פרשיית היתר אשת איש (2)

[חובב_ספרים]

רש"ק כתב, מה שהרבה כבר אמרו, שהאיש הנכון להביע דעתו בזה הוא הגאון ר' דוד פיינשטין. שמעתי שהוא התבקש וסירב להתערב. האם ידוע טעמו?

נשמע מאחד ממשפחת קמינצקי שלא היה מעורב בההיתר, שהגרד"פ אינו חושב שההתיר מריח טוב, אבל הוא אינו רוצה לשמוע פרטים משום שאינו רוצה להיות מוכרח לצאת נגר רנ"ג מאחר שאביו הגרמ"פ סמך ידיו עליו. הוא אמר שאם כל הרבנים יצא נגד ההיתר יתבטל מאליו, וכנראה ס"ל שזה מצוה שאפשר להעשות ע"י אחרים.

[בדיעבד]

רש"ק כתב, מה שהרבה כבר אמרו, שהאיש הנכון להביע דעתו בזה הוא הגאון ר' דוד פיינשטין. שמעתי שהוא התבקש וסירב להתערב. האם ידוע טעמו?

נשמע מאחד ממשפחת קמינצקי שלא היה מעורב בההיתר, שהגרד"פ אינו חושב שההתיר מריח טוב, אבל הוא אינו רוצה לשמוע פרטים משום שאינו רוצה להיות מוכרח לצאת נגר רנ"ג מאחר שאביו הגרמ"פ סמך ידיו עליו. הוא אמר שאם כל הרבנים יצא נגד ההיתר יתבטל מאליו, וכנראה ס"ל שזה מצוה שאפשר להעשות ע"י אחרים.

מאכזב.
כולם אומרים שהוא היחיד שיכול להשפיע על המתירים. הרש"ק אמר שאם הגרד"פ יפסוק נגד ההיתר הוא מקבל עליו פסקו (כן העיד מפיו ר"ש סטורטש בקובץ המאור שי"ל לפני שבועיים). לע"ע צד ההיתר מניף ידיהם על אלו "המתערבים ללא ידיעת הפרטים."
מי יודע אם לא יבא יום שיאמרו להתיר א"א ע"פ תקדים זה שראה תמיכה מאחד מגדולי הדור ושתיק להו הגרד"פ...

[חובב_ספרים]

למה אתה חושב שרד"פ מבלה זמנו בקריאתו פורמים ובגלוגים שונים וידוע כל מה שאתה יודע על הפרשה. מסתבר יותר שהוא מנצל זמנו בלימוד התורה. ובמצב כזה דעתו שאפשר לאחרים לטפל בזה סביר בהחלט. בנוסף לזה שהוא עניו אמיתי ויתכן שאינו יודע משקל דעתו בציבור כלל.
אני יודע שיש שעשו ג'יהאד מנושא זה וכל מי שאינו מרקד לתכתיב שלהם איך צריכים לטפל בפרשה כואבה זו נעשה מטרה לבליסטריות שלהם. אפילו הג"ר אהרן פלדמן שהוא מראש העושים נגד ההיתר לא היה חסין מהם, אפילו אחר שבתחילה הם העלו אותו על נס מחמת מכתבו בענין, מאחר שהוא העז לכתוב שזה צריך להיות מטופל ע"י רבנים ובדרכים מתאימים ולא ע"י בעל בלוגים וכדומה.

[יבנה]

למה אתה חושב שרד"פ מבלה זמנו בקריאתו פורמים ובגלוגים שונים וידוע כל מה שאתה יודע על הפרשה. מסתבר יותר שהוא מנצל זמנו בלימוד התורה. ובמצב כזה דעתו שאפשר לאחרים לטפל בזה סביר בהחלט. בנוסף לזה שהוא עניו אמיתי ויתכן שאינו יודע משקל דעתו בציבור כלל.
אני יודע שיש שעשו ג'יהאד מנושא זה וכל מי שאינו מרקד לתכתיב שלהם איך צריכים לטפל בפרשה כואבה זו נעשה מטרה לבליסטריות שלהם. אפילו הג"ר אהרן פלדמן שהוא מראש העושים נגד ההיתר לא היה חסין מהם, אפילו אחר שבתחילה הם העלו אותו על נס מחמת מכתבו בענין, מאחר שהוא העז לכתוב שזה צריך להיות מטופל ע"י רבנים ובדרכים מתאימים ולא ע"י בעל בלוגים וכדומה.

