נכון, הלא מציאות שוק שבימיהם, אינה נהירה לנו, ובהחלט ייתכן לומר שצבענים מקצועניים, אמנם סחרו ומכרו בגדי צבעונים מקלא אילן לפרנסתם.
מאידך, להשיג בשוק צמר גולמי, צבוע צביעה מקצועית בקלא אילן, לא היה קל, בגלל שבדרך כלל לא היה ביקוש לדבר, אנשים קנו צמר לבן "כצמר נקי בן יומו", או בגדי צבעוניים, מוכנים למלבוש, לא שלב ביניים אמצעי של צמר צבוע.
זייפנים במחתרת אפוא, עסקו והתלכלכו בעצמם בבלוף, כאשר אותם בדיקות שתוארו בתלמוד, נועדו באמת לגלות תרמיתם, ולחשוף פשעם ו"צביעתם" (תרתי משמע).
סטרמן [מצ"ב בעברית] לא אומר כלום חוץ מהשערה שכנראה החומרים האחרים בעבר יצרו שוני, וכבר הבאתי שלפחות לע"ע לא הצליחו לשחזר חילוק כזה.
קונטרס על ציצית הכנף איני מכיר, אשמח לקבלו או שתכתוב מה כתוב בו.
דבריך כמדומה אינם עולם בקנה אחד עם דב' הגמ' עירובין צו:
המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
ולמה לא יחשוש לקלא אילן טוב? רק ללשמה. ובמאירי שם כתב דאה"נ איירי בבדקה מקלא אילן, אולם לדבריך אין בדיקה כזו [למה אין חוששים לטעימה ראה בתוס' שם שבשזורין ומופסקין יש לתלות שניקח מהמומחה, ואולי זה גם טעם לא לחשוש לקלא בכה"ג, אבל אינו מובן למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן. וראה עוד תוס' מנחות מב: באו"א].
במקור באנגלית, דבריו ברורים יותר משמעותית (ד"ה After all). מדובר בחומרים אחרים בהווה! לא בעבר.
אגב, ע"ע https://www.torahmusings.com/2017/06/te ... rehension/
טענת "אבל אינו מובן למה דס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לקלא אילן", לא הבנתי כלל, שהלא א"כ גם בתוספות מיניה וביה קשה, למה לס"ד דלא איירי בהכי, ל"ח לטעימה, א"ו הו"מ לטעמיך, כדאשכחן בכ"ד, ופשוט.
בס' "על ציצית הכנף", מציע פתרון מקורי, כפי המוכח בשטחים אחרים מעולם הצומח והחי, כי מלבד הרכב כימי, קיימים פרמטרים נוספים אשר מחלקים ביניהם, מבדילים בהשפעת כוחם, מבחינה האנרגית.
דוגמא אחת מוכרת, מצמח הסויה, השוֵוה ערך לפי מחקרים בדוקים אל בשר ממש, מבחינת ויטמינים ופרוטאינים וכו' ואמנם מצד הקומפוננטים, מרכיבים ותוכן, דין הניזון מן הסויה הינו בדיוק כאוכל בשרים, אך בפועל, לעולם לא ידמה האוכל מן הצומח אל הסועד מן החי, כידוע לכל, כי מלבד הרכב מולקולרי, ה"נפש" שבבשר כ"י, מעניק "חִיות", שנעדרת מן הצומח בהחלט.
אף במבחן "עמידוּת" שבתלמוד, צבע בתכלת מן החי, יחזיק אפוא יותר מעמד מן הצביעה הצמחית, כי אע"פ שאין חילוק כימי, הינם מובחנים בבירור מבחינה האנרגית, כפי שנתבאר.
כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
לא הבנתי כלל, חשש לשמה הוא אותו חשש כמו טעימה, חשש פסול באופן עשיית התכלת, ומאי נ"מ חשש זה או אחר, אבל חשש קלא אילן הוא חשש הרבה יותר בסיסי שאינו תכלת כלל, ומה שייך לדון מצד לשמה אם אינו ברור כלל שהוא תכלת.
על הביאור המחודש והמשעשע מ"על ציצית הכנף" באמת שאין מה להשיב, ודו"ק.
