קונטרס ועלהו לא יבול

[מדבר]

יש לי צורך בקונטרס זה (לא מצאתי באוצר)

ראיתי שמביאים בשמו וכתוב שמחברו הוא ר"נ סטפנסקי

אודה למי שיכול למסור פרטים

[מרחביה]

לא קונטרס אלא ספר, כמדומני יצא לו אף חלק ב' ואולי ג'.
מביא הוראות והנהגות של הגרש"ז אוירבך, הוזכר בדברי איש ספר כאן.

[בברכה המשולשת]

מדברי מכובדנו הרה"ג הקיק שליט"א:

ועלהו לא יבול.

מנהגותיו והדרכותיו של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל.

חלק שלישי: ליקוטים, מכתבים.

נחום סטפּנסקי.

ירושלים, תשע"ה. תמח עמ'

(6510054‑02)



העורך, שהיה מבאי ביתו, במין תמימות עקשנית, לא נותן לרגשות או לאווירה או לציפיות לקלקל לו את העובדות.

וכך עובדה אחר עובדה נפרשת לפנינו בדיוקה במין תשבץ שלא נגמר. על הספר שוֹרה רוח של אמינות ודייקנות, שנותנת למעיין להרגיש שהוא הולך על קרקע מוצקה – בדיוק כך אירע וכך היה, במקרה זה שמח הרב זצ"ל וכאן היו הדברים למורת רוחו וכו'.

יישר כוח לרב סטפנסקי על השירות הנפלא שהוא עשה לציבור התורני לדורותיו בסדרה זו.

[יהודי מהשומרון]

מישהו יודע מדוע הספר לא מופיע באוצר החכמה?

[איתן]

שאלות בסגנון של השאלות שהרב הפעמים שואלים את הגרח"ק. אך התשובות... התשובות הם של הרב שלמה זלמן.

[הגיונות]

הספר עושה רושם אמין אך גם בו נראה שנפלו פה ושם טעויות ואי דיוקים קלים, אעיר ב' הערות -

א. באחד מעמודי הספר מובא ששאלוהו שאלה "מי שנוסע במטוס מהארץ לאירופה וכדו' - שבימים אלו זה כל כך פשוט - האם יברך הגומל?", וע"ז עונה הגרש"ז בכתב ידו: "נוהגים לברך, ורק אנשי חב"ד שומעים לרבם שפסק לא לברך".

דברי הגרש"ז אודות דעתו של האדמו"ר זצ"ל צ"ע לאור העובדה שדעתו של הרבי שונה לחלוטין כפי שמובא בלקוטי שיחות חי"ב עמ' 152.

ב. בספר מובאת השאלה הבאה: "האם צריך שהידים תהיינה יבשות לפני שנוטלים ידים לאוכל?" - תשובת הגרש"ז בעל פה: "מעיקר הדין לא צריך לנגב את הידים לפני שנוטלים ידים לאכילת פת, שהרי המים אינם מהוים חציצה. חסידי חב"ד נוהגים לנגב את הידים, אך הרב לא מצא את זה כתוב בשו"ע הרב. אמנם הוא מצא את זה כתוב בסידור של חב"ד, וזה נזכר שם רק דרך אגב בענין נטילת ידים בבוקר".

מקריאת הדברים נראה שהגרש"ז לא שם ליבו שהדברים הכתובים ב"סידור של חב"ד" יצאו מתחת קולמוסו של בעל התניא בעצמו.

אסיים בציון לדבריו המעניינים ביותר שנכתבו בחלק א' בעמ' קלח־קלט (אודות ההיתר לסלט ביצים - וכבר עמד על כך אלחנן ניר באחד ממאמריו).

[לעומקו של דבר]

ב. בספר מובאת השאלה הבאה: "האם צריך שהידים תהיינה יבשות לפני שנוטלים ידים לאוכל?" - תשובת הגרש"ז בעל פה: "מעיקר הדין לא צריך לנגב את הידים לפני שנוטלים ידים לאכילת פת, שהרי המים אינם מהוים חציצה. חסידי חב"ד נוהגים לנגב את הידים, אך הרב לא מצא את זה כתוב בשו"ע הרב. אמנם הוא מצא את זה כתוב בסידור של חב"ד, וזה נזכר שם רק דרך אגב בענין נטילת ידים בבוקר".

מקריאת הדברים נראה שהגרש"ז לא שם ליבו שהדברים הכתובים ב"סידור של חב"ד" יצאו מתחת קולמוסו של בעל התניא בעצמו.

ברור, אין סידור נוסף של חב"ד מלבד הסידור שכתבו הרב. אלא שהי' ס"ל שיש הבדל בין הנכתב בשו"ע לבין הנזכר בסידור באגב.

[בן ירושלים]

מחבר הקונטרס השתדל מאד להיות מדויק. בכל ציטוט השתדל מאד שהמקור שמסר לו הסיפור יאשר את הנוסח שכתב.
אך התמימות בולטת לעין. מצד אחד מעלתה שלא מצנזר כלום, אך החיסרון שלפעמים דברים שנאמרו באמירת אגב או כתשובה לשואל מסוים במצב מסוים הוא מביא את זה באותה חשיבות שבה הגרש"ז השיב בשיקול דעת מלא .
ר' שלמה זלמן כגדולים ירושלמים אחרים היה אמן בלענות לפי השואל ולפעמים התשובות היו מתובלות בקצת "קריצת עין".
אתן דוגמה : בספורים המצויים על ר' אריה לוין, יש כמה סיפורים שבקשו ממנו ברכות והוא ענה לשואל : מי אני שאברך אותך? הרי לך יש כל כך הרבה זכויות יותר ממני. זו תשובה שניתנה לאלוף אריאל שרון, למנקה רחובות ירושלים ועוד. כבר ראיתי שכתבו מכאן ראיה כמה ר' אריה העריך את חיילי ומפקדי צה"ל וכדומה. והרי ברור שמי שרוצה לדעת את דעתו בזה יבחן למשל איך חינך את משפחתו ביחס לגיוס לצבא.
וכשלא מבחינים בזה מתוך תמימות או היתממות אז מעותים את הדברים, ואז קשה לסמוך על הכל. במקרה של החוברת הנ"ל זו תמימות אמיתית ולא היתממות. מדובר בירא שמיים גדול שלא תמיד תופס את מה שמעבר למילים.