וכי אינך סבור שפונים אליו רבנים ועסקנים בענין, או שתלמידיו והנמצאים עימו לא מספרים לו על כך? הרי הוא לא מתחבא באיזה אי נידח או מערה בלי קשר לעולם.
מצב הדברים כעת שלמרות שרש"ק לא מתייחס לכל הרבנים שהביעו דעתם, הוא כותב שהוא מוכן להביא את הדברים לר' דוד פיינשטיין. א"כ א"א לעשותה ע"י אחרים. מה שכן ניתן לומר שאולי ר' דוד סבור שגם אם יפסוק נגדם הם לא ישמעו לו, וא"כ סבור שאין טעם לפסוק.

[חובב_ספרים]

וכי אינך סבור שפונים אליו רבנים ועסקנים בענין, או שתלמידיו והנמצאים עימו לא מספרים לו על כך? הרי הוא לא מתחבא באיזה אי נידח או מערה בלי קשר לעולם.
מצב הדברים כעת שלמרות שרש"ק לא מתייחס לכל הרבנים שהביעו דעתם, הוא כותב שהוא מוכן להביא את הדברים לר' דוד פיינשטיין. א"כ א"א לעשותה ע"י אחרים. מה שכן ניתן לומר שאולי ר' דוד סבור שגם אם יפסוק נגדם הם לא ישמעו לו, וא"כ סבור שאין טעם לפסוק.

לא ידוע מה שכל הרבנים ועסקנים ותלמידים אמרו לרד"פ, אבל אם דעתו שיספיק אם שאר הרבנים יגידו דעתם צריך משהו משכנע מאד שזה אינו נכון ורק הוא מסוגל לגדר פרץ. אני יודע דעת בעלי הבלוגים שהוא מחויב למחות תיכף ומיד, אבל קשה לשכנע אדם שזה נכון, וגם אני איני משוכנע בזה כ"כ. והראיה שכמעט כולם משוכנעים היום שההיתר אינו מתיר. שמעתי שגם האשה כבר פרשה מהשני ומקבשת גט. בעלה רוצה רק שהתנאים שלו [לגבי ראיית בתו וטיהר שמו מכל ההשמצות] יתקיימו גם אחר שיש לה כבר הגט ביד, ועובדים על דרך לבטח את זה. אולי היה יפה אם גם רד"פ היה מצטרף להמחאות, אבל אינו מוכרח שזה כ"כ הכרחי. ופשוט שהוא אינו צריך להאמין לכל מי שרוצה שהוא יחתום על דבר ואומר שרק הוא מסוגל להביא תועלת הרצויה.
אתה כותב בעצמך טעם מספיק שתגובת רד"פ אינו כ"כ חשובה על אף ההצהרות בשם רש"ק. מסופר, שפעם שאחד העסקנים [דומני מצד הקנאים] ניסה להוציא הצהרה מהגרי"ז בענין מסוים, ואמר לו שצריכים שהגדול הדור יאמר דעתו בענין זה. ענה לו הגרי"ז, וכי אתה חושב שאיני יודע שאתה אומר שאני גדול הדור רק משום שדעתך שאני אוחז כמותך, וברגע שאגיד אחרת מדעתך כבר לא אהיה גדול הדור אצלך.

[חובב_ספרים]