אחרון התלמידים כתב: אמרנו כו"כ פעמים 'שלגבי כל החוקרים מקיר לקיר', או 'כל החוקרים והמתרגמים בעולם' - אלו מלים שאני משאיר רק לך. (רק הבאתי לעיל שלפעמים יש יוצאים מהכלל כמו רוני רייך שהחוקרים והמומחים מסתמכים על תרגומיו, ד"ר זיידרמן (שחזר בו וסבור שהאק"ק הוא תכלת, ועומד בראש מכון), ינקלביץ' שהוא מס'. 1 בתחום וכו'. באמת אין טעם לחזור).
אחרון התלמידים כתב:רק תיקון טעות מה שתכבתי שם:הטעם שישראל יצבע בגדיו בצבע שהגויים לא הולכים עמו כלל, משום שעם ישראל – ממצרים ועד היום – נזהר לא להתדמות בלבושו לגוי (שלא שינו לבושם).
זה לא נכון חוזרני בי: הגויים כן הלכו עם צבע תכלת אבל מקלא אילן. כדמוכח בהודעות האחורנות!
וכאן השאלה נשאלת מדוע שישראל יצבעו בו בגדיהם כאמור בעירובין (עב:), ולא בקלא אילן? אה? לא חבל על הכסף? ובכלל למה דמיו יקרים? הרי אינו כדי לא להידמות לגוי אלא איזה שהוא טעם על פי סוד !!! -שנשמח אם מתנגדי התכלת יגלו לנו את אותו הסוד!
כשתילי זיתים כתב:כבר הבאנו לך מטייטלבוים שאין שום ראיה מרוני רייך ועל מי שמתרגם כחול, שהכוונה סגול כחלחל.
עוד לא ענית אם לפי דעתך צבעו שחור עם האק''ק, כן יוצא לפי דבריך.
ובמקום לציין שמו של זיידרמן, אולי תביא דבר אחר שכתב, נגד דברינו. רק בבקשה, לא מפי השמועה.
כשתילי זיתים כתב:אחרון התלמידים כתב:רק תיקון טעות מה שתכבתי שם:הטעם שישראל יצבע בגדיו בצבע שהגויים לא הולכים עמו כלל, משום שעם ישראל – ממצרים ועד היום – נזהר לא להתדמות בלבושו לגוי (שלא שינו לבושם).
זה לא נכון חוזרני בי: הגויים כן הלכו עם צבע תכלת אבל מקלא אילן. כדמוכח בהודעות האחורנות!
וכאן השאלה נשאלת מדוע שישראל יצבעו בו בגדיהם כאמור בעירובין (עב:), ולא בקלא אילן? אה? לא חבל על הכסף? ובכלל למה דמיו יקרים? הרי אינו כדי לא להידמות לגוי אלא איזה שהוא טעם על פי סוד !!! -שנשמח אם מתנגדי התכלת יגלו לנו את אותו הסוד!
כבר אמרנו שכחול לא היה צבע חשוב אצל הגוים בתקופה הרומית, כמש''כ החוקרים.
אצל היהודים מן הסתם עדיין היה זה צבע חשוב, ייתכן בהחלט משום ההשפעה של תכלת בתורה.
אולי תברר לנו אתה, למה אופן האריגה היה שונה אצל היהודים מאצל הרומאים?
אחרון התלמידים כתב:אני מנסה להתייחס קצת בכבוד, ולא להגיב כדרכך. אבל תסלח לי כבר ממש אינך ראוי לכך:
אולי תפסיק לבלבל את הראש!!! משעמם לך?
טייטלבוים הובא כאן: viewtopic.php?f=52&t=59941&p=770573&hilit=%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D#p770573
א. הוא לא מתייחס לרוני רייך כלל. (אולי הוא העתיק מתרגומו לא בדקתי, וזה לא מעניין אותי).
ב. הוא בכלל לא מתייחס לשום תרגום.
ב. הוא לא כותב ש'כל המתרגמים בעולם' (ואפילו לא חלק, הוא לא מכיר את כולם. אמרנו: מלים אלו שייכות רק לך) תרגמו סגול כחלחל, אלא כותב את דעתו שאין מזה ראיה(!) לחלזון התכלת כי לאו דוקא (!) 'וייתכן שכן הוא' - כך כתב שם במפורש.
