פתיחת חנות ספרים

[ישא ברכה]

אני מתגורר כיום בעיר טבריה, ואין בה חנות ספרים נורמלית.
יש לי חבר טוב שחושב לפתוח חנות ספרים, אולם הוא לא מכיר את התחום כל כך,
והוא ישמח לכל מי שיוכל לתת ולכוון אותו בעצה נכונה בכניסה אל התחום, או שמא אולי לא כדאי להיגרם ס אל התחום.

לתועלת הדבר אנסה למקד את השאלות.

1. האם ניתן להצליח בחנות ספרים גם לא תחת הרשתות הגדולות.
2. האם תחת הרשתות הגדולות ניתן להרוויח, האם העבודה היא כשכיר או כזכיין.
3. כיצד פועלת חנות ספרים. בעל החנות רוכש את הספרים? או שהוא מנסה למכור עבור ההוצאה, ובידו גם להחזיר ספרים שלא מצליחים.
4. האם יש תנאים ייחודיים להצלחת חנות ספרים?

תודה רבה

[אהרן תאומים]

המלצה שלי לבדוק את היחסיות של חנויות ייעודיות לחרדים בעיר על פי היחס של אותם חנויות בבני ברק ובאשדוד, נניח שיש בבני ברק 30000 משפחות חרדיות 20 חנויות ספרים 5 חנויות כובעים 15 חנויות הלבשה לגברים 8 חנויות הלבשה לנערות חרדיות.
אם בטבריה יש נניח 2000 משפחות אז ע"פ מפתח זה יש מקום לחנות ספרים , ותבדוק האם יש אכן חנויות לדברים הנוספים ביחס דומה לבני ברק אז יש מקום לחשוב, תבדוק 2 - 3 ענפי מסחר ייעודים לחרדים!!! לא תשמישי קדושה שהוא גם מוצר תיירות ואן בינו לצריכה אמיתית כלום, כנ"ל לבדוק כמות ישיבות וכוללים מול בני ברק כי הקליינטים הם בחורים ואברכים כולל, ואחר כל זאת אם המסקנה שצריך לפתוח חנות בטבריה אז לך על זה באופן עצמאי לא סניף של...
אבל אם יש חנות אלא שלא מתפקדת וכדומה והחבר בא להציל ולתקן את טבריה אז צריך זהירות גדולה לפתוח

[עובדיה חן]

לדעתי ספרי קודש לבד יהיה קשה,אלא א"כ יוסיף תשמישי קדושה וספרי לימוד .

[ארזי ביתר]

לפי היכרותי השטחית עם עיה"ק טבריא תובב"א, החסרון שלה כלפי חנות ספרים, הוא בריחוק המקומות בהם ישנם ריכוז חרדי.

[חד ברנש]

שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.

[חד ברנש]

שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.

ביקשוני להאריך, אז אפרט יותר:
כאחד שרכש הרבה ספרים מגיל צעיר מאוד, והסתובב ומסתובב הרבה בחנויות ספרים, אוכל לומר כך: בשנת תשס"ג שקיצצו את הקצבאות, מכירת הספרים קיבלה מכה רצינית. הרי רכישת ספרים (ואיני מדבר על ספרים רגילים, חומשים וסידורים וכיוצ"ב, שלא עליהם החנויות מתקיימות) היא בגדר 'מותרות'. ומי רוכש ספרים? אברכים ובני תורה, ומהם חתכו אלפי שקלים בביטול הקצבאות בשנת תשס"ג, והדבר הראשון שנפגע הן המותרות.
אח"כ התחילו המאגרים הדיגיטיליים, ואדם חושב פעמיים אם לרכוש או לא. מדוע לו לרכוש אם בעוד שנה או שנתיים זה יהיה זמין דיגיטלית. תוסיף לכך את ההצפה העצומה של הספרים, שגורמת לייאוש מסויים. אדם חושב: זהו, מדי הרבה ספרים יש, את כולם איני יכול לרכוש, אז לא ארכוש כלום. גם האיכות הירודה של לא מעט ספרים משליכה על הספרים המשובחים, בבחינת אוי לרשע אוי לשכנו.
הרשתות עצמם, שבדרך כלל יש להם הפצת ספרים משלהם, מצליחים להתקיים. כי מפיץ לוקח 30 אחוז ממחיר ללקוח, והחנות - 20 אחוז, והשאר למחבר. כך זה בערך. ובגלל שלרשתות יש הפצת ספרים משלהם, הם מרוויחים הרבה יותר. וכך הם מצליחים לצוף על המים.
רק חנויות פרטיות בודדות מצליחות. והן כאלו הנמצאות במקום הומה עם לקוחות רבים (למשל, 'ספרי הישיבה' שע"י ישיבת מיר בירושלים; יש להם 8000 לקוחות 'בכוח'...) או כאלו שהצליחו לבסס כמות גדולה של לקוחות יוקרתיים (כמו 'גירסה' שליד זכרון משה).
שאר חנויות הספרים, הן בשלב של 'יציאת נשמה', גם אם לא כולן יודעות זאת.
ונסיים בטוב.

[בן מיכאל]

מומחים אומרים (מידיעה אישית) שמאלפיים משפחות ומעלה ניתן לחשוב על פתיחת חנות ספרים, אבל ברור שכדאי לחכות לסיום הקורונה.

[איש גבעות]

אם מכוונים גם לתשמישי קדושה או לספרים המצויים בכל בית כדוגמת סידורים וחומשים מחזורים ותהילים הרי שהפוטנציאל כולל כמעט את כל תושבי טבריה.

[כדכד]

הלואי

[כדכד]

לדעתי ספרי קודש לבד יהיה קשה,אלא א"כ יוסיף תשמישי קדושה וספרי לימוד .

שמעתי כך מבעל חנות ביישוב שכל תושביו הם שומרי מצוות שאמר לי שהיום (וזה היה לפני הקורונה) אין אפשרות להתפרנס ררק ממכירת ספרים ולכן הוא חייב למכור דבריים נוספים כאלו שהזכיר הרב עובדיה חן

[חרסון]

אם מכוונים גם לתשמישי קדושה או לספרים המצויים בכל בית כדוגמת סידורים וחומשים מחזורים ותהילים הרי שהפוטנציאל כולל כמעט את כל תושבי טבריה.

חנויות יודיאיקה לא בהכרח חסרות בטבריה, מן הסתם...

[אבני גזית]

מצד אחד צריך חנות כזו. מצד שני חלק מחרדי טבריה גרים בפרוייקט החדש. חלק בשיכון ד וג'. חלק בקרית שמואל וחלק מפוזרים ביתר השכונות.
מאחר ששטח העיר שם הוא גדול והחרדים מפוזרים, אני רואה קצת קושי בחנות כזו.
גם החנות הבודדת בעיר, נמצאת סמוך לטיילת ומוכרת גם משחקים למשפחות ותשמישי קדושה לציבור המסורתי.

אולי כדברי הרב עובדיה חן. להוסיף עוד פריטים. סט תשמישי קדושה לנערי בר מצוה מסורתיים. מתנות יהודיות, משחקים למשפחות, עיתונים חרדיים ועוד ענפים.

ראו הצלחה וברכה.

[חד ברנש]

תוסיפו גם פיצוחים, עיתונים (כשרים כמובן), אביזרי סוללר, ואולי גם תחפושות לפורים.

[דרומי]

כמובן הכי חשוב מסכות.

[ישא ברכה]

מצד אחד צריך חנות כזו. מצד שני חלק מחרדי טבריה גרים בפרוייקט החדש. חלק בשיכון ד וג'. חלק בקרית שמואל וחלק מפוזרים ביתר השכונות.
מאחר ששטח העיר שם הוא גדול והחרדים מפוזרים, אני רואה קצת קושי בחנות כזו.
גם החנות הבודדת בעיר, נמצאת סמוך לטיילת ומוכרת גם משחקים למשפחות ותשמישי קדושה לציבור המסורתי.

אולי כדברי הרב עובדיה חן. להוסיף עוד פריטים. סט תשמישי קדושה לנערי בר מצוה מסורתיים. מתנות יהודיות, משחקים למשפחות, עיתונים חרדיים ועוד ענפים.

ראו הצלחה וברכה.

תושבי טבריה הרלוונטים נחלקים לשניים.
1. חרדים קלאסים, (בערך 1200 משפחות בכל עיר).
2. חרדים-דתיים-עמך, (בערך כמספר הנ"ל).
מלבד אלו יש לא מעט דתיים, ומסורתיים מאד.

אלו המוגדרים בסעיף 1 גרים רובם המוחלט בריכוז קרוב זה לזה. מדובר על שכונת קריית צאנז, מתחרדים בג' וד', ושכונת נוף כינרת.
בקריית שמואל יש יחסית מספר קטן של משפחות (להערכתי פחות מ300).
אלו המוגדרים בסעיף 2 מפוזרים בכל העיר.

חנויות לתשמישי קדושה יש כמה וכמה בעיר.

[ישא ברכה]

שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.

ביקשוני להאריך, אז אפרט יותר:
כאחד שרכש הרבה ספרים מגיל צעיר מאוד, והסתובב ומסתובב הרבה בחנויות ספרים, אוכל לומר כך: בשנת תשס"ג שקיצצו את הקצבאות, מכירת הספרים קיבלה מכה רצינית. הרי רכישת ספרים (ואיני מדבר על ספרים רגילים, חומשים וסידורים וכיוצ"ב, שלא עליהם החנויות מתקיימות) היא בגדר 'מותרות'. ומי רוכש ספרים? אברכים ובני תורה, ומהם חתכו אלפי שקלים בביטול הקצבאות בשנת תשס"ג, והדבר הראשון שנפגע הן המותרות.
אח"כ התחילו המאגרים הדיגיטיליים, ואדם חושב פעמיים אם לרכוש או לא. מדוע לו לרכוש אם בעוד שנה או שנתיים זה יהיה זמין דיגיטלית. תוסיף לכך את ההצפה העצומה של הספרים, שגורמת לייאוש מסויים. אדם חושב: זהו, מדי הרבה ספרים יש, את כולם איני יכול לרכוש, אז לא ארכוש כלום. גם האיכות הירודה של לא מעט ספרים משליכה על הספרים המשובחים, בבחינת אוי לרשע אוי לשכנו.
הרשתות עצמם, שבדרך כלל יש להם הפצת ספרים משלהם, מצליחים להתקיים. כי מפיץ לוקח 30 אחוז ממחיר ללקוח, והחנות - 20 אחוז, והשאר למחבר. כך זה בערך. ובגלל שלרשתות יש הפצת ספרים משלהם, הם מרוויחים הרבה יותר. וכך הם מצליחים לצוף על המים.
רק חנויות פרטיות בודדות מצליחות. והן כאלו הנמצאות במקום הומה עם לקוחות רבים (למשל, 'ספרי הישיבה' שע"י ישיבת מיר בירושלים; יש להם 8000 לקוחות 'בכוח'...) או כאלו שהצליחו לבסס כמות גדולה של לקוחות יוקרתיים (כמו 'גירסה' שליד זכרון משה).
שאר חנויות הספרים, הן בשלב של 'יציאת נשמה', גם אם לא כולן יודעות זאת.
ונסיים בטוב.

יש"כ על התשובה המפורטת.
על התאוריה גופא כמדומה שיש להשיב. אל מול קיצוצי הקצבאות קיבלנו בשנים האחרונות את נשות ההייטק, וישנם לא מעט משפחות צעירות שמתחילות את חייהם עם משכורות של 10000, מה שמאפשר לא מעט מותרות..
אם הייתי מנסה לזרוק תאוריה למה חנויות הספרים גוססים, הייתי תולה זאת בשטחיות ובהעדר ביקוש לחכמה. חובבי הספר הם זן הולך ונכחד, וגם המעט שנותר חלקו מוצא את מנוחת נפשו במאגרים כמו שכתבת.

[אבני גזית]

תוסיפו גם פיצוחים, עיתונים (כשרים כמובן), אביזרי סוללר, ואולי גם תחפושות לפורים.

האיש מבקש עצה ההוגנת לו.
במחוזותיך מצליחה חנות בדיוק כמו בשטעטל. שם אתה צודק. בעיר הטרוגנית כמו טבריה העצה צריכה להיות מותאמת.

[חד ברנש]

אבני גזית,
כתבתי זאת בצער, מדוע בדורנו לא יכולה להתקיים חנות ספרים אם לא שתמכור כאלו דברים.

