מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

החידוש היומי - חדש על הדף - (מתעדכן)

גליונות שבועיים להורדה. עצה ותושיה בעניינים טכניים
קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף מו - לאו ד'לא תסור' בסייג חכמים ובמצוות מחודשות

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' אוגוסט 22, 2021 10:46 am

לאו ד'לא תסור' בסייג חכמים ובמצוות מחודשות

- מדוע רק לגבי מצות נר חנוכה, שואלת הגמרא 'והיכן ציוונו'?
- הגורם לטעות המונים מצוות דרבנן במנין תרי"ג מצוות, לדעת הרמב"ם.
- חילוקו של הרמב"ן בין סייגי חכמים למצוות מחודשות.
- במה נחלקו החת"ס והמהרש"א אם אפשר ללמוד מצות חנוכה בק"ו מיציאת מצרים?
- מה מוסיף לנו הפסוק 'שאל אביך ויגדך' על הפסוק 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך'?

החידוש היומי - יד אלול תשפא - סוכה דף מו1.png
החידוש היומי - יד אלול תשפא - סוכה דף מו1.png (460.4 KiB) נצפה 8056 פעמים

החידוש היומי - יד אלול תשפא - סוכה דף מו2.png
החידוש היומי - יד אלול תשפא - סוכה דף מו2.png (480.95 KiB) נצפה 8056 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 10:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף מז - הזכיר חג הסוכות בתפילת שמיני עצרת

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ב' אוגוסט 23, 2021 12:08 pm

הזכיר חג הסוכות בתפילת שמיני עצרת

- מחלוקת רש"י בסוכה וביומא ברמז להזכרת 'שמיני עצרת' בפז"ר קש"ב.
- מחלוקת בית יהודה וברכי יוסף בהזכיר בטעות 'חג הסוכות'
- האם ניתן לסמוך על הזכרתו הכללית 'מועדים לשמחה' או 'יום טוב מקרא קודש' או שבאמירת 'חג הסוכות' גירע?
- האם בלשון תורה 'חג הסוכות' כולל גם את 'שמיני עצרת'?
- חילוק החיד"א בין 'חג הסוכות' סתם ל'חג הסוכות' מתוך הרגל הלשון.

החידוש היומי - טו אלול תשפא - סוכה דף מז1.png
החידוש היומי - טו אלול תשפא - סוכה דף מז1.png (484.79 KiB) נצפה 8020 פעמים

החידוש היומי - טו אלול תשפא - סוכה דף מז2.png
החידוש היומי - טו אלול תשפא - סוכה דף מז2.png (509.15 KiB) נצפה 8020 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 10:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף מח - הנפת מתכת כסף על אבני המזבח

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוגוסט 24, 2021 11:27 am

הנפת מתכת כסף על אבני המזבח

- במה נחלקו התנאים אם ספלי הניסוך היו של כסף או של סיד?
- מחלוקת הראשונים בטעם האיסור לבנות מזבח באבני גזית.
- למה לא נמנתה תרומת 'ברזל' בכלל תרומות המשכן?
- מדוע לא ניסרו החשמונאים את אבני המזבח ששקצו מלכי יון בכלי כסף.
- כיצד נעשו הסכינים, מנורת החשמונאים ותבנית לחם הפנים מברזל?

החידוש היומי - טז אלול תשפא - סוכה דף מח1.png
החידוש היומי - טז אלול תשפא - סוכה דף מח1.png (478.94 KiB) נצפה 7954 פעמים


החידוש היומי - טז אלול תשפא - סוכה דף מח2.png
החידוש היומי - טז אלול תשפא - סוכה דף מח2.png (489.82 KiB) נצפה 7954 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 10:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף מט - הנאת גרונו והנאת מעיו במצוות ובשתיה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' אוגוסט 25, 2021 11:08 am

הנאת גרונו והנאת מעיו במצוות ובשתיה

- דין מי שאכל מצה או שתה ארבע כוסות ותכף הקיאם.
- ומה דינו לגבי ברכת המזון? והרי לא שבע.
- מה צורת ההנאה הטובה ביותר בשתיית יין, בלגימות קטנות או גסות?
- כיצד יתכן שמלא לוגמיו תלוי בכל אדם וככותבת שווה בכולם.
- חידושו של מהר"י ענגיל שר"ל מודה שחצי שיעור אסור מן התורה בשתיה.

החידוש היומי - יז אלול תשפא - סוכה דף מט1.png
החידוש היומי - יז אלול תשפא - סוכה דף מט1.png (483.11 KiB) נצפה 7884 פעמים


החידוש היומי - יז אלול תשפא - סוכה דף מט2.png
החידוש היומי - יז אלול תשפא - סוכה דף מט2.png (495.99 KiB) נצפה 7884 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:00 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף נ - בורר בסינון ארס ממים מגולים

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' אוגוסט 26, 2021 2:58 pm

בורר בסינון ארס ממים מגולים

- כיצד הציעה הגמרא לסנן את מי ניסוך המים שהתגלו בשבת?
- מים עם תולעים קטנים, המותר לסננם בשבת?
- נפק"מ הלכתית אם שתיית מים עם ארס היא מחמת מיאוס או רק מחמת סכנה?
- מים מגולים שהתברר בודאי שאין בהם ארס, האם יוכשרו לגבי מזבח?
- דברי התוספות יום טוב בשם דרך חיים שלא היה נחשים בבית המקדש

החידוש היומי - יח אלול תשפא - סוכה דף נ1.png
החידוש היומי - יח אלול תשפא - סוכה דף נ1.png (474.89 KiB) נצפה 7807 פעמים


החידוש היומי - יח אלול תשפא - סוכה דף נ2.png
החידוש היומי - יח אלול תשפא - סוכה דף נ2.png (536.81 KiB) נצפה 7807 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:00 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: סוכה דף כט - 'סימן רע' בהתרחשות מאורעות טבעיים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 26, 2021 6:22 pm

קלונימוס הזקן כתב:- כיצד ליקוי חמה ולבנה מהווים סימן רע בשעה שניתן לחשב מראש מתי יופיעו?
ראיתי כעת באלשיך (משלי ג, וכן קהלת ג) שכ' לגבי סדרי המזלות וכו' שהכל תוכנן מראש לפי מה שעתידים להיות מעשי האדם.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: סוכה דף כט - 'סימן רע' בהתרחשות מאורעות טבעיים

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' אוגוסט 29, 2021 12:48 pm

עושה חדשות כתב:
קלונימוס הזקן כתב:- כיצד ליקוי חמה ולבנה מהווים סימן רע בשעה שניתן לחשב מראש מתי יופיעו?
ראיתי כעת באלשיך (משלי ג, וכן קהלת ג) שכ' לגבי סדרי המזלות וכו' שהכל תוכנן מראש לפי מה שעתידים להיות מעשי האדם.


יישר כח! אעביר לכותב שליט"א, כנראה איננו קורא כאן.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף נג - תפילת מוסף ושאר תפילות בבית המקדש

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' אוגוסט 29, 2021 12:59 pm

תפילת מוסף ושאר תפילות בבית המקדש
- אם תפילות כנגד תמידין תקנום, האם התפללו בבית המקדש?
- מדוע הירושלמי השמיט מחצית מעדותו של רבי יהושע בן חנניה?
- דעת התוספות שלתפילת מוסף אין תשלומין שנתקנה משום 'ונשלמה פרים שפתינו'
- דעת הבית אבי שתפילת מוסף לא תוקנה בזמן בית המקדש נגד המפורש בסוגייתנו.
- האם גירסת התוספתא בעדותו של ריב"ח 'תציל' את ביאורו של ה'בירורי הלכה' בדעת התוספות?

החידוש היומי - כא אלול תשפא - סוכה דף נג1.png
החידוש היומי - כא אלול תשפא - סוכה דף נג1.png (491.34 KiB) נצפה 7727 פעמים


החידוש היומי - כא אלול תשפא - סוכה דף נג2.png
החידוש היומי - כא אלול תשפא - סוכה דף נג2.png (510.7 KiB) נצפה 7727 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:00 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: סוכה דף כט - 'סימן רע' בהתרחשות מאורעות טבעיים

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' אוגוסט 29, 2021 2:47 pm

עושה חדשות כתב:
קלונימוס הזקן כתב:- כיצד ליקוי חמה ולבנה מהווים סימן רע בשעה שניתן לחשב מראש מתי יופיעו?
ראיתי כעת באלשיך (משלי ג, וכן קהלת ג) שכ' לגבי סדרי המזלות וכו' שהכל תוכנן מראש לפי מה שעתידים להיות מעשי האדם.


העברתי לו.

ההערה עלתה כאן:

https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%A2%D7%9C_%D7%94(%D7%9E)%D7%93%D7%A3/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%9B%D7%98

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף נד - קריאת ההלל בעת הקרבת קרבן פסח

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ב' אוגוסט 30, 2021 11:40 am

קריאת ההלל בעת הקרבת קרבן פסח

- מי אמר את ההלל בשחיטת הפסח, הלווים או הבעלים המקריבים?
- מה הקשר בין זהות השיר של יום לזהות הכלי עמו משוררים?
- יסוד הגרי"ז שיש שני דיני הלל בשחיטת הפסח, מדין 'שיר של קרבן' ומדין 'שיר על עשיית הפסח'.
- יסוד הגרי"ז שיש שני דיני הלל: מדין 'קריאה' ומדין 'אמירת שירה'.
- מדוע שיר של יום נאמר פעם אחת והלל על פסח 'אם גמרו שנו'?

החידוש היומי - כב אלול תשפא - סוכה דף נד1.png
החידוש היומי - כב אלול תשפא - סוכה דף נד1.png (477.38 KiB) נצפה 7616 פעמים


החידוש היומי - כב אלול תשפא - סוכה דף נד2.png
החידוש היומי - כב אלול תשפא - סוכה דף נד2.png (489.05 KiB) נצפה 7616 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:01 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף נה - איזה משמר מקריב קרבן פסח?

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוגוסט 31, 2021 6:19 pm

איזה משמר מקריב קרבן פסח?
- ספק המנחת חינוך אם קרבן פסח בכלל אימורי הרגלים ויד כל המשמרות שווה בו.
- הוכחה מדברי הגמרא בזבחים ש'אחד שעריך' כולל את זמן שחיטת הפסח.
- יסוד הערוך לנר שהמשמר הקבוע הקריב את תנופת העומר כיון שאינו זמן כניסת כל ישראל לשער אחד.
- יסוד הכלי חמדה שבדבר שאין זכות לכהנים אין דין חילוק משמרות.
- מהו שורש חלוקת המשמרות, מחמת זכות העבודה במקדש או מחמת הנאת הממון בבשר או בעור?