היות שאחד העיר לי שאני מלמד חובה על אנשים כאן אני מבקש סליחה מכל מי שמרגיש נפגע.
אבל לגופו של טענתו, אם תעיין בתגובתיי לכל אורך הפורום תראה שאני מאד מאד זהיר שלא לכתוב נגד אנשים, ואדרבה בד"כ אני מחפש תמיד ללמד זכות. יוצאים מן הכלל כמעט היחידיים הם כשהאנשים הם מקטרגים, שאז פעמים אני יוצא מגדרי, או כשאנשים כותבים בעד דעות כוזבות עיוות התורה או משמיצים צבור החרדי ויראי ה'.
אני לא התכוונתי לכתוב על אף אחד שהוא קורא בבלוגים, אבל אין לי ספק שחלק מהרוח בנושא בא בהשפעת הבלוגים, וזה אינו עוצר בהכרח אצל קוראי הבלוגים בעצמם. ובלי התייחסות לשום אדם פרטי, לא מכותבי הפורום ולא אנשים אחרים, חלק גדול מהטענות על אי תגובת רד"פ בא מהנחה שהוא יודע כל מה שידוע להבאים עליו בטענות, וגם שהוא אינו ידוע יותר ממה שהם יודעים, וממילא בידם לבא עליו בטענות שהוא חייב לפרסם חוות דעת בזה. לא ברור לי כלל שזה נכון. ובפרט שהוא מוכר מגדולי הפוסקים בארה"ב וידוע לצדיק ועניו [ומטעם זה מצפים דוקא ממנו שיגיד דעתו] הייתי מצפה ליותר דרך ארץ כלפיו, ולימוד זכות עליו. הרי אצל ת"ח יש חיוב לדונו לכף זכות גם כשצד רע נראה יותר. כאן דנים אותו לכף חובה, ועוד באים בטענות עלי שאני דן אחרים לכף חובה.
מנסיון, א"א להסתמך לגמרי על מה שצד אחד אומר בנושא. תמיד יש צדדים לכאן ולכאן, וזה שרד"פ אינו מפרסם נימוקיו באינטרנט אינו אומר שאין לו טעם מוצדק למהלכיו. בפרט כאן, שכפי הנראה מגיעים לתועלת הרצויה בלי התערבותו.
האמת הוא שאילו רד"פ היה שואל אותי לדעתי, הייתי אומר לו שראוי לו להכניס עצמו בהפרשה וליתן חוות דעתו. אבל הוא לא שאל אותי, ובנתיים לא ראיתי שזה כ"כ גרוע שיש מקום לבוא עליו בטענות משום שאין דעתו כדעתי או כדעתך.

[יבנה]

לפי האמור כאן http://daattorah.blogspot.co.il/2016/02 ... dovid.html, רד"פ ידון היום בענין ביחד עם ר' הלל דויד ור' סנדרויץ [תלמיד רנ"ג], בנסיון לפתור אותו. רש"ק רנ"ג ור' פלדמן וב"ד של בולטימור אמרו שידברו איתם.

[קטןודל]

יש כאן מחאה נגד המחאות, ולדבריו ר' שמואל ק' פועל לבטל ההיתר.

דבריו הארוכים של הרב בראדסקי שליט"א נפרכים במאמר א' של חז"ל:
במקום חילול ה' אין חולקין כבוד לרב

[יבנה]

דברי ר' ראמינק שהובאו כאן http://daattorah.blogspot.co.il/2016/03 ... liahu.html.

[יוסף משה]

מכתב מר' שלום קמנצקי:

[לעומקו של דבר]

[quote="יוסף משה"]מכתב מר' שלום קמנצקי:[/quote
אוהו

האם הזוג מקיימים הפסק?
האם נכון שיש כבר ממזר בעו"ה?
והיכן נמצא הפסק מר' דוד פיינשטיין שכמדומה לא נמצא כאן באשכול

[יבנה]

מכתב מר' שלום קמנצקי:[/quote
אוהו

האם הזוג מקיימים הפסק?
האם נכון שיש כבר ממזר בעו"ה?
והיכן נמצא הפסק מר' דוד פיינשטיין שכמדומה לא נמצא כאן באשכול

לפי הידוע ר' דוד פיינשטיין לא כתב שום פסק. והקמנציקיים לא הודו שהעובדות שמסרו אינן נכונות. ורנ"ג לא התחייב שיקבל את פסק ר' דוד ובית דינו. ומאחר שאין שום מכתב מרד"פ שכתוב שם להדיא שהפסק הוא טעות גמורה בדבר משנה וכדומה, רנ"ג יכול לומר שיש כאן מח' בהלכה ושלדעתו הקידושין הראשונים בטלים.
מה שצריך הוא שרד"פ ובית דינו יכתבו ויפרסמו פסק הדין כתוב בצורה חד משמעית שאין שום מקום לביטול קידושין לא מצד העובדות ולא מצד ההלכה, ושאין שום דמיון בין מקרה זה לפסקי אביו, ושכל האומר אחרת טועה בדבר משנה ואומר הבלים. ויקיימו בעצמם לא תגורו מפני איש, וכפי שעשו שאר הרבנים שיצאו נגד ההיתר.
כיון שרנ"ג לא חוזר בו, ורש"ק לא כתב נגד ההיתר, ובנו לא הודה שעובדותיו אינם נכונות, הזוג סומך עליהם להמשיך לגור ביחד, ומספרים שכריסה בין שיניה.
חגיגה ט. - רבי שמעון בן מנסיא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
ועי' סנהדרין יט. על אותו סנהדרין בעלי מחשבות שכבשו פניהם בקרקע ונמנעו מלומר את ההלכה כמות שהיא להורדוס בגלל אי הנעימות שבדבר. ובסוגיא דשבת נד: נה..