ג. 'הצלחתם' להביא את רש"ט אחד התומכים היותר קיצונייים בתכלת האק"ק - כדרכם בקודש - שכביכול הנה מצאתי תומך שאומר כדבריי!!!
ד. נכון ומותר למומחים אחרים לחלוק ולחשוב שאכן מדובר בכחול! וכך כתב רוני רייך וכמה חוקרים מומחים בנושא הבאנו כבר.
יש לך זמן לבזבז? בבקשה. לי אין כבר כח.
ה.מי שרוצה לראות מה 'כל המתרגמים בעולם' סבורים - בתמיכת ר' שלמה טייטלבוים שיסתכל בקישור שהבאתי בדברי (אשרי חלקו כמה בזכותו זכו למצוה יקרה זו), ויראה אם כתב כמו שאתה אומר.
אחרון התלמידים כתב:עוד לא ענית אם לפי דעתך צבעו שחור עם האק''ק, כן יוצא לפי דבריך.
שוב לא מבין מה אתה רוצה, האמן לי.
מה זה קשור 'לפי דבריי'? ומה הקשר בין תרגום 'ליוידום', לתרגום של מילה אחרת? אולי בגלל שורני רייך טעה פה הוא גם טעה שם? ומה לפי דבריך? מה תרגום?
אחרון התלמידים כתב:ובמקום לציין שמו של זיידרמן, אולי תביא דבר אחר שכתב, נגד דברינו. רק בבקשה, לא מפי השמועה.
אין חובתי לבדוק מה בדיוק הוא כותב , רק זאת- דעתו על פי הידע שלנו כיום מחלזון זה הפיקו תכלת, וזה בסופו של דבר עומד למבחן. ומסקנתו הפוכה ממסקנתך!
אחרון התלמידים כתב:כבר אמרנו שכחול לא היה צבע חשוב אצל הגוים בתקופה הרומית, כמש''כ החוקרים.
נניח, מה זה עונה?
'החוקרים' לא כתבו זאת, אלא שהסגול היה יותר חשוב.
אחרון התלמידים כתב:ולמה יש לשונות של תכלת של חול כמו שהבאנו מעירובין (עב:)?
הפיתרון פשוט: אחרי שהם צבעו את הציצית הם החליטו לצבוע גם את שאר הבגדים!
אחרון התלמידים כתב:אולי תברר לנו אתה, למה אופן האריגה היה שונה אצל היהודים מאצל הרומאים?
מי דיבר בזה ומה זה קשור?
אחרון התלמידים כתב:(למשל, הבאנו אינספור פעמים שזהר עמר תומך בהאק"ק)
אין ספור? עד כדי כך??? אולי תראה לנו כמה לפחות?
אחרון התלמידים כתב:בס"ד
סליחה מי שהוא כאן התבלבל? אולי נדון שוב לגבי הדסים של הרב אקטע? כמה פעמים צריך לדון ולהוכיח את אותו הדבר? מאה ואחת? אולי אלף ואחת?
האם לא דובר כבר לפני שנים אחורה על קלא אילן ותכלת? האם לא יודעים כאן שעשו את הבדיקה עם בגד צבוע בקלא אילן מקורי - ממוזיאון, ואכן הצבע הוכהה, בבדיקה, מול האק"ק שנשאר ביציבותו? מי שלא יודע אנא שילך ויעשה טיפ טיפה בירור, ואח"כ יעלה את הנושא שדובר ומוצה עד תום.כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
אם כתבת. כתבת!
באמונתו כתב:
1. ד"ר סטרמן הנה נוקט בפירוש:
There are significant amounts of many other substances along with indigo in murex-derived dye etc
לא מדובר בצביעה עתיקה אלא במציאות כיום!
2. תכלת שמצאו בשוק, קיימים חששות שונים לגביה. אין נ"מ אם חששות "דומים" א"ל, כל שפתרון חשש זה אינו פותר זה, ו"דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי", פיתרון הוא לחשש שלא לשמה לבד, ועל כורחך קיימים חששות אחרים, אליהם אין הגמרא מתייחסת כלל, כאשר תוספות מסבירים שלמסקנה הכול מיושב.
טענתך, כי אל זה החשש, צריך בגמרא להתייחס מפורשות, ולזה החשש לא, לא משכנעת.
3. על "באמת שאין מה להשיב", באמת שאין מה להגיב...
