ידועים לנו דברי רבי שימלאי במכות כ"ג:-כ"ד. "תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני וכו' בא דוד והעמידן על אחת עשרה וכו' בא ישעיהו והעמידן על שש, בא מיכה והעמידן על שלש, (וס"ד לגמרא שבא עמוס והעמידן על אחת, ולמסקנא) בא חבקוק והעמידן על אחת" ע"ש.
ובפירוש ריב"ן (במקום פירש"י שם) בד"ה בא ישעיהו בן אמוץ "כל שעה דורות של מטה היו מתמעטין". וביאור דבריו שבכל ירידה שירדו הדורות היו הנביאים ממעטין הכללים הכוללים רצון הא-ל ומצוותיו בכדי שיוכל העם לעמוד בם (עיין מהרש"א באריכות).
ובעיניי יפלא שהרי אמרו חז"ל שד' נביאים נתנבאו באותה פרק: הושע ישעיהו עמוס ומיכה. ואם באותה תקופה נתנבאו ישעיה ומיכה, מה פשר הירידה משש לשלש? הלא בדור אחד נתנבאו.
וביותר תיקשי לן לדברי הויק"ר פרשת צו י' ב' שדרשו חז"ל איך נשלח ישעיהו להנבא לישראל :
"ר' עזריה בשם רבי יהודה בר סימון פתר קריה בישעיה. אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי ושמעתי קולו של הקב"ה אומרת (ישעיה ו): את מי אשלח ומי ילך לנו?
שלחתי את מיכה והיו מכין אותו בלחי, הדא הוא דכתיב (מיכה ד): בשבט יכו על הלחי.
שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס.
דאמר רבי פנחס:
למה נקרא שמו עמוס?
שהיה עמוס בלשונו.
מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו?
ואומר (ישעיה שם): הנני שלחני."
ואם לא נתנבא ישעיה עד אחרי שמיכה ועמוס הפסיקו להתנבא, איך יכונו דברי הגמרא? (המדרש בויק"ר דורשת את הפסוקים בישעי' ו' אשר כדברי רש"י הוא באמת התחלת הספר עיי"ש דברי רש"י, וא"כ משתעי בתחילת חינוכו לנבואה.)
ואני חוכך לתרץ שדברי הגמ' איירי בסדר הכתובים דהיינו ישעי', מיכה, והדר חבקוק. ואילו ההוו"א מעמוס עדיין לא יתכן. וא"כ לא הועלתי כלום.