[אוצר החכמה]

א. מה כוונתך? שהמכתב דלעיל מזוייף. (שהרי כתוב בו שהיה פסק?)

ב. מה כוונתך שרד"פ צריך להוציא פסק כזה? כוונתך שידוע לך שכך הוא סובר רק חושש להוציא פס"ד כזה?

[יבנה]

א. מה כוונתך? שהמכתב דלעיל מזוייף. (שהרי כתוב בו שהיה פסק?)

ב. מה כוונתך שרד"פ צריך להוציא פסק כזה? כוונתך שידוע לך שכך הוא סובר רק חושש להוציא פס"ד כזה?

כנראה שהיה כזה פסק בע"פ. והסיבה שלא כתבה כנראה משום כבודם של המתירים.

[לעומקו של דבר]

לר' יבנה איני מבין למה כוונתך בתלונתך על רש"ק ואביו
האם אתה טוען שהם בסתר מורים אחרת ממה שבגלוי? זו השמצה שחייבת ביסוס רציני (אתה יכול לומר זאת על כל האוסרים)

[לעומקו של דבר]

א. מה כוונתך? שהמכתב דלעיל מזוייף. (שהרי כתוב בו שהיה פסק?)

ב. מה כוונתך שרד"פ צריך להוציא פסק כזה? כוונתך שידוע לך שכך הוא סובר רק חושש להוציא פס"ד כזה?

כנראה שהיה כזה פסק בע"פ. והסיבה שלא כתבה כנראה משום כבודם של המתירים.

מדברי רש"ק נראה ברור שיש פסק חתום
אי תניא הכי תניא שהוא לא פורסם בגלל כבוד המתירים

[יבנה]

לר' יבנה איני מבין למה כוונתך בתלונתך על רש"ק ואביו
האם אתה טוען שהם בסתר מורים אחרת ממה שבגלוי? זו השמצה שחייבת ביסוס רציני (אתה יכול לומר זאת על כל האוסרים)

אינני יודע מה מורים בסתר, אבל אני כן רואה מה שקורה בגלוי עכשיו לעומת מה שקרה מתי שפעלו לכוף את הבעל ולבטל את הקידושין. אני גם מבין שאם הזוג לא נפרדו ורנ"ג לא חזר בו למרות שהם מסתמכים על הקמינצקיים, שכנראה לא לחצו עליהם יותר מדי לקיים את פסק רד"פ.
אילו אני הייתי מתערב בצורה גסה בהליך ב"ד ומשמיץ את הבעל וגורם לאיסור אשת איש ולממזרים, ואז היה מתברר לי שטעיתי, הייתי כותב מכתב התנצלות לכל המעורבים בענין ופועל ככל יכולתי לתקן את המעוות, ולא מסתפק במכתב לקוני שב"ד פסק וכך יהיה, כאילו אין לי צד בענין. מי מדויק הוא הפורץ את הפרצות בישראל שכעת צריך לגדור?

[סעדיה]

לר' יבנה איני מבין למה כוונתך בתלונתך על רש"ק ואביו
האם אתה טוען שהם בסתר מורים אחרת ממה שבגלוי? זו השמצה שחייבת ביסוס רציני (אתה יכול לומר זאת על כל האוסרים)

אינני יודע מה מורים בסתר, אבל אני כן רואה מה שקורה בגלוי עכשיו לעומת מה שקרה מתי שפעלו לכוף את הבעל ולבטל את הקידושין. אני גם מבין שאם הזוג לא נפרדו ורנ"ג לא חזר בו למרות שהם מסתמכים על הקמינצקיים, שכנראה לא לחצו עליהם יותר מדי לקיים את פסק רד"פ.
אילו אני הייתי מתערב בצורה גסה בהליך ב"ד ומשמיץ את הבעל וגורם לאיסור אשת איש ולממזרים, ואז היה מתברר לי שטעיתי, הייתי כותב מכתב התנצלות לכל המעורבים בענין ופועל ככל יכולתי לתקן את המעוות, ולא מסתפק במכתב לקוני שב"ד פסק וכך יהיה, כאילו אין לי צד בענין. מי מדויק הוא הפורץ את הפרצות בישראל שכעת צריך לגדור?

