אבקש את סליחתכם בדברי, אם הם לא ממש נוגעים לדיוננו, אך מרוצת הדברים בפורום זה ובפורומים [באשכולות תורניים] אחרים שאני מעיין בהם מעת לעת, שנהפך והוסט ונתקרב הדיון לכיוונים הקרובים לדברים לדהלן, חשבתי מעט להגיב ולהעיר כמה נקודות.ואתחיל בציטוט הזה: [אין לי מאומה נגד הכותב, פשוט פתיחה נוחה, מבחינתי, לפתיחת הדברים]
אוריאור כתב:איש כתב: ולגבי דברי 'החוקר', בושה תכסה פנינו כאשר כל צורב אשר אולי מילא כרסו בש''ס ופוסקים [ובבראקל...] יכתוב על הרב לנדא ור''מ שטרנבוך בזלזול ובבוטות! אין צורך להעיר על דבריו הטחונים עד תום בשלל הקונטרסים והפשקווילים. ואני קורא בזאת למנהלי האתר ולכל משתתפי הפורום למחות על כבוד התורה וכבוד עם ישראל לבל יוציאו עליהם לעז!
אני לא חושב שדבריו ראויים להתייחסות יתירה.
כתבתי ואני חוזר וכותב:
הפאשקוויל(ים) ברחוב(ות) שהתפרסם בשבת האחרונת בב' גליונות, הוא באמת דוחה, לא מפני התמונות [המפריעות רק למי שלומד עם תמונות] אלא מפני הנוסח והסגנון.
אך מה שאינני מצליח להבין הוא;
מדוע ההתגייסות המסיבית בכל האתרים והתקשורת החרדית נוקטים בעמדה מסויימת 'אובייקטיבית', מורחים עמודים שלימים ב'פשקווילים' לכלוכים והשמצות זלזול בגדולי ישראל ומאידך 'הרמת כבוד התורה' של אישים מסויימים שלא מתקרבים אפילו ל"תלמיד שלא הגיע להוראה" מאותו סיבה, מי שמעיז לחשוב אחרת מסולק מן הפודיום...
וכל זה לא פחות מהמודעות הישנות ה'קלאסיות' והפחות 'רלוונטיות', אלא הרבה הרבה יותר בתדירות. ה'קלאסיות' הם מודעה אחת או שניים לשבוע, ופשקוויל אחת לחודש ברחוב, לעומת עשרות ומאות ואולי יותר [מה שנתפרסם עד עתה] על ה'רחוב' הוירטואלי, לא פחות בסגנון והרבה יותר בכמות ההשמצות [אלא הניסוח מעט יותר אלגנטי מהפשקוויל האווילי שנער טיפש ובער וחסר יראת שמים פרסם בשבת האחרונה]
בכל זה אין פסול כלל?
מדוע הניקים בפורומים, כאן ובעוד פורומים, מרגע הראשון דוחפים ומניעים ומונעים על ידי פוליטיקה מאוסה ושפלה - שאינם מצליחים להסתיר - מקשקשים ומלכלכים כאות נפשם, ואין פסול כלל אם הם לא עונים לענין ולגופן של דברים, אלא העיקר הוא התנפלות על מי שאומר אחרת מדעתם או לכל הפחות תשובה לא מן הענין,
מדוע ניקים אלו מביעים 'דעה תורנית' כשלא קראו ושנו [ורואים זאת לא רק מן הבורות שבדבריהם, אלא ניכר גם מסגנון כתיבתם שאנשי רחוב הם] ומהסים בעזות מי שמעיז לדון ולומר [גם בשם מי ש'חטא' והיה 'פעם' פוסק] בכיוון אחר ממסלולם,
וזהו הוא התייחוסות נאותה, דיון מכובד, כבוד התורה ובעיקר דעת תורה?
* * * * * * *
מי שלמד פעם בישיבה - [ולא עסק בחצרות ובמפלגות ובעוד שטויות, ומי שלמד בישיבה בעידן ה'עלונים' (תורה קלילה) וה'עולמות' למיניהם (חסידות קלילה) לא נמשך לזה אלא עסק ונצל היטב את זמנו] והמשיך מעט שנים אחרי נישואיו ושימש תלמידי חכמים - כשלומד את כל התשובות המתפרסמות מן הפוסקים שליט"א לומד אותם בעיון הדק,
מותר וחייבים להבין את דברי תורת הפוסקים, וכשיש תמיהות רבות שואלים, וכשיש תמיהות גדולים מאד ורגלים לדבר לכיוונים מסוימים, מותר להרהר ולהתוות את המחשבה ביישוב דברי הפוסקים שליט"א בדך שחלק מן הדברים לא הובאו בפניהם, והוטעו בשוגג או במזיד, ואין כאן חלילה וחלילה פגם, ומצוה לתרץ ולהסביר את דברי הגדולים הפוסקים שליט"א אשר מפיהם אנו חיים.
________________________________________________________________
כמה מילים אודות ה'פוסקים' שנתברכנו בהם בשנים האחרונות.
