מצ"ב קטע מטוב ירושלים על הירושלמי. ראו בטור השני למעלה.
ובכן מיהו הרמא"ך?
איש_ספר כתב:אימג' תודה מרובה על הרצון לפתור אבל כמובן שהרחקת לכת מאד...
כדי שיהיה קל לחפש ארשום את עיקר הדברים.
בתוס' יבמות (לג, ב) הקשו למאי דס"ד בגמ' שם דר' ישמעאל ס"ל הבערה ללאו יצאת, וא"כ אין עליה חטאת, איך רשם ר' ישמעאל בפנקסו להביא חטאת שמנה על שהטה את הנר, הא לדידיה אין חטאת על הבערה.
והביא הגאון האדר"ת מאביו הגאון הצדיק ר' בנימין, שיש לתרץ דר' ישמעאל לא משום מבעיר אתי עלה, אלא משום מבשל השמן. וא"ש ! [ובמקו"א הביא שכבר נמצא כן בתוספות הרא"ש ביבמות. ומדברי הרא"ש פלפלו הרבה לנידון באחרונים אם יש חיוב מבשל על דבר המתכלה, ורגילים לאשווי בזה פלוגתת בבלי וירושלמי].
מוסיף האדר"ת שעכשיו זכה חכם אחד בשם רמא"ך בחידוש זה והדפיסו, והוסיף אותו חכם תוספת חשובה, שהרי לכאורה מבשל שיעורו בגרוגרת, וא"כ היכן יש שיעור בישול בהטיה זו? ותירץ הרמא"ך דשיעור גרוגרת נאמר אצל בישול לאכילה, אבל בישול לסיכה הוא כדי רחיצת אבר קטן כמבואר ברמב"ם פ"ט משבת. וא"כ אפשר שגם בישול להדלקה די בשיעור מועט. ושוב אפשר לחייבו משום בישול.
[ראיתי מש"כ בספר אילה שלוחה, ויש שם טעות]
הרב מוהר"ר מרדכי אליעזר במוהר"ר שלמה זלמן קאוונער הגאון המפורסם הצדיק הגביר שהיה מחר{י}פי עיר ווילנא נפטר בשנת תרל"ד בן ע"ד שנה יצאה נשמתו בטהרה ביום צום הכפורים לעת נעילת השערים, חבר ספר "קרני ראם" על מסכת פסחים והגהות וחדושים על מסכתא שבת, ועוד חדושים בכ"י [עיין בחלק שני במערכת הספרים] ובא גם בהסכמה על ספר "מורה חיים ורוממות צדק" פירוש על ספר איוב הנדפס בעיר ווילנא בשנת תרל"ג
הגאון הזה מנעוריו נשא עליו עול תורה כגדולי התלמודי{י}ם לפנים, היה חבר לישיבת הארבעים שקד יומם ולילה בעיון רב ומחדש חדושים להלכה ביושר הסברא, גם הגיד שעור משניות לפני לומדים מופלגים בבמד"ר דהרב זאגער כמה שנים, ושעור אלפסי בביהמד"ר זעטיל"ס, היה שפל רוח ועניו מאד, קבל את כל אדם בספ"י ובאהבת ידידות, חבב לומדי תורה ומכבדיה סופריה ומחבריה, ומהנם בטובו, ויבחר לשבת בק באהל ביתו על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים אשר עצמו מספר, והיה מדקדק במצות ובצניעות גדולה, מדותיו ומעלותיו אי אפשר לפורטם.
ור' שלמה זלמן הנ"ל היה בן הרבני המופלא ומופלג מוהר"ר שמשון נכד להרבני המצוין ר' שמשון אבלי ??חאסעס אשר בנה בית מדרש מהונו בסלאבאדקע אצל עיר קאוונא, והוא נין ונכד להגאון הגדול המקובל איש אלקי מוהר"ר שמשון אנסטרופאליער אשר נהרג בשנת ת"ח בעמדו בבכה"נ מעוטר בציצית ותפילין.
והגאון מוהר"ר מרדכי אליעזר הנ"ל היה נכד מצד אמו להגאון מוהר"ר שאול אבד"ק אוסטריץ ור' שאול הזה היה חתן של הגאון הגדול בדורו מוהר"ר אליעזר אבד"ק הוראדנא שנפטר בשנת תקנ"א.
והרב מוהר"ר מרדכי אליעזר הנ"ל היה אבי של הרב ה"ג החריף מוהר"ר שאול מווילנא שנפטר בשנת תרנ"ג ביום ש"ק י"ג אייר אשר הניח אחריו בכ"י חדושים על הש"ס [עיין ספר "עיר ווילנא"]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 349 אורחים