השמועה אומרת שרש"ק אמר שהוא מחלוקת הפוסקים בין רד"פ לרנ"ג, ואם כי הוא בעצמו מקבל את פסקו של רד"פ אינו יכול להכריח את האשה שלא להסתמך על רנ"ג.

[מהעבר]

אפילו אחרי כל מה שהאשה והרבנים פשעו
למה אין לחץ על הבעל שייתן את הגט הרי היא בטח אסורה עליו (הרי זינתה תחתיו
זה נראה שיש הרבה שהאיסור אשת איש לא כל כך מפריע להם ומשתמשים בפשע שנעשה לסגור חשבונות
ואולי בגלל זה הרד״פ לא מתערב

[אוצר החכמה]

בלי ענייני פוליטיקה. האם מצד הדין האשה יכולה לטעון טענה כזאת?
כמובן שלטוענים שהאשה שיקרה בדבריה לרנ"ג ברור שלא כי הרי יודעת ששיקרה.
אבל אני שואל לו יהי שהיא אמרה או סוברת שאמרה אמת ורנ"ג התירה. האם יכולה לומר במקומו של ר"א וכולי. היינו אני סומכת על דבריו וא"א לכוף אותי לא לשמוע לו או יותר מזה ראוי שאשמע לו שכן אותו שאלתי. מובן שהיא לוקחת את הסיכון שבעיני אחרים בניה ייחשבו ממזרים אבל אני שואל מצד הדין.

[תוכן]

אפילו אחרי כל מה שהאשה והרבנים פשעו
למה אין לחץ על הבעל שייתן את הגט הרי היא בטח אסורה עליו (הרי זינתה תחתיו
זה נראה שיש הרבה שהאיסור אשת איש לא כל כך מפריע להם ומשתמשים בפשע שנעשה לסגור חשבונות
ואולי בגלל זה הרד״פ לא מתערב

הבעל מסכים לתת את הגט ובתנאי שאשתו תחזור לגור בסמיכות אליו, כדי שיוכל לראות את בתו. כל זמן שהיא מרחיקה את הבת ממנו, למה שהוא יסכים לתת גט?

[לעומקו של דבר]

אפילו אחרי כל מה שהאשה והרבנים פשעו
למה אין לחץ על הבעל שייתן את הגט הרי היא בטח אסורה עליו (הרי זינתה תחתיו
זה נראה שיש הרבה שהאיסור אשת איש לא כל כך מפריע להם ומשתמשים בפשע שנעשה לסגור חשבונות
ואולי בגלל זה הרד״פ לא מתערב

אם האשה שמעה מרב שקידושיה בטלו אז לכאורה זה שוגג שלא אוסר אותה לבעלה (כי אין כאן גם 'תמעול מעל' לשיטת המתיר)

(בהמשך דברי כבר קדמני הרב 'תוכן')

[לעומקו של דבר]

השמועה אומרת שרש"ק אמר שהוא מחלוקת הפוסקים בין רד"פ לרנ"ג, ואם כי הוא בעצמו מקבל את פסקו של רד"פ אינו יכול להכריח את האשה שלא להסתמך על רנ"ג.

הוא עצמו כותב אחרת, שהורה לזוג לקיים את דברי רד"פ
ובכלל משונה מאוד כ"כ הרבה אוסרים ואחד מתיר ובעניין של א"א, וזכותה של האשה לסמוך על המתיר?!?!?

[לעומקו של דבר]

בלי ענייני פוליטיקה. האם מצד הדין האשה יכולה לטעון טענה כזאת?
כמובן שלטוענים שהאשה שיקרה בדבריה לרנ"ג ברור שלא כי הרי יודעת ששיקרה.
אבל אני שואל לו יהי שהיא אמרה או סוברת שאמרה אמת ורנ"ג התירה. האם יכולה לומר במקומו של ר"א וכולי. היינו אני סומכת על דבריו וא"א לכוף אותי לא לשמוע לו או יותר מזה ראוי שאשמע לו שכן אותו שאלתי. מובן שהיא לוקחת את הסיכון שבעיני אחרים בניה ייחשבו ממזרים אבל אני שואל מצד הדין.

אם היא הייתה סמוכה רק על שולחנו ההלכתי של רנ"ג לפני הפרשיה כן, אבל אם לא מה פתאום
בענייני א"א יש 'קים לי'?

[אוצר החכמה]

לא ברור לי מה הכוונה היתה סמוכה על שולחנו ההלכתי. ועניין קים לי הוא סתם ליצנות. אבל נצייר (ולא מעניין אותי מה היה כאן באמת אלא הצד ההלכתי) כמה ציורים:
ציור אחד ששאלה את מי לשאול, בכל השאלות עד היום הסתפקה בלשאול את רב ביהכ"נ הסמוך אבל שאלה כזאת אין ביכלתו לפסוק ושאלה אותו או את ראש הישיבה הגר"ש קמינצקי ואמרו לה תשאלי את הרנ"ג, או שסתם שמעה את שמו כמי שיכול לפסוק בשאלות חמורות ושאלה אותו.

ציור אחר שהלכה לשאול אותו כי שמעה שהוא שיטתו להקל בכגון דא (ואולי עברה על המיקל לו יגיד לו, מה שעוברים גם אחרים) אבל לא שנמנעה מלשאול מישהו אחר שבאופן פשוט היתה צריכה לשאול אותו.

ציור שלישי שבעצם היה לה לשאול את פלוני ולא שאלה אותו אלא הלכה לשאול את רנ"ג, אבל למעשה השאלה לא נפסקה ע"י אותו פלוני שדרכה לשאלו (איני יודע אם דרכה הזה הופך אותו לרבה או למרא דאתרא שמחייב אותה לשמוע לו).

וציור נוסף שאותו פלוני באמת אוסר.

[לעומקו של דבר]

בכל הציורים הללו לדעתי זה התיר לה רק לפני שרבו האוסרים. כי אם יש הרבה אוסרים, אז זה שהיא שאלה אותו במקרה לא מתיר לה במקרה שיש רוב כנגדו
'במקומו של ר"א' לא קשור בכלל למי ששאל את ר"א במקרה ואינו גר במקומו ואינו תלמידו, אלא שכמובן אם שאל אותו לפני שהאוסרים אסרו (או לפני שידע מזה) היה מותר לו לסמוך על הוראת חכם עד שידע שהאוסרים רבו

(אמרת שאתה מבקש להתנתק מהמקרה אבל לא אמנע מלהזכיר שכאן המקרה נידון בבית דין שגם היא קיבלה אותו, והב"ד לא הסכימו להיתר זה בשו"א, והיא הלכה אח"כ ושאלה רב אחר וממילא הדיון אך למותר)

[שומע ומשמיע]

לכאורה הכלל בזה הוא כמו שמביא החזו"א מהגמ' בע"ז. בדאורייתא הלך אחר המחמיר [וכ"ש כשהם הרבים] אא"כ הוא רבו. א"כ מה המשמעות שאמרו לה לשאול אותו, זה עושה אותו לרבה?

[אוצר החכמה]

כך אתה נוהג בכל עניין? כשאתה הולך לשאול שאלה על עוף או בענייני נדה ושמעת שיש חולק על מי ששאלת אתה מחמיר בדאורייתא?

[לעומקו של דבר]

כך אתה נוהג בכל עניין? כשאתה הולך לשאול שאלה על עוף או בענייני נדה ושמעת שיש חולק על מי ששאלת אתה מחמיר בדאורייתא?

שמועה זה עניין אחר
אבל אם יש ידיעה ברורה? ודאי (סליחה שקפצתי אע"פ שהשאלה לא הופנתה אלי...)
אא"כ מי ששאלתי גדול מהמחמיר

[שומע ומשמיע]

א.] אם אני רואה אותו כדעת יחיד, לא.
ב] אם אני רואה את עצמי תלמיד של רב או בית מדרש מסוים. לא.
אבל בלי זה, כן.
[ואני ממש לא מחמיר גדול]. ועל זה אמרו עשה לך רב והסתלק מן הספק.

[שומע ומשמיע]

איך הרב נוהג? ומה טעמיו/מקורותיו להנהגה זו?

