צלב-אדום [רויטע-קרייץ]

[מעיין]

האם אין למנוע לקרות כן -מלתא ד'לא תזכירו'
כמו ששינוי ונמנעו מלומר מטבע הנקרא קרייצער וקראוהו גרייצער
וכן מטבע הנקרא צלמים קראוהו צ"ל

[גוראריה]

האם אין למנוע לקרות כן -מלתא ד'לא תזכירו'
כמו ששינוי ונמנעו מלומר מטבע הנקרא קרייצער וקראוהו גרייצער
וכן מטבע הנקרא צלמים קראוהו צ"ל

לכאו' סתירה ישנה כאן מיני' ובי'. לצלם קראו צ"ל, אבל לעיר "קרויץ -דויטש" קראו צלם [צעהלים]?!
ובכן, ברור שלומר צלם אין בעי' כי הרי אינו שמו של ע"ז פלונית אלא שם כללי לכל בובת פולחן. אלא שהיהודים באירופה לגודל דבקותם של שכניהם ואדיקותם בע"ז דילהון, עשו כל שלאל ידם להרחיק יותר ויותר.
בנוגע לשם "קרויץ" היחס הוא אחר כי הוא שיבוש של השם 'קריסט' שפירושו 'משיח' או משוח. ומכינוי זה רחקו היהודים ביותר וכמו שהאריך המבורגר במשיחי השקר דיליה אבל הביא גם כאלו שלא הקפידו.
ככלות הכל קשה לומר שמשיח יהפוך להיות שם ע"ז... ואולי בגי' הלע"ז כן, ויל"ע.

[ישבב הסופר]

וכן העיר "דויטש-קרויץ" נקרא "צעהלים" מגזירת "צלם".

[מעיין]

אני שמעתי כי קרויץ [קרייץ] היא מובן של 'צלב 'היינו תלי' כצורת שתי וערב
ואולי נשתרבב לקרות כן לאחר מכן

[דראל]

בהנחה שסאטמר לא בא מלשון כפר גדול, יש להקשות גם על עצם שמה של החסידות.

[גוראריה]

בהנחה שסאטמר לא בא מלשון כפר גדול, יש להקשות גם על עצם שמה של החסידות.

א. החסידים הרי הקפידו לומר סאקמר.
ב. בלא"ה סאטמר אינו השם המקורי אלא סאטו מארע.
ג. וגם על שם זה עצמו תמה אני אי חשיב עבודה זרה. הן מצד עצם השם דאימי' דאותו האיש אי חשיב כע"ז, ואם מצד שהשם מרים, מריה, וכו' [ואפילו עם תוספת תואר] שהוא שם נפוץ כ"כ עדיין לא נהפך להיות שם ע"ז.

[דראל]

.

[אדג]

לגופו של דבר, נקטו כל קודמי בצורה פשוטה שה'צלב האדום' נקרא על שם הצלוב הצליבה והצלב, כולם של ע"ז. ולא היא!

אצטט את האתר הרשמי של הצלב האדום:
There is every reason to believe that the October 1863 Conference did not have the slightest intention of conferring any religious significance whatsoever on the distinctive sign for medical services, and was not in the least conscious that any religious significance could be attached to the emblem, since the very aim of the founders of the Red Cross was to set up an institution which would transcend national and religious frontiers

ותרגומו פחות או יותר: "ישנה כל סיבה להאמין שאסיפת אוקטובר 1863 [אסיפת היסוד של הצלב האדום] לא התכוונה לקשר כל משמעות דתית לסמל הנועד עבור שירות רפואי, ולא היתה מודעת לכל משמעות דתית היכולה להתקשר לסמל. כבר מראשית יסוד הצלב האדום, יועד הארגון להיות כזה החוצה פערי אומה ודת" (התרגום לא מדויק, אבל זהו רוח הדברים).

מעתה ואילך, הרוצה לקבוע כי היה לכך משמעות דתית-נוצרית, עליו חובת ההוכחה. כמובן, שדין 'התרחק מן הכיעור ומן הדומה לו' איכא כאן, ואעפ"כ איסור ודאי שאין עד שיוכח להיפך.

(שאלה מעניינת: איך נוהגים יהודי שוויץ שזהו דגל מדינתם?)

לכל הנ"ל יש להוסיף: הצלב המצוייר בסמל הצלב האדום הוא צלב יוני. ארבעת זרועותיו שווים באורכם. הכנסיה הקתולית והפרוטוסנטית אינם משתמשים בצלב זה כלל. השימוש היחיד של צלב זה הוא שימוש חילוני-מדיני ומופיע על דגל יון וכן על דגל שוויץ, כאמור.