החידוש היומי - כג אלול תשפא - סוכה דף נה1.png
החידוש היומי - כג אלול תשפא - סוכה דף נה1.png (457.72 KiB) נצפה 7564 פעמים


החידוש היומי - כג אלול תשפא - סוכה דף נה2.png
החידוש היומי - כג אלול תשפא - סוכה דף נה2.png (545.99 KiB) נצפה 7564 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:01 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

סוכה דף נו - תדיר ושאינו תדיר במצוי ובמטבע לשון

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' ספטמבר 01, 2021 11:39 am

תדיר ושאינו תדיר במצוי ובמטבע לשון

- ברכת שהחיינו וברכת לישב בסוכה, מה קודם למה?
- למה ברכת לישב בסוכה אינה תדירה אף שנאמרת עשרות פעמים במהלך החג?
- מחלוקת האחרונים אם חייב לברך זמן בכל יום אף שלא הסיח דעתו מהסוכה.
- סברת הערוך לנר שאין לכלול ברכת הזמן שעל הפירות ועל המצוות עם זו שעל המועדות.
- הוראת הסטייפלר בדרכו לברכת החמה בשנת תשמ"א והמו"מ עם בנו מרן הגר"ח.

החידוש היומי - כד אלול תשפא - סוכה דף נו1.png
החידוש היומי - כד אלול תשפא - סוכה דף נו1.png (500.63 KiB) נצפה 7511 פעמים

החידוש היומי - כד אלול תשפא - סוכה דף נו2.png
החידוש היומי - כד אלול תשפא - סוכה דף נו2.png (505.05 KiB) נצפה 7511 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:01 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

מסכת ביצה בס"ד - דף ב - כח דהתירא עדיף

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' ספטמבר 02, 2021 11:33 am

כח דהתירא עדיף

- כיצד מתיישב הכלל 'כח דהתירא עדיף' עם אמירתו של רבי ישמעאל 'כל המחמיר עליו ראיה ללמד'?
- חידוש הצל"ח ש'כח דהתירא עדיף' הוא פועל יוצא מ'ספק דאורייתא לחומרא'.
- איזה איסור דרבנן יכלל ב'כח דהתירא עדיף' גם להסבר הצל"ח?
- יסוד התפארת ישראל שהתורה לא כתבה דברים המותרים ולכן צריך טעם לאסור.
- ביאור הגרא"ב וסרמן בדברי התוס' כפי ששמע מפיו תלמידו בברנוביץ רבי יעקב זקהיים.

החידוש היומי - כה אלול תשפא - ביצה דף ב1.png
החידוש היומי - כה אלול תשפא - ביצה דף ב1.png (470.59 KiB) נצפה 7455 פעמים


החידוש היומי - כה אלול תשפא - ביצה דף ב2.png
החידוש היומי - כה אלול תשפא - ביצה דף ב2.png (505.27 KiB) נצפה 7455 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

להורדה - מקבץ של כל החידוש היומי למסכת סוכה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ו' ספטמבר 03, 2021 2:29 pm

הרהמ"ח שלח הבוקר הודעה זו (הסרתי את הבקשה לתרומה בסוף, אבל מי שמעוניין לתרום, בוודאי מוזמן ליצור עמו קשר ולהשתתף בזיכוי הרבים):

בסייעתא דשמיא מצ"ב מקבץ כל החידושים על מסכת סוכה.

בשורה חשובה
בעזרת השם אני מתעתד בל"נ להוציא לקראת חג הסוכות הבעל"ט - חוברת שתאגד את כל החידושים על מסכת סוכה בעימוד מקצועי ובהגהה מזוקקת.

זמני הרגלים הם זמנים שבהם לב הלומדים פתוח להשתעשע בדברי תורה, ומאידך הטרדות והסיבות לבטלה רבות - ולכן חושבני שיש בהוצאת החוברת הזו תועלת רבה.

החידוש היומי_מקבץ מסכת סוכה.pdf
(995.28 KiB) הורד 291 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף ה - תקנת עיטור שווקי ירושלים בפירות

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' ספטמבר 05, 2021 10:41 am

תקנת עיטור שווקי ירושלים בפירות

- האם היתה התקנה בענבים דוקא או גם בשאר פירות?
- דעת התוספות יום טוב שהתקנה כללה שני שלבים כשלכל שלב טעם אחר.
- האם טעם התקנה כדי לספק יין לנסכים או לצורך ייפוי השווקים?
- האם מותר למכור כרם רבעי? ואם לא, כיצד הועיל לייפוי שווקי ירושלים?
- כיצד משפיעה דעתו של רבי אליעזר שמקריבין אע"פ שאין בית על נדון הגמרא אם צריך מנין אחר להתירו?

החידוש היומי - כח אלול תשפא - ביצה דף ה1.png
החידוש היומי - כח אלול תשפא - ביצה דף ה1.png (500.08 KiB) נצפה 7166 פעמים


החידוש היומי - כח אלול תשפא - ביצה דף ה2.png
החידוש היומי - כח אלול תשפא - ביצה דף ה2.png (534.12 KiB) נצפה 7166 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף ט - מראית העין בחדרי חדרים באיסור דרבנן

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' ספטמבר 09, 2021 12:04 pm

מראית העין בחדרי חדרים באיסור דרבנן

- מחלוקת הראשונים אם דבר האסור משום מראית העין נאסר אף בחדרי חדרים.
- מה הכרחם של התוספות שלא נאמר דין זה באיסור דרבנן, ומדוע כתב הביאור הלכה על דבריהם "לאו מילתא דפסיקא"?
- חילוק הרשב"א בין עושה מעשה היתר וסבורים שעשה מעשה איסור, ובין עושה מעשה בהיתר וסבורים שעשהו באיסור.
- היתר אכילת דם הנמצא בין השיניים.
- שיטת התוספות שהאיסור לבנות ביתו ביום טוב אינו אלא משום... עובדין דחול.

החידוש היומי - ג תשרי תשפא - ביצה דף ט1.png
החידוש היומי - ג תשרי תשפא - ביצה דף ט1.png (490.92 KiB) נצפה 6913 פעמים


החידוש היומי - ג תשרי תשפא - ביצה דף ט2.png
החידוש היומי - ג תשרי תשפא - ביצה דף ט2.png (525.25 KiB) נצפה 6913 פעמים


הטקסט כולל קישורים למקורות המוזכרים (לשימוש אישי) זמין כאן
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ב' נובמבר 22, 2021 11:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף יב - הוצאת שופר ולולב לרה"ר לצורך תקיעת ונטילת נשים

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' ספטמבר 12, 2021 11:07 am

הוצאת שופר ולולב לרה"ר לצורך תקיעת ונטילת נשים

- מחלוקת הראשונים לדעת בית הלל דאמרינן 'מתוך' אם הותרה אף שלא לצורך כלל.
- דעת הראבי"ה שמותר לטלטל שופר לצורך תקיעת נשים ודעת השאג"א החולק על כך.
- ביאור הקרבן נתנאל ש'נחת רוח דנשים' מגדירה את המעשה 'כצורך יו"ט קצת'.
- ביאור היראים ש'אך אשר יאכל לכל נפש' כולל הנאת הנשמה בלי הגוף.
- האם מותר לאפות לחם ביום טוב רק לצורך מצות 'לחם משנה'?

החידוש היומי - ו תשרי תשפא - ביצה דף יב1.png
החידוש היומי - ו תשרי תשפא - ביצה דף יב1.png (505.74 KiB) נצפה 6761 פעמים

החידוש היומי - ו תשרי תשפא - ביצה דף יב2.png
החידוש היומי - ו תשרי תשפא - ביצה דף יב2.png (522.39 KiB) נצפה 6761 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף יג - תרומה גדולה ניטלת באומד

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ב' ספטמבר 13, 2021 12:06 pm

תרומה גדולה ניטלת באומד

- דין 'אומד' בתרומה גדולה אף שחיטה אחת פוטרת את כל הכרי.
- דעת הריטב"א שאסמכתא היינו שהעיר הקב"ה שראוי לעשות כן.
- דעת הנודב"י, התוס' רי"ד ומהר"ם חלאווה שאף שאין שיעור לתרומה יש שיעור נתינה.
- ביאור הקרית ספר שדין 'אומד' מתקיים ביחס לשיעור שרוצה לתרום.
- חשבון נפלא מספר צבא הלוי בדעת רבי יוסי ברבי יהודה בשיעור תרומה.
- האם מותר לאפות לחם ביום טוב רק לצורך מצות 'לחם משנה'?

החידוש היומי - ז תשרי תשפא - ביצה דף יג1.png
החידוש היומי - ז תשרי תשפא - ביצה דף יג1.png (492.91 KiB) נצפה 6640 פעמים


החידוש היומי - ז תשרי תשפא - ביצה דף יג2.png
החידוש היומי - ז תשרי תשפא - ביצה דף יג2.png (543.71 KiB) נצפה 6640 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף יד - איסור מוקצה בברירת פסולת מתוך אוכל

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' ספטמבר 14, 2021 10:26 am

איסור מוקצה בברירת פסולת מתוך אוכל

- תמיהת רע"א איך התירו ב"ה ברירת פסולת מתוך אוכל ביו"ט והלא מטלטל מוקצה?
- חילוק בין התפארת ישראל בין פסולת הראויה למאכל בהמה העומדת בפני עצמה, למעורבת באוכל.
- ביאור הרש"ש שתחילה בטלה הפסולת לאוכל ואחר כך כבר נמצאת בידו.
- מחלוקת הפוסקים במוקצה מחמת גופו שבא לידו אם מותר להמשיך לטלטלו.
- סברת החזו"א והגרשז"א שלא גזרו חכמים מוקצה כשמתעסק בהכשרת אוכל.

החידוש היומי - ח תשרי תשפא - ביצה דף יד1.png
החידוש היומי - ח תשרי תשפא - ביצה דף יד1.png (509.16 KiB) נצפה 6458 פעמים

החידוש היומי - ח תשרי תשפא - ביצה דף יד2.png
החידוש היומי - ח תשרי תשפא - ביצה דף יד2.png (566.53 KiB) נצפה 6458 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף יט - הקרבת קרבן תודה בערב פסח

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' ספטמבר 19, 2021 3:22 pm

הקרבת קרבן תודה בערב פסח

- מדוע לא תאסר הקרבת תודה בערב פסח משום מיעוט זמן אכילת לחמי המצה האסורים באכילה בערב פסח?
- מחלוקת הצל"ח והחכם צבי אם מיעוט זמן אכילה הוי חיסרון כשממעט את תחילת הזמן.
- מתי חילקו את לחם הפנים כשערב פסח חל בשבת?
- שיטת התוספות שמצה שאין יוצאים בה ידי חובה מותרת באכילה בער"פ.
- הקריב קרבן תודה בערב פסח, האם יכול לאכול את לחמי המצה?

