פורום אוצר החכמה

בס"ד קובץ נוסף של 'פשטות המתחדשים' יוצא לאור, והפעם על ספר במדבר.

לקבלת כתב העת באופן קבוע למייל, יש לשלוח 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com

שער הראשון - מאמרים:

הרב יקותיאל יהודה הלוי ראזנטל - ביאור פרשת "ויהי בנסוע הארון" ובמשמעות "וארון ברית ה' נוסע לפניהם". מה מסמלת נסיעת הארון לפניהם, ומדוע היא נפסקה? מהו אותו ספר שנגנז ומהו ה'מהלך' שנגנז?

הרב עזריה אריאל - מברר את כוונת הפסוק בעשיית הפרה: "והזה אל נכח פני אהל מועד". ומעורר לשאלות הלכתיות-פרשניות: א. מהם "פני אהל מועד"? האם פתחו דווקא, או שמא כל חזית ההיכל? ב. מהו "אל נכח"? האם הכהן צריך להיות בדיוק ממזרח לאהל מועד, ישירות מול הפתח או עכ"פ ההיכל, או שמא גם אם עמד מצפון או מדרום לאהל מועד וצפה אליו באלכסון הרי זה כשר? במסגרת הנוכחית המאמר עוסק רק בפירוש הפסוק [ובמקום אחר יפורסם המאמר המלא].

הרב תומר גרינברג - בוחן את נושא העומק של חומש במדבר. הוא מראה כי סיפורים רבים בחומש סובבים סביב הנושא המשותף של יוזמה אנושית. היוזמה האנושית מאתגרת את הסדר הרגיל, בין אם לטובה (לשם שמיים, כמו בפסח שני) או לרעה (כעבירה, כמו במרד קורח). העיסוק ביוזמות אנושיות בא לידי ביטוי בחזרה מרובה על המילה "רוח" במובן הרוח שבאדם, כמו בביטויים "רוח אחרת", "אלוקי הרוחות לכל בשר".

הרב משה גרינהוט - יורד לעומק פרשת קורח ומראה כי דברי קרח ועדתו באים במסגרת אירוע, אותו יש לאפיין כניסיון פריצה למקדש. הגדרת האירוע כפריצה למקדש שופכת אור על סדר המאורעות וטיב הטענות, ומבארת את ציוויי התורה הנגזרים מפרשת קרח ועדתו.

הרב ישראל הלפרין - על פרשת שילוח מחנות, מנסה ליישב את המציאות ואת פשש"מ עם ההלכות הנדרשות בפרשה. וכי לא שימשו בני לוי מיטותיהם כל שנות המדבר - שהרי 'סביב לאוהל מועד יחנו' ובעל קרי משתלח ממחנה לויה?

שער שני- סופרים וספרים:

פותח במדור 'מתורתו של הרב יהודה קופרמן זצ"ל' אשר חלקים רחבים מתורתו מבוססים על משנת הספורנו. בגיליון זה נביא פרק שלישי ואחרון בסדרת 'שיטת רבי עובדיה ספורנו בסדר התורה'. במאמר חדש ומחודש זה ניכנס לשאלות יסוד על שיטת הספורנו - כיצד ניתן להחזיק במקובל מחכמינו, בש"ס ובמדרשים שכל תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני, בד בבד עם משנת הספורנו?

במדור הפולמוס, הבאנו את הויכוח בין החזו"א לרממ"כ בפירוש פשט הפסוק "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש". זאת על ידי חשיפת מכתבי הג"ר מ"מ כשר זצ"ל ותשובות החזו"א [שפורסמו בשו"ת 'דברי מנחם'].

במדור 'ביקורת ספרים', שני מאמרי ביקורת ועיון:

הרב שמואל בן שלום מבקר את ספר 'יתרון האור' על המועדים (ח"ב) מאת הרב אליהו מאיר פייבלזון שליט"א.
הרב ישראל הלפרין מעיין ב'שיטת המבטים' שהתפתחה ממשנתו של הרב ישעיה לוי שליט"א, ומוכרת מספרו החדש 'מקרא אני דורש'.

ניתן לשלוח למערכת 'פשטות' פרסומות לספרים ולכינוסים. מלבד החשיפה הממוקדת והמשתלמת, זה יאפשר לנו לשדרג את הקובץ ולשפר את תזמון הוצאתו לאור והפצתו במהדורה המודפסת.

הגיליון הבא יופיע אי"ה בחודש אב תשפ"ד הבעל"ט. הגיליון ייסוב על ספר דברים. ניתן לשלוח מאמרים לקובץ הנ"ל לא יאוחר מכ' אב תשפ"ד.

ברוכים השבים!
תודה רבה והרבה הצלחה

כל כמה זמן יוצא גליון? האם התדירות קבועה?

פלוריש כתב:כל כמה זמן יוצא גליון? האם התדירות קבועה?

בתחילת הדרך הגיליון יצא כל חודש!
לאחר מכן עברנו לגיליון לכל חומש.
בשלוש השנים האחרונות הקצב ירד ונוצרו הפסקות. בעיקר בגלל חוסר משאבים ועיסוקים אחרים.
[אם לא היה את מגבלת הזמן ואת מגבלת ה'ממון', הגיליון היה יוצא באופן סדיר והיה מודפס, נשלח למנויים ומחולק במרכזים.]

עושה חיל כתב:

פלוריש כתב:כל כמה זמן יוצא גליון? האם התדירות קבועה?

בתחילת הדרך הגיליון יצא כל חודש!
לאחר מכן עברנו לגיליון לכל חומש.
בשלוש השנים האחרונות הקצב ירד ונוצרו הפסקות. בעיקר בגלל חוסר משאבים ועיסוקים אחרים.
[אם לא היה את מגבלת הזמן ואת מגבלת ה'ממון', הגיליון היה יוצא באופן סדיר והיה מודפס, נשלח למנויים ומחולק במרכזים.]

תודה

במדור הפולמוס, הבאנו את הויכוח בין החזו"א לרממ"כ בפירוש פשט הפסוק "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש". זאת על ידי חשיפת מכתבי הג"ר מ"מ כשר זצ"ל ותשובות החזו"א [שפורסמו בשו"ת 'דברי מנחם'].
מחלוקתם נידונה בהרחבה ע"י הרב נ.גוטל - המעין ל"ח,א ובספרו שלמי שמחה

מן הדרום כתב:במדור הפולמוס, הבאנו את הויכוח בין החזו"א לרממ"כ בפירוש פשט הפסוק "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש". זאת על ידי חשיפת מכתבי הג"ר מ"מ כשר זצ"ל ותשובות החזו"א [שפורסמו בשו"ת 'דברי מנחם'].
מחלוקתם נידונה בהרחבה ע"י הרב נ.גוטל - המעין ל"ח,א ובספרו שלמי שמחה

מאז הוצאת הגיליון גיליתי שיש מי שמחזיק בגרסה אחרת על המכתבים.
וכך נשלח אלינו מחזו"א גנזים ושו"ת. מצרף כאן. וכן אצרף את ההערה הראשונה בנידון מספר זכרון מרדכי.





ואינני יודע אם זה מחמת קנאה לכבוד הרב - מרן החזו"א,
או שיש בידיהם הערה כנה על שיבוש שביצע הרב מחבר השו"ת דברי מנחם, המכונה בספרים הנ"ל 'מערער אחד', בצורה מזלזלת ומשפילה.

עושה חיל כתב:ואינני יודע אם זה מחמת קנאה לכבוד הרב - מרן החזו"א,
או שיש בידיהם הערה כנה על שיבוש שביצע הרב מחבר השו"ת דברי מנחם, המכונה בספרים הנ"ל 'מערער אחד', בצורה מזלזלת ומשפילה.

ככה זה אצל קנאים, ואצל כל מי שלא יכול לסבול שיש דעה אחרת.
דוגמה לדבר, יש איתנו בחיים רב מפורסם שכל מי שסובר אחרת מדעתו או דעת אביו זצ"ל [או דעתו בדעת אביו זצ"ל וכיו"ב שאר נוסחאות והטיות] נקרא בפיו: "יש איזה אחד".

צופה_ומביט כתב:

עושה חיל כתב:ואינני יודע אם זה מחמת קנאה לכבוד הרב - מרן החזו"א,
או שיש בידיהם הערה כנה על שיבוש שביצע הרב מחבר השו"ת דברי מנחם, המכונה בספרים הנ"ל 'מערער אחד', בצורה מזלזלת ומשפילה.

ככה זה אצל קנאים, ואצל כל מי שלא יכול לסבול שיש דעה אחרת.
דוגמה לדבר, יש איתנו בחיים רב מפורסם שכל מי שסובר אחרת מדעתו או דעת אביו זצ"ל [או דעתו בדעת אביו זצ"ל וכיו"ב שאר נוסחאות והטיות] נקרא בפיו: "יש איזה אחד".

השאלה שלי היא ספציפית: האם באמת היה ידוע להם על שיבוש בסדר המכתבים, או שסתם נטפלו עליו.
ב'זכרון מרדכי' נכתב שקשה לעמוד על הסדר של המכתבים, לעומת זאת ב'גנזים ושו"ת' כתב המעתיק כי הוא מביא את המכתבם כסדר האמיתי ולא בסדר מסורס ומהופך כמו שבעל ה'דברי מנחם' הביא.
מה זה אומר, ומדוע?
מי מחבר ההקדמה הזאת? מה מטרתו? מה מפריע לו? מה כל כך נורא בהתכתבות הזו של רמ"מ כשר והחזו"א כפי שמופיע ב'דברי מנחם' עד כדי שזה הוציא אותו מגדרו לכתוב ככה ומה הגיע אליהם.