יהושפט כתב:אחרון התלמידים כתב:בס"ד
סליחה מי שהוא כאן התבלבל? אולי נדון שוב לגבי הדסים של הרב אקטע? כמה פעמים צריך לדון ולהוכיח את אותו הדבר? מאה ואחת? אולי אלף ואחת?
האם לא דובר כבר לפני שנים אחורה על קלא אילן ותכלת? האם לא יודעים כאן שעשו את הבדיקה עם בגד צבוע בקלא אילן מקורי - ממוזיאון, ואכן הצבע הוכהה, בבדיקה, מול האק"ק שנשאר ביציבותו? מי שלא יודע אנא שילך ויעשה טיפ טיפה בירור, ואח"כ יעלה את הנושא שדובר ומוצה עד תום.כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
אם כתבת. כתבת!
היחיד שמתבלבל כל הזמן הוא כב', שחוץ מדלקלם כמה דברים שקרא בקונטרסים, לא בירר כלום על הנושא
הנה עוד אחד מסיפורי המעשיות שאתה מספרים לעצמכם. לפני כמה שנים הרב ינקלביץ עשה כביכול את הבדיקה על מורקעס מהיום מול קלא אילן של פעם והצליחה לו הבדיקה, וואו! ומאז זה מצוטט בהרבה קונטרסים.
אני אישית סבור ששאלת הקלא אילן לעצמה, איננה פירכה גמורה על האק"ק, כי זהו מסוג הדברים שאנחנו לא יודעים בהם מספיק ולכן מי שברור לו שהוא האק"ק, יכול להשאר בקושיא, וזו לא סיבה להפריך. אבל מי שלא בטוח, ויש ל שיקולים לכאן ולכאן, גם זה שיקול שצריך להילקח בחשבון. כן, כבר הצהרתי שאני איש מוזר שחושב שדברים הם לא שחור לבן.
לא הצליח למצוא כמעט שום חילוק
אלא שדא עקא וכפי שמודה ינקלביץ בעצמו לא ידע בדיוק מה הם חומרי הבדיקה ועשה כמה ניחושים, וממילא אין ערך לבדיקתו. מלבד זאת הוא מודה שזה היה חוט לא הכי מוצלח של קלא אילן. מלבד זאת צריך עתיק מול עתיק ולא עתיק מול חדש, כי החומרים היום טובים משל פעם.
אבל מה שהכי חשוב, הוא פשוט שבמדע יש כלל ניסוי שלא משתחזר הוא חסר כל חשיבות. והנה שיינמן שהוא תומך אק"ק נלהב עשה הרבה ניסויים בקלא אילן שנצבע בשיטה עתיקה ולא הצליח למצוא כמעט שום חילוק. עמר שחוקר את הנושא שנים עשה המון ניסיונות ולא הצליח למצוא שום חילוק, אתה מוזמן להתעניין אצלו או אצל סוקניק ולשמוע על כך. וכבר העתקתי מה שכתב לי אחד החוקרים בתחום, אבל כרגיל לא קראת.
אבל ב"ה ינקלביץ הצליח פעם משהו לא ברור, וממילא הבעיה נפתרה. ויש איסור חמור להעלות את הנידון מחדש. זה בדיוק הרמה של כל התירוצים על כל בעיה. אשריכם.
יהושפט כתב:אחרון התלמידים כתב:באמונתו כתב:כשתילי זיתים כתב:באמונתו כתב:
For the benefit of those people that don't read english, can you please post the exact words of that article, not just a screenshot, so that they can use google translate to understand.
Thank you
מצ"ב כמסמך PDF:
בס"ד
ידידי מותר לי להקפיד עליך. אפילו שכוונתך לטובה?
הרי מעלים נושאים שבררו את עניינם וטחנום עד אשר דק לעפר, ליבון אחר ליבון, מדוע אתה צריך לענות כעת? אנא שיפנו נא לכל החיבורים שאותם אוהבי המצוה עשו, ויראו.
עד העמוד האחרון עוד הייתי סבור שרק אחד לא יודע את ענין התכלת, עתה רואים אנו שגם אדם נוסף שהתיימר להיות ידען בנושא, לא יודע מאומה, מלבד ידע (חלקי) באנגלית.