[בברכה המשולשת]

ולכאורה קשור גם לתשובת הרשב"א בעניין פלטי בן ליש

[יבנה]

מתי שיש מח' בהלכה ויש יחיד הסובר המתיר ורבים החולקים עליו, כבר אמרו שיחיד ורבים הלכה כרבים, ואם הם שנים ובדאורייתא צריך להחמיר. ואם זה רבו בכל אופן רשאי לעשות כאותו היחיד. ורבו זה מי שכל מעשיו כפי פסיקותיו. וכמבואר כ"ז בשו"ת רשב"א ח"א סי' רנ"ג ועוד.
בד"א מתי שיש מח' בהלכה, אבל מתי שיש מח' במציאות וידוע שאין המציאות כן, אין זו הוראה אלא טעות וכדאמרו ביבמות צב. הורו ב"ד ששקעה חמה ולבסוף זרחה אין זו הוראה אלא טעות. ובפרט כאן שהטוענים שהבעל חולה נפש מודים שאין להם ידיעה בענין וסמכו על אחרים כו'. והרי הבעל נמצא בפנינו ומי שבא לפניהם מעידים עליו שאין שום צד להגיד שאינו שפוי לגמרי. וה"ה להסברות ההלכתיות בענין שהם דברים שאפ' בר בי רב דחד יומא אינו טועה בהם, שאין ע"ז שם פסק כלל וכדין טועה בדבר משנה.
והיה מי שאמר, יש לך זכות לדעות משלך, אבל אין לך זכות לעובדות משלך. [you're entitled to your own opinion, but you're not entitled to your own facts.]
בענין הסומכת על היתר ב"ד ובא הרוג ברגליו, כתב רשב"א ח"א סי' אלף קפט
"ואם תאמר אנוסה היא זו שלא ידעה שתהא אסורה להנשא. הא ליתא דהוה לה למידק וכל דלא דייקא תצא מזה ומזה. כדאיתא בפרק האשה רבה (דף צ"ג ב') ומשום דלא דייקא ואנסיבא לא אמרינן אנוסה היא זו. ואם תאמר א"כ מיכל בת שאול איך הותרה לדוד. זו אינה דומה לזו דהתם אנוסה גמורה היתה שאנסה שאול והשיאה לפלטי והיא על כרחה נבעלה וכענין אסתר אצל אחשורוש. אי נמי התם טעות גמור של הוראה היא שהורו לה בבית דינו של שאול דמלוה ופרוטה דעתו אמלוה. ועל הוראה זו נסמכה וטעות כזה כאונס הוא. אבל זה אי זה אונס היה שתסמוך עליו לינשא. אם כן כל הנשים שזינו נתיר ונאמר סבורה היתה שאינה אסורה בכך. וזה דבר ברור."
הרי שדוקא כשהורו ב"ד ולא היה מקום להסתפק מחשיבה כאנוסה שמותרת לבעלה הראשון, אבל כאן שהיו הרבה רבנים שמחו נגד ההיתר ודאי שאין טענת אונס, וכ"ש בזה שהיא חייתה עמו ויודעת שהיא משקרת שאין טענת אונס. וכן יש עוד חילוקים בדבר להחמיר כאן עי' פתחי תשובה אבן העזר סי' י"ז ס"ק קע"ד.

[אוצר החכמה]

כבר הקדמתי שאני דן על העיקרון בהנחה שאומרת אמת. מי שמשקר לרב וודאי אינו יכול לסמוך עליו.

תשובות הרשב"א אינו שייך לכאן שהוא אינו מדבר על פסק במקרה מסויים אלא על הליכה בשיטה מסויימת.

ולי לא ברור מה שכתבו כאן, ומנהג ישראל שהולכים לשאול את הרב על כל עוף וכתמים וכמדומני שגם אם שמעו שיש חולקים לא חוששים לזה ולפעמים הרב עצמו אומר שאע"פ שיש אוסרים בזה אני פוסק להקל ואיך אתה סומך עליו? ולהגיד שבאמת אי אפשר לסמוך רק על רב שהוא מרא דאתרא והיינו דווקא שלימדם כלשונו של הרשב"א שם גם זה מחודש ביותר. ומה שחילקתם בין שמועה לידיעה ברורה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי דמאי נפ"מ למיחש מיהא מיבעי. (ולומר שהוא מדין ס"ס זה דחוק)

סו"ד לא ברור לי עניין זה.

[מעט דבש]

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן ד

בשוחט שעובר לפני התיבה ע"י מייקראפאן בשבוי"ט אם הוא כמחלל שבת בפרהסיא ט"ז שבט תשכ"ג. מע"כ ידידי הרב הגאון מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א.

