מדינת ישראל באספקלריא תורנית

מה שנכון נכון

זמירות ליום ירושלים.

: מזמור לדוד.GIF (29.29 KiB) נצפה 6142 פעמים

ועוד שיר.

מזמור לדוד.PDF: (101.99 KiB) הורד 254 פעמים

ושיר תימני. [ראה בהערה שבסופו....].

: הדיואן המפורש.GIF (22.94 KiB) נצפה 6145 פעמים

השיר במלואו ועוד שיר ליום העצמאות כאן.

הדיואן המפורש.PDF: (787.88 KiB) הורד 241 פעמים

אלכסנדר וימפן

מה שנכון נכון כתב:וכאן הגדה ליום העצמאות וליום ירושלים.
מגילת יום העצמאות ויום ירושלים.pdf

זה אמיתי או שזה בדיחה?

היימישער · הודעהעל ידי **היימישער** » ב' מאי 12, 2014 11:27 pm

משהו בין גאווה לטפשות.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מאי 13, 2014 7:13 am

השיר יקר רוח נכתב כנראה מתוך תמימות גדולה, אבל השיר יפה.
לדעתי יש שם טעות בניקוד וצ"ל והָרים על גבורתי בקמץ ההא לשון הר.

מה שנכון נכון

נכתב בתש"י מתוך תמימות, ונדפס בתשנ"ב מתוך...?
וראה עוד בהמשך השיר...

זכור לי שקים עוד שיר בסגנון זה.

מה שנכון נכון

בשם האמרי אמת.

: בית אבי ה כד.GIF (9.97 KiB) נצפה 6059 פעמים

: בית אבי ה כד 2.GIF (5.46 KiB) נצפה 6059 פעמים

וכ"כ שם בסימן סט.

וכאן מהדף השבועי של ב"א.

יום העצמאות.rar: (630.84 KiB) הורד 215 פעמים

מה שנכון נכון

והנה מכתב התלונה שנשלח לדב"ג ביחד עם השיר יקר רוח.

מכתב לבג.PDF: (822.22 KiB) הורד 280 פעמים

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מאי 13, 2014 8:16 am

מה שנכון נכון כתב:נכתב בתש"י מתוך תמימות, ונדפס בתשנ"ב מתוך...?
וראה עוד בהמשך השיר...

זכור לי שקים עוד שיר בסגנון זה.

הערכתי שיהודי תימני שכתב את השיר (אולי אפילו בתימן?) בתש"י כתבו מתוך תמימות וחוסר ידיעה.
ברור שלא חסרים מעריצים לבן גוריון אפילו עד עצם היום הזה.

מה שנכון נכון

ודאי אין האשם במשורר, השיר נדפס בתשנ"ב ע"י בנו. הוא עצמו נלב"ע כמה שנים קודם.

מה שנכון נכון

הרב יובל שרלו

פיוט ליום העצמאות

אילו זיכנו ריבונו של עולם לשוב להיסטוריה ולפעול בתוך המציאות העולמית בעצמאות ולא כמגורשים ומצורעים בעולם, ולא זיכנו שדם יהודי אינו הפקר - דיינו.

אילו זיכנו שדם יהודי אינו הפקר, ולא זיכנו בגירוש הטורקים והאנגלים מארץ ישראל וביצירת שלטון עצמאי - דיינו.

אילו זיכנו בגירוש הטורקים והאנגלים מארץ ישראל וביצירת שלטון עצמאי, ולא זיכנו בצבא הגנה לישראל המגן על עם ישראל - דיינו.

אילו זיכנו בצבא הגנה לישראל המגן על עם ישראל, ולא זיכנו ביכולת לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה לאומית ולא כהתגנבות יחידים - דיינו.

אילו זיכנו לקיים מצוות ישוב הארץ, ולא זיכנו ליצור מגבש זהות לעם היהודי המגבש גם את אלה שאינם נאמנים לתורה ולמצוות - דיינו.

אילו זיכנו ריבונו של עולם ליצור מגבש זהות לעם היהודי, ולא זיכנו ביכולת לעסוק בתיקון החברה ובחקיקה סוציאלית - דיינו.

אילו זיכנו ביכולת לעסוק בתיקון החברה ובחקיקה סוציאלית, ולא זיכנו בתחיית השפה העברית היכולה להתקיים רק במדינה עצמאית - דיינו.

אילו זיכנו בתחיית השפה העברית, ולא זיכנו במדינה שיש בה סימנים ציבוריים יהודים רבים - דיינו.

אילו זיכנו במדינה שיש בה סימנים ציבוריים יהודים רבים, ולא זיכנו במדינה המאפשרת תלמוד תורה בהיקף הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית - דיינו.

אילו זיכנו במדינה המאפשרת תלמוד תורה בהיקף גדול, ולא זיכנו בתחיית סוגיות המשפט העברי והציבורי ברוח התורה - דיינו.

אילו זיכנו בתחיית המשפט העברי, ולא זיכנו לראות בקיבוץ גלויות - דיינו.

אילו זיכנו ריבונו של עולם לראות בקיבוץ גלויות, ולא זיכנו לראות בנתינת לב חדש - דיינו.

אילו זיכנו בנתינת לב חדש, ולא זיכנו בראיית עוד חלקים מנבואות הנביאים הולכות ומתגשמות נגד עינינו - דיינו.

אילו זיכנו בראיית חלקים נוספים מנבואות הנביאים הולכות ומתגשמות נגד עינינו, ולא זיכנו בראיית סימני גאולה ותחייה - דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום:

שזיכנו ריבונו של עולם לשוב להיסטוריה ולפעול בתוך המציאות העולמית בעצמאות, שדם יהודי אינו הפקר, שהטורקים והאנגלים גורשו מארץ ישראל ונוצרה יישות מדינית עצמאית, שהוקם צבא הגנה לישראל, שניתן לנו לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה לאומית, שנוצר מגבש זהות לעם היהודי, שאנו יכולים לעסוק בתיקון החברה ובצדק, שזיכנו בתחיית השפה העברית, ברשות הרבים בעלת מאפיינים יהודים, בתלמוד תורה בהיקף הגדול ביותר, בתחיית המשפט העברי, בקיבוץ גלויות, בנתינת לב חדש, בראיית נבואות הנביאים מתגשמות ובסימני התחייה והגאולה.

לפיכך מצווה גדולה היא להודות ולהלל לשמו הגדול על כל הטובה שגמל אתנו, ולא לצמצם הודאה זו בסרטים בצבועים שונים, בדגלים מקומטים, בהלל למחצה לשליש ולרביע, ובכל דרכי המילוט האחרים, כי אם להניף בשמחה ובעז ובהודאה עמוקה את דגל ישראל.

שלוש מאות חמישים ושלושה ימים נקדיש את עצמנו לתיקון כל המעוות במדינה זו, כי רבים עוונותינו. יום אחד בשנה - נשמח בשמחה מלאה .

מה שנכון נכון

יום העצמאות במרכז הרב תשטז.PDF: (247.19 KiB) הורד 337 פעמים

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' מאי 13, 2014 8:52 am

מה שנכון נכון כתב:הרב יובל שרלו

פיוט ליום העצמאות

אילו זיכנו ריבונו של עולם לשוב להיסטוריה ולפעול בתוך המציאות העולמית בעצמאות ולא כמגורשים ומצורעים בעולם, ולא זיכנו שדם יהודי אינו הפקר - דיינו.

אילו זיכנו שדם יהודי אינו הפקר, ולא זיכנו בגירוש הטורקים והאנגלים מארץ ישראל וביצירת שלטון עצמאי - דיינו.

אילו זיכנו בגירוש הטורקים והאנגלים מארץ ישראל וביצירת שלטון עצמאי, ולא זיכנו בצבא הגנה לישראל המגן על עם ישראל - דיינו.

אילו זיכנו בצבא הגנה לישראל המגן על עם ישראל, ולא זיכנו ביכולת לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה לאומית ולא כהתגנבות יחידים - דיינו.

אילו זיכנו לקיים מצוות ישוב הארץ, ולא זיכנו ליצור מגבש זהות לעם היהודי המגבש גם את אלה שאינם נאמנים לתורה ולמצוות - דיינו.

אילו זיכנו ריבונו של עולם ליצור מגבש זהות לעם היהודי, ולא זיכנו ביכולת לעסוק בתיקון החברה ובחקיקה סוציאלית - דיינו.

אילו זיכנו ביכולת לעסוק בתיקון החברה ובחקיקה סוציאלית, ולא זיכנו בתחיית השפה העברית היכולה להתקיים רק במדינה עצמאית - דיינו.

אילו זיכנו בתחיית השפה העברית, ולא זיכנו במדינה שיש בה סימנים ציבוריים יהודים רבים - דיינו.

אילו זיכנו במדינה שיש בה סימנים ציבוריים יהודים רבים, ולא זיכנו במדינה המאפשרת תלמוד תורה בהיקף הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית - דיינו.

אילו זיכנו במדינה המאפשרת תלמוד תורה בהיקף גדול, ולא זיכנו בתחיית סוגיות המשפט העברי והציבורי ברוח התורה - דיינו.

אילו זיכנו בתחיית המשפט העברי, ולא זיכנו לראות בקיבוץ גלויות - דיינו.

אילו זיכנו ריבונו של עולם לראות בקיבוץ גלויות, ולא זיכנו לראות בנתינת לב חדש - דיינו.

אילו זיכנו בנתינת לב חדש, ולא זיכנו בראיית עוד חלקים מנבואות הנביאים הולכות ומתגשמות נגד עינינו - דיינו.

אילו זיכנו בראיית חלקים נוספים מנבואות הנביאים הולכות ומתגשמות נגד עינינו, ולא זיכנו בראיית סימני גאולה ותחייה - דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום:

שזיכנו ריבונו של עולם לשוב להיסטוריה ולפעול בתוך המציאות העולמית בעצמאות, שדם יהודי אינו הפקר, שהטורקים והאנגלים גורשו מארץ ישראל ונוצרה יישות מדינית עצמאית, שהוקם צבא הגנה לישראל, שניתן לנו לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה לאומית, שנוצר מגבש זהות לעם היהודי, שאנו יכולים לעסוק בתיקון החברה ובצדק, שזיכנו בתחיית השפה העברית, ברשות הרבים בעלת מאפיינים יהודים, בתלמוד תורה בהיקף הגדול ביותר, בתחיית המשפט העברי, בקיבוץ גלויות, בנתינת לב חדש, בראיית נבואות הנביאים מתגשמות ובסימני התחייה והגאולה.

לפיכך מצווה גדולה היא להודות ולהלל לשמו הגדול על כל הטובה שגמל אתנו, ולא לצמצם הודאה זו בסרטים בצבועים שונים, בדגלים מקומטים, בהלל למחצה לשליש ולרביע, ובכל דרכי המילוט האחרים, כי אם להניף בשמחה ובעז ובהודאה עמוקה את דגל ישראל.

שלוש מאות חמישים ושלושה ימים נקדיש את עצמנו לתיקון כל המעוות במדינה זו, כי רבים עוונותינו. יום אחד בשנה - נשמח בשמחה מלאה .

הייחודיות של ה'פיוט' הנפלא הוא שהקורא מסיים כל שורה באנחה של 'בהחלט, דיינו לגמרי', ומפחד להמשיך לשורה הבאה...
ובמילים אחרות, ההודאה לקב"ה טמונה יותר ב'דיינו' מאשר ב'על אחת כמה וכמה'.

מה שנכון נכון

קדוש ליום העצמאות.

יוֹם הָעַצְמָאוּת וַיְכֻלּוּ וַיִיתַּמּוּ יְמֵי הַגָּלּות,
וַיְכַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּ-ה בְּאִיָּיר לַחְתּוֹם מְגִלָּתוֹ,
וַיַּכְרֵז בּוֹ בַּיוֹם עַל הֲקָמַת יִשְׂרָאֵל מְדִינָתוֹ,
וַיִגְמֹר הָעָם אֶת הַהַלֵּל עַל פְּאֵר יְצִירָתוֹ
וַיּעֲשֵׂהוּ לְיוֹם חַג לְדוֹרוֹת
כִּי בּוֹ הִגְשִׁים אֶת מִקְצָת הַחֲלוֹמוֹת
בִּרְשׁוּת כָּל הַמְסוּבִּים
לְחַיִּים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן
אָמֵן
נְבָרֵךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַם עוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדֵשׁ הַחַיִּים וְרָצָה בָּהֶם,
וְיוֹם חַג עַצְמָאוּתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הוֹרִישׁ לָנוּ,
זִיכָּרוֹן לְדוֹר הַתְּקוּמָה, רֵאשִׁית צְמִיחַת הַגְּאֻלָּה
זֵכֶר לַיְּצִיאָה מִשִּעְבּוּד גָלֻיוֹת,
וְיוֹם חַג זֶה לְאַהֲבָה וּלְשָׁלוֹם הִנְחִילָנוּ
בָּרוּךְ הָעַם אֲשֶר הַיּוֹם יוֹם חַג עַצְמָאוּתוֹ.
אָמֵן

ויוצרות ליום העצמאות מר' מנחם עמנואל הרטום.

: יוצרות.GIF (41.08 KiB) נצפה 6020 פעמים

פיוטים ליום העצמאות.pdf: (107.85 KiB) הורד 506 פעמים

http://toravoda.org.il/node/84

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' מאי 15, 2014 10:03 pm

ולסוף דבריו אמר, שיש לרדת ולהשתתף במעגלים יחד עם בני הרחוב, שכן יש קדושה מיוחדת בשמחתנו ברחובות תחת כיפת השמים והקב"ה מעל ראשינו בתוך שמחתנו.

א. מישהו מכיר עוד מקורות לכך שיש מעלה בריקודים ושמחה תחת כפת השמים?
ב. האם כך היה מנהגו גם בשמחת תורה לרקוד תחת כפת השמים בשביל המעלה המיוחדת שיש בשמחה זו?
ג. מדוע אי אפשר היה לרקוד ברחבת הישיבה תחת כיפת שמים, ובכך לחסוך את חוסר הצניעות (בלשון המעטה) שהיה ברחובות בעת הריקודים המעורבים?

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ו' מאי 16, 2014 4:01 pm

איש רגיל כתב: ולסוף דבריו אמר, שיש לרדת ולהשתתף במעגלים יחד עם בני הרחוב, שכן יש קדושה מיוחדת בשמחתנו ברחובות תחת כיפת השמים והקב"ה מעל ראשינו בתוך שמחתנו.

א. מישהו מכיר עוד מקורות לכך שיש מעלה בריקודים ושמחה תחת כפת השמים?

ואני תמה על עצם הרעיון שמשתפים את הקב"ה על ידי היותנו תחת כיפת השמים (?!?!). מה הקשר?

מה שנכון נכון

מרן המשגיח כתב:
איש רגיל כתב: ולסוף דבריו אמר, שיש לרדת ולהשתתף במעגלים יחד עם בני הרחוב, שכן יש קדושה מיוחדת בשמחתנו ברחובות תחת כיפת השמים והקב"ה מעל ראשינו בתוך שמחתנו.

א. מישהו מכיר עוד מקורות לכך שיש מעלה בריקודים ושמחה תחת כפת השמים?
ואני תמה על עצם הרעיון שמשתפים את הקב"ה על ידי היותנו תחת כיפת השמים (?!?!). מה הקשר?

אם תחפש בספרי הדרוש המאוחרים על סוכות תמצא רעיונות כעי"ז.

מה שנכון נכון

איש רגיל כתב:
ולסוף דבריו אמר, שיש לרדת ולהשתתף במעגלים יחד עם בני הרחוב, שכן יש קדושה מיוחדת בשמחתנו ברחובות תחת כיפת השמים והקב"ה מעל ראשינו בתוך שמחתנו.

ג. מדוע אי אפשר היה לרקוד ברחבת הישיבה תחת כיפת שמים, ובכך לחסוך את חוסר הצניעות (בלשון המעטה) שהיה ברחובות בעת הריקודים המעורבים?

בשנת תשטז הישיבה היתה במקומה הקודם בבית הרב שברחוב הרב קוק. כמדומני שהרחבה שם אינה מספקת. וכנראה גם באיזור זה היה מצב הצניעות סביר.

בברכה המשולשת

מה שנכון נכון כתב:
איש רגיל כתב:
ולסוף דבריו אמר, שיש לרדת ולהשתתף במעגלים יחד עם בני הרחוב, שכן יש קדושה מיוחדת בשמחתנו ברחובות תחת כיפת השמים והקב"ה מעל ראשינו בתוך שמחתנו.

ג. מדוע אי אפשר היה לרקוד ברחבת הישיבה תחת כיפת שמים, ובכך לחסוך את חוסר הצניעות (בלשון המעטה) שהיה ברחובות בעת הריקודים המעורבים?

בשנת תשטז הישיבה היתה במקומה הקודם בבית הרב שברחוב הרב קוק. כמדומני שהרחבה שם אינה מספקת. וכנראה גם באיזור זה היה מצב הצניעות סביר.

בתמונות שראיתי יש רק גברים

מה שנכון נכון

בספר שבו הובא המאמר הנ"ל יש תמונה מהחגיגה באחת השנים.

: יום העצמאות במרכז הרב.GIF (71.84 KiB) נצפה 5869 פעמים

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מאי 18, 2014 9:32 am

בשנים תש"ח עד תשי"ז (וכמובן גם בשנת תשט"ז) ישיבת 'מרכז הרב' היתה קטנה, ולכן לא התקיימו חגיגות בשנים אלה בתוככי הישיבה אלא ברחובות הסמוכים עם שאר עם ישראל. כשהישיבה גדלה התפתחה מסורת החגיגה בתוך הישיבה.
אינני יודע אם הדברים בשם הרצי"ה (אודות כיפת השמים וכו') אכן נאמרו על ידו או הושמו בפיו ע"י הכתב.

בכל מקרה, צורת הזלזול בת"ח, גם הוא סובר אחרת מדעותיהם של חברי הפורום, אינה במקומה.
יש דרך לתהות על מנהגם של ת"ח.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 18, 2014 9:55 am

אתה מתכוון לביטוי הזה של מרן המשגיח?

אני תמה על עצם הרעיון שמשתפים את הקב"ה על ידי היותנו תחת כיפת השמים (?!?!). מה הקשר?

מה רע בסגנון השאלה?

אמנם כבר טענו נגדי עצמי על שכתבתי "סברא מוזרה" על דברי אחד הפוסקים בימינו ואני תמה מה רע בזה, לי נראה שצריך לכבד ת"ח, אבל דרכה של תורה להתווכח על דבריהם ואפילו בחריפות (סבירה), ולא להיפך דהיינו להשמר מויכוח אבל לזלזל בכל אחד שלא מאנ"ש.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מאי 18, 2014 11:06 am

אני סבור שראוי בהחלט לשאול על מנהגם ודעתם של ת"ח. יש דרך לשאול (ואני מתייחס לצורת שאלותיהם של 'מרן המשגיח' ו'איש רגיל'), אך לא כך נעשו הדברים.
אני מניח שעכשו האשכול יתגלגל למחוזות לא רצויים, ואני מצר על כך.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 18, 2014 11:15 am

כאמור לא הבנתי מה ראית. בכל מקרה נא לא להעביר את האשכול הזה לדיונים על אנשים אלא להשאירו בתחום הדעות כפי שהתנהל עד עתה.

מה שנכון נכון

משיחת הרציה ביום העצמאות באותה שנה.

שיחה ליום העצמאות תשטז.PDF: (285.21 KiB) הורד 232 פעמים

[צ"ב שהרי גם על שאר המושבות שתחת חסותה ויתרה בריטניה בהדרגה במאה שעברה כחלק מתהליך הדה קולוניזציה].

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מאי 18, 2014 4:45 pm

יש משמעות לסגנון, והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

איש רגיל כתב:
ולסוף דבריו אמר, שיש לרדת ולהשתתף במעגלים יחד עם בני הרחוב, שכן יש קדושה מיוחדת בשמחתנו ברחובות תחת כיפת השמים והקב"ה מעל ראשינו בתוך שמחתנו.

א. מישהו מכיר עוד מקורות לכך שיש מעלה בריקודים ושמחה תחת כפת השמים?
ב. האם כך היה מנהגו גם בשמחת תורה לרקוד תחת כפת השמים בשביל המעלה המיוחדת שיש בשמחה זו?

נזכרתי כתוב:

"קשה היה חג שמחת-תורה תשל"ד, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. אווירה קשה ברחובות הערים. רבים המגוייסים, רבים הנופלים. והנה, בצהרי היום, במרכז ירושלים, עוברת חבורה קטנה של בחורים בשירה ובריקודים ברחובה של עיר. ביניהם – הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שלא ויתר על מנהגו הקבוע לרקוד בחוצות ירושלים ביום שמחתה של תורה. עוברים ושבים לא הססו להתריס: הייתכן?! בשעה שחבריהם נהרגים ונפצעים בחזית, והם נמנעים מגיוס, מעיזים הם לרקד ברחובה של עיר?! אחד השומעים היסה את המתריסים: אתם רואים את זה עם הזקן הלבן, הרוקד בין הבחורים? זהו ר’ משה שטיגליץ, ארבעת בניו – בחזית, ברמת הגולן. והוא כאן – במעגל הרוקדים".

הרב עזריאל אריאל (בנו של הרב יעקב אריאל-שטיגליץ), 'שמחה של מצוה'. ההדגשה לא במקור.

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » א' מאי 18, 2014 8:15 pm

גם לי זכור שהרצ"י היה יוצא להקפות של ש"ת ברחוב העיר משך שעות ארוכות אך נשכח ממני מקורו

מה שנכון נכון כתב:אם תחפש בספרי הדרוש המאוחרים על סוכות תמצא רעיונות כעי"ז.

אם במילה מאוחרים כוונת מר לבני דורנו הרי שערבך ערבא צריך.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 19, 2014 6:31 am

אפשר קצת להביא מקור לזה מהא דאביי ורבא ברכות מח א

מה שנכון נכון

אוצר החכמה כתב:אפשר קצת להביא מקור לזה מהא דאביי ורבא ברכות מח א

יפה!

ומצאתי לפו"ר בחפוש שכ"כ ר' צדוק בפרי צדיק ויקרא לחג הפסח אות כ.

מצינו בגמרא (פסחים פ"ה ב) כזיתא פסחא והלילא פקע אגרא והיינו שבשעת ההלל נפתח האור כמו שנפקע האגרא ונתבקעו הגגין ונתגלה עצם השמים לטוהר, וכמו שמצינו (ברכות מ"ח א) ורחמנא היכי יתיב רבא אחוי לשמי טללא אביי נפיק לברא אחוי כלפי שמיא, שאביי היה לו הבנה שצריך לילך לחוץ שלא יהיה הפסק הגג וכן כאן הלשון פקע אגרא שנתגלה האור בעת קריאת ההלל שלא היה שום הבדל כאילו הגגין נתבקעו.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' מאי 19, 2014 11:16 am

הרב אוצה"ח, תודה על פתרון השאלה הראשונה. הרב לייטנר, תודה על פתרון השאלה השניה, הרב מה שנכון והרב בברכה, תודה על פתרון השאלה השלישית.

לייטנר, התנסחתי בזהירות ובדרך ארץ, וחבל שעד שמצאת את התשובה היית עסוק בלתקוף את הסבור אחרת ממך. הזכות לחשוב ולהביע דעה היא דו כיוונית.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' מאי 19, 2014 11:27 am

איש רגיל כתב:הרב אוצה"ח, תודה על פתרון השאלה הראשונה. הרב לייטנר, תודה על פתרון השאלה השניה, הרב מה שנכון והרב בברכה, תודה על פתרון השאלה השלישית.

לייטנר, התנסחתי בזהירות ובדרך ארץ, וחבל שעד שמצאת את התשובה היית עסוק בלתקוף את הסבור אחרת ממך. הזכות לחשוב ולהביע דעה היא דו כיוונית.

אם היתה לך אי פעם בעיה להביע דעה בפורום, אנא ציין זאת.
לגבי התנסחותך, בדוק את עצמך אם כך היית מתנסח כלפי הרב נויבירט זצ"ל וכד' (הובא כדוגמא בלבד, כמובן).

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' מאי 19, 2014 11:36 am

אין חובה, ואפילו לא מידה טובה, להעריך את כל הרבנים במידה שווה. וברור שכלפי רב שאני מעריך, וכ"ש מעריץ, אתנסח בצורה שתבטא את זה. אך מה אעשה ואין לי משתי המידות האלו כלפי נשוא הויכוח.
אלא מאי, נדרש להתנסח במקום ציבורי בכבוד ובדרך ארץ כלפי כל רב, כך אכן נהגתי.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ב' מאי 19, 2014 1:44 pm

מעילה יז: במעשה בשד בר תמליון: בכה רבי שמעון ואמר, ומה אם שפחה של בית אבא וכו', יבוא הנס מכל מקום!

רואים, שעם כל גודל הצער על ירידת הדורות, והרצון שהנס יבוא ע"י מלאכים, מ"מ רבי שמעון מבין שהקב"ה הוא מנהל העולם כרצונו, "והטוב בעיניך עשה", ולכן מקבל עליו גם את ליווי השד, מה שהתברר שהיה מוצלח מאד.

מיותר להסביר את ההקשר.

מה שנכון נכון

הגדת חג העצמאות.pdf: (235.93 KiB) הורד 378 פעמים

וכאן סקירה על השתלשלות תקנות הרבנות ליום העצמאות. [עוד באריכות בספריהם של רקובר וארנד].

יום העצמאות _ הרב שמואל כץ.pdf: (179.62 KiB) הורד 570 פעמים

מה שנכון נכון

: רציה.GIF (37.46 KiB) נצפה 5657 פעמים

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ב' מאי 19, 2014 2:58 pm

מה שנכון נכון כתב:
אוצר החכמה כתב:אפשר קצת להביא מקור לזה מהא דאביי ורבא ברכות מח א

יפה!

ומצאתי לפו"ר בחפוש שכ"כ ר' צדוק בפרי צדיק ויקרא לחג הפסח אות כ.
מצינו בגמרא (פסחים פ"ה ב) כזיתא פסחא והלילא פקע אגרא והיינו שבשעת ההלל נפתח האור כמו שנפקע האגרא ונתבקעו הגגין ונתגלה עצם השמים לטוהר, וכמו שמצינו (ברכות מ"ח א) ורחמנא היכי יתיב רבא אחוי לשמי טללא אביי נפיק לברא אחוי כלפי שמיא, שאביי היה לו הבנה שצריך לילך לחוץ שלא יהיה הפסק הגג וכן כאן הלשון פקע אגרא שנתגלה האור בעת קריאת ההלל שלא היה שום הבדל כאילו הגגין נתבקעו.

על ההיא דברכות חשבתי מייד וטפי יש להביא מההיא דפסחים שהיו עולים לגג לקרוא את ההלל (ולשון הפ"צ צ"ע) אך אין בזה תשובה לשאלתי

מרן המשגיח כתב:ואני תמה על עצם הרעיון שמשתפים את הקב"ה על ידי היותנו תחת כיפת השמים

מה שנכון נכון

בענין הדגל.

: דגל המדינה הרמצ נריה.GIF (28.48 KiB) נצפה 5640 פעמים

וכאן דיון על הצבתו בבית הכנסת.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 15&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 17&hilite=
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =3&hilite=

ובלויה על המטה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 14&hilite=

בברכה המשולשת

למיטב זכרוני יש סדרת מאמרים של הרב ארי יצחק שבט בעניין הדגל

מה שנכון נכון

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני יש סדרת מאמרים של הרב ארי יצחק שבט בעניין הדגל

ואנוכי אבוא... ומלאתי...

דגל ישראל במקורות היהדות.rar: (4.38 MiB) הורד 340 פעמים

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' מאי 20, 2014 9:51 pm

גאולה בקרוב כתב:מעילה יז: במעשה בשד בר תמליון: בכה רבי שמעון ואמר, ומה אם שפחה של בית אבא וכו', יבוא הנס מכל מקום!

רואים, שעם כל גודל הצער על ירידת הדורות, והרצון שהנס יבוא ע"י מלאכים, מ"מ רבי שמעון מבין שהקב"ה הוא מנהל העולם כרצונו, "והטוב בעיניך עשה", ולכן מקבל עליו גם את ליווי השד, מה שהתברר שהיה מוצלח מאד.

מיותר להסביר את ההקשר.

השדים שבהם עסקינן, עסוקים בעיקר במלחמה נגד השי"ת ותורתו. אם הם עושים אי אלו טובות, לצורך עצמם הם עושים, כמו שאמר ר' שמעון בעצמו בשבת לב:

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ג' מאי 20, 2014 11:10 pm

שחור לבן? אין במדינת ישראל דברים טובים? לא מאמין שמישהו חושב כך.
על הטוב נודה ונשתתף, ועל הרע נתנגד!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר