פורום אוצר החכמה

והאם התפרסם באיזה מקום מאמר או משהו בנושא?

נשר כתב:והאם התפרסם באיזה מקום מאמר או משהו בנושא?

למה נראה לך שיש מקור לשיר הזה? למה נראה לך שצריך מקור לשיר הזה?


לאחרונה, התרדד כאן הפורום, באופן מחריד...

מצאתי מישהו שמדבר על זה.

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 646_21.pdf

וכאן משמע, שזה של ר' יצחק אונגר [בן דורנו]. לא נשמע לי כ"כ סביר.


אך עדיין לא הבנתי, למה זה צריך מקור.

שמעתי ויכוח בין שניים ולכן אמרתי שאברר. זה הכל.

וגבי מה שכתבת באותיות הקטנות על הידרדרות הפורום. אשמח אם תבהיר איך זה קשור אלי, ואקבל שכר על הפרישה.

נשר כתב:מה שכתבת באותיות הקטנות על הידרדרות הפורום. אשמח אם תבהיר איך זה קשור אלי, ואקבל שכר על הפרישה.

בתקופות קדומות, היו שואלים האם יש מקור לשיר זה, ולא מהו המקור. זה לא קשור אליך ספציפית, חלילה. באשכול הזה, פרץ לי העניין...

אומרים שמקור השיר בוולוז'ין.

זכרוני בילדותי ששמעתי ביקורת מאחד ממרביצי תורה המפורסמים שליט"א על מילות השיר, על שאומרים שלימוד התורה הוא יותר חשוב מאשר העולם הבא.
ולכאורה זה תלוי אם תכלית התורה והמצוות הם כדי שנזכה לעולם הבא או שהם תכלית בפנ"ע, ועיין רמב"ם פ"ט מהל' תשובה ה"ד.

משנה באבות יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעה"ז מכל חיי עה"ב.

מה שנכון נכון כתב:משנה באבות יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעה"ז מכל חיי עה"ב.

אקוה שאסביר את עצמי בצורה מובנת.
הנה אמרו שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, והיינו שהמעשה הוא התכלית אך הלימוד גדול ממנו מכיון שהוא המביא אליו.
וכיוצא בזה בהאי ענינא אמרו חז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, והיינו שהתכלית היא חיי העולם הבא אך הדרך להגיע אליו היא ע"י תשובה ומעש"ט, ולכך יפה שעה אחת בעוה"ז יותר מכל חיי העולם.

וא"כ צדקו מילות השיר עפ"י דברי המשנה שהביא הרב משנ"ן, אך כנראה הביקורת שאמר אותו ת"ח כוונתו שמשתמע מהמילים שהעולם הבא אינו התכלית, וזה אינו לדעתו.

נשר כתב:והאם התפרסם באיזה מקום מאמר או משהו בנושא?

למיטב זכרוני, קראתי פעם שהוא מיוחס לרבי יצחק אייזיק מקאליב.

(אגב אאל"ט, אודותיו וכוח שירתו, מובא גם בזכרונות ר' דוב בער מבולחוב).

שמעתי בשיר זה נוסח אחר מפי מו"ר הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל: לערנען קדשים איז אגוטע זאך, לערנען יבמות איז א בעסער זאך...

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי בשיר זה נוסח אחר מפי מו"ר הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל: לערנען קדשים איז אגוטע זאך, לערנען יבמות איז א בעסער זאך...

אין לחוש בזה משום אומר שמועה זו נאה ושמועה זו וכו'?

מסתמא בעסער זאך הוא דין בגברא ולא בחפצא.

איני זוכר מנין אבל כמה שידוע לי מסופר שהשיר חובר בוולאז'ין כשנפטר הגר"א זצ"ל בחול המועד סוכות, ואז כשהגיע שמחת תורה לא היו מסוגלים בני הישיבה לרקוד, עד שפצח רבנו חיים מוולאז'ין בשיר הזה שפירושו אמנם רבינו הגר"א בעולם הבא אבל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הזה יותר מכל חיי עולם הבא, וזהו עולם הבא איז אגוטע זאך לערנן תורה איז אבעסר זאך.
וזה מה שמצאתי בינתיים:

שלמה בן חיים כתב:וזה מה שמצאתי בינתיים:

עולם הבא איז אגוטע.PDF

הסיפור כפי שהוא מופיע כאן מוזר ביותר. מדוע עוה"ז עדיף מעוה"ב, עד שהגר"א זצ"ל היה מוכן "לוותר על כל העולם הבא הנפלא שיש לו שם, העיקר לזכות לרדת כמה דקות לעולם הזה"? משום שכאן אפשר "לקיים מצוות כבירות ונפלאות ולזכות לנצחיות של נצח נצחים של אושר נשגב יותר מכל חיי העולם הזה". נראה לי שמיותר להסביר שמשהו בלוגיקה כאן לא עובד...

סגי נהור כתב:הסיפור כפי שהוא מופיע כאן מוזר ביותר. מדוע עוה"ז עדיף מעוה"ב, עד שהגר"א זצ"ל היה מוכן "לוותר על כל העולם הבא הנפלא שיש לו שם, העיקר לזכות לרדת כמה דקות לעולם הזה"? משום שכאן אפשר "לקיים מצוות כבירות ונפלאות ולזכות לנצחיות של נצח נצחים של אושר נשגב יותר מכל חיי העולם הזה". נראה לי שמיותר להסביר שמשהו בלוגיקה כאן לא עובד...

סיפור ידוע ומפורסם. מקורו בס' עליות אליהו (הע' קיז), שם מופיע לנכון שהמעלה במצות מעשיות היא שעל-ידם "אדם ישר יחזה פני שכינה".

שלמה בן חיים כתב:איני זוכר מנין אבל כמה שידוע לי מסופר שהשיר חובר בוולאז'ין כשנפטר הגר"א זצ"ל בחול המועד סוכות, ואז כשהגיע שמחת תורה לא היו מסוגלים בני הישיבה לרקוד, עד שפצח רבנו חיים מוולאז'ין בשיר הזה שפירושו אמנם רבינו הגר"א בעולם הבא אבל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הזה יותר מכל חיי עולם הבא, וזהו עולם הבא איז אגוטע זאך לערנן תורה איז אבעסר זאך.
וזה מה שמצאתי בינתיים:

עולם הבא איז אגוטע.PDF

כמובן שלא וולאז'ין (הרי הישיבה בכלל לא הוקמה אז) וגם במקור שהביא כתר"ה נראה ברור שזה היה בקלויז של הגר"א

כרמי שלי כתב:

סגי נהור כתב:הסיפור כפי שהוא מופיע כאן מוזר ביותר. מדוע עוה"ז עדיף מעוה"ב, עד שהגר"א זצ"ל היה מוכן "לוותר על כל העולם הבא הנפלא שיש לו שם, העיקר לזכות לרדת כמה דקות לעולם הזה"? משום שכאן אפשר "לקיים מצוות כבירות ונפלאות ולזכות לנצחיות של נצח נצחים של אושר נשגב יותר מכל חיי העולם הזה". נראה לי שמיותר להסביר שמשהו בלוגיקה כאן לא עובד...

סיפור ידוע ומפורסם. מקורו בס' עליות אליהו (הע' קיז), שם מופיע לנכון שהמעלה במצות מעשיות היא שעל-ידם "אדם ישר יחזה פני שכינה".

כלומר? לדעת ספר עליות אליהו יש גילוי שכינה בקיום מצוות מעשיות יותר מאשר בגן עדן? בבחינת 'עליה רמזי דיין הוא'?
ולפי המבואר בספרי החסידות, הסיבה לכך שיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה היא דווקא מפני שבעולם הזה 'אין' התגלות השכינה, ולא רואים את האור הנצחי והאושר הנשגב...

אך שימוש מליצי בלשון הפסוק (תהלים יא, ז) הוא. הכונה עכ"פ ברורה.

אכן לפי הנוסח בספר הנ"ל הכוונה הכללית מובנת.