פורום אוצר החכמה

רש"י במסכת סוכה (לה,ב ד"ה הרי יש בה) כותב בדין תרומה, וז"ל,

אבל פדיון אין לה להיות ניתרת לאכילת ישראל, והאומר כן רשע הוא.

והדברים מתמיהים עד מאוד מהיכי תיתי יהא איסור להעלות על דל שפתיו אפשרות הפדיון של תרומה, ומהי הרשעות שבעצם האמירה הזאת, וכפי שכתב בספר כפות תמרים לעיל (לד,ב ד"ה ואפשר), וז"ל, ואפשר כשנדקדק מ"ש רש"י והאומר כן רשע הוא וכי מי שטועה בדין ואומר דתרומה יש לה פדיון יקרא רשע לא יקרא אלא ע"ה, ויעו"ש מה שתירץ בזה.

ובשו"ת הר צבי (אה"ע סי' כט) יישב בהמצאה חריפה, ואלו דבריו, 'וכעין זה אמרתי בסוכה [דף ל"ה ע"ב] גבי יש בה היתר אכילה וכו', שכתב רש"י שם [ד"ה הרי] וז"ל, אבל פדיון אין לה [לתרומה], והאומר כן רשע הוא, עכ"ל. והדברים מתמיהים, דלענין מה כתב רש"י שהאומר דיש לתרומה פדיון רשע הוא, ומה שייך לקרותו רשע על דברים בעלמא. ואמרתי לבאר קצת על פי מה שכתב רש"י לעיל [שם ד"ה שמכשירה] וז"ל, ואסור לגרום טומאה לתרומה דכתיב משמרת תרומתי, אמר רחמנא עשה להם שימור, עכ"ל. ולפי זה אף בגורם יש סברא לומר דעובר על משמרת תרומתי, דעל כל פנים הא אין זה שמירה. ולפי זה, האומר דיש לתרומה פדיון הרי גורם שגם זר יאכל את התרומה, ונמצא דהאומר דיש לתרומה פדיון עובר על משמרת תרומתי, ולכן באמירתו לבד הוא רשע דאין זה שמירה'.

והנה בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' כה) גם עמד בדברי רש"י אלו, וכתב 'ומפי אדמו"ר שליט"א מקאסוב שמעתי כונה נפלאה בלשון רש"י הנ"ל בשם הרב הגאון מטרנופול שליט"א בספרו שו"ת חבצלת השרון, ואח"כ חזר הרה"ג השואל נ"י וכתב לי ששמע בשם הגאון מדווינסק נ"י [בעל האור שמח] כונת דברי רש"י הנ"ל למה דאיתא בפסיקתא שהצדוקים אומרים שיש לתרומה פדיון, וזה שכתב רש"י דהאומר כן הוא רשע, והוא מתוק לחיך נבון. ובס' קו"ס על משניות במקומו נעלם ממנו כל זה'.

חיזרתי למצוא היכן מפורש בפסיקתא שכך אומרים הצדוקים, וכן האם נמצא כזאת באיזהו מקומן בשם רבינו ה'אור שמח', והעליתי חרס בידי.

הכוונה, כמסתבר, לפירוש-הדרשני 'לקח טוב' לר' טוביהו בר' אליעזר, בן דורו הצעיר של רש"י, שנקרא בטעות 'פסיקתא זוטרתא'.
בחיבור זה התפלמס המחבר, בגלוי ובנסתר, עם דעות הקראים שרווחו במקומו ובזמנו (עי' רי"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ג), וכנראה שם הוא תוקף אותם בנידון הנ"ל.

חכם באשי כתב:הכוונה, כמסתבר, לפירוש-הדרשני 'לקח טוב' לר' טוביהו בר' אליעזר, בן דורו הצעיר של רש"י, שנקרא בטעות 'פסיקתא זוטרתא'.
בחיבור זה התפלמס המחבר, בגלוי ובנסתר, עם דעות הקראים שרווחו במקומו ובזמנו (עי' רי"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ג), וכנראה שם הוא תוקף אותם בנידון הנ"ל.

בחיפושיי בפרויקט השו"ת (שם מצוי כמובן גם הספר הנ"ל) לא מצאתי שמץ מינהו.

הר"ר מרגליות במאמרו הנקרא ראשי תיבות וקיצורים (כמדומני שכונס לספרו מחקרים בדרכי התלמוד) העלה השערה שמדובר בט"ס וצ"ל ב"ש הוא במקום רשע הוא והוא ע"פ שיטת ב"ש שלפי פלפולו הם סוברים שישנה בשאלה. ולבד הדוחק הנורא להגיה באופן זה (המזכיר דרכו הייחודי של בעל התו"ת) עוד הדרך רחוקה מהיתר שאלה להיתר פדיון.

לגוף הנושא אולי אפשר לומר ע"פ המבואר ברש"י קידושין (לב:) שפי' זקן אשמאי - אדם רשע וע"ה, דבפי רש"י ע"ה נקרא רשע ולאו דוקא באותה משמעות שאנו משתמשים בה. ועיי"ש בתוס'.

הגה"מ, מעניין ביותר. תשו"ח.
המשך להעשיר אותנו מאוצרותיך הבלתי נדלים.

נוטר,
גם אני חיפשתי ולא מצאתי...
עכ"פ, ככל הנראה, רש"י עצמו לא הכיר את מדרש לקח טוב, ורק נכדו, רשב"ם הכירו.

ע"ע בשו"ת לב אברהם ח"א סי' קכה.

ראיתי שהמנוח ר' טוביה פרשל דן בזה בסיני נח והביא שב'ספר המצות' לענן ראש הקראים מבואר דעתם שיש פדיון לתרומה והעלה השערה שכבר נודע לרש"י מכזביהם וע"כ בא להוציא מלבן.

היתה אז תרומה טהורה בא"י (ופשיטא שבחו"ל זה מן הנמנעות)?

יש הבדל לעניין פדיון בין תרומה טהורה לטמאה?

אני התייחסתי לציטוט בהודעה שלפני, ושם נאמר "תרומה טהורה"

לא עליך תלונתי

עושה חדשות כתב:

`.png

קראי מביא ראיה מדברי הגמרא???

עתניאל בן קנז כתב:

עושה חדשות כתב:

`.png

קראי מביא ראיה מדברי הגמרא???

למיטב זכרוני (ממאמרים שראיתי- לא הסתכלתי בכתבי הקראים רח"ל) הם ציטטו הרבה את דברי חז"ל

נוטר הכרמים כתב:והנה בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' כה) גם עמד בדברי רש"י אלו, וכתב 'ומפי אדמו"ר שליט"א מקאסוב שמעתי כונה נפלאה בלשון רש"י הנ"ל בשם הרב הגאון מטרנופול שליט"א בספרו שו"ת חבצלת השרון, ואח"כ חזר הרה"ג השואל נ"י וכתב לי ששמע בשם הגאון מדווינסק נ"י [בעל האור שמח] כונת דברי רש"י הנ"ל למה דאיתא בפסיקתא שהצדוקים אומרים שיש לתרומה פדיון, וזה שכתב רש"י דהאומר כן הוא רשע, והוא מתוק לחיך נבון. ובס' קו"ס על משניות במקומו נעלם ממנו כל זה'.

האם למישהו יש מושג מה המקור של המילים "בעל האור שמח", האם הם מדברי בעל שו"ת אפרקסתא דעניא, או שהוא מדברי העורכים?
כמדומני שבמקומו של בעל אפרקסתא דעניא [רומניה] הרגאוצ'ובר היה יותר ידוע ומפורסם מהאו"ש, ואף הוא כונה רבה של דווינסק.

