פורום אוצר החכמה

שמועה טובה תדשן עצם!!!
בחודש האחרון נפתח מכון שפתי כהן להו''ל חידו''ת בצורה ישיבתית וערוכה היטב,
כמו''כ יו''ל מידי שבוע עלון ובו ווארטים ע''ס הפרשה ועוד נידונים שעלו במשך השבוע על שולחנו.
למותר לציין על גאונותו המבהילה של הגאון שליט''א בכל חדרי ופרד''ס התורה ומטרת המכון להנגיש את החד''ת לציבור הלומדים וצורבי מרבנן.

הספרים שלו [אני משער שהם בערך 40 ספרים] נמצאים באוצר?
בתחילה היה כותב על סוגיות וראשונים, [כשעוד היה קרוב לשנים של היותו תלמיד ישיבת פוניביז'] בהמשך על סדר הפרשיות ונטה לדרך רמז דרוש וסוד.

הווארט של ציץ ותפילין ישב לי קושיא ישנה. והוא נאה ומתקבל.

מופיע שם 'הרב יעקב בריזל'. האם הוא מחסידי קרלין דטבריא? האם אף הם מסתובבים בצל הדרת הרדה"ק?

מאיר סובל כתב:הספרים שלו [אני משער שהם בערך 40 ספרים] נמצאים באוצר?
בתחילה היה כותב על סוגיות וראשונים, [כשעוד היה קרוב לשנים של היותו תלמיד ישיבת פוניביז'] בהמשך על סדר הפרשיות ונטה לדרך רמז דרוש וסוד.

באוצר ישנם 99 ספרים של הרב שליט"א, כאשר בעדכון הקרוב יכנסו עוד כמה עשרות.
בכל השנים היו כמחצית מהספרים בלימוד הגמ' והראשונים (התחיל ישיבתי יותר, ועולה לשמי רום עם הזמן), וכמחצית באגדה.
כך שלא נכון לומר שהיה שינוי, אלא בכל העת הלימודים חופפים.
לא רק שהנגלה והנסתר חופפים בצורה מבהילה, אלא אף מינייהו ובהו - בכל תקופה יוצא ספר על התורה, לפי סדר הפרשיות, כאשר אי אתה יכול ללמוד מתוכנו על התקופה בה נכתב! רצוני לומר, ספר שנכתב בארבעת החדשים האחרונים, יהיה בו על ספר במדבר בדיוק כמו על ספר שמות!
פעם זכיתי לדבר עמו באריכות עצומה בסוגיא מסויימת, יצאתי לשעה קלה ושבתי אל החדר, הרב היה רכון על הנייר, הצצתי מה הנושא, סוגיא במסכת אחרת לגמרי...
היטיב להגדיר זאת הרב יעקב ב. פרידמן במאמרו 'בלילות - ביחד עם הקב"ה', ואינו תח"י.

היות ואסור לכתוב אשכולות על אנשים חיים, וכמובן, לכן יראו המנהלים לנווט את האשכול בצורה מושכלת [לא הייתי פותח את הנושא, אם לא כתגובה למה שהעירו כבר].

חרסון כתב:הווארט של ציץ ותפילין ישב לי קושיא ישנה. והוא נאה ומתקבל.