[אבני גזית]

אבני גזית,
כתבתי זאת בצער, מדוע בדורנו לא יכולה להתקיים חנות ספרים אם לא שתמכור כאלו דברים.

מסכים.

מצד אחד פחות מבקשים חכמה כיום, מצד שני עודף הצפה של ספרים מודפסים ודיגיטליים.
חלק משינויי העולם.

אבל לגוף פרנסת היהודי, הוא מוכרח עזרים שיחזיקו אותו.

[דרומי]

המעלה במכירת פיצוחים בחנות ספרים, שכך מותר לפתוח את החנות גם בימי סגר.

[סופר-סתם]

שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.

ביקשוני להאריך, אז אפרט יותר:
כאחד שרכש הרבה ספרים מגיל צעיר מאוד, והסתובב ומסתובב הרבה בחנויות ספרים, אוכל לומר כך: בשנת תשס"ג שקיצצו את הקצבאות, מכירת הספרים קיבלה מכה רצינית. הרי רכישת ספרים (ואיני מדבר על ספרים רגילים, חומשים וסידורים וכיוצ"ב, שלא עליהם החנויות מתקיימות) היא בגדר 'מותרות'. ומי רוכש ספרים? אברכים ובני תורה, ומהם חתכו אלפי שקלים בביטול הקצבאות בשנת תשס"ג, והדבר הראשון שנפגע הן המותרות.
אח"כ התחילו המאגרים הדיגיטיליים, ואדם חושב פעמיים אם לרכוש או לא. מדוע לו לרכוש אם בעוד שנה או שנתיים זה יהיה זמין דיגיטלית. תוסיף לכך את ההצפה העצומה של הספרים, שגורמת לייאוש מסויים. אדם חושב: זהו, מדי הרבה ספרים יש, את כולם איני יכול לרכוש, אז לא ארכוש כלום. גם האיכות הירודה של לא מעט ספרים משליכה על הספרים המשובחים, בבחינת אוי לרשע אוי לשכנו.
הרשתות עצמם, שבדרך כלל יש להם הפצת ספרים משלהם, מצליחים להתקיים. כי מפיץ לוקח 30 אחוז ממחיר ללקוח, והחנות - 20 אחוז, והשאר למחבר. כך זה בערך. ובגלל שלרשתות יש הפצת ספרים משלהם, הם מרוויחים הרבה יותר. וכך הם מצליחים לצוף על המים.
רק חנויות פרטיות בודדות מצליחות. והן כאלו הנמצאות במקום הומה עם לקוחות רבים (למשל, 'ספרי הישיבה' שע"י ישיבת מיר בירושלים; יש להם 8000 לקוחות 'בכוח'...) או כאלו שהצליחו לבסס כמות גדולה של לקוחות יוקרתיים (כמו 'גירסה' שליד זכרון משה).
שאר חנויות הספרים, הן בשלב של 'יציאת נשמה', גם אם לא כולן יודעות זאת.
ונסיים בטוב.

יש"כ על התשובה המפורטת.
על התאוריה גופא כמדומה שיש להשיב. אל מול קיצוצי הקצבאות קיבלנו בשנים האחרונות את נשות ההייטק, וישנם לא מעט משפחות צעירות שמתחילות את חייהם עם משכורות של 10000, מה שמאפשר לא מעט מותרות..
אם הייתי מנסה לזרוק תאוריה למה חנויות הספרים גוססים, הייתי תולה זאת בשטחיות ובהעדר ביקוש לחכמה. חובבי הספר הם זן הולך ונכחד, וגם המעט שנותר חלקו מוצא את מנוחת נפשו במאגרים כמו שכתבת.

חנויות הספרים הפכו בעיקר לספרי ילדים וקומיקס, כי כנראה זה מה שמוכר יותר. גם התג מחיר הרבה פעמים גבוה יותר על הנ"ל, כי אם לא ימכרו אותו במחיר עלות לא יקנו..
אגב, סח לי מו"ל ותיק הפונה לציבור הדתי והחילוני, שגם בציבור הכללי יש ירידה בקניית ספרים..

[לכשיבקע]

כדאי לציין גם שכשפותחים חנות ספרים שלא דרך רשת, ובלי ניסיון בתחום, דרושה הקפדה ביתר - שאת שלא להכניס לחנות ספרים בלא ביקוש מוכח (אולי אף לא להכניס ספרים שלא מכרו כבר בפועל כמות ראויה) כיון שהדבר עלול לגרום להפסדים כבדים על ספרים שלא נמכרו.