מי שטוען על הנידון של הקלא אילן והזיוף לא ראה כלום ממה שידברו בזה, כי אם כן ראה, הוא אמור לענות על מה שדיברו, ולא להתחיל מחדש באוירה שלא ענו ולא בדקו.
ואבקש מאוד מאלו המכירים את הנושא מי ששואל שאלות של בורות בתכלת, אנא שילחוהו לכל מה שכתבו. לא ייתכן שתומכי התכלת ובעצם התכלת עצמה תעמוד כל יום במבחן מחודש.
ולגבי הודעה זו:
תגיד לי אתה לא מתבייש? הנושא של קלא אילן נכתב בחוברות, והובא כאן בדיוק מה שכתוב בחוברות, ונדון אם זה תירוץ נכון או לא. תפסיק לקשקש!
מצ"ב מה שכתבו בחוברות המרכזיות בעד האק"ק, וכנגדם בדיוק הבאתי דברי החוקר שניסו בכל מיני אופנים למצוא החילוק ולא הצליחו.
אני מוכן להעמיד את עצמי במבחן מולך על החוברות של מצדדי האק"ק, לולאות תכלת, לבוש הארון, חותם של זהב ועוד ועוד. אתה מוכן? בינתים אפילו את מה שכתוב בחוברות אתה לא יודע, שלא לדבר שלא חידשת פה בכל הדיון הארוך הזה כלום! כפשוטו, כלום! הדבר היחיד שאתה יודע זה לדקלם דברים שקראת באותם חוברות, לא תמיד בהצלחה מרובה, ולהתנשא על אחרים.
קדימה בא נראה אותך מביא תירוץ אחר על הקלא אילן, חוץ ממה שכתבו כאן. הרי אתה יודע הכל, וחוץ ממך אף אחד לא יודע כלום. כמה גס רוח אפשר להיות, כמה?
כשתילי זיתים כתב:אחרון התלמידים כתב:ולמה יש לשונות של תכלת של חול כמו שהבאנו מעירובין (עב:)?
הפיתרון פשוט: אחרי שהם צבעו את הציצית הם החליטו לצבוע גם את שאר הבגדים!
ביארנו שהיהודים תמיד החשיבו כחול, ולכן השתמשו בהחילזון שהיה זה צבע חשוב אצלם, ומאיזה סיבה היה זה יותר טוב מקלא אילן.אחרון התלמידים כתב:אולי תברר לנו אתה, למה אופן האריגה היה שונה אצל היהודים מאצל הרומאים?
מי דיבר בזה ומה זה קשור?
שאלת למה היהודים השתמשו בהחילזון ולא הגוים. אז שאלתי אותך למה היהודים אז היו אורגים בגדיהם באופן שונה מהגוים. בטח כמומחה מספר 2 בעולם, אתה כבר יודע מזה. אם לא, תשאל את ידידך המומחה מספר 1, והוא יסביר לך.
בהצלחה
אחרון התלמידים כתב:בס"דיהושפט כתב:אחרון התלמידים כתב:בס"ד
סליחה מי שהוא כאן התבלבל? אולי נדון שוב לגבי הדסים של הרב אקטע? כמה פעמים צריך לדון ולהוכיח את אותו הדבר? מאה ואחת? אולי אלף ואחת?
האם לא דובר כבר לפני שנים אחורה על קלא אילן ותכלת? האם לא יודעים כאן שעשו את הבדיקה עם בגד צבוע בקלא אילן מקורי - ממוזיאון, ואכן הצבע הוכהה, בבדיקה, מול האק"ק שנשאר ביציבותו? מי שלא יודע אנא שילך ויעשה טיפ טיפה בירור, ואח"כ יעלה את הנושא שדובר ומוצה עד תום.כבר כתבתי שניסו לשחזר צביעה עתיקה וגם שם לא מצאו חילוק.
אם כתבת. כתבת!
היחיד שמתבלבל כל הזמן הוא כב', שחוץ מדלקלם כמה דברים שקרא בקונטרסים, לא בירר כלום על הנושא
הנה עוד אחד מסיפורי המעשיות שאתה מספרים לעצמכם. לפני כמה שנים הרב ינקלביץ עשה כביכול את הבדיקה על מורקעס מהיום מול קלא אילן של פעם והצליחה לו הבדיקה, וואו! ומאז זה מצוטט בהרבה קונטרסים.