אעתיק מהרשום עמי מילדותי

כ' הגאון האדר"ת ז"ל בס' זכר למקדש ח"ב עמ' נ"ב ד"ה נשיאת כפים וז"ל "ואני תמוה לי מנהג הטליתים שמתכסים בהם הכהנים התינח בחו"ל שאין נושאים כפים רק ביו"ט, אבל באה"ק שנושאים כפים בכל יום, ואיך מתכסין בטליתיהם את התש"ר, ויעו' בסוטה ל"ח א' דכה"ג לא הי' מרים את ידיו מפני הציץ, ע"כ. ודאי שלא נתכוין להק' דאין להניח טלית על תפלין, ועי' מ"ב סי' ח' ס"ק ד'. אלא ודאי כיון להא דיומא ז' ב' ללמוד תפלין בק"ו מציץ. אבל לפי"ז תמוה דיאסר להרים היד מעל תש"י דאף הם אסורים בהיסח הדעת, ודחוק לומר דהיכא דאפשר אפשר וא"ל מותר, ואף המג"א סי' ל"ח סק"ב שכ' דאם יוכל לחלוץ רק תש"ר יכול להניח תפלין, הלא לא התיר לכתחילה בזיון תש"י. ומ"ש ללמוד מק"ו הלא התוס' יומא ח' א' כ' דק"ו פריכא הוא אלא דתקנה תקנו חכז"ל משום הק"ו, ובזה י"ל דהיכא דתקון תקון. וראי' לזה מסוטה שם דשאר כהנים היו נושאים כפיהם מעל ראשיהם, והלא נשאו כפיהם לאחר הקטרת אימורים ע' תוס' ברכות י"א ב', פיה"מ להרמב"ם תמיד ל"ב ב' והלא הכהנים הניחו תש"ר כדאי' בזבחים ובערכין וע"כ דמותר להגביה היד מעל תש"ר, וגם הלא מוכרחים לעשות כן לצורך הגבהת ס"ת, ואף אם נאמר דמצוה שאני מ"מ בברכת כהנים מותר. והגאון ר' דב קוק בס' ממדבר מתנה עמ' י' תמה איך ביומא ס"ח א' ילפי' היתר לתפלין מבגדי כהונה, וגם זה י"ל עפ"י התוס' הנ"ל דזה תקנה דרבנן וגבי שינה אי"ז בזיון כ"כ ולא תקנו. ושם חילק דהיסח הדעת שהוא בגוף ההויה בזה ילפי' ק"ו אבל שאר דיני תפלין אינם חמורים מציץ, ע"ש, וגם לפי"ז מותר להגביה הידים [א.ה. עי' בספר אהל תורה להרד"ק פ' תצוה עמ' קט"ו הוכיח ההוכחה הנ"ל מכהן הדיוט. ועי' בהערות למס' סוטה ממרן הגרי"ש אלישיב ד' ל"ח א'].

חשבה לטובה כתב:בשורה טובה לאחרונה הוקם בטבריה מכון שפתי כהן להו''ל חידו''ת בצורה ישיבתית וערוכה היטב,
כמו''כ יוצא לאור עלון מידי שבוע ובו ווארטים ע''ס הפרשה ועוד נידונים שעלו במשך השבוע על שולחנו

כל הכבוד על היוזמה!
מנוסח בבהירות מדהימה!
כדאי לציין את המקור של הוורט בספר - מפני שאותיות מחכימות, פעמים שבשינוי קל מאד, משתנית הכוונה [כידוע דרכו של מו"ר שליט"א לרמז הרים עצומים בתבה אחת].

כי תשא,
גנוזה מהגרי''ש אודות מחאה על חילולי השבת

חשבה לטובה כתב:כי תשא,
גנוזה מהגרי''ש אודות מחאה על חילולי השבת

העלון מאד יפה.
הגנוזה נדפסה במלואה בקובץ תשובות ח"ד סי' כ"ה. והיא לא לרב סלומון אלא לרב מלכה.

ויקהל

פקודי
נידון לימוד תורה שבע''פ ותורה שבכתב בלא הבנה.

פרשת ויקרא נידון הלכתי בדברי הגרי''ש לחזר אחר ס''ת מהודר לזכור.

יוזמה נהדרת!

לפני כמה שנים התחלתי להוציא גליון כזה, ושרדתי רק שבועיים ימים (תרומה ותצוה)...

גאונות לא מצויה בכלל, ואנשים נרתעים ממנה בגלל התנהגות לא שגרתית. לא ייאומן שיש בדור להבה כזו כדמות חד מן קמאי (כפשוטו, לא כמליצה).

אבני גזית כתב:יוזמה נהדרת!

לפני כמה שנים התחלתי להוציא גליון כזה, ושרדתי רק שבועיים ימים (תרומה ותצוה)...

גאונות לא מצויה בכלל, ואנשים נרתעים ממנה בגלל התנהגות לא שגרתית. לא ייאומן שיש בדור להבה כזו כדמות חד מן קמאי (כפשוטו, לא כמליצה).

בבקשה לא להפוך את האשכול על הגר''ד שליט''א כי אז הוא ינעל ע''י מנהלי הפורום אשר לפי הכללים לא ניתן לפתוח אשכול על רבותינו החיים אתנו לאוי''ט.

פרשת צו

פרשת שמיני
דו''ד אודות האכילה בבתי כנסיות המקובלת אצל קהילות בני הספרדים

פרשת וישב תש''פ
חידושו בברכת מיץ תפוזים

מכתב שנתקבל במערכת שפתי כהן לתרת הגאון האדיר רבי דב הכהן קוק שליט''א

כבוד המערכת הנכבדה אשר מבקשים תורה מפיהו של ידידי משכבר הימים מרנא ורבנא הגר''ד הכהן שליט''א ואשר מחזירים אותי לימי נעוריי בישיה''ק בצוותא חדתא עם רבינו הגדול שליט''א אשר לשמו ולזכר התמדתו תאוות נפש חזקו ואמצו ויהי ד' אתכם,

צירפתי פרפרת נאה אשר שמורה באמתחתי מרבינו שליט''א השייך לימי החנוכה, והיסוד הנ''ל שמעתי מאז ואח''כ הוספתי עוד מה שראיתי בספרי דבי רב,
דהנה כתב הרמב''ם בפ''ה מהלכות שבת הל' א' וז''ל הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק. ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא זה חובה. ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת ע''כ. ומוכח מדבריו דמאי דבעינן חיזור על הפתחים בנר חנוכה אינו משום דין פרסומי ניסא דהרי גם בשבת צריך לחזר על הפתחים אפי' דליכא דין פרסומי ניסא,
ולכאורה אם על נר חנוכה ושבת דרבנן צריך לחזר על הפתחים ודאי על כל מצווה דאורייתא כגון תפילין וכדו' צריך לחזר עה''פ, ובאמת אין זה קשה אלא לשי' הר''ן [בדפי הרי"ף שבת י א ד"ה אמר רבא] דהקשה איך אנו דוחים קידוש דאורייתא מפני נר שבת דרבנן). ומשמע דבעלמא צריך לחזר עה''פ בכל מצווה דעוה''ב כגון כבוד רבו (שמביאו לחיי עוה''ב) שעדיף על כבוד אביו דעוה''ז וה''נ מחזר עה''פ במצווה דעוה''ב (נ''ח) יותר ממזון הגוף דעוה''ז (קידוש). וכמו שהוכיחו כן הראשונים בעניית אמן בין הפרקים מכ''ש של עניית שלום מפני הכבוד.
ומאי דהוצרכו להדגיש דין חיזור על הפתחים בנר שבת ונר חנוכה הוא משום שביסודם וטעמם משום כבוד אתו דנר שבת משום כבוד שבת ונ''ח משום פרסומי ניסא והיה מקום לומר דבזה לא בעי לחזר על הפתחים שהוא ההיפך מדרך כבוד, קמ''ל דאפילו בהני מצוות בעי' לחזר עה''פ בכדי לקיימם,
וביותר משמע בדברי הרמב''ם לחלק בין שאר מצוות לנ''ח ונ''ש שבשניהם בעינן למעשה ההדלקה בשביל התוצאה בנ''ש בשביל כבוד שבת ושלום בית ונ''ח לפרסומי ניסא, משא''כ בשאר מצוות שבעינן למעשה לגופיה ובזה החידוש שאף שהחפצא של הנר אינו לפנינו אבל החיוב מוטל עליו להביא לפרסומי ניסא ולשלום ביתו וע''כ חייב לחזר עה''פ,
וכעין זה איתא בסברת התוס' (שבת כ''ג ע''ב ד''ה הדר פשטה) דאין מעלת פרסומי ניסא אלא לעיכובא ולא לגבי קדימה, וע''כ צריך לקרות ההפטרה בזכריה עיי''ש. והיינו שאינו מעלה במעשה עצמו כ''א בתוצאה ולגבי התוצאה אין שום מעלה בקדימה וע''כ מקדימים לקרות בשל ר''ח, וע''כ שפיר צריך לחזר עה''פ דווקא בנ''ש ונ''ח דבעינן לתוצאה דפרסומי ניסא.

בברכת התורה
אפרים זלמן ק. מנטשעסטער

ולכאורה אם על נר חנוכה ושבת דרבנן צריך לחזר על הפתחים ודאי על כל מצווה דאורייתא כגון תפילין וכדו' צריך לחזר עה''פ

האם זה דבר מוסכם שצריך לחזור על הפתחים כדי לקיים מ"ע דאורייתא? לכאורה יש הדין של המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות.

מקץ-חנוכה
ביאור החסרון בהדלקה מנר לנר-בן ישיבה מהות דירתו-דין קדימה בנר שבת-חיזור על הפתחים בנר חנוכה.

לבקשת רבים אנו מצרפים את כתובת המייל להצטרפות לרשימת תפוצה.
sc0527660975@gmail.com
בברכת התורה

פרשת ויגש
ביאור החילוק בין משכן שילה לביהמ''ק שמרומז בנפילת יוסף על צוארי בנימין

ויחי
נידון ברכה על פדיון הבן קודם שלושים.
ואמאי לא ניתן לדמותו לנ''ח שהדליקו בפלג המנחה ויש בו שיעור הדלקה עד שתכלה רגל מן השוק

שמות-
נידון ברכת הטוב והמטיב על מפלתו של רש''ע טבריה.

פרשת וארא
נידון הלכתי במדור ''שפה לנאמנים'' אודות פוגרום והצתה בית הכנסת מי חייב בפשיעת השמירה.

חשבה לטובה כתב:פרשת וארא
נידון הלכתי במדור ''שפה לנאמנים'' אודות פוגרום והצתה בית הכנסת מי חייב בפשיעת השמירה.

נפלא מאד כתמיד.
אם כי לענ"ד כיוון שדרך הוא להשאיר את ביהמ"ד בלי השגחה מיוחדת כאשר יש בו לומד או לומדים חשיב ששמר כדרך השומרים

פרשת בא
האם לספר יהודי מותר לספר בכעין תער לישמעלי הבא להסתפר

שפתי כהן יתרו.

פרשת משפטים
והעיר טבריה צהלה ושמחה

יומא טבא לרבנן

זה היום קיוינו לו

לאור בקשת הרבים אנו מפרסמים כאן את מוקדי המכירה!!
עקב מצב החירום יש חוסר גדול בהגדות כעת הגיע מלאי מצומצם והזריז נשכר!!!!

טבריה: בישיבה אצל הרב מרדכי דרורי שיחי', מרכז העיר: עידן תשמישי קדושה, שיכון ג': הר' רועי דוד שיחי', שיכון ד': הרב בנימין מדר שיחי' בית כנסת חניכי הישיבות , קריית פאר: הרב זכאי מזרחי שיחי' שז''ר 35/8. מורדות טבריה: הרב עדיאל שבתאי 0533-120-937
ירושלים: ספרי הישיבה (ע''י ישיבת מיר), שמואל הנביא: משפחת בריזל רחוב פולנסקי 5. מקור ברוך: משפחת גביר רשב''ם 11 טל:054-846-4065.
רמות ד': משפחת שניידר רח' אור שרגא 17/8.מודיעין עילית: הרב חיים דיין שיחי' בתיאום: 0533-114-416.
בני ברק: הרב ישראל רוט רח' קוטלר 21 050-412-2738 וכן 03-578-5091.

פרשת שמות-גרמא במלאכת שבת

פרשת בא
מעשה נורא בגניבה מחדרו של רבינו הגר''ד קוק שליט''א, וסירובו להגיש תלונה

פרשת בשלח-שירהטדי קולק ורון קובי שר''י והחילוק ביניהם

פרשת יתרו-זכור את יום השבת לקדשו-קידוש במקום סעודה, על רביעית יין.
הנהגת רבינו במצוות הצדקה