מישהו מכיר בפועל שיטה קראית כזו, או שזו רק השערה? במקומו של רש"י לא היו קראים ולא היו תרומות ומעשרות, ואם הראשונים שנלחמו בקראים קבוע כלקח טוב ורס"ג לא הכירו את השיטה הזו - לא הגיוני שרש"י שמע עליה. (מי שכותב ש"ענן ייסד דבריו על גמרא זו" ודאי השתבש, ואי אפשר לסמוך על עדותו).

ההוא גברא כתב:מישהו מכיר בפועל שיטה קראית כזו, או שזו רק השערה? במקומו של רש"י לא היו קראים ולא היו תרומות ומעשרות, ואם הראשונים שנלחמו בקראים קבוע כלקח טוב ורס"ג לא הכירו את השיטה הזו - לא הגיוני שרש"י שמע עליה. (מי שכותב ש"ענן ייסד דבריו על גמרא זו" ודאי השתבש, ואי אפשר לסמוך על עדותו).

כבר הוזכרו כאן לעיל דברי פרשל המצטט את ענן

לכבוד המגי"ש שמואל דוד
בסוכה לה: רד"ה הרי יש בה היתר אכילה אחר שכ' דאין פדיון לתרומה כ' 'והאומר כן רשע הוא'
ועשו בה האחרונים מטעמים למה כ' רש"י לשון זה ויש בזה ת' בחבצלת השרון להג' מטארניפול ז"ל ובפירושו של הג"ר יוסף בלוענפעלד ז"ל ע"ס כפתור ופרח ובלב אברהם לר' אברהם ווינפלד ז"ל ובס' חיים ושלום לבעל מנח"א זצ"ל פ' קרח עה"פ זאת זכרון וגו'. ובס' מחקרים בדרכי התלמוד לר"ר מרגליות ז"ל ססי' ו כ' להגיה בד' רש"י והאומר כן 'ב"ש' היא דס"ל יש שאלה בהקדש כערובין ל: ונדרים נט. וה"נ בתרומה כמ"ש הש"ך חו"מ סי' רנה סק"ו להוכיח מפסחים מו: ע"ש.
ולדעתי אין להרעיש כ"כ בזה דנמצא עוד דוגמאות בזה.
עי' רש"י בכורות כו. רד"ה מי איכא מאן דשרי. אליבא דרבנן 'הא ודאי רשע הוא' ע"ש
וזוכרני שיש עוד רש"י כזה

לא יודע מה אתה סח????

אבןטובה כתב:לא יודע מה אתה סח????

בנוגע לדברי הר"ר מרגליות ז"ל

ממילא?
אין שם דבר הנוגע לענין זה

יהודה בן יעקב כתב:

נוטר הכרמים כתב:והנה בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' כה) גם עמד בדברי רש"י אלו, וכתב 'ומפי אדמו"ר שליט"א מקאסוב שמעתי כונה נפלאה בלשון רש"י הנ"ל בשם הרב הגאון מטרנופול שליט"א בספרו שו"ת חבצלת השרון, ואח"כ חזר הרה"ג השואל נ"י וכתב לי ששמע בשם הגאון מדווינסק נ"י [בעל האור שמח] כונת דברי רש"י הנ"ל למה דאיתא בפסיקתא שהצדוקים אומרים שיש לתרומה פדיון, וזה שכתב רש"י דהאומר כן הוא רשע, והוא מתוק לחיך נבון. ובס' קו"ס על משניות במקומו נעלם ממנו כל זה'.

האם למישהו יש מושג מה המקור של המילים "בעל האור שמח", האם הם מדברי בעל שו"ת אפרקסתא דעניא, או שהוא מדברי העורכים?
כמדומני שבמקומו של בעל אפרקסתא דעניא [רומניה] הרגאוצ'ובר היה יותר ידוע ומפורסם מהאו"ש, ואף הוא כונה רבה של דווינסק.

כאן הוכחתי שהכוונה אכן להרוגאצ'ובר, ולא להאור שמח.