אני אישית סבור ששאלת הקלא אילן לעצמה, איננה פירכה גמורה על האק"ק, כי זהו מסוג הדברים שאנחנו לא יודעים בהם מספיק ולכן מי שברור לו שהוא האק"ק, יכול להשאר בקושיא, וזו לא סיבה להפריך. אבל מי שלא בטוח, ויש ל שיקולים לכאן ולכאן, גם זה שיקול שצריך להילקח בחשבון. כן, כבר הצהרתי שאני איש מוזר שחושב שדברים הם לא שחור לבן.
ראשית נעשה קצת סדר:
כל הנידון בזה הוא כלל לא קושיא על חלזון האק"ק!
וזה נובע מאי- שימת לב בפרט שהוא לב הענין:לא הצליח למצוא כמעט שום חילוק
נכון שאין חילוק- אבל לא זו ההגדרה!!! ההגדרה היא שגם מהאק"ק וגם מהקל"א לא יורד הצבע! אם כן כל הקושיא היא על דברי חז"ל שמהקלא אילן לא יורד. וגם אם התכלת היא אחרת תישאר קושיא זו!!!
[אלא שדא עקא וכפי שמודה ינקלביץ בעצמו לא ידע בדיוק מה הם חומרי הבדיקה ועשה כמה ניחושים, וממילא אין ערך לבדיקתו. מלבד זאת הוא מודה שזה היה חוט לא הכי מוצלח של קלא אילן. מלבד זאת צריך עתיק מול עתיק ולא עתיק מול חדש, כי החומרים היום טובים משל פעם.
אולי תפסיקו לדבר בשם תומכי התכלת סוף סוף?
הוא לא מודה בכל מה שאתה אומר!
א. למה סתם לומר (מילא תדבר על התכלת אבל למה כך לדבר על אברך ת"ח וחוקר ישר?) ממש לא עשה ניחושים, השתדל במקסימום לעשות כפי הכתוב בגמרא.
ב. החוט לא מוצלח- בזה שהוא עתיק וכך צריך לעשות! כי אין אפשרות לדעת באופן מלא באיזו שיטה צבעו בעת העתיקה, אדרבה. מי שעושה בשיטת צביעה של היום - הוא מנחש! וזה בדיוק מה שכתב סטרמן שאיננו יודעים מה שיטת הצביעה שלהם היתה!! וגם עקרונית לא אמור להשפיע על המולקולות של הצבע הזמן שהבגד קיים. בכל אופן זו האופציה היחידה לבדיקה.אבל מה שהכי חשוב, הוא פשוט שבמדע יש כלל ניסוי שלא משתחזר הוא חסר כל חשיבות. והנה שיינמן שהוא תומך אק"ק נלהב עשה הרבה ניסויים בקלא אילן שנצבע בשיטה עתיקה ולא הצליח למצוא כמעט שום חילוק. עמר שחוקר את הנושא שנים עשה המון ניסיונות ולא הצליח למצוא שום חילוק, אתה מוזמן להתעניין אצלו או אצל סוקניק ולשמוע על כך. וכבר העתקתי מה שכתב לי אחד החוקרים בתחום, אבל כרגיל לא קראת.
אבל ב"ה ינקלביץ הצליח פעם משהו לא ברור, וממילא הבעיה נפתרה. ויש איסור חמור להעלות את הנידון מחדש. זה בדיוק הרמה של כל התירוצים על כל בעיה. אשריכם.
המושג 'חסר כל חשיבות' הוא קצת קיצוני, נכון שהוא לא מוחלט ואי אפשר להסתמך על כך כ'מדע מדויק', אבל אם זו הברירה היחידה יש בזה סימוכין.
עמר עשה ניסיונות הרבה לפני ינקלביץ' לא ידוע לי שעשה שוב לאחרונה (ייתכן שאינני מודע). עכ"פ כל הנסיונת שעשו הוא עם צביעה של היום שכל אחד כפי רוחב דעתו חשב שכך צבעו בזמנם. וזה החילוק בינם לבין ינקלביץ'.
ואינני מבין מה חדש בזה?
האם אי מי הכחיש שעשו בדיקה פעמים רבות בקל"א והלק"א נשאר עמיד? ברור שכך. אלא כל התשובה לזה היא כנ"ל - איננו יודעים את שיטת צביעת קל"א העתיקה. ובקל"א היחיד העתיק שיש, הבדיקה הצליחה.
מי שסובר שזו לא הוכחה בבקשה, אבל הנושא כבר מוצה עד תום בעבר . לא התחדש כעת מאומה.
ושוב להדגיש בקיצור כל הנושא האם בדיקת ינקלביץ' יש בה ממש או לאו הוא רק לגבי האם יש הוכחה למורקס! אבל בשום אופן אין כאן קושיא!!! זו קושיא על המורקס בדיוק כפי כל תכלת אחרת שתימצאיהושפט כתב:אחרון התלמידים כתב:באמונתו כתב:כשתילי זיתים כתב:באמונתו כתב:
For the benefit of those people that don't read english, can you please post the exact words of that article, not just a screenshot, so that they can use google translate to understand.
Thank you
מצ"ב כמסמך PDF:
בס"ד
ידידי מותר לי להקפיד עליך. אפילו שכוונתך לטובה?
הרי מעלים נושאים שבררו את עניינם וטחנום עד אשר דק לעפר, ליבון אחר ליבון, מדוע אתה צריך לענות כעת? אנא שיפנו נא לכל החיבורים שאותם אוהבי המצוה עשו, ויראו.
עד העמוד האחרון עוד הייתי סבור שרק אחד לא יודע את ענין התכלת, עתה רואים אנו שגם אדם נוסף שהתיימר להיות ידען בנושא, לא יודע מאומה, מלבד ידע (חלקי) באנגלית.
מי שטוען על הנידון של הקלא אילן והזיוף לא ראה כלום ממה שידברו בזה, כי אם כן ראה, הוא אמור לענות על מה שדיברו, ולא להתחיל מחדש באוירה שלא ענו ולא בדקו.
ואבקש מאוד מאלו המכירים את הנושא מי ששואל שאלות של בורות בתכלת, אנא שילחוהו לכל מה שכתבו. לא ייתכן שתומכי התכלת ובעצם התכלת עצמה תעמוד כל יום במבחן מחודש.
ולגבי הודעה זו:
תגיד לי אתה לא מתבייש? הנושא של קלא אילן נכתב בחוברות, והובא כאן בדיוק מה שכתוב בחוברות, ונדון אם זה תירוץ נכון או לא. תפסיק לקשקש!
מצ"ב מה שכתבו בחוברות המרכזיות בעד האק"ק, וכנגדם בדיוק הבאתי דברי החוקר שניסו בכל מיני אופנים למצוא החילוק ולא הצליחו.
אני מוכן להעמיד את עצמי במבחן מולך על החוברות של מצדדי האק"ק, לולאות תכלת, לבוש הארון, חותם של זהב ועוד ועוד. אתה מוכן? בינתים אפילו את מה שכתוב בחוברות אתה לא יודע, שלא לדבר שלא חידשת פה בכל הדיון הארוך הזה כלום! כפשוטו, כלום! הדבר היחיד שאתה יודע זה לדקלם דברים שקראת באותם חוברות, לא תמיד בהצלחה מרובה, ולהתנשא על אחרים.
קדימה בא נראה אותך מביא תירוץ אחר על הקלא אילן, חוץ ממה שכתבו כאן. הרי אתה יודע הכל, וחוץ ממך אף אחד לא יודע כלום. כמה גס רוח אפשר להיות, כמה?
שוב את הכל אני מקבל באהבה....
ממש כולי בושה וכלימה. אלא מאי נכון נכתב בחוברות וענו על כך. ואין שום צורך לדון בזה שוב.
מלבד הבדיקה של ינקלביץ' ששינתה את כל הדעה של אלה שעסקו בתחום, והסברתי ענין זה כנ"ל
אחרון התלמידים כתב:שוב את הכל אני מקבל באהבה....
ממש כולי בושה וכלימה. אלא מאי נכון נכתב בחוברות וענו על כך. ואין שום צורך לדון בזה שוב.
מלבד הבדיקה של ינקלביץ' ששינתה את כל הדעה של אלה שעסקו בתחום, והסברתי ענין זה כנ"ל
מלבב כתב:
כן אע"פ שאני תומך והולך בתכלת אני מסוגל לשאול קושיות
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים