רבינו גרשום דמתקריא יצחק

[עושה חדשות]

בפתיחה לפי' רגמ"ה על מסכת בכורות מופיע השיר דלהלן:
יוצר ובורא המאורות
צופה ומאזין עתירות
חכמני להבין אמרות
קנויות קדם לדורות
וחזקני לפרש דקדוקי בכורות...

"יצחק" זה מאן דכר שמיה?

(אגב, אי"ז המקור היחיד על "צופה עתירות", כמדומני שכבר מצינו בחז"ל את הענין שהקב"ה גם 'רואה' את התפילות).

[יבנה]

עי' כאן בסופו http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/rabeynu-4.htm [סיני ל"ה עמ' קכז-קלג] שטוען ע"פ א. אפשטיין ואחרים שאין הפירושים לר' גרשום אלא לישיבת מגנצא.
לר' גרשום היה תלמיד בשם ר' יצחק בן יהודה.

[בברכה המשולשת]

רבינו יצחק ב"ר יהודה היה תלמיד תלמידו של רגמ"ה

[עושה חדשות]

באותו הפירוש (רגמ"ה בכורות) יש אחר סיום המסכת רשימה של ו' מקומות דהלכה כב"ש.
מהיכן הרשימה הזו? ומה היא קשורה שם דוקא?

[עדיאל ברויאר]

פעמים רבות סופרים הוסיפו דברים בסוף חיבורים (כדוגמה, יש קטע גניזה של סוף הלכות הרי"ף לפסחים, ולאחר סוף החיבור העתיק הסופר תשובה של רש"ג שעוסקת במי שאין לו יין לד' כוסות), אך לפעמים גם מחברים עשו זאת.
אם בכתב היד (רומא, אנג'ליקה, OR. 1. לא נסרק לאינטרנט) כתובים הדברים על ידי יד אחרת, זו ודאי הוכחה שזו הוספה מאוחרת. אם הם כתובים באותה יד אז לא ניתן לדעת בוודאות אם מידו של הסופר או ידו של המחבר.