בדבר השוחט שעבר לפני התיבה בשבת וי"ט וי"כ ע"י מייקראפאן שהוא בפרהסיא אבל בטענה שהרב דלפנים ודעכשיו בביהכ"נ ההוא התירו זה, הנה ודאי טענה זו אינה כלום לומר שיהיה בדין שוגג כי הרי מאגודת הרבנים שהם גדולי תורה וגם הם הרבים פרסמו שאסור לדבר ע"י המייקראפאן ואיך שייך לטעות לשמוע לאיזה רב המיקל אף אם היה לו טעם דבטלו דבריו נגד דעת גדולים ורבים ויש לו דין מחלל במזיד,

[עדיאל ברויאר]

א.] אם אני רואה אותו כדעת יחיד, לא.
ב] אם אני רואה את עצמי תלמיד של רב או בית מדרש מסוים. לא.
אבל בלי זה, כן.
[ואני ממש לא מחמיר גדול]. ועל זה אמרו עשה לך רב והסתלק מן הספק.

דברים קרובים הסיק מו"ר הרב טל בסוגיית היתר ההסתמכות על חכם אחד (בסעיף ב הוא לא מכניס את ההגדרה "או בית מדרש מסוים"), שנדפסה בספרו - טל חיים כללי הוראה. העלתיו כאן: download/file.php?id=28923

[לעומקו של דבר]

כבר הקדמתי שאני דן על העיקרון בהנחה שאומרת אמת. מי שמשקר לרב וודאי אינו יכול לסמוך עליו.

תשובות הרשב"א אינו שייך לכאן שהוא אינו מדבר על פסק במקרה מסויים אלא על הליכה בשיטה מסויימת.

ולי לא ברור מה שכתבו כאן, ומנהג ישראל שהולכים לשאול את הרב על כל עוף וכתמים וכמדומני שגם אם שמעו שיש חולקים לא חוששים לזה ולפעמים הרב עצמו אומר שאע"פ שיש אוסרים בזה אני פוסק להקל ואיך אתה סומך עליו? ולהגיד שבאמת אי אפשר לסמוך רק על רב שהוא מרא דאתרא והיינו דווקא שלימדם כלשונו של הרשב"א שם גם זה מחודש ביותר. ומה שחילקתם בין שמועה לידיעה ברורה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי דמאי נפ"מ למיחש מיהא מיבעי. (ולומר שהוא מדין ס"ס זה דחוק)

סו"ד לא ברור לי עניין זה.

לחשוש לשמועות לדעתי אין צריך בכלל כאשר מול השמועות יש לך הוראה ברורה, זה דבר פשוט לכאורה
כ"ש ב"ב של כ"ש בכתמים שזה סוג דבר שלא יכול בשום אופן לעבור בשמועות בצורה מדוייקת כמובן

[שומע ומשמיע]

כתמים זה בד"כ דרבנן.
ומ"מ איני חושב ששייך בזה מנהג ישראל. אין כאן הנהגה גורפת מסויימת. יש אין סוף וריאציות, של: דרבנן, רבים, גדול מחבירו, רבו, שמועות וכו'.
ובודאי שהמון העם לפעמים טועה במקרים פרטיים.

[מהעבר]

אפילו אחרי כל מה שהאשה והרבנים פשעו
למה אין לחץ על הבעל שייתן את הגט הרי היא בטח אסורה עליו (הרי זינתה תחתיו
זה נראה שיש הרבה שהאיסור אשת איש לא כל כך מפריע להם ומשתמשים בפשע שנעשה לסגור חשבונות
ואולי בגלל זה הרד״פ לא מתערב

הבעל מסכים לתת את הגט ובתנאי שאשתו תחזור לגור בסמיכות אליו, כדי שיוכל לראות את בתו. כל זמן שהיא מרחיקה את הבת ממנו, למה שהוא יסכים לתת גט?

למה שהבעל יסכים ????? איסור אשת איש ???
בוודאי פה היא אסורה הרי מעלה מעל

[תוכן]

למה שהבעל יסכים ????? איסור אשת איש ???
בוודאי פה היא אסורה הרי מעלה מעל

הבעל לא מכשיל אותה באיסור אשת איש. היא לא חייבת לזנות תחתיו. היא בוחרת לזנות תחתיו, והאיסור הוא כל כולו שלה. אלא מה, היא רוצה גט, שתחזור לגור לידו, ותקבל את הגט מיד.