בקשו ממני להעלות לפורום
ארבע כוסות
ארבע לשונות של גאולה
לדין ד' כוסות שתקנו חז"ל לשתות בליל הסדר נאמרו מספר טעמים בתלמוד ירושלמי בפרק ערבי פסחים ובמדרשים (בראשית רבה וישב פר' פ"ח ועוד), הידוע מביניהם הוא הטעם שהביא רש"י בפסחים צט: שהן כנגד ארבע לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי שנאמרו בתחילת ברשת וארא.
והדברים צריכים ביאור מדוע ד' כוסות בדווקא מסמלות את ד' לשונות הגאולה ומה תוכנן של ארבע לשונות אלו.
ובתורת חיים (חולין צב.) ביאר הענין דהנה נאמר בפרשת בא (יב מ-מא) "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה. ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה וגו'", וביאר שם רש"י דמאז שנאמרה גלות מצרים לאברהם בברית בין הבתרים ועד שיצאו ממצרים עברו ארבע מאות שנה, ומה שבמקומות אחרים נמנו בתורה ארבע מאות שנה היינו משנולד יצחק, ומבואר שם בדברי הרמב"ן וכן מבואר ברבינו בחיי בראשית יב, יג ובעוד מפרשים שעיקר גזירת הגלות הייתה על ארבע מאות ושלושים שנה.
וכתב שאיתא במדרש (שה"ש רבה פר' ב') שרק מלידתה של מרים היה עיקר שיעבוד מצרים בישראל ולכך נקראה מרים על שם וימררו את חייהם, ומלידתה ועד יציאת מצרים עברו פ"ו שנים, ומחסדי ה' היה למנות הגלות של ארבע מאות ושלושים שנה שנגזרה עליהם מברית בין הבתרים ולא מלידתה של מרים.
ונמצא שהוריד הקב"ה לישראל ארבע חמישיות מהגלות שכן ארבע מאות ושלושים לחלק לחמש עולים פ"ו והם גלו רק פ"ו בעיקר קושי השיעבוד משנולדה מרים.
וגם כוס עולה בגימטריה פ"ו ואנו שותים ארבע כוסות לרמז על ארבע פעמים פ"ו שהוריד הקב"ה מגלות מצרים, ולכך ישנם ד' לשונות של גאולה שכל לשון גאולה מרמזת על פ"ו שנים שירדו מחשבון הגלות.
(ועיי"ש עוד בדבריו הנפלאים שיוסף שלח יין ישן לאביו לרמז לו על גלות ת"ל שנים שכן עולה יין ישן בגי', וימי הגלות שנחסכו מישראל עולים בגי' שמ"ד וזוהי אזהרת הכתוב בואתחנן "כי השמד תשמדון" שישלים הקב"ה את שמ"ד השנים, ושמעתי עוד שמשה שהוציאם ממצרים בגי' שמ"ד עם הכולל).