[מעיין]

אין זה פשוט כ"כ והרי המוסלמים ראו לצורך לאמץ לעצמם סמל "סהר האדום" וגם "מד"א" כמה כרכורים...

[חכם באשי]

לכל הנ"ל יש להוסיף: הצלב המצוייר בסמל הצלב האדום הוא צלב יוני. ארבעת זרועותיו שווים באורכם. הכנסיה הקתולית והפרוטוסנטית אינם משתמשים בצלב זה כלל. השימוש היחיד של צלב זה הוא שימוש חילוני-מדיני ומופיע על דגל יון וכן על דגל שוויץ, כאמור.

בתחילה, הצלב ששימש את הכנסייה היה בעל זרועות שוות, ורק בתקופה מאוחרת (יחסית) שינו אותו לצורה המוכרת בימינו.
איני זוכר את המקור.

[גוראריה]

לכל הנ"ל יש להוסיף: הצלב המצוייר בסמל הצלב האדום הוא צלב יוני. ארבעת זרועותיו שווים באורכם. הכנסיה הקתולית והפרוטוסנטית אינם משתמשים בצלב זה כלל. השימוש היחיד של צלב זה הוא שימוש חילוני-מדיני ומופיע על דגל יון וכן על דגל שוויץ, כאמור.

בתחילה, הצלב ששימש את הכנסייה היה בעל זרועות שוות, ורק בתקופה מאוחרת (יחסית) שינו אותו לצורה המוכרת בימינו.
איני זוכר את המקור.

בכלל, הצלב מעיקרו כסמל אין מקורו בנצרות אלא שאוב ממקורות אחרים [דת מיתרא הפרסית, כמדומני] כהרבה סמלים אחרים שלהם.

[הבונה]

לגור אריה
כמדומה שאתה מחליף בין צלב רגיל לצלב קרס, שהוא מקורו מן הדת הפרסית.

[אדג]

לגור אריה
כמדומה שאתה מחליף בין צלב רגיל לצלב קרס, שהוא מקורו מן הדת הפרסית.

הוא לא טועה, אבל זה לא נכון לומר שזה סימבול ששייך לדת זו או אחרת. אל תשכחו שהצלב שווה הצלעות הוא אחד הצורות הגיאומטריות הפשוטות ביותר. הוא משמש כסימון ל'פלוס', ועוד.

בכתב עברי עתיק (דעץ) האות ז' נכתבה כצלב. בכתב היד האנגלי כיום הt נכתבת כצלב, וכן בכמעט כל תרבות.

לגבי השינוי לסהר ומגן דוד, אין הכי נמי, ואיני חולק על כך. אבל מכאן ועד איסור - רחוקה הדרך מאוד מאוד.

[הבונה]

לא ז' אלא האות ת' היא שנכתבה בעברי העתיק כצלב, ובגירסאות אחרות כאיקס.
מכאן עברה לכתב היוני שממנו הכתב הלטיני שמשתמשים בו ברוב שפות אירופה גם באנגלית.
ראה, לוח האלפא ביתות, ב:מטבעות היהודים, שמואל רפאלי, עמ' 13 מעמודי האוצר.

[ברמן]

שם העיר: שדה לבן
שם העיר הנכרי הוא: Bila-Tserkva
המשמעות של שם העיר הנכרי הוא "הכנסיה הלבנה" ולכן לא פלא שהיהודים קראו למקום "שדה לבן"
וסימנך "איש שדה"...

[ידידיה]

בהנחה שסאטמר לא בא מלשון כפר גדול, יש להקשות גם על עצם שמה של החסידות.

א. החסידים הרי הקפידו לומר סאקמר.
ב. בלא"ה סאטמר אינו השם המקורי אלא סאטו מארע.
ג. וגם על שם זה עצמו תמה אני אי חשיב עבודה זרה. הן מצד עצם השם דאימי' דאותו האיש אי חשיב כע"ז, ואם מצד שהשם מרים, מריה, וכו' [ואפילו עם תוספת תואר] שהוא שם נפוץ כ"כ עדיין לא נהפך להיות שם ע"ז.

בשו"ע מביא דעה שכל ע"ז שהיא גם שם של אדם אין בה איסור הזכרה.

[ברמן]

כנ"ל לגבי שם העיר קריסטינאניפולי (Krystynopol) - היא מכונה במקורות היהודיים (בספרות הרבנית והחסידית) תמיד עם חיסור אות: "רבי מאיר קריסניאפולער" או "רבי מאיר קיסטינפוליר" "קרוסנופאליא" וכדומה.

[ברמן]

מורי ורבי הגר"ש טרוביץ זצ"ל ראש ישיבת "כנסת מאיר" ומרבני ראשון לציון, היה אומר לנו שיש להקפיד שלא לומר "צומת בית דָגוֹן" משום "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו", אלא לומר "בית דָגָן".

[שמש]

[
בנוגע לשם "קרויץ" היחס הוא אחר כי הוא שיבוש של השם 'קריסט' שפירושו 'משיח' או משוח. ומכינוי זה רחקו היהודים ביותר וכמו שהאריך המבורגר במשיחי השקר דיליה אבל הביא גם כאלו שלא הקפידו. ככלות הכל קשה לומר שמשיח יהפוך להיות שם ע"ז... ואולי בגי' הלע"ז כן, ויל"ע.

קרויץ אינו מלשון cross/Kreuz (-צלב בגרמנית/אנגלית)?

[ברמן]

לכל הנ"ל יש להוסיף: הצלב המצוייר בסמל הצלב האדום הוא צלב יוני. ארבעת זרועותיו שווים באורכם. הכנסיה הקתולית והפרוטוסנטית אינם משתמשים בצלב זה כלל. השימוש היחיד של צלב זה הוא שימוש חילוני-מדיני ומופיע על דגל יון וכן על דגל שוויץ, כאמור.

בתחילה, הצלב ששימש את הכנסייה היה בעל זרועות שוות, ורק בתקופה מאוחרת (יחסית) שינו אותו לצורה המוכרת בימינו.
איני זוכר את המקור.

"צלב ירושלים" הנמצא על מזכרות שונות שיוצרו בירושלים עבור צליינים נוצריים במאה ה-19 ובמאה ה-20 הוא בדרך כלל בעל זרועות שוות ואף נוספו לו סיומות בסופו כדוגמת ראש האות - T -. הצליינים הללו בוודאי עלו לירושלים לפולחני-נצרות ועבודה זרה, וא"כ טעות היא לומר כי השימוש היחיד של צלב זה הוא שימוש חילוני-מדיני.

[חשבונות רבים]

מורי ורבי הגר"ש טרוביץ זצ"ל ראש ישיבת "כנסת מאיר" ומרבני ראשון לציון, היה אומר לנו שיש להקפיד שלא לומר "צומת בית דָגוֹן" משום "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו", אלא לומר "בית דָגָן".

צ"ע דהא מוזכר בתורה.

[ברמן]

מורי ורבי הגר"ש טרוביץ זצ"ל ראש ישיבת "כנסת מאיר" ומרבני ראשון לציון, היה אומר לנו שיש להקפיד שלא לומר "צומת בית דָגוֹן" משום "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו", אלא לומר "בית דָגָן".

צ"ע דהא מוזכר בתורה.

כפי הנראה חשש רק לומר "תחכה לי בצומת בית דגון", אבל לא להזכיר שם המקום.
כיון שיש מדייקים בדברי הרמב"ם לחלק בין איסור אמירת "שמור לי ליד ע"ז פלונית" לבין איסור "הזכרה". וזה לשון הרמב"ם פ"ה מהלכות עבודה זרה הלכה י"א "לא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית וכיוצא בה, וכל עבודת כוכבים הכתובה בכתבי הקדש מותר להזכיר שמה כגון פעור ובל ונבו וגד וכיוצא בהן".
ומצאתי בספר המפתח שהביא חילוק זה בין "הזכרה" המותרת לבין "שמירה" האסורה, בשם רבי יחיאל חיים וויטירבו בספרו "ויחי ויתן" פרשת בשלח (דף סט, מהדורת ליוורנו, תר"ג) על הפסוק "וישובו ויחנו על פי החירות".

ויעויין סנהדרין דף ס"ג עמ' ב', והדברים צ"ע.

[מעיין]

הלום ראיתי בספר אם לבינה [שיפמאן] והוא ספר שנתיסד על ז' שאלות וחקירות שבאו בסיבת מלחמת העולם הא', ושאלה השביעית הוא אם מותר לנדב לחברה שנתיסד מחדש רויטע קרייץ עיי"ש