פורום אוצר החכמה

עם התקרב ימי המועדים והחגאות של רשעי עמינו הוציאו שותפיהם לימוד מעמיק של כוונת חז"ל בפיוט 'התקוה' אשר משוררין אותו במקהלות עם בכוונה גדולה ובחרדת קודש מעל מנגל לוהט.

ושמא יספר לנו למי סייע הבחור שלמה לנגר?...

הזדמן לי בעודי מחטט (כדרכי, יהיה מי שיאמר) בגניזת קהילת ק"ק פפד"מ לראות ברכון הנדפס לרגל בר-מצות ילד יהודי בברוקלין, בסביבות שנת תרצ"ו, ובסופו ג' הקטעים הראשונים משיר זה. נהניתי לראות כיצד יכלו לדבר בנשימה אחת על 'קולטור' חילוני ועל בנין בית המקדש האובד והחסר כל כך.

סוף דבר" איני יודע מי כתב מאמר משעשע זה, עבורי הוא אינו אלא עוד קוריוז מתוך הבלבול והסתירה העצומה שעימה חי ציבור גדול מקרב יהודי ארצנו הקדושה. אני כולי תפלה שאת יום העצמאות הקרוב לא נבלה (מל' בלאי) שוב מתוך שכרון מוחין ובלבול, כי אם עם שמחה אמיתי על ביאת משיח צדקנו.

ואז נוכל לומר כדברי ההפטרה שקראנו היום (ליושבי חו"ל) "אודך ה' כי אנפת בי".

מאמר זה נכתב על ידי הרב עמיחי כנרתי מישיבת איתמר. נדפס בתוך חוברת ליקוטי הלכות פסח מהראי"ה, בצירוף הערות ומ"מ. כיוון שלמיטב ידיעתי אין המחבר מקפיד על זכויות בחוברת (נמכרה במחיר מצחיק של 3 ש"ח) אני מעלה אותה כאן.

לכל מי שמגיב, לפני שקרא את המאמר:
א. אי אפשר להגיב, לפני שקוראים ברצינות, ולא רק מדפדפים קלות.
ב. במאמר זה הוגדר בדיוק מהם הצדדים החיוביים בשיר זה, ומה צריך שיפור. עיינו היטב, כולל בהערות.
ג. לא כתבתי "כוונות חז"ל", רק רציתי לעזור לאנשים להבין מה שהם שרים, ומה היה יכול להיות יותר טוב.
ד. אני לא מנפנף במנגל ביום העצמאות.
ה. אני לא שותף לרשעים, חס ושלום. אני מתפלל שהשם יחזירם בתשובה שלמה במהרה.
ו. אני בסך הכל מנסה להיות תלמיד טוב של מרן הגאון הרב קוק זצ"ל.
ז. אני לא מבולבל ולא חי בסתירות עצומות, כמו שמישהו כאן הגדיר. המאמר נכתב בשביל מי ששר את ההמנון, ולא בשביל מי שלא רוצה לשיר אותו.

עמיחי כנרתי

הרב עמיחי. אני באמת לא מומחה גדול להגות בכלל ולהגותו המסובכת של הרב קוק בפרט, אבל כאדם שלא גדל לצלילי המנון התקוה, אני יכול לומר לך שנכחתי פעם בבית כנסת של לאומיים בליל יום העצמאות, המחזה שהרב ועוד אנשים שחלקם בעלי תורה, עמדו ושרו את התקוה בעיניים עצומות, היה מעורר פלצות. אז נכון נפש יהודי הומיה וכו' ושיבת ציון ומלכות ישראל הם דברים כבירים וכו', אבל איך למען ה' יכולים אנשי תורה לעמוד ולשיר בתוך בית כנסת מול ההיכל, שיר של אדם ששם אלקים לא עולה על שפתיו, שבשיריו גם דברי כפירה ומינות, [מחלל שבת, ידידם של אנשי המסיון בארץ, לצד שאר תכונותיו ותחביביו....], רק בגלל שכך הוכרע באיזה קונגרס ע"י חבר עסקנים חילונים.

לא יעזור שום ניסוח מפותל ושום תירוצים - אילוצים של אחדות האומה וכו'. זה דבר זר ומנוכר המעורר שאט נפש !

אין ספק שאנו ניצבים בפני בעיות ואתגרים גדולים מאשר התקוה כן או לא, אבל דומה שזו דוגמא קטנה לעוורון (מולד לרוב) שלוקים בו רבים ובהם בעלי תורה רבים.

ואם אינך מבין על מה אני מדבר, אשאלך: האם אתה בעד לשלב שירים של נעמי שמר (למשל) בהגדה של פסח? שירים שיבטאו את שיבת העם לארצו וכו'? למה לא?! כי לא התרגלת?! כי לא נקבע כך ע"י הרבנות הראשית?!

ר' עמיחי
לא קראתי את המאמר וכפה"נ גם לא אקרא אותו עקב השקפות העולם השונות שלנו שאינן ניתנות לגישור
אך יפה לראות את האומץ שלך שנכנסת לתוך שטח אש...

קול אומר,
איני יודע עד כמה אתה צודק אבל נ"ל שלא קראת את זה...

קול אומר קרא כתב: אבל איך למען ה' יכולים אנשי תורה לעמוד ולשיר בתוך בית כנסת מול ההיכל, שיר של אדם ששם אלקים לא עולה על שפתיו, שבשיריו גם דברי כפירה ומינות, [מחלל שבת, ידידם של אנשי המסיון בארץ, לצד שאר תכונותיו ותחביביו....], רק בגלל שכך הוכרע באיזה קונגרס ע"י חבר עסקנים חילונים.

כמדומני שכל יהודי שומר תורה ומצוות פותח את יומו בביהכנ"ס במילים: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
מחבר הפסוק גם הוא היה מן הסתם ידידם של אנשי רשע לצד שאר תכונותיו ותחביביו...

גלאגוזים כתב:

קול אומר קרא כתב: אבל איך למען ה' יכולים אנשי תורה לעמוד ולשיר בתוך בית כנסת מול ההיכל, שיר של אדם ששם אלקים לא עולה על שפתיו, שבשיריו גם דברי כפירה ומינות, [מחלל שבת, ידידם של אנשי המסיון בארץ, לצד שאר תכונותיו ותחביביו....], רק בגלל שכך הוכרע באיזה קונגרס ע"י חבר עסקנים חילונים.

כמדומני שכל יהודי שומר תורה ומצוות פותח את יומו בביהכנ"ס במילים: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
מחבר הפסוק גם הוא היה מן הסתם ידידם של אנשי רשע לצד שאר תכונותיו ותחביביו...

מריסי דבריך נראה כי כוונתך לקנטר, אבל ראה נא אחי מש"כ רבינו המהרש"ל בתשובותיו סי' סד:

אני מתחיל ברב חסדך ומדלג מה טובו שאמרו בלעם ואף הוא אמרו לקללה, עכ"ל.

ואף שמנהג כל ישראל לאמרו, אין זאת אלא משום שקבעוהו חכמים בתפילה, וכמו שמצינו בברכות יב,ב שבקשו לקבוע פרשת בלק, אבל בלא"ה פשיטא לכל בר דעת, ש'כאבו' של המהרש"ל אינו נושא לגיחוך.

מספרים על אחד שאיחר לבית הכנסת בליל התקדש החג, הגיע באמצע תפילת ערבית, וסיים שמו"ע לאחר הסתיים התפילה. גמר תפילתו, עצם עיניו ומלמל בחופזה כדין: 'כל עוד בלבב פנימה'...

קראתי את התגובות עד כאן.
כמה הבהרות:
א. חס וחלילה לקרוא לדיון :"שטח אש". כולנו יהודים, וגם בוויכוחים הכי גדולים, שוררת אהבה גדולה.
ב. אין שרים את "התקוה" בבית הכנסת. שיר זה אינו חלק מנוסח התפילה בליל יום העצמאות. תפתחו סידור ותראו את נוסח התפילה המדוייקת. הכל מן המקורות (הקדושים).
ג. שרים "התקוה" בטקסים. בדרך כלל, אחרי או לפני שירת "אני מאמין", שהוא השיר המשמעותי יותר.
ד. שרים בליל יום העצמאות את שיר המעלות במנגינת "התקוה". יש אומרים שגם המנגינה הידועה של "מעוז צור" לקוחה ממקורות לא טהורים, ואין בעיה לשיר את זה. ויש גם שירים חסידיים רבים, שמנגינותיהם מבוססות על שירים שונים ומשונים של גויים.
ה. אלו ששרים "התקוה" בכוונה, צריך לדון אותם לכף זכות (כמו כל יהודי בינוני ומעלה, ראה חפץ חיים, כלל ו' הלכה ח' ובהערות שם), שמסתמא מתכוונים בכוונות אמיתיות של תורה, בלי שום קשר למחבר השיר, כוונותיו, וכוונות הקונגרס הציוני.

בכבוד רב לכל המגיבים, באהבה ובאחדות
עמיחי כנרתי

גלאגוזים כתב:

קול אומר קרא כתב: אבל איך למען ה' יכולים אנשי תורה לעמוד ולשיר בתוך בית כנסת מול ההיכל, שיר של אדם ששם אלקים לא עולה על שפתיו, שבשיריו גם דברי כפירה ומינות, [מחלל שבת, ידידם של אנשי המסיון בארץ, לצד שאר תכונותיו ותחביביו....], רק בגלל שכך הוכרע באיזה קונגרס ע"י חבר עסקנים חילונים.

כמדומני שכל יהודי שומר תורה ומצוות פותח את יומו בביהכנ"ס במילים: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
מחבר הפסוק גם הוא היה מן הסתם ידידם של אנשי רשע לצד שאר תכונותיו ותחביביו...

האם רק אני רואה כאן דמגוגיה מזעזעת?!

דבריו של אותו רשע נכתבו על ידי משה, ואם תחסר אות אחת מהן או קוץ מהקטנה שבה, פסול ספר תורת האלוקים.
בקיצור: אחרי ה'עריכה' של משה רבינו, עפ"י הכללים שקיבל מסיני, הפך הטקסט קדוש ונורא ואל מי תדמהו?!

בר ששת כתב:

גלאגוזים כתב:

קול אומר קרא כתב: אבל איך למען ה' יכולים אנשי תורה לעמוד ולשיר בתוך בית כנסת מול ההיכל, שיר של אדם ששם אלקים לא עולה על שפתיו, שבשיריו גם דברי כפירה ומינות, [מחלל שבת, ידידם של אנשי המסיון בארץ, לצד שאר תכונותיו ותחביביו....], רק בגלל שכך הוכרע באיזה קונגרס ע"י חבר עסקנים חילונים.

כמדומני שכל יהודי שומר תורה ומצוות פותח את יומו בביהכנ"ס במילים: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
מחבר הפסוק גם הוא היה מן הסתם ידידם של אנשי רשע לצד שאר תכונותיו ותחביביו...

האם רק אני רואה כאן דמגוגיה מזעזעת?!

דבריו של אותו רשע נכתבו על ידי משה, ואם תחסר אות אחת מהן או קוץ מהקטנה שבה, פסול ספר תורת האלוקים.
בקיצור: אחרי ה'עריכה' של משה רבינו, עפ"י הכללים שקיבל מסיני, הפך הטקסט קדוש ונורא ואל מי תדמהו?!

בר ששת, גם בשרי נעשה חידודין שכשראיתי את הדברים, ולבסוף לימדתי זכות על האגוז שיש לו חוש הומור של צנון, מילא. ותמה אני על הרב נוטר שטרח לדובב לשווא שפתי קודש של מהרש"ל ולהשוותן אפילו בדדמיא לשטויות הטפלות שכתב האגוז.
ואם כבר הערת, אז אני אוסיף עליך: את תורת האלקים לא מכנים 'טקסט', והצירוף 'טקסט קדוש ונורא' מביא לידי גיחוך.

רק אוסיף סיפור שראיתי בשם הח"ח שכשראה תמונות שאנשים רקדו אחר הצהרת בלפור, התרגש נורא ואמר הקב"ה הבטיח לנו ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה והם כבר רוקדים.
ונוסיף על דבריו הקב"ה הבטיח לנו ביהמ"ק הבטיחו לנו גאולה שלימה בגילוי יחודו יתברך, הובטח לנו נהנים מזיו השכינה.
על מה אתם שמחים ומאושרים כ"כ, מלה"ד לאדם שהבטיחו לו מילירד דולר ואח"כ הביאו לו סוכריה וכי זו סיבה לעשות חגיגה.
ובפרט למבואר בספרי האחרו' בשם הזוהר שיהיה זמן שעם ישראל יהיה בגלות אצל הערב רב, וכי כשעם ישראל עברו מגלות יוון לגלות רומי פצחו בריקודים שהתקדמנו שלב.
ולעצם השיר עצמו ניכר מבין שורות השיר שלא אדם גדול כתבו. א' כל עוד מי הירדן בגאון וכו' עוד לא אבדה תקותינו מה הקשר?, ב' כל עוד רגש אהבת "הלאום" ? ובהמשך "כי עוד ירחמנו קל זועם" לי ידוע שהקב"ה זועם רגע ביום. ג' מי הוא אחד חוזינו.

גם זה הבל כתב:רק אוסיף סיפור שראיתי בשם הח"ח שכשראה תמונות שאנשים רקדו אחר הצהרת בלפור, התרגש נורא .

התרגש? או התרגז?

עובדה לא ידועה היא שהאמרי אמת, שהיה גדול מעודדי הציבור החרדי לעלות לארץ בימיו, הואיל לענות לשאלות של עתונאי ע"ד שתשובותיו יתפרסמו בעיתון. [י"א שהשאלות הוגשו בכתב].
היה זה אחרי שובו מביקורו הראשון בארץ, בתרפ"א, אחרי שעל הספינה כתב את מכתבו הידוע בו קרא לחסידים לעלות ארצה ופתח בכך תקופה חדשה בקורות העליה. בעודו על הספינה הגיעתו הידיעה על הפרעות שפרצו בכ"מ בארץ, והוא מזכירם במכתבו.
בין היתר נשאל מה דעתו על העליה לאור המאורעות, והשיב: [בערך כהאי לישנא] "להם יש הבטחות מהאומות אבל לנו יש הבטחה אחרת. כי לא בחרבם יירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם" [דאס אידישע טאגבלאט]

ירושלמי כתב:

גם זה הבל כתב:רק אוסיף סיפור שראיתי בשם הח"ח שכשראה תמונות שאנשים רקדו אחר הצהרת בלפור, התרגש נורא .

התרגש? או התרגז?

התרגש

גם זה הבל כתב:רק אוסיף סיפור שראיתי בשם הח"ח שכשראה תמונות שאנשים רקדו אחר הצהרת בלפור, התרגש נורא ואמר הקב"ה הבטיח לנו ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה והם כבר רוקדים.

לא שאני חושב שיש תועלת לדיון השקפתי מסוג זה כאן, אבל לגבי העובדה ההיסטורית כשלעצמה, ובכן כבר טחנו זאת במקו"א (פורום סו"ס), ועיקרי הדברים ששמועה זו (שמובאת ללא מקור בספר מעשי למלך) מוכחשת מעדות בנו של הח"ח ר' ליב (במאמרו שבפתח מכתבי החפץ חיים. ופלא, גם זה מובא במעשי למלך אחרי שני עמודים...). ובשעתו הוספתי: הנימוק שבשמועה זו תמוה ובעל ניחוח אנכרוניסטי; וכי מפני שהתחיל להתגשם חזון ה' וכו' (לשיטתם) "והוא דבר העומד ברומו של עולם" כלשון האור שמח כידוע, וכבר אמרו חז"ל קמעא קמעא וכו', מדוע שיהא אסור (לפי האוחזים בשיטה זו) לשמוח, ומי אמר שהכל אינם מחכים ליותר חלילה? וכי הח"ח עצמו לא שמח מעולם על התעוררות יישוב הארץ עכ"פ בידי אנשי המושבות שומרי תומ"צ, "למרות" שאין זו אלא טיפה זעירה מן המובטח וכו'? ולכן אפילו אם שתי השמועות היו באותה מידת אמינות, השניה היתה הגיונית יותר, לא כל שכן שלראשונה אין רגליים ועל השניה מעיד בכתב בנו של הח"ח עצמו.

תוך כדי דיבור כתב:

גם זה הבל כתב:רק אוסיף סיפור שראיתי בשם הח"ח שכשראה תמונות שאנשים רקדו אחר הצהרת בלפור, התרגש נורא ואמר הקב"ה הבטיח לנו ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה והם כבר רוקדים.

לא שאני חושב שיש תועלת לדיון השקפתי מסוג זה כאן, אבל לגבי העובדה ההיסטורית כשלעצמה, ובכן כבר טחנו זאת במקו"א (פורום סו"ס), ועיקרי הדברים ששמועה זו (שמובאת ללא מקור בספר מעשי למלך) מוכחשת מעדות בנו של הח"ח ר' ליב (במאמרו שבפתח מכתבי החפץ חיים. ופלא, גם זה מובא במעשי למלך אחרי שני עמודים...). ובשעתו הוספתי: הנימוק שבשמועה זו תמוה ובעל ניחוח אנכרוניסטי; וכי מפני שהתחיל להתגשם חזון ה' וכו' (לשיטתם) "והוא דבר העומד ברומו של עולם" כלשון האור שמח כידוע, וכבר אמרו חז"ל קמעא קמעא וכו', מדוע שיהא אסור (לפי האוחזים בשיטה זו) לשמוח, ומי אמר שהכל אינם מחכים ליותר חלילה? וכי הח"ח עצמו לא שמח מעולם על התעוררות יישוב הארץ עכ"פ בידי אנשי המושבות שומרי תומ"צ, "למרות" שאין זו אלא טיפה זעירה מן המובטח וכו'? ולכן אפילו אם שתי השמועות היו באותה מידת אמינות, השניה היתה הגיונית יותר, לא כל שכן שלראשונה אין רגליים ועל השניה מעיד בכתב בנו של הח"ח עצמו.

א' מקור הדברים מצאתי בספר ובא לציון גואל הנמכר השבוע בבתי הכנסיות [כמדומני בערך בדף פ'],
ב' היה ניכר מתוך השמחה המרובה ששכחו שיש גם גאולה אחרי זה והעיקר הוא ההשתחררות מעול הגויים וחסרה הציפיה לביאת המשיח. וכן מאי שנא ממעבר השלטון מהיוונים לרומיים וכדלעיל. וכשעם ישראל התחילו לחזור בתשובה בארץ שהוא המשך הנבואה לא ציינו שום יום חג, [וימציאו תאריך כמו שעשו ביום העצמאו' כמעט.] [והח"ח וודאי שמח אך השמחה המרובה נראית כאילו כבר נגאלנו.]

הקמת המדינה היא קיום מצות עשה מהתורה (ראו היטב מצות עשה ד' לפי הרמב"ן) שכוללת ארבעה דברים:
לכבוש את הארץ
לשלוט בה
ליישב אותה
לשבת בה
על ידי המדינה יש לנו כיבוש, שלטון, יישוב וישיבה.
וכבר ידוע שדעת רוב גדולי האחרונים כרמב"ן, ופלפלו הרבה, וידוע שהרמב"ם השמיט מצוה זו.

ביום העצמאות אנחנו שמחים ומודים להשם שעם ישראל חזר לארצו, שהיא מקום חיותו וגם מקום תורתו (אין תורה כתורת ארץ ישראל, וכיוון שגלו ישראל ממקומם, אין לך ביטול תורה גדול מזה).
עם הקמת המדינה מתקיימת האפשרות המעשית לכל יהודי העולם לחזור לארצנו.

נכון שיש עדיין חסרונות גדולים ועצומים בשלטון הנוכחי, אבל עצם קיום מערכות המדינה הוא דבר גדול מאד.

בעזרת השם, הדברים ישתפרו ויעלו מעלה מעלה, עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

עמיחי כנרתי,
יישוב איתמר שבשומרון, צופה על שכם, העיר שאליה נכנס אברהם אבינו בתחילה, ובה נכרתה הברית על ידי יהושע והעם, בה נקבר יוסף הצדיק, ובמהרה תבנה ותכונן.

וכאן המקום למחות על דברי הבלע הכתובים בהודעה שמעל הודעה זו

ואסיים במאמר שהיה שגור בפיו של הגה"צ מוהר"ר דוד יונגרייז זצ"ל "כל יהודי צריך לבקש כל יום על ביטלה של המדינה הציונית במהרה מבלי צער ונזק לאף יהודי" אכיה"ר

גאולה בקרוב כתב:שכם, העיר שאליה נכנס אברהם אבינו בתחילה, ובה נכרתה הברית על ידי יהושע והעם, בה נקבר יוסף הצדיק, ובמהרה תבנה ותכונן.

מקום מזומן לפורענות. בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד (סנהדרין ק"ב.), ובשכם איבדו את עצמם לדעת כמה מבני ישראל הי"ד כשחירפו את נפשם למות על התפילה בקבר יוסף, והעמידו בזה את כל היישוב בסכנה רח"ל, השי"ת יצילנו מדעות כוזבות ומטירוף הדעת והנפש

דעת הגרש ישראלי ראש ישיבת מרכז הרב שאין לסכן חיי אדם משום ישוב ארץ ישראל שאין לנו אורים ותומים רק מה שכבשו החילונים אין להחזיר משום פיקוח נפש הגרש ישראלי היה ת"ח יותר גדול מכול רבני הציונות הדתית של היום שפוסקים אחרת

דברי טעות בשלמא, הרי על זה הוויכוח כמובן, אבל "דברי בלע" מהיכ"ת? בכל אופן צריך השי"ת להצילנו גם מדעות כוזבות של נטורי קרתא... (בשיטתך, אגב, יש להוסיף ולומר שארץ ישראל כולה וירושלים בפרט היא מקום פורענות - הלא כמה פורענויות אירעו בכל עיר בה! - ומצוה גדולה לחיות דווקא בוויליאמסבורג או מאנסי. ועיינו תשובות איברא סי' קט"ז. אבל כבר כתבתי דעתי שאין תוחלת לעניינים אלו כאן)

בכל מקרה יעקב אבינו כנראה חשב ששכם זה מקום טוב שהרי נתן ליוסף מתנה את שכם.

אני מוחה על דברי הבלע דלעיל של מוציאי דיבת הארץ, ועי' באבן עזרא בראשית ל"ג י"ט מה שהאריכה התורה בסיפור קניית שכם, "והזכיר הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש בארץ ישראל ומי שיש לו חלק בה חשוב הוא כחלק לעולם הבא". וכל היסורים שהיו בשכם אינם אלא למעלתה, כמ"ש ג' מתנות וכו' וכולם ע"י יסורים, וכמ"ש הרמב"ן שכל המקודש מחברו חרוב מחברו, וזה א' מג' מקומות שאין אוה"ע יכוליםם למנות את ישראל.

שבטיישראל כתב:ו
מקום מזומן לפורענות. בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד (סנהדרין ק"ב.), ובשכם איבדו את עצמם לדעת כמה מבני ישראל הי"ד כשחירפו את נפשם למות על התפילה בקבר יוסף, והעמידו בזה את כל היישוב בסכנה רח"ל, השי"ת יצילנו מדעות כוזבות ומטירוף הדעת והנפש

טובה הארץ מאד מאד וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה'

שבטי ישראל ציטט מדברי התלמוד ! בסנהדרין על שכם שהיא מקום מזומן לפורענות, וכולם מצקצקים בלשונם על דיבת הארץ. תתן דופי וכו' תדבר וכו'. וכיון שהנושא כאן אינו שכם, א"צ להעתיק את תשובת ר' חיים פלאג'י הידועה, על כבשי דרחמנא שלא היתה מעולם קהילה יהודית משמעותית בשכם.

איש_ספר כתב:שבטי ישראל ציטט מדברי התלמוד ! בסנהדרין על שכם שהיא מקום מזומן לפורענות, וכולם מצקצקים בלשונם על דיבת הארץ. תתן דופי וכו' תדבר וכו'. וכיון שהנושא כאן אינו שכם א"צ להעתיק את תשובת ר' חיים פלאג'י הידועה על כבשי דרחמנא שלא היתה מעולם קהילה יהודית משמעותית בשכם.

שבטי ישראל ראה לדברי המדבר בשבח עיר הקודש שכם ותר בין בתרי התלמוד אחר מאמרי חז"ל מתוך כוונה להוציא שם ערי אלוהינו לגנאי ונוח לו שלא למד כלל משילמוד ע"מ לקנטר.

קיש קיש קריא, אתה כבר יודע ששבטי תר אחרי מאמר וכו', ואחרי שאחלת לו מוות למעלה, אתה כעת ממליץ לו שתהפך שליתו על פניו.
כפי שכבר כתבתי והדברים ידועים, שכם היתה מחוץ למושב היהודי באר"י זה מכבר, ואפי' אם לא נקבל את דברי הרח"פ, שכבשי דרחמנא זה, מורה שלא להתגורר שם, מ"מ המציאות עד לעצמו, ואם טובה שכם בעינך אתה מוזמן להעתיק מקומך לשם, אף אחד לא מתפעל ממסירות הנפש הנפלאה של הקשת מילים לצד עילאה על המקלדת.

איש_ספר כתב:קיש קיש קריא, אתה כבר יודע ששבטי תר אחרי מאמר וכו', ואחרי שאחלת לו מוות למעלה, אתה כעת ממליץ לו שתהפך שליתו על פניו.
כפי שכבר כתבתי והדברים ידועים, שכם היתה מחוץ למושב היהודי באר"י זה מכבר, ואפי' אם לא נקבל את דברי הרח"פ, שכבשי דרחמנא זה, מורה שלא להתגורר שם, מ"מ המציאות עד לעצמו, ואם טובה שכם בעינך אתה מוזמן להעתיק מקומך לשם, אף אחד לא מתפעל ממסירות הנפש הנפלאה של הקשת מילים לצד עילאה על המקלדת.

ח"ו לא איחלתי לאיש מיתה אנא קראי ידענא וטובה שכם וכל הארץ בעיני ואשר אין הארץ טובה בעיניו וימאס בארץ חמדה הוא מילין לצד עילאה ימלל ופום ממלל רברבן ודבר זה שהמציאות עד לעצמו כבר קדמוך קמאי דקמך ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות וזו היא שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו ועדיין מרקדת בינינו ומן הראוי להתרחק ממידה זו עד הקצה סחור סחור ואליה לא תקרב וכמה היו זהירים רבותינו דקיימי משמא לטולא ומטולא לשמשא שלא לומר שמץ מנהו דבר שאינו לשבח כנגד הארץ ואנו בלא מחשבה נפריח אמרינו כלפי ערי אלוהינו ראוי כל דבר הנאמר להשקל היטב במאזניים והאוסף מגנות ערי קדשנו נגד אשר שבחה ראוי לנזיפה ואם לא היתה זו כוונתו יחזור בו ויודיע שלא לכך נתכוון ויזהר להבא שלא יהיה בכלל דבריו דברי מרגלים אבל אמת שאיני רואה היאך אפשר ללמד זכות לפרש ככונתו בדרך אחר.

ואני לא אמרתי לאיש לסכן עצמו ולהכנס לשם אבל דבר זה מן הראוי לבכות להצטער עליו ולהתפלל למקום שישוב ויטענו בגבולנו כבראשונה ולא להשתלח בארצנו משום כך וכל המדבר בארץ ח"ו כלפי נותנה הוא מדבר.

שכבשי דרחמנא זה, מורה שלא להתגורר שם, מ"מ המציאות עד לעצמו,

כבשי דרחמנא אינם סיבה להנהגה ודברי ישעיה לחזקיה יעידו

ואיך יצא לכם מן הגמרא שלא להתגורר שם, לא יאומן?

אסתרא בלגינא וגו'. ר' חיים פלאג'י שהאריך לברר על היות שכם מקום שאין להתגורר בו, מחמת דברי חז"ל ומכמה טעמים נוספים (לדבריו היה חרם של מרן על קביעת מקום שם ויש חולקים) אינו זקוק להטפותיך על חיבת ומעלת הארץ, כמה חיבורים הקדיש לספר בשבח הארץ, וכמה יגעות יגע לעמוד לישע יושבי הארץ, ועכ"ז כתב את כל זאת ונוכחת.
הערכה בענין זה יכולה להיות רק כלפי אנשים כמו ר' עמיחי שמוותרים על נוחות אישית ותפנוקי ישיבת כרכים, ויוצאים לישב הארץ בגופם. (אף שאין דעת רבותינו מסכמת לזה!). אכן הבוז לגאי יונים, השאננים היושבים בתי חומה בתוככי הערים, ומעלים מס בשפתם בשינון כמה פסוקי חז"ל על שבח הארץ, כמוהם כגדולי ציוני אמריקה, שמנגד ראו ורק לשונם המדברת גדולות, תהלך בארץ.
-------------------------
אוצר, עיין בדברי הרח"פ ואת השגותיך רשום בגליונו שם.

איש_ספר כתב:הערכה בענין זה יכולה להיות רק כלפי אנשים כמו ר' עמיחי שמוותרים על נוחות אישית ותפנוקי ישיבת כרכים, ויוצאים לישב הארץ בגופם. (אף שאין דעת רבותינו מסכמת לזה!). אכן הבוז לגאי יונים, השאננים היושבים בתי חומה בתוככי הערים, ומעלים מס בשפתם בשינון כמה פסוקי חז"ל על שבח הארץ, כמוהם כגדולי ציוני אמריקה, שמנגד ראו ורק לשונם מדברת גדולות, תהלך בארץ.

נוהג שבעולם שאנשים מביעים דעתם אף כשאין הם מקיימים את הדבר, כמו רבים בציבור החרדי העובדים לפרנסתם ועדיין מרשים לעצמם להתריע בשער מפני יציאה לעבודה וכו' וכו'.

אוצר, עיין בדברי הרח"פ ואת השגותיך רשום בגליונו שם.

ידידי איש ספר אולי תציין איה מקומו.

איסתרא בלגינא כתב:וכמה היו זהירים רבותינו דקיימי משמא לטולא ומטולא לשמשא שלא לומר שמץ מנהו דבר שאינו לשבח כנגד הארץ ואנו בלא מחשבה נפריח אמרינו כלפי ערי אלוהינו ראוי כל דבר הנאמר להשקל היטב במאזניים והאוסף מגנות ערי קדשנו נגד אשר שבחה ראוי לנזיפה ואם לא היתה זו כוונתו יחזור בו ויודיע שלא לכך נתכוון ויזהר להבא שלא יהיה בכלל דבריו דברי מרגלים אבל אמת שאיני רואה היאך אפשר ללמד זכות לפרש ככונתו בדרך אחר.

המאמר הנ"ל שהבאתי בענין היות העיר שכם מקום ומזומן לפורעניות הוא מאמרו של התנא הקדוש רבי יוסי בגמ' מס' סנהדרין (ק"ב), ורש"י הק' מביאו בפ' וישב (בראשית, ל"ז, י"ד ד"ה ויבא שכמה - ובטעות מצויין בחומשים שהמאמר הוא בגמ' סוטה י"א) [ומדברי רש"י נודע לכותב מדברי חז"ל אלו, ולא עברתי על הש"ס כולו בכדי לחפש מאמרי חז"ל בגנות ערי א"י כפי שהאיסטרא בלגינא קיש קיש קריא ... שמוכן לרמוס ברגל זדון את כל הרי"ג מצוות ולדבר דופי על מאמרי חז"ל ... הכל למען תקרובת ע"ז להקליפה הציונית], וכמו"כ מובא המאמר במדרש שכל טוב ובמדרש לקח טוב ...

אך כנראה שלדעת האיסטרא בלגינא קיש קיש קריא .. (עפ"ל) שהתנא האלוקי ר' יוסי ורש"י הק' והראשונים כמלאכים בעלי המדרשים לא היו מאלו "רבותינו" הזהירים דקיימי משמא לטולא ומטולא לשמשא שלא לומר שמץ מנהו דבר שאינו לשבח כנגד הארץ ובלא מחשבה הפריחו מאמרם כלפי ערי אלוקינו ולא שקלו כל דבר היטב במאזניים ...

וכאן אני מצהיר שהנני מוכן ומזומן "לקבל נזיפה" על דברי חז"ל אלו יחד עם התנא האלוקי ר' יוסי ורש"י הק' והראשונים כמלאכים בעלי המדרשים ....

איסתרא בלגינא כתב: אבל דבר זה מן הראוי לבכות להצטער עליו ולהתפלל למקום שישוב ויטענו בגבולנו כבראשונה

[/quote]
לי דווקא צורם יותר חילולה של עיה"ק ירושלם תובב"א ועוד ע"י יהודים מבני אברהם יצחק ויעקב רשעי עמינו הוגי הכפירה הציונית הדורסים ברגל גאוה ובוז את קדושת עיר הקודש והמקדש ומטנפים את פלטרין של מלך בתוך חדרי המלך יותר מחילולה של העיר שכם ע"י בני ישמעאל ימש"ו
וידוע דברי הרה"ק מקיטוב זיע"א המובאים במג"א על הפיוט "בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה

ויה"ר שבמהרה נזכה לראות בהכרת רשעים ובהעברת מלכות זדון מן הארץ בביאת בן דוד בב"א

כבר מצאתי את דברי הרב החבי"ף ואינו בתשובה אלא בספר תנופה חיים, ומש"כ שם בהדי כבשי דרחמנא הוא על מי שניסה לסבב לעשות יישוב בעיר שכם, ומת תוך כדי כך, ומה שכתב בשם המהריק"א הוא נראה שם שהכוונה משום שע"י זה יתמעט היישוב בשאר המקומות בהם קבורים הקדושים אשר בארץ המה, (למשל בחברון!!), ומ"מ בזמנו של המ"ץ היו שם ארבע קהילות שלוש של ספרדים ואחת של אשכנזים שם כמו שכתב בתשובה במקום אחר.

ועושה רושם מתוך כך שאדרבה העולם רצו לישב שם (משום גנות ופרדסים כמבואר שם) ולכן גזרו על כך.

ולא כתב שם שמעולם לא היתה קהילה משמעותית בשכם זה כתב עקשטיין בתולדותיו אבל לא ראיתי שהביא כן מדברי הרב.

והנה דבריו
http://www.otzar.org/crops/7309576283388981166.html

והמשכם
http://www.otzar.org/crops/7309577339695-1397.html

וכאן התשובה האמורה http://www.otzar.org/crops/7721982434944244.html

שבטיישראל כתב:המאמר הנ"ל שהבאתי בענין היות העיר שכם מקום ומזומן לפורעניות הוא מאמרו של התנא הקדוש רבי יוסי בגמ' מס' סנהדרין (ק"ב), ורש"י הק' מביאו בפ' וישב (בראשית, ל"ז, י"ד ד"ה ויבא שכמה - ובטעות מצויין בחומשים שהמאמר הוא בגמ' סוטה י"א) [ומדברי רש"י נודע לכותב מדברי חז"ל אלו, ולא עברתי על הש"ס כולו בכדי לחפש מאמרי חז"ל בגנות ערי א"י כפי שהאיסטרא בלגינא קיש קיש קריא ... שמוכן לרמוס ברגל זדון את כל הרי"ג מצוות ולדבר דופי על מאמרי חז"ל ... הכל למען תקרובת ע"ז להקליפה הציונית], וכמו"כ מובא המאמר במדרש שכל טוב ובמדרש לקח טוב ...

אך כנראה שלדעת האיסטרא בלגינא קיש קיש קריא .. (עפ"ל) שהתנא האלוקי ר' יוסי ורש"י הק' והראשונים כמלאכים בעלי המדרשים לא היו מאלו "רבותינו" הזהירים דקיימי משמא לטולא ומטולא לשמשא שלא לומר שמץ מנהו דבר שאינו לשבח כנגד הארץ ובלא מחשבה הפריחו מאמרם כלפי ערי אלוקינו ולא שקלו כל דבר היטב במאזניים ...

וכאן אני מצהיר שהנני מוכן ומזומן "לקבל נזיפה" על דברי חז"ל אלו יחד עם התנא האלוקי ר' יוסי ורש"י הק' והראשונים כמלאכים בעלי המדרשים ....

אל נא תתלה דבריך באילנות גדולים ואני כבר ביארתי דברי כי לא על דברי חז"ל המובאים ח"ו דיברתי אך על אשר עשיתם קרדום לחפור בו להשיב דברי האומר בשבח הארץ והעיר ולהפך דברי חז"ל דברי אלוהים חיים לכלי לנגח בו שבחי א"י ועל זה ראוי גם ראוי לקבל נזיפה.

ומ"ש כי לבך דואב על חילול ירושלם עיר הקודש איני יודע מה ענינו לכאן אך בזה אף ידי תיכון עמך ולבי שמח בישוב ירושלם ע"י רבים בני עמנו יראי ה' וחושבי שמו ודואב על המחללים פלטרין של מלך ועושי בו כבתוך שלהם וידוע ד' הגר"א זללה"ה דמלכות חמישית היא רשעי ישראל ואכמ"ל.

ולאיש ספר אדברה אך הפעם כי שם מילים בפי כאילו דיברתי נגד הרח"פ שקר הוא דובר כי לא הזכרתי דבריו ושמו פעם אחת (רק הוא הביאו ושם דברים בפיו ולא הראה מקורם איה) ולא דיברתי כי אם כנגד אשר העמיס מאמרי חז"ל לסתום פי המשבח ערינו הקדושות ואני אף אם לא זכיתי להמנות עם המוסרים נפשם על מצוה (מחלקם יהי חלקי ומחלק כל המוסר נפשו על מצוות ה') אין זו סיבה כי אחשה בבלע את הקודש וב"ה שנתן חלקי להסתפח על נחלתו ולא מיושבי ארץ העמים אני ועוד ירננון שפתי משבחה והדרה.

ואשים קנצי למילין.