מי הם המפרשים?

[איש_ספר]

על המגדף אמרה תורה (סו"פ אמור) שסומכים עליו, ואמרו חכמים (בתו"כ) שאומרים לו דמך בראשך וכו', ורש"י מוסיף (ולא מצאתי מקורו) ואין אנו אשמים במיתתך.

הגור אריה מביא יש מפרשים המבארים ענין זה (למה דוקא מגדף נסמך או מה פשר הנוסח הלזה)
http://www.otzar.org/aspcrops/150628_20 ... 132015.asp
והוא תמה עליהם.

גם המהרש"ל מביאם : שמעתי מפרשים
http://www.otzar.org/aspcrops/147062_36 ... 132015.asp
וגם הוא דוחם

האם ידוע מי פירש כך

מצאתי בבאר מים חיים לאחי מהר"ל וכן בדבק טוב (מאותה תקופה) המפרשים כך.
אבל מדברי מהרש"ל נראה שביאור זה היה ידוע קודם.

מי יודע?

[מה שנכון נכון]

גם במנחה בלולה פירש כעי"ז. אמנם נדפס עשרים שנה אחר פטירת המהרש"ל.

[לומד_בישיבה]

ראה כאן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=175
ולכאו אם נגרוס בתו"כ שאתה גרמת לך בהכרח צריך לפרש כפי שהביא המהרש"ל והגו"א. שאתה גרמת לך, שהינך נהרג מבלי ששני העדים העידו כפי הצורך.

[ברזילי]

גם המטה-משה, תלמיד המהרש"ל, פרש כן בספרו עה"ת: http://www.otzar.org/aspcrops/83903_208 ... 132015.asp
ואף שגם ספר זה הדברים נדפסו שלא בחיי מהר"ל, וכ"ש מהרש"ל, אם מצאנו כמה מחברים בני התקופה באותו הסגנון, אולי היה הפירוש שגור בע"פ.

[בקרו טלה]

דעת זקנים מבעלי התוספות (יד) וסמכו כל השומעים. איתא בת"כ מה נשתנה מיתה זו שהיא בסמיכה אלא לפי שבשעת גמר דין צריכין העדים לומר בפי' כמו ששמעו מפי המברך לפיכך סומכין ידיהם עליו לומר העון הזה שאתה גורם לנו עליך יהיה:

אמנם בפי' ר' חיים פלטיאל יש קצת שינוי ורק הסוף מובא בשם תו"כ
(יד) וסמכו השומעים. הק' הר' יוסף כהן מה נשתנה זה שנתחייב בסמיכה מכל חייבי מיתות שבתורה, ותירץ לפי שבשעת גמר דין היו אומ' לאחד מן העדים אמור מה ששמעת בפירוש שכל היום היו דנין בכינוי עד גמר דין כמו יכה יוסי את יוסי ובשעת גמר דין היו אומ' בפירוש כמו ששמעו מפיו, ולכך היו כולם סומכים ידיהם עליו כלומר העון הזה שאנו עושין יהא תלוי בצוארך שאתה גרמת זה, והכי איתא בתורת כהנים סומכים ידיהם עליו ואומ' לו דמך בראשך שאתה גרמת לך.

[לומד_בישיבה]

דעת זקנים מבעלי התוספות (יד) וסמכו כל השומעים. איתא בת"כ מה נשתנה מיתה זו שהיא בסמיכה אלא לפי שבשעת גמר דין צריכין העדים לומר בפי' כמו ששמעו מפי המברך לפיכך סומכין ידיהם עליו לומר העון הזה שאתה גורם לנו עליך יהיה:

אמנם בפי' ר' חיים פלטיאל יש קצת שינוי ורק הסוף מובא בשם תו"כ
(יד) וסמכו השומעים. הק' הר' יוסף כהן מה נשתנה זה שנתחייב בסמיכה מכל חייבי מיתות שבתורה, ותירץ לפי שבשעת גמר דין היו אומ' לאחד מן העדים אמור מה ששמעת בפירוש שכל היום היו דנין בכינוי עד גמר דין כמו יכה יוסי את יוסי ובשעת גמר דין היו אומ' בפירוש כמו ששמעו מפיו, ולכך היו כולם סומכים ידיהם עליו כלומר העון הזה שאנו עושין יהא תלוי בצוארך שאתה גרמת זה, והכי איתא בתורת כהנים סומכים ידיהם עליו ואומ' לו דמך בראשך שאתה גרמת לך.

אין מבעלי התוס' ושאר המפרשים שכבודו כתב להביא רמז לפירוש שהביא הרב א"ש - שהעדים צריכים להתנצל בפניו על שהם הורגים אותו, מבלי שהעידו כפי שצריך. והפירוש שכבודו הביא הוא פירוש אחר. שהם סומכין ידיהם ואומרים שאתה אשם בכך ששמענו את הברכה.
אמנם אם נגרס כמו בספרא וכן גרס הרמב"ם שאתה גרמת 'לך' ולא שאתה גרמת 'לכך' בהכרח נצטרך לפרש שהם מתנצלים על שהורגים אותו של בדין מבלי עדים ככל חייבי מיתה. וכפי שהביא המהרש"ל ועוד - ודוק בתגובה הקודמת שלי. (כלומר, הפירושים השונים תלויים איך אנו גורסים בתו"כ לך כפי שהביא הרמב"ם או אתה גרמת לכך).

[לומד_בישיבה]

מצויין אצלי. שאחד מגדולי המפרשים כותב לפרש אתה גרמת לך, כך. שכיון שזה היה הראשון שנהרג על ידי בית דין לכן ציוותה התורה שיתנצלו על שהורגים אותו. - ואנוכי בר ולא אדע איך ניתן לפרש כך. והרי הלכה היא לדורות שעליהם להתנצל בפניו וצ"ע.

[אביאסף]

גם ר' יוסף מקרמניץ בביאוריו לסמ"ג (ונציה שס"ה) שם ובביאורו לפירוש רש"י על התורה (פראג שע"ה) סוף פרשת אמור מביא פירוש זה, ר' יוסף מעיד בהקדמתו שאינו כותב דבר מעצמו אלא ממה ששמע מרבותיו ולפיכך אנו רשאים לשער כהשערת ברזילי שפירוש זה היה רווח בישיבות פולין בעת ההיא, כידוע היו נוהגים ללמוד בישיבות אלה את ספר הסמ"ג על הסדר.
אם יורשה לי להעלות השערה מדוייקת יותר נראה לי לומר שמקור הדברים מישיבתו של ר' שלום שכנא מלובלין אשר הן מהרש"ל והן ר' חיים ב"ר בצלאל אחי המהר"ל היו תלמידיו וגם ר"י מקרמניץ למד בישיבתו של ר' ישראל בנו של ר' שלום שכנא.
אם השערה זאת כנה יתכן שבכוונה תחילה סתם המהרש"ל וכתב 'שמעתי מפרשים' כי מאחר שהיתה כוונתו לדחות הפירוש לא רצה להזכיר עליו את שם רבו מפני כבודו.

(מונח היה בזכרוני כי אף על פי שלאחר זמן גבה טורא בין רש"ש למהרש"ל על עסקי הישיבות בלובלין מ"מ מתחילה היה מהרש"ל מעין תלמיד או תלמיד חבר של רש"ש ועתה מפקפק אני בכך שמא טעיתי, אבקש מן היודעים שיודיעוני. מ"מ לענין השערתי אין זה לא מעלה ולא מוריד כי בוודאי ידע מהרש"ל דברים שנאמרו בישיבתו של רש"ש שהיתה בעירו).

[לומד_בישיבה]

ראה גם שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן תלא

וששאלתם מ"ש דגבי מקלל כתיב וסמכו כל השומעים ידיהם על ראשו ולא גבי שאר חייבי מיתות. לא קשי' דהרבה מצינו חייבי מיתות משונות זו מזו דעיר הנדחת ממונה אבד משא"כ בשאר חייבי מיתות ומסית א"צ עדה ועדים והתראה משא"כ בכל חייבי מיתות אף אתה אל תתמה על זה אם נשתנה. ובתורת כהנים (פרשת אמור) יש שסומכי' ידיהם על ראשו ואומרי' לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך ומשום שפשט ידו בעיקר והגדיל לעשות מפרסמין הדבר.