אחד מן המכות הקשות שאנו סובלים בדורנו אנו, שהתקשורת היא היא שמחנכת ומעצבת את ההשקפה ומהלך המחשבה של האנשים, ולצערינו גם אצלנו יהודים שומרי תורה ומצות.
לדאבוננו אלו ה'מחנכים' וה'מביאים' את 'דבר היהדות' לאט לאט הפכו גם למביעי דעה [בעיקר בין השורות], מפרסמים ומבליטים מה שחפצים, מעלימים או מסתירים מה שאינם חפצים, והקורא בתמימותו סבור שהוא 'יודע' את האמת ה'אובייקטיבית', ולמעשה הוא יודע פחות ממה שאחרים יודעים [כשמבררים], יען כי לא רק שלא הוצגו לעיניו כל הדברים הנדרשים לדעת את התמונה כולה, אלא מאחר שחלקים מסויימים מובלטים ומוצגים יותר מפרופורציה הנכונה [בכוונה] הוא מקבל ומולעט בעוד שקר [אלגנטי ויותר משפיע].
אין היום מציאות לברר ענין עובדתי, אין היום אפשרות להוכיח דברים בהוכחות חותכות, אין היום מציאות לברר ואפילו לספר מה שאנישים מכירים ויודעים, כי הכל מובא בסופו של דבר לכל היותר כ'עוד צד' או 'תגובת וכו'..
אין היום בעיה של "אין החי יכול להכחיש את החי", אין היום בעיה "של הרוצה לשקר ירחיק עדותו"
החי מכחיש בעזות החי [וחיים הרבה], משקרים בעדות קרובה [ומאמינים לשקר].
לאור כל זה צצים לא רק השקפות ועובדות ו'דעות', אלא צומחים 'גדולים' חדשים, ו'גאונים' חדשים, ו'פוסקים' חדשים, ו'גדולי הפוסקים' חדשים, אשר בעלי התוארים הנ"ל לא רק שלא מתקרבים באלפי מעלות לרמת ההולמת את התואר, אלא הם היפוך גמור ממש.
את הדברים שלמדנו מרבינו החזון איש
"הכרת אופיים של גדולי הדור והגדרתם בעומק תלמודם ויראתם חובה היא על כל בר בי רב וצורב, וזה עיקר גדול בידיעת התורה, הכרה זו חיונית גם מבחינה הלכה למעשה, והרבה הכרעות בגופי תורה תלויין בה" אין כמעט אפשרות היום להגיע לזה, הכל כשרים והכל פסולים הכל גדולים והכל קטנים לפי משב הרוח והלך הרוח של מניעי הכותבים והבולעים את הבליהם בשקיקה רבה משל היו דברי אלוקים חיים,
דרכי הבירור על גדולים פוסקים רבנים ושאר מנהיגים היה עד לא לפני הרבה שנים ברורים מאד, מבררים אצל אנשי עירם בני קהילתם המכירים אותם, ובעיקר אלו שגדלו אתם יחד, לדעת האם הם מאלו הראוי לקבל מהם דעתם כדעת תורה
וכהיה שמדובר ברב ופוסק היו תוהים על קנקנם, ומעיינם בספריהם ותשובותיהם לדעת איך בקיאותם ידיעותם והבנתם בתורה, ואיך גישתם לפסוק הלכה, ובעיקר האם יש להם מן הדברים אשר יש לבעלי דעת תורה.
היום הדרך לגדול לפוסק הוא: משרד מאובזר, קשר הדוק עקבי וידידותי לתקשורת ולהריח מה חביב ומה מאוס עליהם ולנשוב ברוחם, צוות צלמים מיומנים שילוו אותם על כל שטות ותנועה, והאחרון היותר חשוב מכל [ובלעדי זה אין די 'רייטינוג' כדי לעלות על במת השיח ולהתרברב בתוארים הנ"ל על המון] והוא ליזום כל שני וחמישי 'שערוריות' ולגלות 'פרצות' חדשות, להפיח מנשרים [בסגנון 'מכתב' 'תשובה' וכדומה] מורכב מהמון מלל אפס תוכן עזות גסות וחוצפה ונחרצות, ל'היכנס' בגדולים שאינם ראויים להיות מתלמידי תלמידיהם הכי זוטרים, להתראיין בנדיבות רבה לעיתונות ולהציע 'משנתם' כדרכה של העיתונות כלומר ברדידות ובשטחיות ולהינות משאלות קלות יחסית אם בכלל, ובד בבד 'להטיף מוסר' למי ש'אינו יודע ללמוד'... כמובן מלווה ומעוטר בתמונות בעלי אופי 'פוסק' ו'ירידה יסודית אל הענינים'
גם סגולה טובה ה'עובדת' טוב מאד, אם שומעים על מישהו שמעורר על משהו, [ולו יהא המעורר תמהוני או עם הארץ שאין מתייחסים לו כלל וכלל] ליצור עם ה'מעורר' ההוא קשר ו'לבקש לדעת' את העניין כדי 'לתקן'.
עוד דרך טובה אשר הוכיחה את עצמה, לצאת ב'התירים' ו'הכשרים' על ענינים השנויים במחלוקת [ואפילו נחלקו בזה גדולי האחרונים מדורות שלפנינו ושלפני לפנינו], וכמובן ב'מכתב' על דרך הנ"ל, עובד מצוין מאד אבל רק בשילוב כמה 'איסורים' ו'שערוריות'.
ועוד כמה וכמה סגולות השמורים לנו....
מי שרוצה לדעת ולהכיר את ה'פוסקים' שלנו, הדרך הפשוטה היא לברר אודותים על ידי:
עיון בספריהם ולראות האם הם באמת ברמה של 'פוסק ו'גדול, לברר מתי 'הפכו' ל'גדולי פוסקים' ההולכים 'ראש בראש' עם גדולי פוסקי זמננו שליט"א, ובעיקר כמה זמן לקח מעת שנתמנו למו"ץ וכדומה עד שעלו לרמה של 'הגאון הגדול', לברר באיזה גיל הם נתמנו ורב ומו"צ ומה היה עיסוקם ורמתם בלימוד לפני זה, לברר מה הם כישוריהם והבנתם בלימוד, לברר מה הם דרגת היראת שמים והתנהגותם כ'בן תורה' טרם הפכו לרב ומו"צ [ואשר זמן מועט ביותר אחרי זה 'נסקו' לדרגת 'מגדולי פוסקי' דורינו],
את זה אפשר לברר בקלות אצל מכיריהם ושגדלו עמהם וישבו אתם אחרי נישואיהם.
לעקוב ולשים לב מי הם הרבנים המשיבים להם על מכתביהם, ומה הם משיבים ועל איזה ענינים.
לבדוק את התנהגותם לגבי רבנים אחרים, איך הם מתייחסים לדברי אחר ובעיקר מה הם כותבים בהתייחסותם.
מי הם הרבנים המשתפים אתם פעולה לאורך זמן, ובאיזה עניינים שיתוף הפעולה.
כל הדברים הם תיאורטיים, ויתכן שאין אף אחד מהפוסקים אשר לא יענה בחיוב על הבירורים, וכולם אכן באמת ראויים לשמש 'גדולי פוסקים',
הדברים שאמנרו הם רק בדרך הבירור, אחרי אשר התקשורת של זמננו עשקו אותנו את דרכי הבירור 'ומנחיתים' עלינו 'גדולים' 'פוסקים' 'גאונים' - לא מפיהם אנו חיים! גילוי דעת:אינני מתכוונים חלילה וחלילה לאלו היושבים על מדין הפוסקים והרבנים הגאונים שליט"א מורי דרכנו ומאירי עינינו אשר הם החכמים שבזמננו ודורינו,
ואין נפקותא אם מעדה זו או אחרת, הצד השוה שבהם שהם גדולי תורה ופוסקים עשרות בשנים ומהם גאונים מופלגים אשר יצא להם שם על ידי חיבוריהם הנפלאים המעוררים השתוממות מרוב הבקיאות והבהירות הנפלאה,
כל הדברים שבדבריהם תורה היא, ואם אין אנו מבינים חלק מהדברים, אנו עמלים להבינם ומתייגעים בהם כמו בדברי התוס' או ה'נודע ביהודא' וכו'.
הגדולים הפוסקים הרבנים שליט"א שליט"א לא צמחו על גלי התקשורת, אלא על יגיעה עצומה בקנין המ"ח דברים שהתורה נקנית בהם רבות בשנים במסירות נפש ודבקות בתורה, והרבה מהם גם עסקו בהרבצת תורה רבות בשנים והעמידו תלידים הרבה.
ואנו בטלים ובמוטלים לדעתם דעת תורה ואפילו שהוא אומר על ימין וכו',
חלילה וחלילה שיתקבל איזה שהוא רושם או רמז מדברינו הרהור על רבותינו שליט"א.
אנו מוזהרים על מוראם כעל מורא שמים, ואנו חייבים בכבודם לא פחות מכבוד ספר התורה המונח בהיכל, (והני טשפאי דקמי וכו').
כל מחשבה הבאה להקל מעט שמעט בכבודם כבוד תורתנו, מחשבת פיגול הוא, לא יעלה ולא יבא, חלילה לנו מנלוזות כאלו!
הערה קטנה:לא שפעם לא היו עיתונים ו'בעלי דעה', אלא כוונתי בגודל השפעתם, הן מכח מספר אנשי תקשרורת בכמות ובאחוזים, הן במספר רב של האנשים העוסקים בזה שרמתם היא מיושבי קרנות ומטה, הן שהערצה והרדיפה אחד דעה וידיעה בתקשורת היא הרבה יותר לדאבוננו, הן מהגלובליזציה שהכל מגיע אל הכל, והן ובעיקר שהגישה היא נוחה זמינה ומתחדשת בכל רגע ביממה, [זוכרים שפעם היו הולכים מדי בוקר לאסוף את העיתון?]