כן ראוי לציין שכל עסק שהוא מפסיד הון רב בשנה - שנה וחצי הראשונות. אף פעם לא מרוויחים מיד! רבים שלא מודעים לכך כשלו והכשילו את המלווים שלהם.

ככלל, אמנם כבר ציינו כאן שקורונה אינה זמן מתאים לפתיחת עסק, אבל חוששני שאם זה שיקול - העסק לא ייפתח בשנים הקרובות...

[שומע ומשמיע]

כמי שקצת מכיר את התחום מבפנים הייתי מציע אם כבר להיות זכיין של הרשתות הגדולות.
[ולכשתימצי לומר כדאי לבדוק למה הם לא חשבו על זה..]

[חשבה לטובה]

דרך אגב יש בטבריה את אחד המפיצים הגדולים בשוק ''אייל תשמישי קדושה'' (יש לו גם הוצאת ספרים משלו).
והוא אמר לי השבוע לטבריה אני לא מתקרב.

[כדכד]

יש בטבריה או שהוא לא מתקרב לטבריה?
לא בור מה כוונת כת"ר

[ישא ברכה]

כמי שקצת מכיר את התחום מבפנים הייתי מציע אם כבר להיות זכיין של הרשתות הגדולות.
[ולכשתימצי לומר כדאי לבדוק למה הם לא חשבו על זה..]

ידידי שליט"א בהחלט בוחן את זה.

[איש גבעות]

אני מעלה עוד רעיון שלא ברור לי עד כמה אכן הוא ישים אבל שווה לבדוק.
לשלב גם מכירה אינטרנטית של ספרים. ישנם כמה וכמה חנויות שמחזיקות בנוסף לחנות הפיזית גם אתר למכירת ספרים דרך האינטרנט.
אני לדוגמה קונה מהם לא מעט פעמים מכיון שאין חנות ספרים במרחק קצר מביתי.

[ישא ברכה]

דרך אגב יש בטבריה את אחד המפיצים הגדולים בשוק ''אייל תשמישי קדושה'' (יש לו גם הוצאת ספרים משלו).
והוא אמר לי השבוע לטבריה אני לא מתקרב.

צריך לדעת דבר אחד חשוב ביחס לעיר טבריה.
בחמש שנים האחרונות האוכלסיה החרדית בעיר שילשה את עצמה.
והרוב המוחלט של החרדים הרגילים מתגורר למעלה ולא למטה.

בבחירות האחרונות יהדות התורה כבר קיבלה כמעט 1600, ולהערכתי בבחירות הללו היא תקבל קרוב ל2000 קולות, שזה כמעט כמו מספר הקולות ברכסים או אופקים וכדומה.
(רק בשכונה החדשה יש למעלה מ100 משפחות חדשות שלא היו בבחירות קודמות).

ש"ס מקבלת קרוב ל4000 קולות בבחירות, כבר הרבה מאד שנים.
אבל זה מאד מורכב, כי טבריה היא עיר מאד מסורתית ומאד מאד חמה לדת ולמסורת,
ולכן יש הרבה מאד לא חרדים שמצביעים ש"ס,
ועם זאת שמעתי מיו"ר שס בטבריה שבשנים האחרונות כמו בכל הארץ יש מהפך במצביעי ש"ס, ו70% מתוכם הינם לובשי שחור לבן (כלשונו).
והביא לי ראיה פשוטה לזה ממצביעי מחל שכל הזמן גדלים, כי המסורתיים הולכים לשם, ואילו ש"ס נעשית שחורה יותר.

אבל אין זה ספק שהאמירה שהבאת חשובה וצריכה בירור בכל מקרה.

[אבני גזית]

הרבה מהקהלים החדשים שם לא משתתפים בבחירות

כדאי ללמוד את המספרים ממסיימי כיתות ח' בבתי החינוך השונים. זו אינדיקציה ברורה יותר.

ושוב, אם יש ממש נכון עם הציבור המסורתי, אפשר להתפרנס יפה מאוד מהם. מזכרות לאירועים, סט בר מצוה והשמים הם הגבול.