החידוש היומי - יג תשרי תשפא - ביצה דף יט1.png
החידוש היומי - יג תשרי תשפא - ביצה דף יט1.png (486.67 KiB) נצפה 5913 פעמים


החידוש היומי - יג תשרי תשפא - ביצה דף יט2.png
החידוש היומי - יג תשרי תשפא - ביצה דף יט2.png (531.4 KiB) נצפה 5913 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף כב - עישון סיגריות ביום טוב

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' ספטמבר 22, 2021 4:24 pm

מפני קדושת המועד לא מצורף קובץ מעוצב כרגיל, אלא התוכן בלבד.

והרי הודעה שצירפו היום:

בסייעתא דשמיא רבים מהלומדים שלחו וישלחו אי"ה הערות על החידושים שיצאו לאור בקונטרס 'אמרתך חייתני' על ענייני סוכה והמסתעף.

אנו מתעתדים לערוך את כלל התגובות, כולל מו"מ כדרכה של תורה, ולהוציא הכל ערוך ומתוקן כראוי לשולחן בני מלכים מיד אחרי החג.

כמו כן, בעזרת השם כשיצא הספר השלם, נייחד מקום של כבוד כמילואים לכל הערות הלומדים.

נצא בקריאה של חיבה ללומדים שיחי' לא למנוע טוב מבעליו ולשגר למייל המערכת הערות והוספות על הח‎ידושים.

מועדים לשמחה

מערכת החידוש היומי



עישון סיגריות ביום טוב

דין מוגמר לגמר ולהריח ביום טוב
תנן (ביצה כב:) אף הוא אמר שלשה דברים להקל, מכבדין בית המיטות [- בית המסיבה שאוכלין שם... על גבי המיטות. רש"י] ומניחין את המוגמר [- לבונה על גבי גחלים. רש"י]. ביו"ט ועושין גדי מקולס [- כרעיו ובני מעיו תלויין חוצה לו בצדו כשצולהו. רש"י] בלילי פסחים. וחכמים אוסרין. ופירש רש"י טעם חכמים האוסרים להניח המוגמר ביום טוב משום דלאו צורך כל נפש הוא. ומהאי טעמא אסרינן ליה בכתובות בפרק ראשון (ז.) 'אשר יאכל לכל נפש' - דבר השווה לכל נפש, וזה אינו אלא למפונקים או למי שריחו רע.

ובגמרא: אמר רב אסי מחלוקת לגמר אבל להריח דברי הכל מותר. ופירש רש"י: כשאסרו חכמים לא אסרו אלא כשמניחו כדי לגמר בו כלים, שנותן המחתה עם הלבונה והגחלים תחת הבגדים להכניס בהן ריח, דלאו להנאת הגוף הוא אלא להכשיר כלים. אבל מניח לבונה על גבי גחלים להריח ריח, מותר, שהנאת הגוף הוא ולאוכל נפש דמי. ומוסיף רש"י שלפי דברי רב אסי אין טעם חכמים כפי שביאר במשנה משום 'דבר השווה לכל נפש' אלא משום שמתכוון לקישוט כלים ואלא להנאת הגוף.

ונושאת ונותנת הגמרא בדברי רב אסי, ומסיקה: אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר אסור. ומבאר רש"י: מחלוקת להריח, התם הוא דשרי רבן גמליאל להניח ביום טוב כדי להריח... ורבנן אסרי, דבעינן דבר השווה לכל נפש.



דבריו המפורסמים של הקרבן נתנאל נגד עישון טבא"ק ביום טוב
מפורסמים עד מאד דברי הקרבן נתנאל (פ"ב סימן כב אות י): ולא אוכל להתאפק מלהעלות על הספר מרבה המכשלה בישראל, שתיית טובא"ק ביו"ט. שמזלזלין באיסור מלקות, הבערה שלא לצורך... שצריך דוקא קצת ליום טוב או דבר מצוה, ושתיית טובא"ק לאו צורך יום טוב ומה מצוה יש בו.

בדבריו מציין הקרבן נתנאל שתי סברות אותם מעלים המתירים, האחד שהסיגריות מועילות לעכל המזון ולשלשל, ועושין רפואה ביום טוב. ועוד, מביא הקרב"נ סברת המתירים האומרים שהוא דבר הרגיל, וממילא נאמר לגביו דין הנאה השווה לכל נפש המותרת ביום טוב. כנגד סברא זו מביא הקרב"נ את המבואר בסוגייתנו שמוגמר חשיב דבר שאינו שווה לכל נפש, ועל כך אומר הקרב"נ: בא וראה שאינו דבר הרגיל יותר מן המוגמר, כדתנן (ברכות מב:) אע"פ שאין מביאין המוגמר אלא לאחר הסעודה [וכוונתו לכאורה שמשמע במשנה שכך היתה רגילותם להביא מוגמר אחר הסעודה], ומכל מקום אסרו המגומר שאינו שוה לכל נפש אלא להמפונקים, וא"כ כ"ש שתיית הטבא"ק. הקרבן נתנאל מוסיף עוד ששתיית הטבא"ק לא רק שאינה רגילה לכל אחד, אלא אף מי שאינו רגיל בכך יכול להסתכן על ידי שתייתו 'ויחוגו וינועו כשיכור'.

טענה נוספת מעלה הקרבן נתנאל, לפיה יש לחוש שהמון העם ילמדו להתיר פעולה זו אף באופנים האסורים, וכך הוא כותב: ולא על העמי הארצים תלונתי, אך על הלומדים ששותין בפרהסיא, ובגלל כן מחטיאי רבים נותנים יד להמון, והמה אינם יודעים להזהר ומכבין ומבעירין שלא לצורך. ולא עוד אפילו מי שאינו רגיל כ"כ ואינו שותה בחול, עושה כמטייל על פני חוצות ושותה והוא חילול יום טוב לעיני העמים. והלומדים הם הם גרמא בניזקין. ע"ז אמרו הגס לבו בהוראה.

לכך מסיק הקרבן נתנאל, בדברים נחרצים: וטוב להם לעיני העדה שימנעו יום או יומים לכבוד השם ותורתו, אף שיש להם קצת היתר ע"פ ש"ס היצר הרע. ומהם ילמדו אילני סרק ולא יחללו יום טוב. ויהיו ממצדיקי הרבים ויקבלו השכר בשב ואל תעשה. אשרי שומע לי, עכ"ד.

וכך גם נקט המגן אברהם (סימן תקיד סק"ד) שם הביא בשם כנסת הגדולה (הגהות ב"י סימן תרח) שאסור לשותת הטוטין שקורין טבק משום מכבה, והמג"א הוסיף: ולי נראה דאוסר משום מוגמר דאינו שוה לכל נפש.



חילוק הפני יהושע לפי סברת התוספות בין מוגמר שהוא לתענוג ובין סיגריות שהם לרפואה
וביישוב קושיית הקרבן נתנאל מדין מוגמר, כתב הפני יהושע (שבת לט:) על פי המבואר בתוספות שם (ד"ה וב"ה) שיש לחלק בין רחיצה ביום טוב להזעה ביום טוב, שרחיצה אינה אלא לתענוג וממילא דנים בה שאם אינה שווה לכל נפש הרי היא אסורה, משא"כ זיעה שהיא לבריאות הגוף. ועפ"ז כתב הפני יהושע שיש מקום לחלק טובא בין מוגמר לעישון טבא"ק, כי מוגמר אינו אלא לתענוג והרי הוא דבר שאינו שווה לכל נפש, משא"כ עישון כיון שיש בו תועלת לבריאות הגוף לעכל המזון ולתאוות המאכל וכיו"ב ממילא אף שיש שחושבים אותו גם לתענוג, אפילו הכי אין לאסור אותו בשביל כך, כי בודאי לא יגרע מחמת זה מעצם מה שיש בו תועלת לבריאות הגוף - וגבי בריאות הגוף הוה דבר השווה לכל נפש.

וכך גם נקט להיתר הכתב סופר (שם), וביאר ביתר ביאור את סברת התוספות והפני יהושע לחלק בין תענוג לדבר רפואה, כי עצם הרפואה שהיא המכוון במעשה הזה הרי היא שווה לכל נפש, והן אמת שיש כמה מיני רפואה ולא כל מין ממיני הרפואה נעשה על ידי כל אחד, אך מכל מקום כיון שעיקר המטרה הנרצית מהמעשה, דהיינו הרפואה, היא דבר השווה לכל נפש, וכל אחד חפץ ונהנה בו - לכן יש להגדיר גם את המעשה כדבר השווה לכל נפש, משא"כ רחיצה ומוגמר שכל עניינה התענוג, אין תענוג זה שווה לכל נפש.



מנהג איזה אנשים לעשן ביום טוב שני וביאור הכתב סופר במנהגם
ועוד הביא שיש הכת"ס הנוהגים לאסור ביום טוב ראשון ולהתיר ביום טוב שני, וכתב על כך: לדעתי אין לך זלזול גדול ביום טוב שני מזה, וכחול משווים בדבר הנראה. ומ"מ כתב להצדיק מעשיהם באופן שע"י שלא עישן ביום טוב ראשון שוב ביום טוב שני קשה עליו הדבר ביותר, והוא לו לצער כשמונע עצמו מלעשן ב' ימים רצופים זה אחר זה, ואילו אם יעשן יהיה הדבר לו לעונג ביותר, כשכבר הוא צמא לכך ביותר וגם צריך יותר כדי לעכל המזון מב' ימים. ובפרט ביום טוב אחר השבת שביום שני הוא כבר אחר ג' ימים שמונע עצמו שיש מקום להתיר מחמת זה, ובכה"ג כיון שמצטער ביום טוב שני יותר מיום טוב ראשון לא נראה כמזלזל ביום טוב שני.

ואף שנקט שם להתיר, כתב שבכל זאת רגיל אני לומר שכל מי שרוצה לעשן ביום טוב צריך שידע וילמוד תחילה הלכות יום טוב, לכל הפחות דינים השייכים לזה, למען ידעו להיזהר, כי בקל יכשל ח"ו, כי צריך להיזהר בהרבה דברים כדי שלא יבוא לידי איסור, עי"ש שהאריך בכמה אופנים שיש להיזהר מהם וחלקם אינם נוגעים לעישון הסיגריות בימינו.



סברות הדרכי נועם להתיר משום הנאת נפש השווה בכל או משום אוכל נפש שאין שווה בכל
ובתוך דבריו מציין הקרב"נ לדברי שו"ת דרכי נועם שהאריך למצוא היתר בענין זה. וזה לשון השאלה כפי שהציגה הדרכי נועם (סימן ט) בתשובתו: על שתיית העשן שמוצצים אותו דרך קנים חלולים, כי לא נמצא זה בספרי הפוסקים ז"ל לפי שלא היה בימיהם. כי מקרוב עלה עשן זה ונתפשט בכל העולם, ורובם ככולם שותים אותו. אם הוא מותר ביום טוב או אם יש בית מיחוש מפני שאינו אוכל נפש והתורה לא התירה אוכל נפש.

תחילה מברר הדרכי נועם שבודאי דין אוכל נפש אינו כולל רק אכילה בעלמא אלא גם הנאת נפש, ובזה נחלקו בית שמאי ובית הלל אם מותר להחם חמין לרגליו (לעיל כא:) ופירש רש"י טעם בית שמאי, כי אוכל נפש התיר הכתוב ולא להבעיר אור בשביל רחיצה. ומכך משמע שלדעת בית הלל אוכל נפש כולל אף הנאת נפש. וכך גם מבואר ממה שפירש רש"י שמוגמר אסור כיון שאינו שווה לכל נפש, ומשמע שאילו היה שווה לכל נפש היה מותר אף שהוא הנאת נפש ולא אוכל.

עוד מחדש על הדרכי נועם שם שלא נאמר דין שווה בכל נפש אלא בדבר שהוא הנאת נפש ולא בדבר מאכל, וכל דבר מאכל אף שאינו אלא למפונקים הרי הוא ראוי אף לעניים והוא בכלל אוכל נפש המותר ביום טוב. וממילא רוצה להתיר מציצת העשן מכמה טעמים; א' מציצת העשן דבר פשוט הוא שהשותים אותו יש להם הנאת נפש שנהנים בו. ורובא דעלמא שותים אותו ומיעוטא דמיעוטא אין שותים אותו, ובכל התורה אמרינן רובו ככולו (הוריות ג:), ואם כן הרי זה שווה לכל נפש. ב' יש תועלת בעישונו לעזר בעיכול המאכל וליישב אסטומכא. ג' ניתן לחדש ולומר שעישון אינו דומה להנאת נפש אלא חשבינן ליה ממש כאוכל נפש וממילא לא נאמרה בו הגבלה זו שצריך דוקא דבר השווה לכל נפש.

למרות שהדרכי נועם נוקט להתיר, בסיום דבריו הוא מציין שהוא ראה שכבר נתפש המנהג להתר עוד לפני פרסום פסקו, ו"לאו עלי דידי קא סמכי, אדרבא אני באתי לתת טעם למה שנתפשט טעם היתרו". על היתרים אלו כתב הקרבן נתנאל ש"בכל דבריו אתה רואה שאין בהם ממש והעלה כתעלא מבי כרבא"

הנה עלה בידינו שנחלקו הקרב"נ והדרכי נועם אם להחשיב עישון הטאב"ק כדבר השווה לכל נפש, שלדעת הדרכי נועם רובא דעלמא שותים אותו ובכל התורה אמרינן רובו ככולו, ואילו לדעת הקרב"נ אינו רגיל כמו מוגמר ואפילו מוגמר נאסר משום שאינו שווה לכל נפש.



עדות היעב"ץ מאביו החכם צבי שחזר לעשן ביו"ט מאחר שיש בו עונג יום טוב ומצטער כשנמנע ממנו
ואמנם החיד"א (או"ח סימן תקיא סק"ב) כתב על דברי הקרבן נתנאל שאין דבריו מוכרחים, כי הטבא"ק יש בו עונג יום טוב והוא שווה לכל נפש מה שאין כן מוגמר. גם על סברת הקרב"נ שיש מקום לגזור משום עמי הארצות, כתב החיד"א שאין דבריו מחוורים כי אין לנו לגזור גזירות מדעתו, אלא שאכן יש לנו להזהירם שלא לכבות, והביא דבריהם בשערי תשובה (שם סק"ה).

ובמחזיק ברכה (שם סק"א) המתיק יותר את מה שכתב שיש בעישון משום עונג יום טוב, ע"פ מה שהעיד היעב"ץ בספרו מור וקציעה בשם אביו החכם צבי שבימי חורפו נמנע מלשתות הטבא"ק ביום טוב, ואמר לו חסיד גדול ורב מובהק אחד שלא יפה הוא עושה, כי מאחר שהוא רגיל בו הרי כשנמנע בכך ביום טוב הוא מצטער ומונע שמחת יום טוב, ומכח סברא זו חזר לנהוג בו היתר.



דברי רש"י בכתובות שהאיסור הוא במגמר את הכלים והבגדים ותמיהת היעב"ץ מסוגייתנו
והנה בתוך דבריו הזכיר רש"י לדרשת הגמרא בכתובות (ז.) שם איתא: אלא מעתה מותר לעשות מוגמר ביום טוב, דמתוך שהותרה הבערה לצורך התורה נמי שלא לצורך. אמר ליה, עליך אמר קרא 'אך אשר יאכל לכל נפש' דבר השווה לכל נפש.

ופירש רש"י: מוגמר, בשמים על האש לגמר את הכלים ואת הבגדים. והיעב"ץ שם העיר על דברי רש"י מדוע תלה האיסור דוקא בגימור כלים או בגדים ולא בגימור להריח, וביותר שלא היה לרש"י להניח סתם מוגמר המפורש במשנה בברכות שהיו מביאים אחר הסעודה להריח, ולנקוט מין מוגמר אחר לגימור כלים או בגדים. ומשמע שמוגמר להריח מותר. ולפי זה ראיתי מי שכתב שמכאן מקור להתיר עישון ביום טוב כיון שהוא דומה למוגמר להריח.

אך כמובן שאין בדבריו ממש, ואדרבה זה גופא ראיית הקרבן נתנאל לאסור, שהרי בסוגייתנו למדנו למסקנא שחכמים אוסרים אף במוגמר להריח. וכמו שהעיר שם היעב"ץ עצמו מדוע הוצרך רש"י להעמיד הסוגיא באופן שתצדק לדברי רבן גמליאל ודלא כחכמים האוסרים אף במגומר להריח.



פסקו של הגר"נ קרליץ לאסור
לסיום, מעניין לצטט את מכתבו של הגר"נ קרליץ מתאריך יום ח' מנ"א תשס"ב (כפי שנדפס בספר 'חיים ללא עישון') שם כתב הלכה למעשה: ע"ד השאלה אם מותר לעשן ביו"ט סיגריות. עד ששואלים על יום טוב עדיין איני יודע היתר לעשן בחול, אחרי שהרופאים קבעו שזה סכנה, איך מותר להביא עצמו למצב של סכנה. עכ"פ אין בזה צורך השווה לכל נפש ואסור ביום טוב. ע"כ לשון המכתב.

בנושא זה יש אריכות דברים, ויש מפוסקי זמנינו שאסרו ויש שהתירו באופן זה או אחר, ובאתי להעמיד הנידון ללא הוראה למעשה, וכל אחד ילך אצל מורי הוראה שיורו לו את הדרך ילך בה

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: סוכה דף כח - איסור ישיבה בסוכה בשעת פטור מצטער

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ו' ספטמבר 24, 2021 12:47 pm

קלונימוס הזקן כתב:
החידוש היומי - כו מנא תשפא - סוכה דף כח1.png


החידוש היומי - כו מנא תשפא - סוכה דף כח2.png


היום שלח המחבר שוב את המאמר הזה העוסק בפטור מצטער מן הסוכה - לרגל ירידת גשמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף כג - חיוב נשים בשביתת בהמתו

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ו' ספטמבר 24, 2021 12:52 pm

מפני קדושת המועד לא מצורף קובץ מעוצב כרגיל, אלא התוכן בלבד.


חיוב נשים בשביתת בהמתו

פרת שכנתו של ראב"ע היתה יוצאת ברצועה בין קרניה
במשנה במסכת ביצה (כג.) שנינו: שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים, פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה כו'. ובגמרא מקשינן: למימרא דרבי אלעזר בן עזריה חדא פרה הויא ליה [- ש'פרתו' לשון יחיד משמע], והאמר רב ואמרי לה אמר רבי הודה אמר רב, תליסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא. ומיישבת הגמרא: תנא, לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו.

והנה פרק חמישי במסכת שבת (נא:), פרק במה בהמה, עוסק בדברים בהם מותר או אסור לבהמה לצאת לרשות הרבים בשבת. וכתב רש"י (ד"ה במה) בטעם האיסור, לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו. והתוספות (שם) הוסיפו מקור הדבר, דכתיב 'למען ינוח' וגו'. ועוד כתבו: ומיהו, לאו ד'לא תעשה מלאכה אתה ובהמתך' ליכא אלא במחמר אחר בהמתו.



ספק רבי עקיבא איגר אם אשה מצווה על שביתת בהמתה
וכתב רבי עקיבא איגר בתוספותיו (שבת פ"ה מ"א אות עד, הובא גם בחידושיו לשבת שבת נא:) : ואני מסתפק אם נשים מצווין על שביתת בהמתן היכא דליכא משום מחמר, כיון דהוי רק עשה, יש לומר דהוי מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות. ומוסיף רע"א שאף שנשים חייבות בקידוש היום מהיקש 'זכור ושמור' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה (ברכות כ: ; שבועות כ:), יש לומר שזהו דוקא בקידוש דהיינו הזכירה משא"כ בשאר מצוות עשה יש לומר דפטורות.

וציין רע"א לדברי הר"ן (מד. מדפה"ר) שכתב שלכל מילי דשבת נשים שווין לאנשים. והיינו, שמשמע מדבריו שגם לענין שביתת בהמתו נשים שוות לאנשים. ובתוספת ביאור כתב רע"א בתשובה {{ממ|ח"ג סימן פ}: ולענ"ד הא בר"ן שבת פרק כל כתבי שבכל מעשה איש ואשה שוים כדילפינן מזכור ושמור, וכל חיובי דשבת בכלל, עכ"ד.

בהגהה בסוף דברי רע"א נכתב: אמר י"מ התלמיד, בדין הנ"ל שמסתפק רבינו כמו כן מצאתי שמסתפק בזה הפרי מגדים באו"ח סימן רמ"ח ובספרו תיבת גמא פרשת בשלח, ע"כ. ובפמ"ג סימן רמח אינו נמצא, אך ציינו לדבריו בסימן תר"ח (משב"צ סק"א) "וכל מצות עשה של שבת נשים חייבין". וכן בסימן ש"ה (משב"צ סק"א) כתב: ואם נשים מוזהרים על זה, למאן דאמר לאו - פשיטא. ואף למאן דאמר עשה, וקידוש היום איתקש שמירה וזכירה, מכל מקום יליף דלכל מילי שוין אנשים ונשים.

ובתיבת גמא כתב להסתפק אם אשה מצווה על שביתת בהמתה, דמצות עשה שהזמן גרמא הוה וציין לדבריו בפרי מגדים, וגם שם הציון שגוי, ובביאור חלון התיבה כתבו שביאור ספיקו אם הוה מצות עשה או מצוה לא תעשה, כפי שהעמיד בדבריו (סימן רמו משב"צ סק"ו) שנחלקו המפרשים אם שביתת בהמתו בעשה גרידא או גם בלאו. ואמנם המעיין בדבריו בפרי מגדים ימצא שכוונת ספיקו כספק הגרעק"א שאף אם אין זה אלא עשה גרידא, יש לדון אם חייבים על כל עשה דשבת או רק על עשה דקידוש. אך יעויין בספרו ראש יוסף (שבת נא:) שאף שם עמד על ספק זה ואכן תלה הנידון במחלוקת זו אם שביתת בהמתו בעשה או בלאו. [ובאחרונים יש מי שהביא מהפרמ"ג בפתיחה שס"ל שנשים אינם מוזהרות על שביתת בהמתו, וכבר העירו שלא נמצא כן ואדרבה בשאר דבריו מבואר שס"ל שנשים מוזהרות על זה].



הוכחת המנחת חינוך, התפארת ישראל ותלמיד רע"א ממעשה בשכנתו של ראב"ע
והנה התלמיד המגיה הוסיף והביא ראיה לדבריו מסוגיית הגמרא דידן, וכך לשונו: ולי העני צריך עיון, דמלשון הגמרא גבי פרתו של ראב"ע של שכנתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו, לשון 'שכנתו' ולשון 'בה' מוכח בהדיא דנשים מצווין על שביתת בהמתן.

וכך כותב גם התפארת ישראל (בועז אות ב): אמר המחבר, במחילת כבוד תורת הגאון הנ"ל, אשתמיטתיה המשנה דשלהי פרקין מפרת שכנתו של ראב"ע. יעוי"ש שהציע לפרש שלדעת רע"א לא היהת אסורה שכנתו של ראב"ע בהוצאת פרתה אלא מדרבנן, ודחה פירוש זה מכמה טעמים; חדא שהוא דוחק גדול שהרי המשנה כללה דין פרת שכנתו עם דין פרת איש ומשמע שדין אחד לשניהם, ובפרט שהיה לרע"א לציין למשנה זו ולפרש דהיינו מדרבנן. ועוד דחה, שאם כן כיצד יתכן שכיון שלא מיחה בה קראו האיסור על שמו, הרי בכך לקה בכפליים כי לגבי שכנתו לא היה האיסור אלא מדרבנן ואילו מעת שנקרא על שמו הרי האיסור איסור דאורייתא, ויחשדוהו ויוציאו לעז על אותו צדיק שחטא בכפל. ע"ש שהאריך בזה.

ובמנחת חינוך (מצוה לב, אחר מוסך השבת אות ח) הביא אף הוא תחילה כסברת רע"א שכיון דשביתת בהמתו בלא מחמר הוא קר עשה, אם כן הוי ליה עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות. והוא מוכיח כצד זה ממה שגבי קידוש היום בעינן להיקש 'זכור ושמור' ומשמע שבלאו הכי היו נשים פטורות. וכותב המנ"ח: ובאמת לא ראיתי זה בשום פוסק, ראשון ואחרון, שיכתבו זה דאשה אינה מצווה על עשה זה.

אך שוב הביא ראיה לנידון זה, כדרך שהביאו תלמיד רע"א והתפא"י: שוב ראיתי שהיא גמרא מפורשת בשבת נ"ד ע"ב וביצה כ"ג ע"א, פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת ברצועה וכו', ובגמרא... אלא של שכנתו היתה ולא מיחה בה נקראת על שמו. אם כן מפורש שהפרה היתה של אשה, וחכמים פליגי - מבואר להדיא דגם הנשים מצוות על שביתת בהמתן.



מחלוקת המנ"ח והתורת חיים בביאור דעת הריטב"א בהו"א שאשה חייבת במילת בנה
אלא שאכן תמה המנחת חינוך מאיזה טעם יתחייבו נשים בעשה זה, ולא ניחא ליה בסברת הר"ן כפי שביארוהו רע"א בתשובה ותלמידו בהגהה על תוספותיו, שכיון שלגבי קידוש היום מקשינן זכור לשמור, הוא הדין לשאר מצוות עשה דשבת.

כדי לבאר זאת, מביא הר"ן את קושיית התוספות בקידושין (כט. ד"ה אותו) למה הוצרכה הגמרא לדרוש לגבי מצוה מילה, 'אותו' - ולא אותה, שאין אשה חייבת למול את בנה, והלא בלא"ה הויא מצות עשה שהזמן גרמא ואינה חייבת בה. והריטב"א (שם) יישב קושייתם וז"ל: איכא למימר דהתם הוא במצוה דנפשה, אבל הכא במצוה דבנה ה"א דמחייבא, דלא גרעה מב"ד דמחייבי למימר ליה להכי איצטריך קרא למיפטרה דכתיב אותו ולא אותה, עכ"ל. והבין המנ"ח בביאור יישובו שכלל זה שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא אינו אלא במצוה שבגופו, אבל במצוה שאינו בגופו אלא רק על דבר אחר, גם האשה חייבת. ומעתה, ביאר המנחת חינוך, גם לגבי מצות עשה דשביתת בהמתו כיון שאינו חיוב בגופו אלא ביחס לדבר אחר, דהיינו ביחס לבהמה, אין פטור מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות.

ואמנם בתורת חיים (סימן רמו סקי"ג) כבר העיר על דבריו, שבפשטות יש לבאר כוונת הריטב"א באופן אחר, שבמילה כיון שיש חיוב על הבן ממילא יש לחייב את האשה גם לדאוג לקיום חובת הבן. [ויש לתלות מחלוקתם בגירסת הריטב"א, שבדפוסים הישנים כתוב 'דלא גרעה מב"ד דמחייבי למימר ליה', ובהגהות זר זהב גרס 'דלא גרעה מב"ד דמחייבי לממהלי' וי"ג 'למימהליה' והיינו שהאות ה"א הראשונה נשתבשה לאות רי"ש, ועי"ז נעשית לב' מילים 'למימר-ליה'. ואם גורסים לממהליה, אם כן י"ל שכוונת הריטב"א כדברי המנ"ח שהמצוה היא מצוה בדבר אחר כמו שב"ד מצווים למולו כך היא מצווה למולו, ואילו אי גרסינן 'למימר ליה' משמע שאין הדימוי למה שמצווים הב"ד למולו אלא שכשם שמצווים ב"ד לומר לו ולדאוג שיקיים מצוותו, ה"ה שהיה מקום לחייב האשה לדאוג לקיום חובת בנה, אם לא שמיעט הכתוב 'אותו' ולא אותה].

ועכ"פ העיר המנחת חינוך שזה לא יצדק אלא ליישוב הריטב"א, אך ליישוב התוספות ושאר הראשונים שתירצו תירוצים אחרים, צ"ע למה יהיו נשים חייבות בשביתת בהמתו, והניח בצ"ע.



קושיית תוספות מדוע תלתה הגמרא טעם 'נסיוני' באיסור מחמר ולא באיסור שבתת בהמתו
ובגמרא בעבודה זרה (טו.) מבואר שאסור למכור בהמה גסה לגוי, וטעם הדבר משום שאלה ושכירות, שיש לחוש שלא ימכרנה לגוי אלא רק ישאילנה או ישכירנה וכשיעבודה הנכרי בבהמתו נמצא שעובר הבעלים על שביתת בהמתו. ועוד טעם מביאה הגמרא - משום נסיוני, היינו שפעמים ימכרנו לו סמוך לכניסת שבת, ויתן לו לנסות את בהמתו ויאמר לו 'תא נסייה' [- בא ונסנה], ותשמע הבהמה את קולו ותלך מחמתו והוה ליה מחמר.

והקשו התוספות (ד"ה ושמעה) למה הוצרכה הגמרא לומר שחשש זה דנסיוני הוא שמא יבוא לידי איסור מחמר, תיפוק ליה שעובר בכך משום שביתת בהמתו. ויישבו התוספות שכיון שנסיוני אינו איסור אלא לפי שעה, באופן שימכרנו לו סמוך לכניסת שבת ובשעת הנסיון דוקא, בכה"ג לא חששו לאיסור דשביתת בהמתו אלא רק לאיסור מחמר שהוא חמור טפי.

וכתב המנחת חינוך שאם ננקוט שאין אשה מצווה על שביתת בהמתו, אפשר לומר שכל מה שהוצרכו חז"ל להוסיף טעם זה של 'נסיוני', לפי שלא סגי להו בטעם של 'שאלה ושכירות' כיון שהוא משום שביתת בהמתו ואכתי היה מקום להתיר לאשה למכור בהמה גסה לגוי, כיון שהיא אינה מצווה על כך. ולכן הוסיפו חז"ל טעם נוסף משום נסיוני, והדגישו שמשום נסיוני יכול לבוא לידי איסור מחמר ולא רק לאיסור שביתת בהמתו - ולכן אף נשים אסורות במכירת בהמה גסה לגוי.



ראיית רבי אליהו גוטמכר מקושיית התוספות ודחיית הראיה מהמעשה בפרת שכנת ראב"ע
ואכן בפירוש רבי אליהו גוטמכר על המשניות (נדפס בדפוס וילנא) כתב להביא ראיה שנשים חייבות בשביתת בהמתו, ממה שהקשו התוספות ל"ל טעמא דמחמר, הרי מוכח שאין חילוק בין נשים לאנשים לגבי שביתת בהמתו, וכוונתו שאל"כ שפיר בעינן לטעמא דמחמר כדי לאסור אף על נשים למכור בהמה גסה לגוי.

בענין זה כתב רעק"א בתשובה (שם) דברים אשר מתוכם ניתן לשמוע שהיה מו"מ בענין זה בינו ובין השואל שם, אם כי לא ניתן להכריע בתורת ודאי מה היה הדין ודברים. ונצטט הלשון כפי שהיא: ומ"ש כבודו נ"י להוכיח, דאל"כ לא יהיו נשים מצווים בשביתת בהמה, ויקשה מסוגיא דע"ז משום שאלה ושכירות. ולענ"ד הא בר"ן שבת פרק כל כתבי שבכל מעשה איש ואשה שוים כדילפינן מזכור ושמור, וכל חיובי דשבת בכלל, עכ"ד.

ובעיקר ראיית האחרונים מסוגייתנו, כתב בפירוש רבי אליהו גוטמכר שאין מכך כל ראיה, שהרי המשנה העוסקת בבהמה היוצאת לרשות הרבים היינו בין באופן שמחמר אחריהן ובין כשיוצאת בפני עצמה ללא שבעליה מחמר אחריה. וממילא יש לומר שמה שמבואר במשנה 'ויוצאין שלא ברצון חכמים', היינו דוקא באופן שיוצא ע"י רדיפה וחימור, אבל אה"נ שאם אינו מחמר אחריה אינו אסור בנשים כיון שאין אשה מצווה על שביתת בהמתה.



