שנתיים בשעתיים! ממרחק של אלף קמ. השטפונות. א+ב+ג.

[יהודהא]

שנתיים בשעתיים!
ממרחק של אלף קמ.

א.
מה עובר עליו - על הנגב ?
שובה השם את שביתינו כאפיקים בנגב ! ולא נאמר "כנהר החצבני הירקון או הירדן -ולמה ?

הנהר הרחב ביותר בא"י הוא לא הירדן -[שרחבו מקסימום 40 מטר] ולא הירקון האיתן .
אלא נחל פארן שבחורף של 2020 הרחיב אפיקו למעל 300 מטרים רוחב, ספיקות שיא: ועברו בפארן למעלה 1000 קוב בשנייה .
ובירדן ספיקות השיא מגיעות רק לכ 800 מק לשנייה בלבד.[ אמנם ב 1940 כשהירדן היה במיטבו וביחד עם הירמוך נמדדו בנהריים 1700 ממק לשנייה].

במערכת האחרונה [וגם ב 2020- בצפית] ירדו בפארן כ 50/60 מ"מ ללילה = כמות גשמים של שנתיים ממוצעות.

אגן הניקוז שלנחל פארן.jpg (142.15 KiB) נצפה 1825 פעמים

ב.
ים סוף וקריעת ים סוף עלו בפינו פעמים רבות - בשל חג הפסח והצלת עם ישראל מהמצרים.
והפעם נתייחס לים סוף מסיבות שונות [ והשבוע גם עצובות] :

על אפיק ים סוף - והשטפונות בתקופות המעבר, סתיו ואביב.

.............. "אח ואחות מטבריה, הם הנספים בשיטפונות בערבה. הם נסחפו באיזור צומת ציחור ונמצאו היום (שלישי) ללא רוח חיים בנחל פארן."
הנל נגרם כתוצאה משקע ים סוף פעיל מלווה בזרם סילון שהמטיר כשישים מ"מ תוך שעתיים [כמות של שנתיים תמימות] שגרמו לשיטפונות עזים..
ולפני מספר שנים ...- 25 נערים מהמכינה הקדם צבאית "בני ציון" בתל אביב שטיילו באזור נחל צפית שבערבה נסחפו בשיטפון- עשרה בני נוער נהרגו....[26.4.18] גם זה בניסן.

האחרון נגרם באירוע שבו ירדה כמות גשם חריגה בנחל צפית, של 50 מ"מ תוך שעתיים, ונבעה מהתכנסות של לחות בגבהים שונים ממקורות שונים, שיצרה רצף לחות בכלל העמודה האטמוספרית ו"אפקט רכבת" של תאי הגשם.

"מה עובר עלינו" שמביא שטפונות בעונות ובמקומות מסויימים ?
מי \מה ?
אפיק ים סוף - הוא העובר עלינו ומביא עלינו את אותם שטפונות אימתניים אך גם מלאי הוד:
המעוררים בקרבינו: התפעלות ומורא, "כוח כבוד עוז והדר".
קוֹל יְקוק, עַל-הַמָּיִם: אֵל-הַכָּבוֹד הִרְעִים; יְקוק , עַל-מַיִם רַבִּים. [תהילים כט].
ובתהילים צג,ד. מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם השם׃


ג.
מה,ואיך, מתי והיכן ?
האם ניתן לחזות אותן מראש ?

מהיכן ואיך ?
. אפיק ים סוף "פעיל"
- זהו איזור לחץ נמוך המתמשך\נוצר ע"י השקע הסודני שמצפין וחודר לאיזורינו מכיוון דרום, דרך השבר הסורי אפריקאי כשים סוף שארכו כאלפיים ק"מ הוא חלק ממנו. משני צידי הים קיימות שרשרות הרים גבוהים וביניהם השקע הגאוגראפי מעודד היווצרותו \ והסעתו של שקע ברומטרי - תנועה של גושי האויר מהאיזור הטרופי צפונה.

הבקע.jpg (68 KiB) נצפה 1825 פעמים

זהו המצב השכיח ביותר ליצירת שטפונות בנגב (38% מהאירועים) . הוא ימטיר גשמים בעיקר בדרום מזרח לאורך שקע הערבה, מלווים בסופות רעמים ברקים ואף אפשרות לברד, גשמי הזעף יוצרים שטפונ\ות בעיקר בנחלי הדרום הבקעה .

...כשמערכת מזג אוויר מסוג אפיק ים סוף פעיל מלווה באפיק רום [וזה מה שקרה במקרה האחרון בו נספו שני האנשים - שילוב של שניהם+סילון] ומכאן העוצמה האדירה של המשקעים הרבים בדרום ישראל ובמזרחה, שתוצאותיהם שיטפונות עזים בדרום ישראל ובמזרחה. והתוצאות הטראגיות..

ד.
מתי ?
אירועים של אפיק ים סוף פעיל יוצרי שטפון שכיחים יותר בחודשי הסתיו (אוקטובר-נובמבר), אך יכולים להתרחש גם בחודשי האביב (מרץ עד מאי) ונדירים יותר בחורף. הסיבה לכך היא שמשך השנה קיימות מערכות סיונפטיות -מזג אוויר אחרות גדולות ושליטות הבולמות את היווצרות אפיק ים סוף. ובמילים אחרות הם מנצלים את הרווחים שבין החלפת מערכות החורף\ קייץ כדי להשתחל לאיזור ולהשפיע על מזג האוויר באיזורינו.

רק שטפונות ?
לא . ובכלל לרוב אפיק זה אינו יוצר שטפונות.
אבל הוא כן גורם למרבית השרבים בארץ, האחראי הוא " אפיק ים סוף".
שכן לרוב אפיק י"ס גורם לזרימות אוויר מזרחיות ולחדירת - אוויר חם ויבש לעבר בקע הערבה \ירדן. ויוצר מצבי שרב בארץ. וגם לרוחות הקדים ולחלק מסופות האבק בעונות המעבר..

ה.
תחזית כן \ ולא.
כן !
לפחות 3-4 ימים לפני אירוע הגשם והשטפון המערכת נטענת ומוזנת בלחות טרופית במשך 3-4 ימים ובעזרת מעקב אחר זרימות הרום והסעת הלחות ניתן לאתר במפות הסינופטיות סימנים ראשונים למה שעתיד להתרחש בעוד מספר ימים.
קיימת מעין "תקופת דגירה" של מספר ימים שבמהלכה אפיק הרום מדרים לעבר מצרים וסודן ומתחילה להתפתח ברום זרימה דרומית, שמסיעה ברום הבינוני והגבוה לחות טרופית מרחק של עד 1000 ק"מ צפונה אל שמי הנגב. לחות זו ברום היא הדלק שמעורר את אפיק ים סוף והופך אותו לפעיל.

לא !
שכן אי אפשר לחזותו מראש -
בשל אי יציבות הרבה של גושי האוויר, השינויים הקיצוניים מתרחשים בגושי האוויר בזמנים קצרים מאוד .הגורמים לשוני רב במיקום, בעוצמה ובהתפרסות של המשקעים אף בקירבת מקום.
דהיינו בגדול- המגמה ותסריט האירועים מוכרים וצפויים, אך: מיקום עוצמה פריסה ומשך הזמן אינם חזויים. ויש שוני רב במיקום בעוצמה, משך הזמן וכמויות המשקעים, והתפרסותם בשטח אף בקירבת מקום.

ומעין מעשה הנס שהשם עשה לשופט גדעון :
שופטים ו', [החלף טל בגשם].
לז הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶת־גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִֽהְיֶ֨ה עַֽל־הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֨רֶץ֙ חֹ֔רֶב וְיָֽדַעְתִּ֗י כִּֽי־תוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

ובעמוס ד ז
א שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן......וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-השם. ז וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת-הַגֶּשֶׁם, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, וְהִמְטַרְתִּי עַל-עִיר אֶחָת, וְעַל-עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר;
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר-לֹא-תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ.

שיטפון למה ?
ולמה שטפונות נוצרים בנגב ולא במרכז ובגליל ? כי בנגב ולא בגליל -
מתקיים שילוב של מספר גורמים: שביחד יוצרים את השטפונות.

1. סופת גשמים המורידה גשם רב תוך זמן קצר (שנתיים בשעתיים). ואצלנו זה בשל אותו אפיק ים סוף המפורסם דלעיל.

2. אגן ניקוז גדול האוסף לתוכו כמויות מים עצומות. בשל גודלו של אגן הניקוז- ככל שיורדים יותר גשמים זורמים יותר מים, וככל שאגן הניקוז גדול יותר ופריסת הגשם מרחבית יותר, מצטרפות זרימות מאפיקים רבים יותר ולכן הזרימה שם חזקה יותר ותהפוך לשטפונית.

והנגב ששטחו % 60 משטח ישראל, מעל חצי מדינה וכולו מתנקז ל 6 נחלים בלבד ,לעומת המון נחלים קטנים שמנקזים את איזור המרכז והצפון.

אגני ניקוז מעטים מול רבים.jpg (146.04 KiB) נצפה 1825 פעמים

למזרח הנחלים: צין ונקרות.[לים המלח]. פארן וחיון-לערבה. השניים האחרונים מנקזים גם חלקים מסיני.
ולמערב לים התיכון - הנחלים ניצנה והבשור . [ נחל אל עריש גם הוא ענק והוא הגדול בנחלי חצי האי סיני ומנקז כשליש משטח סיני . אגן הניקוז של הנחל משתרע על 22,260.3 קילומטרים רבועים(כשטחה של מדינת ישראל כולה) - ואורכו כ-300 ק"מ. אך הוא היה\ולא עוד בישראל].

ששת נחלי הנגב.jpg (173.24 KiB) נצפה 1825 פעמים

3. פני שטח שאינם מאפשרים חדירה של מים אל הקרקע ובכך הם מגבירים את הזרימה על פני השטח, בנגב שטחי לס גדולים [או חמדות\חצציות] והמים גורמים לשכבה העליונה להפוך לאטומה, והמים שנשארים על פניו [בדומה לקמח שמחייב לישה], גורמים לזרימה על פני השטח.
לעומת זאת במרכז הארץ האדמה שונה [למשל טרה רוסה שהמים מחלחלים בה לעומק,] ורק כאשר האדמה רוויה תחל זרימה על פניו. . ולדוגמה - במרכז רק אחרי 30- 50 ממ גשם תחל זרימה, ובמדבר זה יקרה כבר אחרי 5- 10 ממ.

4
. [b]צמצום החלחול והספיגה.
ומספר גורמים לכך - מלבד אדמת הלס והקירטון - כדלעיל.
* צמחייה מועטה \או חסרה: שנוכחותם מהווים מכשול ומעכב לזרימה ,ובנוסף יונקים חלק מהמים.
בנוסף לכך שורשי הצמחים סודקים את הקרקע \מיסלע ומאפשרים חלחול , ואילו היעדרם מצמצם ומונע זאת.

והתוצאה היא זרימה מרובה ומהירה יותר. שגם היא....
* כן. זה עצמו ה "זרימה מהירה " מצמצמת את זמן שהות המים על פני השטח וזמן החלחול מתקצר משמעותית. ומדוע הזרימה כ"כ מהירה ? בגלל -

* שיפוע הערוצים והמדרונות התלולים ,
ככל שהשיפוע תלול יותר קצב הזרימה עולה והחלחול קטן.
הפרשי הגבהים בין הרי הנגב [ויהודה] לערבה הוא מאות מטרים (800-400)ועל מרחק קצר
של כעשרים ק"מ ופחות -
ובהכרח שזרימה בשיפוע כזה תיהיה מהירה ובעוצמה. ולענינינו - פחות מים מחלחלים לאדמה.

[ הדוגמה ההפוכה לכך הוא: החרמון שאינו שטפוני, ולמרות כמויות הגשם הגדולות הוא מלא בסדקים וחללים קרסטיים וכמויות מים עצומות נבלעות בתוכו שבסוף מעניקים לנו את כל מעיינות "דן בניאס וחצבני אמנה ופרפר"...]

אגב קיימים גם שיטפונות הנגרמים בשל הפשרת של קרחונים - אך זה בחו"ל.
---------
השיטפונות בתנך - אימה או תקווה ?
בהמשך בעהי.

[יהודהא]

חלק ב'
השטפונות בתנך
.........................אימה או תקווה

א..
"לא תראו רוח ולא תראו גשם"!
מלכים ב', פרק ג':
.. התדהמה וההפתעה והסכנה -שאוחזים באדם במדבר בהיתקלו בתופעת השיטפון. מהגשמים שירדו במרחק רב ,בערוצים העיליים שלו. לראות שמים כחולים ושמש זורחת ולפתע הנחל הסמוך יזרום בשצף ועלול לסחוף עימו הכל [ומקרים רבים של יושבי המדבר שלא היו ערים לסכנה, ושהו בערוצים הרחבים- לא במיצר\בקניון- של נחלי המדבר ומתו בהם] . תיאור של שיטפון כזה אנו מכירים מספר מלכים,

טז. וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר ה עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה, גֵּבִים גֵּבִים. יז כִּי-כֹה אָמַר ה, לֹא-תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא-תִרְאוּ גֶשֶׁם, וְהַנַּחַל הַהוּא, יִמָּלֵא מָיִם; וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם, וּבְהֶמְתְּכֶם. ... כ וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וְהִנֵּה-מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֶת-הַמָּיִם. .., וַיַּעַמְדוּ, עַל-הַגְּבוּל. כב וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל-הַמָּיִם;
אמנם כאן מדובר בהצלה מהצימאון ומהמוות - אך הפנים השניות של תופעה זו הפתאומיות של ההצפה הוא המוות והחידלון.

ב.
יחזקאל מז
תחילה מגיע זרזיף קטן זוחל ומתקדם ,רחבו ועוצמתו מתגברים אט אט - ואז מגיע הבום הגדול והנורא.
משלולית המים לזרימה הגוברת ולגאות הבלתי עבירה - זהו התהליך בו מתרחש השיטפון המדבר.

בְּצֵאת-הָאִישׁ קָדִים, וְקָו בְּיָדוֹ; וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. ד וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם; וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם. ה וַיָּמָד אֶלֶף--נַחַל, אֲשֶׁר לֹא-אוּכַל לַעֲבֹר: כִּי-גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ, נַחַל אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵר.
וממש כך מתארים הניצולים משיטפון ששהו בו בנקיק הצר:תחילה מי אפסיים, גובהים לברכיים, וכבר מכסים את המותניים ועולים עד לצוואר וכו.

ג.
ישעיהו ל,כח
ועד צוואר הגיע ,, מרחוק-
כז הִנֵּה שֵׁם-יְהוָה, בָּא מִמֶּרְחָק, בֹּעֵר אַפּוֹ, וְכֹבֶד מַשָּׂאָה; שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם, וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת. כח וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף, עַד-צַוָּאר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה גוֹיִם, בְּנָפַת שָׁוְא;

ד.
(ישעיהו ח).
.בימי אחז מלך יהודה עלו מלך ארם, רצין, ומלך ישראל – פקח בן-רמליהו להילחם ביהודה על מנת
להדיח את אחז ולמנות במקומו מלך חדש אשר יצטרף להילחם נגד אשור.
ישעיהו הנביא מזהיר את העם והשרים ביהודה מהברית הצפונית שהיא בניגוד לנבואה שקיבל והיא תביא לניצחון אשור: שיעניש את ישראל על כך.
ו יַעַן, כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה, אֵת ו יַעַן, כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה, אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ, הַהֹלְכִים לְאַט; וּמְשׂוֹשׂ אֶת-רְצִין, וּבֶן-רְמַלְיָהוּ. ז וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת-מֵי הַנָּהָר, הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים--אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶת-כָּל-כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה, עַל-כָּל-אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ, עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו. ח וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד-צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו, מְלֹא רֹחַב-אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל.

התיאור מחדד את הניגוד בין מי השילוח[יהודה] ההולכים לאט, לעומת השיטפון [אשור] שיעלה על אפיקיו וגדותיו.
אשור הם נהר שוטף שזורם למלוא כל רוחב הנחל, שעוצמתו גדלה והולכת, ומפלס המים מטפס מעלה מעלה עד גובה צוואר אדם. דהיינו האימפריה האשורית עכשיו תגדל ותלך ותתעצם, אין להילחם בה, ומבקש מהם לכוף את הראש ולא לתמוך במרד.

ה.
(ישעיה כח).

אחר מספר שנים יהודה יושבת על דרך הים הקדומה ויש מאבק קשה בין האשורים ולבין האימפריה המצרית.
חזקיה מלך יהודה בחר להילחם באשור ולמרוד בהם ולהעזר במצרים מול אשור. ישעיהו מנבא ומזהיר אותו ואת שריו מההחלטה הזאת ונעזר בדימוי השיטפון כדי לשכנע אותם:

א הוֹי, עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם, וְצִיץ נֹבֵל, צְבִי תִפְאַרְתּוֹ--אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים, הֲלוּמֵי יָיִן. ב הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי, כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב; כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים, הִנִּיחַ לָאָרֶץ--בְּיָד.
יז וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת; וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ.
יח וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת-מָוֶת, וְחָזוּתְכֶם אֶת-שְׁאוֹל לֹא תָקוּם; שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר, וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס..
ואז מתברר - שהמצרים הם: "משענת קנה רצוץ" (ישעיה לו') אשר נכפף ונשבר תחת שיטפון.


ו.
ירמיהו מז
גם העונש למצרים מתואר בנביא מהוויות השיטפון בנחל:
אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ ב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃

ז.
נחום א,ח
ונבואת נחום על הצפוי לנינווה
מַשָּׂא, נִינְוֵה--סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם, הָאֶלְקֹשִׁי. ..ה, בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ, וְעָנָן, אֲבַק רַגְלָיו. א,ד גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְכָל-הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב; אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל, וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל. א,ה הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ;.., וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ; חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ, וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ. א,ז טוֹב יְהוָה, לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה; וְיֹדֵעַ, חֹסֵי בוֹ. א,ח וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר, כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּ; וְאֹיְבָיו, יְרַדֶּף-חֹשֶׁךְ.

ח.
(ישעיה לה')
אבל מוצאים אנו את הגשמים [לא שיטפון בהכרח] שבמדבר - גם כסמל לישועה ונחמה, וסמל ליציאה מהצרה והמועקה לחופשי
וכדי לעודד את הגולים את מעם ישראל ולאחר מסע סנחריב אשר החריב את יהודה כמעט כליל:
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן;
ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; ..: כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.

ט.
ושוב בישעיהו פרק מג':

והפעם כדי לעודד את הגולים אשר נמצאים בבבל -
יד כֹּה-אָמַר ה גֹּאַלְכֶם, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה, וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם, וְכַשְׂדִּים, בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם. טו אֲנִי ה, קְדוֹשְׁכֶם; בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל, מַלְכְּכֶם.
..אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת. כ תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה, תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה: כִּי-נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם, נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן, לְהַשְׁקוֹת, עַמִּי בְחִירִי. כא עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.

חלק ג
על דוד המלך -ספר התהילים בהמשך.

[יהודהא]

חלק ג'
תהילות דוד בן ישי
א.
אך המיוחד והבולט בתיאורי המדבר הם של דוד המלך שהיה רועה את הצאן,
ושהירבה לנוע ולנוד בו בבריחותיו המרובות מאויביו.
ויש בהם תיאורי סבל וגלות, אימה וייאוש .בגידה והתנכרות - אבל גם תקווה וציפייה. שיקום וניצחון .השתוקקות ורווייה , ובכולם תיאורים מהמדבר הצחיח והשיממון - ומצד שני מהמים הזורמים בו ומהוות "מים חיים ממש לשוהים בו.
והם משל לו לידידיו או לאויביו, לעם ישראל ולקבה המלווה אותו\ם בכל מסעיו ותלאותיו - ואליו הוא פונה ומבקש, מתחטא מפייס ומודה. ס פ ר - ה ת ה י ל י ם .

פוגשים אנו את - הפחד האימה וחוסר האונים - בקרות השיטפון, והתפילה לשם להצלתו.
ספר התהילים רווי בתיאורים מופלאים של עוצמת השיטפון וחוויית האדם מול עוצמת הבריאה.

ב.
תהילים סט':
א לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד׃
ב הֽוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים כִּ֤י בָ֖אוּ מַ֣יִם עַד־נָֽפֶשׁ׃
ג טָבַ֤עְתִּי ׀ בִּיוֵ֣ן מְ֭צוּלָה וְאֵ֣ין מָֽעֳמָ֑ד
בָּ֥אתִי בְמַֽעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם וְשִׁבֹּ֥לֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃

טו הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וְאַל־אֶטְבָּ֑עָה אִנָּֽצְלָ֥ה מִ֝שֹּֽׂנְאַ֗י וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי מָֽיִם׃
טז אַל־תִּשְׁטְפֵ֤נִי ׀ שִׁבֹּ֣לֶת מַ֭יִם וְאַל־תִּבְלָעֵ֣נִי מְצוּלָ֑ה
וְאַל־תֶּאְטַר־עָלַ֖י בְּאֵ֣ר פִּֽיהָ׃

המים עולים ומגיעים עד 'הנפש' – דוד מרגיש שהוא עומד לטבוע כי מפלס המים מגיע לפיו.
"אין מָעֳמָד" אין אפשרות לעצור ולעמוד, גם אם אחזת בעץ בד"כ עוצמת הסחיפה תעקור אותך ממנה, ולא תצליח להתייצב ומשם הדרך ל- "בָּ֥אתִי בְמַֽעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם וְשִׁבֹּ֥לֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃ היא מהירה ביותר.

ג.
ולכן דוד מתפלל בפרק אחר , "אל תביאני למצב כזה" !
תהילים לב':

ו עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
ז אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי
דוד מתפלל שלעולם לא יחווה את עוצמת השיטפון במדבר - כשהנמשל הוא המאבק מול
האויבים/רשעים המתנכלים לו בחייו.
ורק נס - ישועת השם היא היכולה לעמוד לו באם אירע מזלו ונקלע למצב כזה [ כנערה שנסחפה מספר ק"מ ובחסדי השם ניצלה ]

ד.
תהלים קכד').

א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד
לוּלֵ֣י יהשם שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָ֝֗א יִשְׂרָאֵֽל׃
ב לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם׃
ג אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּֽחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃
ד אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֝֗חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃
ה אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים׃

מי השטפון הם 'מים זידונים'- מים רעים! וכך גם אויביו הם זדים!
ובהינצלו מכיר הוא בנס שהצילו מ"הטרף" ומודה לקבה: " בָּרוּךְ השם שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם".
מי השיטפון הפכו כאן לשיניים החדות של חיות הטרף.

ה.
וגם בתארו את הקרובים לו שלפתע הפכו פניהם ובגדו בו -הרי הקורה בנחל תחת השמיים הבהירים,
ולפתע השיטפון הבוגדני מהווה לו למשל:
איוב ו ,א
ד, לַמָּ֣ס מֵֽרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַֽעֲזֽוֹב׃
טו, אַ֭חַי בָּֽגְד֣וּ כְמוֹ־נָ֑חַל כַּֽאֲפִ֖יק נְחָלִ֣ים יַֽעֲבֹֽרוּ׃

ו. את ההודאות -
על ההצלה דוד המלך מתאר במספר רב של פרקים בתהילים, אחד המוכרים והמיוחדים שבהם
נאמר בפינו בכל ראש חודש וחג.
)תהלים קיח'(:
מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
... אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי; וַתְּהִי-לִי, לִישׁוּעָה.
מן המיצר: זה מהצרה והמועקה - אבל גם מהמעוק הצר והעמוק הפיזי שלשהה בתוכו נראה שאין ממנו מילוט - ומשם השם חילצו והושיעו.

.. .ואכן המתבונן במבנה נחלי המדבר יודע כי החלק המסוכן ביותר לשהיה בנחל בזמן שיטפון הוא הנקיק הצר, המעוק – 'המיצר'. וכשאתה בתוכו ובא השיטפון אזי מצבך יהיה קשה, כי אתה בלב השיבולת\ מערבולת והסחף. אבל ברגע שהולכים מערבה בנחל ומגיעים למפתח של המעוק הצר לחלק הפתוח והרחב " למרחב " סיכויי ההצלה של האדם גדלים.
דוד קורא ל-ה' מהמיצר וניצל ברגע ההוא לכשגיע לחלק הרחב. ואת הדימוי הזה הוא לוקח להצלה מאויביו.

ז.
תהילים יח'(:
גם בספר שמואל ב' פרק כב' ובתהלים יח' דוד מגולל את פרשת חייו רצופת התלאות והניסים אשר התרחשו
לו בשלבים שונים. ורבים בו בפרק זה המשלים והתיאורים הלקוחים מהתנסויותיו של דוד במדבר .

א לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד השם לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַֽשם אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את
בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־השם אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹֽ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃....
ה אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃
ו חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃

י וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַֽ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃ יא וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃
יב יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ
חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃
יג מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָֽבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃

יד וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ השם וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃
טו וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝֗ב וַיְהֻמֵּֽם׃
טז וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מֽוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל
מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ השם מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃
יז יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃


האויבים המקיפים אותו בבורחו נדמים הם לו ל: וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃ "בליעל היינו רשעים אבל אפשר גם לפרש : נחלים שלא מאפשרים לך לעלות – 'בלי יעל', .
שיטפונות! כשאתה נסחף בשיטפון המערבולת והסלעים המתגלגלים לא מאפשרים לך להרים את הראש מעל המים – נחלי בל יעל! ואילו ה' הציל אותו: "יז יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃:" ה' מושה אותו מהמים השוצפים ומציל אותו מאויביו שהיו חזקים ממנו ומוציא אותו למרחב!

ח.
(תהילים כג')
סמל - לרגיעה והשתוקקות לקב"ה.
. .עד כאן דוד מתאר את השיטפונות העזים וסכנותיהם. אך דוד ידע גם להנות מהימים שאחרי השיטפון
בהם נחלי המדבר זורמים במים נינוחים ונעימים "נחל עדניך תשקם". ונמשכת ימים רבים יותר גם לאחר השיטפון. לזאת קורא דוד: 'מי מנוחות'. והוא ההיפך מהשטפונות.
א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃
ב בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַֽהֲלֵֽנִי׃

ט.
כך גם בתהילים סג'.
האפיקים כסמל לגעגועים לקירבת ה.
א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּֽ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה׃
ב אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ
צָֽמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י
בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃

י.
תהילים מב'
..עלי עברו - ואף על פי כן...
א לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח.
ב כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם-- כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.
ג צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים-- לְאֵל חָי:
מָתַי אָבוֹא; וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים.....
ח תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ;
כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ.

יא.
(ישעיה לה').
סמל לעידוד וחיזוק.
וכדי לעודד את הגולים את מעם ישראל ולאחר מסע סנחריב אשר החריב את יהודה כמעט כליל:
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן;
ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; ..: כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.

יב.
ושוב בישעיהו פרק מג':
והפעם כדי לעודד את הגולים אשר נמצאים בבבל -
יד כֹּה-אָמַר ה גֹּאַלְכֶם, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה, וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם, וְכַשְׂדִּים, בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם. טו אֲנִי ה, קְדוֹשְׁכֶם; בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל, מַלְכְּכֶם.
..אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת. כ תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה, תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה:
כִּי-נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם, נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן, לְהַשְׁקוֹת, עַמִּי בְחִירִי. כא עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.
ובפרק סו,יב. " כִּי כֹה אָמַר יְקוק הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ". כשהכבוד ישוב לישראל ולירושלים.

יג.
(תהילים קכו').
דומה שבפרק הבא המדבר\מתאר את גאולת ישראל - שיבת העם לארצו הביטויים ודימויים מצליחים להניע אותנו לגבהים בלתי מוכרים: חולמים..שחוק..בכייה ...רינה.. ולעניינינו:
כ א פ י ק י ם ב נ ג ב
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב ה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
ד שׁוּבָה יְהוָה, אֶת-שְׁבִיתֵנוּ-- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
כנל:
בלתי צפוי - דומה שהכול רגוע ושקט [שמיים בהירים],מופיע בעוז ובעוצמה - ושוטף גורף עימו את הכול[שטפו נהר]., מפוזר ומפורד במרחב ומתכנס למקום אחד.
כך תתרחש גאולתן של ישראל - בבוא העת והרגע שיעלה לרצון מלפניו.
והגאולה תהיה כפי שהמדבר הופך ברגע אחד מאזור שממה, יבש ונטול חיים -
לחבל ארץ רטוב, שוצף, זורם וירוק.

העבר - הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-- ...: ועתה - בֹּא יָבֹא בְרִנָּה...
כתופעה זו שהמדבר יבש ולפתע מגיח בו שיטפון היה לדוד המלך התיאור הקרוב ביותר לספר
על עוצמת הגאולה שתבוא בקרוב במהרה בימינו אמן..
נ.ב
תודה לב, טרופר על הרשות לשתף דברים מעבודתו בנושא.