כלומר, שהיה קשיא להם הייתכן שמיתות משונות זו מזו, ומדוע בעיר הנדחת ממונה אבד, ומדוע במסית אין צריך עדה ועדים וכו'. - ומה שסיים וכתב ובתורת כהנים (פרשת אמור) יש שסומכי' ידיהם על ראשו ואומרי' לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך ומשום שפשט ידו בעיקר והגדיל לעשות מפרסמין הדבר. קצת סותר לזה וצ"ב. ואפשר שכוונתו לפרש מדוע מפרסמים הדבר שהורגים אותו ללא שהעידו שני העדים וכפי שהביא המהרש"ל.

[נוטר הכרמים]

(מונח היה בזכרוני כי אף על פי שלאחר זמן גבה טורא בין רש"ש למהרש"ל על עסקי הישיבות בלובלין מ"מ מתחילה היה מהרש"ל מעין תלמיד או תלמיד חבר של רש"ש ועתה מפקפק אני בכך שמא טעיתי, אבקש מן היודעים שיודיעוני. מ"מ לענין השערתי אין זה לא מעלה ולא מוריד כי בוודאי ידע מהרש"ל דברים שנאמרו בישיבתו של רש"ש שהיתה בעירו).

ראיתי מובא ולא מצאתי לע"ע בפנים, דבר מעניין מאוד, כי מהרש"ל מתאונן באחת מתשובותיו על 'מרידת התלמידים המורדים ופושעים בי סומכין ובוטחין על גבורת הזקן ובנו הגאון', כשהכוונה לתלמידי הגאון ר' שלו' שכנא ור' ישראל בנו.

מהרש"ל גם מילא את מקומו של ר' ישראל ברבנות לובלין.

כנראה גם למד איזו תקופה אצל רש"ש, בשו"ת דברי חיים (אה"ע ח"ב סי' קלט) הוא נזכר כתלמידו.

[מה שנכון נכון]

ראיתי מובא ולא מצאתי לע"ע בפנים, דבר מעניין מאוד, כי מהרש"ל מתאונן באחת מתשובותיו על 'מרידת התלמידים המורדים ופושעים בי סומכין ובוטחין על גבורת הזקן ובנו הגאון', כשהכוונה לתלמידי הגאון ר' שלו' שכנא ור' ישראל בנו.

בשו"ת סו"ס טז.

[איש_ספר]

תודה רבה לכל המשיבים.

לגבי חילוף הגרסאות, אף אני בחלומי חשבתי שיש שייכות, אבל בפועל אינו מתיישב, כי רבים מהמפרשים כפירוש של בעה"ת (לפי שחזרו על הגדוף וכו') גורסים: לך.
אמנם לענ"ד הביאור נשוא האשכול נולד רק כדי לבאר את הנוסח המובא ברש"י (שלע"ע לא מצאתי מקורו, כי בתו"כ אינו): ואין אנו אשמים במיתתך.

[הוגה ומעיין]

(מונח היה בזכרוני כי אף על פי שלאחר זמן גבה טורא בין רש"ש למהרש"ל על עסקי הישיבות בלובלין מ"מ מתחילה היה מהרש"ל מעין תלמיד או תלמיד חבר של רש"ש ועתה מפקפק אני בכך שמא טעיתי, אבקש מן היודעים שיודיעוני. מ"מ לענין השערתי אין זה לא מעלה ולא מוריד כי בוודאי ידע מהרש"ל דברים שנאמרו בישיבתו של רש"ש שהיתה בעירו).

ראיתי מובא ולא מצאתי לע"ע בפנים, דבר מעניין מאוד, כי מהרש"ל מתאונן באחת מתשובותיו על 'מרידת התלמידים המורדים ופושעים בי סומכין ובוטחין על גבורת הזקן ובנו הגאון', כשהכוונה לתלמידי הגאון ר' שלו' שכנא ור' ישראל בנו.

מהרש"ל גם מילא את מקומו של ר' ישראל ברבנות לובלין.

