עתיקין | כתב עת לשימור ותיעוד ניגונים

[צופה_ומביט]

הדף המצולם הוא הרישום הקדום ביותר של מנגינות יהודיות - מלפני 900 שנה.
מי שהעלה את המנגינה הזאת על הכתב הוא עובדיה הגר, אותו גר שהיכרנו שלשום, שנולד בתור יוהנס בדרום איטליה, התגייר, נדד ברחבי המזרח התיכון והתיישב במצרים.

בגניזה נמצא דף נוסף, גם הוא בכתב ידו של עובדיה הגר, ובו תווים לפיוט עברי לא מוכר בשם "מי על הר חורב". שני הלחנים הללו הם הרישומים העתיקים ביותר של מנגינה יהודית, קודמים במאות שנים לרישום שהיה מוכר לפני גילוי גניזת קהיר. מכיוון שהם כל כך עתיקים, ומכיוון שהם נמצאו בגניזה ולא ידועה לנו מסורת מתמשכת של ביצועם בפועל, חוקרי מוסיקה חלוקים ביניהם לגבי נושאים שונים הקשורים בהם - האם עובדיה חיבר אותם בעצמו או שאלו מנגינות שהכיר? האם המנגינות האלה משקפות מסורת גריגוריאנית מערבית, או אולי ביזנטית מזרחית, או אולי מוסלמית?

באתר הנפלא 'הזמנה לפיוט' תוכלו למצוא שני ביצועים שונים מאוד זה מזה לפיוט "מי על הר חורב", שלא ידוע מי חיבר את מילותיו - אולי זה היה עובדיה עצמו, שכפי שראינו היה איש ספר וידוע לנו פיוט נוסף שחיבר. הביצוע של מירב ונימה בן דוד הוא פרשנות 'צפון אפריקאית', והביצוע של אנדרה היידו, חתן פרס ישראל למוזיקה, הוא פרשנות 'איטלקית'.

http://www.piyut.org.il/textual/273.html

הפיוט שלפנינו הוא אחד משלשה לחנים רשומים בתווים ימי ביניימים בכתב ידו של עובדיה הגר - בן תקופתו של הרמב"ם (מצרים, מאה 12-13), שנתגלו בגניזה הקהירית. עובדיה הגר, שראשית חינוכו בכנסיה, היה אמון על רישום מוסיקה בתווים, ובזכות כך ניתנת לנו אפשרות נדירה להציץ אל המוסיקה היהודית במרחב של צפון אפריקה לפני כ-800 שנה. זוהי למעשה העדות העתיקה ביותר שידועה לנו של לחן לפיוט. ואכן הסגנון המוסיקלי קשה להגדרה, אי שם בין מזרח ומערב.
מחברן של מלות הפיוט אינו ידוע. הפיוט הושר כפי הנראה בהקשר של ציון קבלת התורה (חג השבועות, שמחת תורה, שבת בה קוראים את עשרת הדיברות) והוא מגולל את דמותו הפלאית של משה רבנו, ובלשון הפיוט: (הפותח כל בית במלה "מי" ומסיים אותו במלה "כמשה") - מי כמשה? מי כמשה עלה להר סיני ושהה שם ארבעים יום ולילה ללא שתיה ואכילה; מי כמשה זכה לקרבת אלהים גדולה עד כדי כך שהקב"ה העיד עליו כי: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט.
הפיוט אינו מושר במסגרת של מסורת חיה, וההקלטות שבאתר הן עיבודים אמנותיים שונים שהוקלטו בשנים האחרונות.

https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1s ... 005171/NLI

לא הצלחתי להבין. האם יש מי שפענח את הלחן הכתוב בתוים ע"י עובדיה הגר בעצמו על הדף העתיק, ושר את הפיוט במנגינה הזו על פי התוים העתיקים?
אם כן, היכן אפשר לשמוע?

[סגי נהור]

לא הצלחתי להבין. האם יש מי שפענח את הלחן הכתוב בתוים ע"י עובדיה הגר בעצמו על הדף העתיק, ושר את הפיוט במנגינה הזו על פי התוים העתיקים?
אם כן, היכן אפשר לשמוע?

כאמור בטקסט עצמו, עיבודים שונים של הלחן מופיעים בקישורים (החסומים).

[צופה_ומביט]

לא הצלחתי להבין. האם יש מי שפענח את הלחן הכתוב בתוים ע"י עובדיה הגר בעצמו על הדף העתיק, ושר את הפיוט במנגינה הזו על פי התוים העתיקים?
אם כן, היכן אפשר לשמוע?

כאמור בטקסט עצמו, עיבודים שונים של הלחן מופיעים בקישורים (החסומים).

זה מה שלא הצלחתי להבין...
האם אלו עיבודים של הלחן המקורי, או משהו אחר.
עכשיו הבנתי.
יישר כוח.