ביאור ר"ח פלאג'י שיש להוכיח ממעשה דראב"ע להפך שנשים פטורות משביתת בהמתו
פירוש מעניין כתב בזה רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים (או"ח סימן שה סק"ב). לדבריו, לא זו בלבד שאין להוכיח מהמעשה עם פרת שכנתו של ראב"ע שאשה מצווה על שביתת בהמתו, אלא אדרבה יש להוכיח להיפך. שהרי באמת איך יתכן שראב"ע שהיה נשיא ושר התורה לא ימחה בשכנתו העוברת על איסור תורה. אא"כ שאכן אשה אינה מצווה על שביתת בהמתו ומשום כך לא מיחה בה ראב"ע, אלא שמכל מקום היה לו למחות כיון שלא הכל יודעים שבהמה זו שייכת לאשה ובפרט שפרה זו של שכנתו היתה ויוצאת משכונתו ויבוא לתלות שפרתו היא, וכן אין הכל יודעים שאשה איננה במצוות שביתת בהמתו.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף כו - טלטול מוקצה בשבת למניעת צער בעלי חיים

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ב' ספטמבר 27, 2021 8:54 am

מפני קדושת המועד - בלי עיצוב

טלטול מוקצה בשבת למניעת צער בעלי חיים

דין בכור שנפל לבור
משנה ביצה (כה:-כו.): בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר ירד מומחה ויראה, אם יש בו מום - יעלה וישחוט, ואם לאו - לא ישחוט. רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מבעוד יום, אין זה מן המוכן. ובגמרא דנה במאי פליגי, ומבארת שנחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם מותר לראות מומים ביום טוב, דהיינו שהכהן רואה אם המום הוא מום קבוע או מום עובר [שאם הוא מום עובר אסור לשוחטו והשוחטו הרי הוא שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת]. והטעם שלדעת רבי שמעון אין הכהן רואה מומין, הוא משום שהרי זה כיושב ודן דין, ואסור לדון דין ביום טוב (רש"י כו. ד"ה אי).

ומקשה הגמרא, שאם אכן מחלוקתם היא בעצם דין ראיית מומים, מדוע לא נחלקו בעיקר הדין, ולמה ציירה המשנה ציור זה של 'בכור שנפל לבור'. ומיישבת הגמרא: בכור שנפל לבור אצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא משום צער בעלי חיים לערים ולסקיה כרבי יהושע, קמ"ל. והיינו שהיה צד שמשום צער בעלי חיים יוכל להערים ולומר שבודאי יש בו מום ויוכל להעלותו מן הבור. קמ"ל שאין אומרים כן. ובביאור הקמ"ל כתב המאירי: ולהעלותו שלא לצורך אכילה אינו רשאי שהרי טורח שלא לצורך הוא, ואע"פ שיש כאן צער בעלי חיים, אין חוששין לזלזל ביום טוב משום צער בעלי חיים.



בהמה שנפלה לאמת המים מותר לבטל כלי מהיכנו משום צערה
והנה למרות המבואר בסוגייתנו שאין צער בעלי חיים מועיל להתיר העלאת הבכור מן הבור, הרי שבגמרא במסכת שבת אנו למדים לכאורה דין אחר. שכך נאמר בגמרא בשבת (קכח:): אמר רב יהודה אמר רב, בהמה שנפלה לאמת המים, מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה, ואם עלתה עלתה. והגמרא שם מקשה על פסיקתו של רב מדברי הברייתא בה נתבאר שבהמה שנפלה לאמת המים עושה לה פרנסה במקומה בשביל שלא תמות, ומשמע שדוקא פרנסה עושה לה אך לא מניח כרים וכסתות. ומיישבת הגמרא שאכן תלוי הדבר ועומד באפשרות לפרנסה באותו המקום, ודברי רב המתיר להביא כרים וכסתות נאמרו באופן שלא יועיל לספק את פרנסתה באותו מקום.

הגמרא שבה ומקשה על מימרתו של רב, שהרי בהנחת הכרים והכסתות תחתיה הרי הוא מבטל כלי מהיכנו [שהרי משליכו לבור לתוך המים. רמב"ם, ועי' רש"י]. ומבארת הגמרא שדעתו של רב שאיסור מבטל כלי מהיכנו אינו אלא מדרבנן ואילו איסור צער בעלי חיים הינו מדאורייתא, ואתי דאורייתא ודחי דרבנן. וכך נפסק בשו"ע (סימן שה סי"ט) בהמה שנפלה לאמת המים, אם המים עמוקים ומפני כך אינו יכול לפרנסה במקומה, מביא כרים וכסתות ונותן תחתיה משום צער בעלי חיים, אע"פ שמבטל כלי מהיכנו.



דעת הרמב"ם שאסור להעלותה ביד ומחלוקת הפסוקים אם אפילו כשא"א בכרים וכסתות
וברמב"ם (שבת פכ"ה הכ"ו) פסק אף הוא כן, והוסיף: ואסור להעלותה בידו. וכתב המגן אברהם דמשמע מדברי הרמב"ם שאע"ג דאיכא צער בעלי חיים, דהיינו באופן שאי אפשר להעלותה על גבי כרים וכסתות, אפ"ה אסור להעלותה ביד, וזאת למרות שאיסור מוקצה אף הוא אינו אלא מדרבנן (סקמ"ה). וביאר המג"א, שאין לנו לדמות גזירות חכמים זה לזה, דיש דברים שהעמידו דבריהם אפילו במקום כרת.

וכן הביא המשנה ברורה (סק"ע) בשם המגן אברהם, אך הוסיף והביא את דעת האליה רבה שכתב בשם כמה פוסקים, שאם אי אפשר להעלות על ידי כרים וכסתות, מותר להעלותה ביד, עכת"ד. הרי שנחלקו הפסוקים אם משום צער בעלי חיים התירו אף לעבור על איסור מוקצה להעלות הבהמה בידיים. שלדעת המגן אברהם, אע"ג דמשום צער בעלי חיים התירו שבות דביטול כלי מהיכנו, מכל מקום להעלות ולהתיר טלטול מוקצה בידים לא התירו משום צער בעלי חיים (לשון המחצית השקל). ואילו לדעת האליה רבה אף שאיסור מוקצה חמור ולא התירו תחילה אלא ביטול כלי מהיכנו, מכל מקום אם אי אפשר בכך למנוע את הצער בעלי חיים, מותר אף לטלטל מוקצה בידיים מחמת כן.

והנה המגן אברהם כתב שאין לנו לדמות גזירות חכמים זה לזה. ולכאורה יש להוסיף על כך את דברי התוספות ישנים הידועים בריש מסכתין (ג:) שאיסור מוקצה חמור והוי כעין דאורייתא, ומש"ה אפילו ספק מוקצה אסור, ואין אומרים בו ספק דרבנן לקולא. וממילא יש לומר שאף שהתירו איסור דרבנן משום צער בעלי חיים דאורייתא, לא התירו כן גבי מוקצה דחמור והוי כעין דאורייתא.

ובמרכבת המשנה (שבת פכ"ה הכ"ו) על פסק הרמב"ם גבי בהמה שנפלה לבור, ציין לסוגיית הגמרא דידן וכתב: ושם מבואר דאסור להעלותו, דשבות חמור בידים, העמידו דבריהם במקום צער בעלי חיים דאורייתא. והיינו שעמד על הערה זו שלכאורה מבואר בסוגייתנו שבידיים לא התירו אף במקום צער בעלי חיים, ואדרבה נראה שהביא זאת כמקור לפסק הרמב"ם שלא יעלנה ביד.



מו"מ בפירוש רש"י במעשה בחמורו של רבן גמליאל
ובעיקר המבואר בגמרא בשבת שהתירו שבות דביטול כלי מהיכנו מחמת צער בעלי חיים, כן מבואר בסוגיית הגמרא בשבת (קנד:) לפירוש רש"י שם. שהביאה שם הגמרא מעשה בחמורו של רבן גמליאל שהיה טעון דבש בשבת, והחמיץ הדבש ונעשה מוקצה, ומשום כך לא פירק רבן גמליאל את הדבש מעל גבי החמור עד מוצאי שבת, ולמוצאי שבת מחמת כובד המשאוי מת החמור.

ומקשה הגמרא: ויתיר חבלים ויפלו שקין. ומיישבת: מיצטרו זיקי [-נבקעים הנודות בנפילתן לארץ. רש"י]. ועוד מקשה: ויביא כרים וכסתות ויניח תחתיהן. ומבארת: מטנפי, וקמבטל כלי מהיכנו. ושבה הגמרא ומקשה: והאיכא צער בעלי חיים, ומיישבת הגמרא: קסבר צער בעלי חיים דרבנן. ובביאור קושיית הגמרא והאיכא צער בעלי חיים, פירש רש"י שקושיא זו היא המשך לקושיא הקודמת, דהיינו שהקשתה הגמרא שיניח כרים וכסתות ועל מה שיישבה הגמרא שקמבטל כלי מהיכנו שבה הגמרא והקשתה שכיון דאיכא צער בעלי חיים, ליתי דאורייתא ולידחי דרבנן דביטול כלי מהיכנו.

אלא שאין להוכיח ממה שביאר רש"י את קושיית הגמרא שידחה צער בעלי חיים את איסור ביטול כלי מהיכנו, ולא פירש שמשום צער בעלי חיים יוכל לטלטל את הדבש בידיים, שדעתו כדעת הרמב"ם וכביאור המגן אברהם והמרכבת המשנה, שלא התירו משום צער בעלי חיים אלא רק ביטול כלי מהיכנו, אך לא טלטול בידיים. שהרי גם לדעת האליה רבה, אין מתירים לטלטל מוקצה בידיים משום צער בעלי חיים אלא באופן שאינו יכול למנוע הצער על ידי ביטול כלי מהיכנו. וכיון שלפי האמת יכול להניח כרים וכסתות באופן שלא יצטרך לטלטל הדבש בידיים אלא רק לטנף הכרים - לכך העמיד רש"י הקושיא באופן זה.

אמנם יעויין ברש"ש (שם) שכתב: וזה לא פירש דיטלם בידים, משום דמוקצה חמירא כעין תורה, כמ"ש המהרש"א בביצה (ג:) בשם תוספות ישנים, עכ"ד. ובפשוטו נראה שדעתו שאכן לא התירו משום צער בעלי חיים אלא ביטול כלי מהיכנו ולא איסור מוקצה. וחזינן בדבריו עוד כפי שרצינו לבאר בביאור דעת המגן אברהם ששבות דמוקצה חמיר טפי, ואין זה רק משום שאין לדמות גזירות חז"ל זו לזו.



ביאור סוגייתנו לדעת הסוברים שהתירו לטלטל מוקצה משום צער בעלי חיים
והנה מה שהביא המרכבת המשנה מסוגייתנו כמקור לדברי הרמב"ם שלא יעלנה ביד וכביאור המגן אברהם, היא קושיא אלימתא על דעת האליה רבה ושאר הפוסקים שהביא. שאם אכן התירו משום צער בעלי חיים גם טלטול מוקצה בידיים, כיצד מבואר בסוגייתנו שאין מעלים בכור שנפל לבור ואף שיש בכך משום צער בעלי חיים.