כנראה גם למד איזו תקופה אצל רש"ש, בשו"ת דברי חיים (אה"ע ח"ב סי' קלט) הוא נזכר כתלמידו.

נפלו בדבריך כמה אי-דיוקים. המקיף ביותר בנושא הוא המחקר של מאיר רפלד, המהרש"ל והים של שלמה, בעיקר בפרק רביעי. וגם הוא מלא בדברים שאינם מוכרחים בלשון המעטה.

[איש_ספר]

גם ר' יוסף מקרמניץ בביאוריו לסמ"ג (ונציה שס"ה) שם ובביאורו לפירוש רש"י על התורה (פראג שע"ה) סוף פרשת אמור מביא פירוש זה, ר' יוסף מעיד בהקדמתו שאינו כותב דבר מעצמו אלא ממה ששמע מרבותיו .

עיינתי כעת וראיתי שאינו מפרש בדיוק כמו אותם מפרשים, שהם מפרשים שמשום כבוד השם מיעטו בכלל בדרישות וחקירות, שהעד הגדול אמר פעם אחת את השם הנכבד והשני אמר פעם אחת אף אני כמוהו, ותל"מ, ולכן יש חשש שהם משקרים וכו'. וע"ז תסתער קושית הגור אריה, שלא מיעטו כלל בדרו"ח, וכמפורש במשנה שבדקו אותם כל הזמן ביכה יוסי את יוסי. (אמנם יש במאירי שלפיכך הוצרך העד הגדול לפרש את השם, שאולי כיון שמסתתרים מאחרי כינוי של יוסי, הם משקרים!), ואילו הוא מפרש, שכיון שעד אחד אומר את השם והשני אומר אף אני כמוהו, נמצא שאין דבריהם מכוונים ! ובזה הוא ניצול מקושית הגור אריה, אבל לא ניצול מקושיא חמורה יותר של העמודי שלמה, שהרי אף אני כמוהו מועיל בכל מקום !

[לומד_בישיבה]

תודה רבה לכל המשיבים.

לגבי חילוף הגרסאות, אף אני בחלומי חשבתי שיש שייכות, אבל בפועל אינו מתיישב, כי רבים מהמפרשים כפירוש של בעה"ת (לפי שחזרו על הגדוף וכו') גורסים: לך.
אמנם לענ"ד הביאור נשוא האשכול נולד רק כדי לבאר את הנוסח המובא ברש"י (שלע"ע לא מצאתי מקורו, כי בתו"כ אינו): ואין אנו אשמים במיתתך.

לולא דמיסתפינא מחבראי, אפשר שרש"י הוסיף ואמר ואין אנו אשמים במיתתך, להודיע לנו שהגירסה הנכונה בתו"כ היא אתה גרמת 'לך', ולא 'אתה גרמת לכך'. וכפי שגרסו בעלי התוס' וכן הוא במהר"ם מרוטנבורג שהובא לעיל.

[איש_ספר]

חשוב לציין שאתה גרמת לכך, סובל את כל הפירושים, (בין אם נפרש כבעה"ת שאתה גרמת לעדים לחזור על הגידוף ולנו הדיינים ולשמוע את הגידוף, ובין אם נפרש כמפרשים ההם שאתה גרמת לנו שלא לדון אותך כמשפט הנידונים). ואילו גרסת לך אינה סובלת את פירוש בעלי התוס'. באופן שעם גרסת לכך כולם יכולים לחיות (או להתלות...) בשלום.

[אביאסף]

חשוב לציין שאתה גרמת לכך, סובל את כל הפירושים, (בין אם נפרש כבעה"ת שאתה גרמת לעדים לחזור על הגידוף ולנו הדיינים ולשמוע את הגידוף, ובין אם נפרש כמפרשים ההם שאתה גרמת לנו שלא לדון אותך כמשפט הנידונים). ואילו גרסת לך אינה סובלת את פירוש בעלי התוס'. באופן שעם גרסת לכך כולם יכולים לחיות (או להתלות...) בשלום.

יש להעיר שבכל כתבי היד של הספרא הגירסה היא 'שאתה גרמת לכן'