תחילה יש להקדים, שכל נימה של ביקורת שיש כאן אינה כלפי ג"ע הגרד"ל שליט"א, עפר אני וכו'
(שמעתי פעם מהגרב"ש דויטש שליט"א שאמר למחבר אחד שכתב על השאג"א עפר אני וגו', שאין לך גאווה גדולה מזו, וכי ס"ד אחרת עד שאתה טורח להבהיר?) דעת לנבון נקל, שהגרד"ל אין עיתותיו בידו לעבור על האותיות הצפופות של גליון אליבא דהלכתא, וחריפות התגובה מלמדת את הידוע שיש מי שטרח להביאו לנקודה זו, ועל המחרחר ריב ומדון שהשיאו עצה שאינה הוגנת זו, בודאי שאין טעם לבקר ורשב"י אומר אין אומרים בקרו וגו' ואין אומרים בקרו וגו'. ודי בזה לע"ע.
------
כשם שהויכוח על אמירת או אמירת תפילה לשלום המדינה, אינו בהלכות "לעבדו בכל לבבך"(והמסיטים את הויכוח לכיוון זה, תמימים או מיתממים) וכשם שהויכוח על אמירת הלל ביום העצמאות אינו בהלכות הודאה (כנ"ל), כך גם הויכוח על השמיטה אינו קשור לסוגיית לא תחנם (שהמקילים כאן מחמירים שם) וגם הויכוח על קו התאריך הפליג מזמן ממחוזות הדיון ההלכתי.
הויכוח על השמיטה - כבר ידוע שבין דברי הדוחפים להיתר מעל מכתבי העתים, (להבדיל מהגדולים שנימקו את ההיתר ההלכתי), נרמז בנוסח כזה או אחר, גלוי או סמוי, שתורת ישראל מקומה בבית המדרש הישן, ואין לה שום קיום אמיתי בחיי המעשה, מגמה זו שהיא מינות דמינות היא שהוציאה לימים את החזו"א משתיקתו, והיא שכידוע הביאה אותו להקל בכמה דברים שאחרים לא העיזו להקל, משום שמגמתו היתה להוציא מליבם של אותם מינים שטענו ששמירת שמיטה פירושה כליה.
ועתה לפולמוס המתחדש על קו התאריך - מישהו יכול להסביר מאיפה האמוציות? האם יש למישהו ספק בכך ששאלת ההלכה למעשה
לא מונחת כאן לשולחנם של אף אחד מהכותבים? ואין מנין אנשים מיושבי אותם מדינות שמתעניין מה דעתם של כל החכמים הכותבים? בשביל רוב קוראי אליבא דהלכתא שאלת קו התאריך היא הלכה למעשה בדיוק כמו שאלת השמש שלא שוקעת בארצות הצפוניות, או כחקירותיו של הרב זילברשטיין על קיום מצוות ע"י אילן רימון בחלל.
רוב המשלים גובלים בדמוגוגיה ובכ"ז: אם פלוני יוציא היום קונטרס ובו יוכיח ששוחט על מנת לקבל חוץ לזמנו הוא פיגול, כשיטות כמה מגדולי הראשונים ודלא כחזו"א שמגיה את כולם, האם ירעישו עליו באותה מידה?
ובכן מילא פתרונות טכנולוגיים במקררים או מוצרי חשמל, שעתידים להתפשט בכל בית בישראל, שהיתרם מופיע בקובץ היו"ל ע"י בית הוראה פופלארי וחתום בידי מו"ץ של אותו בית הוראה, אפשר להבין שהם מצריכים תגובה חריפה, לסוברים שמדובר בחילול שבת,
אבל איך למען ה' אפשר להבין שפרסום מאמר, שכל כולו ליקוטי בתר ליקוטי, קמחא טחינא משעת הקצירה, ע"י הרב משדי (שאת שמו הפרטי לא אני ולא אף אחד כאן יודע), בקובץ שכבודו במקומו מונח, אבל חוג תפוצתו ושימושו ידועים, מוציא כזו תגובה?
(כבר הבאתי כאן בעבר שהגרי"ס תמה למה ש"ס סלאוויטא-ווילנא הרעיש את העולם, ואילו דין תורה של שני בעה"ב על ערוגת צנוניות עובר בשקט ושלווה. וכאן נשאל הפוך, האם רק על פולמוס של שני בעלי בתים וצנוניותיהם צריך להגיב? למה לא ראינו מכתב כזה כשיצא שבט הלוי, החלק שבו התפרסמה אותה תשובה? )אין ספק ששאלת קו התאריך הפכה מזמן (מהזמן שרוב האנשים שהיא נוגעת להם לא שואלים לא את החזו"א וגם לא את תלמידיו), למלחמה על "כבודו" של החזו"א, ולכן כל דרדק מחוג מסוים, חייב להשתלם בגיל עשר בשאלה הבלתי רלוונטית הזו, ומיד לדקלם את השבלונה המוכרת (שמופיעה בנוסח מכובד יותר במכתב כאן): "חוץ מחזו"א (ו"הידענים" מוסיפים את רח"צ) אף אחד פשוט לא הבין מה הנושא", ואם יש לך סבלנות להקשיב לפעמים אתה תופתע או שלא, לראות שגם אותו זחוח אין לו מושג ירוק מה הנידון. אבל את זה הוא כבר למד להגיד.
ביקורת חברתית/ מוסרית/ דתית/ על חוגים שונים, אין מקומה בבמה זו, אבל בכללות ניתן לציין שמה שקרה למכונים חזו' הוא דבר ידוע בתולדות והתפתחות כל התנועות הדתיות, המתחילות בחדשנות, במקוריות, בפריצת דרך, וכו' וכו', וסופו של דבר שהכל מתמסד למערכת מנהגים קבועים, והרוח המקורית שעומדת מאחוריהם, אינה מנשבת בהם עוד, או אינה מנשבת בהם באותה מידה שהיתה ביסודם. (דוגמא קיצונית היא חסידי ראדזין ודביקותם בתכלת של רגח"ה...)
כך אירע לתנועת החסידות וכך אירע לחזו', זה כמובן לא שולל (ישר כח...) את החשיבות של אותם תנועות כפי שהם התעצבו והתמסדו כיום, אבל זה בודאי שונה מכוונת המשורר...
דוגמאות יש למכביר... (למשל הדביקות בט"ק מכותנה, למשל הדביקות בקריאה בב"ב בט"ו, ועוד ועוד)
על כל דוגמא אפשר כמובן להתווכח ולצדק, אבל קי"ל שעדיף תירוץ אחד וכו'.
והנה כמה שני לינקים לדברים שנכתבו כאן בעבר וזכרון אחד עולה לכולם
viewtopic.php?f=7&t=16080&p=151209&hilit=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1#p151209viewtopic.php?f=7&t=9251&p=83730&hilit=%D7%A1%D7%A8%D7%A0%D7%90#p83730