אמנם קושיה זו תשובתה בצידה, שהרי בגמרא בשבת שם מבואר להדיא שכל מה שהתירו להביא כרים וכסתות ולבטל כלי מהיכנו היינו באופן שאינו יכול לפרנסה שם, ומבואר שכל שיכול לפרנסה שם לא התירו אפילו שבות דביטול כלי מהיכנו. ומעתה יש לומר שסוגייתנו העוסקת בבור שנפל לבור ולא לאמת המים שפיר יכול לפרנסו במקומו, ומטעם זה אסור לו להעלותו מן הבור.



התיר המהריט"ץ לעשן את הדאבור שלא ימית את הדבורים בכוורת
למרות שהמגן אברהם כותב ברורות כי אין לדמות גזירות חז"ל זו לזו, ושבות שמצאנו שהתירו משום צער בעלי חיים התירו, ומה שלא מצאנו אין לנו להתיר. הרי שלא כן דעתו של המהרי"ט צהלון. בתשובה (שו"ת מהריט"ץ ח"א סימן רמד) בה עוסק המהריט"ץ ב'אשר שאלוני אנשי טבריה, על דבר הדבורים הנקראים בערבי "דאבור", אשר באים והורגים את הצירעא שבכוורת. והתרופה היא לעשן במקום ההוא כדי שיברחו הדאבור או ימותו בעשן יכלו. אם מותר לישראל לומר לגוי לעשן בשבת או לא'.

בראש תשובתו רוצה המהריט"ץ להתיר את עישון הדאבורים משום צער בעלי חיים, להצלת הצירעין מידם. וכה דבריו: ראשונה, מצינו הרבה דברים התירו חכמים משום צער בעלי חיים... אם כן גם אנו בשביל צער הצירעין שלא ימיתום הדאבור, מותר, ע"כ. והוא מביא ראיה לדבריו מדין בהמה שנפלה לאמת המים שמותר להביא כרים וכסתות ליתן תחתיה משום צער בעלי חיים. אמנם המהריט"ץ מביא ראיה לסברתו זו גם ממה שהתירו לומר לגוי לחלוב בהמתו בשבת כיון שחלבה מצערה, כמבואר בטור (סימן שה), וציור זה אכן נוגע לשבות דאמירה לנכרי וכשאלת אנשי טבריה.



דעת תלמיד הרמב"ן שלא התירו אפילו ביטול כלי מהיכנו משום צער בעלי חיים לחוד
והנה עד כה נקטנו בפשטות שמשום צער בעלי חיים דאורייתא התירו ביטול כלי מהיכנו, ונחלקו הפוסקים אם התירו מחמת זאת אף טלטול מוקצה בידיים באופן שלא סגי בביטול כלי מהיכנו. אמנם יש לדעת שלא כן דעת תלמיד הרמב"ן בשבת (קנד:), שם האריך להקשות על פירוש רש"י בסוגיא במעשה בחמורו של רבן גמליאל, וביאר הסוגיא באופן אחר. והסיק: ואין כאן שיתירו ביטול כלי מהכינו משום צער בעלי חיים דאורייתא, וכן בדין, שהרי העמידו דבריהן במקום מצוה... ומה שאמרו בפרק מפנין [- היינו לגבי בהמה שנפלה לאמת המים] דאתי דאורייתא ודחי דרבנן, היינו משום דאיכא צער בעלי חיים ואיכא פסידא. ואי ליכא פסידא לא הוו שרי.

ומוסיף תלמיד הרמב"ן: דהא אמרינן אפשר בפרנסה, ואי לא, מביא כרים וכסתות ומניח תחתין, דכיון דאיכא תרתי [- דהיינו הפסד וצער בע"ח] שרי ליה ביטול כלי מהיכנו שאינו שבות גמור, אבל להעלותה כדרכה לא התירו לו, מדלא אמרינן 'ואי לא אפשר להביא כרים וכסתות, מעלן כדרכו'. הרי שדקדק תלמיד הרמב"ן ממה שלא הוסיפה הגמרא לומר מה הדין באופן שאי אפשר להביא כרים וכסתות, שאכן להעלותה כדרכה לא התירו לו. ולכאורה לפי זה יש לנו מקור אחר לדעת הרמב"ם ולא מסוגייתנו לגבי בכור.

ואם אכן יהיה זה מקור דברי הרמב"ם, הרי שיהיה מוכח כדעת המגן אברהם, שאף שאי אפשר להעלות ע"י כרים וכסתות מכל מקום לא התירו לו להעלותה כדרכה. משא"כ אם מקור דבריו מסוגייתנו, יש לומר שסוגייתנו איירי באופן שיכול לפרנסו בבור ולכן לא התירו לו טלטול בידיים, אך במקום שאין מנוס אלא לטלטל בידיים, שמא התירו אף זאת.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף כט - עשיית צרכי רבים בדמי חוב שאינו יכול להשיבו

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' ספטמבר 29, 2021 4:11 pm

עשיית צרכי רבים בדמי חוב שאינו יכול להשיבו

- מעשה נורא ביהודי שנטל מחבירו לחם באשוויץ מפני פיקוח נפש.
- האם דין 'גזל ואינו יודע למי גזל' נאמר רק בגוזל את הרבים.
- חילוק בין 'גזל מרשות הציבור' ל'גזל רבים'.
- האם עשיית צרכי רבים הויא תשובה מעלייתא.
- ביאור הגרא"א דסלר כיצד עשיית צרכי רבים מתקנת את מעשה הגזל אף שיתכן ולא יהנה ממנו הנגזל.

החידוש היומי - כג תשרי תשפא - ביצה דף כט1.png
החידוש היומי - כג תשרי תשפא - ביצה דף כט1.png (509.46 KiB) נצפה 5304 פעמים

החידוש היומי - כג תשרי תשפא - ביצה דף כט2.png
החידוש היומי - כג תשרי תשפא - ביצה דף כט2.png (500.6 KiB) נצפה 5304 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף ל - קיום מצות ארבעת המינים באתרוג התלוי לנוי סוכה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' ספטמבר 30, 2021 3:21 pm

קיום מצות ארבעת המינים באתרוג התלוי לנוי סוכה

- פסק החתם סופר בהסרת אתרוג התלוי לנוי סוכה לצורך קיום מצות ארבעת המינים.
- האם יש מקום לחלק בין אם בעל הסוכה זקוק לאתרוג או חבירו?
- 'אין בו היתר אכילה' בדבר האסור באכילה לזמן.
- חילוק הגריש"א בין אתרוג התלוי לנוי סוכה לסוכה המסוככת בלולבים.
- חילוק המחנה חיים ממונקאטש בין ביטול נוי סוכה לביטול מהדרין בנר חנוכה.

החידוש היומי - כד תשרי תשפא - ביצה דף ל1.png
החידוש היומי - כד תשרי תשפא - ביצה דף ל1.png (475.19 KiB) נצפה 5266 פעמים

החידוש היומי - כד תשרי תשפא - ביצה דף ל2.png
החידוש היומי - כד תשרי תשפא - ביצה דף ל2.png (499.18 KiB) נצפה 5266 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

מקבץ בראשית להורדה - כולל מאמר המקשר את הפרשה והדף היומי

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' ספטמבר 30, 2021 11:30 pm

כעת שמתי לב שבכל סוף שבוע הוא שולח קובץ סיכום (השבוע רק שני ימים) של כל השבוע + (בשבוע זה) מאמר אורח המקשר את פרשת השבוע והנלמד בדף היומי, כך שאפשר יהיה להעלות ניצוצות מבית המדרש על שולחן השבת ולשתף את בני הבית.

מקבץ שבועי בראשית תשפב.pdf
(307.15 KiB) הורד 162 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף לג - השתמשות במוקצה ביו"ט לצורך אוכל נפש

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ב' אוקטובר 04, 2021 1:39 am

השתמשות במוקצה ביו"ט לצורך אוכל נפש

- שיטת התוספות והמרדכי שמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש.
- קושיית המהרש"א מהא דאין סומכין את הקדרה בבקעת.
- קושיית הבית יוסף מדוע אין שוחטים ע"מ לכסות הדם באפר כירה שהוסק ביום טוב.
- יסוד המגן אברהם שהראשונים לא התירו אלא טלטול ולא השתמשות במוקצה.
- חילוק בין הוכחת התוספות מסילוק האפר לצורך אפיית הפשטידה, ובין הוכחת המרדכי מטלטול האפר לצורך כיסויה.

החידוש היומי - כז תשרי תשפא - ביצה דף לג1.png
החידוש היומי - כז תשרי תשפא - ביצה דף לג1.png (516.98 KiB) נצפה 5138 פעמים

החידוש היומי - כז תשרי תשפא - ביצה דף לג2.png
החידוש היומי - כז תשרי תשפא - ביצה דף לג2.png (545.33 KiB) נצפה 5138 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף לד - יום טוב קובע למעשר ודין עונג ביום טוב

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ב' אוקטובר 04, 2021 4:39 pm

יום טוב קובע למעשר ודין עונג ביום טוב

- מחלוקת המאירי בשם קצת גאונים, הצל"ח והפנ"י אם יום טוב קובע למעשר כשבת.
- דברי הצל"ח שבהפרשת תרו"מ בשבת יש שני איסורים ורק אחד מהם שייך ביום טוב.
- מחלוקת הטור, השו"ע והשלטי גבורים בדין קידוש במקום סעודה באכילת פירות.
- תליית העין יצחק לדעות הראשונים בשני טעמי הרשב"ם.
- חידוש הגר"נ געשטטנר שאין דין שבת קובעת למעשר באכילת ירק.

החידוש היומי - כח תשרי תשפא - ביצה דף לד1.png
החידוש היומי - כח תשרי תשפא - ביצה דף לד1.png (482.9 KiB) נצפה 5047 פעמים


החידוש היומי - כח תשרי תשפא - ביצה דף לד2.png
החידוש היומי - כח תשרי תשפא - ביצה דף לד2.png (572.8 KiB) נצפה 5047 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף לה - שאילת 'עשרתם?' בערב שבת בין השמשות

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוקטובר 05, 2021 11:24 am

שאילת 'עשרתם?' בערב שבת בין השמשות

- מדוע הזכיר רש"י את דין שבת קובעת למעשר בנוגע לאמירת 'עשרתם'?
- הדגשת רש"י שיש לעשר את 'פירות האילן'.
- חשבון ה'אור המאיר' שאין נפק"מ בדין 'שבת קובעת למעשר' במעשר דגן תירוש ויצהר.
- חידושו של רבי מאיר שפירא שמותר להפריש מעשר ירק בערב שבת בין השמשות.
- הערת השבט הלוי מביאור השיטה מקובצת בדעת רש"י על דברי רבו הגדול.

