ניגון הגר"א?

[פרי יצחק]

בסדרת 'הלב והמעיין' יש ניגון הנקרא 'ניגון הגר"א', ולדבריהם זהו "ניגון המיוחס לגאון מווילנא, כפי שמקובל מזקני הפרושים הירושלמים, צאצאי תלמידי הגר"א".
https://www.youtube.com/watch?v=Eu3LXc7 ... 7%9E%D7%99
מישהו מכיר?
מקור?

דוקא המנגינה עצמה תואמת את המנגינות הישיבתיות הידועות מוואלוזי'ין וכו', אלא שבביצוע שלהם הוא מבוצע במקצב הרבה יותר מהיר.

[יאיר]

https://www.google.co.il/search?lr=&saf ... 93&bih=500 יש עוד ניגון המיוחס להגר"א

[בריושמא]

כדאי לציין את ניגוני הגר"א לפי סדרם: Op.1 Op.2, וכן הלאה, כראוי וכנכון למלחין דגול.

[פרי יצחק]

כדאי לציין את ניגוני הגר"א לפי סדרם: Op.1 Op.2, וכן הלאה, כראוי וכנכון למלחין דגול.

לכבודו יש השגות על כישורי ההלחנה של הגר"א?

דוקא מכת"ר הייתי מצפה לקצת מידע אמיתי על הנושא...

[יאיר]

הגר"א אמר כי לולי התורה (ח"ו) היה משקיע חייו בתורת הניגון והמוסיקה שבכוחה להחיות מתים ובשירת הלווים היו סודות גדולים

[הפצת המעיינות]

כדאי לציין את ניגוני הגר"א לפי סדרם: Op.1 Op.2, וכן הלאה, כראוי וכנכון למלחין דגול.

לכבודו יש השגות על כישורי ההלחנה של הגר"א?
דוקא מכת"ר הייתי מצפה לקצת מידע אמיתי על הנושא...

הוא כתב מידע אמיתי רק שלא הבנת כוונתו

[מגדל]

כדאי לציין את ניגוני הגר"א לפי סדרם: Op.1 Op.2, וכן הלאה, כראוי וכנכון למלחין דגול.

לכבודו יש השגות על כישורי ההלחנה של הגר"א?

דוקא מכת"ר הייתי מצפה לקצת מידע אמיתי על הנושא...

בריושמא - ברי עדיף.

[פולסברג]

הגר"א אמר כי לולי התורה (ח"ו) היה משקיע חייו בתורת הניגון והמוסיקה שבכוחה להחיות מתים ובשירת הלווים היו סודות גדולים

מקור?

[יאיר]

בהקדמה לספר "פאת השולחן"
"כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".

ועיין בהרחבה ב"הגאון" ח"ב עמ' 569 עוד דברים בענין

לגבי כך שהיה משקיע חייו בחכמת המוסיקה, איני זוכר בוודאות אם שמעתי כך או קראתי והיכן, אבל זה מסתבר שכן אמר (עיי"ש) כי חכמת המוסיקה עולה על כל 7 (6) חכמות.

[לבי במערב]

יעו"ע בהנכב"ב.

[איש_ספר]

פלא על הכותבים ההולכים בחשיכה ולא נגה להם מש"כ תלמידי הגר"א, על אותה סעודה מופלאה, בה היו מנגנים לפני הרה"ק מקרעטשינוב, סליחה רבינו הגר"א, בכינור ומזמרים לפניו את לחניו המופלאים, ויש שעוד זכו להזין עיניהם באותו כינור פלאי שניקב בו צורת סגול. ובלחישה קיבלנו שאותו כינור היה תלוי למראשותיו של רש"ז ריבלין ז"ל שהיה מצניעו ולא היה מנגן בו אלא בסעודת י"ב הרימונים שהיה מביא ר' בערל זילברמן ז"ל ממערת חאג'ר אל מוסמר שבכפר קנא, ביכורים לנשיאינו ר' יצחק שימשלביץ בהר ציון על קבר אדונינו דוד.

סגול.jpg (99.91 KiB) נצפה 1065 פעמים

[בריושמא]

הרב איש_ספר,

תודה על הציטוט החשוב מאוצר החכמה. החכמתנו.

קראתי את הסיפור המרטיט, ושאלה לי:
נאמר כאן כי 'ר' הלל היה נוהג לעשות סעודת ראש חודש גדולה אצל הגר"א על חשבונו'.
'על חשבונו' של מי? האם הגר"א שילם עבור הסעודה מידי חודש בחודשו או ר' הלל שילם עבורה?

[עקביה]

נאמר כאן כי 'ר' הלל היה נוהג לעשות סעודת ראש חודש גדולה אצל הגר"א על חשבונו'.
'על חשבונו' של מי? האם הגר"א שילם עבור הסעודה מידי חודש בחודשו או ר' הלל שילם עבורה?

מסופקני עד כמה ניתן לענות על שאלה זו ע"י הצלבת מידע עם מקורות נוספים...

עכ"פ מלשון המספר משמע שהתכוון לומר - על חשבונו של ר' הלל.

[הרואה]

חשוב לציין שכמה מתלמידי הגר"א ציינו את הבנתו בחכמת המוסיקה, דבר שלכאורה לא מתבקש וכל שכן שאינו נושא קריטי כ"כ כדי לציינו.
כמדומה בעליות אליהו ועוד.
כנראה שבאמת היה משהו עם זה.

[איש_ספר]

חשוב לציין שכמה מתלמידי הגר"א ציינו את הבנתו בחכמת המוסיקה, דבר שלכאורה לא מתבקש וכל שכן שאינו נושא קריטי כ"כ כדי לציינו.
כמדומה בעליות אליהו ועוד.
כנראה שבאמת היה משהו עם זה.

אשמח אם תציין לתלמיד אחד שמציין את הבנתו בחכמת המוסיקה.
כלומר למשל, אני הקטן יודע שמוסיקה היא חכמה גדולה, אבל איני מבין בה דבר. פעם ידעתי לנגן יונתן הקטן, חור גדול במכנסיו וגו', היום גם את זה איני יודע.
איני יודע להגדיר ניגון במונחים מקצועיים ובדקויות נדרשות.
לאמור, אפשר לדבר בהפלגה גדולה על המוסיקה ועל מה שהיא יכולה לעשות לאדם אבל לא להבין בה דבר.

[בריושמא]

פעם ידעתי לנגן יונתן הקטן, חור גדול במכנסיו וגו', היום גם את זה איני יודע.

הרב איש_ספר,
האם הזכרת את ידיעתך לנגן את יונתן הקטן שהיה לו חור במכנסיו בגלל שבכינור של הגר"א היו שלושה חורים בצורת סגול?

[הרואה]

חשוב לציין שכמה מתלמידי הגר"א ציינו את הבנתו בחכמת המוסיקה, דבר שלכאורה לא מתבקש וכל שכן שאינו נושא קריטי כ"כ כדי לציינו.
כמדומה בעליות אליהו ועוד.
כנראה שבאמת היה משהו עם זה.

אשמח אם תציין לתלמיד אחד שמציין את הבנתו בחכמת המוסיקה.
כלומר למשל, אני הקטן יודע שמוסיקה היא חכמה גדולה, אבל איני מבין בה דבר. פעם ידעתי לנגן יונתן הקטן, חור גדול במכנסיו וגו', היום גם את זה איני יודע.
איני יודע להגדיר ניגון במונחים מקצועיים ובדקויות נדרשות.
לאמור, אפשר לדבר בהפלגה גדולה על המוסיקה ועל מה שהיא יכולה לעשות לאדם אבל לא להבין בה דבר.

בחיפוש קל מצאתי בהקדמת פאת השולחן שמציין זאת בין עוד כמה חכמות.
כמדומה שראיתי בעוד מקומות וביתר הדגשה, (ולא בכתבי ריבלין כדו').

[איש_ספר]

הרגשתי שאני בהשראה אבל לא זכרתי מהיכן. ישר כחך!

אגב, יבואו האוחזים בכינור וילמדונו. כינור שניקב, האם ראוי לנגן בו?

אני יכול לתרום לדיון סוגיה בשלהי עירובין על כינור שנפסקה בו נימה, אבל לא התפרש שם מהו בניקב.

[איש_ספר]

חשוב לציין שכמה מתלמידי הגר"א ציינו את הבנתו בחכמת המוסיקה, דבר שלכאורה לא מתבקש וכל שכן שאינו נושא קריטי כ"כ כדי לציינו.
כמדומה בעליות אליהו ועוד.
כנראה שבאמת היה משהו עם זה.

אשמח אם תציין לתלמיד אחד שמציין את הבנתו בחכמת המוסיקה.
כלומר למשל, אני הקטן יודע שמוסיקה היא חכמה גדולה, אבל איני מבין בה דבר. פעם ידעתי לנגן יונתן הקטן, חור גדול במכנסיו וגו', היום גם את זה איני יודע.
איני יודע להגדיר ניגון במונחים מקצועיים ובדקויות נדרשות.
לאמור, אפשר לדבר בהפלגה גדולה על המוסיקה ועל מה שהיא יכולה לעשות לאדם אבל לא להבין בה דבר.

בחיפוש קל מצאתי בהקדמת פאת השולחן שמציין זאת בין עוד כמה חכמות.
כמדומה שראיתי בעוד מקומות וביתר הדגשה, (ולא בכתבי ריבלין כדו').

פאה"ש הובא כאן למעלה, אין שם דבר על הבנתו בחכמת המוסיקה. אלא על חשיבותה הגדולה בעיניו.

[מקדש מלך]

הרגשתי שאני בהשראה אבל לא זכרתי מהיכן. ישר כחך!

אגב, יבואו האוחזים בכינור וילמדונו. כינור שניקב, האם ראוי לנגן בו?

אני יכול לתרום לדיון סוגיה בשלהי עירובין על כינור שנפסקה בו נימה, אבל לא התפרש שם מהו בניקב.

כמדומה שכינור דימינו אינו הכינור שהיה במקדש.להלן ציטוט מהמכלול:

השם העברי 'כינור' ניתן לכלי הקשת, כנראה בטעות, בעקבות פרשנות (בעיקר אומנותית) לכלי שנוגן בידי דוד המלך, או לנבל שבידיו, אף שסביר ששני הכלים הללו לא היו כלי קשת

ובמקורות שם ציינו לשלטי הגבורים לרבי אברהם משער אריה פרק תשיעי, עיין שם.

[הרואה]

חשוב לציין שכמה מתלמידי הגר"א ציינו את הבנתו בחכמת המוסיקה, דבר שלכאורה לא מתבקש וכל שכן שאינו נושא קריטי כ"כ כדי לציינו.
כמדומה בעליות אליהו ועוד.
כנראה שבאמת היה משהו עם זה.

אשמח אם תציין לתלמיד אחד שמציין את הבנתו בחכמת המוסיקה.
כלומר למשל, אני הקטן יודע שמוסיקה היא חכמה גדולה, אבל איני מבין בה דבר. פעם ידעתי לנגן יונתן הקטן, חור גדול במכנסיו וגו', היום גם את זה איני יודע.
איני יודע להגדיר ניגון במונחים מקצועיים ובדקויות נדרשות.
לאמור, אפשר לדבר בהפלגה גדולה על המוסיקה ועל מה שהיא יכולה לעשות לאדם אבל לא להבין בה דבר.

בחיפוש קל מצאתי בהקדמת פאת השולחן שמציין זאת בין עוד כמה חכמות.
כמדומה שראיתי בעוד מקומות וביתר הדגשה, (ולא בכתבי ריבלין כדו').

פאה"ש הובא כאן למעלה, אין שם דבר על הבנתו בחכמת המוסיקה. אלא על חשיבותה הגדולה בעיניו.

כתוב שם וידעם כולם לתכליתם.

[יאיר]

א. הגר"א ידע שבע החכמות על בוריין וכן חכמת הכישוף, הרפואה ועוד.

ב. ב"הגאון" הנ"ל ח"ב עמ' 569 מובאים מספר מקורות ע"כ שספציפית הגר"א ידע את חכמת המוסיקה:

הקדמת הג"ר מנחם מנדל משקלוב בהקדמתו לביאור הגר"א לאבות

וכן במאמרו של ר' משה מנדלסון מהמבורג (דודו של הגרש"ר הירש) בכתב העט -"אורייענט" בגרמנית לייפציג תר"ח (25,1,1848) ושוב הביאו בספר "פני תבל" אמסטרדם תרל"ב עמ' 243 ושם כותב:
"היה אומן בחכמת המוסיקה, הגם שלא נגע כל ימיו בכלי שיר" (סותר למה שהובא לעיל לגבי הכינור..)

[יואל שילה]

שמעתי פעם מאורחת, זמרת אופרה בעבר בקנה מידה בינלאומי, וגם כנרית ברמה גבוהה, שכדי להבין במוסיקה חייבים להבין במתמטיקה, ולערוך חישובים מתמטים.
לא יודע מה היא מתכוונת, אולם ככל הזכור לי אומרים שהגר"א הבין גם במתמתיקה.

[יאיר]

מחילה זה ביזוי לדבר כך על הגר"א...

הגר"א היה בקי בכל מכמני התורה (חוץ משני דברים שהיו קשים לו קצת בזוה"ק) וכשסיים פירושו לשיר השירים (לפני גיל ארבעים) עשה סיום על כל התורה כולה ועל כל שבע החכמות אותן ידע על בוריין ואין לנו שום השגה בידיעותיו כלל

כידוע כתב את ספרו ''איל משולש'' (מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה ) בבית הכסא...
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=186727

"והיה בעת שימש לפני רבינו הגאון נ"ע בהיותו בק"ק סערהייא בשעה שסיים פירושו על שיר השירים שקיבל ממנו והוה בדיחא דעתיה ושמח בשמחת תורתו הק'. ויקרא למחותנו הגאון הרב דסערהייא ז"ל. ולבנו הגדול הרב המפורסם מוהרי"ל ז"ל. וצוה לסגור חדרו והחלונות סוגרו ביום והדליקו נרות הרבה. וכאשר סיים פירושו נשא עיניו למרום בדבקות עצומה בברכה והודאה לשמו הגדול ית"ש. שזיכהו להשגת אור כל התורה. בפנימיותיה וחוצותיה. כה אמר כל החכמות נצרכים לתורתינו הק' וכלולים בה וידעם כולם לתכליתם והזכירם חכמת אלגעבר"ע ומשולשים והנדס"ה וחכמות מוסיק"ה ושיבחה הרבה. הוא הי' אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזוהר א"א לידע בלעדה ועל ידה יכולים ב"א למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה סודות הביא מרה"ע מהר סיני והשאר מורכבים וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם רק חכמת הרפואה ידע חכמת הניתוח והשייך אליה אך מעשה הסמים ומלאכתן למעשה רצה ללמדה מרופאי הזמן וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה כדי שלא יבטל מתורתו כשיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגמרה וכן חכמת הכישוף אשר ידעוה הסנהדרין והתנאים והזהירו שצריך ללמדה כמוזכר בש"ס על ר"א ור"י בנטיעת קישואין ועקירתן וידעה רק הי' חסר לו מעשה העשבין וכל גמר מעשים מפני שהם ביד הגוים הכפריים לא היה יכול ללמוד גמר מעשים מרוב מפנקותי'. ועל חכמת פילוסופיא אמר שלמדה לתכליתה. ולא הוציא ממנה רק שני דברים טובים והם שבעים כחות שבאדם כמו שכתוב בפי' רבינו על ישעי' (יא א) ע"פ ויצא חטר מגזע ישי וגומר ועוד דבר א' והשאר צריך להשליכה החוצה. אח"כ אמר כי ב"ה כל התורה כולה שניתנה בסיני ידעה לתכליתה וכל הנביאים וכתובים והמשניות ותורה שבע"פ היאך גנוזים בה ולא נשאר לו שום ספק באיזה הלכה וסוגיא בכל התורה לעת זקנותו וידע כל תושבע"פ וכל הפוסקים עד האחרונים שעל הש"ע ובררם והגיה אורות מאופל השיבושים ועשאן כסולת נקייה מהפסולת. ובנסתרות כל אשר יש בידינו הזוהרים ות"ז ומ"י וכתבי האר"י ז"ל והפרד"ס גמרם וידעם לתכליתם בנקיון מן פסולת השיבושים רבים שעלו בם קמשונים והגיהם בראיות ברורות כשמש, רק שני דברים חמורים בסתרי תורה שבזהר היו מוקשים אצלו ואמר לפניו איה מקומם ואלו הוה ידע מי שיודעם היה הולך ברגליו אליו וממתין בזה על משיח צדקינו ובזה סיים. כי ידוע שיש תר"ך עמודי אור לא נתגלה שמותם ומקומותם והשיג שמות של כאו"א ואיה מקומם בתורה שבכתב וזה לא יש בעולם עדיין ולא גילה לשום אדם וגם לא כתבם בשום ספר. והגאון דסערהיי הנז' בכה לפניו שיניח רושם סתום בכתב כדי שישאר בעולם ולא אבה ואמר שזה אצלו גנוז על דרשה ראשונה לעלמא דאתי והזהירם בל יגלו כל זה".

https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawi ... 7%9E%D7%94

[איש_ספר]

אגב ידוע מה שמספרים על הצדיק ר' זושא ששחרר ציפור שיר מכלובה, ואחרים אומרים שלא יתכן, שיש גזל בדבר. והנה יש לו חבר מהגר"א שניקב הכינור.

ועכשיו קצת יותר ברצינות

הראה לי ידיד הבקי בכתבי הגר"א שני דברים יפים

ראשית ממש"כ הגר"א בדה"י א כג ד

הגר''א.jpg (37.21 KiB) נצפה 765 פעמים

שנית, לעיל הובא מפאה"ש

"כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".

ולכאורה הרי אלו דברי נביאות

אבל באמת יש להם מקור בדחז"ל.

ערכין ד' יא א: רבי יהושע אמר מהכא [ שעיקר שירה מן התורה ] משה ידבר והאלהים יעננו בקול, על עסקי קול.
ופירש"י: שהיה מצוהו לשורר לפי שמשה לוי היה.

אף שאינו מפורש שגם הניגון עצמו מסיני, אבל יש משמעות גדולה לזה.

[מקדש מלך]

עוד מהמכלול לגבי אשר שאול שאל איש ספר האם כינור שניקב יתכן לנגן בו. והנה מתברר שהחורים אכן משביחים את הנגינה, ויתכן שמכאן יניקת הסיפור

חורי F - מטרת החורים היא לאפשר לצליל הכינור להדהד מתוך הגוף ואל הסביבה. חשוב לציין שאף על פי שחלק מהצליל מהדהד מתוכם, רוב הצליל מהדהד מגוף הכינור עצמו, וחורי ה-F מאפשרים לגוף להדהד באופן חופשי יותר. לעיתים נקראים גם "פיות-תהודה".

[מקדש מלך]

אגב ידוע מה שמספרים על הצדיק ר' זושא ששחרר ציפור שיר מכלובה, ואחרים אומרים שלא יתכן, שיש גזל בדבר. והנה יש לו חבר מהגר"א שניקב הכינור.

ועכשיו קצת יותר ברצינות

הראה לי ידיד הבקי בכתבי הגר"א שני דברים יפים

ראשית ממש"כ הגר"א בדה"י א כג ד

הגר''א.jpg

שנית, לעיל הובא מפאה"ש

"כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".

ולכאורה הרי אלו דברי נביאות

אבל באמת יש להם מקור בדחז"ל.

ערכין ד' יא א: רבי יהושע אמר מהכא [ שעיקר שירה מן התורה ] משה ידבר והאלהים יעננו בקול, על עסקי קול.
ופירש"י: שהיה מצוהו לשורר לפי שמשה לוי היה.

אף שאינו מפורש שגם הניגון עצמו מסיני, אבל יש משמעות גדולה לזה.

למאן דסבר עיקר שירה בפה, ידועה שיטת הגרח"ק שהיו רק קוראים את הפסוקים בטעמיהם.