החידוש היומי - כט תשרי תשפא - ביצה דף לה1.png
החידוש היומי - כט תשרי תשפא - ביצה דף לה1.png (513.67 KiB) נצפה 4996 פעמים


החידוש היומי - כט תשרי תשפא - ביצה דף לה2.png
החידוש היומי - כט תשרי תשפא - ביצה דף לה2.png (551.67 KiB) נצפה 4996 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף לו - איסור ייבום ביום טוב ודין שמחה בליל יו"ט

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' אוקטובר 07, 2021 9:55 am

איסור ייבום ביום טוב ודין שמחה בליל יו"ט

- קושיית המחברים שייבום אסור אפילו בחול המועד שאין מערבין שמחה בשמחה.
- יישוב הטורי אבן שהחידוש במשנתנו הוא בר"ה ובליל יום טוב שאין בהם דין שמחה.
- סתירה בדברי השאג"א אם יש חיוב שמחה בר"ה ובליל יום טוב.
- ספק הכלבו כפי שהביאו הדרכי משה בדין נישואין בפורים.
- דעת הגר"ח מבריסק שלא נתמעט ליל יום טוב אלא משמחת 'שלמי שמחה' אך לא משאר מיני שמחות.

החידוש היומי - ל תשרי תשפא - ביצה דף לו1.png
החידוש היומי - ל תשרי תשפא - ביצה דף לו1.png (459.89 KiB) נצפה 4853 פעמים


החידוש היומי - ל תשרי תשפא - ביצה דף לו2.png
החידוש היומי - ל תשרי תשפא - ביצה דף לו2.png (519.31 KiB) נצפה 4853 פעמים
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ו' אוקטובר 08, 2021 11:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף לז - אין ברירה בדאורייתא ויש ברירה בדרבנן

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ו' אוקטובר 08, 2021 11:18 am

החידוש היומי - א חשון תשפא - ביצה דף לז1.png
החידוש היומי - א חשון תשפא - ביצה דף לז1.png (501.71 KiB) נצפה 4854 פעמים


החידוש היומי - א חשון תשפא - ביצה דף לז2.png
החידוש היומי - א חשון תשפא - ביצה דף לז2.png (548.32 KiB) נצפה 4854 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ביצה דף מ - מוקצה מחמת איסור תחומין

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוקטובר 12, 2021 1:12 am

מוקצה מחמת איסור תחומין

- מחלוקת הרמב"ם והמאירי במדבריות שבאו בערב יום טוב.
- קושיית הבית מאיר שביתיות שבאו מחוץ לתחום ייאסרו מדין 'מוקצה מחמת איסור'
- דעת רש"י שדבר האסור באיסור דרבנן אינו 'מוקצה מחמת איסור'.
- יסוד הרמב"ן ש'מוקצה מחמת איסור' אינו אלא כשעצמו של דבר אסור.
- דעת הרשב"א שפירות הבאים מחוץ לתחום מוקצים מחמת איסור, והכרעת הט"ז דלא כדעתו.

החידוש היומי - ד חשון תשפב - ביצה דף מ1.png
החידוש היומי - ד חשון תשפב - ביצה דף מ1.png (483.12 KiB) נצפה 4709 פעמים


החידוש היומי - ד חשון תשפב - ביצה דף מ2.png
החידוש היומי - ד חשון תשפב - ביצה דף מ2.png (534.23 KiB) נצפה 4709 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף ב - א' בתשרי ראש השנה לשמיטין - ובדין תוספת שביעית

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוקטובר 12, 2021 10:07 am

א' בתשרי ראש השנה לשמיטין - ובדין תוספת שביעית

- במה נתייחד א' בתשרי כיון שעבודת הארץ אסורה קודם לכן משום תוספת שביעית?
- האם תוספת שביעית היא דין דאורייתא, הלכה למשה מסיני או מדרבנן?
- ביאור המצפה איתן שדעת רש"י כדעת הרמב"ם שהלל"מ מיקרי דברי סופרים.
- מחלוקת רש"י ורבותיו אם קידושי כסף מדאורייתא או מדברי סופרים.
- אלו מלאכות נאסרו בתוספת שביעית ומה דין התבואה שגדלה בעקבות עבודה בתוספת שביעית?

החידוש היומי - ה חשון תשפב - ראש השנה דף ב1.png
החידוש היומי - ה חשון תשפב - ראש השנה דף ב1.png (511.26 KiB) נצפה 4656 פעמים

החידוש היומי - ה חשון תשפב - ראש השנה דף ב2.png
החידוש היומי - ה חשון תשפב - ראש השנה דף ב2.png (542.57 KiB) נצפה 4656 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף ג - ענני הכבוד ומילת בני ישראל במדבר

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוקטובר 12, 2021 8:50 pm

ענני הכבוד ומילת בני ישראל במדבר

- מדוע לא מלו בני ישראל אחר שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד?
- הכרח הערוך לנר שב' הטעמים לכך שלא נשבה רוח צפונית - צריכים זה את זה.
- מקור האבודרהם למנהג נתינת יין על שפתי התינוק בעת אמירת 'ואומר לך בדמייך חיי'.
- האם ענני הכבוד התסלקו אחר חטא העגל? סתירת מדרשים בענין זה.
- כמה זמן חלף מעת שנסתלקו ענני הכבוד אחר מיתת אהרן ועד ששבו בזכותו של משה?

החידוש היומי - ו חשון תשפב - ראש השנה דף ג1.png
החידוש היומי - ו חשון תשפב - ראש השנה דף ג1.png (469.31 KiB) נצפה 4598 פעמים


החידוש היומי - ו חשון תשפב - ראש השנה דף ג2.png
החידוש היומי - ו חשון תשפב - ראש השנה דף ג2.png (548.74 KiB) נצפה 4598 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף ד - 'ובחנוני נא בזאת' - במעשר ובצדקה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' אוקטובר 13, 2021 12:29 pm

'ובחנוני נא בזאת' - במעשר ובצדקה

- כיצד מותר לתת צדקה ע"מ שיחיה בני, אם אין לשמש את הרב ע"מ לקבל פרס.
- חילוק הר"ן בין 'מילי דחסידות' ל'צדיק גמור'.
- האם יש גריעותא בנתינת צדקה בשביל שיחיה בנו, או שמותר לעשות כן לכתחילה?
- מחלוקת הפוסקים אם ההיתר לנסות את ה' נאמר בכל צדקה או רק במעשר.
- האם דין נותן צדקה ע"מ שיחיה בנו מבוסס על ההיתר לנסות את ה' ?

החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ד1.png
החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ד1.png (460.5 KiB) נצפה 4547 פעמים


החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ד2.png
החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ד2.png (528.72 KiB) נצפה 4547 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף ה - חובת כהן גדול בלינה בירושלים

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' אוקטובר 14, 2021 11:12 pm

חובת כהן גדול בלינה בירושלים

- שני דיני לינה - בהבאת קרבן וברגלים, והקשר ביניהם לדעת המקדש דוד.
- מה כתב המנחת חינוך בשם תלמידו בביאור דעת הרמב"ם שלכהן גדול אסור לזוז מירושלים?
- איסור עשיית מלאכה ביום הבאת קרבן, מדאורייתא, דרבנן או מנהג בעלמא.
- דין כהן גדול בכל ימות השנה כבימי הרגל.
- הערת מהר"י ענגיל כיצד יהיה הכה"ג בסנהדרין, הלא לא יוכל לצאת למדידת עגלה ערופה.

החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ה1.png
החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ה1.png (450.22 KiB) נצפה 4447 פעמים


החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ה2.png
החידוש היומי - ז חשון תשפב - ראש השנה דף ה2.png (520.04 KiB) נצפה 4447 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף ח - שכח להזכיר 'המלך הקדוש' בליל ראש השנה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' אוקטובר 17, 2021 10:00 am

שכח להזכיר 'המלך הקדוש' בליל ראש השנה

- חידושו של רבי אבלי פאסוועלער בשכח לומר 'המלך הקדוש' בליל ר"ה שאינו חוזר.
- מחלוקת אית דמפרשי ותלמידי רבינו יונה, בשכח להזכיר של יום טוב בליל ראש השנה.
- תמיהת שו"ת מים חיים על ר"א פאסוועלער שנטה מהכרעת תר"י.
- ביאור הבנין שלמה והאגרות משה ע"פ הא דאין דנים למעלה עד שמקדשים למטה.
- קושיית השפת אמת מהגמרא בעבודה זרה שהדין בשלש שעות ראשונות.

החידוש היומי - יא חשון תשפב - ראש השנה דף ח1.png
החידוש היומי - יא חשון תשפב - ראש השנה דף ח1.png (480.67 KiB) נצפה 4337 פעמים

החידוש היומי - יא חשון תשפב - ראש השנה דף ח2.png
החידוש היומי - יא חשון תשפב - ראש השנה דף ח2.png (509.61 KiB) נצפה 4337 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף ט - תוספת שבת ותוספת שביעית

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוקטובר 19, 2021 2:15 am

תוספת שבת ותוספת שביעית

- תמיהת הטורי אבן והחתם סופר על הקשר שבין תוספת שבת לתוספת שביעית
- מדוע קשה הקושיה בסגנון הטורי אבן לדעת כל הראשונים, בשונה מניסוח הקושיה כפי שהקשה החתם סופר?
- חילוק רבי אברהם ארלנגר בדין איסור מלאכה בשביעית - 'בחפצא', ובין איסור מלאכה בשבת - 'בגברא'.
- סברת החתם סופר שאין שייך לאסור בשבת כעין תוספת שביעית, כיון שסוף סוף הגוף נח אף שנעשית המלאכה.

החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף ט1.png
החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף ט1.png (488.47 KiB) נצפה 4245 פעמים


החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף ט2.png
החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף ט2.png (530.19 KiB) נצפה 4245 פעמים

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

ראש השנה דף י - גילוח יוסף בראש השנה

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ג' אוקטובר 19, 2021 4:06 pm

גילוח יוסף בראש השנה

- כיצד גילח יוסף את ראשו כשיצא מבית האסורים בראש השנה?
- האם כבוד מלכות דוחה איסורים דאורייתא?
- מדוע התיר המעשה אברהם למכובדי העיר מידל"י להפליג בשבת לקבלת פני הסולטן?
- עדות נוראה על הדיין ממישקולץ במחנה ההשמדה אושוויץ.
- מי גילח את יוסף? האם התגלח לבד או שמא שר המשקים הוא שגילחו?

החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף י1.png
החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף י1.png (469.77 KiB) נצפה 4188 פעמים

החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף י2.png
החידוש היומי - יב חשון תשפב - ראש השנה דף י2.png (543.84 KiB) נצפה 4188 פעמים


חזור אל “עזר אחים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים